תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
(דף צ ע"ב) הַאי עִרְיָין אִינוּן וַדַּאי לְתַתָּא, אֲבָל לְעֵילָא אִתְּמַר "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהילים ה, ה), וְצַדִּיק דְּקָרִיב לְאִתְּתֵיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹלָא, הַהוּא בֵּן דְּעָבִיד, עֲלֵיהּ אִתְּמַר 'צַדִּיק וְרַע לוֹ', דְּגָרִים דְּאִתְעֲבִיד קֹדֶשׁ – חוֹל, דְּאִיהוּ יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהוּ רָזָא דְ'צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ'. אֲבָל לְעֵילָא לֵית עֶרְוָה וְקִצּוּץ וּפֵרוּד וּפֵרוּץ, וּבְגִין דָּא לְעֵילָא אִית יִחוּדָא בְּאָח וְאָחוֹת, וּבְבֵן וּבְבַת, בְּאֵם עִם בֵּן, אִם כֵּן לֵית לָךְ לִידְמֶה לְיוֹצְרָךְ, דְּאַנְתְּ הֲוִית גָּרִים דְּלָא תְהֵא בְּדִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ לְעֵילָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיה נט, ב).
וְתָא חֲזִי, בְּשַׁעִָתָּא דְבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי אָדָם, הָכִי הֲוָה בָּעֵי לְמֶעֱבַד לֵיהּ כְּגַוְונָא דִּדְיוּקָנָא דִילֵיהּ, בְּלָא עֶרְוָה וּבְלָא פֶרֶץ וּפֵרוּד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), לְמֶהֱוִי כָּל סְפִירָן כְּלִילָן בֵּיהּ, בְּלָא פֵּרוּד וְקִצּוּץ, וּלְאִתְיַחֲדָא בֵּן עִם בַּת דְּאִינוּן אַחִים, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר 'אַחִים תְּאוֹמִים', הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ" (שמות כו, כד). בְּאָן אֲתַר? "אֶל הַטַּבַּעַת" (שם), דָּא טַבַּעַת דְּאוֹת בְּרִית מִילָה, דְאִיהוּ שִׁיעוּר לְכָל עֶרְיָין לְתַתָּא, וְשִׁעוּר דְּיִחוּדָא לְעֵילָא. וּלְעֵילָא אִתְּמַר בֵּיהּ "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב), אֲבָל לְתַתָּא אִתְּמַר בֵּיהּ "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית, ב, יז), לָא תְעָרֵב בְּיִחוּדָא טוֹב עִם רָע, וְאִם לַאו "מוֹת תָּמוּת" (שם), אִתְּמַר הָכָא "מוֹת תָּמוּת" וְאִתְּמַר בְּשַׁבָּת "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), וְאָדָם וַדַּאי אִתְעֲבִיד בְּדִיּוֹקְנָא דִּלְעֵילָא, וְעָבַד תַּמָּן פִּרוּדָא, וְאִתְפָּרֵישׁ מִתַּמָּן.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אֵיךְ אִתְעֲבִיד בְּדִיּוֹקְנָא דִּלְעֵילָא? דְּהָא שְׁמַעִינָא כַמָּה דֵעוֹת תַּמָּן. אָמַר לֵיהּ בְּרִי, כַּד אִתְעֲבִיד, כֻּלְּהוּ סְפִירָן אִתְכְּלִילוּ בִּדְיוֹקְנָא דְנִשְׁמָתֵיהּ, וְנִשְׁמָתֵיהּ הֲוָה מֶרְכָּבָה לוֹן כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתֵיהּ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז), כְּגַוְונָא דְּעֶשֶׁר סְפִירוֹת בְּלִימָה, וְכֻלְּהוּ גַוָּונִין דְּנִשְׁמָתִין הֲווֹ נָהֲרִין בְּנִשְׁמָתֵיהּ, וַהֲווֹ נְהִירִין עַל אַנְפּוֹי, וּמִנֵּיהּ הֲווֹ מִזְדַעִָזְעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וַהֲווֹ סָגְדִין לֵיהּ בְּגִין אִלֵּין נְהוֹרִין דַּהֲווֹ נְהִירִין בֵּיהּ, כְּגַוְונָא דְאָדָם דִּלְעֵילָא דַּהֲווֹ סָגְדִין לֵיהּ, הָכִי הֲווֹ סָגְדִין לְאָדָם דִּלְתַתָּא, עַד דַּהֲוָה אָמַר אִיהוּ "בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהֹוָה עֹשֵׂנוּ" (תהלים צה, ו), וּבְהַהוּא זִמְנָא הֲוָה אִיהוּ שַׁלִּיט עַל כָּל הֲמוֹנֵי עֵילָּא וְתַתָּא.
