Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא, זַכָּאָה חוּלְקָנָא דְעִלָּאִין וְתַתָּאִין אִינוּן בְּאַסְכָּמוּתָא לְסַיֵּיעַ לָן, הַאי אִיהוּ דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין דְּבַר נַשׁ דְּאִשְׁתַּדַּל בְּפוּלְחָנָא דְמָארֵיהּ דְּכָל בִּרְיָין דְּעָלְמָא אִינוּן בְּסַיְעַתָּא דִילֵיהּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ 'כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה', וַאֲפִילוּ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים לָא אִתְבְּרִיאוּ אֶלָּא לְסַיַּיעֲתֵּיהּ, וְכַד בַּר נַשׁ אַפִּיק הֲבָלִים וְדִבּוּרִים בִּצְלוֹתֵיהּ, כַּמָּה עוֹפִין פָּתְחִין גַּדְפַיְיהוּ וּפִימַיְיהוּ לְקַבְּלָא לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י, כ), וְנָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִלֵּין מִלִּין וּבָנֵי בְּהוֹן עָלְמִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה" (ישעיהו סו, כב), וְרָזָא דְמִלָּה "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה" (ישעיהו נא, טז). אַל תִּקְרֵי "עַמִּי" אֶלָּא 'עִמִּי' בְּשׁוּתָּפוּ.

(דף קו ע"א) אַדְהָכִי הָא סָבָא קָא נָחִית פָּתַח וְאָמַר "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה, ב), "אֲנִי יְשֵׁנָה" מֵרְחִימָאי דְּאִתְרַחַק מִנִּי, "וְלִבִּי עֵר" כַּד אַתְיָא לְגַבָּי, לְכַלָּה דַהֲוַת נְשׂוּאָה לְחָתָן, וְאִתְרַחַק מִינָהּ, נָפְלַת בְּבֵי מַרְעָא, וְאִתְכַּנְשׁוּ כָל אַסְיָין לְגַבָּהּ, וְלָא הֲווֹ יָכְלִין לְמִנְדַּע מַרְעָא דִילָהּ, אַסְיָא קַרְטְנָא הֲוָה תַמָּן דַּהֲוָה אִשְׁתְּמוֹדָע בִּדְפִיקוּ, בַּעֲשָׂרָה מִינֵי דְפִיקִין דְּבָעֵי לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוֹן אַסְיָא, לָקֳבֵל עֲשַׂר אֶצְבְּעָאן, וְלָא הֲווֹ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן בְּמַרְעָא דִילָהּ אֶלָּא הוּא, דְכַמָּה מַשְׁקִין וְרֵיחִין טָבִין מִתַּפּוּחִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים" (שיר השירים ז, ט), וְכַמָּה מַשְׁקִין מֵעֲסִיס רִמּוֹנִים הֲווֹ מַשְׁקִין לָהּ אַסְיָין אָחֳרָנִין, וְלָא הֲווֹ מְהַנְּיָין לָהּ, עַד דְּאָתָא אַסְיָא קַרְטְנָא אִסְתַּכַּל בִּדְפִיקוּ דִילָהּ, וְאִיהִי אִשְׁתְּמוֹדְעָא בְאַסְיָא, וְאָמְרַת "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), וְאִיהוּ אָמַר "פִּתְחִי לִי" (שם), "פִּתְחִי" לְאָת י' דְּאִיהִי עֲשָׂרָה מִינֵי דְפִיקוּ. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" דָּא ו' דָּפִיק לְתַרְעָא, בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעִין, וְרָזָא דְמִלָּה "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ" (שיר השירים ה, יד), בִּתְרֵ"י שֵׁ"שׁ, בִּתְרֵין דְּרוֹעִין שִׁית פִּרְקִין, וְכֻלְּהוּ רְמִיזִין בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית דְּאִיהוּ בָּרָ"א שִׁי"ת.

וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר "פִּתְחִי לִי" (שיר השירים ה, ב) בְּאָת ב', "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט), "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כד, ז), וּבְגִין דָּא "פִּתְחִי לִי" בְּאָת ב', "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה" (תהלים קיח, כ), וְדָא אָת ב' מִן בְּרֵאשִׁית, "אֲ'חוֹתִי" בְּאָת א' מִן בְּרֵאשִׁית, "רַ'עְיָתִי" בְּאָת ר' מִן בְּרֵאשִׁית, "י'וֹנָתִי" בְּאָת י' מִבְּרֵאשִׁית, "תַ'מָּתִי" בְּאָת ת' מִן בְּרֵאשִׁית, "שֶׁ'רֹאשִׁי" בְּאָת ש' מִן בְּרֵאשִׁית.

דָּבָר אַחֵר "נִמְלָא טָל" (שיר השירים ה, ב) בֵּאלֹהִי"ם, וּבֵיהּ אִיהִי מְלֵיאָ"ה, בְּאָן אֲתַר? בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּאִיהוּ שְׁתִיתָאָה, וְעַל רֵישֵׁיהּ י' עֲטָרָה כְלִילָא מֵעֲשָׂרָה, י' אִיהִי טִפָּה דְאִתְמַשְׁכַת מִן מוֹחָא לְגַבֵּי ה' אֲפִיקֵי מָיִם, ו' רוּחָא דְנָפִיק מֵאֹזֶן שְׂמָאלָא, רוּחַ צְפוֹנִית דַהֲוָה נָפִיק מֵאֹזֶן שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וַהֲוָה מְנַשֵּׁב בְּכִנּוֹר דְּדָוִד וַהֲוָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), דִּבְקַדְמֵיתָא אָמְרַת ה' זְעִירָא – "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב) מִן י"ה, עַד דְּאִתְעַר ו' לְגַבִּי דְאִיהוּ רוּחַ, וּמִיָּד קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק בְּשִׁית אַתְוָון מִן בְּרֵאשִׁית, דְּאִינוּן לָקֳבֵל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וְאִינוּן לָקֳבֵל שִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא, זַכָּאָה חוּלְקָנָא דְעִלָּאִין וְתַתָּאִין אִינוּן בְּאַסְכָּמוּתָא לְסַיֵּיעַ לָן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲבֵרִים: אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים הֵם בְּהַסְכָּמָה לְסַיֵּעַ לָנוּ. הַאי אִיהוּ דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין דְּבַר נַשׁ דְּאִשְׁתַּדַּל בְּפוּלְחָנָא דְמָארֵיהּ דְּכָל בִּרְיָין דְּעָלְמָא אִינוּן בְּסַיְעַתָּא דִילֵיהּ, זֶהוּ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁאָדָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הֵם בְּסִיּוּעוֹ,  כְּמָה דְאוּקְמוּהָ 'כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה', וַאֲפִילוּ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים לָא אִתְבְּרִיאוּ אֶלָּא לְסַיַּיעֲתֵּיהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָא לְצַוּוֹת לָזֶה, וַאֲפִלּוּ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְסַיְּעוֹ,  וְכַד בַּר נַשׁ אַפִּיק הֲבָלִים וְדִבּוּרִים בִּצְלוֹתֵיהּ, כַּמָּה עוֹפִין פָּתְחִין גַּדְפַיְיהוּ וּפִימַיְיהוּ לְקַבְּלָא לוֹן, וּכְשֶׁאָדָם מוֹצִיא הֲבָלִים וְדִבּוּרִים בִּתְפִלָּתוֹ, כַּמָּה עוֹפוֹת פּוֹתְחִים כַּנְפֵיהֶם וּפִיהֶם לְקַבֵּל אוֹתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י, כ), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, וְנָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִלֵּין מִלִּין וּבָנֵי בְּהוֹן עָלְמִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה" (ישעיהו סו, כב), וְנוֹטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדְּבָרִים הַלָּלוּ וּבוֹנֶה מֵהֶם עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה,  וְרָזָא דְמִלָּה "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה" (ישעיהו נא, טז). אַל תִּקְרֵי "עַמִּי" אֶלָּא 'עִמִּי' בְּשׁוּתָּפוּ, וְסוֹד הַדָּבָר – וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה, אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי, בְּשֻׁתָּפוּת.

