Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

שמות המופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְאִית דְּשַׁוִּי לוֹן לְאַתְוָון, מַיִם, אֵשׁ, רוּחַ וְעָפָר - אַרְבַּע רַגְלִין דְּכָרְסַיָּא, נְקוּדֵי אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, מִסִּטְרָא דְאַבָּא יוּדִי"ן לְעֵילָא. מִסִּטְרָא דִבְרַתָּא יוּדִי"ן לְתַתָּא. מִסִּטְרָא דְבֵן וָוִי"ן לְעֵילָא, כְּגַוְונָא דָא וו"י. מִסִּטְרָא דְאַבָּא וָוִי"ן לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דָא יו"ו. הֵהִי"ן דְּאִימָּא כְּגַוְונָא דָא הה"ו הה"י. הֵהִי"ן דִּבְרַתָּא כְּגַוְונָא דָא יה"ה וה"ה. וְהָכִי בְּכָל הֲוַיָּה וַהֲוַיָּה.

וְעוֹד מָאן דְּאוֹלִיף אִלֵּין הֲוַיָּין, צָרִיךְ לְאוֹלָפָא לוֹן לְמִבְנֵי בְּהוֹן בִּנְיָנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְהֹוָה הֶהָרוּס" (מלכים א' יח, ל), וְרָזָא דְמִלָּה דְיָכְלִין לִמְהָרֵס בְּאַתְווֹי דִשְׁמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְהֹוָה" (שמות יט, כא), וּבְגִין דָּא דְיֶהֶרְסוּ לוֹן בְּחוֹבַיְיהוּ, צָרִיךְ לְמִבְנֵי לוֹן בִּצְלוֹתְהוֹן.

דְּאָת י' אִיהִי אֶבֶן יְסוֹדָא דְבִנְיָנָא, י"י מִן יי"ה, מִן יי"ו, מִן וי"י, בְּהוֹן "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כז, ו) דָא ה', ו' דָּא קוֹרָה, וְעַמּוּדָא, לִסְמוֹךְ עֲלָהּ בַּיִת, וּבְגִין דָּא חִבּוּרָא דִתְלַת אַתְוָון בַּיִת: ב' בִּנְיָנָא, י' יְסוֹד בִּנְיָנָא, ת' תִּפְאֶרֶת. וְאִנּוּן ב' מַלְכוּת, י' יְסוֹד סְפִירָה תְּשִׁיעָאָה, דְאִיהוּ 'סוֹמֵךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה', וּבֵיהּ "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים" (תהלים קמה, יד), ת' תִּפְאֶרֶת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג), וּבֵיהּ 'כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם', אֲבָל לְגַבֵּי יְסוֹד 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ', הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק" (משלי י, ו).

וְאִיהוּ עִרוּב, 'דְּיַשְׁפִּיל בֵּיהּ הַקּוֹרָה אִם הִיא לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים', דְּאִיהִי יוּ"ד, דִּלְעֵילָא מֵעֶשְׂרִים, דְּאִיהוּ כ' כֶּתֶר, אִיהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת עַל כֹּלָּא, דְלֵית עֵינָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, וּבְגִין דָּא 'מָבוּי' דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְאִיהִי י' זְעִירָא, 'עֲשָׂרָה טְפָחִים' שִׁעוּרָהּ, בֵּיהּ 'צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל הַקּוֹרָה דְאִיהוּ' ו'. אֲבָל לְגַבֵּי סֻכָּה דְּאִיהִי אִימָּא, דְשִׁיעוּר דִּילָהּ יוּ"ד דְּאִיהוּ כ' כֶּתֶר, לְעֵילָא מִכֶּתֶר לֵית אָדָם דְּמֶרְכָּבָה דָר בֵּיהּ גּוֹ סֻכָּה, דְלֵית עֵינָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ.
וּמָקוֹר דְּאִלֵּין הֲוַיָּין כְּחֻשְׁבַּן חֶסֶד, דִּבְהוֹן צָרִיךְ לְמִבְנֵי בִּנְיָנָא דָא דְּאִנּוּן מֵחֶסֶד, דְּמָקוֹר דַּהֲוַיָּתֵיהּ אִיהוּ יוד הי ויו הי, דְּסָלְקֵי לְשַׁבְעִין וּתְרֵין הֲוַיָּן כְּחוּשְׁבַּן חֶסֶד, כֻּלְּהוּ אֶבֶן וְקוֹרָה וּבִנְיָנָא דְאִתְבְּנֵי בְּתַרְוַויְיהוּ, וְאִלֵּין אִינוּן ע"ב הֲוַיָּן דְּנָפְקִין מִן יוד הי ויו הי:

(דף ח ע"ב) יַהְוָ הִיָוֵ הַהְיְ הְהָוֹ הַוַהְ יְהְהְ יַוַהֵ יְוְהְ וָהֶיָ הֱוְיֹ הַהֶוֹ הִהֶיָ הִיֶהְ וְהֲהַ וַיַהָ וֹיָהְ הֵוֹיַ וְהֹיֹ וִוְה וְוָיֶ וֵיַוְ הֵוְיֹ הַיָוֵ הַוַהָ יֶוְהֵ וֶיֶהֶ וִוְי וְוֵהַ וָהָוָ יִוָוְ יְהְוְ יַהֶוּ וֵיֹהֻ יֶוַהְ יְיְוָ יֵיְהִ יָהָיְ וַיָיְ וֵהְיֵ וִהֵיָ הֶיִוְ יְהְוָ יַיֵהְ יִיְוַ יַוֵיָ הְיָיְ הַוְיָ הֻוִיֻ יֻהֵיַ הְיָיָ הֶהַיֶ הָהַיְ הָיְהֶ יְהֵהְ יִיֵהַ יְיהָ הֵוְהְ וֵהִהֶ וֶוַהָ וָוְהְ וַהִוֶ הַוֶוַ הֲהֶוַ הְהַוִ וְיַוָ יֵוְוְ יַיֵוֻ יְיַוֵ יֵוַי וֵיָי וֶוָיִ וְוֵיְ

שֵׁם יְהֹוָה, י' דִילֵיהּ בְּרֵישָׁא דְחַרְבָּא, דְּלֵית מָאן דְּנָצַח וַדַּאי לְמָארֵי חַרְבָּא דָא, וּבָהּ נָצַח לְכָל סִטְרִין אָחֲרָנִין, וְלֵית חַד קַיְימָא קַמָּהּ. גּוּפָא דְהַאי חַרְבָּא ו'. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּיָדַע לְאַנִּיף לֵיהּ בִּידֵיהּ לְכָל סִטְרָא, עֵילָּא וְתַתָּא וְאַרְבַּע סִטְרִין בְּשִׁית סְפִירָן. תְּרֵין פִּיפִיּוֹת דְּחַתִּיךְ בְּהוֹן עֵילָּא וְתַתָּא מִתְּרֵין סִטְרִין אִינוּן ה' ה', וּנְקוּדָא אֱלֹהִים, וְהַיְינוּ נַרְתֵּק דִּילֵיהּ, וּבְגִין דָּא בִּינָה נְקוּדָה אֱלֹהִים, כְּגַוְונָא דָא יֱהֹוִה כְּמָה דְאִתְּמַר.

שמות המופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְאִית דְּשַׁוִּי לוֹן לְאַתְוָון, מַיִם, אֵשׁ, רוּחַ וְעָפָר - אַרְבַּע רַגְלִין דְּכָרְסַיָּא, וְיֵשׁ שֶׁשָּׂם אוֹתָם לָאוֹתִיּוֹת, מַיִם אֵשׁ רוּחַ וְעָפָר - אַרְבַּע רַגְלֵי הַכִּסֵּא.  נְקוּדֵי אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, מִסִּטְרָא דְאַבָּא יוּדִי"ן לְעֵילָא. מִסִּטְרָא דִבְרַתָּא יוּדִי"ן לְתַתָּא. מִסִּטְרָא דְבֵן וָוִי"ן לְעֵילָא, הַנְּקֻדּוֹת - אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, מִצַּד שֶׁל הָאַבָּא - יוֹדִי"ן לְמַעְלָה, מִצַּד הַבַּת - יוֹדִי"ן לְמַטָּה, מִצַּד הַבֵּן - וָוִי"ם לְמַעְלָה,  כְּגַוְונָא דָא וו"י, מִסִּטְרָא דְאַבָּא וָוִי"ן לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דָא יו"ו. הֵהִי"ן דְּאִימָּא כְּגַוְונָא דָא הה"ו הה"י. הֵהִי"ן דִּבְרַתָּא כְּגַוְונָא דָא יה"ה וה"ה. וְהָכִי בְּכָל הֲוַיָּה וַהֲוַיָּה כְּמוֹ זֶה: וו"י, מִצַּד הָאַבָּא וָוִי"ם לְמַטָּה, כְּמוֹ זֶה: יו"ו. הֵהִי"ן שֶׁל הָאֵם כְּמוֹ זֶה: הה"ו הה"י, הֵהִי"ן שֶׁל הַבַּת כְּמוֹ זֶה: יה"ה וה"ה, וְכֵן בְּכָל הֲוָיָה וַהֲוָיָה.