גַּוָּון אוּכָּם דְּעֵינָא וְשַׂעֲרוֹי אוּכְמִין וְכָל גַּוָּונִין אוּכְמִין שַׁפִּירִין, אִתְיְיהִיבָן בֵּיהּ מִסִּטְרָא דְאִימָּא. חִוְורוּ דְּעֵינָא וְחִוְורוּ דְאַנְפִּין וְחִוְורוּ דְמוֹחָא וְחִוְורוּ דְגָרְמִין, אִתְיְיהִיבַת בֵּיהּ מִסִּטְרָא דְאַבָּא, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּלוֹבֶן שֶׁבְּעַיִן וּמוֹחָא וַעֲצָמוֹת אִתְיְיהִיבוּ מֵאַבָּא, וְאוּכְמוּ דְּעֵינָא וְשַׂעֲרָא אִתְיְיהִיבוּ מֵאִימָּא.
(דף צ ע"ב) הַאי עִרְיָין אִינוּן וַדַּאי לְתַתָּא, הָעֲרָיוֹת הַלָּלוּ הֵם וַדַּאי לְמַטָּה, אֲבָל לְעֵילָא אִתְּמַר "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהילים ה, ה), אֲבָל לְמַעְלָה נֶאֱמַר לֹא יְגֻרְךָ רָע, וְצַדִּיק דְּקָרִיב לְאִתְּתֵיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹלָא, הַהוּא בֵּן דְּעָבִיד, עֲלֵיהּ אִתְּמַר 'צַדִּיק וְרַע לוֹ', וְצַדִּיק שֶׁקָּרֵב לְאִשְׁתּוֹ בִּימוֹת הַחֹל, אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁעוֹשֶׂה, נֶאֱמַר עָלָיו צַדִּיק וְרַע לוֹ, דְּגָרִים דְּאִתְעֲבִיד קֹדֶשׁ – חוֹל, דְּאִיהוּ יוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁגּוֹרֵם שֶׁנַּעֲשֶׂה קֹדֶשׁ חֹל, שֶׁהוּא הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהוּ רָזָא דְ'צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ', וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא הַסּוֹד שֶׁל צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ,
אֲבָל לְעֵילָא לֵית עֶרְוָה וְקִצּוּץ וּפֵרוּד וּפֵרוּץ, אֲבָל לְמַעְלָה אֵין עֶרְוָה וְקִצּוּץ וּפֵרוּד וּפֵרוּץ, וּבְגִין דָּא לְעֵילָא אִית יִחוּדָא בְּאָח וְאָחוֹת, וּבְבֵן וּבְבַת, בְּאֵם עִם בֵּן, וּמִשּׁוּם זֶה לְמַעְלָה (אֵין לְךָ לִדָּמֶה לְיוֹצֶרְךָ, שֶׁתֹּאמַר כָּךְ, שֶׁלְּמַעְלָה) וְכַמָּשָׁל לַשֵּׁמוֹת וְקִרְבַת הַפַּרְצוּפִים נֶאֱמַר יֵשׁ יִחוּד בְּאָח וְאָחוֹת, וּבְבֵן וּבְבַת, בְּאֵם עִם בֵּן. אִם כֵּן לֵית לָךְ לִידְמֶה לְיוֹצְרָךְ, דְּאַנְתְּ הֲוִית גָּרִים דְּלָא תְהֵא בְּדִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ לְעֵילָא, אִם כֵּן, אֵין לְךָ לִדָּמוֹת לְיוֹצֶרְךָ, שֶׁאַתָּה הָיִיתָ גוֹרֵם שֶׁלֹּא תִהְיֶה בִדְמוּתוֹ לְמַעְלָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיה נט, ב), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶ"ם.
