תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
תקונא ארביסר
"בְּרֵאשִׁית", עֲלָהּ אִתְּמַר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט), תָּא חֲזִי חָכְמָה עִלָּאָה עָלֵהּ אִתְּמַר "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב), דְּכָל בִּכּוּרִים עַל שְׁמָהּ אִתְקְרִיאוּ, וּשְׁכִינְתָּא מִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת בְּכוֹרָה, חָכְמָה וַדַּאי עֲלָהּ אִתְּמַר "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל" (יחזקאל מד, ל), וּבְרָא בּוּכְרָא דִילָהּ קַדְמָאָה דְכֹלָּא דָא ו' עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.
"בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, מַאי אַדְמָתְךָ? שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְאִנּוּן "כָּל בִּכּוּרֵי כֹל" מִסִּטְרָא דְצַדִּיק דְּאִיהוּ כֹל, וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי אַרְעָא דְבֵיהּ גָּדְלִין וְצָמְחִין אִלָּנִין, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "צֶמַח צַדִּיק" (ירמיהו כג, ה), דְּאִיהוּ עֵץ פְּרִי, אִילָנָא רְבָא וּתְקִיף עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, עִשְׂבִּין וְדִשְׁאִין דְּאִינוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתַּמָּן צָמְחִין בְּגַן, בְּגִין דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה.
וּמָאן אַשְׁקֵי וְרַוִי בָהּ אִלָּנִין וְעִשְׂבִּין וְדִשְׁאִין, "מַעְיַן גַּנִּים" (שיר השירים ד, טו), דְּאִיהִי חָכְמָה "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל" (יחזקאל מד, ל), וּמֵאַיִן נַפְקָא מַעֲיָנָא דְמַיָּא? מִבֵּית יְהֹוָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּמַעְיָן מִבֵּית יְהֹוָה יֵצֵא" (יואל ד, יח), וּבְגִין דָּא "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות כג, יט), וְכֵן רֵאשִׁית דְּעָאנֵי וְאִמְּרֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ" (דברים יח, ד).
וּסְמִיךְ לֵיהּ לְרֵאשִׁית "בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" וְכוּ' "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט), מַאי הַאי לְגַבֵּי הַאי? קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי, פָּתַח בְּקָלָא סַגִּיא וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ נְחֵית הָכָא בִרְשׁוּתָא דְמָארָךְ, וְאַנְהִיר עֵינַיְיהוּ דְאִלֵּין סָבִין בְּהַאי מִלָּה, דְּלָא יֵתוּן לְמֵיכַל בָּשָׂר בֶּחָלָב.
אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ קָא נָחִית וְלָא אִתְעַכַּב, אָמַר בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, וְהָא רָזָא דָא וַדַּאי אִיהוּ רָזָא דְ"לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (דברים כב, י), כַּד בּוּכְרָא דְאִיהוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לָא אַתְיָין לֵיהּ לְבֵית יְהֹוָה, חָלָב אִתְעָרַב בְּבִשְׂרָא, וְגָרְמִין לְאִתְעָרְבָא שׁוֹר בַּחֲמוֹר, וְדָא אִיהוּ כִּלְאַיִם מִין דְּלַאו בְּמִינֵיהּ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ, וְהָא שׁוֹר אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, וַחֲמוֹר מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ, דָא אִיהוּ כִּלְאַיִם טַב וּבִישׁ, אֲבָל חָלָב אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, וּבִשְׂרָא מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ? אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, אֲבָל הַאי רָזָא אִשְׁתְּמוֹדָע בִּקְרָא דָא, "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ" (בראשית א, כד), דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, כֻּלְּהוּ אִינוּן דְּכַר וְנוּקְבָא, וְאִינוּן זוּגִין. וּמָאן דְּנָטִיל מִמַּה דְּלַאו אִיהוּ מִינֵיהּ, הַהוּא בַּר דְּאִתְרְכִיב מִתַּרְוַיְיהוּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט).
