Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא שתין ותלת

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), מַאי "אֱלֹהִים"? מִ"י אֵלֶּ"ה, וְעַל הַאי מִי אִתְּמַר "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה" (בראשית ג, יא) וְגוֹ', "אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ" (שם), הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו', וְהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים" (תהילים א, א), דְּהִיא רְשׁוּת הָרַבִּים "אֵשֶׁת זְנוּנִים" (הושע א, ב). מַאי רְשָׁעִים? דָּא סמא"ל וְנָחָשׁ, הַהִיא דְאָמַר עֲלָהּ פַּרְעֹה "מִי יְהֹוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ" (שמות ה, ב), אֲשֶׁר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שם כ, ב), מִי וַדַּאי, דְּאִיהִי תְיוּבְתָּא, אַסְוָותָא לְכָל מַרְעִין וּמַכְתְּשִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִי יִרְפָּא לָךְ" (איכה ב, יג), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיה ו, י), "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ" (משלי ג, ח), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּתָב לְגַבֵּי בַּעְלָהּ דִּידָהּ אִיהוּ רָזָא דִתְיוּבְתָּא, דְיַחֲזִיר וְיֵתוּב הַהוּא דַרְגָּא דְרָחִיק לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, דְּיַחֲזִיר לָהּ לְאַתְרָהּ וִיקָרֵב לָהּ תַּמָּן. בְּהַהוּא זִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא מְרַחֲקָא מִבַּעְלָהּ, אִתְּמַר בְּבַר נַשׁ "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד" (דברים כח, סו), "חַיֶּיךָ" אִתְקְרִיאַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב, ז), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקָרִיב לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, מַאי "קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו" (תהילים קמה, יח) וְכוּ', דְּמָאן דְּקָרָא לֵיהּ בְּשִׁקְרָא רָחוֹק הוּא מִנֵּיהּ.
(דף צה ע"א) אֱמֶת א' בְּרֵישָׁא דְאַלְפָא בֵּיתָא, מ' בְּאֶמְצָעִיתָא, ת' בְּסוֹפֵיהּ, עִשּׂוּרָא דִילֵיהּ "יוד הא ואו הא", אֱמֶת דְּאִיהוּ עִישׂוּר דְּאַרְבַּע מֵאָה וְאַרְבְּעִין וְחַד, הָא רָזָא דְחַמְשָׁא וְאַרְבְּעִין מ"ה, בְּזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְשַׁקְּרִין בְּתוֹרַת אֱמֶת, בְאוֹמָאָה דְשִׁקְרָא, אִתְּמַר בֵּיהּ "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דניאל ח, יב), מַאי "אַרְצָה"? דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְקַיְימִין תּוֹרַת אֱמֶת בְאוֹמָאָה דִקְשׁוֹט, אִתְּמַר בֵּיהּ "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח".
(תהילים פה, יב), וּבְגָלוּתָא אִתְּמַר (דף צה ע"א). "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת" (ישעיה נט, טו), וְשִׁקְרָא שָׁלְטָא בְעָלְמָא, (וּבְזִמְנָא דְּאִתְתְּקַן אֱמֶת וְאִסְתַּלַּק לְאַתְרֵיהּ אִתְמְחֵי שִׁקְרָא מֵעָלְמָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" (משלי יב, יט), כּוֹנַנְתָּ לָא כְּתִיב אֶלָּא תִּכּוֹן לָעַד, "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט), מַאי אֱמֶת עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שְׁכִינְתָא דִּילֵיהּ "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" (מלאכי ב, ו)), וּמָאן שֶׁקֶר דָּא סמא"ל, בְּזִמְנָא דֶאֱמֶת שָׁלְטָא אִתְעֲבַר שִׁקְרָא מֵעָלְמָא.
אֱמֶת אִיהוּ בְּסוֹף תֵּיבִין, וְאִינוּן "בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם לַעֲשׂוֹ'ת" (בראשית ב, ג), "בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם אֵ'ת" (שם א, א), בֵּיהּ בָּרָא עָלְמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְקְרֵי וְקַיְימָא כָל עָלְמָא. וְכָל מָאן דְּאוֹמֵי בְּשִׁקְרָא כְּאִלּוּ "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דניאל ח, יב), וְשִׁקְרָא שָׁלְטָא כַּבְיָכוֹל בַּאֲתַר דִּילֵיהּ דְּאִיהוּ יְרוּשָׁלַיִם, וְדָא גְרִים דְּאִתְחָרַב בֵּיתָא, וְאִתְחַזַּר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ חָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב), חָרַב בַּיִת שֵׁנִי, "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (שם), דֶּאֱמֶת הוּא סָבִיל עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּבְזִמְנָא דְאִתְעֲבִיד שִׁקְרָא יִתְהָרֵס הַבִּנְיָן, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם" (עמוס ה, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר" (ישעיה יד, יב), "נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ" (איכה ה, טז), דְּאִינוּן ה' עִלָּאָה ה' תַּתָּאָה, ו' עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא סָבִיל תַּרְוַיְיהוּ, יְסוֹדָא דְכֹלָּא י', דָּא בְרִית, כָּל מָאן דִּמְשַׁקֵּר וְעָבַר בֵּיהּ, כְּאִלּוּ אַעְיקַר כֹּלָּא וְאַפִּיל לֵיהּ, וְהַאי י' הִיא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה דְמִינָהּ הוּשְׁתַת עָלְמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהילים קיח, כב) וְכוּ', וְאִיהִי יְסוֹדָא דְכֹלָּא, וַעֲלָהּ אִתְבְּנֵי. וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּחָאב בְּאוֹת שַׁבָּת וּבְאוֹת תְּפִלִּין וּבְאוֹת יוֹמִין טָבִין וּבְאוֹת בְּרִית מִילָה, כְּאִלּוּ אַעְיקַר לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, וְאַהֲדַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ.


