Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְהִיא מְשַׁבַּחַת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז" (שיר השירים ה, יא), עֵינָיו, לְחָיָיו, שִׂפְתוֹתָיו, יָדָיו, שׁוֹקָיו, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק צְלוֹתָא בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר בְּתִקּוּנָא דָא.
תָּא חֲזִי יְהֹוָ"ה אֲדֹנָ"י אִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּתְרֵין שׁוֹקִין יְהֹוָ"ה לִימִינָא אֲדֹנָ"י לִשְׂמָאלָא, וְאִינוּן אַסְפַּקְלַרְיָאָה הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָאָה שֶׁאֵינָה מְאִירָה, בְּצַדִּיק תַּרְוַיְיהוּ חַד יאהדונה"י, וְהָכִי בִתְרֵין דְּרוֹעִין יְהֹוָה לִימִינָא אֲדֹנָ"י לִשְׂמָאלָא, בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא יאהדונה"י תַּרְוַיְיהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא, בְּסוֹד אָמֵ"ן, וּבְגִין דָּא 'גָדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ', הָא אִיהוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא.
מֵעֵילָּא לְתַתָּא יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה תַּרְוַיְיהוּ חַד בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן, כְּגַוְונָא דָא יאההויה"ה, בְּחָכְמָה וּבִינָה יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה, בִּתְרֵין דְּרוֹעִין יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה, בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא תַּרְוַיְיהוּ כַּחֲדָא, בְּנֶצַח וָהוֹד יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה דָּא לִימִינָא וְדָא לִשְׂמָאלָא, בְּצַדִּיק תַּרְוַיְיהוּ בְּיִחוּדָא כַּחֲדָא, וְכֵן בְּמַלְכוּת תַּרְוַיְיהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָ"ה אֲדֹנָ"י, וּבָהּ מִתְחַבְּרִין יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה, וּבְגִין דָּא אִיהִי קִרְיַת אַרְבַּע, חִבּוּרָא דְאַרְבַּע שְׁמָהָן, דְּאִינוּן בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין דִּתְּפִלִּין דְּיָד, וּבְאַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא.

וְכַד נָבִיא הֲוָה סָלִיק לְעֵילָא, וְדָפִיק לְתַרְעָא, אִי הֲוָה סָלִיק בִּשְׁכִינְתָּא, הֲוָה פָתַח לֵיהּ מִיָּד, וַהֲוָה אָמַר לֵיהּ "בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ" (יחזקאל ב, א), דְּאַנְתְּ הוּא דַהֲוִית סָבִיל לִשְׁכִינְתָּא בִצְלוֹתָא בַעֲמִידָה, "עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ", דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל" (יחזקאל א, ז), עֲגוּלִים כַּנְּקוּדִים דְּאִינוּן מַנְהִיגִים לְאַתְוָון, וּמִסִּטְרָא דְאַתְוָון אִינוּן מְרוּבָּעִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל אַרְבַּעַת רִבְעִיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, וְעוֹד "עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם" (יחזקאל א, ח), אִינוּן אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת דְּאוֹמֵר בַּר נַשׁ בְּכָל יוֹמָא. וְעוֹד "עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ" (יחזקאל ב, א) בְּקַדְמָאִין, "וּמַה שְּׁאֵלָתֵךְ" (אסתר ט, יב) "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת" (אסתר ה, ו) בְּאֶמְצָעִיּוֹת, "וְתֵעָשׂ" (שם) בְּבַתְרָאִין, דְּתַמָּן אִיהוּ בַּר נַשׁ כְּעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, אִלֵּין נָפְקִין דְּיָהִיב לוֹן מַלְכָּא בָּעוּתְהוֹן, הָא אָחֳרָנִין קָא דָפְקֵי לְתַרְעָא, מָארֵי דִבְרִית מִילָה, וְאַמְרֵי אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח.