וְעוֹד מָאן דְּאוֹלִיף אִלֵּין הֲוַיָּין, צָרִיךְ לְאוֹלָפָא לוֹן לְמִבְנֵי בְּהוֹן בִּנְיָנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעוֹד, מִי שֶׁלּוֹמֵד אֶת הַהֲוָיוֹת הַלָּלוּ, צָרִיךְ לִלְמֹד אוֹתָם לִבְנוֹת בִּנְיָן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,  דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְהֹוָה הֶהָרוּס" (מלכים א' יח, ל), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס. וְרָזָא דְמִלָּה דְיָכְלִין לִמְהָרֵס בְּאַתְווֹי דִשְׁמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְהֹוָה" (שמות יט, כא), וְסוֹד הַדָּבָר, שֶׁיְּכוֹלִים לַהֲרֹס בְּאוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה',  וּבְגִין דָּא דְיֶהֶרְסוּ לוֹן בְּחוֹבַיְיהוּ, צָרִיךְ לְמִבְנֵי לוֹן בִּצְלוֹתְהוֹן וְלָכֵן, כְּשֶׁיֶּהֶרְסוּ אוֹתָם בַּחֲטָאֵיהֶם, צָרִיךְ לִבְנוֹתָם בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם.

דְּאָת י' אִיהִי אֶבֶן יְסוֹדָא דְבִנְיָנָא, י"י מִן יי"ה, מִן יי"ו, מִן וי"י, שֶׁאוֹת י' הִיא אֶבֶן יְסוֹד הַבִּנְיָן, י' י' מִן יי"ה, מִן יי"ו, מִן וי"י,  בְּהוֹן "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כז, ו) בָּהֶם אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יהו"ה אֱלֹקֶיךָ דָא ה', ו' דָּא קוֹרָה, וְעַמּוּדָא, לִסְמוֹךְ עֲלָהּ בַּיִת, וּבְגִין דָּא חִבּוּרָא דִתְלַת אַתְוָון בַּיִת: זֶה ה', ו' זוֹ קוֹרָה וְעַמּוּד לִסְמֹךְ עָלֶיהָ הַבַּיִת, וְלָכֵן חִבּוּר שֶׁל שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת בַּיִת. ב' בִּנְיָנָא, י' יְסוֹד בִּנְיָנָא, ת' תִּפְאֶרֶת. וְאִנּוּן ב' מַלְכוּת, י' יְסוֹד סְפִירָה תְּשִׁיעָאָה, ב' בִּנְיָן, י' יְסוֹד בִּנְיָן, ת' תִּפְאֶרֶת. וְהֵם, ב' מַלְכוּת, י' יְסוֹד, סְפִירָה תְשִׁיעִית, דְאִיהוּ 'סוֹמֵךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה', וּבֵיהּ "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים" (תהלים קמה, יד)שֶׁהוּא סוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה וּבוֹ סוֹמֵךְ יהו"ה לְכָל הַנֹּפְלִים, ת' תִּפְאֶרֶת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג), ת' תִּפְאֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת, וּבֵיהּ 'כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם', אֲבָל לְגַבֵּי יְסוֹד 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ', הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק" (משלי י, ו) וּבוֹ כָּל הַזּוֹקֵף - זוֹקֵף בַּשֵּׁם, אֲבָל אֶל הַיְסוֹד - כָּל הַכּוֹרֵעַ, כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק.

וְאִיהוּ עִרוּב, 'דְּיַשְׁפִּיל בֵּיהּ הַקּוֹרָה אִם הִיא לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים', וְהוּא עֵרוּב שֶׁבּוֹ יַשְׁפִּיל הַקּוֹרָה אִם הִיא לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים,  דְּאִיהִי יוּ"ד, דִּלְעֵילָא מֵעֶשְׂרִים, דְּאִיהוּ כ' כֶּתֶר, שֶׁהִיא יוֹ"ד, שֶׁלְּמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים, שֶׁהוּא כ' כֶּתֶר, אִיהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת עַל כֹּלָּא, דְלֵית עֵינָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת עַל הַכֹּל, שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת עָלָיו,  וּבְגִין דָּא 'מָבוּי' דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְאִיהִי י' זְעִירָא, 'עֲשָׂרָה טְפָחִים' שִׁעוּרָהּ, וּמִשּׁוּם זֶה מָבוֹי, שֶׁהוּא שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא י' קְטַנָּה, עֲשָׂרָה טְפָחִים שִׁעוּרָהּ,  בֵּיהּ 'צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל הַקּוֹרָה דְאִיהוּ' ו' בּוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל הַקּוֹרָה שֶׁהִיא ו',  אֲבָל לְגַבֵּי סֻכָּה דְּאִיהִי אִימָּא, דְשִׁיעוּר דִּילָהּ יוּ"ד דְּאִיהוּ כ' כֶּתֶר, לְעֵילָא מִכֶּתֶר לֵית אָדָם דְּמֶרְכָּבָה דָר בֵּיהּ גּוֹ סֻכָּה, דְלֵית עֵינָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ אֲבָל לְגַבֵּי סֻכָּה שֶׁהִיא אֵם, שֶׁשִּׁעוּרָהּ יוֹ"ד, שֶׁהוּא כ' כֶּתֶר, מֵעַל לַכֶּתֶר אֵין אָדָם שֶׁל מֶרְכָּבָה דָּר בּוֹ תּוֹךְ סֻכָּה, שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת עָלָיו. 

