תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
דְּאֵשׁ אִית לֵיהּ תְּלַת גַּוָּונִין, חִוָּור וְיָרוֹק וְאוּכַם, וּרְבִיעָאָה תְּכֵלֶת, וְאִינוּן דְּבֵקִין בְּגַחֶלֶת דְּאִיהוּ סוּמְקָא הָא חֲמִשָּׁה, כְּחֻשְׁבַּן ה' דְּאִיהִי אֱמוּנָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ ו', דְּאִתְלַבַּשׁ בְּחָמֵשׁ גַּוָּונִין וְנָהִיר בְּהוֹן, וּבֵיהּ סָלְקִין גַּוָּונִין דְּאִינוּן כְּלִילָן בָּהּ, וְהִיא סְלִיקַת בְּהוֹן לְגַבֵּי ו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הִיא הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב), וְכַד סָלְקִין תְּרֵין דְּאִינוּן ו' ה' בְּקָרְבָּנָא, נָחֲתִין תְּרֵין מִלְעֵילָּא דְאִינוּן י"ה, וּמִתְקָרְבִין אַתְוָון וּמִתְיַיחֲדִין וּמִתְקַשְּׁרִין דָּא בְּדָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְקָרְבָּנָא.
(דף קלט ע"ב) וְרָזָא דְמִלָּה "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב), סָלְקִין תְּרֵין בְּאֶשָּׁא, וְנָחֲתִין תְּרֵין. וְאִשְׁתֵּזַב אַבְרָהָם בִּשְׁמָא דְיְהֹוָה, דְּאַף עַל גַּב דְּאִית אַרְבַּע מַלְאָכִים דְּאִינוּן מְמַנָּן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, לָא בָּעִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִשְׁתַּדְלָא בְּאַבְרָהָם לְשֵׁזָבָא לֵיהּ אֶלָּא אִיהוּ מַמָּשׁ, בְּגִין דְּקַנֵּי עַל שְׁמֵיהּ, וּבֵיהּ אִתְלַבַּן אָדָם הָרִאשׁוֹן דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל, דְּלָא עָבַר עַל "וַיְצַו" דְּאִיהוּ עֲבוֹדָה זָרָה, לְבָתַר אִתְלַבַּשׁ בְּיִצְחָק וְאִצְטְרִיף וְאָמַר "וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" (בראשית כב, יב), דְהַהוּא דְאִצְטְרִיף בֵּיהּ לָא עָבַד מִדָּעַם, דְּלָא עָבַר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְכֵן יַעֲקֹב אִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ, כַּד נָחַת לְגָלוּתָא דְמִצְרָיִם דְּדָחִיל דְּלָא הֲוָה סָלִיק, בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ג) וְגוֹ', "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (בראשית מו, ד).
תוספתא תקונא תליתאה
בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אֲרִ"י דְּקָרְבָּנָא, דַּהֲוָה נָחִית בְּקָרְבָּנָא בְדִיּוֹקְנָא דַאֲרִי אָכִיל קָרְבָּנִין, וְדָא אִיהוּ קַדְמָאָה לְחֵיוָון דַּהֲווֹ אָכְלֵי קָרְבָּנִין. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְאַמַּאי הֲווֹ נָחֲתִין חֵיוָון לְמֵיכַל קָרְבָּנִין? אָמַר לֵיהּ בְּרִי אַרְבַּע חֵיוָון אִינוּן בְּכָרְסַיָּא, אַרְיֵה, שׁוֹר, נֶשֶׁר, אָדָם, וּבְגוּפָא דְבַר נַשׁ אַרְבַּע יְסוֹדֵי, דִּמְמַנָּן עֲלַיְיהוּ אַרְבַּע חֵיוָון, דְּנֶפֶשׁ כְּלִילָא בְהוֹן, וּבְגִין דָּא פַּרְנָסָה דְנַפְשָׁא מֵאִלֵּין אַרְבַּע, כַּד חָאב בַּר נַשׁ בְּאַרְבַּע יְסוֹדֵי דִילֵיהּ כְּאִלּוּ חָאב בְּנַפְשָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ" (במדבר ו, יא), וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּרַשׁ מַיָּא מֵאֶשָּׁא וְרוּחָא מֵעַפְרָא.
דְּמֵעַפְרָא נָפְקִין זַרְעִין דְּאִינוּן פַּרְנָסָה דְאָדָם, וּמִמַּיָּא חֵיוָון דְּאִינוּן פַּרְנָסָה דַאֲרִי, וּמֵאֶשָּׁא בְּעִירִין דְּאִינוּן פַּרְנָסָה דְשׁוֹר, וּמֵרוּחָא עוֹפִין דְּאִינוּן פַּרְנָסָה דְנֶשֶׁר. וְכַד חָב בְּהוֹן אִתְפָּרְשָׁן יְסוֹדִין וְאִית בְּהוֹן מַחֲלוֹקֶת דְּאִיהוּ פִּרוּדָא, וְסָלִיק שֵׁם יְהֹוָה מִנַּיְהוּ, וְעָאל יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ סמא"ל שָׂטָן, דַּיְהֹוָה לָא שַׁרְיָא בְּפִרוּדָא, וְרָזָא דְמִלָּה "חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ" (הושע י, ב), וּבְגִין דָּא צָרִיךְ קָרְבָּנָא מֵאִלֵּין מִינִין דְּחָב בְּהוֹן, לְקָרְבָא בְּהוֹן, אִינוּן אַרְבַּע יְסוֹדִין דְּאִית בְּהוֹן פִּרוּדָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְמִתְקָרְבִין יְסוֹדִין דָּא לְגַבֵּי דָּא, מִיָּד נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלַיְיהוּ וּבָרַח שָׂטָן, וְאִי לָא בָרַח הָא אֶשָּׁא דְקָרְבָּנָא אוֹקִיד לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו, ה).
