Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא כְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו)? אָמַר לֵיהּ בְּרִי, וַוי לִבְנֵי עָלְמָא דְאִינוּן אֲטִימִין לִבָּא, דְּחָשְׁבִין דְּיָדְעִין וְלָא יָדְעִין, וַדַּאי 'אֲנִי' אִיהִי שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי" (ויקרא כו, כח), אִיהִי לָא אִשְׁתַּנִּי וְלָא אִיהִי תְמוּרָה מִינֵיהּ בְּאָחֳרָא, וְאִיהוּ לָא אִשְׁתַּנִּי וְלָא אִסְתַּתַּר מִינָהּ, אֲבָל לְגַבֵּי חַיָּיבַיָּא אִשְׁתַּנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִסְתַּתַּר מִנַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם" (דברים לב, כ), וְאַמַּאי בְּגִין "כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם" (דברים לב, כ).

מִיָּד קָמוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּא דְשָׁמְעוּ מִלִּין אִלֵּין, וְנָשְׁקוּ לֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְאָמְרוּ אִלּוּ לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַיֵּינוּ, דְּוַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לָא אִשְׁתַּנִּי דָא מִן דָּא, אֲבָל לְגַבֵּי אָחֳרָנִין אִשְׁתַּנִּי וְאִסְתַּתַּר, בְּכַמָּה לְבוּשִׁין, וּבְכַמָּה כִּסּוּיִין, וּבְכַמָּה קְלִיפִין, וּבְגִין דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים ו, יא), דְאִיהוּ הֲוָה יָדַע בִּקְלִיפִין כֻּלְּהוּ, וּבְגִין דָּא לָא שְׁבִיק אֲפִילוּ מִינֵי דְכִשּׁוּף דְּלָא יָדַע, בְּגִין דְּיָדַע בִּקְלִיפִין. וְרַעְיָא מְהֵימְנָא אִיהוּ תַבַּר כָּל קְלִיפִין, וְנָפִיק מִתַּמָּן מוֹחָא דְאִיהוּ יְהֹוָה לְאַרְבַּע סִטְרֵי דֶאֱגוֹזָא, וּמְפַרְנֵס מִנֵּיהּ לְהַהִיא חוֹלָה דְּאִיהִי אדנ"י, דִּבְאִלֵּין קְלִיפִין דִּי בֶאֱגוֹז דְּאִינוּן תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם אָמַר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, וְאִית שִׁנּוּיִין אוֹחֳרָנִין לְטַב לְכָל חַד כְּפוּם עוֹבָדֵיהּ.

(דף עב ע"א) זִמְנִין אִתְגַּלְיָא לוֹן בִּדְמוּת אַרְיֵה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג, ח), זִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְשׁוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו" (דברים לג, יז), וְזִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְּנֶשֶׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" (דברים לב, יא), וְזִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְאָדָם סָבָא, כְּמָה דְּאִתְדַּמְיָא לְאִלֵּין דְּאָמְרֵי "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב), דְּאִיהוּ הֲוָה אִתְדַּמְיָין לוֹן בִּדְמוּת סָבָא, וְאִתְּמַר בְּהוּ "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר" (דברים לב, יג), אֲבָל לְאִלֵּין דְּתַלְיָין מִנֵּיהּ וּמִשְּׁכִינְתֵּיהּ לָא אִשְׁתַּנֵּי לְעוֹלָם.

וְאִינוּן תְּמוּרוֹת אִינוּן רָזָא דְיִבּוּם, דְּאִתְּמַר בָּהּ בַּיְבָמָה "עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), בְּהַהוּא נַעַל דְּ"נָתַן לְרֵעֵהוּ" אִית תְּמוּרָה, וְשִׁנּוּי רָצוֹן, וְתַמָּן צָרִיךְ 'שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה לְקַיֵּים כָּל דָּבָר', נַעַל אִיהוּ גוּפָא.