(דף קו ע"א) אַדְהָכִי הָא סָבָא קָא נָחִית פָּתַח וְאָמַר "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה, ב), "אֲנִי יְשֵׁנָה" מֵרְחִימָאי דְּאִתְרַחַק מִנִּי, "וְלִבִּי עֵר" כַּד אַתְיָא לְגַבָּי, בֵּינְתַיִם הֲרֵי הַזָּקֵן יוֹרֵד, פָּתַח וְאָמַר: אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, אֲנִי יְשֵׁנָה מֵאֲהוּבִי שֶׁהִתְרַחֵק מִמֶּנִּי, וְלִבִּי עֵר כְּשֶׁבָּא אֵלַי.  לְכַלָּה דַהֲוַת נְשׂוּאָה לְחָתָן, וְאִתְרַחַק מִינָהּ, נָפְלַת בְּבֵי מַרְעָא, וְאִתְכַּנְשׁוּ כָל אַסְיָין לְגַבָּהּ, וְלָא הֲווֹ יָכְלִין לְמִנְדַּע מַרְעָא דִילָהּ, לְכַלָּה שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לְחָתָן וְהִתְרַחֵק מִמֶּנָּה, נָפְלָה בְּבֵית חָלְיָהּ, וְהִתְקַבְּצוּ אֵלֶיהָ כָּל הָרוֹפְאִים, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לָדַעַת אֶת הַמַּחֲלָה שֶׁלָּהּ.  אַסְיָא קַרְטְנָא הֲוָה תַמָּן דַּהֲוָה אִשְׁתְּמוֹדָע בִּדְפִיקוּ, בַּעֲשָׂרָה מִינֵי דְפִיקִין דְּבָעֵי לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוֹן אַסְיָא, לָקֳבֵל עֲשַׂר אֶצְבְּעָאן, רוֹפֵא הַקַּרְטָנִי הָיָה שָׁם שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּדֹפֶק, בַּעֲשָׂרָה מִינֵי דְפָקִים שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם רוֹפֵא, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת,וְלָא הֲווֹ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן בְּמַרְעָא דִילָהּ אֶלָּא הוּא, דְכַמָּה מַשְׁקִין וְרֵיחִין טָבִין מִתַּפּוּחִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים" (שיר השירים ז, ט), וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים בְּחָלְיָהּ אֶלָּא הוּא, שֶׁכַּמָּה מַשְׁקִים וְרֵיחוֹת טוֹבִים מִתַּפּוּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְרֵיחַ אַפֵּךְ כְּתַפּוּחִים,  וְכַמָּה מַשְׁקִין מֵעֲסִיס רִמּוֹנִים הֲווֹ מַשְׁקִין לָהּ אַסְיָין אָחֳרָנִין, וְלָא הֲווֹ מְהַנְּיָין לָהּ, וְכַמָּה מַשְׁקִים מֵעֲסִיס רִמּוֹנִים הָיוּ מַשְׁקִים אוֹתָהּ רוֹפְאִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיוּ מוֹעִילִים לָהּ,  עַד דְּאָתָא אַסְיָא קַרְטְנָא אִסְתַּכַּל בִּדְפִיקוּ דִילָהּ, וְאִיהִי אִשְׁתְּמוֹדְעָא בְאַסְיָא, וְאָמְרַת "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), וְאִיהוּ אָמַר "פִּתְחִי לִי" (שם), עַד שֶׁבָּא (שֶׁזֶּה) הָרוֹפֵא הַקַּרְטָנִי וְהִסְתַּכֵּל בַּדֹּפֶק שֶׁלָּהּ, וְהִיא נִכְּרָה לָרוֹפֵא, וְאָמְרָה קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, וְהוּא אָמַר פִּתְחִי לִי, "פִּתְחִי" לְאָת י' דְּאִיהִי עֲשָׂרָה מִינֵי דְפִיקוּ. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" דָּא ו' דָּפִיק לְתַרְעָא, בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעִין, פִּתְחִי אֶת הָאוֹת י', שֶׁהִיא עֲשָׂרָה מִינֵי דֹפֶק, קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק זֶה ו', דּוֹפֵק בַּשַּׁעַר, בְּשֵׁשֶׁת (הַדְּפָקִים) הַפְּרָקִים שֶׁל הַזְּרוֹעוֹת,  וְרָזָא דְמִלָּה "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ" (שיר השירים ה, יד), בִּתְרֵ"י שֵׁ"שׁ, בִּתְרֵין דְּרוֹעִין שִׁית פִּרְקִין, וְסוֹד הַדָּבָר – יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, בִּתְרֵ"י שֵׁ"שׁ, בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת שִׁשָּׁה פְרָקִים,  וְכֻלְּהוּ רְמִיזִין בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית דְּאִיהוּ בָּרָ"א שִׁי"ת, וְכֻלָּם רְמוּזִים בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בָּרָ"א שִׁי"ת.

וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר "פִּתְחִי לִי" (שיר השירים ה, ב) בְּאָת ב', "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט), "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כד, ז), וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר פִּתְחִי לִי בָּאוֹת ב', פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד,  וּבְגִין דָּא "פִּתְחִי לִי" בְּאָת ב', "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה" (תהלים קיח, כ), וּמִשּׁוּם זֶה פִּתְחִי לִי בָּאוֹת ב', זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה, וְדָא אָת ב' מִן בְּרֵאשִׁית, וְזוֹ הָאוֹת ב' מִן בְּרֵאשִׁית. אֲחוֹתִי – בָּאוֹת א' מִן בְּרֵאשִׁית.  "אֲ'חוֹתִי" בְּאָת א' מִן בְּרֵאשִׁית, "רַ'עְיָתִי" בְּאָת ר' מִן בְּרֵאשִׁית, "י'וֹנָתִי" בְּאָת י' מִבְּרֵאשִׁית, "תַ'מָּתִי" בְּאָת ת' מִן בְּרֵאשִׁית, "שֶׁ'רֹאשִׁי" בְּאָת ש' מִן בְּרֵאשִׁית, רַעְיָתִי – בָּאוֹת ר' מִן בְּרֵאשִׁית. יוֹנָתִי – בָּאוֹת י' מִבְּרֵאשִׁית. תַמָּתִי – בָּאוֹת ת' מִן בְּרֵאשִׁית. שֶׁרֹאשִׁי – בָּאוֹת ש' מִן בְּרֵאשִׁית. (נִמְלָא טָל, סוֹד הַדָּבָר – יהו"ה אֶחָ"ד, שֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן טָ"ל).  

דָּבָר אַחֵר "נִמְלָא טָל" (שיר השירים ה, ב) בֵּאלֹהִי"ם, וּבֵיהּ אִיהִי מְלֵיאָ"ה, דָּבָר אַחֵר נִמְלָא טָ"ל, בֵּאלֹהִי"ם, וּבוֹ הִיא מְלֵאָ"ה, בְּאָן אֲתַר? בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּאִיהוּ שְׁתִיתָאָה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא הַשִּׁשִּׁי,  וְעַל רֵישֵׁיהּ י' עֲטָרָה כְלִילָא מֵעֲשָׂרָה, וְעַל רֹאשׁוֹ י', הָעֲטָרָה הַכְּלוּלָה מֵעֲשָׂרָה, י' אִיהִי טִפָּה דְאִתְמַשְׁכַת מִן מוֹחָא לְגַבֵּי ה' אֲפִיקֵי מָיִם, י' הִיא טִפָּה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִן הַמֹּחַ אֶל ה' אֲפִיקֵי מַיִם,  ו' רוּחָא דְנָפִיק מֵאֹזֶן שְׂמָאלָא, רוּחַ צְפוֹנִית דַהֲוָה נָפִיק מֵאֹזֶן שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וַהֲוָה מְנַשֵּׁב בְּכִנּוֹר דְּדָוִד וַהֲוָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), ו' הָרוּחַ שֶׁיּוֹצֵאת מֵאֹזֶן שְׂמֹאל, רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת מֵאֹזֶן שְׂמֹאל שֶׁל הַלֵּב, וְהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר דָּוִד, וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק דִּבְקַדְמֵיתָא אָמְרַת ה' זְעִירָא – "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב) מִן י"ה, עַד דְּאִתְעַר ו' לְגַבִּי דְאִיהוּ רוּחַ, וּמִיָּד קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק בְּשִׁית אַתְוָון מִן בְּרֵאשִׁית, שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה אָמְרָה ה' קְטַנָּה אֲנִי יְשֵׁנָה מִן י"ה, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר ו' אֵלַי שֶׁהוּא רוּחַ, וּמִיָּד קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק בְּשֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת מִבְּרֵאשִׁית,  דְּאִינוּן לָקֳבֵל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וְאִינוּן לָקֳבֵל שִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שֵׁשׁ הַתֵּבוֹת שֶׁל הַיִּחוּד, וְהֵן כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְכוּ', מַאי חָמָא דָּוִד לְאַדְכְּרָא הָכָא דַּרְגִּין אִלֵּין? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה וַדַּאי. בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא  (דף סה' עמוד א')  דְּמַשְׁכְּנָא. וְאִינּוּן בְּד' דְּגָלִין אִתְפְּרָשׁוּ כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. כֵּיוָן דַּאֲתוֹ לְבֵי מַקְדְּשָׁא הַהוּא סִידּוּרָא לָא קָאִים, אֶלָּא סִידּוּרָא אַחֲרָא. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ חֲבִיבוּתָא דְּחֲבִיבַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְתַּקְּנַת בְּכַמָּה לְבוּשִׁין מְשָׁנְיָין אִלֵּין מֵאֵלִין, וְאִתְחֲזִיאַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי קִישּׁוּטִין, כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי. וּבְמַדְבְּרָא הָכִי אִתְפְּרַשׁ בְּרָזָא דְּד'. דְּהָא בְּהַהוּא מַדְבְּרָא הֲווּ שָׁלְטִין ד' רֵישֵׁי מְסָאֲבוּתָא, "נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו). לָקֳבֵל דָּא ד' דְּגָלִין לְאַכְפְּיָא לוֹן. אֲבָל כַּד עָאלוּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין אִסְתְּדָרוּ סִידּוּרִין בְּאֹרַח אַחֲרִינָא. וְהָכִי בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא דְּאָזְלִין יִשְׂרָאֵל תְּחוּתֵיהּ, שְׁכִינְתָּא אִתְחֲזִיאַת הָכִי בְּסִידְרִין עִלָּאִין, לְפוּם סְדָרִין דְּהַהוּא רַבְרְבָא מַמָּשׁ. וְרָזָא דְּמִלָּה "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט). דְּהָא כְּמָה דְאִתְחֲזִיאוּ אִינוּן סִדְרֵי מְשָׁרְיָין, הָכִי אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְקִבְלַיְיהוּ.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵי מַקְדְּשָׁא, שָׁארֵי תִּיקּוּנָא דְּמַקְדְּשָׁא לְאִתְתַּקְּנָא. וּבְמַשְׁכְּנָא כְּתִיב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ" (שמות כה, ב) דִּשְׁכִינְתָּא הָכִי צְרִיכָה לְאִתְנַטְּלָא מִכֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמַלְכָּא. אֲבָל (דף סה' עמוד ב')  בַּמַּדְבְּרָא אִתְנְטִילַת בְּרָזָא דְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי. וְהַשְׁתָּא אִתְנְטִילַת בָּאוֹרֵחַ אַחֲרִינָא לְפוּם רָזָא דְּאִתְחֲזֵי. בְּגִין כָּךְ הָכָא אִסְתְּדָרוּ סְדָרִין "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְכוּ' לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (דברי הימים א' כט, יא). וְעִם כָּל דָּא סְדָרִין לָא אִשְׁתְּלִימוּ בְּסִידוּרָא שְׁלִים דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם רָזִין עִלָּאִין לְיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא. דִּכְדֵין כֹּלָּא אֶסְתַּדֵּר בְּרָזִין דְּלָא אֶסְתַּדֵּר בְּזִמְנָא אַחֲרָא, דְּאִתְחֲזֵי לְיִשְׂרָאֵל וְלָא לָאַחֲרִינֵי. וְעַל דָּא תְּוָהַת מַלְכַּת שְׁבָא וַדַּאי.

