תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
- מקור
- פירוש
(דף פג ע"ב) בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה אִתַּקְנוּ שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּיא, וּבֵיהּ אִתְבְּרִי אָדָם בְּצַלְמוֹ, דְאִיהוּ מוּכָן לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז), וְהָכָא תְּרֵין פִּקּוּדִין, חַד "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), וְתִנְיָינָא "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (שם).
"נַעֲשֶׂה אָדָם" (שם), דָּא פִּקּוּדָא לְמִגְזַר יָת גִּיּוֹרָא, לְמֶהֱוִי בְּצַלְמֵנוּ בִּגְזִירוּ דְעָרְלָה, כִּדְמוּתֵנוּ בִּפְרִיעָה, וְאִם נָטִיר אוֹת בְּרִית בְּתַרְוַיְיהוּ אִיהוּ "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (שם) וְאִם לַאו לַאו. וְאִי מְקַיֵּים זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּשַׁבָּת אִיהוּ "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" וְאִם לַאו לַאו, וְלָא אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְזַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. וְאִם מְיַחֵד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּרֵין זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא בִּקְרִיאַת שְׁמַע בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִם לַאו לַאו. וְאִם הוּא מָנַח תְּפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא בְכָל יוֹמָא דְאִינוּן לָקֳבֵל זָכוֹר וְשָׁמוֹר אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִם לַאו לַאו. וְאִי אִיהוּ מְקַיֵּים יִבּוּם וַחֲלִיצָה אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִי לַאו לַאו, וְכֹלָּא בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
וְעוֹד "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), לְמָאן אָמַר דָּא? לְאִינוּן מַלְאָכַיָּא דִמְבָרְכִין וּמְקַדְּשִׁין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא בְכָל יוֹמָא בְּבָּרוּךְ וְקָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג). וּמְנָלָן דִּמְבָרְכִין לֵיהּ? אֶלָּא כַד שָׁאֲלִין 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', אָמְרִין "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ" (ישעיה ג, יב), וַאֲנַן לְקִבְלֵיהוֹן מְקַדְּשִׁין לֵיהּ "בְּקָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג), וּמְבָרְכִין לֵיהּ "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ" (ישעיה, ג, יב).
וְאִינוּן אָמְרִין עַל יִשְׂרָאֵל "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), בְּצַלְמֵנוּ דִמְקַדְשִׁין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמָה דְאוֹקְימִנָא, "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג), "כִדֻמוּתֵנוּ" 'לְעוּמָתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים' "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ (ישעיה ג, יב). וְעוֹד לְעֵילָא "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), הָכָא אִתְכְּלִילוּ כָּל סְפִירָן, דְּאִינוּן יוד הא ואו הא דְאִינוּן עֶשֶׂר, וְסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן אָדָם, וְאָמְרוּ בְּגִין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (שם), "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (שם) אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּמִתְרַבִּין בְּיַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, דְיָרְתִין מִתַּמָּן נֶפֶשׁ חַיָּה, "וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" אִלֵּין מָארֵי דְזַכְוָון, דְּבִזְכוּתְהוֹן פָּרְחִין לְעֵילָא וְיָרְתִין מִתַּמָּן רוּחָא, דְאִיהוּ עוֹף יְעוֹפֵף בְּגַדְפִין דְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, "וּבַבְּהֵמָה" אִלֵּין עַמֵּי הָאָרֶץ דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם" (במדבר יד, ט).
וְעוֹד נַעֲשֶׂה אָדָם, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה נְטִילַת עֵצָה מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג), דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ב, ה), וְאִתְקְרִיאוּ אָדָם, וּכְגַוְונָא דִילֵיהּ אָמַר לְתַתָּא בָּאָדָם וְחַוָּה, "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם (שם), וּכְמָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְקְרֵי אֶחָד, הָכִי קָרָא לוֹן אֶחָד לְאָדָם וּלְאִתְּתֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי אֶחָד קְרָאתִיו" (ישעיה נא, ב), דְּתִפְאֶרֶת אִיהוּ א"ח כְּלִיל תֵּשַׁע סְפִירָן, מַלְכוּת ד' עֲשִׁירִית לֵיהּ, כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר דְּאִינוּן יוד הא ואו הא, וְאִיהִי ד' כְּלִילָא מֵאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָה, קוֹצָא דְאָת ד' מוֹרֶה עַל עֶשֶׂר, וְד' עַל אַרְבָּעָה, דְּהָכִי רְשׁוּת הַיָּחִיד רָחְבּוֹ אַרְבָּעָה וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה וְהָא אוּקְמוּהָ.