וּמָקוֹר דְּאִלֵּין הֲוַיָּין כְּחֻשְׁבַּן חֶסֶד, דִּבְהוֹן צָרִיךְ לְמִבְנֵי בִּנְיָנָא דָא דְּאִנּוּן מֵחֶסֶד, וְהַמָּקוֹר שֶׁל הַהֲוָיוֹת הַלָּלוּ כְּחֶשְׁבּוֹן חֶסֶד, שֶׁבָּהֶם צָרִיךְ לִבְנוֹת בִּנְיָן זֶה שֶׁהֵם חֶסֶד,  דְּמָקוֹר דַּהֲוַיָּתֵיהּ אִיהוּ יוד הי ויו הי, שֶׁמְּקוֹר הֲוָיָתוֹ הוּא יו"ד ה"י וי"ו ה"י,  דְּסָלְקֵי לְשַׁבְעִין וּתְרֵין הֲוַיָּן כְּחוּשְׁבַּן חֶסֶד, שֶׁעוֹלִים לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם הֲוָיוֹת כְּחֶשְׁבּוֹן חֶסֶ"ד, כֻּלְּהוּ אֶבֶן וְקוֹרָה וּבִנְיָנָא דְאִתְבְּנֵי בְּתַרְוַויְיהוּ, וְאִלֵּין אִינוּן ע"ב הֲוַיָּן דְּנָפְקִין מִן יוד הי ויו הי כֻּלָּם אֶבֶן וְקוֹרָה וּבִנְיָן שֶׁנִּבְנָה בִּשְׁנֵיהֶם, וְאֵלֶּה הֵם ע"ב הֲוָיוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מִן יו"ד ה"י וי"ו ה"י, סדר השמות כמצויר למעלה

(דף ח ע"ב) יַהְוָ הִיָוֵ הַהְיְ הְהָוֹ הַוַהְ יְהְהְ יַוַהֵ יְוְהְ וָהֶיָ הֱוְיֹ הַהֶוֹ הִהֶיָ הִיֶהְ וְהֲהַ וַיַהָ וֹיָהְ הֵוֹיַ וְהֹיֹ וִוְה וְוָיֶ וֵיַוְ הֵוְיֹ הַיָוֵ הַוַהָ יֶוְהֵ וֶיֶהֶ וִוְי וְוֵהַ וָהָוָ יִוָוְ יְהְוְ יַהֶוּ וֵיֹהֻ יֶוַהְ יְיְוָ יֵיְהִ יָהָיְ וַיָיְ וֵהְיֵ וִהֵיָ הֶיִוְ יְהְוָ יַיֵהְ יִיְוַ יַוֵיָ הְיָיְ הַוְיָ הֻוִיֻ יֻהֵיַ הְיָיָ הֶהַיֶ הָהַיְ הָיְהֶ יְהֵהְ יִיֵהַ יְיהָ הֵוְהְ וֵהִהֶ וֶוַהָ וָוְהְ וַהִוֶ הַוֶוַ הֲהֶוַ הְהַוִ וְיַוָ יֵוְוְ יַיֵוֻ יְיַוֵ יֵוַי וֵיָי וֶוָיִ וְוֵיְ
שֵׁם יְהֹוָה, י' דִילֵיהּ בְּרֵישָׁא דְחַרְבָּא, דְּלֵית מָאן דְּנָצַח וַדַּאי לְמָארֵי חַרְבָּא דָא, שֵׁם יהו"ה, י' שֶׁלּוֹ בְּרֹאשׁ הַחֶרֶב, שֶׁאֵין מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ וַדַּאי לְבַעַל הַחֶרֶב הַזּוֹ,  וּבָהּ נָצַח לְכָל סִטְרִין אָחֲרָנִין, וְלֵית חַד קַיְימָא קַמָּהּ. גּוּפָא דְהַאי חַרְבָּא ו' וּבָהּ מְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים, וְאֵין אֶחָד עוֹמֵד לְפָנֶיהָ,  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּיָדַע לְאַנִּיף לֵיהּ בִּידֵיהּ לְכָל סִטְרָא, גּוּף הַחֶרֶב הַזֹּאת ו', אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲנִיפָהּ בְּיָדוֹ לְכָל צַד עֵילָּא וְתַתָּא וְאַרְבַּע סִטְרִין בְּשִׁית סְפִירָן מַעְלָה וּמַטָּה וְאַרְבָּעָה צְדָדִים בְּשֵׁשׁ סְפִירוֹת.  תְּרֵין פִּיפִיּוֹת דְּחַתִּיךְ בְּהוֹן עֵילָּא וְתַתָּא מִתְּרֵין סִטְרִין אִינוּן ה' ה', וּנְקוּדָא אֱלֹהִים, וְהַיְינוּ נַרְתֵּק דִּילֵיהּ, שְׁתֵּי פִיפִיּוֹת שֶׁחוֹתֵךְ בָּהֶם מַעְלָה וּמַטָּה מִשְּׁנֵי צְדָדִים הֵם ה' ה', וְנִקּוּד אֱלֹהִי"ם, וְהַיְנוּ הַנַּרְתִּיק שֶׁלּוֹ, וּבְגִין דָּא בִּינָה נְקוּדָה אֱלֹהִים, כְּגַוְונָא דָא יֱהֹוִה כְּמָה דְאִתְּמַר וְלָכֵן בִּינָה נְקוּדָה אֱלֹהִי"ם כְּמוֹ זֶה: יֶהֹוִה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