וְאַמַּאי בַּחֲלִיצַת נַעַל דְּנָתַן לְרֵעֵהוּ אִית תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי, אָמַר סָבָא חֲדָא, רַבִּי רַבִּי, לָא תֵימָא הָכִי, אֶלָּא אַמַּאי חֲלִיצָה בַּנַּעַל, אֶלָּא אִיהוּ קְלִיפָה לְאִתְטַמְרָא בָּהּ לְאִשְׁתֵּזָבָא מִנֵּיהּ, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבֵּי מְקַטְרְגִין דִּילֵיהּ, וּבַחֲלִיצָה דְּנַעַל חָלַץ לֵיהּ י"ה, וּבְגִין דָּא "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), נַעַל ו', "גַּן נָעוּל" (שיר השירים ד, יב), דְּאִיהוּ בֶּן י"ה, לְאַעָלָא בֵּין ו"ה, וְדָא אִיהוּ חָלַץ י"ה.
וּמֹשֶׁה אִתְּמַר בֵּיהּ "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג, ה), דָּא בְּהִפּוּכָא דְאָחֳרָנִין, דְּלָא צָרִיךְ לְאִתְחַזְיָא קֳדָם שְׁכִינְתָּא בִּקְלִיפָה, וְרָזָא דְמִלָּה "כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב), וּלְגַבֵּי אֲבָהָן לָא אִתְחַזְיָא אֶלָּא בַּנְּעָלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב), אֲבָל לְגַבֵּי מֹשֶׁה בְּלָא כִּסּוּיָא כְּלָל, וְרָזָא דְמִלָּה "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ"ל שַׁדָּ"י, וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג), וּמֹשֶׁה אִתְּמַר בֵּיהּ "וְאָמְרוּ לִ"י מַ"ה שְּׁמ"וֹ מָ"ה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא כְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו)? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲרֵי כָתוּב אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי?  אָמַר לֵיהּ בְּרִי, וַוי לִבְנֵי עָלְמָא דְאִינוּן אֲטִימִין לִבָּא, דְּחָשְׁבִין דְּיָדְעִין וְלָא יָדְעִין, אָמַר לוֹ: בְּנִי, אוֹי לִבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי לֵב, שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁיּוֹדְעִים וְלֹא יוֹדְעִים,  וַדַּאי 'אֲנִי' אִיהִי שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי" (ויקרא כו, כח), וַדַּאי אֲנִי, הִיא הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי,  אִיהִי לָא אִשְׁתַּנִּי וְלָא אִיהִי תְמוּרָה מִינֵיהּ בְּאָחֳרָא, וְאִיהוּ לָא אִשְׁתַּנִּי וְלָא אִסְתַּתַּר מִינָהּ, הִיא לֹא מִשְׁתַּנָּה וְאֵינָהּ תְּמוּרָה מִמֶּנּוּ בְּאַחֵר, וְהוּא לֹא מִשְׁתַּנֶּה וְלֹא מִסְתַּתֵּר מִמֶּנָּה,  אֲבָל לְגַבֵּי חַיָּיבַיָּא אִשְׁתַּנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִסְתַּתַּר מִנַּיְיהוּ, אֲבָל אֶל הָרְשָׁעִים מִשְׁתַּנֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִסְתַּתֵּר מֵהֶם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם" (דברים לב, כ), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם,  וְאַמַּאי בְּגִין "כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם" (דברים לב, כ). וְלָמָּה? בִּגְלַל כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם.

מִיָּד קָמוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּא דְשָׁמְעוּ מִלִּין אִלֵּין, וְנָשְׁקוּ לֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְאָמְרוּ אִלּוּ לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַיֵּינוּ, מִיָּד קָמוּ כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְנָשְׁקוּ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמְרוּ, אִלּוּ לֹא בָאנוּ לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה - דַּיֵּנוּ, דְּוַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לָא אִשְׁתַּנִּי דָא מִן דָּא, שֶׁוַּדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ לֹא מִשְׁתַּנִּים זֶה מִזֶּה, אֲבָל לְגַבֵּי אָחֳרָנִין אִשְׁתַּנִּי וְאִסְתַּתַּר, בְּכַמָּה לְבוּשִׁין, וּבְכַמָּה כִּסּוּיִין, וּבְכַמָּה קְלִיפִין, אֲבָל לַאֲחֵרִים מִשְׁתַּנֶּה וּמִסְתַּתֵּר בְּכַמָּה לְבוּשִׁים, וּבְכַמָּה כִּסּוּיִים, וּבְכַמָּה קְלִפּוֹת, וּבְגִין דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים ו, יא), דְאִיהוּ הֲוָה יָדַע בִּקְלִיפִין כֻּלְּהוּ, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת,  וּבְגִין דָּא לָא שְׁבִיק אֲפִילוּ מִינֵי דְכִשּׁוּף דְּלָא יָדַע, בְּגִין דְּיָדַע בִּקְלִיפִין וּמִשּׁוּם זֶה לֹא הִשְׁאִיר אֲפִלּוּ מִינֵי כִשּׁוּף שֶׁלֹּא יָדַע, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע (לָדַעַת) אֶת הַקְּלִפּוֹת,  וְרַעְיָא מְהֵימְנָא אִיהוּ תַבַּר כָּל קְלִיפִין, וְנָפִיק מִתַּמָּן מוֹחָא דְאִיהוּ יְהֹוָה לְאַרְבַּע סִטְרֵי דֶאֱגוֹזָא, וְהָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן יִשְׁבֹּר אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת, וּמוֹצִיא מִשָּׁם הַמֹּחַ, שֶׁהוּא יהו"ה, לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָאֱגוֹז, (שֶׁהֵם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם),  וּמְפַרְנֵס מִנֵּיהּ לְהַהִיא חוֹלָה דְּאִיהִי אדנ"י, דִּבְאִלֵּין קְלִיפִין דִּי בֶאֱגוֹז דְּאִינוּן תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, וּמְפַרְנֵס מִמֶּנּוּ אֶת אוֹתָהּ חוֹלָה שֶׁהִיא אדנ"י, שֶׁבַּקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ שֶׁבָּאֱגוֹז, שֶׁהֵם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם,  אָמַר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, וְאִית שִׁנּוּיִין אוֹחֳרָנִין לְטַב לְכָל חַד כְּפוּם עוֹבָדֵיהּ אָמַר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, וְיֵשׁ שִׁנּוּיִים אֲחֵרִים לְטוֹב לְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו.