אָמַר בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא בְּוַדַּאי כְּעַן אִיהוּ מִלָּה בְּדוּכְתָּהָא, וְדָא אִיהוּ בְרִירָא דְמִלָּה, וְדָא אִיהוּ, "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" (שמות כב, כח), כְּמָה דְאִתְּמַר 'שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמֵי', חוֹבָא דָא דְעָרַב בַּר נַשׁ טִפָּה בּוּכְרָא בְּזִוּוּגָא נִדָּה שִׁפְחָה גוֹיָה זוֹנָה, דָּא גָרִים דְּנָטִיל אַחֵר בַּת זוּגֵיהּ, וְאִיהוּ מִדָּה לָקֳבֵל מִדָּה.
תקונא ארביסר תִּקּוּן אַרְבָּעָה עָשָׂר
"בְּרֵאשִׁית", עֲלָהּ אִתְּמַר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט), בְּרֵאשִׁית, עָלֶיהָ נֶאֱמַר רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. תָּא חֲזִי חָכְמָה עִלָּאָה עָלֵהּ אִתְּמַר "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב), דְּכָל בִּכּוּרִים עַל שְׁמָהּ אִתְקְרִיאוּ, בֹּא וּרְאֵה, הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכֹר, שֶׁכָּל הַבִּכּוּרִים נִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ, וּשְׁכִינְתָּא מִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת בְּכוֹרָה, חָכְמָה וַדַּאי עֲלָהּ אִתְּמַר "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל" (יחזקאל מד, ל), וְהַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת מִשָּׁם בְּכוֹרָה, חָכְמָה וַדַּאי, עָלֶיהָ נֶאֱמַר רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל, וּבְרָא בּוּכְרָא דִילָהּ קַדְמָאָה דְכֹלָּא דָא ו' עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּבְנָהּ בְּכוֹרָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכֹּל, זֶהוּ ו' הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.
"בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת. מַאי אַדְמָתְךָ? שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְאִנּוּן "כָּל בִּכּוּרֵי כֹל" מִסִּטְרָא דְצַדִּיק דְּאִיהוּ כֹל, מַה זֶּה אַדְמָתְךָ? שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, וְהֵם כָּל בִּכּוּרֵי כֹל מִצַּד צַדִּיק שֶׁהוּא כֹּל, וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי אַרְעָא דְבֵיהּ גָּדְלִין וְצָמְחִין אִלָּנִין, וְהַשְּׁכִינָה הִיא אֶרֶץ שֶׁבָּהּ גְּדֵלִים וְצוֹמְחִים אִילָנוֹת, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "צֶמַח צַדִּיק" (ירמיהו כג, ה), דְּאִיהוּ עֵץ פְּרִי, אִילָנָא רְבָא וּתְקִיף עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר צֶמַח צַדִּיק, שֶׁהוּא עֵץ פְּרִי, אִילָן גָּדוֹל וְחָזָק, הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, עִשְׂבִּין וְדִשְׁאִין דְּאִינוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתַּמָּן צָמְחִין בְּגַן, בְּגִין דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִשָּׁם צוֹמְחִים בַּגַּן, מִשּׁוּם שֶׁהִיא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. . וּמָאן אַשְׁקֵי וְרַוִי בָהּ אִלָּנִין וְעִשְׂבִּין וְדִשְׁאִין, וּמִי מַשְׁקֶה וּמַרְוֶה (וּמְגַדֵּל) בָּהּ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים? "מַעְיַן גַּנִּים" (שיר השירים ד, טו), דְּאִיהִי חָכְמָה "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל" (יחזקאל מד, ל), מַעְיַן גַּנִּים, שֶׁהִיא