וְתָא חֲזִי, בְּשַׁעִָתָּא דְבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי אָדָם, וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אָדָם, הָכִי הֲוָה בָּעֵי לְמֶעֱבַד לֵיהּ כְּגַוְונָא דִּדְיוּקָנָא דִילֵיהּ, בְּלָא עֶרְוָה וּבְלָא פֶרֶץ וּפֵרוּד, כָּךְ הָיָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ כְּמוֹ דְמוּתוֹ, בְּלִי עֶרְוָה וּבְלִי פֶרֶץ וּפֵרוּד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, לְמֶהֱוִי כָּל סְפִירָן כְּלִילָן בֵּיהּ, בְּלָא פֵּרוּד וְקִצּוּץ, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלוֹת בּוֹ, בְּלִי פֵרוּד וְקִצּוּץ, וּלְאִתְיַחֲדָא בֵּן עִם בַּת דְּאִינוּן אַחִים, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר 'אַחִים תְּאוֹמִים', וּלְהִתְיַחֵד בֵּן עִם בַּת שֶׁהֵם אַחִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַחִים תְּאוֹמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ" (שמות כו, כד) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ, בְּאָן אֲתַר? בְּאֵיזֶה מָקוֹם? "אֶל הַטַּבַּעַת" (שם), דָּא טַבַּעַת דְּאוֹת בְּרִית מִילָה, אֶל הַטַּבַּעַת, זוֹ הַטַּבַּעַת שֶׁל אוֹת בְּרִית מִילָה,
דְאִיהוּ שִׁיעוּר לְכָל עֶרְיָין לְתַתָּא, וְשִׁעוּר דְּיִחוּדָא לְעֵילָא שֶׁהוּא שִׁעוּר לְכָל הָעֲרָיוֹת לְמַטָּה, וְשִׁעוּר שֶׁל הַיִּחוּד לְמַעְלָה, וּלְעֵילָא אִתְּמַר בֵּיהּ "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב), וּלְמַעְלָה נֶאֱמַר בּוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם, אֲבָל לְתַתָּא אִתְּמַר בֵּיהּ "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית, ב, יז), אֲבָל לְמַטָּה נֶאֱמַר בּוֹ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, לָא תְעָרֵב בְּיִחוּדָא טוֹב עִם רָע, אַל תְּעָרֵב בַּיִּחוּד טוֹב עִם רָע, וְאִם לַאו "מוֹת תָּמוּת" (שם), אִתְּמַר הָכָא "מוֹת תָּמוּת" וְאִתְּמַר בְּשַׁבָּת "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), וְאִם לֹא, מוֹת תָּמוּת. נֶאֱמַר כָּאן מוֹת תָּמוּת, וְנֶאֱמַר בְּשַׁבָּת מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת. וְאָדָם וַדַּאי אִתְעֲבִיד בְּדִיּוֹקְנָא דִּלְעֵילָא, וְעָבַד תַּמָּן פִּרוּדָא, וְאִתְפָּרֵישׁ מִתַּמָּן. וְאָדָם וַדַּאי נַעֲשָׂה בִּדְמוּת שֶׁל מַעְלָה, וְעָשָׂה שָׁם פֵּרוּד וְנִפְרָד מִשָּׁם.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אֵיךְ אִתְעֲבִיד בְּדִיּוֹקְנָא דִּלְעֵילָא? דְּהָא שְׁמַעִינָא כַמָּה דֵעוֹת תַּמָּן, אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, אֵיךְ נַעֲשָׂה בִּדְמוּת שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהֲרֵי שָׁמַעְנוּ שָׁם כַּמָּה דֵעוֹת? אָמַר לֵיהּ בְּרִי, כַּד אִתְעֲבִיד, כֻּלְּהוּ סְפִירָן אִתְכְּלִילוּ בִּדְיוֹקְנָא דְנִשְׁמָתֵיהּ, אָמַר לוֹ: בְּנִי, כְּשֶׁנַּעֲשָׂה, כָּל הַסְּפִירוֹת נִכְלְלוּ בַּדְּמוּת שֶׁל נִשְׁמָתוֹ, וְנִשְׁמָתֵיהּ הֲוָה מֶרְכָּבָה לוֹן כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתֵיהּ, וְנִשְׁמָתוֹ הָיְתָה מֶרְכָּבָה לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁמָתוֹ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז), שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ,