(דף פג ע"ב) בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה אִתַּקְנוּ שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּיא, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הִתְתַּקְּנוּ שֵׁשׁ הַדְּרָגוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא, וּבֵיהּ אִתְבְּרִי אָדָם בְּצַלְמוֹ, דְאִיהוּ מוּכָן לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, וּבוֹ נִבְרָא אָדָם בְּצַלְמוֹ, שֶׁהוּא מוּכָן לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, וְהָכָא תְּרֵין פִּקּוּדִין, חַד "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), וְתִנְיָינָא "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (שם). וְכָאן שְׁתֵּי מִצְווֹת, אַחַת - נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְהַשְּׁנִיָּה - וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ.
"נַעֲשֶׂה אָדָם" (שם), דָּא פִּקּוּדָא לְמִגְזַר יָת גִּיּוֹרָא, נַעֲשֶׂה אָדָם, זוֹ מִצְוָה לָמוּל אֶת הַגֵּר, לְמֶהֱוִי בְּצַלְמֵנוּ בִּגְזִירוּ דְעָרְלָה, כִּדְמוּתֵנוּ בִּפְרִיעָה, לִהְיוֹת בְּצַלְמֵנוּ בְּמִילַת הָעָרְלָה, כִּדְמוּתֵנוּ בַּפְּרִיעָה, וְאִם נָטִיר אוֹת בְּרִית בְּתַרְוַיְיהוּ אִיהוּ "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (שם) וְאִם לַאו לַאו. וְאִם שׁוֹמֵר אוֹת הַבְּרִית בִּשְׁנֵיהֶם, הוּא בְצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְאִם לֹא – לֹא. וְאִי מְקַיֵּים זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּשַׁבָּת אִיהוּ "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" וְאִם לַאו לַאו, . וְאִם מְקַיֵּם זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּשַׁבָּת, הוּא בְצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְאִם לֹא - לֹא, וְלָא אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְזַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְאֵין לוֹ חֵלֶק בְּזֶרַע יִשְׂרָאֵל.
וְאִם מְיַחֵד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּרֵין זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא בִּקְרִיאַת שְׁמַע בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִם לַאו לַאו. וְאִם מְיַחֵד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם בִּקְרִיאַת שְׁמַע בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, הוּא בְצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְאִם לֹא - לֹא, וְאִם הוּא מָנַח תְּפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא בְכָל יוֹמָא דְאִינוּן לָקֳבֵל זָכוֹר וְשָׁמוֹר אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִם לַאו לַאו. וְאִם הוּא מֵנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ בְּכָל יוֹם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד זָכוֹר וְשָׁמוֹר, הוּא בְצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְאִם לֹא - לֹא, וְאִי אִיהוּ מְקַיֵּים יִבּוּם וַחֲלִיצָה אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִי לַאו לַאו, וְאִם הוּא מְקַיֵּם יִבּוּם וַחֲלִיצָה הוּא בְצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְאִם לֹא - לֹא, וְכֹלָּא בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַכֹּל בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְעוֹד "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), לְמָאן אָמַר דָּא? וְעוֹד, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, לְמִי אָמַר אֶת זֶה (לְמַעְלָה)? לְאִינוּן מַלְאָכַיָּא דִמְבָרְכִין וּמְקַדְּשִׁין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא בְכָל יוֹמָא בְּבָּרוּךְ וְקָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, לְאוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁמְּבָרְכִים וּמְקַדְּשִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה בְּכָל יוֹם בְּבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג). זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.
וּמְנָלָן דִּמְבָרְכִין לֵיהּ? וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁמְּבָרְכִים אוֹתוֹ? אֶלָּא כַד שָׁאֲלִין 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', אָמְרִין "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ" (ישעיה ג, יב), אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, אוֹמְרִים בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה מִמְּקוֹמוֹ, וַאֲנַן לְקִבְלֵיהוֹן מְקַדְּשִׁין לֵיהּ "בְּקָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג), וּמְבָרְכִין לֵיהּ "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ" (ישעיה, ג, יב). וְאָנוּ כְּנֶגְדָּם מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ בְּקָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה מִמְּקוֹמוֹ.
