Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְכַד אִתְתַּקְנַת בְּאִלֵּין לְבוּשִׁין, מִיָּד אִתְפַּתַּח הֵיכָלָא לְגַבָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), וּלְקוֹל נְעִימוּ דְּרִמּוֹנִים וְזוּגִין דִּלְבוּשָׁא דִילָהּ, אִתְּמַר בְּחֵיוָון "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, כד), וְכַד אָמְרִין יִשְׂרָאֵל קְרִיאַת שְׁמַע, מַה כְּתִיב בָּהּ "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז, פט), קָלָא אִשְׁתַּמַּע לְגַבָּהּ מִבֵּין תְּרֵין כְּרוּבַיָּא דְאִינוּן דּוּ פַּרְצוּפִין, וְכַד מִתְיַחֲדָא דִבּוּר בְּקָלָא אִתְעֲבִידוּ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה, וְדָא צְלוֹתָא בַחֲשַׁאי, וּבְהַהוּא זִמְנָא מָאן דְּבָעִי לְמִשְׁאַל שְׁאֶלְתּוֹי יִשְׁאַל, דִּבְהַהִיא זִמְנָא יְהֵא עֵת רָצוֹן, דְּהָא תְּרֵין שְׁמָהָן כַּחֲדָא יאהדונה"י, "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), מִיָּד אָ"ז יאהדונה"י, תְּרֵין שְׁמָהָן וּתְמַנְיָא אַתְוָון דִּבְהוֹן הָא עֶשֶׂר, (וְרָזָא דָּא "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים כז, כו) וְכוּ', דָּא חִבּוּרָא דְּחַתָּן וְכַלָּה "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה" (צפניה ג, ט) וְכוּ', וְדָא רָזָא "וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵ"ן" (דברים כז, טז)).
(דף עט ע"א) וְעַד דְּיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא לָא יְהוֹן בְּזִוּוּגָא חֲדָא, וּבְזִמְנָא דְיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא, בְּהַהוּא זִמְנָא "אָ"ז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), וּמִיָּד "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) דְּאִיהוּ מַפְּקָנוּ דְגָלוּתָא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְמַטְרוֹנִיתָא בָעַאת לְאַעָלָא בְהֵיכָלָא דִילָהּ, קָלָא סָלִיק בְּרוּמֵי רְקִיעִין וְיֵימָא הָכִי: מַשִּׁרְיָין סַגִּיאִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה דְנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין, אִתְתַּקְנוּ לְקַדְמוּת מַטְרוֹנִיתָא דְקָא אַתְיָא לְאִתְתַּקְנָא, לְמִפְרַק בְּנָהָא מִן גָּלוּתָא. בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה מָארֵי שׁוֹפָרוֹת וּמָארֵי דְקָלִין וּמָארֵי דִבְּרָקִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד" (שמות יט, טז) וְכוּ', "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט), בְּהַהוּא זִמְנָא מֹשֶׁה יְמַלֵּל בִּשְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ" (במדבר יב, ח), "וְהָאֱלֹהִים" (שמות יט, יט) דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, "יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שם) דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה'.
וּבְהַהוּא זִמְנָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה סָלְקִין דָּא עַל גַּב דָּא, כְּגַוְונָא דְאִתְּמַר בְּטוּרָא דְסִינַי, דְּאִתְּמַר תַּמָּן "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" (שיר השירים ג, ו), 'מִי בְזֹאת עוֹלָה', מִ"י אִימָּא עִלָּאָה דְבָהּ פָּתַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְטוּרָא דְסִינַי אָנֹכִ"י.
קָם סָבָא חֲדָא מִבָּתַר טוּלָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא חֲזֵינָא דְאִתְּמַר "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ" (דברים ד, לו) וְכוּ', וּבַאֲתַר אָחֳרָא שְׁמָעָנָא דְמַלִּיל עִם יִשְׂרָאֵל מִסִּטְרָא דְמַלְאָכַיָּא, דְהָכִי אוּקְמוּהוּ דְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר דְּנָפִיק מִפּוּמוֹי אִתְעֲבִיד מַלְאָךְ, וְדָא אִיהוּ "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם" (שמות כ, יד), וּבַאֲתַר אָחֳרָא אָמַר קְרָא "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), מַאי הַאי.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבָא סָבָא, שְׁמָעָנָא דְבַר נַשׁ יְהִיב בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּלַת קְטִירִין, נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, נִשְׁמָתָא מִכּוּרְסַיָּא יְקָרָא, תַּמָּן נְחִיתַת שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה כְּלִילָא מִתְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), אַחַת וּשְׁתַּיִם הָא תְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'אַחַת, אַחַת וְאַחַת', תְּלַת אֲחָדִין, וְדָא אִיהוּ "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), ז"וּ בֵּיהּ עָבִיד לוֹן אֶחָ"ד.