כְּגַוְונָא דְּעֶשֶׁר סְפִירוֹת בְּלִימָה, כְּמוֹ שֶׁעֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה, וְכֻלְּהוּ גַוָּונִין דְּנִשְׁמָתִין הֲווֹ נָהֲרִין בְּנִשְׁמָתֵיהּ, וַהֲווֹ נְהִירִין עַל אַנְפּוֹי, וְכָל הַגְּוָנִים שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הָיוּ מְאִירִים בְּנִשְׁמָתוֹ וְהָיוּ מְאִירִים עַל פָּנָיו, וּמִנֵּיהּ הֲווֹ מִזְדַעִָזְעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּמִמֶּנּוּ הָיוּ מִזְדַּעְזְעִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וַהֲווֹ סָגְדִין לֵיהּ בְּגִין אִלֵּין נְהוֹרִין דַּהֲווֹ נְהִירִין בֵּיהּ, וְהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בִּגְלַל הַמְּאוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ מְאִירִים בּוֹ. כְּגַוְונָא דְאָדָם דִּלְעֵילָא דַּהֲווֹ סָגְדִין לֵיהּ, כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ, הָכִי הֲווֹ סָגְדִין לְאָדָם דִּלְתַתָּא, כָּךְ הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לָאָדָם שֶׁלְּמַטָּה,עַד דַּהֲוָה אָמַר אִיהוּ "בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהֹוָה עֹשֵׂנוּ" (תהלים צה, ו), עַד שֶׁהוּא הָיָה אוֹמֵר בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יהו"ה עוֹשֵׂנוּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא הֲוָה אִיהוּ שַׁלִּיט עַל כָּל הֲמוֹנֵי עֵילָּא וְתַתָּא, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא הָיָה שׁוֹלֵט עַל כָּל הַהֲמוֹנִים שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה.
גַּוָּון אוּכָּם דְּעֵינָא וְשַׂעֲרוֹי אוּכְמִין וְכָל גַּוָּונִין אוּכְמִין שַׁפִּירִין, אִתְיְיהִיבָן בֵּיהּ מִסִּטְרָא דְאִימָּא, הַגָּוֶן הַשָּׁחֹר שֶׁל הָעַיִן, וּשְׂעָרָיו שְׁחוֹרוֹת, וְכָל הַגְּוָנִים שְׁחוֹרִים יָפִים נִתְּנוּ בוֹ מִצַּד הָאֵם. חִוְורוּ דְּעֵינָא וְחִוְורוּ דְאַנְפִּין וְחִוְורוּ דְמוֹחָא וְחִוְורוּ דְגָרְמִין, אִתְיְיהִיבַת בֵּיהּ מִסִּטְרָא דְאַבָּא, לֹבֶן הָעַיִן וְלֹבֶן הַפָּנִים וְלֹבֶן הַמֹּחַ וְלֹבֶן הָעֲצָמוֹת נִתְּנוּ בוֹ מִצַּד הָאָב, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּלוֹבֶן שֶׁבְּעַיִן וּמוֹחָא וַעֲצָמוֹת אִתְיְיהִיבוּ מֵאַבָּא, שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁהַלֹּבֶן שֶׁבָּעַיִן וְהַמֹּחַ וְהָעֲצָמוֹת נִתְּנוּ מֵהָאָב, וְאוּכְמוּ דְּעֵינָא וְשַׂעֲרָא אִתְיְיהִיבוּ מֵאִימָּא וּשְׁחֹר הָעַיִן וְהַשֵּׂעָר נִתְּנוּ מֵהָאֵם, וְחִוְורוּ וְאוּכְמוּ תַּרְוַיְיהוּ אִשְׁתַּכְּחוּ מִכִּתְרָא עִלָּאָה, וְהַלֹּבֶן וְהַשָּׁחֹר, שְׁנֵיהֶם נִמְצְאוּ מִכֶּתֶר עֶלְיוֹן, אוּכְמוּ מִלְּבָר וְחִוְורוּ מִלְּגָו וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא), וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ" (תהילים יח, יב), וְעָלָיו נֶאֱמַר וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְעוֹד מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דָּא "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח) לֶהָבָה דָּא מ"ב שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן. דְּיַעֲקֹב אִיהוּ אֵשׁ, עִיקָּרָא דְּכֹלָּא. אֲבָל בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה, בְּזִמְנָא דְּאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי וְאִתְלָהִיט. וּבֵיהּ "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז). אֲבָל כֵּיוָן דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא, מִיָּד "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט).