וְאִינוּן אָמְרִין עַל יִשְׂרָאֵל "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), וְהֵם אוֹמְרִים עַל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. בְּצַלְמֵנוּ, בְּצַלְמֵנוּ דִמְקַדְשִׁין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמָה דְאוֹקְימִנָא, שֶׁמְּקַדְּשִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג), "כִדֻמוּתֵנוּ" 'לְעוּמָתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים' "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ (ישעיה ג, יב). וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, כִּדְמוּתֵנוּ, לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה מִמְּקוֹמוֹ,
וְעוֹד לְעֵילָא "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), הָכָא אִתְכְּלִילוּ כָּל סְפִירָן, וְעוֹד לְמַעְלָה נַעֲשֶׂה אָדָם, כָּאן נִכְלְלוּ כָּל הַסְּפִירוֹת, דְּאִינוּן יוד הא ואו הא דְאִינוּן עֶשֶׂר, וְסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן אָדָם, שֶׁהֵן יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שֶׁהֵן עֶשֶׂר, וְעוֹלוֹת לְחֶשְׁבּוֹן אָדָם, וְאָמְרוּ בְּגִין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (שם), וְאוֹמְרִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (שם) אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּמִתְרַבִּין בְּיַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, דְיָרְתִין מִתַּמָּן נֶפֶשׁ חַיָּה, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם - אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמִּתְגַּדְּלִים בְּיָם הַתּוֹרָה, שֶׁיּוֹרְשִׁים מִשָּׁם נֶפֶשׁ חַיָּה, "וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" אִלֵּין מָארֵי דְזַכְוָון, דְּבִזְכוּתְהוֹן פָּרְחִין לְעֵילָא וְיָרְתִין מִתַּמָּן רוּחָא, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם - אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַזְּכֻיּוֹת שֶׁבִּזְכוּתָם (שֶׁזְּכוּתָם) פּוֹרְחִים לְמַעְלָה וְיוֹרְשִׁים מִשָּׁם רוּחַ, דְאִיהוּ עוֹף יְעוֹפֵף בְּגַדְפִין דְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, שֶׁהוּא עוֹף יְעוֹפֵף בִּכְנָפַיִם שֶׁל מִצְווֹת עֲשֵׂה, "וּבַבְּהֵמָה" אִלֵּין עַמֵּי הָאָרֶץ דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם" (במדבר יד, ט). וּבַבְּהֵמָה - אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר בָהֶם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם.
וְעוֹד נַעֲשֶׂה אָדָם, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה נְטִילַת עֵצָה מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעוֹד נַעֲשֶׂה אָדָם, הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה נוֹטֶלֶת עֵצָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת, דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ב, ה), וְאִתְקְרִיאוּ אָדָם, שֶׁעַל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְהַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְנִקְרְאוּ אָדָם, וּכְגַוְונָא דִילֵיהּ אָמַר לְתַתָּא בָּאָדָם וְחַוָּה, "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם (שם), וּכְמוֹתוֹ אָמַר לְמַטָּה בְּאָדָם וְחַוָּה, זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם, וּכְמָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְקְרֵי אֶחָד, הָכִי קָרָא לוֹן אֶחָד לְאָדָם וּלְאִתְּתֵיהּ, וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ נִקְרָא אֶחָד, כָּךְ קָרָא לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ אֶחָד.