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או בר"ת ו/או גרשיים - אין להוציאם בפה - אלא רק לקרא בעינים
דְּאֵשׁ אִית לֵיהּ תְּלַת גַּוָּונִין, חִוָּור וְיָרוֹק וְאוּכַם, וּרְבִיעָאָה תְּכֵלֶת, וְאִינוּן דְּבֵקִין בְּגַחֶלֶת דְּאִיהוּ סוּמְקָא הָא חֲמִשָּׁה, כְּחֻשְׁבַּן ה' שֶׁלָּאֵשׁ יֵשׁ שְׁלֹשָׁה גְוָנִים, לָבָן יָרֹק וְשָׁחֹר, וְהָרְבִיעִי תְּכֵלֶת, וְהֵם דְּבֵקִים בְּגַחֶלֶת שֶׁהִיא אֲדֻמָּה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, כְּחֶשְׁבּוֹן ה' (חָמֵשׁ), דְּאִיהִי אֱמוּנָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ ו', דְּאִתְלַבַּשׁ בְּחָמֵשׁ גַּוָּונִין וְנָהִיר בְּהוֹן, וּבֵיהּ סָלְקִין גַּוָּונִין דְּאִינוּן כְּלִילָן בָּהּ, וְהִיא סְלִיקַת בְּהוֹן לְגַבֵּי ו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הִיא הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב), שֶׁהִיא אֱמוּנַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא ו', שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בַּחֲמִשָּׁה גְוָנִים וּמֵאִיר בָּהֶם, וּבוֹ עוֹלִים הַגְּוָנִים שֶׁהֵם כְּלוּלִים בָּהּ, וְהִיא עוֹלָה בָהֶם לְו'. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הִיא הָעֹלָה, וְכַד סָלְקִין תְּרֵין דְּאִינוּן ו' ה' בְּקָרְבָּנָא, נָחֲתִין תְּרֵין מִלְעֵילָּא דְאִינוּן י"ה, וּמִתְקָרְבִין אַתְוָון וּמִתְיַיחֲדִין וּמִתְקַשְּׁרִין דָּא בְּדָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְקָרְבָּנָא, וּכְשֶׁעוֹלִים שְׁנַיִם שֶׁהֵם ו' ה' בַּקָּרְבָּן, יוֹרְדִים שְׁנַיִם מִלְמַעְלָה שֶׁהֵם י"ה, וּמִתְקָרְבוֹת הָאוֹתִיּוֹת וּמִתְיַחֲדוֹת וְנִקְשָׁרוֹת זוֹ עִם זוֹ, וְזֶהוּ סוֹד הַקָּרְבָּן.
(דף קלט ע"ב) וְרָזָא דְמִלָּה "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב), סָלְקִין תְּרֵין בְּאֶשָּׁא, וְנָחֲתִין תְּרֵין. וְאִשְׁתֵּזַב אַבְרָהָם בִּשְׁמָא דְיְהֹוָה, וְסוֹד הַדָּבָר - וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, עוֹלִים שְׁנַיִם בָּאֵשׁ, וְיוֹרְדִים שְׁנַיִם, וְנִצַּל אַבְרָהָם בַּשֵּׁם שֶׁל יהו"ה, דְּאַף עַל גַּב דְּאִית אַרְבַּע מַלְאָכִים דְּאִינוּן מְמַנָּן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, לָא בָּעִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִשְׁתַּדְלָא בְּאַבְרָהָם לְשֵׁזָבָא לֵיהּ אֶלָּא אִיהוּ מַמָּשׁ, בְּגִין דְּקַנֵּי עַל שְׁמֵיהּ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ אַרְבָּעָה מַלְאָכִים שֶׁהֵם הַמְמֻנִּים שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, לֹא רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְעַסֵּק בְּאַבְרָהָם לְהַצִּילוֹ אֶלָּא הוּא מַמָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁקִּנֵּא עַל שְׁמוֹ, וּבֵיהּ אִתְלַבַּן אָדָם הָרִאשׁוֹן דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל, דְּלָא עָבַר עַל "וַיְצַו" דְּאִיהוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וּבוֹ הִתְלַבֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָבַר עַל וַיְצַו, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, לְבָתַר אִתְלַבַּשׁ בְּיִצְחָק וְאִצְטְרִיף וְאָמַר "וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" (בראשית כב, יב), דְהַהוּא דְאִצְטְרִיף בֵּיהּ לָא עָבַד מִדָּעַם, דְּלָא עָבַר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, אַחַר כָּךְ הִתְלַבֵּשׁ בְּיִצְחָק וְנִצְרַף וְאָמַר אַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, שֶׁאוֹתוֹ שֶׁנִּצְרַף בּוֹ לֹא עָשָׂה דָבָר, שֶׁלֹּא עָבַר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְכֵן יַעֲקֹב אִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ, כַּד נָחַת לְגָלוּתָא דְמִצְרָיִם דְּדָחִיל דְּלָא הֲוָה סָלִיק, וְכֵן יַעֲקֹב הִתְגַּלְגֵּל בּוֹ כְּשֶׁיָּרַד לְגָלוּת מִצְרַיִם (שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ), שֶׁפָּחַד שֶׁלֹּא הָיָה עוֹלֶה. בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ג) וְגוֹ', "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (בראשית מו, ד), בְּאוֹתוֹ זְמַן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה וְגוֹמֵר, אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה.