(דף לה ע"א) זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן רַגְלִין דִּשְׁכִינְתָּא, דְקָמַת עֲלַיְיהוּ בִצְלוֹתָא בַעֲמִידָה, דְּאִיהִי וַדַּאי עֲלַיְיהוּ תְּפִלָּה מְעוּמָד, וְקָמַת עֲלַיְיהוּ בְגָלוּתָא. וּבְמַאי קָמַת עֲלַיְיהוּ? בְּגִין דְּנָחֲתִין לְגַבָּה יְהֹוָה, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם', דְּבֵיהּ צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְזַקְפָא לִשְׁכִינְתָּא. וְאִלֵּין דְּלָא זָקְפִין לָהּ בְּשֵׁם יְהֹוָה בִּצְלוֹתְהוֹן, אוֹ בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, אִיהִי צָוְוחַת עֲלַיְיהוּ, "נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" (איכה א, יד), דִּסְמִיכוּ דִילָהּ אִיהוּ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וַעֲמִידָה דִילָהּ בִּתְרֵין שׁוֹקִין דְּאִינוּן נֶצַח וָהוֹד, וּזְקִיפוּ דִילָהּ בְּגוּפָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא - יְהֹוָה שְׁמֵיהּ, וּבְגִין דָּא 'כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם', וְיִחוּדָא דִילָהּ בְּצַדִּיק, וּבְגִין אִלֵּין דְּלָא יְכִילַת לְמֵיקַם בְּהוֹן בִּצְלוֹתָא, וְלֵית לָהּ סְמִיכוּ וְלָא זְקִיפוּ בְהוֹן בְּגָלוּתָא, אִתְעֲצִיבַת בְּהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ" (משלי י, א), וּבְגִינֵיהּ "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו), וְאַמַּאי כּוּלֵי הַאי לְאִמֵּיהּ וְלָא לַאֲבוּהִי.

אֶלָּא דָא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה אִינוּן מִימִינָא דְתַמָּן חָכְמָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', וּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה אִינוּן מִשְּׂמָאלָא דְתַמָּן אִימָּא עִלָּאָה, דִּבְהוֹן "אֲדֹנָי שְׁ'מָעָה אֲדֹנָי סְ'לָחָה אֲדֹנָי הַ'קְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר" (דניאל ט, יט) בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכַד לָא חָזְרִין בִּתְיוּבְתָּא אִינוּן דְּעָבְרִין עַל לֹא תַעֲשֶׂה דְאִינוּן מִשְּׂמָאלָא, אִתְּמַר עֲלַיְהוּ "וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ" (משלי י, א), בְּגִין דְּתַמָּן אִימָּא לִשְׂמָאלָא, וְלִבָּא אִיהוּ לִשְׂמָאלָא, וּבְגִין דָּא "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְהִיא מְשַׁבַּחַת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וְהִיא מְשַׁבַּחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמַּעְלָה לְמַטָּה, "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז" (שיר השירים ה, יא), עֵינָיו, לְחָיָיו, שִׂפְתוֹתָיו, יָדָיו, שׁוֹקָיו, רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, עֵינָיו, לְחָיָו, שִׂפְתוֹתָיו, שׁוֹקָיו. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק צְלוֹתָא בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר בְּתִקּוּנָא דָא אַשְׁרָיו מִי שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַתְּפִלָּה בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר בַּתִּקּוּן הַזֶּה.

תָּא חֲזִי יְהֹוָ"ה אֲדֹנָ"י אִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בֹּא וּרְאֵה, יהו"ה אדנ"י הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ,  בִּתְרֵין שׁוֹקִין יְהֹוָ"ה לִימִינָא אֲדֹנָ"י לִשְׂמָאלָא, וְאִינוּן אַסְפַּקְלַרְיָאָה הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָאָה שֶׁאֵינָה מְאִירָה, בִּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, יהו"ה לְיָמִין, אדנ"י לִשְׂמֹאל, וְהֵם אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה,  בְּצַדִּיק תַּרְוַיְיהוּ חַד יאהדונה"י, בְּצַדִּיק שְׁנֵיהֶם אֶחָד, יאהדונה"י. וְהָכִי בִתְרֵין דְּרוֹעִין יְהֹוָה לִימִינָא אֲדֹנָ"י לִשְׂמָאלָא, בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא יאהדונה"י תַּרְוַיְיהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא, וְכָךְ בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, יהו"ה לְיָמִין, אדנ"י לִשְׂמֹאל, בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי יאהדונה"י, שְׁנֵיהֶם בְּיִחוּד אֶחָד, בְּסוֹד אָמֵ"ן, וּבְגִין דָּא 'גָדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ', הָא אִיהוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּסוֹד אָמֵ"ן, וּמִשּׁוּם זֶה גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ, זֶהוּ מִמַּטָּה לְמַעְלָה.