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי אֶחָד קְרָאתִיו" (ישעיה נא, ב), דְּתִפְאֶרֶת אִיהוּ א"ח כְּלִיל תֵּשַׁע סְפִירָן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי אֶחָד קְרָאתִיו, שֶׁתִּפְאֶרֶת הוּא א"ח כּוֹלֵל תֵּשַׁע סְפִירוֹת, מַלְכוּת ד' עֲשִׁירִית לֵיהּ, כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר דְּאִינוּן יוד הא ואו הא, הַמַּלְכוּת ד' עֲשִׂירִית לוֹ, כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר שֶׁהֵם יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְאִיהִי ד' כְּלִילָא מֵאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָה, וְהַד' כְּלוּלָה מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו"ה. קוֹצָא דְאָת ד' מוֹרֶה עַל עֶשֶׂר הַקּוֹץ שֶׁל הָאוֹת ד' מוֹרֶה עַל עֶשֶׂר דְּהָכִי רְשׁוּת הַיָּחִיד רָחְבּוֹ אַרְבָּעָה וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה וְהָא אוּקְמוּהָ. וְד' עַל אַרְבָּעָה, שֶׁכָּךְ רְשׁוּת הַיָּחִיד - רָחְבּוֹ אַרְבָּעָה וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
- מקור
- פירוש
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה
(דף ט' עמ' א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יָדָא דִּשְׁמָאלָא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) ה' אֶצְבְּעָאן דִּילַהּ. וְיַד הַגְּדוֹלָה יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָ"ה. יָד הַחֲזָקָה כוז"ו במוכס"ז כוז"ו. וְעוֹד, יָד הַגְּדוֹלָה יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף. יָד הַחֲזָקָה וא"ו אל"ף וא"ו ה"א אל"ף. יָד הָרָמָה יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּשַׁט שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּדַרְגוֹהִי, כְּדֵין אִתְפְּלַג בִּתְלָת כְּמָה דְּאִתְּמָר. וּבְשַׁעֲתָא דִּאִימָא מִתְגַּלְּיָא בִּזְעֵיר אַנְפִּין, בִּתְרֵין אִתְגַּלִיאַת. לִימִינָא בְּחֶסֶד וְדָא יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה. לִשְׂמָאלָא בִּגְבוּרָה כוז"ו במוכס"ז כוז"ו וְכוּ'. וְדָא "וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יב) יָד הַחֲזָקָה. "וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל" (דברי הימים א' כט, יב), דָּא יָד הַגְּדוֹלָה. וְיַד אִלֵּין י"ד פְּרָקִין דְּיָדָא, וְרָזָא דִּלְהוֹן "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב). דְּדַעַת אִיהוּ הָכִי, שֶׁבַע קָיְימִין בֵּיהּ לְעֵילָא וְאִתְפַּשַּׁט בְּשֶׁבַע לְתַתָּא, כֹּלָּא אִיהוּ יָד. דְּמִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ לִתְרֵין יָדִין כְּמָה דְּאִתְּמָר, אֲבָל עִיקָּרָא דְּכֹלָּא ה'. דְּשֶׁבַע קָיְימִין לְאִתְפַּשְׁטָא לְתַתָּא עַד שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בַּת שֶׁבַע. ה' מְקוֹרָא דִּלְהוֹן מִסִּטְרָא דִּאִימָא. (דף ט' עמ' ב') וְאִלֵּין ה' אֶצְבְּעָאן דְּיָדָא.
וְיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם בְּיַד חֲזָקָה וַדַּאי, דִּכְדֵין אִתְמַסְּרַת לְהוּ גְּבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא לְשֵׁיזָבָא לְהוּ. דִּבְקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין הֲווּ חֲשִׁיכִין וְלָא נְהָרִין, וּגְבוּרָה לָא אִתְּתַּקְּפַת כְּגַוְנָא דָּא. עַד דִּאִתְתַקְּפַת לְבָתַר, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "כִּי בְּחֹזֶק יָד" (שמות יג, ג) חִיזּוּקָא דְּיָד, לְבָתַר כֵּיוָן דְּאִיהִי אִתְּתַּקְּפַת פְּרִיקַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב "כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ" (שמות יג, ט) וְכוּ'. וּבְגִין דְּבִגְבוּרָה אִתְפְּרִיקוּ, גְּאוּלָה בְּפַרְהֶסְיָא הֲוַת, בַּאֲרְמוּתָא דְּקָלָא. וּבְגִין כָּךְ נָמֵי לָא הֲוֵי בָּתַר הַהִיא גְּאוּלָה גָּלוּתָא, דִּכְתִיב "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ" (שמות יד, יג) וְכוּ'. אֲבָל גְּאֻלַּת בָּבֶל מִסִּטְרָא דִּימִינָא הֲוַת, בְּגִין כָּךְ בִּלְחִישׁוּ דְּלָא לַאֲרָמָא קָלָא. וּמָאן גָּרִים דָּא? אֶלָּא דְּלָא אִתְפַּיְּיסַת גְּבוּרָה בַּהֲדַיְיהוּ. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, דִּכְתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה וַדַּאי. דִּגְבוּרָה אִיהִי דַּרְגָּא דְּאִתְפָּרְשַׁת לִתְרֵין, לְיִשְׂרָאֵל מִלְּגַו וּלְאוּמִּין מִלְּבַר. וּבָהּ "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב" (מלאכי א, ב). וְעִם כָּל דָּא הַבְדָּלָה אִשְׁתַּכְּחַת בֵּין הַאי לְהַאי. וְאִלֵּין כֵּיוָן (דף י' עמוד א) דְּעָרִיבוּ דָּא בְּדָא, נָטְלוּ לְהַהִיא הַבְדָּלָה מֵאַתְרַהּ בְּגִין כָּךְ גְּבוּרָה לָא אִתְפַּיְּיסַת בַּהֲדַיְיהוּ, וּמִסִּטְרָא דְּחֶסֶד נָפְקוּ וּפוּרְקָנָא לָא אִשְׁתַּלִימַת.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) בְּיַד חֲזָקָה וַדַּאי. וּבְמִצְרַיִם מִסִּטְרָא דְּיָד אִתְפְּרִיקוּ. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּה' אֶצְבְּעָן, דִּבְהוּ "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" (תהלים קטז, יג) וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. וּבְגִין דִּבְמִצְרַיִם בְּיַד אִתְפְּרִיקוּ דְּרָזָא דִּילַהּ שֶׁבַע וַדַּאי, בְּגִין כָּךְ מ"ט שַׁעֲרֵי בִּינָה אִתְיְהִיבוּ לְמֹשֶׁה וְלָא שַׁעַר הַנ'. וְרָזָא דָּא ז' זִימְנִין ז' אִינוּן מ"ט. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּה' עִיקָּרָא יַתִּיר דִּסְלִיק לַחֲמִשִּׁין. וּבְגִין כָּךְ מַלְכָּא מְשִׁיחָא נָטִיל לֵיהּ לְשַׁעַר הַנ' נָמֵי.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה
(דף ט' עמ' א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יָדָא דִּשְׁמָאלָא. זו היד השמאלית. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) ה' אֶצְבְּעָאן דִּילַהּ. ה' אצבעות שלה.
וְיַד הַגְּדוֹלָה – יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָ"ה. יָד הַחֲזָקָה – כוז"ו במוכס"ז כוז"ו.
וְעוֹד, יָד הַגְּדוֹלָה – יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף. יָד הַחֲזָקָה וא"ו אל"ף וא"ו ה"א אל"ף. יָד הָרָמָה – יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א.
דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּשַׁט שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּדַרְגוֹהִי, כְּדֵין אִתְפְּלַג בִּתְלָת כְּמָה דְּאִתְּמָר. ובשעה שמתפשט השם הקדוש במדרגותיו, אז התחלק לשלושה כמו שנאמר. וּבְשַׁעֲתָא דִּאִימָא מִתְגַּלְּיָא בִּזְעֵיר אַנְפִּין, בִּתְרֵין אִתְגַּלִיאַת. ובשעה שאימא מתגלית בז"א מתגלה בשנים.
לִימִינָא בְּחֶסֶד וְדָא: יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה. לִשְׂמָאלָא בִּגְבוּרָה כוז"ו במוכס"ז כוז"ו וְכוּ'.
וְדָא "וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יב) יָד הַחֲזָקָה. "וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל" (דברי הימים א' כט, יב), דָּא יָד הַגְּדוֹלָה.