(דף ו' עמ' ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וּבְמוֹרָא גָּדוֹל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. דְּכֻלְּהוּ תִּיקּוּנִין דִּצְרִיכִין לִשְׁכִינְתָּא בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, כֹּלָּא אַתְקִין לְהוּ מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא. בְּגִין כָּךְ "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה". דִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בָּהּ "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים" (תהלים נז, ה). "בְּתוֹךְ לְבָאִם" (תהלים נז, ה), אִלֵּין רַבְרְבֵי עַמִּין דְּיָתְבִין כָּל חַד עַל עַמָּא דִּילֵיהּ לְנַטְרָא לֵיהּ כְּאַרְיָא גְּבַר תַּקִיף. וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְלַבְּשַׁת בְּגַוַּיְיהוּ מַמָּשׁ לְנַטְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין כָּךְ "בְּתוֹךְ לְבָאִם" (תהלים נז, ה). "אֶשְׁכְּבָה לוֹהֲטִים", אִלֵּין ס"מ וְלִילִית דְּקַיְּימִין תָּדִיר בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא לָהֲטִין כְּאֶשָׁא חֲשׁוּכָא תַּקִּיפָא. "אֶשְׁכְּבָה", בְּגָלוּתָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת" (שיר השירים ג, א) אִלֵּין תְּרֵין לֵילוֹת רוֹמִי רַבְּתָא וְרוֹמִי זְעִירְתָּא, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ אוּמִין מְסָאֲבִין. "בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג, א), בְּגִין דְּאִסְתַּתַּר לְעֵילָא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִיהִי מְחִיצָה מַפְסֶקֶת, בְּגִין כָּךְ בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.

וְאִי אִית בְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן דְּאָזְלִין בִצְלוֹתָא לְבֵי כְּנִישְׁתָא, גְּרָמִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְקָרְבָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "דִּרְשׁוּ יְהֹוָה בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה, ו). אֵימָתַי אִיהוּ קָרוֹב? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּקָרְאָן לֵיהּ בְּבֵי כְּנִישְׁתָא (דף ז' עמ' א')  דִּכְתִיב "קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח). וְאִי צְלוֹתָא לָא אִתָּמְרַת בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, אִתְּמָר בָּהּ "קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם" (ירמיהו יב, ב). בְּגִין כָּךְ "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים קמה, יח), בֶּאֱמֶת וְלָא בְּשִׁקְרָא. וּמָאן דְּסָמִיךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה אִתְּמָר בֵּיהּ "קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו" (שם). וְאִי לָא, "בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג, א).