מֵעֵילָּא לְתַתָּא יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה תַּרְוַיְיהוּ חַד בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן, כְּגַוְונָא דָא מִמַּעְלָה לְמַטָּה, יהו"ה אהי"ה שְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן, כְּמוֹ זֶה:  יאההויה"ה, בְּחָכְמָה וּבִינָה יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה, בִּתְרֵין דְּרוֹעִין יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה, יאההויה"ה, בְּחָכְמָה וּבִינָה יהו"ה אהי"ה, בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת יהו"ה אהי"ה,  בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא תַּרְוַיְיהוּ כַּחֲדָא, בְּנֶצַח וָהוֹד יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, בְּנֵצַח וְהוֹד יהו"ה אהי"ה, דָּא לִימִינָא וְדָא לִשְׂמָאלָא, בְּצַדִּיק תַּרְוַיְיהוּ בְּיִחוּדָא כַּחֲדָא, זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, בְּצַדִּיק שְׁנֵיהֶם בְּיִחוּד כְּאֶחָד,  וְכֵן בְּמַלְכוּת תַּרְוַיְיהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא כְּגַוְונָא דָא וְכֵן בְּמַלְכוּת שְׁנֵיהֶם בְּיִחוּד אֶחָד כְּמוֹ זֶה:  יְהֹוָ"ה אֲדֹנָ"י, וּבָהּ מִתְחַבְּרִין יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה, יהו"ה אדנ"י, וּבָהּ מִתְחַבְּרִים יהו"ה אהי"ה, וּבְגִין דָּא אִיהִי קִרְיַת אַרְבַּע, חִבּוּרָא דְאַרְבַּע שְׁמָהָן, וּמִשּׁוּם זֶה הִיא קִרְיַת אַרְבַּע, הַחִבּוּר שֶׁל אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, דְּאִינוּן בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין דִּתְּפִלִּין דְּיָד, וּבְאַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא שֶׁהֵם בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד, וּבְאַרְבָּעָה בָּתֵּי תְפִלִּין שֶׁל הָרֹאשׁ.
.
וְכַד נָבִיא הֲוָה סָלִיק לְעֵילָא, וְדָפִיק לְתַרְעָא, וּכְשֶׁנָּבִיא הָיָה עוֹלֶה לְמַעְלָה וְדוֹפֵק בַּשַּׁעַר,  אִי הֲוָה סָלִיק בִּשְׁכִינְתָּא, הֲוָה פָתַח לֵיהּ מִיָּד, אִם הָיָה עוֹלֶה עִם הַשְּׁכִינָה, הָיָה פוֹתֵחַ לוֹ מִיָּד,  וַהֲוָה אָמַר לֵיהּ "בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ" (יחזקאל ב, א), דְּאַנְתְּ הוּא דַהֲוִית סָבִיל לִשְׁכִינְתָּא בִצְלוֹתָא בַעֲמִידָה, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ, בֶּן אָדָם, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתְךָ, שֶׁאַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ סוֹבֵל אֶת הַשְּׁכִינָה בִּתְפִלַּת עֲמִידָה,  "עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ", דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל" (יחזקאל א, ז), עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל,  עֲגוּלִים כַּנְּקוּדִים דְּאִינוּן מַנְהִיגִים לְאַתְוָון, עֲגֻלִּים כַּנְּקֻדִּים שֶׁהֵם מַנְהִיגִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת,  וּמִסִּטְרָא דְאַתְוָון אִינוּן מְרוּבָּעִין, וּמִצַּד הָאוֹתִיּוֹת הֵם מְרֻבָּעִים.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל אַרְבַּעַת רִבְעִיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ.  וְעוֹד "עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם" (יחזקאל א, ח), אִינוּן אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת דְּאוֹמֵר בַּר נַשׁ בְּכָל יוֹמָא וְעוֹד עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם, הֵם אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת שֶׁאוֹמֵר אָדָם בְּכָל יוֹם.. וְעוֹד "עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ" (יחזקאל ב, א) בְּקַדְמָאִין, וְעוֹד עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ - בָּרִאשׁוֹנוֹת,  "וּמַה שְּׁאֵלָתֵךְ" (אסתר ט, יב) "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת" (אסתר ה, ו) בְּאֶמְצָעִיּוֹת, וּמַה שְּׁאֵלָתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת - בָּאֶמְצָעִיּוֹת,  "וְתֵעָשׂ" (שם) בְּבַתְרָאִין, וְתֵעָשׂ - בָּאַחֲרוֹנוֹת,  דְּתַמָּן אִיהוּ בַּר נַשׁ כְּעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, שֶׁשָּׁם אָדָם הוּא כְּמוֹ עֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ.  אִלֵּין נָפְקִין דְּיָהִיב לוֹן מַלְכָּא בָּעוּתְהוֹן, אֵלּוּ יוֹצְאִים, שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם הַמֶּלֶךְ אֶת בַּקָּשׁוֹתָם,  הָא אָחֳרָנִין קָא דָפְקֵי לְתַרְעָא, מָארֵי דִבְרִית מִילָה, וְאַמְרֵי אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח וַהֲרֵי אֲחֵרִים דּוֹפְקִים בַּשַּׁעַר, בַּעֲלֵי בְּרִית מִילָה, וְאוֹמְרִים אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח.

