Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וּכְגַוְונָא דָא לֵית שַׁעְתָּא קַיְימָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא לְהַהוּא בַר נַשׁ, אֶלָּא אִם יֵיתֵי בְגִלְגּוּלָא בְהַהוּא בַר נַשׁ דְּהַהִיא שַׁעְתָּא, וְרָזָא דְמִלָּה "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג), וּבְלָא בַּעְלָהּ אִתְּמַר "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב), "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא), וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֲנִיּוּתָא, וְהַאי זָר לַאו בְּזָר אָחֳרָא דְמוּם זָר, אֶלָּא זָר מִבַּעְלָהּ.

זַכָּאָה מָאן דְּאִיעֲרַע בְּשַׁעְתָּא דְאִתְבְּרִי מִשִּׁית יְמֵי בְּרֵאשִׁית, דְּכָל נִשְׁמָתָא אִית לָהּ עֵת וּזְמַן בְּגִלְגּוּלָא, כְּמָה דְאָמַר קֹהֶלֶת "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג, א), וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְאִיהִי זְמַן וְעִדָּן לְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, וּלְכָל גִּלְגּוּלָא וְגִלְגּוּלָא, וְאִיהִי "עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן" (דניאל ז, כה), עִידָן דְּכָל עִדָּנִין שַׁפִּיר. מַאי "וּפְלַג עִידָּן"? אֶלָּא כְּגוֹן פְּלַג הַמִּנְחָה, בִּשְׂמָאלָא אִתְפַּלְגַּת לְדִינָא, וּבִימִינָא לְרַחֲמֵי, בְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִשְׁתַּלִּימַת, וְכַד אִתְפְּלִיגַת בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא אִתְּמַר בָּהּ לְאֶסְתֵּר "וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ" (אסתר ה, ו).

(דף קא ע"ב) וְאִיהוּ כ"ח יְהֹוָה, פַּלְגּוּ דִילָהּ יַד יָמִין, וּפַלְגּוּ דִילָהּ יַד שְׂמֹאל, וְלָקֳבֵל תַּרְוַיְיהוּ אִדְכַּר קֹהֶלֶת בָּהּ כ"ח זִמְנִין עֵת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת" (קהלת ג, ב) וְכוּ', וְאִינוּן י"ד י"ד, יַד יְמִינָא רַחֲמֵי, לָלֶדֶת, לָטַעַת, לִרְפּוֹא, לִבְנוֹת, לִשְׂחוֹק, לִרְקוֹד, כְּנוֹס אֲבָנִים, לַחֲבוֹק, לְבַקֵּשׁ, לִשְׁמוֹר, לִתְפּוֹר, לְדַבֵּר, לֶאֱהוֹב שָׁלוֹם. יַד שְׂמָאלָא דִינָא לְמִדַּן, לָמוּת, לַעֲקוֹר, לַהֲרוֹג, לִפְרוֹץ, לִבְכּוֹת, סְפוֹד, לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים לִרְחוֹק, לְאַבֵּד, לְהַשְׁלִיךְ, לִקְרוֹעַ, לַחֲשׁוֹת, לִשְׂנוֹא מִלְחָמָה, יַד יְמִינָא אִיהִי פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, דִּכְתִיב "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (שמות יד, ח), "יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" (שמות טו, ו), יַד יְמִינָא רַחֲמֵי. יַד שְׂמָאלָא דִינָא, דִכְתִיב "הִנֵּה יַד יְהֹוָה הוֹיָה" (שמות ט, ג), "יַד יְהֹוָה הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם" (דברים ב, טו).

וּבְגִין דָּא אִית עֵת רָצוֹן וְאִתְּמַר בָּהּ "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג), וְאִית עֵת דְּדִינָא דְאִתְּמַר בָּהּ "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב), וּבְגִין דָּא אִינוּן כ"ח יוֹמֵי דְסִיהֲרָא, י"ד יוֹמִין אִיהִי שְׁלֵימָתָא, וְי"ד חֲסֵרָה, וּמָאן דְּאִתְיַילִּיד בְּיוֹמֵי שְׁלֵימוּתָא אִיהוּ שְׁלִים בַּבְּנִין, בְּחַיֵּי, וּבְעוּתְרָא, בִּמְזוֹנֵי, בְּחֶדְוָה, בְּשַׁלְוָה, בְּבִנְיָנָא, בְכָל י"ד עִתּוֹת טָב. וּמָאן דְּאִתְיַילִּיד בְּזִמְנָא דְאִיהִי חֲסֵרָה, בְּכָל י"ד יוֹמִין אִלֵּין אִיהוּ חָסֵר בְּכֻלְּהוּ, אִיהוּ עַנְיָא מִסְכֵּנָא בְּלָא מְזוֹנֵי וּבְלָא חַיֵּי. וּמָאן דְּאִתְיַילִּיד בְּאֶמְצָעִיתָא יְהֵא בֵינוּנִי.