חָכְמָה, רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל, וּמֵאַיִן נַפְקָא מַעֲיָנָא דְמַיָּא? מִבֵּית יְהֹוָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּמַעְיָן מִבֵּית יְהֹוָה יֵצֵא" (יואל ד, יח), וּמֵאַיִן יוֹצֵא מַעְיַן הַמַּיִם? מִבֵּית יהו"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּמַעְיָן מִבֵּית יהו"ה יֵצֵא, וּבְגִין דָּא "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות כג, יט), וְכֵן רֵאשִׁית דְּעָאנֵי וְאִמְּרֵי, וּמִשּׁוּם זֶה רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ, וְכֵן רֵאשִׁית הַצֹּאן וְהַכְּבָשִׂים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ" (דברים יח, ד) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. וּסְמִיךְ לֵיהּ לְרֵאשִׁית "בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" וְכוּ' "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט), וְסָמוּךְ לוֹ, לְרֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וְכוּ', לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. מַאי הַאי לְגַבֵּי הַאי? קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי, פָּתַח בְּקָלָא סַגִּיא וְאָמַר, מַה זֶּה אֶל זֶה? קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלָיו, פָּתַח בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ נְחֵית הָכָא בִרְשׁוּתָא דְמָארָךְ, וְאַנְהִיר עֵינַיְיהוּ דְאִלֵּין סָבִין בְּהַאי מִלָּה, דְּלָא יֵתוּן לְמֵיכַל בָּשָׂר בֶּחָלָב אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ, רֵד לְכָאן בִּרְשׁוּת רִבּוֹנְךָ וְהָאֵר אֶת עֵינֵי הַזְּקֵנִים הַלָּלוּ בַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בֶּחָלָב.
אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ קָא נָחִית וְלָא אִתְעַכַּב, בֵּינְתַיִם בָּא אֵלִיָּהוּ, יָרַד וְלֹא הִתְעַכֵּב, אָמַר בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, וְהָא רָזָא דָא וַדַּאי אִיהוּ רָזָא דְ"לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (דברים כב, י), אָמַר: מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וַהֲרֵי סוֹד זֶה וַדַּאי הוּא הַסּוֹד שֶׁל לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, כַּד בּוּכְרָא דְאִיהוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לָא אַתְיָין לֵיהּ לְבֵית יְהֹוָה, כְּשֶׁבְּכוֹר שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, לֹא מְבִיאִים אוֹתוֹ לְבֵית יהו"ה, חָלָב אִתְעָרַב בְּבִשְׂרָא, וְגָרְמִין לְאִתְעָרְבָא שׁוֹר בַּחֲמוֹר, וְדָא אִיהוּ כִּלְאַיִם מִין דְּלַאו בְּמִינֵיהּ מִתְעָרֵב חָלָב עִם בָּשָׂר וְגוֹרְמִים לְעָרֵב שׁוֹר בַּחֲמוֹר, וְזֶהוּ כִּלְאַיִם, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.
.אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ, וְהָא שׁוֹר אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, וַחֲמוֹר מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ, דָא אִיהוּ כִּלְאַיִם טַב וּבִישׁ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ, וַהֲרֵי הַשּׁוֹר הוּא מִצַּד הַטָּהֳרָה, וְהַחֲמוֹר מִצַּד הַטֻּמְאָה, זֶהוּ כִּלְאַיִם טוֹב וָרָע, אֲבָל חָלָב אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, וּבִשְׂרָא מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ? אֲבָל חָלָב הוּא מִצַּד הַטָּהֳרָה, וּבָשָׂר מִצַּד הַטָּהֳרָה? אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, אֲבָל הַאי רָזָא אִשְׁתְּמוֹדָע בִּקְרָא דָא, "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ" (בראשית א, כד), אָמַר לוֹ: וַדַּאי כָּךְ זֶה, אֲבָל הַסּוֹד הַזֶּה נוֹדָע בַּפָּסוּק הַזֶּה, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, כֻּלְּהוּ אִינוּן דְּכַר וְנוּקְבָא, וְאִינוּן זוּגִין, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֵם מִצַּד הַטָּהֳרָה, כֻּלָּם זָכָר וּנְקֵבָה, וְהֵם זוּגוֹת, וּמָאן דְּנָטִיל מִמַּה דְּלַאו אִיהוּ מִינֵיהּ, הַהוּא בַּר דְּאִתְרְכִיב מִתַּרְוַיְיהוּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט) וּמִי שֶׁנּוֹטֵל מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, אוֹתוֹ בֵּן שֶׁמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, עָלָיו נֶאֱמַר לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
אָמַר בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא בְּוַדַּאי כְּעַן אִיהוּ מִלָּה בְּדוּכְתָּהָא, וְדָא אִיהוּ בְרִירָא דְמִלָּה, אָמַר הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: בְּוַדַּאי כָּעֵת הַדָּבָר הוּא בִּמְקוֹמוֹ, וְזֶהוּ בֵּרוּר הַדָּבָר, וְדָא אִיהוּ, "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" (שמות כב, כח), כְּמָה דְאִתְּמַר 'שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמֵי', וְזֶהוּ מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים, חוֹבָא דָא דְעָרַב בַּר נַשׁ טִפָּה בּוּכְרָא בְּזִוּוּגָא נִדָּה שִׁפְחָה גוֹיָה זוֹנָה, דָּא גָרִים דְּנָטִיל אַחֵר בַּת זוּגֵיהּ, וְאִיהוּ מִדָּה לָקֳבֵל מִדָּה, חֵטְא זֶה שֶׁעֵרַב אָדָם טִפָּה בְּכוֹרָה בְּזִוּוּג נִדָּה שִׁפְחָה גוֹיָה זוֹנָה, זֶה גוֹרֵם שֶׁנּוֹטֵל אַחֵר אֶת בַּת זוּגוֹ, וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה,
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְמַנְיָא וְעֶשְׂרִין
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּלְגַו. וְאִתְּמָר בַּהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז). נֵר יאההויה"ה יאהלוההי"ם יאהדונה"י. "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) מִסִּטְרָא דִּלְגוֹ וּלְגַו קַיְימַת. עָלָה כְּתִיב "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" (בראשית א, כו), (דף נג' עמוד א') דָּא נִשְׁמָתָא דְּאִתְעָבִידַת בְּצוּלְמָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ. אֲבָל גּוּפָא כִּדְמוּתֵנוּ וְלָא בִּדְמוּתֵינוּ. דִּלְעֵילָא לֵית צוּרָה דְּגוּפָא, אֶלָּא כִּדְמוּתֵנוּ דְּיוֹקְנָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. וְנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּילַהּ "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) אִלֵּין בְּנִין דְּשַׁלִּיטִין בְּנִכְסֵי אֲבוּהוֹן. אִלֵּין דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר. דְּכַמָּה נְטוּרִין מְמַנָּן קָיְימִין עַל תַּרְעִין, וְכַד נִשְׁמָתָא סַלְקַת צְרִיכִין לַמִּסְגָּד קָמָה, וְאִיהִי אָעָלַת לְגוֹ בְּכָל אֲתַר וְלֵית דְּיִמְחֵי בִּידַהּ. וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה".