וְתָא חֲזֵי, דִּבְזִמְנָא דִּבְעָא שְׁלֵמָה לְאַעֲלָא אֲרוֹנָא לְגוֹ בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים אִתְדְּבָקוּ תַּרְעִין. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. דְּהָא דָּא יִחוּדָא עִלָּאָה דְּלָא יָכִיל לְאִשְׁתַּכְּחָא לְתַתָּא בְּהַאי עָלְמָא. וַאֲפִילוּ דְּאָמַר "וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כד, ז) וְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִתְחָזֵי תִּקּוּנָא לְאִתְתַּקְּנָא. עַד דְּאִדְכַּר תִּיקּוּנָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא. וְרָזָא דָּא יְהֹוָה צְבָאוֹת, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי וְאִשְׁתְּמוֹדְעוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּאִינוּן מְשָׁרְיָין דְּמַלְכָּא, בְּנִין דִּילֵיהּ, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ, וּלְהוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים.

וְתָא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא בְּכֻלְהוֹ סְדָרִין דְּיָכְלַת לְזִמְנָא לְאִתְחֲזָאָה. וְרָזָא דְּמִלָּה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. הַגָּדוֹל בְּגִין דְּכָלִיל כֹּלָּא. וּלְכֹלָּא אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה. וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא (דף סו' עמוד א')  מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', דְּכַמָּה דְּאִתְגַּלִיאוּ דַּרְגִּין לְפוּם רָזִין לְאִשְׁתַּכְּחָא לְכָל זִמְנָא, הָכִי אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל לְקִבְלַיְיהוּ וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְכוּ', מַאי חָמָא דָּוִד לְאַדְכְּרָא הָכָא דַּרְגִּין אִלֵּין? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה וַדַּאי. מה ראה דוד להזכיר כאן את המדרגות האלה? אלא, הכל הוא סוד עליון ודאי בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא (דף סה' עמוד א') דְּמַשְׁכְּנָא. בזמן שהיו ישראל במדבר, נתקן תיקון המשכן, וְאִינּוּן בְּד' דְּגָלִין אִתְפְּרָשׁוּ כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. וישראל בד' דגלים ראשים נחלקו סביב המשכן והכל בסוד עליון.כֵּיוָן דַּאֲתוֹ לְבֵי מַקְדְּשָׁא הַהוּא סִידּוּרָא לָא קָאִים, אֶלָּא סִידּוּרָא אַחֲרָא. כיון שהגיעו לבית המקדש, אותו הסדר שהיה במשכן לא הי עוד אלא סדר אחר. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ חֲבִיבוּתָא דְּחֲבִיבַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְתַּקְּנַת בְּכַמָּה לְבוּשִׁין מְשָׁנְיָין אִלֵּין מֵאֵלִין, וְאִתְחֲזִיאַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי קִישּׁוּטִין, אלא, השכינה מתוך החיבה שמחבבת את ישראל, כך נתקנה אחריהם בכמה לבושים השונים אלה מאלה, ונראתה בכמה תיקוני קישוטים, כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי. הכל לפי הזמן כמו שצריך.