וְכָל דָּא מָאן גָּרִים דְּאִתְיַילִּיד בְּרֵישָׁא אוֹ בְסוֹפָא אוֹ בְּאֶמְצָעִיתָא? דָּא גִלְגּוּל דִּילֵיהּ דִּמְחַיֵּב לֵיהּ, קֳדָם דְּאַתְיָיא לְעָלְמָא, וּבְגִין דָּא אָמַר לְרַבִּי פְּדָת דְּאִי בָעִי דְאַחֲרִיב לְעָלְמָא וְכוּ', בְּגִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְּדִינָא דְאִתְבְּרֵי בְדִינָא דְאִיהוּ אדנ"י, וּמָאן דְּאִתְבְּרִי בְּרַחֲמֵי דְאִיהוּ יְהֹוָה, לַאו אִינוּן קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו, וּמְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא אוֹרַיְיתָא, מְזוֹנָא דְגוּפָא נַהֲמָא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין.

וּכְגַוְונָא דָא לֵית שַׁעְתָּא קַיְימָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא לְהַהוּא בַר נַשׁ, אֶלָּא אִם יֵיתֵי בְגִלְגּוּלָא בְהַהוּא בַר נַשׁ דְּהַהִיא שַׁעְתָּא, וּכְגוֹן זֶה אֵין הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, לְאוֹתוֹ אָדָם, אֶלָּא אִם יָבֹא בְגִלְגּוּל בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה, וְרָזָא דְמִלָּה "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג), וְסוֹד הַדָּבָר - בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ,  וּבְלָא בַּעְלָהּ אִתְּמַר "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב), "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא), וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֲנִיּוּתָא, וּבְלִי בַעְלָהּ נֶאֱמַר וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְאֵין מִיתָה אֶלָּא עֲנִיּוּת,  וְהַאי זָר לַאו בְּזָר אָחֳרָא דְמוּם זָר, אֶלָּא זָר מִבַּעְלָהּ וְהַזָּר הַזֶּה אֵינוֹ בְזָר אַחֵר שֶׁל מוּם זָר, אֶלָּא זָר מִבַּעְלָהּ.
 
זַכָּאָה מָאן דְּאִיעֲרַע בְּשַׁעְתָּא דְאִתְבְּרִי מִשִּׁית יְמֵי בְּרֵאשִׁית, אַשְׁרֵי מִי שֶׁפּוֹגֵשׁ בַּשָּׁעָה שֶׁנִּבְרָאָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית,  דְּכָל נִשְׁמָתָא אִית לָהּ עֵת וּזְמַן בְּגִלְגּוּלָא, כְּמָה דְאָמַר קֹהֶלֶת "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג, א)שֶׁלְּכָל נְשָׁמָה יֵשׁ עֵת וּזְמַן בְּגִלְגּוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם, וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְאִיהִי זְמַן וְעִדָּן לְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, וּלְכָל גִּלְגּוּלָא וְגִלְגּוּלָא, וְזוֹ שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא זְמַן וְעֵת לְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה וּלְכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל, וְאִיהִי "עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן" (דניאל ז, כה), עִידָן דְּכָל עִדָּנִין שַׁפִּיר וְהִיא עִדָּן וְעִדָּנִים וַחֲצִי עִדָּן, עִדָּן שֶׁל כָּל הָעִדָּנִים? מַאי "וּפְלַג עִידָּן"? יָפֶה, אֲבָל מַה זֶּה וַחֲצִי עִדָּן?  אֶלָּא כְּגוֹן פְּלַג הַמִּנְחָה, בִּשְׂמָאלָא אִתְפַּלְגַּת לְדִינָא, וּבִימִינָא לְרַחֲמֵי, בְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִשְׁתַּלִּימַת, אֶלָּא כְמוֹ פְּלַג הַמִּנְחָה, בִּשְׂמֹאל נֶחֱלֶקֶת לְדִין וּבְיָמִין לְרַחֲמִים, וְנִשְׁלֶמֶת בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְכַד אִתְפְּלִיגַת בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא אִתְּמַר בָּהּ לְאֶסְתֵּר "וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ" (אסתר ה, ו) וּכְשֶׁנֶּחֱלֶקֶת לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל נֶאֱמַר בָּהּ לְאֶסְתֵּר מַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ

(דף קא ע"ב) וְאִיהוּ כ"ח יְהֹוָה, פַּלְגּוּ דִילָהּ יַד יָמִין, וּפַלְגּוּ דִילָהּ יַד שְׂמֹאל, וְהוּא כ"ח יהו"ה, חֵצִי שֶׁלָּהּ יַד יָמִין, וְחֵצִי שֶׁלָּהּ יַד שְׂמֹאל,  וְלָקֳבֵל תַּרְוַיְיהוּ אִדְכַּר קֹהֶלֶת בָּהּ כ"ח זִמְנִין עֵת וּכְנֶגֶד שְׁנֵיהֶם הִזְכִּיר בָּהּ קֹהֶלֶת עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה פְּעָמִים עֵת.. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת" (קהלת ג, ב) וְכוּ', וְאִינוּן י"ד י"ד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְכוּ', וְהֵן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, יַד יְמִינָא רַחֲמֵי, לָלֶדֶת, לָטַעַת, לִרְפּוֹא, לִבְנוֹת, לִשְׂחוֹק, לִרְקוֹד, כְּנוֹס אֲבָנִים, לַחֲבוֹק, לְבַקֵּשׁ, לִשְׁמוֹר, לִתְפּוֹר, לְדַבֵּר, לֶאֱהוֹב שָׁלוֹם ). יַד יָמִין רַחֲמִים: לָלֶדֶת, לָטַעַת, לִרְפּוֹא, לִבְנוֹת, לִשְׂחוֹק, לִרְקוֹד, כְּנוֹס אֲבָנִים, לַחֲבוֹק, לְבַקֵּשׁ, לִשְׁמוֹר, לִתְפּוֹר, לְדַבֵּר, לֶאֱהֹב שָׁלוֹם.. יַד שְׂמָאלָא דִינָא לְמִדַּן, לָמוּת, לַעֲקוֹר, לַהֲרוֹג, לִפְרוֹץ, לִבְכּוֹת, סְפוֹד, לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים לִרְחוֹק, לְאַבֵּד, לְהַשְׁלִיךְ, לִקְרוֹעַ, לַחֲשׁוֹת, לִשְׂנוֹא מִלְחָמָה, יַד שְׂמֹאל לָדוּן דִּין: לָמוּת, לַעֲקוֹר, לַהֲרוֹג, לִפְרוֹץ, לִבְכּוֹת, סְפוֹד, לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, לִרְחוֹק, לְאַבֵּד, לְהַשְׁלִיךְ, לִקְרוֹעַ, לַחֲשׁוֹת, לִשְׂנֹא, מִלְחָמָה.  יַד יְמִינָא אִיהִי פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, דִּכְתִיב "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (שמות יד, ח), "יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" (שמות טו, ו), יַד יָמִין הִיא פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, שֶׁכָּתוּב וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה, יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יַד יְמִינָא רַחֲמֵי, יַד שְׂמָאלָא דִינָא, דִכְתִיב "הִנֵּה יַד יְהֹוָה הוֹיָה" (שמות ט, ג), "יַד יְהֹוָה הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם" (דברים ב, טו) יַד יָמִין - רַחֲמִים, יַד שְׂמֹאל - דִּין, שֶׁכָּתוּב הִנֵּה יַד יהו"ה הוֹיָה, יַד יהו"ה הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם.
 
וּבְגִין דָּא אִית עֵת רָצוֹן וְאִתְּמַר בָּהּ "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג), וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ עֵת רָצוֹן, וְנֶאֱמַר בָּהּ בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ,  וְאִית עֵת דְּדִינָא דְאִתְּמַר בָּהּ "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב), וְיֵשׁ עֵת שֶׁל דִּין שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, וּבְגִין דָּא אִינוּן כ"ח יוֹמֵי דְסִיהֲרָא, וּמִשּׁוּם זֶה הֵם עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁל הַלְּבָנָה,  י"ד יוֹמִין אִיהִי שְׁלֵימָתָא, וְי"ד חֲסֵרָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר יָמִים הִיא שְׁלֵמָה, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר חֲסֵרָה,  וּמָאן דְּאִתְיַילִּיד בְּיוֹמֵי שְׁלֵימוּתָא אִיהוּ שְׁלִים בַּבְּנִין, בְּחַיֵּי, וּבְעוּתְרָא, בִּמְזוֹנֵי, בְּחֶדְוָה, בְּשַׁלְוָה, בְּבִנְיָנָא, בְכָל י"ד עִתּוֹת טָב וּמִי שֶׁנּוֹלָד בִּימֵי הַשְּׁלֵמוּת הוּא שָׁלֵם בְּבָנִים בְּחַיִּים וּבְעֹשֶׁר, בִּמְזוֹנוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁלְוָה בְּבִנְיָן, בְּכָל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה עִתּוֹת - טוֹב. וּמָאן דְּאִתְיַילִּיד בְּזִמְנָא דְאִיהִי חֲסֵרָה, בְּכָל י"ד יוֹמִין אִלֵּין אִיהוּ חָסֵר בְּכֻלְּהוּ, אִיהוּ עַנְיָא מִסְכֵּנָא בְּלָא מְזוֹנֵי וּבְלָא חַיֵּי וּמִי שֶׁנּוֹלָד בִּזְמַן שֶׁהִיא חֲסֵרָה בְּכָל אַרְבָּעָה עָשָׂר יָמִים אֵלּוּ, הוּא חָסֵר בְּכֻלָּם, הוּא עָנִי מִסְכֵּן, בְּלִי מְזוֹנוֹת וּבְלִי חַיִּים. וּמָאן דְּאִתְיַילִּיד בְּאֶמְצָעִיתָא יְהֵא בֵינוּנִי וּמִי שֶׁנּוֹלָד בָּאֶמְצַע, יִהְיֶה בֵינוֹנִי.
 