וּמִסִּטְרָא דְּגוּפָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דְּפוּלְחָנָא מִסִּטְרָא דְּגוּפָא אִיהִי פּוּלְחָנָא וַדַּאי מוֹרָא. דְּנִשְׁמָתָא אִיהִי כָבוֹד. אֲבָל מִגּוּפָא מוֹרָא בִּדְחִילוּ תַּלְיָא. וּפוּלְחָנָא דְּמִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא אוֹרָיְתָא – אִיהִי הַשָּׂגָה דְּמַשֶּׂגֶת נִשְׁמָתָא בְּשָׁרְשָׁהּ לְאִתְעַנְּגָא בֵּיהּ. וְרָזָא דָּא 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אָת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ' (אבות ו, יג) וְכוּ'. דְּכָל כַּמָּה דְּאַסְגִּיאוּ מִילִין בְּאוֹרַיְתָא, מִילִין אִשְׁתַּכְחוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין לְנִשְׁמְתָא לְאִתְעַנְּגָא בְּהוּ. וְגוּפָא אִיהוּ עֶבֶד. וּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִינוּן עָבְדִין מִסִּטְרָא דִּלְבַר, וְרָזָא דָּא "עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא, ב). אֲבָל גּוּפָא עֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּגִין יֵצֶר הָרַע דְּקָאִים בֵּיהּ. וּבֵיהּ "לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" (ויקרא כה, מו) דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי (דף נג' עמוד ב') גּוּפָא תְּחוֹת נִשְׁמָתָא. וּמָאן דְּשָׁבַק לְגוּפָא לְשַׁלְּטָאָה עַל נִשְׁמָתָא אִתְּמָר בֵּיהּ "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ" (משלי ל, כב). "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ" (איכה ה, ח). וְאִתְּמָר בֵּיהּ "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ" (משלי כט, כא) כְּגוֹן מְפִיבֹשֶׁת דְּאָמַר "עַבְדִּי רִמָּנִי" (שמואל ב' יט, כז) דְּעֶבֶד דָּא מָרִיד עֲלַהּ וְגָרִים לַהּ דְּלָא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמַלְכָּא. וְדָוִד אָמַר "גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ" (תהלים מא, י), דְּאִיהוּ יָכִיל לְאַזְמָנָא עִינּוּגָא לְנִשְׁמְתָא. "אוֹכֵל לַחְמִי" (שם) וַדַּאי. "הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב" (שם), גָּדַל לָא כְּתִיב אֶלָּא הִגְדִּיל, דְּאַתְקִיף לְאִינּוּן דְּקַיְּימִין בְּעָקֵב. בְּהַהוּא זִמְנָא "נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" (משלי כד, כ) דָּא נִשְׁמָתָא דְּלָא שָׁלְטָא וְקַיֶּמֶת תְּחוֹת גּוּפָא.
אֲבָל בְּזִמְנָא דְּגוּפָא אִתְבַּר קַמֵּי נִשְׁמָתָא, אִתְּמָר בַּהּ "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים" (ישעיהו נז, טו) וְכוּ'. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִתְתַּקְּנַת נִשְׁמָתָא בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל גּוּפָא נָמֵי אִתְתַּקַּן בַּהֲדָהּ. דְּהָא בְּמִצְרַיִם אִתְבַּר מֵאִינּוּן גּוּפִין כָּל רַע. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִתְפְּרַשׁ מִינַּיְיהוּ וְאִתְּמָר בְּהוּ 'יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינָי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן' (שבת קמו). כְּדֵין "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז) חֵירוּת. וְאִי לָא חָאבוּ בָּעֵגֶל חֵירוּת הֲוָה לְהוּ מַמָּשׁ. כֵּיוָן דְּחָאבוּ תַּבַת זוֹהֲמָא, וְעִם כָּל דָּא לָאו כִּבְקַדְמִיתָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּבַר נַשׁ מִית, נִשְׁמָתָא אִסְתַּלְּקַת מִגּוּפָא, וּבְשַׁעֲתָא דְּבַר נַשׁ מִית, נִשְׁמָתָא אִסְתַּלְּקַת (דף נד' עמוד א') מִגּוּפָא וְסִטְרָא אַחֲרָא אָתְיָין וְשַׁרְיָן עֲלֵיהּ וּמְסָאֲבִין לֵיהּ, עַד דְּאִתְעַכְּלַת גּוֹ עַפְרָא וְאִתְדַּכֵּי. כְּדֵין יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְמַנְיָא וְעֶשְׂרִין