וּבְמַדְבְּרָא הָכִי אִתְפְּרַשׁ בְּרָזָא דְּד'. ובמדבר התחלקו כך בסוד ארבע דגלים,דְּהָא בְּהַהוּא מַדְבְּרָא הֲווּ שָׁלְטִין ד' רֵישֵׁי מְסָאֲבוּתָא, בגלל שבמדבר ההוא היו שולטים ארבעה ראשי הטומאה הרמוזים בפסוק"נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו). לָקֳבֵל דָּא ד' דְּגָלִין לְאַכְפְּיָא לוֹן וכנגדם היו ארבעה דגלים סובבים את המשכן כדי לכפות אותם שלא יתקרבו. אֲבָל כַּד עָאלוּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין אִסְתְּדָרוּ סִידּוּרִין בְּאֹרַח אַחֲרִינָא. אבל, אחרי שבאו לבית המקדש, נסדרו הסדרים הדרך אחרת.וְהָכִי בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא דְּאָזְלִין יִשְׂרָאֵל תְּחוּתֵיהּ, שְׁכִינְתָּא אִתְחֲזִיאַת הָכִי בְּסִידְרִין עִלָּאִין, לְפוּם סְדָרִין דְּהַהוּא רַבְרְבָא מַמָּשׁ. וכעניין זה, בכל שר ושר הממונה על כל אומה, כשישראל נכנסים תחת חסותו, נראית השכינה כך כפי הסדרים העליונים, כפי הסדרים של אותו השר הממונה ממש.וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר"לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט). דְּהָא כְּמָה דְאִתְחֲזִיאוּ אִינוּן סִדְרֵי מְשָׁרְיָין, הָכִי אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְקִבְלַיְיהוּ, שהרי כמו שנראים סדרי המחנות האלו של כל אומה ככה נמצאת השכינה כנגדם.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵי מַקְדְּשָׁא, שָׁארֵי תִּיקּוּנָא דְּמַקְדְּשָׁא לְאִתְתַּקְּנָא. באותו הזמן של דוד המלך, שעת שהתנדבו ישראל לבית המקדש "וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְנוֹס אֶת-הַגֵּרִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים לַחְצוֹב אַבְנֵי גָזִית לִבְנוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים" (דב"ה א כב. ב.), התחיל התיקון של המקדש להתקן,וּבְמַשְׁכְּנָא בבנין המשכן כְּתִיב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ" (שמות כה, ב) דִּשְׁכִינְתָּא הָכִי צְרִיכָה לְאִתְנַטְּלָא מִכֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמַלְכָּא. שהשכינה צריכה לקחת השפע מכל המדרגות של המלך שהם גם בניינהאֲבָל (דף סה' עמוד ב') בַּמַּדְבְּרָא אִתְנְטִילַת בְּרָזָא דְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי. אבל במדבר לקחה בסוד אותו התיקון שהיה שם,וְהַשְׁתָּא אִתְנְטִילַת בָּאוֹרֵחַ אַחֲרִינָא לְפוּם רָזָא דְּאִתְחֲזֵי ועתה בבנין המקדש נטלה בדרך אחרת כפי הסוד שהיה ראוי עתה. בְּגִין כָּךְ הָכָא אִסְתְּדָרוּ סְדָרִין לכן, עתה בזמן דוד הלך ע"ה הסתדרו הסדרים כפי שכתוב "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְכוּ' לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (דברי הימים א' כט, יא) שהם גילוי הסדרים של מדרגות זו"ן. וְעִם כָּל דָּא סְדָרִין לָא אִשְׁתְּלִימוּ בְּסִידוּרָא שְׁלִים דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם רָזִין עִלָּאִין לְיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, ועם כל זה, לא נשלמו הסדרים בסדר שלם שראוי להיות לפי הסודות העליונים לישראל דווקא המושרשים בכל הספירות ולא רק בזו"ן אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אלא רק בזמנו של שלמה המלך.דִּכְדֵין כֹּלָּא אֶסְתַּדֵּר בְּרָזִין דְּלָא אֶסְתַּדֵּר בְּזִמְנָא אַחֲרָא, דְּאִתְחֲזֵי לְיִשְׂרָאֵל וְלָא לָאַחֲרִינֵי. וְעַל דָּא תְּוָהַת מַלְכַּת שְׁבָא וַדַּאי שאז הכל הסתדר בסוד כל הי' ספירות שלא נסדרו בזמן אחר, שהיו ראויים דווקא לישראל ולא לאחרים, ועל זה תמהה מלכת שבא ודאי.