תקונא שתין ותלת

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), מַאי "אֱלֹהִים"? בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם, מַה זֶּה אֱלֹהִי"ם?  מִ"י אֵלֶּ"ה, וְעַל הַאי מִי אִתְּמַר "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה" (בראשית ג, יא) וְגוֹ', "אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ" (שם)מִי אֵלֶּה, וְעַל זֶה מִי נֶאֱמַר, מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה וְגוֹמֵר, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו', וְהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים" (תהילים א, א), דְּהִיא רְשׁוּת הָרַבִּים "אֵשֶׁת זְנוּנִים" (הושע א, ב) אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁהִיא רְשׁוּת הָרַבִּים, אֵשֶׁת זְנוּנִים.  מַאי רְשָׁעִים? דָּא סמא"ל וְנָחָשׁ, הַהִיא דְאָמַר עֲלָהּ פַּרְעֹה "מִי יְהֹוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ" (שמות ה, ב), אֲשֶׁר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שם כ, ב),
 
מַה זֶּה רְשָׁעִים? זֶה סמא"ל וְנָחָשׁ, אוֹתָהּ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ פַּרְעֹה מִי יהו"ה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ, אֲשֶׁר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,  מִי וַדַּאי, דְּאִיהִי תְיוּבְתָּא, אַסְוָותָא לְכָל מַרְעִין וּמַכְתְּשִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִי יִרְפָּא לָךְ" (איכה ב, יג), מִ"י וַדַּאי, שֶׁהִיא תְשׁוּבָה, הָרְפוּאָה לְכָל הֶחֳלָאִים וְהַמַּכּוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִ"י יִרְפָּא לָךְ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיה ו, י), "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ" (משלי ג, ח), וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וְשָׁב וְרָפָא לוֹ, רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ.  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּתָב לְגַבֵּי בַּעְלָהּ דִּידָהּ אִיהוּ רָזָא דִתְיוּבְתָּא, דְיַחֲזִיר וְיֵתוּב הַהוּא דַרְגָּא דְרָחִיק לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁשָּׁב לְבַעְלָהּ שֶׁלָּהּ, הִיא סוֹד הַתְּשׁוּבָה, שֶׁיַּחֲזִיר וְיָשִׁיב אוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁהִרְחִיק אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ, דְּיַחֲזִיר לָהּ לְאַתְרָהּ וִיקָרֵב לָהּ תַּמָּן שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ וִיקָרֵב אוֹתָהּ לְשָׁם.
 