תוספתא תקונא תליתאה - תִּקּוּן שְׁלִישִׁי
בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אֲרִ"י דְּקָרְבָּנָא, דַּהֲוָה נָחִית בְּקָרְבָּנָא בְדִיּוֹקְנָא דַאֲרִי אָכִיל קָרְבָּנִין, וְדָא אִיהוּ קַדְמָאָה לְחֵיוָון דַּהֲווֹ אָכְלֵי קָרְבָּנִין, בְּרֵאשִׁית שָׁם אֲרִ"י שֶׁל הַקָּרְבָּן, שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הַקָּרְבָּן בִּדְמוּת אֲרִי אוֹכֵל הַקָּרְבָּנוֹת, וְזֶהוּ רִאשׁוֹן לַחַיּוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים קָרְבָּנוֹת. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְאַמַּאי הֲווֹ נָחֲתִין חֵיוָון לְמֵיכַל קָרְבָּנִין? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: וְלָמָּה הָיוּ יוֹרְדוֹת חַיּוֹת לֶאֱכֹל קָרְבָּנוֹת? אָמַר לֵיהּ בְּרִי אַרְבַּע חֵיוָון אִינוּן בְּכָרְסַיָּא, אַרְיֵה, שׁוֹר, נֶשֶׁר, אָדָם, וּבְגוּפָא דְבַר נַשׁ אַרְבַּע יְסוֹדֵי, דִּמְמַנָּן עֲלַיְיהוּ אַרְבַּע חֵיוָון, דְּנֶפֶשׁ כְּלִילָא בְהוֹן, אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַרְבַּע חַיּוֹת הֵן בַּכִּסֵּא, אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר אָדָם, וּבְגוּף הָאָדָם אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע חַיּוֹת, שֶׁהַנֶּפֶשׁ כְּלוּלָה בָהֶם, וּבְגִין דָּא פַּרְנָסָה דְנַפְשָׁא מֵאִלֵּין אַרְבַּע, כַּד חָאב בַּר נַשׁ בְּאַרְבַּע יְסוֹדֵי דִילֵיהּ כְּאִלּוּ חָאב בְּנַפְשָׁא, וּמִשּׁוּם זֶה פַּרְנָסַת הַנֶּפֶשׁ מֵאַרְבָּעָה הַלָּלוּ. כְּשֶׁחָטָא אָדָם בְּאַרְבָּעָה הַיְסוֹדוֹת שֶׁלּוֹ, כְּאִלּוּ חָטָא בַנֶּפֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ" (במדבר ו, יא), וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּרַשׁ מַיָּא מֵאֶשָּׁא וְרוּחָא מֵעַפְרָא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנֶּפֶשׁ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן נִפְרְדוּ מַיִם מֵאֵשׁ וְרוּחַ מֵעָפָר.