בְּמַאי חֵילָא? אֶלָּא "אָבוֹא בָּם", דָּא מ"ב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "אוֹדֶה יָהּ", דָּא יָהּ נַהִירוּ פְּנִימָאָה מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, לְאַכְפְּיָא כֻּלְהוֹ קְלִיפִין. וְדָא יָהּ דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, טז) דְּדָא קָאִים לְהַרְסָא לֵיהּ תָּדִיר.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר ר' ר', "בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז) וַדַּאי דָּא חַשְׁמַל דְּאַסְחַר לְבַר. עֲלֵיהּ כְּתִיב "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, יח). דַּעֲשֶׂרֶת דְּבָרִים לָקֳבֵל עֲשַׂר דַּרְגִּין, וְכֻלְהוֹ מִגּוֹ אֶשָּׂא אִתְּמָרוּ, דָּא חַשְׁמַל דְּאַסְחַר עֲלַיְיהוּ. וְעִם כָּל דָּא כְּתִיב "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט, יז). דְּהָא יִשְׂרָאֵל לְגוֹ קָיְימִין וַדַּאי וּמִתְדַּבְּקִין (דף כז' עמוד ב') בְּשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְלָא אֶתְיָהִיב חַשְׁמַל דָּא אֶלָּא לְשֵׁיזָבָא אִינוּן דִּלְגַו מִמַּאן דְּלָא אִתְחָזֵי.
וְעוֹד, חַשְׁמַל בָּהּ סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק בְּד' אַתְוָן אדנ"י דְּבֵיהּ בְּא' סְקִילָה, בֵּיהּ "כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט, יג) רי"ו דָּא גבור"ה. שְׂרֵפָה בְּאֵשׁ, דִּכְתִיב בֵּהּ "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז). וּסְקִילָה בָּהּ אִתְדַּחֵי הַהוּא דְּלָא אִתְחָזֵי, לְתַתָּא. וּבִשְׂרֵיפָה אִתוֹקַד מָאן דְּלָא חֲזֵי לְאִתְקָרְבָא וּבָעֵי לְאִתְקָרְבָא, וְדָא בְּד' דְּשֵׁם אדנ"י. וּבְחַרְבָּא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, טז) , אִתְעֲבִיד הֶרֶג לְמַאן דְּלָא אִתְחָזֵי לְמֵיעַל. וּבְי' אִתְעֲבִיד חֶנֶק, דְּחָנְקִין לֵיהּ דְּלָא יֵיכוֹל לְיַנְקָא מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ "וְרַבּוּ חַלְלֵי יְהֹוָה" (ישעיהו סו, טז), דְּהָא בְּכַמָּה זִינִין אִינוּן. וְכֹלָּא לִנְטִירוּתָא דְּהַהוּא דִּלְגוֹ, יָד הַחֲזָקָה וּמוֹרָא גָּדוֹל וַדַּאי:
וְעוֹד מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דָּא "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח) לֶהָבָה דָּא גימ' שם מ"ב שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן שהוא שם מ"ב – שם גבורות בו מנצחים את האויבים. דְּיַעֲקֹב אִיהוּ אֵשׁ, עִיקָּרָא דְּכֹלָּא שיעקב הוא אש בסוד הגבורה של התפארת, עיקר הכל. אֲבָל בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה, בְּזִמְנָא דְּאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי וְאִתְלָהִיט בזמן שמתפרש במדרגותיו ומתלהט. וּבֵיהּ "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי השכינה נקראת שַׁעֲרֵי צֶדֶק . וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ. אַמַּאי? ובזמן הגלות כל השערים ננעלו. מדוע? אֶלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ בגלל הסטרא אחרא שנאמר בה "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז) הרוצה לינוק מהשכינה שירדה למקום הקליפות. אֲבָל כֵּיוָן דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא, מִיָּד אבל כיון שתתבטל הסטרא אחרא מהעולם מיד תפתח השכינה את שעריה ויאמר "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט).