וְכָל דָּא מָאן גָּרִים דְּאִתְיַילִּיד בְּרֵישָׁא אוֹ בְסוֹפָא אוֹ בְּאֶמְצָעִיתָא? וְכָל זֶה מִי גוֹרֵם שֶׁנּוֹלָד בָּרֹאשׁ אוֹ בַסּוֹף אוֹ בָאֶמְצַע? דָּא גִלְגּוּל דִּילֵיהּ דִּמְחַיֵּב לֵיהּ, קֳדָם דְּאַתְיָיא לְעָלְמָא, זֶה גִלְגּוּלוֹ שֶׁמְּחַיֵּב אוֹתוֹ, (וּמִי גוֹרֵם זֶה שֶׁנּוֹלָד שָׁם? מִשּׁוּם שֶׁמַּזָּלוֹ גָרַם שֶׁהִתְחַיֵּב מִלְמַעְלָה) לִפְנֵי שֶׁבָּא לָעוֹלָם, וּבְגִין דָּא אָמַר לְרַבִּי פְּדָת דְּאִי בָעִי דְאַחֲרִיב לְעָלְמָא וְכוּ', וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר לְרַבִּי פְּדָת, שֶׁאִם תִּרְצֶה שֶׁאַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם? (וּמִי שֶׁנּוֹלָד בְּחֶסְרוֹן הַלְּבָנָה בְּכָל אַרְבָּעָה עָשָׂר הַיָּמִים, הוּא חָסֵר, שֶׁמַּזָּלוֹ גוֹרֵם, וְלָאָדָם הַזֶּה קָשִׁים לוֹ מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם סוּף) (אֶפְשָׁר שֶׁתִּפֹּל בִּשְׁעַת מְזוֹנוֹת, שֶׁלָּאָדָם הַזֶּה שֶׁנּוֹלָד בְּי"ד שְׂמֹאל, קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁמְּזוֹן הַנְּשָׁמָה - תּוֹרָה, מְזוֹן הַגּוּף - לֶחֶם. בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו), בְּגִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְּדִינָא דְאִתְבְּרֵי בְדִינָא דְאִיהוּ אדנ"י, וּמָאן דְּאִתְבְּרִי בְּרַחֲמֵי דְאִיהוּ יְהֹוָה, לַאו אִינוּן קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו, וּמְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא אוֹרַיְיתָא, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מִצַּד הַדִּין שֶׁנִּבְרָא בְדִין שֶׁהוּא אדנ"י, וּמִי שֶׁנִּבְרָא בְרַחֲמִים שֶׁהוּא יהו"ה, אֵין מְזוֹנוֹתָיו קָשִׁים,  מְזוֹנָא דְגוּפָא נַהֲמָא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין,  וּמְזוֹן הַנְּשָׁמָה - תּוֹרָה, מְזוֹן הַגּוּף - לֶחֶם מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְמַנְיָא וְעֶשְׂרִין 