דְּמֵעַפְרָא נָפְקִין זַרְעִין דְּאִינוּן פַּרְנָסָה דְאָדָם, וּמִמַּיָּא חֵיוָון דְּאִינוּן פַּרְנָסָה דַאֲרִי, וּמֵאֶשָּׁא בְּעִירִין דְּאִינוּן פַּרְנָסָה דְשׁוֹר, וּמֵרוּחָא עוֹפִין דְּאִינוּן פַּרְנָסָה דְנֶשֶׁר, שֶׁמֵּעָפָר יוֹצְאִים זְרָעִים, שֶׁהֵם פַּרְנָסָה שֶׁל אָדָם, וּמֵהַמַּיִם הַחַיּוֹת, שֶׁהֵן פַּרְנָסָה שֶׁל אֲרִי, וּמֵאֵשׁ בְּהֵמוֹת, שֶׁהֵם פַּרְנָסָה שֶׁל שׁוֹר, וּמֵהָרוּחַ עוֹפוֹת, שֶׁהֵם פַּרְנָסָה שֶׁל נֶשֶׁר, וְכַד חָב בְּהוֹן אִתְפָּרְשָׁן יְסוֹדִין וְאִית בְּהוֹן מַחֲלוֹקֶת דְּאִיהוּ פִּרוּדָא, וְסָלִיק שֵׁם יְהֹוָה מִנַּיְהוּ, וּכְשֶׁחָטָא בָהֶם, נִפְרְדוּ הַיְסוֹדוֹת, וְיֵשׁ בָּהֶם מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא פֵרוּד, וְעוֹלֶה שֵׁם יהו"ה מֵהֶם, וְעָאל יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ סמא"ל שָׂטָן, דַּיְהֹוָה לָא שַׁרְיָא בְּפִרוּדָא, וְנִכְנַס יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא סמא"ל שָׂטָן, שֶׁיהו"ה לֹא שׁוֹרֶה בְפֵרוּד, וְרָזָא דְמִלָּה "חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ" (הושע י, ב), וּבְגִין דָּא צָרִיךְ קָרְבָּנָא מֵאִלֵּין מִינִין דְּחָב בְּהוֹן, לְקָרְבָא בְּהוֹן, וְסוֹד הַדָּבָר - חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ, וּמִשּׁוּם זֶה צָרִיךְ קָרְבָּן מֵהַמִּינִים הַלָּלוּ שֶׁחָטָא בָהֶם לְקָרֵב בָּהֶם, אִינוּן אַרְבַּע יְסוֹדִין דְּאִית בְּהוֹן פִּרוּדָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְמִתְקָרְבִין יְסוֹדִין דָּא לְגַבֵּי דָּא, אוֹתָם אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פֵּרוּד, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמִּתְקָרְבִים הַיְסוֹדוֹת זֶה לָזֶה, מִיָּד נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלַיְיהוּ וּבָרַח שָׂטָן, וְאִי לָא בָרַח הָא אֶשָּׁא דְקָרְבָּנָא אוֹקִיד לֵיהּ, מִיָּד יוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם וּבוֹרֵחַ הַשָּׂטָן, וְאִם לֹא בוֹרֵחַ, הֲרֵי אֵשׁ הַקָּרְבָּן שׂוֹרֶפֶת אוֹתוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו, ה), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְעוֹד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דָּא הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְאִתְבְּנֵי בְּשֶׁבַע דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּשֶׁבַע דַּרְגִּין דְּסָלְקִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. בֵּית דָּוִד, הַמָּאוֹר הַקָּטֹן דְּאִתְבְּנֵי בְּאַרְבֵּיסַר בְּרָזָא דְּדָוִ"ד וַדַּאי, דְּכָלִיל שֶׁבַע מִתַּתָּא לְעֵילָא שֶׁבַע מֵעֵילָּא לְתַתָּא. אִי תֵּימָא הָא כְּתִיב שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְלָא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּפַלְגּוּת שַׁתָּא אִשְׁתְּלִים, וּבְפַלְגּוּת אַחֲרִינָא שָׁרֵי בֵּיתֵיהּ, (דף קמח' עמוד ב') אִשְׁתְּכַח דְּשַׁתָּא חֲדָא לִתְרֵין אַשְׁלִימַת. וְרָזָא דָּא מַלְכוּת וַדַּאי. הָכָא אִתְקְשָׁרוּ בְּדַרְגָּא חֲדָא וַדַּאי. וּמִתַּמָּן סַלְקַת בְּדָרְגָּהָא י"ג כֹּלָּא אִיהוּ י"ד. הָכָא כְּתִיב "בֵּית דָּוִד... דִּינוּ לַבֹּקֶר" (ירמיהו כא, יב) וְכוּ' וְלָא בְּנֵי דָּוִד. דְּהָא בֵּיתָא דָּא קָאִים לְדִינָא בְּרָזָא די"ד, דְּאִינוּן כ"ח עִתִּים, י"ד לִימִינָא י"ד לִשְׂמָאלָא. וְכֹלָּא אִיהוּ עֶשְׂרִים וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ כַּמָּה רָזִין אַחֲזֵי שְׁלֹמֹה בְּכָל מִלָּה. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא חֲזֵי.
וְהָא מטט' שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִיהִי עֵת דְּאִתְּמָר בַּהּ "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ" (קהלת ג, א) וְכוּ'. וכ"ח עִתִּים אִינוּן, י"ד לִימִינָא וי"ד לִשְׂמָאלָא. בְּגִינַיְיהוּ אָמַר דָּוִד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד), לְאַתְקָנָא לַהּ בִימִינָא. וְכֹלָּא לְאִשְׁתַּזְּבָא יִשְׂרָאֵל מֵחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. וְרָזָא דָּא "אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (שם), בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. דִּכְדֵין יִתְּעַר הַהוּא אֱמֶת עִלָּאָה מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּאִתְּמָר בַּהּ 'חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֱמֶת' (שבת כה). וּמִינַּהּ תְּיוּבְתָּא תִּתְעַר בְּלִבָּא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְדֵין יִשְׁתֵּזְבוּן מֵחֲבָלִין אִלֵּין. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בְּי"ד דִּימִינָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּהוּ.