בְּגִין כָּךְ "אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים" (תהלים נז, ה), אֶשְׁכְּבָה וַדַּאי, כְּמָה דְּאָמַר "כִּי עַתָּה לֶעָפָר אֶשְׁכָּב" (איוב ז, כא). "בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים" (תהלים נז, ה) דָּא לְתַתָּא בְּאִינוּן אוּמִין. וּבְגִין לְאִשְׁתַּזְּבָא מִינַּיְיהוּ אִתְּתַּקְּפַת שְׁכִינְתָּא בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא גְּבוּרָה, לְשֵׁיזָבָא גָּרְמָהּ, וְיִשְׂרָאֵל בַּהֲדָהּ. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". דִּכְדֵין כְּתִיב "אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ" (תהלים נח, ז) וְכוּ'. מַאי בְּפִימוֹ? אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּגוֹ אִינוּן דּוּבִּין, וְכֻלְהוֹ חֵיוָן בִישָׁן, וְאִינּוּן נָטְלִין לוֹן בְּפוּמַיְיהוּ בֵּין שִׁינַּיְיהוּ, וּבָעָאן לְהַדְּקָא לוֹן. כְּדֵין אִתְּתַּקְּפַת תָּמָן שְׁכִינְתָּא בִּסְטַר גְּבוּרָה וַדַּאי דָּא אֱלֹהִים, וְהָרַס לְהוּ לְאִינּוּן שִׁינַּיִין. בְּגִין כָּךְ "הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ" (תהלים נח, ז).

וְאִי תֵּימָא בְּמַאי חֵילָא עָבֵיד דָּא? אֶלָּא "מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ יְהֹוָה" (תהלים נח, ז), דָּא הוי"ה שְׁמָא קַדִּישָׁא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּנָטִיר לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, וִשְׁכִינְתָּא נָטְרַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה, ז). וְיִשְׂרָאֵל דְּנָטְרִין אוֹרָיְתָא מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹּא תַעֲשֶׂה, אִתְּמָר בְּהוּ "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו) דְּגָרְמִין לִשְׁכִינְתָּא לְנַטְרָא לְהוּ, (דף ז' עמ' ב')  וְאִי לָא "כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (שיר השירים א, ו).

(דף ו' עמ' ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וּבְמוֹרָא גָּדוֹל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. דְּכֻלְּהוּ תִּיקּוּנִין דִּצְרִיכִין לִשְׁכִינְתָּא בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, כֹּלָּא אַתְקִין לְהוּ מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא.  ולכל היד החזקה זו השכינה בגלות. ובמורא גדול – בזמן הגאולה. שכל התיקונים הצריכים לשכינה בכל דור ודור, כולם התקינם משה הרועה הנאמן. לכך אמר הפסוק,  בְּגִין כָּךְ "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה".

דִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בָּהּ בזמן שהשכינה בגלות נאמר בה "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים" (תהלים נז, ה)פירוש, "בְּתוֹךְ לְבָאִם" (תהלים נז, ה), אִלֵּין רַבְרְבֵי עַמִּין דְּיָתְבִין כָּל חַד עַל עַמָּא דִּילֵיהּ לְנַטְרָא לֵיהּ כְּאַרְיָא גְּבַר תַּקִיף. "בתוך לבאם" אלו שרי העמים הרובצים כל אחד על עמו לשמור אותם כאריה גיבור וחזק. וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְלַבְּשַׁת בְּגַוַּיְיהוּ מַמָּשׁ לְנַטְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, והשכינה מתלבשת בתוכם ממש לשמור אותם את ישראל, לכך אמר מתלבשת ממש בתוך לבאם שהם האריות. בְּגִין כָּךְ "בְּתוֹךְ לְבָאִם" (תהלים נז, ה).

"אֶשְׁכְּבָה לוֹהֲטִים", אִלֵּין ס"מ וְלִילִית דְּקַיְּימִין תָּדִיר בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא לָהֲטִין כְּאֶשָׁא חֲשׁוּכָא תַּקִּיפָא. "אשכבה לוהטים" לוהטים הם ס"מ ולילי' שעומדים תמיד בכל שר ושר של אומות העולם, לוהטים כאש שחורה חזקה, "אֶשְׁכְּבָה", בְּגָלוּתָא זו השכינה בגלות שנאמר בה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת" (שיר השירים ג, א) אִלֵּין תְּרֵין לֵילוֹת רוֹמִי רַבְּתָא וְרוֹמִי זְעִירְתָּא, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ אוּמִין מְסָאֲבִין. "בלילות" אלו שני לילות, רומי הגדולה ורומי קטנה "בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג, א), בְּגִין דְּאִסְתַּתַּר לְעֵילָא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִיהִי מְחִיצָה מַפְסֶקֶת, בְּגִין כָּךְ בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו. בקשתי את ז"א שאהבה נפשי, בקשתיו ולא מצאתיו בגלל שנסתר למעלה, והסטרא אחרא היא מחיצה מפסקת, לפיכך נאמר בקשתיו ולא מצאתיו.