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּלְגַו. וְאִתְּמָר בַּהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז). נֵר יאההויה"ה יאהלוההי"ם יאהדונה"י. "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) מִסִּטְרָא דִּלְגוֹ וּלְגַו קַיְימַת. עָלָה כְּתִיב "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" (בראשית א, כו), (דף נג' עמוד א')  דָּא נִשְׁמָתָא דְּאִתְעָבִידַת בְּצוּלְמָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ. אֲבָל גּוּפָא כִּדְמוּתֵנוּ וְלָא בִּדְמוּתֵינוּ. דִּלְעֵילָא לֵית צוּרָה דְּגוּפָא, אֶלָּא כִּדְמוּתֵנוּ דְּיוֹקְנָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. וְנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּילַהּ "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) אִלֵּין בְּנִין דְּשַׁלִּיטִין בְּנִכְסֵי אֲבוּהוֹן. אִלֵּין דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר. דְּכַמָּה נְטוּרִין מְמַנָּן קָיְימִין עַל תַּרְעִין, וְכַד נִשְׁמָתָא סַלְקַת צְרִיכִין לַמִּסְגָּד קָמָה, וְאִיהִי אָעָלַת לְגוֹ בְּכָל אֲתַר וְלֵית דְּיִמְחֵי בִּידַהּ. וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה".

וּמִסִּטְרָא דְּגוּפָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דְּפוּלְחָנָא מִסִּטְרָא דְּגוּפָא אִיהִי פּוּלְחָנָא וַדַּאי מוֹרָא. דְּנִשְׁמָתָא אִיהִי כָבוֹד. אֲבָל מִגּוּפָא מוֹרָא בִּדְחִילוּ תַּלְיָא. וּפוּלְחָנָא דְּמִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא אוֹרָיְתָא – אִיהִי הַשָּׂגָה דְּמַשֶּׂגֶת נִשְׁמָתָא בְּשָׁרְשָׁהּ לְאִתְעַנְּגָא בֵּיהּ. וְרָזָא דָּא 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אָת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ' (אבות ו, יג) וְכוּ'. דְּכָל כַּמָּה דְּאַסְגִּיאוּ מִילִין בְּאוֹרַיְתָא, מִילִין אִשְׁתַּכְחוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין לְנִשְׁמְתָא לְאִתְעַנְּגָא בְּהוּ. וְגוּפָא אִיהוּ עֶבֶד. וּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִינוּן עָבְדִין מִסִּטְרָא דִּלְבַר, וְרָזָא דָּא "עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא, ב). אֲבָל גּוּפָא עֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּגִין יֵצֶר הָרַע דְּקָאִים בֵּיהּ. וּבֵיהּ "לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" (ויקרא כה, מו) דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי   (דף נג' עמוד ב')  גּוּפָא תְּחוֹת נִשְׁמָתָא. וּמָאן דְּשָׁבַק לְגוּפָא לְשַׁלְּטָאָה עַל נִשְׁמָתָא אִתְּמָר בֵּיהּ "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ" (משלי ל, כב). "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ" (איכה ה, ח). וְאִתְּמָר בֵּיהּ "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ" (משלי כט, כא) כְּגוֹן מְפִיבֹשֶׁת דְּאָמַר "עַבְדִּי רִמָּנִי" (שמואל ב' יט, כז) דְּעֶבֶד דָּא מָרִיד עֲלַהּ וְגָרִים לַהּ דְּלָא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמַלְכָּא. וְדָוִד אָמַר "גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ" (תהלים מא, י), דְּאִיהוּ יָכִיל לְאַזְמָנָא עִינּוּגָא לְנִשְׁמְתָא. "אוֹכֵל לַחְמִי" (שם) וַדַּאי. "הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב" (שם), גָּדַל לָא כְּתִיב אֶלָּא הִגְדִּיל, דְּאַתְקִיף לְאִינּוּן דְּקַיְּימִין בְּעָקֵב. בְּהַהוּא זִמְנָא "נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" (משלי כד, כ) דָּא נִשְׁמָתָא דְּלָא שָׁלְטָא וְקַיֶּמֶת תְּחוֹת גּוּפָא.

אֲבָל בְּזִמְנָא דְּגוּפָא אִתְבַּר קַמֵּי נִשְׁמָתָא, אִתְּמָר בַּהּ "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים" (ישעיהו נז, טו) וְכוּ'. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִתְתַּקְּנַת נִשְׁמָתָא בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל גּוּפָא נָמֵי אִתְתַּקַּן בַּהֲדָהּ. דְּהָא בְּמִצְרַיִם אִתְבַּר מֵאִינּוּן גּוּפִין כָּל רַע. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִתְפְּרַשׁ מִינַּיְיהוּ וְאִתְּמָר בְּהוּ 'יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינָי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן' (שבת קמו). כְּדֵין "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז) חֵירוּת. וְאִי לָא חָאבוּ בָּעֵגֶל חֵירוּת הֲוָה לְהוּ מַמָּשׁ. כֵּיוָן דְּחָאבוּ תַּבַת זוֹהֲמָא, וְעִם כָּל דָּא לָאו כִּבְקַדְמִיתָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּבַר נַשׁ מִית, נִשְׁמָתָא אִסְתַּלְּקַת מִגּוּפָא, וּבְשַׁעֲתָא דְּבַר נַשׁ מִית, נִשְׁמָתָא אִסְתַּלְּקַת (דף נד' עמוד א') מִגּוּפָא וְסִטְרָא אַחֲרָא אָתְיָין וְשַׁרְיָן עֲלֵיהּ וּמְסָאֲבִין לֵיהּ, עַד דְּאִתְעַכְּלַת גּוֹ עַפְרָא וְאִתְדַּכֵּי. כְּדֵין יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְמַנְיָא וְעֶשְׂרִין 