וְרָזָא דְּמִלָּה אִימָּא אִיהִי מָארֵי דְּדִינָא בְּכֹלָּא, בְּגִין כָּךְ (דף קמט' עמוד א') דִּינָא אִתְבְּסַם מִקָּמָהּ. וּבְשַׁעֲתָא דְּאִיהִי תִּתְעַר עַל יִשְׂרָאֵל, יִשְׁתֵּזְבוּן מֵחֲבָלִין אִלֵּין. וְרָזָא דָּא "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" (תהלים פה, יב), דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּמִינַּהּ תִּתְעַר אֶתְעָרוּתָא דָּא מִנְּהִירוּ דִּאִימָא. כְּדֵין "וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב), לְאִתְבַּסְּמָא בְּאִינוּן שָׁמַיִם, וְלָא יְהוֹן חֲבָלִין תַקִּיפִין. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִינוּן חֲבָלִין אִלֵּין, וְכַד אִיהִי אִתְבַּסְּמָת בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא אִתְבְּסַם וַדַּאי. כְּדֵין "כְּאֵשׁ מְצָרֵף" (מלאכי ג, ב) אִיהוּ וַדַּאי לְאוֹקְדָא זוֹהֲמָא. "וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים" (שם) לְאַתְקָנָא וּלְדַכָּאָה נִשְׁמָתָא. כָּל דָּא מָאן גָּרִים? אֶלָּא רָזִין דְּאוֹרַיְתָא בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ וַדַּאי. דַּהֲלָכָה לִשְׂמָאלָא אִיהִי, וְדָא הֲלָכָה, דְּאָזַלְתְּ בְּגָלוּתָא. אֲבָל קַבָּלָה לִימִינָא דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא. וְדָא 'יָמִין מְקָרֶבֶת' עֵת רָצוֹן וַדַּאי.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" (תהלים יח, כט) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְנְהִירַת מִמַּלְכָּא, אִיהִי נָמֵי נָהֲרַת וַדַּאי. וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי חֹשֶׁךְ, וּבְזִמְנָא דְּאִתְנְהִירַת בְּחִיבּוּרָא חַד בַּהֲדֵיהּ, אִיהִי נָמֵי אִתְעֲבִידַת מָאוֹר גָּדוֹל. וְרָזָא דָּא "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז). אֲבָל תָּא חֲזֵי, פַּשְׁטָא דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי אוֹר וְחֹשֶׁךְ, מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ חַבְלֵי מָּשִׁיחַ וַדַּאי, אֲבָל רָזָא דִּלְגַו אִיהוּ כֹּלָּא אוֹר, בֵּיהּ "אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי" (תהלים יח, כט). (דף קמט' עמוד ב') וּבֵיהּ יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לִתְיוּבְתָּא וַדַּאי, וְיִשְׁתֵּזְבוּן מֵאִלֵין חֲבָלִין, בְּזֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ וּבְהַהוּא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיכוּ בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְהָא קָלָא סָלִיק וְאָמַר וְכוּ':
וְעוֹד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דָּא הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל בית המקדש הוא המאור הגדול, וְאִתְבְּנֵי בְּשֶׁבַע דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּשֶׁבַע דַּרְגִּין דְּסָלְקִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. ונבנה בשבע שנים, שהוא כללות שבע המדרגות שעולות מלמטה למעלה.
בֵּית דָּוִד, הַמָּאוֹר הַקָּטֹן דְּאִתְבְּנֵי בְּאַרְבֵּיסַר בְּרָזָא דְּדָוִ"ד וַדַּאי, דְּכָלִיל שֶׁבַע מִתַּתָּא לְעֵילָא, שֶׁבַע מֵעֵילָּא לְתַתָּא. 'בית דוד' היא המלכות - המאור הקטון, שנבנית בארבע עשרה מדריגות הרמוזות בגימ' דו"ד ודאי, שכולל שבע הספירות מלמטה למעלה ושבע מלמעלה למטה, והיינו שתיקן את המדריגות עד לבינה. אִי תֵּימָא הָא כְּתִיב שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְלָא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. ואם תאמר, אומר הכתוב בשלמה "וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (מלכים א' ז' א). ביתו של שלמה כנגד המלכות שנבנית ע"י הז"ת, אם כן צריך היה שביתו יבנה בארבע עשרה שנים כמו שתיקן אביו?
אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּפַלְגּוּת שַׁתָּא אִשְׁתְּלִים, אבל בא וראה, בניית בית המקדש הסתיימה בסוף המחצית הראשונה של שנת מלכותו האחת עשרה, [רק כשנה לאחר כך ב-ח' לירח האתנים חודש תשרי נחנך הבית. ראה הגהה].
וּבְפַלְגּוּת אַחֲרִינָא שָׁרֵי בֵּיתֵיהּ, ובמחצית האחרת הנותרת מחודש בול ועד לניסן התחיל בבניית ביתו. (דף קמח' עמוד ב') אִשְׁתְּכַח דְּשַׁתָּא חֲדָא לִתְרֵין אַשְׁלִימַת. נמצא ששנת בניה אחת לשני הבתים נשלמה. וְרָזָא דָּא מַלְכוּת וַדַּאי. וזה סוד המלכות ודאי.