וְתָא חֲזֵי, דִּבְזִמְנָא דִּבְעָא שְׁלֵמָה לְאַעֲלָא אֲרוֹנָא לְגוֹ בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים אִתְדְּבָקוּ תַּרְעִין. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. בוא וראה, בשעה שרצה שלמה המלך להכניס את ארון הברית לתוך קודש הקודשים, נדבקו השערים ולא יכל להכניסו והכל הוא סוד עליון. דְּהָא דָּא יִחוּדָא עִלָּאָה דְּלָא יָכִיל לְאִשְׁתַּכְּחָא לְתַתָּא בְּהַאי עָלְמָא. וַאֲפִילוּ דְּאָמַר שהרי זה היחוד העליון לא יכול להמצא למטה בזה העולם ואפילו שאמר "וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כד, ז) וְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִתְחָזֵי תִּקּוּנָא לְאִתְתַּקְּנָא, אפילו שהזכיר מלך הכבוד הוא קודשא בריך הוא / ז"א שהוא בסוד הנהגת העולם הזה, לא יכל התיקון להיתקן ולא נפתחו השערים. עַד דְּאִדְכַּר תִּיקּוּנָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא. עד שהזכיר את התיקון העליון בזמן שקבלו ישראל את התורה, וְרָזָא דָּא וזה סוד יְהֹוָה צְבָאוֹת בשעה שאמר את מזמור "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה" (תהלים כד. ט'-י') והזכיר יְהֹוָה צְבָאוֹת גרם לתיקון עליון שהסיר את נעילת השערים, ושאמר "יְהֹוָה אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (ספר דברי הימים ב. ו מב.) הזכיר את מדרגת חסדי דויד ונפתחו השערים. וענין יְהֹוָה צְבָאוֹת נתקן בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי וְאִשְׁתְּמוֹדְעוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּאִינוּן מְשָׁרְיָין דְּמַלְכָּא, בְּנִין דִּילֵיהּ, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ, וּלְהוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, בזמן שעמדו ישראל על הר סיני, ונודעו שכל נשמות ישראל הם חילות המלך, בני המלך, ונקשרו בו, ולהם נמסר התיקון הזה בתיקון שלם.

וְתָא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא בְּכֻלְהוֹ סְדָרִין דְּיָכְלַת לְזִמְנָא לְאִתְחֲזָאָה. בוא וראה בזמן שעמדו ישראל על הר סיני, נראתה השכינה בכל הסדרים שיכולה להיראות בכל זמן, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", "הַגָּדוֹל" בְּגִין דְּכָלִיל כֹּלָּא הגדול, בגלל שכולל את הכל. וּלְכֹלָּא אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, שכולם הוכנו ע"י משה וזה סוד. וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא (דף סו' עמוד א') מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', דְּכַמָּה דְּאִתְגַּלִיאוּ דַּרְגִּין לְפוּם רָזִין לְאִשְׁתַּכְּחָא לְכָל זִמְנָא, שכמו שהתגלו המדרגות העליונות בסודותיהם להמצא בכל זמן הָכִי אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל לְקִבְלַיְיהוּ וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן, ככה נזדמנו ישראל כנגדם ודאי ודאי. אשרי חלקם.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תל"ו מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תל"ו: הכח היחוד להפוך מדבר ציה מקום נחש שרף ועקרב לארץ מוצאי מים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה הַפּוֹתֵחַ, "בְּמִדְבָּר מַיִם" בְּמָקוֹם שֶׁצִּמָּאוֹן שׁוֹלֵט שֶׁהִיא לִילִית שִׁפְחָה רָעָה, "הַבּוֹר רֵיק" וַדַּאי, "מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ", וְזֶה, "מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב", אֲבָל יִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, נֶאֱמַר בּוֹ, "פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם". צוּר – דִּינָא קַשְׁיָא, אַתָּה פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ שֶׁהוּא פָּתַח וְזֶה אוֹת אֱמֶת, לְהַרְאוֹת אֲמִתְּךָ שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, וְאֵין יוֹצֵא מֵרְצוֹנְךָ. אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ עַתָּה בְּאֶרֶץ צִיָּה, צִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין בּוֹ מַיִם וַדַּאי, יִחוּד שֶׁלְּךָ יִפְתַּח לָנוּ שַׁעֲרֵי בִרְכוֹתֶיךָ, וִיקֻיַּם בָּנוּ, "הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד בְּךָ בָּטַחְנוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ לָעַד, כָּל תִּקְוָתֵנוּ בְּיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, הוֹשִׁיעֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.