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הם התיקונים שתיקן להם משה לישראל. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּלְגַו מצד הנשמה מצד הפנימיות, שנאמר בה. וְאִתְּמָר בַּהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז). נֵ"ר גימטריא יאההויה"ה יאהלוההי"ם יאהדונה"י ג' שמות משולבים, בכל אחד מהם יהו"ה הוא הזכר המשולב בג' שמות שבחינתם היא נוק'. "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) מִסִּטְרָא דִּלְגוֹ וּלְגַו קַיְימַת מצד הפנימיות, ובפנימיות עומד, ועליו נאמר עָלָה כְּתִיב "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" (בראשית א, כו), (דף נג' עמוד א') דָּא נִשְׁמָתָא דְּאִתְעָבִידַת בְּצוּלְמָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ זו הנשמה שנעשתה בצלם העליון ממש. אֲבָל גּוּפָא כִּדְמוּתֵנוּ וְלָא בִּדְמוּתֵינוּ אבל הגוף עליו נאמר כדמותינו ולא בדמותינו, דִּלְעֵילָא לֵית צוּרָה דְּגוּפָא, אֶלָּא כִּדְמוּתֵנוּ דְּיוֹקְנָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין שלמעלה אין צורת הגוף אלא כדמותינו שהוא הדיוקן שנעשה כפי הסודות העליונים. וְנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּילַהּ והנשמה עליה נאמר "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) אִלֵּין בְּנִין דְּשַׁלִּיטִין בְּנִכְסֵי אֲבוּהוֹן, אִלֵּין דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר, אלה הבנים שהם הצדיקים ששולטים בנכסי אביהם והקב"ה משתפם בהנהגת העולם, אותם העולים בלא צורך לקבל רשות. דְּכַמָּה נְטוּרִין מְמַנָּן קָיְימִין עַל תַּרְעִין, שכמה שומרים ממונים עומדים בפתחי השערים וְכַד נִשְׁמָתָא סַלְקַת צְרִיכִין לַמִּסְגָּד קָמָה וכאשר הנשמה עולה כנגדם צריכים הם להשתחוות לפניה, וְאִיהִי אָעָלַת לְגוֹ בְּכָל אֲתַר וְלֵית דְּיִמְחֵי בִּידַהּ, והיא נכנסת פנימה בכל מקום, ואין מי שימחה ויעכב בעדה וזה סוד, וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" שעולה הנשמה ונכנסת בחוזק.