בְּהַהוּא זִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא מְרַחֲקָא מִבַּעְלָהּ, אִתְּמַר בְּבַר נַשׁ "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד" (דברים כח, סו)בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁשְּׁכִינָה מְרֻחֶקֶת מִבַּעְלָהּ, נֶאֱמַר בָּאָדָם וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים לְךָ מִנֶּגֶד, "חַיֶּיךָ" אִתְקְרִיאַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב, ז), חַיֶּיךָ נִקְרֵאת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים,  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקָרִיב לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמְּקָרֵב אוֹתָהּ לְבַעְלָהּ. מַאי "קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו" (תהילים קמה, יח) וְכוּ', מַה זֶּה (וּמִיָּד) קָרוֹב יהו"ה לְכָל קוֹרְאָיו וְכוּ'?  דְּמָאן דְּקָרָא לֵיהּ בְּשִׁקְרָא רָחוֹק הוּא מִנֵּיהּ שֶׁמִּי שֶׁקּוֹרֵא לוֹ בְשֶׁקֶר, רָחוֹק הוּא מִמֶּנּוּ.
 
(דף צה ע"א) אֱמֶת א' בְּרֵישָׁא דְאַלְפָא בֵּיתָא, מ' בְּאֶמְצָעִיתָא, ת' בְּסוֹפֵיהּ, אֱמֶת, א' בְּרֹאשׁ הָאָלֶף בֵּית, מ' בָּאֶמְצַע, ת' בְּסוֹפוֹ. (ד' אוֹתִיּוֹת)  עִשּׂוּרָא דִילֵיהּ "יוד הא ואו הא", אֱמֶת דְּאִיהוּ עִישׂוּר דְּאַרְבַּע מֵאָה וְאַרְבְּעִין וְחַד, הָעִשּׂוּר שֶׁלּוֹ יו"ד ה"א וא"ו ה"א אֱמֶת שֶׁהוּא עִשּׂוּר שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד,  הָא רָזָא דְחַמְשָׁא וְאַרְבְּעִין מ"ה, הֲרֵי הַסּוֹד שֶׁל חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים מ"ה.  בְּזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְשַׁקְּרִין בְּתוֹרַת אֱמֶת, בְאוֹמָאָה דְשִׁקְרָא, אִתְּמַר בֵּיהּ "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דניאל ח, יב), בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשַׁקְּרִים בְּתוֹרַת אֱמֶת בִּשְׁבוּעָה שֶׁל שֶׁקֶר, נֶאֱמַר בּוֹ וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה.  מַאי "אַרְצָה"? דָּא שְׁכִינְתָּא, מַה זֶּה אַרְצָה? זוֹ הַשְּׁכִינָה,  וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְקַיְימִין תּוֹרַת אֱמֶת בְאוֹמָאָה דִקְשׁוֹט, אִתְּמַר בֵּיהּ "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים תּוֹרַת אֱמֶת בִּשְׁבוּעַת אֱמֶת, נֶאֱמַר בּוֹ אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח.
 
(תהילים פה, יב), וּבְגָלוּתָא אִתְּמַר (דף צה ע"א). "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת" (ישעיה נט, טו), וְשִׁקְרָא שָׁלְטָא בְעָלְמָא, וּבַגָּלוּת נֶאֱמַר וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְהַשֶּׁקֶר שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם,  (וּבְזִמְנָא דְּאִתְתְּקַן אֱמֶת וְאִסְתַּלַּק לְאַתְרֵיהּ אִתְמְחֵי שִׁקְרָא מֵעָלְמָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" (משלי יב, יט), כּוֹנַנְתָּ לָא כְּתִיב אֶלָּא תִּכּוֹן לָעַד, (וּבִזְמַן שֶׁמְּתֻקָּן הָאֱמֶת וּמִתְעַלֶּה לִמְקוֹמוֹ, נִמְחֶה הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, כּוֹנַנְתָּ לֹא כָתוּב, אֶלָּא תִּכּוֹן לָעַד (אֱמֶת),  "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט), מַאי אֱמֶת עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שְׁכִינְתָא דִּילֵיהּ "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" (מלאכי ב, ו)), וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר, מַה זֶּה אֱמֶת? הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שְׁכִינָתוֹ - תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ),   וּמָאן שֶׁקֶר דָּא סמא"ל, בְּזִמְנָא דֶאֱמֶת שָׁלְטָא אִתְעֲבַר שִׁקְרָא מֵעָלְמָא וּמִי הַשֶּׁקֶר? זֶה סמא"ל, בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹלֵט הָאֱמֶת, עוֹבֵר הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם.
 