(דף לה ע"א) זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן רַגְלִין דִּשְׁכִינְתָּא, דְקָמַת עֲלַיְיהוּ בִצְלוֹתָא בַעֲמִידָה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁעוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה, דְּאִיהִי וַדַּאי עֲלַיְיהוּ תְּפִלָּה מְעוּמָד, וְקָמַת עֲלַיְיהוּ בְגָלוּתָא שֶׁהִיא וַדַּאי עֲלֵיהֶם תְּפִלָּה מְעֻמָּד, וְעוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם בַּגָּלוּת,  וּבְמַאי קָמַת עֲלַיְיהוּ? וּבַמֶּה עוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם? בְּגִין דְּנָחֲתִין לְגַבָּה יְהֹוָה, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם', מִשּׁוּם שֶׁמּוֹרִידִים אֵלֶיהָ יהו"ה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם,  דְּבֵיהּ צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְזַקְפָא לִשְׁכִינְתָּא, שֶׁבּוֹ צָרִיךְ בֶּן אָדָם לִזְקֹף אֶת הַשְּׁכִינָה,  וְאִלֵּין דְּלָא זָקְפִין לָהּ בְּשֵׁם יְהֹוָה בִּצְלוֹתְהוֹן, וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא זוֹקְפִים אוֹתָהּ עִם שֵׁם יהו"ה בִּתְפִלָּתָם,  אוֹ בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, אִיהִי צָוְוחַת עֲלַיְיהוּ, אוֹ בַמִּצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה (שֶׁלָּהֶם), הִיא צוֹעֶקֶת עֲלֵיהֶם,  "נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" (איכה א, יד), דִּסְמִיכוּ דִילָהּ אִיהוּ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין נְתָנַנִי יהו"ה בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, שֶׁהַסְּמִיכָה שֶׁלָּהּ הִיא בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת,  דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וַעֲמִידָה דִילָהּ בִּתְרֵין שׁוֹקִין דְּאִינוּן נֶצַח וָהוֹד, שֶׁהֵן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהָעֲמִידָה שֶׁלָּהּ בִּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, שֶׁהֵם נֵצַח וְהוֹד,  וּזְקִיפוּ דִילָהּ בְּגוּפָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא - יְהֹוָה שְׁמֵיהּ, וְהַזְּקִיפוּת שֶׁלָּהּ בַּגּוּף, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שְׁמוֹ יהו"ה, וּבְגִין דָּא 'כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם', וְיִחוּדָא דִילָהּ בְּצַדִּיק, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם, וְהַיִּחוּד שֶׁלָּהּ עִם צַדִּיק,  

וּבְגִין אִלֵּין דְּלָא יְכִילַת לְמֵיקַם בְּהוֹן בִּצְלוֹתָא, וְלֵית לָהּ סְמִיכוּ וְלָא זְקִיפוּ בְהוֹן בְּגָלוּתָא, אִתְעֲצִיבַת בְּהוֹן,
 וּמִשּׁוּם אֵלּוּ שֶׁלֹּא יְכוֹלָה לַעֲמֹד עִמָּהֶם בַּתְּפִלָּה, וְאֵין לָהּ סְמִיכָה וְלֹא זְקִיפָה עִמָּהֶם בַּגָּלוּת, מִתְעַצֶּבֶת בָּהֶם,  וְרָזָא דְמִלָּה "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ" (משלי י, א), וְסוֹד הַדָּבָר - בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ,  וּבְגִינֵיהּ "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו), וְאַמַּאי כּוּלֵי הַאי לְאִמֵּיהּ וְלָא לַאֲבוּהִי וּבִגְלָלוֹ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, וְלָמָּה כָּל זֶה לְאִמּוֹ וְלֹא לְאָבִיו? אֶלָּא דָא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה אִינוּן מִימִינָא דְתַמָּן חָכְמָה, אֶלָּא זֶהוּ סוֹד עֶלְיוֹן, מִצְווֹת עֲשֵׂה הֵן מִיָּמִין, שֶׁשָּׁם חָכְמָה,  כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים,  וּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה אִינוּן מִשְּׂמָאלָא דְתַמָּן אִימָּא עִלָּאָה, וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵן מִשְּׂמֹאל, שֶׁשָּׁם הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה,  דִּבְהוֹן "אֲדֹנָי שְׁ'מָעָה אֲדֹנָי סְ'לָחָה אֲדֹנָי