וּמִסִּטְרָא דְּגוּפָא ומצד הגוף נאמר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דְּפוּלְחָנָא מִסִּטְרָא דְּגוּפָא אִיהִי פּוּלְחָנָא וַדַּאי מוֹרָא שהעבודה היא מצד הגוף, שהיא עבודתו ועליו נאמר מורא ודאי. דְּנִשְׁמָתָא אִיהִי כָבוֹד, אֲבָל מִגּוּפָא מוֹרָא בִּדְחִילוּ תַּלְיָא, שהנשמה היא כבוד, אבל מצד הגוף – מורא, ביראה תלוי. וּפוּלְחָנָא דְּמִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא אוֹרָיְתָא – אִיהִי הַשָּׂגָה דְּמַשֶּׂגֶת נִשְׁמָתָא בְּשָׁרְשָׁהּ לְאִתְעַנְּגָא בֵּיהּ, והעבודה מצד הנשמה היא התורה, והיא ההשגה שמשיגה הנשמה בשורשה הנמצא בתורה – להתענג בו, וזה הסוד, וְרָזָא דָּא 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אָת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת' (אבות ו, יג) וְכוּ' תורה לתענוג הנשמה, מצות עבור הגוף. דְּכָל כַּמָּה דְּאַסְגִּיאוּ מִילִין בְּאוֹרַיְתָא, מִילִין אִשְׁתַּכְחוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין לְנִשְׁמְתָא לְאִתְעַנְּגָא בְּהוּ, ככל שירבו דברי התורה, הם עצמם יגלו דרגות עליונות שיתגלו לנשמה כדי שתתענג בהם, וכל זה מצד הנשמה. וְגוּפָא אִיהוּ עֶבֶד, וּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִינוּן עָבְדִין מִסִּטְרָא דִּלְבַר, והגוף הוא עומד במדרגת עבד, והמלאכים העליונים הם נקראים עבדים מצד החיצוניות העולמות, וזה סוד וְרָזָא דָּא "עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא, ב). אֲבָל גּוּפָא עֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּגִין יֵצֶר הָרַע דְּקָאִים בֵּיהּ אבל הגוף מכונה עבד כנעני בגלל שיצר הרע הנמצא בו. וּבֵיהּ "לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" (ויקרא כה, מו) דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי (דף נג' עמוד ב') גּוּפָא תְּחוֹת נִשְׁמָתָא שכך צריך שיהיה הגוף תחת שליטת הנשמה. וּמָאן דְּשָׁבַק לְגוּפָא לְשַׁלְּטָאָה עַל נִשְׁמָתָא אִתְּמָר בֵּיהּ ומי שמניח לגוף לשלוט על הנשמה נאמר בו "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ" (משלי ל, כב). "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ" (איכה ה, ח). וְאִתְּמָר בֵּיהּ "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ" (משלי כט, כא) כְּגוֹן מְפִיבֹשֶׁת דְּאָמַר "עַבְדִּי רִמָּנִי" (שמואל ב' יט, כז) דְּעֶבֶד דָּא מָרִיד עֲלַהּ וְגָרִים לַהּ דְּלָא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמַלְכָּאשזה העבד שהוא הגוף שמורד באדונו שהיא הנשמה וגורם לנשמה שלא תתקשר במלכה. וְדָוִד אָמַר "גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ" (תהלים מא, י), דְּאִיהוּ יָכִיל לְאַזְמָנָא עִינּוּגָא לְנִשְׁמְתָאשהוא יכול להזמין עינוג לנשמה אם יהיה כנוע תחתה. "אוֹכֵל לַחְמִי" (שם) שמקומו להיות תחת שליטתי וַדַּאי."הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב" (שם), גָּדַל לָא כְּתִיב אֶלָּא הִגְדִּיל, דְּאַתְקִיף לְאִינּוּן דְּקַיְּימִין בְּעָקֵבהגדיל מלשון שמגביר את כוחם של אלו הנמצאים בעקב – "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" שהם אותם חטאים ועונות המגבירים את כח הס"א ומרחיקים את הנשמה משורשה, וממעיטים את כוחה, ועליה נאמר באותה הזמן בְּהַהוּא זִמְנָא "נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" (משלי כד, כ) דָּא נִשְׁמָתָא דְּלָא שָׁלְטָא וְקַיֶּמֶת תְּחוֹת גּוּפָא זו הנשמה שלא שולטת, ועומדת תחת הגוף.

אֲבָל בְּזִמְנָא דְּגוּפָא אִתְבַּר קַמֵּי נִשְׁמָתָא, אִתְּמָר בַּהּ אבל בזמן שהגוף נשבר מלפני הנשמה, נאמר בו "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים" (ישעיהו נז, טו) וְכוּ'. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִתְתַּקְּנַת נִשְׁמָתָא בְּיִשְׂרָאֵל, ובמתן תורה, תוקנה הנשמה בישראל, אֲבָל גּוּפָא נָמֵי אִתְתַּקַּן בַּהֲדָהּ, אבל גם הגוף נתקן עימה. דְּהָא בְּמִצְרַיִם אִתְבַּר מֵאִינּוּן גּוּפִין כָּל רַע. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִתְפְּרַשׁ מִינַּיְיהוּ וְאִתְּמָר בְּהוּ שהרי במצרים נשבר כל הרע שבגופם מתוקף העבודה, ובמתן תורה הורחק מהם ונטהרו ממנו ונאמר בהם 'יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינָי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן' (שבת קמו). כְּדֵין "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז) חֵירוּת ופרשו אותו חירות מיצר הרע. וְאִי לָא חָאבוּ בָּעֵגֶל חֵירוּת הֲוָה לְהוּ מַמָּשׁ. כֵּיוָן דְּחָאבוּ תַּבַת זוֹהֲמָא, וְעִם כָּל דָּא לָאו כִּבְקַדְמִיתָא. ואם לא היו חוטאים בעגל היה להם חירות ממש. כיון שחטאו – שבה זוהמת הסטרא אחרא ודבקה בהם, ועם כל זה לא באותו התוקף כמו כבתחילה. וּבְשַׁעֲתָא דְּבַר נַשׁ מִית, נִשְׁמָתָא אִסְתַּלְּקַת  (דף נד' עמוד א')  מִגּוּפָא וְסִטְרָא אַחֲרָא אָתְיָין וְשַׁרְיָן עֲלֵיהּ וּמְסָאֲבִין לֵיהּ, עַד דְּאִתְעַכְּלַת גּוֹ עַפְרָא וְאִתְדַּכֵּי. ובשעה שהאדם מת, מסתלקת הנשמה מהגוף, והסטרא אחרא באה ושורה על הגוף ומטמאת אותו, עד שמתעכל הגוף בתוך העפר ונטהר. כְּדֵין יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת, וכן, לעתיד לבוא יקומו לתחיה הגוף והנשמה – הכל בקדושה, בתיקון שלם כמו שצריך.