(דף עב ע"א) זִמְנִין אִתְגַּלְיָא לוֹן בִּדְמוּת אַרְיֵה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג, ח), לִפְעָמִים מִתְגַּלֶּה לָהֶם בִּדְמוּת אַרְיֵה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא,  זִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְשׁוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו" (דברים לג, יז), לִפְעָמִים בִּדְמוּת שׁוֹר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, וְזִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְּנֶשֶׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" (דברים לב, יא), וְלִפְעָמִים בִּדְמוּת נֶשֶׁר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ,  וְזִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְאָדָם סָבָא, כְּמָה דְּאִתְדַּמְיָא לְאִלֵּין דְּאָמְרֵי "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב), דְּאִיהוּ הֲוָה אִתְדַּמְיָין לוֹן בִּדְמוּת סָבָא, וּפְעָמִים בִּדְמוּת אָדָם זָקֵן, כְּמוֹ שֶׁנִּדְמָה לְאֵלּוּ, שֶׁאָמְרוּ זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, שֶׁהוּא הָיָה מִתְדַּמֶּה לָהֶם בִּדְמוּת זָקֵן,  וְאִתְּמַר בְּהוּ "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר" (דברים לב, יג), אֲבָל לְאִלֵּין דְּתַלְיָין מִנֵּיהּ וּמִשְּׁכִינְתֵּיהּ לָא אִשְׁתַּנֵּי לְעוֹלָם. וְנֶאֱמַר בָּהֶם (בּוֹ) וַיֵּנִקֵהוּ דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר, אֲבָל לְאֵלּוּ שֶׁתְּלוּיִים מִמֶּנּוּ וּמִשְּׁכִינָתוֹ, לֹא מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם.

וְאִינוּן תְּמוּרוֹת אִינוּן רָזָא דְיִבּוּם, דְּאִתְּמַר בָּהּ בַּיְבָמָה "עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, וְאוֹתָן הַתְּמוּרוֹת הֵן סוֹד הַיִּבּוּם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ בַּיְבָמָה עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), בְּהַהוּא נַעַל דְּ"נָתַן לְרֵעֵהוּ" אִית תְּמוּרָה, וְשִׁנּוּי רָצוֹן, לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ, בְּאוֹתָהּ נַעַל שֶׁנָּתַן לְרֵעֵהוּ יֵשׁ תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי רָצוֹן,  וְתַמָּן צָרִיךְ 'שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה לְקַיֵּים כָּל דָּבָר', נַעַל אִיהוּ גוּפָא, וְשָׁם צָרִיךְ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, הַנַּעַל הוּא הַגּוּף.