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הם התיקונים שתיקן להם משה לישראל. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּלְגַו מצד הנשמה מצד הפנימיות, שנאמר בה. וְאִתְּמָר בַּהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז). נֵ"ר גימטריא יאההויה"ה יאהלוההי"ם יאהדונה"י ג' שמות משולבים, בכל אחד מהם יהו"ה הוא הזכר המשולב בג' שמות שבחינתם היא נוק'. "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) מִסִּטְרָא דִּלְגוֹ וּלְגַו קַיְימַת מצד הפנימיות, ובפנימיות עומד, ועליו נאמר עָלָה כְּתִיב "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" (בראשית א, כו), (דף נג' עמוד א') דָּא נִשְׁמָתָא דְּאִתְעָבִידַת בְּצוּלְמָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ זו הנשמה שנעשתה בצלם העליון ממש. אֲבָל גּוּפָא כִּדְמוּתֵנוּ וְלָא בִּדְמוּתֵינוּ אבל הגוף עליו נאמר כדמותינו ולא בדמותינו, דִּלְעֵילָא לֵית צוּרָה דְּגוּפָא, אֶלָּא כִּדְמוּתֵנוּ דְּיוֹקְנָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין שלמעלה אין צורת הגוף אלא כדמותינו שהוא הדיוקן שנעשה כפי הסודות העליונים. וְנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּילַהּ והנשמה עליה נאמר "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) אִלֵּין בְּנִין דְּשַׁלִּיטִין בְּנִכְסֵי אֲבוּהוֹן, אִלֵּין דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר, אלה הבנים שהם הצדיקים ששולטים בנכסי אביהם והקב"ה משתפם בהנהגת העולם, אותם העולים בלא צורך לקבל רשות. דְּכַמָּה נְטוּרִין מְמַנָּן קָיְימִין עַל תַּרְעִין, שכמה שומרים ממונים עומדים בפתחי השערים וְכַד נִשְׁמָתָא סַלְקַת צְרִיכִין לַמִּסְגָּד קָמָה וכאשר הנשמה עולה כנגדם צריכים הם להשתחוות לפניה, וְאִיהִי אָעָלַת לְגוֹ בְּכָל אֲתַר וְלֵית דְּיִמְחֵי בִּידַהּ, והיא נכנסת פנימה בכל מקום, ואין מי שימחה ויעכב בעדה וזה סוד, וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" שעולה הנשמה ונכנסת בחוזק.
וּמִסִּטְרָא דְּגוּפָא ומצד הגוף נאמר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דְּפוּלְחָנָא מִסִּטְרָא דְּגוּפָא אִיהִי פּוּלְחָנָא וַדַּאי מוֹרָא שהעבודה היא מצד הגוף, שהיא עבודתו ועליו נאמר מורא ודאי. דְּנִשְׁמָתָא אִיהִי כָבוֹד, אֲבָל מִגּוּפָא מוֹרָא בִּדְחִילוּ תַּלְיָא, שהנשמה היא כבוד, אבל מצד הגוף – מורא, ביראה תלוי. וּפוּלְחָנָא דְּמִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא אוֹרָיְתָא – אִיהִי הַשָּׂגָה דְּמַשֶּׂגֶת נִשְׁמָתָא בְּשָׁרְשָׁהּ לְאִתְעַנְּגָא בֵּיהּ, והעבודה מצד הנשמה היא התורה, והיא ההשגה שמשיגה הנשמה בשורשה הנמצא בתורה – להתענג בו, וזה הסוד, וְרָזָא דָּא 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אָת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת' (אבות ו, יג) וְכוּ' תורה לתענוג הנשמה, מצות עבור הגוף. דְּכָל כַּמָּה דְּאַסְגִּיאוּ מִילִין בְּאוֹרַיְתָא, מִילִין אִשְׁתַּכְחוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין לְנִשְׁמְתָא לְאִתְעַנְּגָא בְּהוּ, ככל שירבו דברי התורה, הם עצמם יגלו דרגות עליונות שיתגלו