וְכַד אִתְתַּקְנַת בְּאִלֵּין לְבוּשִׁין, מִיָּד אִתְפַּתַּח הֵיכָלָא לְגַבָּהּ, וּכְשֶׁמִּתְתַּקֶּנֶת בַּלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ, מִיָּד נִפְתָּח הַהֵיכָל אֵלֶיהָ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז)זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח,  וּלְקוֹל נְעִימוּ דְּרִמּוֹנִים וְזוּגִין דִּלְבוּשָׁא דִילָהּ, וּלְקוֹל נְעִימוּת הָרִמּוֹנִים וְהַפַּעֲמוֹנִים שֶׁל לְבוּשָׁהּ,  אִתְּמַר בְּחֵיוָון "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, כד),  וְכַד אָמְרִין יִשְׂרָאֵל קְרִיאַת שְׁמַע, מַה כְּתִיב בָּהּ וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע, מַה כָּתוּב בָּהּ?  "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז, פט), קָלָא אִשְׁתַּמַּע לְגַבָּהּ מִבֵּין תְּרֵין כְּרוּבַיָּא דְאִינוּן דּוּ פַּרְצוּפִין, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, הַקּוֹל נִשְׁמָע אֵלֶיהָ מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, שֶׁהֵם דּוּ פַרְצוּפִים, וְכַד מִתְיַחֲדָא דִבּוּר בְּקָלָא אִתְעֲבִידוּ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה, וְדָא צְלוֹתָא בַחֲשַׁאי, וּכְשֶׁמִּתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִם הַקּוֹל, נַעֲשִׂים קוֹל דְּמָמָה דַקָּה, וְזוֹ תְפִלָּה בַחֲשַׁאי,
וּבְהַהוּא זִמְנָא מָאן דְּבָעִי לְמִשְׁאַל שְׁאֶלְתּוֹי יִשְׁאַל, דִּבְהַהִיא זִמְנָא יְהֵא עֵת רָצוֹן, וּבְאוֹתוֹ זְמַן, מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ יְבַקֵּשׁ, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִהְיֶה עֵת רָצוֹן,   דְּהָא תְּרֵין שְׁמָהָן כַּחֲדָא יאהדונה"י, "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט)שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת כְּאֶחָד - יאהדונה"י, אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה, מִיָּד אָ"ז יאהדונה"י, תְּרֵין שְׁמָהָן וּתְמַנְיָא אַתְוָון דִּבְהוֹן הָא עֶשֶׂר, מִיָּד אָ"ז יאהדונה"י, שְׁנֵי שֵׁמוֹת וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם, הֲרֵי עֶשֶׂר,
(וְרָזָא דָּא "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים כז, כו) וְכוּ', דָּא חִבּוּרָא דְּחַתָּן וְכַלָּה "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה" (צפניה ג, ט) וְכוּ', וְדָא רָזָא "וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵ"ן" (דברים כז, טז)). (וְזֶה סוֹד אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְכוּ', זֶהוּ הַחִבּוּר שֶׁל חָתָן וְכַלָּה, כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה וְכוּ', וְזֶה סוֹד וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵ"ן)
(דף עט ע"א) וְעַד דְּיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא לָא יְהוֹן בְּזִוּוּגָא חֲדָא, וְעַד שֶׁיֵּצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, לֹא יִהְיוּ בְזִוּוּג אֶחָד, וּבְזִמְנָא דְיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא, וּבִזְמַן שֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, יִתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד. בְּהַהוּא זִמְנָא "אָ"ז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), וּמִיָּד "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) דְּאִיהוּ מַפְּקָנוּ דְגָלוּתָא, בְּאוֹתוֹ זְמַן אָ"ז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וּמִיָּד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר, שֶׁהוּא יְצִיאַת הַגָּלוּת. בְּהַהוּא זִמְנָא דְמַטְרוֹנִיתָא בָעַאת לְאַעָלָא בְהֵיכָלָא דִילָהּ, קָלָא סָלִיק בְּרוּמֵי רְקִיעִין וְיֵימָא הָכִי: בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהַגְּבִירָה רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְהֵיכָלָהּ, קוֹל עוֹלֶה בְרוּמֵי הָרְקִיעִים וְיֹאמַר כָּךְ:  מַשִּׁרְיָין סַגִּיאִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה דְנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין, הַמַּחֲנוֹת הָרַבִּים שֶׁל הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת,  אִתְתַּקְנוּ לְקַדְמוּת מַטְרוֹנִיתָא דְקָא אַתְיָא לְאִתְתַּקְנָא, לְמִפְרַק בְּנָהָא מִן גָּלוּתָא. הִתְתַּקְּנוּ לְמוּל הַגְּבִירָה שֶׁבָּאָה לְהִתְתַּקֵּן, לִגְאֹל אֶת בָּנֶיהָ מִן הַגָּלוּת.
בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה מָארֵי שׁוֹפָרוֹת וּמָארֵי דְקָלִין וּמָארֵי דִבְּרָקִים, בְּאוֹתוֹ זְמַן כַּמָּה בַּעֲלֵי שׁוֹפָרוֹת וּבַעֲלֵי קוֹלוֹת וּבַעֲלֵי בְרָקִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד" (שמות יט, טז) וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד וְכוּ',  "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט)מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִי"ם יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל,  בְּהַהוּא זִמְנָא מֹשֶׁה יְמַלֵּל בִּשְׁכִינְתָּא, בְּאוֹתוֹ זְמַן מֹשֶׁה יְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ" (במדבר יב, ח), "וְהָאֱלֹהִים" (שמות יט, יט) דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, "יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שם) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וְהָאֱלֹהִי"ם, שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל,  דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה'. שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.
וּבְהַהוּא זִמְנָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה סָלְקִין דָּא עַל גַּב דָּא, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן, הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה עוֹלוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ,  כְּגַוְונָא דְאִתְּמַר בְּטוּרָא דְסִינַי, דְּאִתְּמַר תַּמָּן "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" (שיר השירים ג, ו)כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִי בְּזֹאת עוֹלָה, 'מִי בְזֹאת עוֹלָה', מִ"י אִימָּא עִלָּאָה דְבָהּ פָּתַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְטוּרָא דְסִינַי אָנֹכִ"י. מִ"י - הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁבָּהּ פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַר סִינַי אָנֹכִ"י.
קָם סָבָא חֲדָא מִבָּתַר טוּלָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא חֲזֵינָא דְאִתְּמַר "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ" (דברים ד, לו) וְכוּ', קָם זָקֵן אֶחָד מֵאַחַר הַצֵּל שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, הֲרֵי רָאִיתִי שֶׁנֶּאֱמַר מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְכוּ', וּבַאֲתַר אָחֳרָא שְׁמָעָנָא דְמַלִּיל עִם יִשְׂרָאֵל מִסִּטְרָא דְמַלְאָכַיָּא, וּבְמָקוֹם אַחֵר שָׁמַעְתִּי שֶׁדִּבֵּר עִם יִשְׂרָאֵל מִצַּד שֶׁל הַמַּלְאָכִים, דְהָכִי אוּקְמוּהוּ דְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר דְּנָפִיק מִפּוּמוֹי אִתְעֲבִיד מַלְאָךְ, שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו נַעֲשָׂה מַלְאָךְ, וְדָא אִיהוּ "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם" (שמות כ, יד), וְזֶהוּ וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם,  וּבַאֲתַר אָחֳרָא אָמַר קְרָא "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), מַאי הַאי.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבָא סָבָא, שְׁמָעָנָא דְבַר נַשׁ יְהִיב בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּלַת קְטִירִין, נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: זָקֵן זָקֵן, שָׁמַעְתִּי שֶׁבָּאָדָם נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, נִשְׁמָתָא מִכּוּרְסַיָּא יְקָרָא, תַּמָּן נְחִיתַת שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה כְּלִילָא מִתְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, הַנְּשָׁמָה מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁם יוֹרֶדֶת הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה כְּלוּלָה מִשָּׁלֹשׁ סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִי"ם שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי, אַחַת וּשְׁתַּיִם הָא תְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'אַחַת, אַחַת וְאַחַת', אַחַת וּשְׁתַּיִם - הֲרֵי שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן אַחַת, אַחַת וְאַחַת תְּלַת אֲחָדִין, וְדָא אִיהוּ "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), ז"וּ בֵּיהּ עָבִיד לוֹן אֶחָ"ד. שְׁלֹשָׁה אֲחָדִים, וְזֶהוּ אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִי"ם שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי, ז"וּ - בָּהּ עוֹשֶׂה אוֹתָם אֶחָ"ד.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּעוֹבְדִין אִתְתַּקְּנַת בְּרָזָא דְּנֵר מִצְוָה, וְאִתְקַשְּׁטַת בְּקִישּׁוּטִין דִּילַהּ לְאִתְחֲזָאָה בְּתִיאוּבְתָּא קַמֵּי מַלְכָּא. וְאִתְּמָר "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). אֲבָל בְּאוֹרַיְתָא, "אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז, יא), דִּכְדֵין אִיהִי אִתְקַשְּׁטַת בִּלְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, וְדָא "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), דְּמִצְוָה נֵר דְּאִצְטְרִיךְ לְאַדְלָקָא לֵהּ, אֲבָל תּוֹרָה אוֹר דְּנָחִית וְאַדְלִיק לְנֵר. וְרָזָא דָּא "וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז, יא).

וּבְזִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא עַל טוּרָא דְּסִינַי, כְּתִיב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ' וְרָזָא דָּא סָתִים אִיהוּ. דִּשְׁכִינְתָּא חוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל אִיהִי וְלֵית חוּלָקָא לְכָל אוּמִין בָּהּ כְּלָל. וְלֵית לַהּ חוּלָקָא בְּהוּ וְלָא בְּאַרְעָאן דִּלְהוֹן, אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עִם כָּל דָּא אוּמִין מִתְקַיְּימָן בְּעָלְמָא. אֶלָּא בְּגִין דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ, וּמַלְכָּא בָּעֵי דְּיִתְקַיְּימוּן עַד זִמְנָא דְּאִצְטְרִיךְ. וּמַלְכָּא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיהוּ, בְּגִין כָּךְ אִלֵּין נָמֵי דְּמִתְקַיְּימִין בְּעָלְמָא, מִמַּאי  (דף י' עמוד ב')  דְּאִתְגְּזַר מִינֵּיהּ עָלַיְיהוּ אִיהוּ. בְּגִין כָּךְ אוּמוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לַחַמָּה וְיִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה (סוכה כט.)

אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא, כְּדֵין "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ', בְּגִין דְּאִיהוּ מָארֵי כֹּלָּא וּבָעָא לְשַׁעְבְּדָא כֻּלְהוֹ תְּחוֹת שְׁכִינְתָּא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) כְּדֵין שְׁכִינְתָּא תִּשְׁלֹט עַל כֹּלָּא. וְאִינּוּן גֵּרִים גְּרוּרִים מָאן דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְעַבְּרָא אִתְעַבָּר, מָאן דְּחָזֵי לְאִתְקַיְּימָא יִתְקַיֵּם.

