Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם" (שיר השירים ח, ו), דָּא אוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" (מלאכי ב, ו), וְאִיהִי כְלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִנּוּן י', וּמֵעֲשַׂר דִּבְּרָן דְּאִינוּן ה"ה. וּמַאי תּוֹרָה? ו' כְּלִיל שִׁית יְמֵי בְרֵאשִׁית. "עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו) דָּא ל"ב אלהים בְּחוּשְׁבַּן ל"ב, דְּתַלְיָין מִן ו', דְּאִיהוּ ו' זִמְנִין טוֹב, וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים שְׁמָא דְאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל מַה דְּאִית בְּהוֹן.

(דף סז ע"א) וְדָא אִיהוּ רָזָא "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד), לִבִּ"י סְלִיק מ"ב, וַיְכֻלּ"וּ ע"ב שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'לְלִבִּי גִלִּיתִי, וּלְאֵבָרַי' דְּאִנּוּן רְמַ"ח פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא 'לֹא גִלִּיתִי', וּבְהַאי וַיְכֻלּוּ (ה' בַּשִּׁשִּׁי דְּאִיהוּ בְּ-ו', וְדָא אִיהִי "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (בראשית א, לא), דְּהַאי) ה' דְהַשִּׁשִּׁי אִיהוּ מַלְכוּת שְׁבִיעָאָה, וְאִיהִי אִתְקְרִיאַת ע"ב, וּבָהּ רְכִיב ו' לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הִנֵּה יְהֹוָה רֹכֵב עַל עָ"ב קַל" (ישעיהו יט, א), בְּגִין דְּאִיהִי כְּלָלָא דִתְלַת אֲבָהָן, דְּתַלְיָין מִנְּהוֹן ע"ב שְׁמָהָן, וְאִתְכְּלִילָן בָּהּ.

וְלָקֳבֵל תְּלַת אֲבָהָן אִתְּמַר בְּוַיְכֻלּוּ תְּלַת זִמְנִין שְׁבִיעִי, וְדָא אִיהִי רָזָא דְשַׁבָּ"ת, בַּ"ת ש', דְּאִינוּן וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט דְּאִתְכְּלִילָן בְּבַ"ת, בְּהַהִיא זִמְנָא חָלָה זְכוּת אֲבָהָן, דְּמִיּוֹמָא דְאִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא עָלְמָא אִתְקְרִי תֹהוּ וָבֹהוּ, מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ אִתְקַיַּים קְרָא "אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג), חֶסֶד סְלִיק לְחוּשְׁבַּן ע"ב שְׁמָהָן.

וְדָא רָזָא דְאִתְקַשַּׁר שְׁבִיעִי בְּיוֹמָא קַדְמָאָה, וּמָאן שְׁבִיעִי? דָּא צַדִּיק אוֹת דְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין, וְרָזָא דְמִלָּה "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), וְדָא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית יט, כז), וְאִיהוּ חֶסֶד דִּילֵיהּ, בְּגִין דִּבְהַאי חֶסֶד אִתְתַּקַּן כָּרְסַיָּיא דְאִיהִי נְפִילָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא" (ישעיהו טז, ה), וּבֵיהּ תָּקוּם, וְרָזָא דְמִלָּה "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ" (ישעיהו נד, ח), וְכָל סְפִירָן מִתְקַשְּׁרִין בִּימִינָא, בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב), מִימִינָא אִתְיַיהִיב אוֹרַיְיתָא, בְּגִין דָּא "מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ, בּוֹקֵעַ מַיִם" (ישעיהו סג, יב) דְּאוֹרַיְיתָא מִתַּמָּן.

מ-ה' דְאַבְרָהָם, לְמֶהֱוִי לֵיהּ בָּהּ שֵׁם עוֹלָם, וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים ה' דְמֹשֶׁה, דְּאִיהִי בְמַשְׁכּוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְאַבְרָהָם בְּמֹשֶׁה, דְאַיְיתֵי אוֹרַיְיתָא, עַד דְּיִפְרוֹק לִבְנוֹי, וְרָזָא דְמִלָּה "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו).