וְיַד אִלֵּין י"ד פְּרָקִין דְּיָדָא, וְרָזָא דִּלְהוֹן ויד הם סוד י"ד פרקי האצבעות, וסודם "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב). דְּדַעַת אִיהוּ הָכִי, שֶׁבַע קָיְימִין בֵּיהּ לְעֵילָא וְאִתְפַּשַּׁט בְּשֶׁבַע לְתַתָּא, כֹּלָּא אִיהוּ יָד. שכך הוא סוד הדעת, שבע, ז"ת דאימא נמצאים בו מלמעלה, ומתפשט בז"ת ספירות שתחת אימא, כל המדריגות הם י"ד.דְּמִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ לִתְרֵין יָדִין כְּמָה דְּאִתְּמָר, אֲבָל עִיקָּרָא דְּכֹלָּא ה'. שממנו נחלק לשני הידים כמו שנאמר, אבל עיקר הכל הם חמישה. דְּשֶׁבַע קָיְימִין לְאִתְפַּשְׁטָא לְתַתָּא עַד שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בַּת שֶׁבַע. שהשבע עומדים להתפשט מהדעת עד למטה – עד השכינה, שהיא הספירה השביעית מאימא ולכך מכונה "בת שבע". ה' מְקוֹרָא דִּלְהוֹן מִסִּטְרָא דִּאִימָא.
(דף ט' עמ' ב') וְאִלֵּין ה' אֶצְבְּעָאן דְּיָדָא. ה' ראשונה של שם היא אימא המקור שלהם, ואלו ה' אצבעות הידים.
וְיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם בְּיַד חֲזָקָה וַדַּאי, דִּכְדֵין אִתְמַסְּרַת לְהוּ גְּבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא לְשֵׁיזָבָא לְהוּ. וישראל יצאו ממצרים ביד חזקה ודאי, ואז נתנה להם הגבורה – הזרוע השמאלית להצילם, דִּבְקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין הֲווּ חֲשִׁיכִין וְלָא נְהָרִין, וּגְבוּרָה לָא אִתְּתַּקְּפַת כְּגַוְנָא דָּא. שבתחילה, כל האורות היו חשוכים ולא מאירים, וגם הגבורה לא התחזקה כענין זה, עַד דִּאִתְתַקְּפַת לְבָתַר, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב עד שאח"כ התחזקה וזה שאמר הכתוב "כִּי בְּחֹזֶק יָד" (שמות יג, ג) חִיזּוּקָא דְּיָד, לְבָתַר כֵּיוָן דְּאִיהִי אִתְּתַּקְּפַת פְּרִיקַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, בהתחזקות היד, וכיוון שאח"כ נתחזקה, בה נגאלו ישראל, שכתוב דִּכְתִיב "כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ" (שמות יג, ט) וְכוּ'. וּבְגִין דְּבִגְבוּרָה אִתְפְּרִיקוּ, גְּאוּלָה בְּפַרְהֶסְיָא הֲוַת, בַּאֲרְמוּתָא דְּקָלָא. בגלל שבגבורה נגאלו, הגאולה היתה בגלוי לעיני כל, בהרמת הקול.
וּבְגִין כָּךְ נָמֵי לָא הֲוֵי בָּתַר הַהִיא גְּאוּלָה גָּלוּתָא, לפיכך, לא היתה אחרי ההיא גאולה – גלות מצד היד השמאלית, שכתוב דִּכְתִיב "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ" (שמות יד, יג) וְכוּ'. אֲבָל גְּאֻלַּת בָּבֶל מִסִּטְרָא דִּימִינָא הֲוַת, בְּגִין כָּךְ בִּלְחִישׁוּ דְּלָא לַאֲרָמָא קָלָא. אבל גאולת בבל היתה מצד הימין, לפיכך היתה בחשאי ובלחש ולא בהרמת קול. וּמָאן גָּרִים דָּא? אֶלָּא דְּלָא אִתְפַּיְּיסַת גְּבוּרָה בַּהֲדַיְיהוּ. ומי גרם את זה? אלא בגלל שלא התפייסה הגבורה עמהם. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, וזה למה? בגלל שנשאו בבל נשים נוכריות. שכתוב דִּכְתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) מִסִּטְרָא מצד דִּגְבוּרָה וַדַּאי.