הַ'קְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר" (דניאל ט, יט) בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵם אדנ"י שְׁ'מָעָה, אדנ"י סְ'לָחָה, אדנ"י הַ'קְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,  וְכַד לָא חָזְרִין בִּתְיוּבְתָּא אִינוּן דְּעָבְרִין עַל לֹא תַעֲשֶׂה דְאִינוּן מִשְּׂמָאלָא, וּכְשֶׁלֹּא חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה אוֹתָם שֶׁעוֹבְרִים עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהֵם מִשְּׂמֹאל,  אִתְּמַר עֲלַיְהוּ "וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ" (משלי י, א), בְּגִין דְּתַמָּן אִימָּא לִשְׂמָאלָא, וְלִבָּא אִיהוּ לִשְׂמָאלָא, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם הָאֵם לִשְׂמֹאל, וְהַלֵּב הוּא לִשְׂמֹאל,  וּבְגִין דָּא "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו), (וְסוֹד הַדָּבָר) וּמִשּׁוּם זֶה וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְכוּ', מַאי חָמָא דָּוִד לְאַדְכְּרָא הָכָא דַּרְגִּין אִלֵּין? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה וַדַּאי. בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא  (דף סה' עמוד א')  דְּמַשְׁכְּנָא. וְאִינּוּן בְּד' דְּגָלִין אִתְפְּרָשׁוּ כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. כֵּיוָן דַּאֲתוֹ לְבֵי מַקְדְּשָׁא הַהוּא סִידּוּרָא לָא קָאִים, אֶלָּא סִידּוּרָא אַחֲרָא. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ חֲבִיבוּתָא דְּחֲבִיבַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְתַּקְּנַת בְּכַמָּה לְבוּשִׁין מְשָׁנְיָין אִלֵּין מֵאֵלִין, וְאִתְחֲזִיאַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי קִישּׁוּטִין, כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי. וּבְמַדְבְּרָא הָכִי אִתְפְּרַשׁ בְּרָזָא דְּד'. דְּהָא בְּהַהוּא מַדְבְּרָא הֲווּ שָׁלְטִין ד' רֵישֵׁי מְסָאֲבוּתָא, "נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו). לָקֳבֵל דָּא ד' דְּגָלִין לְאַכְפְּיָא לוֹן. אֲבָל כַּד עָאלוּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין אִסְתְּדָרוּ סִידּוּרִין בְּאֹרַח אַחֲרִינָא. וְהָכִי בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא דְּאָזְלִין יִשְׂרָאֵל תְּחוּתֵיהּ, שְׁכִינְתָּא אִתְחֲזִיאַת הָכִי בְּסִידְרִין עִלָּאִין, לְפוּם סְדָרִין דְּהַהוּא רַבְרְבָא מַמָּשׁ. וְרָזָא דְּמִלָּה "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט). דְּהָא כְּמָה דְאִתְחֲזִיאוּ אִינוּן סִדְרֵי מְשָׁרְיָין, הָכִי אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְקִבְלַיְיהוּ.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵי מַקְדְּשָׁא, שָׁארֵי תִּיקּוּנָא דְּמַקְדְּשָׁא לְאִתְתַּקְּנָא. וּבְמַשְׁכְּנָא כְּתִיב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ" (שמות כה, ב) דִּשְׁכִינְתָּא הָכִי צְרִיכָה לְאִתְנַטְּלָא מִכֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמַלְכָּא. אֲבָל (דף סה' עמוד ב')  בַּמַּדְבְּרָא אִתְנְטִילַת בְּרָזָא דְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי. וְהַשְׁתָּא אִתְנְטִילַת בָּאוֹרֵחַ אַחֲרִינָא לְפוּם רָזָא דְּאִתְחֲזֵי. בְּגִין כָּךְ הָכָא אִסְתְּדָרוּ סְדָרִין "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְכוּ' לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (דברי הימים א' כט, יא). וְעִם כָּל דָּא סְדָרִין לָא אִשְׁתְּלִימוּ בְּסִידוּרָא שְׁלִים דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם רָזִין עִלָּאִין לְיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא. דִּכְדֵין כֹּלָּא אֶסְתַּדֵּר בְּרָזִין דְּלָא אֶסְתַּדֵּר בְּזִמְנָא אַחֲרָא, דְּאִתְחֲזֵי לְיִשְׂרָאֵל וְלָא לָאַחֲרִינֵי. וְעַל דָּא תְּוָהַת מַלְכַּת שְׁבָא וַדַּאי.