פירוש: מונה הכתוב את מספר השנים הכולל "וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים" (שם), "וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (מלכים א, ז' א), "וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ" (מלכים א' ט, י), וכן כתב לעיל "כֹּלָּא אִינוּן עֶשְׂרִים, דִּבְהוּ בְּנָא שְׁלֹמֹה תְּרֵין בַּתִּין לְתַתָּא". בפועל בית המקדש נבנה בשבע שנים וששה חודשים, ומכאן שאין הכתוב ועט"ר מונים את החודשים העודפים.
מחדש עט"ר, שששת החודשים העודפים מצטרפים לשנות בניית בית שלמה ונחשב שבנייתו החלה בתום שבע השנים בתחילת שנת מלכותו האחת עשרה - למרות שבפועל החלה בחודש בול, כיוון שהחודשים העודפים - הם סוד המלכות של המדריגה העליונה המתלבשת בעתיק של התחתון, ועתה היא ממש חלק ממנו, ומחוברת בזו שעליה.
וְרָזָא דְּמִלָּה אִימָּא אִיהִי מָארֵי דְּדִינָא בְּכֹלָּא, בְּגִין כָּךְ וסוד הדבר, אימא היא "בעלת הדין" בכל, כיון שהדינים מתעוררים ממנה, לפיכך (דף קמט' עמוד א') דִּינָא אִתְבְּסַם מִקָּמָהּ, בכח אורה הדין מתמתק מפניה. וּבְשַׁעֲתָא דְּאִיהִי תִּתְעַר עַל יִשְׂרָאֵל, יִשְׁתֵּזְבוּן מֵחֲבָלִין אִלֵּין. וְרָזָא דָּא ובזמן שהיא תתעורר על ישראל, ינצלו ישראל מחבלים אלה וזה סוד "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" (תהלים פה, יב), דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּמִינַּהּ תִּתְעַר אֶתְעָרוּתָא דָּא מִנְּהִירוּ דִּאִימָא. כְּדֵין, ארץ זו השכינה, שממנה מתעוררת התעוררת התשובה - מאור אימא שמאירה עליה, ואז "וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב), לְאִתְבַּסְּמָא בְּאִינוּן שָׁמַיִם, וְלָא יְהוֹן חֲבָלִין תַקִּיפִין. להתמתק באלו אורות ה"שמים" / ז"א, ולא יהיו החבלים קשים. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִינוּן חֲבָלִין אִלֵּין, וְכַד אִיהִי אִתְבַּסְּמָת בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא אִתְבְּסַם וַדַּאי. כְּדֵין שהרי מצד השכינה אלו החבלים, וכאשר היא מתמתקת בו בז"א / הקב"ה, הכל מתמתק ודאי, ואז "כְּאֵשׁ מְצָרֵף" (מלאכי ג, ב) אִיהוּ וַדַּאי לְאוֹקְדָא זוֹהֲמָא. הוא ודאי לשרוף הזוהמה, "וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים" (שם) לְאַתְקָנָא וּלְדַכָּאָה נִשְׁמָתָא. לתקן לטהר הנשמה. כָּל דָּא מָאן גָּרִים? אֶלָּא רָזִין דְּאוֹרַיְתָא בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ וַדַּאי. מה גורם לכל זה? אלא בסודות התורה, בזה הזוהר הקדוש שלך הרמח"ל ודאי. דַּהֲלָכָה לִשְׂמָאלָא אִיהִי, וְדָא הֲלָכָה, דְּאָזַלְתְּ בְּגָלוּתָא. אֲבָל קַבָּלָה לִימִינָא דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא. וְדָא 'יָמִין מְקָרֶבֶת' עֵת רָצוֹן וַדַּאי. שההלכה נמצאת בצד שמאל - צד הדין, וזו הלכה שהולכת הההלכה בגלות ואין הדין מבורר אלא מחלוקות. אבל הקבלה נמצאת בימין שמקבלת מהמלך ז"א וזה סוד ימין מקרבת, עת רצון רצון ודאי.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן, בא פתח ואמר רבי רבי הרמחל "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" (תהלים יח, כט) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְנְהִירַת מִמַּלְכָּא, אִיהִי נָמֵי נָהֲרַת וַדַּאי. בשעה שהשכינה מאירה מהמלך, גם היא מאירה ודאי. וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי חֹשֶׁךְ, וּבְזִמְנָא דְּאִתְנְהִירַת בְּחִיבּוּרָא חַד בַּהֲדֵיהּ, אִיהִי נָמֵי אִתְעֲבִידַת מָאוֹר גָּדוֹל. וסוד זה, שכינה היא חושך, שאין לה מגרמה כלום אלא ממה שהיא מקבלת מבעלה, ובזמן שמאירה מחיבור אחד שמתחבר בה - היא גם כן נעשית מאור גדול. וְרָזָא דָּא וזה סוד "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז). אֲבָל תָּא חֲזֵי, פַּשְׁטָא דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי אוֹר וְחֹשֶׁךְ, מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ חַבְלֵי מָּשִׁיחַ וַדַּאי. אבל בא וראה, התפשטות התורה הוא בסוד אור וחושך, ומצד החושך שלה שהיא החיצוניות יש חבלי משיח ודאי. אֲבָל רָזָא דִּלְגַו אִיהוּ כֹּלָּא אוֹר, בֵּיהּ אבל בסוד הפנימיות היא כולה אור, בה "אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי" (תהלים יח, כט) (דף קמט' עמוד ב') אלהי הוא החיצוניות ובחיבורם בגאולה יגיה חשכי. וּבֵיהּ יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לִתְיוּבְתָּא וַדַּאי, ובאור הפנימיות של סודות התורה יזכו ישראל לתשובה וְיִשְׁתֵּזְבוּן מֵאִלֵין חֲבָלִין, בְּזֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ וּבְהַהוּא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיכוּ בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְהָא קָלָא סָלִיק וְאָמַר וְכוּ': וינצלו מאלה החבלים, בזוהר הקדוש שלך הרמח"ל ובזוהר של רשב"י המאור הקדוש. ומכאן התחברו ב' התיקונים האלה של "היחוד היומי" כפי הוראת שמים, שהעיסוק בהם מאיר את אור אימא בעולם ומציל את ישראל מחבלי משיח לגאולה בנחת. אשרי חלקם של ישראל בזכותכם בעולם הזה ובעולם הבא.