לנשמה כדי שתתענג בהם, וכל זה מצד הנשמה. וְגוּפָא אִיהוּ עֶבֶד, וּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִינוּן עָבְדִין מִסִּטְרָא דִּלְבַר, והגוף הוא עומד במדרגת עבד, והמלאכים העליונים הם נקראים עבדים מצד החיצוניות העולמות, וזה סוד וְרָזָא דָּא "עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא, ב). אֲבָל גּוּפָא עֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּגִין יֵצֶר הָרַע דְּקָאִים בֵּיהּ אבל הגוף מכונה עבד כנעני בגלל שיצר הרע הנמצא בו. וּבֵיהּ "לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" (ויקרא כה, מו) דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי (דף נג' עמוד ב') גּוּפָא תְּחוֹת נִשְׁמָתָא שכך צריך שיהיה הגוף תחת שליטת הנשמה. וּמָאן דְּשָׁבַק לְגוּפָא לְשַׁלְּטָאָה עַל נִשְׁמָתָא אִתְּמָר בֵּיהּ ומי שמניח לגוף לשלוט על הנשמה נאמר בו "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ" (משלי ל, כב). "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ" (איכה ה, ח). וְאִתְּמָר בֵּיהּ "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ" (משלי כט, כא) כְּגוֹן מְפִיבֹשֶׁת דְּאָמַר "עַבְדִּי רִמָּנִי" (שמואל ב' יט, כז) דְּעֶבֶד דָּא מָרִיד עֲלַהּ וְגָרִים לַהּ דְּלָא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמַלְכָּאשזה העבד שהוא הגוף שמורד באדונו שהיא הנשמה וגורם לנשמה שלא תתקשר במלכה. וְדָוִד אָמַר "גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ" (תהלים מא, י), דְּאִיהוּ יָכִיל לְאַזְמָנָא עִינּוּגָא לְנִשְׁמְתָאשהוא יכול להזמין עינוג לנשמה אם יהיה כנוע תחתה. "אוֹכֵל לַחְמִי" (שם) שמקומו להיות תחת שליטתי וַדַּאי."הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב" (שם), גָּדַל לָא כְּתִיב אֶלָּא הִגְדִּיל, דְּאַתְקִיף לְאִינּוּן דְּקַיְּימִין בְּעָקֵבהגדיל מלשון שמגביר את כוחם של אלו הנמצאים בעקב – "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" שהם אותם חטאים ועונות המגבירים את כח הס"א ומרחיקים את הנשמה משורשה, וממעיטים את כוחה, ועליה נאמר באותה הזמן בְּהַהוּא זִמְנָא "נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" (משלי כד, כ) דָּא נִשְׁמָתָא דְּלָא שָׁלְטָא וְקַיֶּמֶת תְּחוֹת גּוּפָא זו הנשמה שלא שולטת, ועומדת תחת הגוף.
אֲבָל בְּזִמְנָא דְּגוּפָא אִתְבַּר קַמֵּי נִשְׁמָתָא, אִתְּמָר בַּהּ אבל בזמן שהגוף נשבר מלפני הנשמה, נאמר בו "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים" (ישעיהו נז, טו) וְכוּ'. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִתְתַּקְּנַת נִשְׁמָתָא בְּיִשְׂרָאֵל, ובמתן תורה, תוקנה הנשמה בישראל, אֲבָל גּוּפָא נָמֵי אִתְתַּקַּן בַּהֲדָהּ, אבל גם הגוף נתקן עימה. דְּהָא בְּמִצְרַיִם אִתְבַּר מֵאִינּוּן גּוּפִין כָּל רַע. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִתְפְּרַשׁ מִינַּיְיהוּ וְאִתְּמָר בְּהוּ שהרי במצרים נשבר כל הרע שבגופם מתוקף העבודה, ובמתן תורה הורחק מהם ונטהרו ממנו ונאמר בהם 'יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינָי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן' (שבת קמו). כְּדֵין "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז) חֵירוּת ופרשו אותו חירות מיצר הרע. וְאִי לָא חָאבוּ בָּעֵגֶל חֵירוּת הֲוָה לְהוּ מַמָּשׁ. כֵּיוָן דְּחָאבוּ תַּבַת זוֹהֲמָא, וְעִם כָּל דָּא לָאו כִּבְקַדְמִיתָא. ואם