תפילה תכ"א: תפילה לה' שירים את ראשנו ויקימנו משפלותנו מכח הארת פניו יתב'. ואז יעביר אל אחר מן העולם, ויתגדל כבודו ית' בעולמו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה", שֶׁעַד שֶׁאֲחוֹרַיִם שָׁלְטוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים נִמְצְאוּ בָּעוֹלָם, וְכָבוֹד שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא ד' דְּאֶחָ'ד בְּד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל "כָּבוֹד" לֹא הָיָה מֵאִיר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁפָּנִים שֶׁלְּךָ יָאִירוּ יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל "וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי", אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁכָּבוֹד יִשְׁלֹט יֵאָמֵר בּוֹ, "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וְזֶה ד' שֶׁל "אֶחָד" גְּדוֹלָה, בּוֹ, "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
הֲרֵי רֹאשֵׁנוּ שָׁפֵל בַּעֲבוּר כָּבוֹד זֶה שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, וְרֹאשֵׁנוּ שֶׁהוּא כְּלִי לְגַבָּיו, כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּבוֹד דִּכְתִיב, "גָּלָה כָּבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל" הֲרֵי הָרֹאשׁ נִשְׁפָּל, וּבְשָׁעָה שֶׁכָּבוֹד יַחֲזֹר גַּם הָרֹאשׁ יָרוּם לְגַבָּיו דִּכְתִיב, "יְהֹוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
כְּמוֹ שֶׁבְּשִׁפְלוּתֵנוּ אָנוּ מְקַוִּים לַאֲמִתַּת יִחוּדְךָ, כֵּן בְּיִחוּדְךָ תַּגְבִּיהַּ רֹאשֵׁנוּ, וְלֹא נֵבוֹשׁ לָעַד, אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד כִּי אֵין זוּלָתְךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה תכ"ב: מצולות הגלות מכסות עד כדי העלם אורו ועת צרה. ובכח תקוותינו תמשוך עלינו רוח עליונה ותטהרנו ותגלה יחודך עלינו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מַהֵר עֲנֵנוּ יְהֹוָה כָּלְתָה רוּחֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", וְכַמָּה מְּצוּלוֹת הֵם בְּתוֹךְ הַמַּיִם מַדְרֵגוֹת אַחַר מַדְרֵגוֹת שֶׁנַּפְשֵׁנוּ יָרְדָה בָּהֶם, וְזֶה רוּחַ עוֹמֶדֶת לְמַעְלָה, "עַל פְּנֵי הַמַּיִם". ועִם כָּל זֶה אֵיזֶה הֶאָרָה מִמֶּנּוּ מַגִּיעָה גַּם לַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, אֲבָל בְּסוֹף הַכֹּל רוּחַ זֶה אֵינוֹ מַגִּיעָה עוֹד, "כָּלְתָה רוּחִי" וַדַּאי, וְזֶה זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב", וּלְפִיכָךְ לֹא תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ, שֶׁלֹּא יֵאָמֵר בָּנוּ, "וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר", אֶלָּא, "וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי", חַדֵּשׁ דַּיְקָא. כֵּיוָן שֶׁהָרִאשׁוֹן כְּבָר נִגְמַר, עַתָּה תִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ רוּחַ עֶלְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה רוּחַ" וְכוּ', וּבוֹ תְּטַהֵר כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם", וְזֶה רוּחַ שֶׁיֵּצֵא מִלִּפְנֵי יִחוּדְךָ לְתַקֵּן בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּיִחוּד אֶחָד, וּבְסוֹף הַכֹּל יִהְיֶה נִקְשָׁר בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רוּחַ אֶחָד לָהֶם, "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי לְיִחוּדְךָ כָּל תִּקְוָתֵנוּ בֶּאֱמֶת, לֹא נָשׁוּב רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.