וְתָא חֲזֵי, דִּבְזִמְנָא דִּבְעָא שְׁלֵמָה לְאַעֲלָא אֲרוֹנָא לְגוֹ בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים אִתְדְּבָקוּ תַּרְעִין. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. דְּהָא דָּא יִחוּדָא עִלָּאָה דְּלָא יָכִיל לְאִשְׁתַּכְּחָא לְתַתָּא בְּהַאי עָלְמָא. וַאֲפִילוּ דְּאָמַר "וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כד, ז) וְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִתְחָזֵי תִּקּוּנָא לְאִתְתַּקְּנָא. עַד דְּאִדְכַּר תִּיקּוּנָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא. וְרָזָא דָּא יְהֹוָה צְבָאוֹת, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי וְאִשְׁתְּמוֹדְעוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּאִינוּן מְשָׁרְיָין דְּמַלְכָּא, בְּנִין דִּילֵיהּ, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ, וּלְהוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים.

וְתָא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא בְּכֻלְהוֹ סְדָרִין דְּיָכְלַת לְזִמְנָא לְאִתְחֲזָאָה. וְרָזָא דְּמִלָּה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. הַגָּדוֹל בְּגִין דְּכָלִיל כֹּלָּא. וּלְכֹלָּא אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה. וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא (דף סו' עמוד א')  מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', דְּכַמָּה דְּאִתְגַּלִיאוּ דַּרְגִּין לְפוּם רָזִין לְאִשְׁתַּכְּחָא לְכָל זִמְנָא, הָכִי אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל לְקִבְלַיְיהוּ וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְכוּ', מַאי חָמָא דָּוִד לְאַדְכְּרָא הָכָא דַּרְגִּין אִלֵּין? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה וַדַּאי. מה ראה דוד להזכיר כאן את המדרגות האלה? אלא, הכל הוא סוד עליון ודאי בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא (דף סה' עמוד א') דְּמַשְׁכְּנָא. בזמן שהיו ישראל במדבר, נתקן תיקון המשכן, וְאִינּוּן בְּד' דְּגָלִין אִתְפְּרָשׁוּ כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. וישראל בד' דגלים ראשים נחלקו סביב המשכן והכל בסוד עליון.כֵּיוָן דַּאֲתוֹ לְבֵי מַקְדְּשָׁא הַהוּא סִידּוּרָא לָא קָאִים, אֶלָּא סִידּוּרָא אַחֲרָא. כיון שהגיעו לבית המקדש, אותו הסדר שהיה במשכן לא הי עוד אלא סדר אחר. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ חֲבִיבוּתָא דְּחֲבִיבַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְתַּקְּנַת בְּכַמָּה לְבוּשִׁין מְשָׁנְיָין אִלֵּין מֵאֵלִין, וְאִתְחֲזִיאַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי קִישּׁוּטִין, אלא, השכינה מתוך החיבה שמחבבת את ישראל, כך נתקנה אחריהם בכמה לבושים השונים אלה מאלה, ונראתה בכמה תיקוני קישוטים, כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי. הכל לפי הזמן כמו שצריך.וּבְמַדְבְּרָא הָכִי אִתְפְּרַשׁ בְּרָזָא דְּד'. ובמדבר התחלקו כך בסוד ארבע דגלים,דְּהָא בְּהַהוּא מַדְבְּרָא הֲווּ שָׁלְטִין ד' רֵישֵׁי מְסָאֲבוּתָא, בגלל שבמדבר ההוא היו שולטים ארבעה ראשי הטומאה הרמוזים בפסוק"נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו). לָקֳבֵל דָּא ד' דְּגָלִין לְאַכְפְּיָא לוֹן וכנגדם היו ארבעה דגלים סובבים את המשכן כדי לכפות אותם שלא יתקרבו. אֲבָל כַּד עָאלוּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין אִסְתְּדָרוּ סִידּוּרִין בְּאֹרַח אַחֲרִינָא. אבל, אחרי שבאו לבית המקדש, נסדרו הסדרים הדרך אחרת.וְהָכִי בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא דְּאָזְלִין יִשְׂרָאֵל תְּחוּתֵיהּ, שְׁכִינְתָּא אִתְחֲזִיאַת הָכִי בְּסִידְרִין עִלָּאִין, לְפוּם סְדָרִין דְּהַהוּא רַבְרְבָא מַמָּשׁ. וכעניין זה, בכל שר ושר הממונה על כל אומה, כשישראל נכנסים תחת חסותו, נראית השכינה כך כפי הסדרים העליונים, כפי הסדרים של אותו השר הממונה ממש.וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר"לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט). דְּהָא כְּמָה דְאִתְחֲזִיאוּ אִינוּן סִדְרֵי מְשָׁרְיָין, הָכִי אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְקִבְלַיְיהוּ, שהרי כמו שנראים סדרי המחנות האלו של כל אומה ככה נמצאת השכינה כנגדם.