וְרָזָא דְפוּרְקָנָא בְּהַאי חוֹתָמָא אִיהוּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן" (ישעיהו נה, יב), בְּשִׂמְחָה סָלִיק לְחוּשְׁבַּן אָדֶ"ן דְּאִיהוּ אדנ"י, "אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (יהושע ג, יא) אִתְקְרֵי, בַּר מֵאָת ש' דְּאִיהוּ תְּלַת מֵאָה, וְאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן דְּאִתְחַבְּרוּ בָהּ, וְאַתְוָון בְּשִׂמְחָ"ה אִיהִי מַחֲשָׁבָ"ה, ש תְּלַת אֲבָהָן בְּחַמָּה ה"ן, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא דְלֵית לָהּ יִחוּדָא אֶלָּא בְמִינָהּ, כְּמָה דְאַתְוָותָא דְה"ן, וְאִתְעֲבִידוּ עֲשָׂרָה וְאִתְעֲבִידוּ מֵאָה, כְּמָה דִשְׁכִינְתָּא כְּלִילָא כֻּלְּהוּ עֲשָׂרָה וְכֻלְּהוּ מֵאָה, וְהַיְינוּ דִכְתִיב "הֵן לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם" (דברים י, יד), וְרָזָא דְמִלָּה הֵן אדנ"י.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם" (שיר השירים ח, ו), דָּא אוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" (מלאכי ב, ו), שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ,  וְאִיהִי כְלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִנּוּן י', וּמֵעֲשַׂר דִּבְּרָן דְּאִינוּן ה"ה וְהִיא כְלוּלָה מֵעֶשֶׂר אֲמִירוֹת שֶׁהֵם י', וּמֵעֲשָׂרָה דִּבְּרוֹת שֶׁהֵן ה"ה,  וּמַאי תּוֹרָה? ו' כְּלִיל שִׁית יְמֵי בְרֵאשִׁית. "עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו) דָּא ל"ב אלהים בְּחוּשְׁבַּן ל"ב, דְּתַלְיָין מִן ו', דְּאִיהוּ ו' זִמְנִין טוֹב, עַל לִבֶּךָ - זֶה שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם בְּחֶשְׁבּוֹן ל"ב, שֶׁתְּלוּיִים מִו', שֶׁהוּא ו' פְּעָמִים טוֹב,  וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים שְׁמָא דְאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל מַה דְּאִית בְּהוֹן וּבָהּ נִשְׁתַּלֵּם (ו') הַשֵּׁם שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם,  
 
(דף סז ע"א) וְדָא אִיהוּ רָזָא "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד), לִבִּ"י סְלִיק מ"ב, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי, לִבִּ"י עוֹלֶה אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם.  וַיְכֻלּ"וּ ע"ב שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, וַיְכֻלּוּ, שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ,  וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'לְלִבִּי גִלִּיתִי, וּלְאֵבָרַי' דְּאִנּוּן רְמַ"ח פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא 'לֹא גִלִּיתִי', וְעָלָיו נֶאֱמַר לְלִבִּי גִלִּיתִי, וּלְאֵיבָרַי, שֶׁהֵם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת הַתּוֹרָה, לֹא גִלִּיתִי,  וּבְהַאי וַיְכֻלּוּ (ה' בַּשִּׁשִּׁי דְּאִיהוּ בְּ-ו', וְדָא אִיהִי "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (בראשית א, לא), דְּהַאי) ה' דְהַשִּׁשִּׁי אִיהוּ מַלְכוּת שְׁבִיעָאָה, וְאִיהִי אִתְקְרִיאַת ע"ב, וּבָהּ רְכִיב ו' לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל, וּבַוַּיְכֻלּוּ הַזֶּה, (ה' בַּשִּׁשִּׁי שֶׁהוּא בְּו', וְזֶהוּ וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, שֶׁזּוֹ) הַה' שֶׁל הַשִּׁשִּׁי הִיא הַמַּלְכוּת הַשְּׁבִיעִית, וְהִיא נִקְרֵאת ע"ב, וּבָהּ רוֹכֵב ו' לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הִנֵּה יְהֹוָה רֹכֵב עַל עָ"ב קַל" (ישעיהו יט, א), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הִנֵּה יהו"ה רוֹכֵב עַל עָ"ב קַל בְּגִין דְּאִיהִי כְּלָלָא דִתְלַת אֲבָהָן, דְּתַלְיָין מִנְּהוֹן ע"ב שְׁמָהָן, וְאִתְכְּלִילָן בָּהּ מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַכְּלָל שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁתְּלוּיִים מֵהֶם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת וְנִכְלָלִים בָּהּ.
 