וְעוֹד, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ (עי' חגיגה טז.). דְּהָא כֻּלְהוֹ רְתִיכִין נָפְקִין מִגּוֹ צֵירוּפִין עִלָּאִין, דְּכָל אָת וְאָת מִשְּׁמָא קַדִּישָׁא בְּכַמָּה צֵירוּפִין אִצְטָרְפַת, וּלְפוּם צֵירוּפָא הָכִי בְּרִיאַת בִּרְיָן. וְכַד מִסְתַּכְּלִין בְּהוּ אֶשְׁתַּכַּח כֹּלָּא הַהִיא אָת וְלָא אַחֲרָא. וּבְגִין דָּא אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ, דְּהָא כָּל צְבָא בְּאָת חַד מִינֵּיהּ תַּלְיָא וַאֲבַתְרֵהּ אִתְדַּבַּר.

וְשֶׁמָּא קַדִּישָׁא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְדָא כ"ו, א' דְּאִיהוּ אֶחָד י'ו'י'. וְכֹלָּא רָזָא דִּנְקוּדָּה חֲדָא טְמִירָא וְגָנִיז. ד-א' אִיהִי י'ו'י' כְּמָה דְּאִתְּמָר, וְאִינּוּן עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא. וְרָזָא דָּא י' בְּרָזָא תְּלָת קוֹצִין, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא בְּקִיטְרָא חַד בְּיִחוּדָא שְׁלִים. וְהָכִי אוֹרָיְתָא לְכַמָּה רָזִין אִתְפָּרְשַׁת וְכֹלָּא אִתְהַדַּר בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּרָזָא דְּא', וְרָזָא דְּי'. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֻּלְהוֹ אִלֵּין רָזִין עִלָּאִין יִתְגַּלּוּן בְּעָלְמָא, וְיִשְׁתְּמוֹדָע יִחוּדָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכֹלָּא. [בְּהַהוּא זִמְנָא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי]:

וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּעוֹבְדִין אִתְתַּקְּנַת בְּרָזָא דְּנֵר מִצְוָה, וְאִתְקַשְּׁטַת בְּקִישּׁוּטִין דִּילַהּ לְאִתְחֲזָאָה בְּתִיאוּבְתָּא קַמֵּי מַלְכָּא. והשכינה שהיא סוד העשיה נתקנת במעשים בסוד שהם המצוות בסוד "נר מצוה", ומתקשטת בקישוטיה שהם המצוות להיראות בתשוקה לפני המלך ז"א. וְאִתְּמָר ונאמר "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). אֲבָל בְּאוֹרַיְתָא, אבל בתורה"אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז, יא), דִּכְדֵין אִיהִי אִתְקַשְּׁטַת בִּלְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, ואז היא מתקשטת בלבושי המלך שהוא סוד תורה שבכתב והיא תורה שבע"פ, וְדָא "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), דְּמִצְוָה נֵר דְּאִצְטְרִיךְ לְאַדְלָקָא לֵהּ, שהמצוה היא בסוד נר וע"כ צריך מעשה כדי להדליק אותו, אֲבָל תּוֹרָה אוֹר דְּנָחִית וְאַדְלִיק לְנֵר. וְרָזָא דָּא אבל התורה הוא האור שיורד מלמעלה ומדליק את הנר וזה סוד "וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז, יא) ועלי – מצד המלך.

וּבְזִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא עַל טוּרָא דְּסִינַי, ובזמן שקבלו ישראל את התורה על הר סיני, כתוב, כְּתִיב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ' וְרָזָא דָּא סָתִים אִיהוּ. וסוד זה סתום הוא, דִּשְׁכִינְתָּא חוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל אִיהִי וְלֵית חוּלָקָא לְכָל אוּמִין בָּהּ כְּלָל. השכינה, חלקם של ישראל היא, ואין חלק לכל האומות בה כלל. וְלֵית לַהּ חוּלָקָא בְּהוּ וְלָא בְּאַרְעָאן דִּלְהוֹן, אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ואין לה חלק בהם, ולא בארצותם אלא בארץ ישראל.