וְאִי אִית בְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן דְּאָזְלִין בִצְלוֹתָא לְבֵי כְּנִישְׁתָא, גְּרָמִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְקָרְבָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא. ואם יש בישראל שהולכים בתפילה לבית הכנסת, גורמים לקודשא ב"ה להתקרב לגבי השכינה, באותו הזמן כתיב, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "דִּרְשׁוּ יְהֹוָה בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה, ו). אֵימָתַי אִיהוּ קָרוֹב?אמתי המלך קרוב? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּקָרְאָן לֵיהּ בְּבֵי כְּנִישְׁתָא דִּכְתִיב אלא בזמן שקוראים לו בבית הכנסת שכתוב,

(דף ז' עמ' א')  "קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח). וְאִי צְלוֹתָא לָא אִתָּמְרַת בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, אם התפילה לא נאמרת ברצון הלב נאמר בה, אִתְּמָר בָּהּ "קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם" (ירמיהו יב, ב). בְּגִין כָּךְ לכן נאמר, "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים קמה, יח), בֶּאֱמֶת וְלָא בְּשִׁקְרָא באמת שהוא רצון הלב ולא בשקר. וּמָאן דְּסָמִיךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה אִתְּמָר בֵּיהּ ומי שסומך גאולה לתפילה בגאל ישראל נאמר בו "קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו" (שם). וְאִי לָא, "בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג, א)

בְּגִין כָּךְ לפיכך אומרת השכינה בגלות "אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים" (תהלים נז, ה), אֶשְׁכְּבָה וַדַּאי, כְּמָה דְּאָמַר כמו שנאמר "כִּי עַתָּה לֶעָפָר אֶשְׁכָּב" (איוב ז, כא)"בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים" (תהלים נז, ה) דָּא לְתַתָּא בְּאִינוּן אוּמִין זה למטה באלו האומות. וּבְגִין לְאִשְׁתַּזְּבָא מִינַּיְיהוּ אִתְּתַּקְּפַת שְׁכִינְתָּא בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא גְּבוּרָה, לְשֵׁיזָבָא גָּרְמָהּ, וְיִשְׂרָאֵל בַּהֲדָהּ. וכדי להינצל מהם, מתחזקת השכינה בזרוע השמאלית שהיא הגבורה, להצלת גופה וישראל עימה. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה"שהיא יד הגבורה.

דִּכְדֵין כְּתִיב ואז נאמר "אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ" (תהלים נח, ז) וְכוּ'. מַאי בְּפִימוֹ? אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּגוֹ אִינוּן דּוּבִּין וְכֻלְהוֹ חֵיוָן בִישָׁן, וְאִינּוּן נָטְלִין לוֹן בְּפוּמַיְיהוּ בֵּין שִׁינַּיְיהוּ, וּבָעָאן לְהַדְּקָא לוֹן. מהו "בפימו"? אלא ישראל נמצאים בתוך אלו הדובים וכולם חיות רעות, והם לוקחים אותם בפיהם בין שיניהם ורוצים ח"ו להדק אותם, כְּדֵין אִתְּתַּקְּפַת תָּמָן שְׁכִינְתָּא בִּסְטַר גְּבוּרָה וַדַּאי דָּא אֱלֹהִים, וְהָרַס לְהוּ לְאִינּוּן שִׁינַּיִין. ואז מתחזקת שם השכינה מצד הגבורה ודאי, וזה שם אלהים, והורסת להם את אותם השינים להצלת ישראל, לפיכך אמר בְּגִין כָּךְ "הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ" (תהלים נח, ז)

וְאִי תֵּימָא בְּמַאי חֵילָא עָבֵיד דָּא? ואם תאמר, באיזה כח עושה זאת? אֶלָּא "מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ יְהֹוָה" (תהלים נח, ז), דָּא הוי"ה שְׁמָא קַדִּישָׁא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּנָטִיר לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, וִשְׁכִינְתָּא נָטְרַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. זהו שם הוי"ה הקדוש שהוא ז"א – הקדוש ברוך הוא ששומר את השכינה, והשכינה שומרת את ישראל, בְּגִין כָּךְ לפיכך אומר "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה, ז) גבוה הוא ז"א הנמצא מעל גבוה שהיא השכינה. וְיִשְׂרָאֵל דְּנָטְרִין אוֹרָיְתָא מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹּא תַעֲשֶׂה, וישראל ששומרים את התורה ואת מצוותיה – מצוות עשה ומצוות לא תעשה נאמר בהם, אִתְּמָר בְּהוּ "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו) דְּגָרְמִין לִשְׁכִינְתָּא לְנַטְרָא לְהוּ. ובזכות זה גורמים לשכינה לשמור אותם,

(דף ז' עמ' ב') וְאִי לָא ואם לא שומרים תורה ומצוות נאמר "כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (שיר השירים א, ו) ז"א אינו שומר את הכרם שהיא השכינה בגלל שאי שמירת המצוות גורמת לפרצות בגדר, והפורץ גדר ישכנו נחש.