אֱמֶת אִיהוּ בְּסוֹף תֵּיבִין, וְאִינוּן "בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם לַעֲשׂוֹ'ת" (בראשית ב, ג), "בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם אֵ'ת" (שם א, א), בֵּיהּ בָּרָא עָלְמָא, אֱמֶת הוּא בְּסוֹפֵי הַתֵּבוֹת שֶׁל בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם לַעֲשׂוֹ'ת, בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם אֵ'ת, בּוֹ בָרָא אֶת הָעוֹלָם,  וַעֲלֵיהּ אִתְקְרֵי וְקַיְימָא כָל עָלְמָא. וְכָל מָאן דְּאוֹמֵי בְּשִׁקְרָא כְּאִלּוּ "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דניאל ח, יב), וְעָלָיו נִקְרָא וְעוֹמֵד כָּל הָעוֹלָם, וְכָל מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בְּשֶׁקֶר, כְּאִלּוּ וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה,  וְשִׁקְרָא שָׁלְטָא כַּבְיָכוֹל בַּאֲתַר דִּילֵיהּ דְּאִיהוּ יְרוּשָׁלַיִם, וְהַשֶּׁקֶר שׁוֹלֵט כִּבְיָכוֹל בַּמָּקוֹם (גֹּרַשׁ מִמָּקוֹם) שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא יְרוּשָׁלַיִם וְדָא גְרִים דְּאִתְחָרַב בֵּיתָא, וְאִתְחַזַּר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְזֶה גָרַם שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת וְחָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ.
 
דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ חָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב), חָרַב בַּיִת שֵׁנִי, "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (שם)שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ, חָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן - וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, חָרַב בַּיִת שֵׁנִי - וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, דֶּאֱמֶת הוּא סָבִיל עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּבְזִמְנָא דְאִתְעֲבִיד שִׁקְרָא יִתְהָרֵס הַבִּנְיָן, שֶׁאֱמֶת נוֹשֵׂאת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וּבִזְמַן שֶׁנַּעֲשֶׂה שֶׁקֶר יִתְהָרֵס הַבִּנְיָן. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם" (עמוס ה, ב),  בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה, נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר" (ישעיה יד, יב), "נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ" (איכה ה, טז), דְּאִינוּן ה' עִלָּאָה ה' תַּתָּאָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, שֶׁהֵם ה' עֶלְיוֹנָה וְה' תַּחְתּוֹנָה,
 