בְּמַאי חֵילָא? במה כוחה? אֶלָּא "אָבוֹא בָּם", דָּא מ"ב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף זהו כח שם מ"ב שבו מתלבש משיח בן יוסף. "אוֹדֶה יָהּ", דָּא יָהּ נַהִירוּ פְּנִימָאָה מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, לְאַכְפְּיָא כֻּלְהוֹ קְלִיפִין זה י"ה, האור הפנימי הנמשך מצד גבורות עליונות של או"א שכופות את כל הקליפות ואינם יכולות לעמוד כנגדו ומתבטלות. וְדָא יָהּ דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, טז) דְּדָא קָאִים לְהַרְסָא לֵיהּ תָּדִיר שזו הבחינה קיימת תמיד ומזומנת להרוס את עמלק ולהעבירו מהבריאה כולה.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר ר' ר' רבי רבי הרמח"ל, "בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז) וַדַּאי דָּא חַשְׁמַל דְּאַסְחַר לְבַר זה החשמל הנמשך מאימא ומקיף את העולמות מבחוץ כדי שלא ינקו מהם הקליפות. עֲלֵיהּ כְּתִיב "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ בזמן שעמדו ישראל על הר סיני נאמר בהם "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, יח). דַּעֲשֶׂרֶת דְּבָרִים לָקֳבֵל עֲשַׂר דַּרְגִּין, וְכֻלְהוֹ מִגּוֹ אֶשָּׂא אִתְּמָרוּ, דָּא חַשְׁמַל דְּאַסְחַר עֲלַיְיהוּ עשרת הדברות עומדות כנגד עשר מדריגות – ספירות, וכולם מתוך האש נאמרו, וזה החשמל הקיף אותם. וְעִם כָּל דָּא כְּתִיב ועם כל זאת השמירה החזקה נאמר "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט, יז) . דְּהָא יִשְׂרָאֵל לְגוֹ קָיְימִין וַדַּאי וּמִתְדַּבְּקִין (דף כז' עמוד ב') בְּשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת שהרי ישראל עומדים בסוד פנימיות העולמות וע"כ ודאי מתדבקים בשכינה כמו שראוי. וְלָא אֶתְיָהִיב חַשְׁמַל דָּא אֶלָּא לְשֵׁיזָבָא אִינוּן דִּלְגַו מִמַּאן דְּלָא אִתְחָזֵי ולא ניתן חשמל זה אלא לשמור את אלא שנמצאים במדרגה הפנימית שלא יראו לחוץ וינקו מהם הקליפות שסובבות מחוץ.
וְעוֹד, חַשְׁמַל בָּהּ סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק ד' מיתות אלו רמוזות בְּד' אַתְוָן בד' אותיות של שם אדנ"י דְּבֵיהּ שבה: בְּא' סְקִילָה, בֵּיהּ "כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט, יג) רי"ו אותיות יָרֹה עה"כ דָּא גבור"ה. שְׂרֵפָה בְּאֵשׁ, דִּכְתִיב בֵּהּ "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז). וּסְקִילָה בָּהּ אִתְדַּחֵי הַהוּא דְּלָא אִתְחָזֵי לְתַתָּא שבו נדחה אותו ס"מ שאינו ראוי להראות למטה. וּבִשְׂרֵיפָה אִתוֹקַד מָאן דְּלָא חֲזֵי לְאִתְקָרְבָא וּבָעֵי לְאִתְקָרְבָא, וְדָא בשריפה נשרף אותו אחד שלא ראוי להתקרב לקדושה כי אינו מצידה ורוצה להתקרב, וזה בְּד' דְּשֵׁם אדנ"י. וּבְחַרְבָּא, ובחרב דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, טז) , אִתְעֲבִיד הֶרֶג לְמַאן דְּלָא אִתְחָזֵי לְמֵיעַל נעשה הרג למי שאינו ראוי לעלות לקדושה. וּבְי' אִתְעֲבִיד חֶנֶק, דְּחָנְקִין לֵיהּ דְּלָא יֵיכוֹל לְיַנְקָא מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא ובאות י' נעשה חנק, שחונקים לאותו אחד לא יכול לינוק מתוך צד הקדושה. בְּגִין כָּךְ "וְרַבּוּ חַלְלֵי יְהֹוָה" (ישעיהו סו, טז), דְּהָא בְּכַמָּה זִינִין אִינוּן שבו סוגים מיתה יש. וְכֹלָּא לִנְטִירוּתָא דְּהַהוּא דִּלְגוֹ, והכל לשמור את אותם שנמצאים בפנימיות שהם ישראל, וזה "יָד הַחֲזָקָה וּמוֹרָא גָּדוֹל" וַדַּאי:
תפילות שע"ו - שע"ז מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה שע"ו: בכוח גילוי היחוד, לא תוכל הס"א להחשיך את המדרגות, ויהיו האורות ממהרים זה אחר זה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מַהֵר לְעַמְּךָ גְּאֻלָּה לְעוֹרֵר אוֹרוֹת אֵלֶּה אַחַר אֵלֶּה שֶׁיֵּאָמֵר בָּהֶם, "אֲנִי יְהֹוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה", שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאוֹר אֶחָד מֵאִיר וְס"א רוֹצֶה לְהַחֲשִׁיךְ אוֹתָהּ, וּלְפִי שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לִנָּצֵל מִמֶּנָּה, הָיָה כְתִיב, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב". אֲבָל בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ, "בְּטֶרֶם יָבֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר", שֶׁהֲרֵי הָאוֹרוֹת יִהְיוּ מְמַהֲרִים זֶה אַחַר זֶה עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר זְמַן לַס"א לְקַטְרֵג. מִי יַעֲשֶׂה זֶה? אֶלָּא יִחוּד שֶׁלְּךָ, שֶׁבּוֹ, "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד", וְכָל הָאוֹרוֹת מַדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת רוֹדְפִים אֵלֶּה אַחַר אֵלֶּה, עַד שֶׁלֹּא מְנִיחִים מָקוֹם לַס"א לִכָּנֵס כְּלָל. וַהֲרֵי בַּעֲבוּר זֶה גִּלִּיתָ לָנוּ יִחוּדְךָ, עַתָּה בְּסוֹף הַיָּמִים, כְּדֵי לְהַשְׁלִיט אוֹתוֹ עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְתַחְתּוֹנוֹת, וְכֵן יָאִירוּ אוֹרוֹת שֶׁלְּךָ לְגַבֵּינוּ, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, וְאָנוּ מִתְדַּבְּקִים בַּאֲמִתְּךָ.
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין זוּלָתְךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
תפילה שע"ז: בגלות נתסלק שמן החכמה והקרבן ונטמן בתורה, ומצד אות י' של היחוד יחזור השמן וישרה על המשיח.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי, "שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן", שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן", בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֵאִיר תּוֹךְ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אוֹר עֶלְיוֹן שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, וּבַעֲבוּרוֹ נֶאֱמַר, "וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר", וְזֶה הַמִּשְׁחָה מִצַּד חָכְמָה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, בּוֹ "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי". וַהֲרֵי זֶה נִסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, וְכֵן קָרְבָּן לֹא נִמְצָא שֶׁהוּא קְרֵבוּת הַנְּשָׁמוֹת לְגַבֵּי מַעְלָה, עַד שֶׁיָּשׁוּב שֶׁמֶן זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי" וְזֶה לֹא יוֹרֵד אֶלָּא בַּתּוֹרָה. וְ-שֶׁמֶן הוּא (אתב"ש) בי"ט בּוֹ אוֹתִיּוֹת "כִּי בִּי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ", בַּמֶּה אֶלָּא "אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי" שֶׁהוּא י' סוֹד הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁנִּגְלָה לָנוּ לִהְיוֹת תַּקִּיפִים בָּאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ, אֱמוּנַת עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, שֶׁבָּהּ "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו". וּמִיָּד שֶׁמֶן זֶה יוֹרֵד לְגַבָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו", וּמַה שֶּׁעַתָּה לֹא תֹאַר וְלֹא הָדָר, בְּזֶה הַשֶּׁמֶן יַחֲזוֹר לוֹ תֹּאַר שֶׁלּוֹ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה אֲמִתְּךָ בְּיִחוּדְךָ, וְלֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.