והנה קול עלה, פתח ואמר:
תפילה שרי"ד מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה שרי"ד: תפילה לגילוי היחוד ופתיחת השערים "בעבור דוד עבדך", ומכח זה יכנסו כל התפלות לפנים, להתקבל מיד ברצון.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי דָּוִד מְשִׁיחֶךָ עוֹמֵד בְּ-י"ד מַדְרֵגוֹת שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד", לְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל שְׁכִינָתְךָ לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ מִן הַגָּלוּת, וְהוּא מַזְכִּיר אַהֲבָה לְפָנֶיךָ, שֶׁהוּא יִחוּד, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ", אֶחָד בְּיָד, שֶׁהֵם ז' שֵׁמוֹת: אבגית"ץ, קרעשט"ן, נגדיכ"ש, בטרצת"ג, חקבטנ"ע, יגלפז"ק, שקוצי"ת – שֶׁעוֹלִים מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, יוֹרְדִים מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, וְקוֹשְׁרִים הַכֹּל בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ. וּכְמוֹ שֶׁהוּא הֵעִיר אַהֲבָה זֹאת לְפָנֶיךָ, כֵּן לְאֵלֶּה הַשִּׁירִים שֶׁלּוֹ, "אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר", וְיֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל, "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָ"ד רָמָה". וּמַה שֶּׁהָיָה לָהֶם מָרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" מִצַּד דִּין קָשֶׁה – יֵהָפֵךְ לָהֶם לְרָמָה, וְזֶה, "מָרָה חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת" שֶׁהָיוּ שׁוֹתִים יִשְׂרָאֵל מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים, בְּכַמָּה דִּינִים קָשִׁים שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם, וּבָהֶם הֵם אוֹמְרִים, "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף", שֶׁהֵם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים וְאֵין מִי שֶׁמְּרַחֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם בָּאִים לִדְפֹק עַל שְׁעָרִים שֶׁלְּךָ, וּשְׁעָרִים סְתוּמִים בַּעֲבוּר דִּין קָשֶׁה שֶׁסּוֹתֵם אוֹתָם. מִי יִפְתַּח אוֹתָם? אֶלָּא ו' שֶׁנִּכְנֶסֶת בָּם וּפוֹתַחַת אוֹתָהּ בִּשְׁנֵי דָּלֶתִין, וְזֶה "דָּוִד", מִיָּד, "וּפָתַח וְאֵין סוֹגֵר". כְּמוֹ שֶׁנִּפְתְּחוּ הַשְּׁעָרִים בִּזְמַן שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה ,"בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ", עַתָּה גַם כֵּן, "בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ", וְיִכָּנְסוּ כָּל הַתְּפִלּוֹת לְפָנִים, לְהִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן, מִיָּד יֵאָמֵר בָּהֶם "וְתִּגְזַר אֹמֶר וְיָּקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי רַק יִחוּדְךָ יָכוֹל עַתָּה לְתַקֵּן אוֹתָנוּ, וְתִפְתַּח לָנוּ שְׁעָרִים שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ, אֶת יוּדֶיךָ, שְׁנֵי יוּדִי"ן דְּיאהדונה"י שֶׁהֵם עֶשְׂרִי"ם, שְׁעָרִי"ם וַדַּאי, בָּהֶם, "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמֻנִים", וַהֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, "אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ", עֲנֵנוּ וְאַל תְּאַחַר, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
מאמר הגאולה | מגלות מצרים ועד חורבן הבית
בגלות מצרים נשלמה טהרתם, ובמתן תורה הוכנעו האומות ושריהם ושלטה הקדושה, עד שחטא העגל החזיר את הקילקול.