דִּגְבוּרָה אִיהִי דַּרְגָּא דְּאִתְפָּרְשַׁת לִתְרֵין, לְיִשְׂרָאֵל מִלְּגַו וּלְאוּמִּין מִלְּבַר. שהגבורה היא המדרגה המתחלקת לשניים, לישראל מבפנים ולאומות שבחוץ, וּבָהּ "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב" (מלאכי א, ב). וְעִם כָּל דָּא הַבְדָּלָה אִשְׁתַּכְּחַת בֵּין הַאי לְהַאי. ועם כל זה, נמצאת הבדלה בין יעקב לעשו, וְאִלֵּין כֵּיוָן (דף י' עמוד א) דְּעָרִיבוּ דָּא בְּדָא, נָטְלוּ לְהַהִיא הַבְדָּלָה מֵאַתְרַהּ בְּגִין כָּךְ גְּבוּרָה לָא אִתְפַּיְּיסַת בַּהֲדַיְיהוּ, וּמִסִּטְרָא דְּחֶסֶד נָפְקוּ וּפוּרְקָנָא לָא אִשְׁתַּלִימַת. וגולי בבל, כיון שערבבו זה בזה, סלקו את ההבדלה ממקומה, לכן הגבורה לא התפייסה עמהם, ורק מצד החסד יצאו מבבל והגאולה לא נשלמה בב' המדריגות חסד וגבורה.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) בְּיַד חֲזָקָה וַדַּאי. וּבְמִצְרַיִם מִסִּטְרָא דְּיָד אִתְפְּרִיקוּ, אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּה' אֶצְבְּעָן, ובמצרים מצד הי"ד נגאלו בסוד הדעת כדלעיל, אבל לעתיד לבא יגאלו מצד ה' אצבעות, סוד אימא סוד החירות, שבהם, דִּבְהוּ "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" (תהלים קטז, יג) בסוד הכוס היושבת על ה' אצבעות, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל.
וּבְגִין דִּבְמִצְרַיִם בְּיַד אִתְפְּרִיקוּ דְּרָזָא דִּילַהּ שֶׁבַע וַדַּאי, בְּגִין כָּךְ מ"ט שַׁעֲרֵי בִּינָה אִתְיְהִיבוּ לְמֹשֶׁה וְלָא שַׁעַר הַנ'. ובגלל שבמצרים נגאלו ביד – בסוד השבעה שלה ודאי, לפיכך מ"ט שערי בינה ניתנו למשה ולא שער הנ' שהוא שער החירות של אימא, וְרָזָא דָּא ז' זִימְנִין ז' אִינוּן מ"ט. וזה סוד ז' פעמים ז' שעולם מ"ט. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּה' עִיקָּרָא יַתִּיר דִּסְלִיק לַחֲמִשִּׁין. וּבְגִין כָּךְ מַלְכָּא מְשִׁיחָא נָטִיל לֵיהּ לְשַׁעַר הַנ' נָמֵי. אבל לעתיד לבא בגאולה השלמה, מצד ה' הראשונה שהיא אימא שהיא היותר עיקרית עולה לכל החמישים, ולכן מלך המשיח לוקח לו את שער הנ' גם כן.
תפילה מש"ה: ישראל שהם ראשית הם כנגד המוחין שהם ג' ראשונות, ומה שבגלות ירדו כנגד ו' ספירות תחתונות, בגאולה יחזרו למקומם וינתן להם מנוחה, ולא ינתן לס"א לקחת חלק בבנין הבית.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עוֹרֵר אַהֲבָה לְגַבֵּי הַשְּׁכִינָה וְיֹאמַר לָהּ בַּעְלָהּ, "פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טַל", וְזֶה רֵאשִׁית, בָּהּ, "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ", בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בִּכּוּרִים מִצַּד ג' רִאשׁוֹנוֹת וּרְאוּיִם לְהִתְקָרֵב לְגַבָּךְ, וְזֶה עֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת, "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל", "שַׁלַּח [אֶת] עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי". וּבַגָּלוּת טָרְחוּ עַד עַתָּה מִצַּד ו' סְפִירוֹת, אֲבָל עַתָּה – מְנוּחָה יִנָּתֵן לָהֶם מִצַּד הַג' רִאשׁוֹנוֹת, בָּהֶם, "לֹא תַּעֲבֹד בִּבְכוֹר שׁוֹרֶךָ". וְזֶה מָשִׁיחַ בֵּן יוֹסֵף שֶׁהוּא, "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ", "וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ" זֶה מָשִׁיחַ בֵּן דָוִד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "אַף אֲנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ", וְכֵן תִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ", וְאִם יִרְצֶה אוֹתוֹ הַגְּדִי לְקַטְרֵג לְהִתְעָרֵב שָׁם ח"ו, יֹאמַר לוֹ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ "לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ", שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַיִּחוּד יִבָּנֶה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר", לְפִיכָךְ, "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ וְתַקְּנֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בָּנוּ זָר, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.