 ו' עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא סָבִיל תַּרְוַיְיהוּ, יְסוֹדָא דְכֹלָּא י', דָּא בְרִית, ו' הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נוֹשֵׂא אֶת שְׁנֵיהֶם, הַיְסוֹד שֶׁל הַכֹּל י', זוֹ הַבְּרִית,  כָּל מָאן דִּמְשַׁקֵּר וְעָבַר בֵּיהּ, כְּאִלּוּ אַעְיקַר כֹּלָּא וְאַפִּיל לֵיהּ, כָּל מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר וְעוֹבֵר בָּהּ, כְּאִלּוּ עָקַר הַכֹּל וְהִפִּיל אוֹתוֹ,  וְהַאי י' הִיא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה דְמִינָהּ הוּשְׁתַת עָלְמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהילים קיח, כב) וְכוּ', וְאִיהִי יְסוֹדָא דְכֹלָּא, וַעֲלָהּ אִתְבְּנֵי, וְהַי' הַזּוֹ, הִיא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וְכוּ', וְהִיא הַיְסוֹד שֶׁל הַכֹּל, וְעָלֶיהָ נִבְנָה.  וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּחָאב בְּאוֹת שַׁבָּת וּבְאוֹת תְּפִלִּין וּבְאוֹת יוֹמִין טָבִין וּבְאוֹת בְּרִית מִילָה, אוֹי לְמִי שֶׁחוֹטֵא בְּאוֹת שַׁבָּת, וּבְאוֹת תְּפִלִּין, וּבְאוֹת יָמִים טוֹבִים, וּבְאוֹת בְּרִית מִילָה,  כְּאִלּוּ אַעְיקַר לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, וְאַהֲדַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, כְּאִלּוּ עָקַר אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ וְהֶחֱזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁיבְסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא דְּרוֹעָא עִלָּאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא (דף לז' עמוד א') שְׁכִינְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. וְאִיהִי כְּגַוְנָא דָּא בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפַּשְׁטַת וְאַתְקִיפַת בְּכֻלְהוֹ עָלְמִין. דְּהָא רַגְלַיִן כְּפִיפָן לְעֵילָא. יָדָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ בִּשְׂמָאלָא אִתְּתַּקְּפַת וּבִשְׂמָאלָא אַתְקִיפַת לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְכֹלָּא בִּגְבוּרָה נָטְלִין. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) (דברים לד, יב) וַדַּאי. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אִי לָאו דְּאַקְדִים בְּתִיקּוּנָא דָּא, לָא הֲווּ עָלְמִין מִתְקַיְּימִין וְלָא יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם. וְרָזָא דָּא "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, כו) וְכוּ' מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד, תְּרֵין סַהֲדִין וַדַּאי. דִּבְזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא קָיְימִין עָלְמָן לְאִתְחָרְבָא.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת" (ישעיהו לה, ג), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין דְּלָאו מִתְתַּקְּפָן כָּל כָּךְ. כְּדֵין "וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ" (ישעיהו לה, ג), לְאַהַדְרָא לְהוּ לְאַתְרַיְיהוּ. וּכְדֵין נ' כְּפוּפָה אִתְעֲבִידַת נו"ן פְּשׁוּטָה, "וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד). כְּדֵין אִיהִי ן' כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. בָּהּ "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" (ישעיהו מ, ד) דְּלֵית נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן דְּעָקִים לָהּ, "יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ" (ישעיהו מ, ג) כְּלָלָא דְּאָדָם דְּכַר וְנוּקְבָּא וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" (זכריה יד, ד) וְכוּ' תְּרֵין רַגְלַיִן, רַגְלַיִן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד. וּבְכָל אֲתַר – דְּכוֹרָא עִקָּר וְאִיהוּ שַׁלִּיט, אֲבָל דָּא בְּלֹא דָּא לָא אִשְׁתְּכַח, וְאִתְהַדַּר כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁיבְסַר

(דף לז' עמוד א')  וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה דָּא דְּרוֹעָא עִלָּאָה. זו הזרוע העליונה "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל(דברים לד, יב) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. זו השכינה הנקשרת בגבורה הזו וְאִיהִי כְּגַוְנָא דָּא בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפַּשְׁטַת וְאַתְקִיפַת בְּכֻלְהוֹ עָלְמִין. והשכינה, בזרוע שמאל שלה מתפשטת ומחזקת את העולמות. דְּהָא רַגְלַיִן כְּפִיפָן לְעֵילָא. שהרי רגליה הסתלקו למעלה מלהשפיע בעולמות התחתונים.יָדָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב יד ימין שהיא בחסד חזרה לאחור שנאמר"הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ בִּשְׂמָאלָא אִתְּתַּקְּפַת וּבִשְׂמָאלָא אַתְקִיפַת לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְכֹלָּא בִּגְבוּרָה נָטְלִין. לכן בזרוע שמאל שלה מתחזקת ומחזקת לעולמות והכל מהגבורה נוטלים שפעם וזהו "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי. שהוא סוד הגבורה ממנה נמשך המורא הגדול.

וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אִי לָאו דְּאַקְדִים בְּתִיקּוּנָא דָּא, לָא הֲווּ עָלְמִין מִתְקַיְּימִין וְלָא יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם. ומשה רבנו הרועה הנאמן אם לא שהקדים תיקון זה של התעוררות צד הגבורה, לא היו העולמות מתקיימים וכן לא ישראל ח"ו. וְרָזָא דָּא וזה סוד "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, כו) וְכוּ' מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד, תְּרֵין סַהֲדִין וַדַּאי, דִּבְזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא קָיְימִין עָלְמָן לְאִתְחָרְבָא. שאלו ב' עדים שסודם נצח והוד, שעולים להעיד למעלה בזמן שח"ו עומדים העולמות להחרב.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא נאמר "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת"(ישעיהו לה, ג), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין אלו ב' ידיים הנזכרות דְּלָאו מִתְתַּקְּפָן כָּל כָּךְ. שלא התחזקו כל כך, ואז כְּדֵין "וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ" (ישעיהו לה, ג)לְאַהַדְרָא לְהוּ לְאַתְרַיְיהוּ. שהברכיים שהם נצח והוד שעלו להעיד  – צריך להחזיר אותם למקומם וּכְדֵין נ' כְּפוּפָה אִתְעֲבִידַת נו"ן פְּשׁוּטָה, ואז המלכות שהיתה חלשה בבחינת נ' כפופה תתחזק ותהיה ן' פשוטה בסוד"וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד). כְּדֵין אִיהִי ן' כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. ואז תהיה השכינה בבחינת ן' כללות חיבור זכר ונקבה / זו"ן בשעה שהיא מתארכת (ואינה כפופה) להשפיע בעולמות התחתונים, בָּהּ "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" (ישעיהו מ, ד) חוזרת להיות נ' כפופה זה עקוב למישור באריכות הנה"י שלה לרדת להשפיע בתחתונים דְּלֵית נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן דְּעָקִים לָהּ, כיון שאין יניקת הנחש עקלתון המעקם אותה. וזה "יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ" (ישעיהו מ, ג) כְּלָלָא דְּאָדָם דְּכַר וְנוּקְבָּא וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. ישרו דרכים עקלקלות עבור כללות אדם שהוא יחוד זכר ונוקבא יחד, לתקן הכל בתיקון שלם.

"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" (זכריה יד, ד) וְכוּ' – תְּרֵין רַגְלַיִן, רַגְלַיִן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד. רגליו הם שני רגלים, בעת שמתחברים נצח והוד של ז"א העליונים עם נצח והוד של נוק' התחתונים בחיבור אחד כללות אדם. וּבְכָל אֲתַר – דְּכוֹרָא עִקָּר וְאִיהוּ שַׁלִּיט, אֲבָל דָּא בְּלֹא דָּא לָא אִשְׁתְּכַח, ובכל מקום הזכר עיקר והוא השולט כיון שהוא המשפיע והמלכות היא הכלי, אבל זה בלא זו אי אפשר,וְאִתְהַדַּר כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת וחוזר הכל לתיקונו כראוי.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה שצ"ד: בכח גילוי היחוד במידת "נוצר חסד", יתחברו ג' בחינות הרמוזות בוה"ו ביחוד א"ח ד', וכל צר"ה תהפך לרצ"ה

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עוֹרֵר עָלֵינוּ רְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּמִיָּד תְּקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרָצוֹן. הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָה", בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, שֶׁהֵם: שְׁכִינָ וְ'צַדִּיק חַי עוֹלָמִים וְ'עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא עֲלֵיהֶם, וְזֶה וה"ו, מִשָּׁם וּלְהָלְאָה "אֲנִי וָה"וּ הוֹשִׁיעָה נָא". וְזֶה מָצָא אִשָּׁה - ה' דְ-וָה"וּ מָצָא טוֹב - ו', מִיָּד רָצוֹן מִתְעוֹרֵר מְהַ-ו' עֶלְיוֹנָה (של ו'הו). וְאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי" מִיָּד תִּתְעַלֶּה לְמַעְלָה בְּ-וה"ו שֶׁעוֹמֵד לִגְאֹל אוֹתָהּ, וְיֵאָמֵר בָּהּ ,"אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר", שֶׁאַתָּה נוֹצֵר חֶסֶד, וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר שְׁכִינָתְךָ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ" שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הַקֵּץ, אֶלָּא לְהַמְתִּין שֶׁיִּתְבַּשֵּׁל הַפְּרִי, כָּךְ אַתָּה תְּעוֹרֵר רָצוֹן לִקְרָאתָם, "וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָה", מִיָּד יֵאָמֵר לָהֶם, "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" וְכוּ' אֶלָּא יִחוּדְךָ יִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם לְהִתְתַּקֵּן ד' דְּאֶחָ'ד בְּאָ"ח שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד". וּמַה שֶּׁהָיָה צָרָ"ה יֵהָפֵךְ לְרָצָ"ה, בָּהּ "רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כֵּן תְּגַלֶּה לָנוּ אֲמִתְּךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.