 
וְלָקֳבֵל תְּלַת אֲבָהָן אִתְּמַר בְּוַיְכֻלּוּ תְּלַת זִמְנִין שְׁבִיעִי, וְדָא אִיהִי רָזָא דְשַׁבָּ"ת, וּכְנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת נֶאֱמַר בְּוַיְכֻלּוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שְׁבִיעִי, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל שַׁבָּ"ת,  בַּ"ת ש', דְּאִינוּן וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט דְּאִתְכְּלִילָן בְּבַ"ת, בְּהַהִיא זִמְנָא חָלָה זְכוּת אֲבָהָן, בַּ"ת ש, שֶׁהֵם וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט שֶׁנִּכְלָלִים בְּבַ"ת, בְּאוֹתוֹ זְמַן חָלָה זְכוּת אָבוֹת,  דְּמִיּוֹמָא דְאִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא עָלְמָא אִתְקְרִי תֹהוּ וָבֹהוּ, מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ אִתְקַיַּים קְרָא "אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג), שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָעוֹלָם נִקְרָא תֹהוּ וָבֹהוּ, מִשָּׁם וְאֵילָךְ הִתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה,  חֶסֶד סְלִיק לְחוּשְׁבַּן ע"ב שְׁמָהָן חֶסֶד עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת.
 
וְדָא רָזָא דְאִתְקַשַּׁר שְׁבִיעִי בְּיוֹמָא קַדְמָאָה, וּמָאן שְׁבִיעִי? דָּא צַדִּיק אוֹת דְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין, וְזֶה הַסּוֹד שֶׁנִּקְשָׁר הַשְּׁבִיעִי בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּמִי הַשְּׁבִיעִי? זֶה צַדִּיק הָאוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים, וְרָזָא דְמִלָּה "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), וְדָא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, וְסוֹד הַדָּבָר - חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, וְזֶה הַבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם,  הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית יט, כז), וְאִיהוּ חֶסֶד דִּילֵיהּ, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וְהוּא הַחֶסֶד שֶׁלּוֹ,  בְּגִין דִּבְהַאי חֶסֶד אִתְתַּקַּן כָּרְסַיָּיא דְאִיהִי נְפִילָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא" (ישעיהו טז, ה), וּבֵיהּ תָּקוּם, מִשּׁוּם שֶׁבַּחֶסֶד הַזֶּה נִתְקָן הַכִּסֵּא, שֶׁהִיא נְפִילָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, וּבוֹ תָקוּם,  וְרָזָא דְמִלָּה "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ" (ישעיהו נד, ח), וְכָל סְפִירָן מִתְקַשְּׁרִין בִּימִינָא, בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב)וְסוֹד הַדָּבָר - וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ, וְכָל הַסְּפִירוֹת נִקְשָׁרוֹת בְּיָמִין, מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, מִימִינָא אִתְיַיהִיב אוֹרַיְיתָא,  בְּגִין דָּא "מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ, בּוֹקֵעַ מַיִם" (ישעיהו סג, יב) דְּאוֹרַיְיתָא מִתַּמָּן מִיָּמִין נִתְּנָה תוֹרָה, בִּגְלַל זֶה מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ, וּבוֹקֵעַ הַמַּיִם שֶׁל הַתּוֹרָה מִשָּׁם.
 