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵי מַקְדְּשָׁא, שָׁארֵי תִּיקּוּנָא דְּמַקְדְּשָׁא לְאִתְתַּקְּנָא. באותו הזמן של דוד המלך, שעת שהתנדבו ישראל לבית המקדש "וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְנוֹס אֶת-הַגֵּרִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים לַחְצוֹב אַבְנֵי גָזִית לִבְנוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים" (דב"ה א כב. ב.), התחיל התיקון של המקדש להתקן,וּבְמַשְׁכְּנָא בבנין המשכן כְּתִיב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ" (שמות כה, ב) דִּשְׁכִינְתָּא הָכִי צְרִיכָה לְאִתְנַטְּלָא מִכֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמַלְכָּא. שהשכינה צריכה לקחת השפע מכל המדרגות של המלך שהם גם בניינהאֲבָל (דף סה' עמוד ב') בַּמַּדְבְּרָא אִתְנְטִילַת בְּרָזָא דְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי. אבל במדבר לקחה בסוד אותו התיקון שהיה שם,וְהַשְׁתָּא אִתְנְטִילַת בָּאוֹרֵחַ אַחֲרִינָא לְפוּם רָזָא דְּאִתְחֲזֵי ועתה בבנין המקדש נטלה בדרך אחרת כפי הסוד שהיה ראוי עתה. בְּגִין כָּךְ הָכָא אִסְתְּדָרוּ סְדָרִין לכן, עתה בזמן דוד הלך ע"ה הסתדרו הסדרים כפי שכתוב "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְכוּ' לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (דברי הימים א' כט, יא) שהם גילוי הסדרים של מדרגות זו"ן. וְעִם כָּל דָּא סְדָרִין לָא אִשְׁתְּלִימוּ בְּסִידוּרָא שְׁלִים דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם רָזִין עִלָּאִין לְיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, ועם כל זה, לא נשלמו הסדרים בסדר שלם שראוי להיות לפי הסודות העליונים לישראל דווקא המושרשים בכל הספירות ולא רק בזו"ן אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אלא רק בזמנו של שלמה המלך.דִּכְדֵין כֹּלָּא אֶסְתַּדֵּר בְּרָזִין דְּלָא אֶסְתַּדֵּר בְּזִמְנָא אַחֲרָא, דְּאִתְחֲזֵי לְיִשְׂרָאֵל וְלָא לָאַחֲרִינֵי. וְעַל דָּא תְּוָהַת מַלְכַּת שְׁבָא וַדַּאי שאז הכל הסתדר בסוד כל הי' ספירות שלא נסדרו בזמן אחר, שהיו ראויים דווקא לישראל ולא לאחרים, ועל זה תמהה מלכת שבא ודאי.

וְתָא חֲזֵי, דִּבְזִמְנָא דִּבְעָא שְׁלֵמָה לְאַעֲלָא אֲרוֹנָא לְגוֹ בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים אִתְדְּבָקוּ תַּרְעִין. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. בוא וראה, בשעה שרצה שלמה המלך להכניס את ארון הברית לתוך קודש הקודשים, נדבקו השערים ולא יכל להכניסו והכל הוא סוד עליון. דְּהָא דָּא יִחוּדָא עִלָּאָה דְּלָא יָכִיל לְאִשְׁתַּכְּחָא לְתַתָּא בְּהַאי עָלְמָא. וַאֲפִילוּ דְּאָמַר שהרי זה היחוד העליון לא יכול להמצא למטה בזה העולם ואפילו שאמר "וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כד, ז) וְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִתְחָזֵי תִּקּוּנָא לְאִתְתַּקְּנָא, אפילו שהזכיר מלך הכבוד הוא קודשא בריך הוא / ז"א שהוא בסוד הנהגת העולם הזה, לא יכל התיקון להיתקן ולא נפתחו השערים. עַד דְּאִדְכַּר תִּיקּוּנָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא. עד שהזכיר את התיקון העליון בזמן שקבלו ישראל את התורה, וְרָזָא דָּא וזה סוד יְהֹוָה צְבָאוֹת בשעה שאמר את מזמור "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה" (תהלים כד. ט'-י') והזכיר יְהֹוָה צְבָאוֹת גרם לתיקון עליון שהסיר את נעילת השערים, ושאמר "יְהֹוָה אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (ספר דברי הימים ב. ו מב.) הזכיר את מדרגת חסדי דויד ונפתחו השערים. וענין יְהֹוָה צְבָאוֹת נתקן בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי וְאִשְׁתְּמוֹדְעוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּאִינוּן מְשָׁרְיָין דְּמַלְכָּא, בְּנִין דִּילֵיהּ, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ, וּלְהוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, בזמן שעמדו ישראל על הר סיני, ונודעו שכל נשמות ישראל הם חילות המלך, בני המלך, ונקשרו בו, ולהם נמסר התיקון הזה בתיקון שלם.