וְסוֹף טָהֳרָתָם הָיָה בְּמִצְרַיִם כּוּר הַבַּרְזֶל שֶׁשָּׁם נִטְהֲרוּ וּבְצֵאתָם קִבְּלוּ הַתּוֹרָה וְאָז נִתְחַזְּקוּ בְּתִקּוּנָם הֵיטֵב, וְאָז נִיטְּלָה הַשְּׁלִיטָה מִן הָאוּמּוֹת וּבְרֹאשָׁם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ" (דברים לג, ב). וְאָז, לֹא דַּי שֶׁלֹּא שָׁלְטוּ הָאוּמּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל – אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל לָקְחוּ הֵם הַמֶּמְשָׁלָה – אִם לֹא שֶׁחֶטְאוֹ בְּעֵגֶל. וְהִנֵּה בָּעֵגֶל חָזַר הָרָע וְנִדְבַּק בָּהֶם שֶׁכְּבָר יָצָא. וְאָז נֶאֱמַר "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" (שמות לג, ו). וְהָבֵן מַהוּ זֶה הָעֲדִי, כִּי מַה שֶׁלָּקְחוּ מִן עֵשָׂו וּמִן יִשְׁמָעֵאל נַעֲשָׂה לָהֶם עֲדִי יָקָר סְבִיבָם, כִּי בֶּאֱמֶת לְבוּשׁ הוּא עַל גַּבֵּיהֶם, וְכֵן הוּא לְפִי סֵדֶר הַמַּדְרֵגוֹת כַּנּוֹדָע לְמִי שֶׁהוּא רָגִיל בְּאָרְחוֹת הָאֱמֶת. וְהִנֵּה אָז הִתְנַצְּלוּ אוֹתוֹ וְלָכֵן נִתְּנָה עוֹד מֶמְשָׁלָה לְאוּמוֹת הָעוֹלָם, וּמֵאָז שָׁלְטוּ בָּהֶם.
וְהִנֵּה לָהֶם הָיוּ שְׁנֵי כְּתָרִים כְּנֶגֶד, "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז), וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד כִּי הֵם בְּסוֹד הַחֶסֶד וְהַגְּבוּרָה וְהֵם סוֹד תִּפְאֶרֶת וּמַלְכוּת וְהֵם נֶגֶד עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְזֶה מַה שֶׁהִתְנַצְּלוּ שָׁם. וְאִלְמָלֵא חָטְאוּ – הָיוּ הוֹלְכִים מִיָּד לָאָרֶץ, וְשָׁם הָיוּ נִתְקָנִים תִּקּוּן גָּדוֹל עַד שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לַתִּקּוּן הָרִאשׁוֹן. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ – לֹא עָלָה בְּיָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁחָזְרוּ עוֹד וְקִלְקְלוּ בַּמְּרַגְּלִים וְלֹא אָבוּ לָלֶכֶת אֶל הָאָרֶץ וְנִטַּל מֵהֶם הַכֹּחַ.
גלות המדבר, וגלות החורבנות היו בגלל שלא הוסרה הקליפה לגמרי, ובכל פעם רק נחלשה ושוב התגברה.
וְעַל כֵּן עָמְדוּ מ' שָׁנָה בַּמִּדְבָּר בְּסוֹד כְּלָלוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁשָּׁלְטוּ עֲלֵיהֶם. וְהָאֱמֶת שֶׁזֶּה הָרָע שֶׁחָזַר וְנִדְבַּק עֲדַיִן לֹא הִטַּהַרְנוּ מִמֶּנּוּ, וְזֶה נִמְעַט וְחָסַר אוֹ חָזַר וְנִתְגַּבֵּר – אַךְ לֹא יָצָא לְגַמְרֵי. אֶלָּא שֶׁבִּזְמַן שְׁלֹמֹה, עָמְדוּ בְּתִקּוּן וְנִבְנָה הַבַּיִת וְנֶאֱמַר, "אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע" (מלכים א' ה, יח). וּבֶאֱמֶת, אִלְמָלֵא בַּת פַּרְעֹה הָיָה הָרָע מִסְתַּלֵּק וְכָלֶה, אֶלָּא שֶׁעַל יָדָהּ עוֹד נִשְׁאַר לְפָנִים, אֶלָּא שֶׁמְּעַט הָיָה וְחָזַר עוֹד וְנִתְגַּבֵּר עַד שֶׁהֶחְרִיב אֶת הַבַּיִת, וְעָמְדוּ בְּגָלוּת ע' שָׁנָה לְפִי הַכֹּחַ שֶׁקִּבְּלָה הַקְּלִיפָּה. וְכַאֲשֶׁר הִנִּיחָתַם מְעָט, חָזְרוּ וּבָנוּ אֶת הַבַּיִת, אַךְ לֹא נִסְתַּלְּקָה אֶלָּא נִמְעֲטָה וְנֶחְלְשָׁה וְעַל כֵּן הָיָה לָהֶם מָקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לְהִתְחַזֵּק. אֲבָל לֹא עָמְדוּ הַרְבֵּה עַד שֶׁחָזְרוּ וְנֶחְשַׁךְ לָהֶם אוֹר – חֹשֶׁךְ לְגַמְרֵי, וְעָמְדוּ בַּחֲשׂוּכָתוֹ עַד עֲמוֹד לַכִּסֵּא מְשִׁיחַ צֶדֶק.