מ-ה' דְאַבְרָהָם, לְמֶהֱוִי לֵיהּ בָּהּ שֵׁם עוֹלָם, וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים ה' דְמֹשֶׁה, מֵה' שֶׁל אַבְרָהָם, לִהְיוֹת לוֹ בָּהּ שֵׁם עוֹלָם, וּבָהּ הִשְׁתַּלְּמָה ה' שֶׁל מֹשֶׁה,  דְּאִיהִי בְמַשְׁכּוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְאַבְרָהָם בְּמֹשֶׁה, דְאַיְיתֵי אוֹרַיְיתָא, עַד דְּיִפְרוֹק לִבְנוֹי, שֶׁהִיא בְמַשְׁכּוֹן לְגַבֵּי אַבְרָהָם בְּמֹשֶׁה, שֶׁהֵבִיא אֶת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּפְדֶּה אֶת בָּנָיו,  וְרָזָא דְמִלָּה "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) וְסוֹד הַדָּבָר - כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וְרָזָא דְפוּרְקָנָא בְּהַאי חוֹתָמָא אִיהוּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן" (ישעיהו נה, יב), וְסוֹד הַגְּאֻלָּה הוּא בַחוֹתָם הַזֶּה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן,  בְּשִׂמְחָה סָלִיק לְחוּשְׁבַּן אָדֶ"ן דְּאִיהוּ אדנ"י, "אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (יהושע ג, יא) אִתְקְרֵי, בְּשִׂמְחָה עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן אֶדֶ"ן שֶׁהִיא אדנ"י, אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ נִקְרָא, בַּר מֵאָת ש' דְּאִיהוּ תְּלַת מֵאָה, וְאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן דְּאִתְחַבְּרוּ בָהּ, פְּרָט לָאוֹת ש' שֶׁהוּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁהִתְחַבְּרוּ עִמָּהּ,  וְאַתְוָון בְּשִׂמְחָ"ה אִיהִי מַחֲשָׁבָ"ה, ש תְּלַת אֲבָהָן בְּחַמָּה ה"ן, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא דְלֵית לָהּ יִחוּדָא אֶלָּא בְמִינָהּ, וְאוֹתִיּוֹת בְּשִׂמְחָ"ה הֵן מַחֲשָׁבָ"ה, ש שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, בְּחַמָּ"ה ה"ן, וְהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁאֵין לָהּ יִחוּד אֶלָּא בְמִינָהּ, כְּמָה דְאַתְוָותָא דְה"ן, וְאִתְעֲבִידוּ עֲשָׂרָה וְאִתְעֲבִידוּ מֵאָה, כְּמָה דִשְׁכִינְתָּא כְּלִילָא כֻּלְּהוּ עֲשָׂרָה וְכֻלְּהוּ מֵאָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹתִיּוֹת ה"ן, וְנַעֲשׂוּ עֲשָׂרָה וְנַעֲשׂוּ מֵאָה, כְּמוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה כְּלוּלָה כָּל הָעֲשָׂרָה וְכָל הַמֵּאָה,  וְהַיְינוּ דִכְתִיב "הֵן לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם" (דברים י, יד), וְרָזָא דְמִלָּה הֵן אדנ"י וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב הֵן לַיהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, וְסוֹד הַדָּבָר - הֵן אדנ"י.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְעוֹד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דָּא הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְאִתְבְּנֵי בְּשֶׁבַע דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּשֶׁבַע דַּרְגִּין דְּסָלְקִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. בֵּית דָּוִד, הַמָּאוֹר הַקָּטֹן דְּאִתְבְּנֵי בְּאַרְבֵּיסַר בְּרָזָא דְּדָוִ"ד וַדַּאי, דְּכָלִיל שֶׁבַע מִתַּתָּא לְעֵילָא שֶׁבַע מֵעֵילָּא לְתַתָּא. אִי תֵּימָא הָא כְּתִיב שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְלָא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּפַלְגּוּת שַׁתָּא אִשְׁתְּלִים, וּבְפַלְגּוּת אַחֲרִינָא שָׁרֵי בֵּיתֵיהּ, (דף קמח' עמוד ב') אִשְׁתְּכַח דְּשַׁתָּא חֲדָא לִתְרֵין אַשְׁלִימַת. וְרָזָא דָּא מַלְכוּת וַדַּאי. הָכָא אִתְקְשָׁרוּ בְּדַרְגָּא חֲדָא וַדַּאי. וּמִתַּמָּן סַלְקַת בְּדָרְגָּהָא י"ג כֹּלָּא אִיהוּ י"ד. הָכָא כְּתִיב "בֵּית דָּוִד... דִּינוּ לַבֹּקֶר" (ירמיהו כא, יב) וְכוּ' וְלָא בְּנֵי דָּוִד. דְּהָא בֵּיתָא דָּא קָאִים לְדִינָא בְּרָזָא די"ד, דְּאִינוּן כ"ח עִתִּים, י"ד לִימִינָא י"ד לִשְׂמָאלָא. וְכֹלָּא אִיהוּ עֶשְׂרִים וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ כַּמָּה רָזִין אַחֲזֵי שְׁלֹמֹה בְּכָל מִלָּה. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא חֲזֵי.