לא היו חוטאים בעגל היה להם חירות ממש. כיון שחטאו – שבה זוהמת הסטרא אחרא ודבקה בהם, ועם כל זה לא באותו התוקף כמו כבתחילה. וּבְשַׁעֲתָא דְּבַר נַשׁ מִית, נִשְׁמָתָא אִסְתַּלְּקַת (דף נד' עמוד א') מִגּוּפָא וְסִטְרָא אַחֲרָא אָתְיָין וְשַׁרְיָן עֲלֵיהּ וּמְסָאֲבִין לֵיהּ, עַד דְּאִתְעַכְּלַת גּוֹ עַפְרָא וְאִתְדַּכֵּי. ובשעה שהאדם מת, מסתלקת הנשמה מהגוף, והסטרא אחרא באה ושורה על הגוף ומטמאת אותו, עד שמתעכל הגוף בתוך העפר ונטהר. כְּדֵין יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת, וכן, לעתיד לבוא יקומו לתחיה הגוף והנשמה – הכל בקדושה, בתיקון שלם כמו שצריך.
תפילה קי"א מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קי"א: ה' אותיות מנצפ"ך שהם ה' ישועות הנמשכות מאימא נמתקות בגאולה על ידי שם הוי"ה ונעשות דב"ש.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה" – וְהֵם ה' יְשׁוּעוֹת מֵאִימָא עִלָּאָה, שֶׁהֵם ה' אוֹתִיּוֹת מנצפ"ך, בָּהֶם "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק". וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה נִתְקַן עַל ה' אֶצְבָּעוֹת וְהֵם ה' אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה, וְנֶאֶמַר בּוֹ "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהוָֹה אֶקְרָא". שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁשֵּׁם יְהוָֹה מִסְתַּלֵּק מֵאֵלֶּה הֶחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת מִיָּד נַעֲשֶׂה צַר שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב", מִיָּד שֵׁם יְהוָֹה מִתְחַבֵּר עִמּוֹ מִיָּד נַעֲשֶׂה דְּבָשׁ מָתוֹק, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָֹה לָנוּ וּפָרִינוּ בָּאָרֶץ", פ"ר וְכ"ו הֲרֵי דְבַ"ש וְזֶה כִּפּוּ"ר מִצַּד אִימָא עִלָּאָה "כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם" מִמֶּנָּה, דְּבָשׁ זֶה שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַמְּתִיקוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְזֶה רְחוֹבוֹת וַדַּאי, שֶׁבּוֹ רַוְחָא לִבְסוּמֵי שְׁכִיחָא, מִצַּד אִימָא עִלָּאָה, וְאָז מַה שֶּׁהָיָה צַר נַעֲשֶׂה יְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל בְּ-ה' יְשׁוּעוֹת אֵלֶּה לְפָנֶיךָ, מִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ וַדַּאי, "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" אֵימָתַי? אֶלָּא "וּבְשֵׁם יְהוָֹה אֶקְרָא" "כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָֹה לָנוּ", הֲרֵי לְשֵׁם זֶה אֲנַחְנוּ מְקַוִּים – שֶׁמָּה שֶׁהוּא "צָרָה לְיַעֲקֹב" – יִהְיֶה "מִמֶּנּוּ יִוָּשֵׁעַ", בַּעֲבוּר שֵׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁיּוֹצִיא אוֹתָנוּ מִצָּרָה לִרְוָחָה וְזֶה "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה", מַה שֶּׁהָיָה "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" יֹאמַר "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", מִיָּד "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", מַה שֶּׁהָיָה "צַר" יֵעָשֶׂה "אֶרֶ"ץ" בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁנִּכְלָל בְּאָלֶף א' יו"י – "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", וְזֶה "כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָֹה לָנוּ וּפָרִינוּ בָּאָרֶץ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.