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה כ"ו: בַּקָּשָׁה עַל גִּילוּי אֱמוּנָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְכָל הָעוֹלָם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אֱמוּנָתְךָ בְּכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ מִתְגַּלֵּית בְּכָל אוֹרוֹתֶיךָ שֶׁהֵם קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וְכָל הַמַּלְאָכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מַכִּירִים אֱמוּנָתְךָ שֶׁאֵין אָדוֹן זוּלָתְךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ", וּבָאָרֶץ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מַכִּירִים אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ וְלָאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ הֵם מְקַוִּים, וְזֶה מַה שֶּׁתְּגַלֶּה לְכָל שְׁאָר הָעוֹלָם לָדַעַת שֶׁאַתָּה אֵל אֶחָד, אֵל אֱמֶת, וְיֵאָמֵר בְּךָ "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אוֹמֶן", וְיֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמוּנִים". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה כ"ז: בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁנִּתְחַזְּקוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁכַת הַגָּלוּת, כָּל הַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לִפְנֵיהֶם לֶעָתִיד לָבֹא.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהּ הֵם מִתְקַיְּמִים בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל, וּבָהּ "וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר", הֲרֵי עַל זֶה אָנוּ מְקַוִּים, שֶׁזֹּאת הִיא הָאֱמוּנָה שֶׁאַתָּה מְגַלֶּה בְּכָל אוֹרוֹתֶיךָ, וְסוֹף הַכֹּל בָּם מִתְגַּלֵּית בִּמְקוֹמָהּ, וַהֲרֵי בַּעֲבוּרָהּ כָּל הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמוּנִים", וְכֵן מִתְחַבֵּר בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ יאהדונה"י שֶׁהוּא אָמֵן. אֶמוּנָ"ה אוֹתִיּוֹת אָמֵ"ן ו"ה, שֶׁשָּׁם הָיָה "עֶרְוָה", בְּ-רַע שֶׁמַּפְרִיד בֵּין ו' לְ-ה', וּבָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם הֲרֵי מִתְקַשְּׁרִים בְּחִבּוּר אֶחָד בְּלֹא פֵּרוּד כְּלָל. מִיָּד "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק" חַי עוֹלָמִים שֶׁנִּרְאָה כְּמִי שֶׁהִכְרִיחוּ אוֹתוֹ לִנְטוֹת לְצַד אַחֵר ח"ו, כְּגוֹן יוֹסֵף שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר, אֲבָל "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ", בָּאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ שֶׁבָּהּ "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וְנֶאֱמַר בְּיוֹסֵף, "עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חַי", מִיָּד אֱמֶת שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה בְּעוֹלָמְךָ - "וֶאֱמֶת יְהוָֹה לְעוֹלָם הַלְלוּיָה" מִצַּד תִפְאֶרֶת, שֶׁבָּהּ נֶאֱמַר לְיוֹסֵף נִזְדַּמְּנָה לוֹ דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו, וְזֶה יְהוָֹה, שֶׁבּוֹ "פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָֹה אֵל אֱמֶת". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה כ"ח: יִשְׂרָאֵל בְּסוֹד גּוֹי אֶחָד, מְקַוִּים לְגִילּוּי יִּחוּדוֹ וְשֵׁם הוי"ה עֲלֵיהֶם, וְאָז תִּתְגַלֶּה הַמֶּמְשָׁלָה בְּעוֹלָם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי כָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ סִדַּרְתָּ בְּסוֹד שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּךָ יְהוָֹה ב"ה, וְכֻלָּם נוֹדָעִים בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, לְגַלּוֹת הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם שׁוֹרִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמָר "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכוּ', שֶׁהֲרֵי כָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ אֱמֶת הֵם, וְאֵינָם שׁוֹרִים אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם זֶרַע אֱמֶת. גַּלֵּה אֲמִתְּךָ בְּעוֹלָמְךָ, וְתָּשִׁיב הַמֶּמְשָׁלָה לְמִי שֶׁרָאוּי לָהּ, שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְךָ, לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה, וּלְסַדֵּר כָּל מַדְרֵגוֹתָיו. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.