וְהָא מטט' שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִיהִי עֵת דְּאִתְּמָר בַּהּ "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ" (קהלת ג, א) וְכוּ'. וכ"ח עִתִּים אִינוּן, י"ד לִימִינָא וי"ד לִשְׂמָאלָא. בְּגִינַיְיהוּ אָמַר דָּוִד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד), לְאַתְקָנָא לַהּ בִימִינָא. וְכֹלָּא לְאִשְׁתַּזְּבָא יִשְׂרָאֵל מֵחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. וְרָזָא דָּא "אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (שם), בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. דִּכְדֵין יִתְּעַר הַהוּא אֱמֶת עִלָּאָה מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּאִתְּמָר בַּהּ 'חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֱמֶת' (שבת כה). וּמִינַּהּ תְּיוּבְתָּא תִּתְעַר בְּלִבָּא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְדֵין יִשְׁתֵּזְבוּן מֵחֲבָלִין אִלֵּין. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בְּי"ד דִּימִינָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּהוּ.

וְרָזָא דְּמִלָּה אִימָּא אִיהִי מָארֵי דְּדִינָא בְּכֹלָּא, בְּגִין כָּךְ (דף קמט' עמוד א') דִּינָא אִתְבְּסַם מִקָּמָהּ. וּבְשַׁעֲתָא דְּאִיהִי תִּתְעַר עַל יִשְׂרָאֵל, יִשְׁתֵּזְבוּן מֵחֲבָלִין אִלֵּין. וְרָזָא דָּא "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" (תהלים פה, יב), דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּמִינַּהּ תִּתְעַר אֶתְעָרוּתָא דָּא מִנְּהִירוּ דִּאִימָא. כְּדֵין "וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב), לְאִתְבַּסְּמָא בְּאִינוּן שָׁמַיִם, וְלָא יְהוֹן חֲבָלִין תַקִּיפִין. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִינוּן חֲבָלִין אִלֵּין, וְכַד אִיהִי אִתְבַּסְּמָת בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא אִתְבְּסַם וַדַּאי. כְּדֵין "כְּאֵשׁ מְצָרֵף" (מלאכי ג, ב) אִיהוּ וַדַּאי לְאוֹקְדָא זוֹהֲמָא. "וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים" (שם) לְאַתְקָנָא וּלְדַכָּאָה נִשְׁמָתָא. כָּל דָּא מָאן גָּרִים? אֶלָּא רָזִין דְּאוֹרַיְתָא בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ וַדַּאי. דַּהֲלָכָה לִשְׂמָאלָא אִיהִי, וְדָא הֲלָכָה, דְּאָזַלְתְּ בְּגָלוּתָא. אֲבָל קַבָּלָה לִימִינָא דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא. וְדָא 'יָמִין מְקָרֶבֶת' עֵת רָצוֹן וַדַּאי.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" (תהלים יח, כט) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְנְהִירַת מִמַּלְכָּא, אִיהִי נָמֵי נָהֲרַת וַדַּאי. וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי חֹשֶׁךְ, וּבְזִמְנָא דְּאִתְנְהִירַת בְּחִיבּוּרָא חַד בַּהֲדֵיהּ, אִיהִי נָמֵי אִתְעֲבִידַת מָאוֹר גָּדוֹל. וְרָזָא דָּא "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז). אֲבָל תָּא חֲזֵי, פַּשְׁטָא דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי אוֹר וְחֹשֶׁךְ, מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ חַבְלֵי מָּשִׁיחַ וַדַּאי, אֲבָל רָזָא דִּלְגַו אִיהוּ כֹּלָּא אוֹר, בֵּיהּ "אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי" (תהלים יח, כט). (דף קמט' עמוד ב') וּבֵיהּ יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לִתְיוּבְתָּא וַדַּאי, וְיִשְׁתֵּזְבוּן מֵאִלֵין חֲבָלִין, בְּזֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ וּבְהַהוּא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיכוּ בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְהָא קָלָא סָלִיק וְאָמַר וְכוּ':

וְעוֹד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דָּא הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל בית המקדש הוא המאור הגדול, וְאִתְבְּנֵי בְּשֶׁבַע דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּשֶׁבַע דַּרְגִּין דְּסָלְקִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. ונבנה בשבע שנים, שהוא כללות שבע המדרגות שעולות מלמטה למעלה.