אֲבָל עִם כָּל דָּא אוּמִין מִתְקַיְּימָן בְּעָלְמָא. אבל עם כל זה שאין להם ובארצותיהם חלק בשכינה, האומות מתקיימות בעולם, אֶלָּא בְּגִין דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ, וּמַלְכָּא בָּעֵי דְּיִתְקַיְּימוּן עַד זִמְנָא דְּאִצְטְרִיךְ. אלא בגלל שכך נצרך, והמלך רוצה שיתקיימו עד הזמן שיצטרך,  וּמַלְכָּא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיהוּ, בְּגִין כָּךְ אִלֵּין נָמֵי דְּמִתְקַיְּימִין בְּעָלְמָא, מִמַּאי דְּאִתְגְּזַר   (דף י' עמוד ב')   מִינֵּיהּ עָלַיְיהוּ אִיהוּ. והמלך הוא המקור הכול וכללות הכל, לכן, אלו האומות גם כן מתקיימות בעולם, ממה שגזר מהמלך עליהם הוא. בְּגִין כָּךְ אוּמוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לַחַמָּה וְיִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה (סוכה כט.)לכן אומות העולם מונות לחמה, שהוא כנגד ז"א, וישראל מונים ללבנה שהיא מלכות.

אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא, כְּדֵין אבל בשעה שקבלו את התורה אז "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ', בְּגִין דְּאִיהוּ מָארֵי כֹּלָּא וּבָעָא לְשַׁעְבְּדָא כֻּלְהוֹ תְּחוֹת שְׁכִינְתָּא. בגלל שהוא המלך אדון הכל, ורצה לשעבד את כולם תחת השכינה.  ולעתיד לבוא וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) כְּדֵין שְׁכִינְתָּא תִּשְׁלֹט עַל כֹּלָּא. ואז השכינה תשלוט על הכל. וְאִינּוּן גֵּרִים גְּרוּרִים מָאן דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְעַבְּרָא אִתְעַבָּר, מָאן דְּחָזֵי לְאִתְקַיְּימָא יִתְקַיֵּם. והם האומות יהיו גרים גרורים, מי שראוי להכחד – יכחד, ומי שראוי להתקיים – יתקיים.

וְעוֹד, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ (עי' חגיגה טז.). דְּהָא כֻּלְהוֹ רְתִיכִין נָפְקִין מִגּוֹ צֵירוּפִין עִלָּאִין, דְּכָל אָת וְאָת מִשְּׁמָא קַדִּישָׁא בְּכַמָּה צֵירוּפִין אִצְטָרְפַת, וּלְפוּם צֵירוּפָא הָכִי בְּרִיאַת בִּרְיָן. שהרי כל המרכבות יוצאים מתוך צירופים עליונים, וכל אות ואות מהשם הקדוש בהרבה צרופים מצרפת, וכפי הצירופים – כך נבראים הנבראים. וְכַד מִסְתַּכְּלִין בְּהוּ אֶשְׁתַּכַּח כֹּלָּא הַהִיא אָת וְלָא אַחֲרָא. וכאשר מסתכלים בהם, נמצא שהכל הוא מאותה האות ולא אחרת. וּבְגִין דָּא אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ, דְּהָא כָּל צְבָא בְּאָת חַד מִינֵּיהּ תַּלְיָא וַאֲבַתְרֵהּ אִתְדַּבַּר. ולכן, זה 'אות הוא בצבא שלו', וזה, כל צבא – תלוי באות אחת מהשם, ומונהג ממנה. 