וְתָא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא בְּכֻלְהוֹ סְדָרִין דְּיָכְלַת לְזִמְנָא לְאִתְחֲזָאָה. בוא וראה בזמן שעמדו ישראל על הר סיני, נראתה השכינה בכל הסדרים שיכולה להיראות בכל זמן, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", "הַגָּדוֹל" בְּגִין דְּכָלִיל כֹּלָּא הגדול, בגלל שכולל את הכל. וּלְכֹלָּא אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, שכולם הוכנו ע"י משה וזה סוד. וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא (דף סו' עמוד א') מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', דְּכַמָּה דְּאִתְגַּלִיאוּ דַּרְגִּין לְפוּם רָזִין לְאִשְׁתַּכְּחָא לְכָל זִמְנָא, שכמו שהתגלו המדרגות העליונות בסודותיהם להמצא בכל זמן הָכִי אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל לְקִבְלַיְיהוּ וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן, ככה נזדמנו ישראל כנגדם ודאי ודאי. אשרי חלקם.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קכ"ה: בהיות הכבוד שורה בבחינת כתר על ראש צדיק הכל מתיראים מפני ישראל, ובזמן שהוא מסתלק משם, מיד חוצפא יסגי וחכמת סופרים תסרח.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עַד מָה כְּבוֹדֵנוּ לִכְלִמָּה בַּעֲבוּר הַכָּבוֹד שֶׁלְּךָ שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַכָּבוֹד הַזֶּה הָיָה שׁוֹרֶה עַל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם הָיוּ מִתְיָרְאִים מֵהֶם דִּכְתִיב "וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָה תַּחַת רַגְלָיו". שֶׁבִּזְמַן שֶׁכָּבוֹד זֶה מִתְגַּלֶּה לְמַטָּה נֶאֱמַר בּוֹ "וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ", וְכָל חֹשֶׁךְ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּפָנָיו וּבוֹרְחִים מִמֶּנּוּ, וּמִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַכָּבוֹד הַזֶּה מִיָּד הוּא נִכְנָע מִפָּנָיו וּמַכִּיר כְּבוֹדוֹ וּמְכַבֵּד אוֹתוֹ. וְכֵן "וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד", בַּעֲבוּר הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁשּׁוֹרֶה עָלָיו, מִיָּד "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" וְזֶה הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ. וּבִזְמַן שֶׁזֶּה הַכָּבוֹד אֵינוֹ שׁוֹרֶה שֶׁהִיא כֶּתֶר עַל רֹאשׁ צַדִּיק - מִיָּד נִשְׁאָר בְּלִי כֶּתֶר זֶה, מִיָּד כָּל הַחֲצוּפִים הָרְשָׁעִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּפָנָיו, שֶׁהֲרֵי גַּם הֵם חוּצְפָּא 'מַלְכוּתָא בְּלֹא תָּגָא', וּמַחֲשִׁיכִין פָּנָיו, מִיָּד מְעִזִּין פְּנֵיהֶם נֶגֶד צַדִּיק זֶה בְּכַמָּה חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף" וְנִשְׁאָר לְבוּשָׁה וְלִכְלִמָּה, בּוֹ 'וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח' שֶׁאַפִילוּ הַתּוֹרָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה לִפְנֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁכָּבוֹד זֶה שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם הוּא כֶּתֶר וְזֶה חוֹלָם תָּגָא בְּרֵישָׁא, וְנַעֲשָׂה מֶלַ"ח לְמַתֵּק הַבָּשָׂר, וּבִזְמַן שֶׁמֶּלַח זֶה לֹא נִמְצָא חָכְמָה נִסְרַחַת, וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח וַדַּאי, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר שֶׁתַּעֲמֹד ג' יָמִים בְּלֹא מֶלַח שֶׁלֹּא תִּסְרַח. וְאֵלֶּה הֵם ג' יָמִים מִצַּד אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וַהֲרֵי בְּסוֹף הַגָּלוּת בְּסוֹד יַעֲקֹב עוֹמֵד הַדָּבָר, לְכָךְ "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב", וּמִיָּד חָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. תֵּן כָּבוֹד יְהוָֹה לְעַמְּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁתְּגַלֶּה כְּבוֹדְךָ מִיָּד "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהוָֹה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמְּךָ", מִיָּד "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" שֶׁהַשֶּׁקֶר לֹא יוּכַל לַעֲמֹד אֶלָּא "כִּי יִסָּכֵר פִּי דֹּבְרֵי שָׁקֶר" מִיָּד וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ שֶׁאַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וְשִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.