בֵּית דָּוִד, הַמָּאוֹר הַקָּטֹן דְּאִתְבְּנֵי בְּאַרְבֵּיסַר בְּרָזָא דְּדָוִ"ד וַדַּאי, דְּכָלִיל שֶׁבַע מִתַּתָּא לְעֵילָא, שֶׁבַע מֵעֵילָּא לְתַתָּא. 'בית דוד' היא המלכות - המאור הקטון, שנבנית בארבע עשרה מדריגות הרמוזות בגימ' דו"ד ודאי, שכולל שבע הספירות מלמטה למעלה ושבע מלמעלה למטה, והיינו שתיקן את המדריגות עד לבינה. אִי תֵּימָא הָא כְּתִיב שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְלָא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. ואם תאמר, אומר הכתוב בשלמה "וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (מלכים א' ז' א). ביתו של שלמה כנגד המלכות שנבנית ע"י הז"ת, אם כן צריך היה שביתו יבנה בארבע עשרה שנים כמו שתיקן אביו?
אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּפַלְגּוּת שַׁתָּא אִשְׁתְּלִים, אבל בא וראה, בניית בית המקדש הסתיימה בסוף המחצית הראשונה של שנת מלכותו האחת עשרה, [רק כשנה לאחר כך ב-ח' לירח האתנים חודש תשרי נחנך הבית. ראה הגהה].
וּבְפַלְגּוּת אַחֲרִינָא שָׁרֵי בֵּיתֵיהּ, ובמחצית האחרת הנותרת מחודש בול ועד לניסן התחיל בבניית ביתו. (דף קמח' עמוד ב') אִשְׁתְּכַח דְּשַׁתָּא חֲדָא לִתְרֵין אַשְׁלִימַת. נמצא ששנת בניה אחת לשני הבתים נשלמה. וְרָזָא דָּא מַלְכוּת וַדַּאי. וזה סוד המלכות ודאי.

פירוש: מונה הכתוב את מספר השנים הכולל "וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים" (שם), "וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (מלכים א, ז' א), "וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ" (מלכים א' ט, י), וכן כתב לעיל "כֹּלָּא אִינוּן עֶשְׂרִים, דִּבְהוּ בְּנָא שְׁלֹמֹה תְּרֵין בַּתִּין לְתַתָּא". בפועל בית המקדש נבנה בשבע שנים וששה חודשים, ומכן שאין הכתוב ועט"ר מונים את החודשים העודפים.

מחדש עט"ר, שששת החודשים העודפים מצטרפים לשנות בניית בית שלמה ונחשב שבנייתו החלה בתום שבע השנים בתחילת שנת מלכותו האחת עשרה - למרות שבפועל החלה בחודש בול, כיוון שהחודשים העודפים - הם סוד המלכות של המדריגה העליונה המתלבשת בעתיק של התחתון, ועתה היא ממש חלק ממנו, ומחוברת בזו שעליה.