וְשֶׁמָּא קַדִּישָׁא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְדָא כ"ו, והשם הקדוש בארבע אותיות, כולו בסוד היחוד נודע והוא גימ' כ"ו. א' דְּאִיהוּ אֶחָד י'ו'י'. האות א' הרומז על אלופו של עולם, יחודו ואחדותו שהוא א'חד – בסוד כתיבתה י'ו'י' שעולה גימ' כ"ו. וְכֹלָּא רָזָא דִּנְקוּדָּה חֲדָא טְמִירָא וְגָנִיז. והכל מסוד נקודה אחת נסתרת וגנוזה. ד-א' אִיהִי י'ו'י' כְּמָה דְּאִתְּמָר, וְאִינּוּן עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא. וכתיבתה י' למעלה, י' למטה, ו' בינתיים סוד א'חד למעלה למטה ואמצע. וְרָזָא דָּא י' בְּרָזָא תְּלָת קוֹצִין, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא בְּקִיטְרָא חַד בְּיִחוּדָא שְׁלִים. וסוד זה י' סוד ג' קוציו, שימצא הכל בקשר אחד ביחוד אחד.

וְהָכִי אוֹרָיְתָא לְכַמָּה רָזִין אִתְפָּרְשַׁת וְכֹלָּא אִתְהַדַּר בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּרָזָא דְּא', וְרָזָא דְּי'. וכך התורה להרבה סודות מתפרשת והכל חוזר ליחוד אחד בסוד הא' וסוד הי'. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֻּלְהוֹ אִלֵּין רָזִין עִלָּאִין יִתְגַּלּוּן בְּעָלְמָא, וְיִשְׁתְּמוֹדָע יִחוּדָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכֹלָּא. ולעתיד לבוא כל הסודות האלה העליונים יתגלו בעולם, ויוודע היחוד העליון הקדוש שהוא כללות הכל. באותו הזמן,  [בְּהַהוּא זִמְנָא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי: אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא]:

קישור לדף תיקוני זוהר תניינא

תפילה שכ"ז: בזמן שישראל עניים בגלות, גם ב' המשיחין עומדים בעמקי התהום, ואין תקוה להם להגאל אלא בכח רחמי יחודו יתברך.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אִם אֵין אַתָּה מִתְעוֹרֵר בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ לְהַצִּיל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֲנִיִּים וְיֵאָמֵר בָּהֶם, "יֵחַלֵץ עָנִי בְּעָנְיוֹ", הֲרֵי אֵין לָהֶם תִּקְוָה, שֶׁהֲרֵי זְמַן הִגִּיעַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּ"ב, וְזֶה יַד ה' שֶׁהִיא שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ" וּבָהּ עִקַּר שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים. וְהוּא יָ"ד מִיְ'סוֹ'ד, ס"ו [יַעֲקֹב] וְי'וֹסֵ'ף שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ, יָ"ד [רָאשֵׁי תֵבוֹת] י'וֹסֵף דָּ'וִד, בָּהֶם נִתְקֶנֶת הַשְּׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵי מְשִׁיחִין עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח". וּבִזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר, "מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר", בִּזְמַן שֶׁאֵין מִי שֶׁתּוֹמֵךְ לָהּ לַתּוֹרָה אֵלֶּה נִשְׁלָחִים לְעֵמֶק הַתְּהוֹם, וּכְתִיב, "וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד", מֵאֵיזֶה מָקוֹם נוֹדַע זֶה? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵין בְּיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁסִּיּוּעַ עֶלְיוֹן יוֹרֵד עָלָיו, כְּגוֹן "ה' לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי", נוֹדָע שֶׁשְּׁנֵי מְשִׁיחִין עוֹמְדִים בְּעֵמֶק הַתְּהוֹם, הַדָּא הוּא דִכְתִיב, "וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב". כָּאן כְּתִיב, "אֲשֶׁר לֹא תַּשִּׂיג יָדוֹ בְּטָהֳרָתוֹ", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אֵין תִּקְוָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְגַבֵּי יִחוּדְךָ שֶׁהוּא יַצִּיל אוֹתָם בְּרַחֲמִים, הַדָּא הוּא דִכְתִיב, "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא" וְכוּ', וְאוֹתָהּ הַיָּד שֶׁלֹּא נִתְחַזְּקָה לְמַטָּה, תִּתְחַזֵּק מִצַּד שֶׁלְּךָ וְיֵאָמֵר בָּהּ, "וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים בְּיִחוּדְךָ אָנוּ בּוֹטְחִים לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בְּיִחוּדְךָ, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.