וְרָזָא דְּמִלָּה אִימָּא אִיהִי מָארֵי דְּדִינָא בְּכֹלָּא, בְּגִין כָּךְ וסוד הדבר, אימא היא "בעלת הדין" בכל, כיון שהדינים מתעוררים ממנה, לפיכך  (דף קמט' עמוד א')  דִּינָא אִתְבְּסַם מִקָּמָהּ, בכח אורה הדין מתמתק מפניה. וּבְשַׁעֲתָא דְּאִיהִי תִּתְעַר עַל יִשְׂרָאֵל, יִשְׁתֵּזְבוּן מֵחֲבָלִין אִלֵּין. וְרָזָא דָּא ובזמן שהיא תתעורר על ישראל, ינצלו ישראל מחבלים אלה וזה סוד "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" (תהלים פה, יב), דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּמִינַּהּ תִּתְעַר אֶתְעָרוּתָא דָּא מִנְּהִירוּ דִּאִימָא. כְּדֵין, ארץ זו השכינה, שממנה מתעוררת התעוררת התשובה - מאור אימא שמאירה עליה, ואז "וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב), לְאִתְבַּסְּמָא בְּאִינוּן שָׁמַיִם, וְלָא יְהוֹן חֲבָלִין תַקִּיפִין.  להתמתק באלו אורות ה"שמים" / ז"א, ולא יהיו החבלים קשים.  דְּהָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִינוּן חֲבָלִין אִלֵּין, וְכַד אִיהִי אִתְבַּסְּמָת בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא אִתְבְּסַם וַדַּאי. כְּדֵין שהרי מצד השכינה אלו החבלים, וכאשר היא מתמתקת בו בז"א / הקב"ה, הכל מתמתק ודאי, ואז  "כְּאֵשׁ מְצָרֵף" (מלאכי ג, ב) אִיהוּ וַדַּאי לְאוֹקְדָא זוֹהֲמָא. הוא ודאי לשרוף הזוהמה, "וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים" (שם) לְאַתְקָנָא וּלְדַכָּאָה נִשְׁמָתָא. לתקן לטהר הנשמה. כָּל דָּא מָאן גָּרִים? אֶלָּא רָזִין דְּאוֹרַיְתָא בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ וַדַּאי. מה גורם לכל זה? אלא בסודות התורה, בזה הזוהר הקדוש שלך הרמח"ל ודאי דַּהֲלָכָה לִשְׂמָאלָא אִיהִי, וְדָא הֲלָכָה, דְּאָזַלְתְּ בְּגָלוּתָא. אֲבָל קַבָּלָה לִימִינָא דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא. וְדָא 'יָמִין מְקָרֶבֶת' עֵת רָצוֹן וַדַּאי.  שההלכה נמצאת בצד שמאל - צד הדין, וזו הלכה שהולכת הההלכה בגלות ואין הדין מבורר אלא מחלוקות. אבל הקבלה נמצאת בימין שמקבלת מהמלך ז"א וזה סוד ימין מקרבת, עת רצון רצון ודאי. 

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן, בא פתח ואמר רבי רבי הרמחל "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" (תהלים יח, כט) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְנְהִירַת מִמַּלְכָּא, אִיהִי נָמֵי נָהֲרַת וַדַּאי. בשעה שהשכינה מאירה מהמלך, גם היא מאירה ודאי. וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי חֹשֶׁךְ, וּבְזִמְנָא דְּאִתְנְהִירַת בְּחִיבּוּרָא חַד בַּהֲדֵיהּ, אִיהִי נָמֵי אִתְעֲבִידַת מָאוֹר גָּדוֹל. וסוד זה, שכינה היא חושך, שאין לה מגרמה כלום אלא ממה שהיא מקבלת מבעלה, ובזמן שמאירה מחיבור אחד שמתחבר בה  - היא גם כן נעשית מאור גדול. וְרָזָא דָּא וזה סוד "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז). אֲבָל תָּא חֲזֵי, פַּשְׁטָא דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי אוֹר וְחֹשֶׁךְ, מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ חַבְלֵי מָּשִׁיחַ וַדַּאי.  אבל בא וראה, התפשטות התורה הוא בסוד אור וחושך, ומצד החושך שלה שהיא החיצוניות יש חבלי משיח ודאי. אֲבָל רָזָא דִּלְגַו אִיהוּ כֹּלָּא אוֹר, בֵּיהּ אבל בסוד הפנימיות היא כולה אור, בה "אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי" (תהלים יח, כט) (דף קמט' עמוד ב') אלהי הוא החיצוניות ובחיבורם בגאולה יגיה חשכי. וּבֵיהּ יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לִתְיוּבְתָּא וַדַּאי, ובאור הפנימיות של סודות התורה יזכו ישראל לתשובה וְיִשְׁתֵּזְבוּן מֵאִלֵין חֲבָלִין, בְּזֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ וּבְהַהוּא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיכוּ בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְהָא קָלָא סָלִיק וְאָמַר וְכוּ': וינצלו מאלה החבלים, בזוהר הקדוש שלך הרמח"ל ובזוהר של רשב"י המאור הקדוש. ומכאן התחברו ב' התיקונים האלה של "היחוד היומי" כפי הוראת שמים, שהעיסוק בהם מאיר את אור אימא בעולם ומציל את ישראל מחבלי משיח לגאולה בנחת. אשרי חלקם של ישראל בזכותכם בעולם הזה ובעולם הבא.

והנה קול עלה, פתח ואמר:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ר"ט: העולם נברא במידת האמת, וכל זמן שיש רשעים האמת נסתרת. ובכח בשם חש"ק נקשרים ישראל באמתת יחודו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "רֹאשׁ דְבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ", שֶׁהֲרֵי הֵן בֶּ'אֱמֶת' בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ, וּלְפִי שֶׁעוֹלָם הַזֶּה שָׁלַט בּוֹ הַשֶּׁקֶר דִּכְתִיב "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם", זֶה מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, הֲרֵי אֱמֶת זֶה לֹא שָׁלַט בָּעוֹלָם, שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּדִין שֶׁהוּא תשר"ק, וְזֶה תִּשְׁרֵי בּוֹ הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, וֶאֱמֶת הִשְׁלַכְתָּ עַל הָאָרֶץ כְּגוֹן "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת", וְכֵן נֶחְתַּם בְּסוֹפֵי תֵבוֹת וְלֹא בְּרַאשֵׁי תֵּבוֹת "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת", "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת". וְעִם כֹּל זֶה הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמֻשְׁלָךְ - בָּאָרֶץ קוּשְׁטָא קָאֵי, שִׁקְרָא לֹא קָאֵי. וְכֵן יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כֻּלֹה זֶרַע אֱמֶת, הֲרֵי הֵם מֻשְׁלָכִים לָאָרֶץ וְזֶה "זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ", עַד שֶׁהַשֶּׁקֶר יַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם בִּזְמַן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "יִמְלֹךְ יְהוָֹה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדוֹר וָדוֹר הַלְלוּיָהּ", "הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם" וַדַּאי. וְזֶה בַּשֵּׁם שֶׁלְּךָ יְהוָֹה ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי בְּנִקּוּד זֶה נֶאֱמַר "רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק יֹהְוָה לְאַהֲבָה אוֹתָם", "כִּי בִּי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ" ר"ת חוֹלָם שְׁבָא קָמָץ, וַאֲפַלְּטֵהוּ, כָּל זְמַן שֶׁהָאֱמֶת עוֹמֵד לְמַטָּה בְּשֵׁם זֶה הוּא מִתְקַיֵּם וְנִצָּל מִן הַשֶּׁקֶר שֶׁמְּכַסֶּה עָלָיו. סוֹף הַכֹּל "אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי", בִּזְמַן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן רֹאשׁ דְּבָרְךָ - אֱמֶת מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת לְסוֹפֵי תֵיבוֹת, וְכֵן יִשְׂרָאֵל יֵאָמֵר בָּהֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, לְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה עַל כָּל אוּמוֹת הָעוֹלָם דִּכְתִיב "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה", וְזֶה לְעוֹלָם, "יִמְלֹךְ יְהוָֹה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן", בּוֹ "וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף", שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁצֶּדֶק עוֹמֵד לְבַדּוֹ אֱמֶת עוֹמֵד בָּאָרֶץ, בִּזְמַן שֶׁמִּשְׁפָּט יִתְגַּלֶּה לְגַבָּיו "כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב", יִשְׁרֵי לֵב דַּיְקָא, אוֹתָם שֶׁדָּבְקוּ בָּאֱמֶת וְלֹא אוֹתָם שֶׁנִּקְשְׁרוּ בַּשֶּׁקֶר, מִיָּד "וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהוָֹה מָלְאָה הָאָרֶץ", בְּאַהֲבָה שֶׁהוּא אֶחָד שֶׁתִּתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם לְקַשֵּׁר הַכֹּל בְּקֶשֶׁר אֶחָד דִּכְתִיב "גַּם יְהוָֹה יִתֵּן הַטּוֹב", וְזֶה אהו"ה ר"ת אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, קֶשֶׁר שֶׁעוֹמֵד לְקַשֵּׁר הַכֹּל בְּאַהֲבָה וַדַּאי.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים, הַעֲלֶה אֱמֶת מֵאָרֶץ וְתִגָּלֶה לְמַעְלָה עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת, "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לַאֲמִתְּךָ תְּגַלֶּה לָנוּ יִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה אֶחָד וְאֵין אַחֵר, אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.