וְאַמַּאי בַּחֲלִיצַת נַעַל דְּנָתַן לְרֵעֵהוּ אִית תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי? וְלָמָּה בַּחֲלִיצַת נַעַל שֶׁנָּתַן לְרֵעֵהוּ יֵשׁ תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי?  אָמַר סָבָא חֲדָא, רַבִּי רַבִּי, לָא תֵימָא הָכִי, אֶלָּא אַמַּאי חֲלִיצָה בַּנַּעַל, אָמַר זָקֵן אֶחָד: רַבִּי רַבִּי, אַל תֹּאמַר כָּךְ, אֶלָּא לָמָּה חֲלִיצָה בְנַעַל? אֶלָּא אִיהוּ קְלִיפָה לְאִתְטַמְרָא בָּהּ לְאִשְׁתֵּזָבָא מִנֵּיהּ, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבֵּי מְקַטְרְגִין דִּילֵיהּ, אֶלָּא הִיא הַקְּלִפָּה לְהִסְתַּתֵּר בָּהּ לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, וְלֹא נוֹדַע אֶל הַמְקַטְרְגִים שֶׁלּוֹ, וּבַחֲלִיצָה דְּנַעַל חָלַץ לֵיהּ י"ה, וּבְגִין דָּא "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), וּבַחֲלִיצָה שֶׁל נַעַל חוֹלֵץ לוֹ י"ה, וּמִשּׁוּם זֶה שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ,  נַעַל ו', "גַּן נָעוּל" (שיר השירים ד, יב), דְּאִיהוּ בֶּן י"ה, לְאַעָלָא בֵּין ו"ה, וְדָא אִיהוּ חָלַץ י"ה. נַעַל ו', גַּן נָעֻל, שֶׁהוּא בֶּן י"ה, לְהִכָּנֵס בֵּין ו"ה, וְזֶהוּ חָלַץ י"ה.

וּמֹשֶׁה אִתְּמַר בֵּיהּ "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג, ה), דָּא בְּהִפּוּכָא דְאָחֳרָנִין, דְּלָא צָרִיךְ לְאִתְחַזְיָא קֳדָם שְׁכִינְתָּא בִּקְלִיפָה, וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַר שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, זֶה בְּהֵפֶךְ שֶׁל אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה עִם קְלִפָּה,  וְרָזָא דְמִלָּה "כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב), וְסוֹד הַדָּבָר - כִּי אֵין לָבֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק,  וּלְגַבֵּי אֲבָהָן לָא אִתְחַזְיָא אֶלָּא בַּנְּעָלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב), וְלָאָבוֹת לֹא נִרְאָה אֶלָּא בַנְּעָלִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב,  אֲבָל לְגַבֵּי מֹשֶׁה בְּלָא כִּסּוּיָא כְּלָל, אֲבָל לְמֹשֶׁה בְּלִי כִסּוּי כְּלָל,  וְרָזָא דְמִלָּה "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ"ל שַׁדָּ"י, וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג), וּמֹשֶׁה אִתְּמַר בֵּיהּ "וְאָמְרוּ לִ"י מַ"ה שְּׁמ"וֹ מָ"ה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), וְסוֹד הַדָּבָר - וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ"ל שַׁדַּ"י וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַר וְאָמְרוּ לִ"י מַה שְּׁמ"וֹ מָ"ה אוֹמַר אֲלֵיהֶם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

קַדְמָאָה בְּרֵאשִׁית עֲלֵיהּ אָמְרוּ רַבָּנָן 'בְּרֵאשִׁית נָמֵי מַאֲמָר הוּא' (ראש השנה לב) וְדָא כֶּתֶר עִלָּאָה דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכֹלָּא, בּוֹצִינָא דְּכָל בּוּצִינִין, דְּכֹלָּא תַּלְיָא מִינֵּיהּ וַדַּאי. וְדָא בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א שִׁי"ת, שִׁית תַּתְאִין, בָּרָא תְּלָת עִלָּאִין, כֶּתֶר כְּלָלָא דְּכֹלָּא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ לְחוּדֵיהּ הֲוָה נָהִיר לְתַתָּא נְהִירוּ דַּקִּיק קָאִים דְּלָא אִתְתְּקַף, וּמִלִּין לָא קָיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב) וְכוּ' דְּהָא אִינוּן אָחֲרָנִין הֲווּ קָיְימִין לְאִתְתַּקְּפָא עַל אַרְעָא, בְּגִין נְהִירוּ דְּאַסְתִּים מִינַּהּ, (דף קסג' עמוד א')  וְרָזָא דָּא קָמַץ.

לְבָתַר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וְהָכָא אִתְפַּתָחוּ מִילִין לְאִתְתַּקְּנָא. וּבְזִמְנָא דְּחָב אָדָם, הַהוּא קִשְׁרָא קַדְמָאָה אִשְׁתְּרֵי. לְבָתַר בְּקַיִן אִתְתְּקַף חֲשׁוּכָא עַל נְהוֹרָא. וְדָא גָּרִים לְבָתַר חֲשׁוּכָא דְּאוֹרַיְתָא.

תְלִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א, ו) מִסִּטְרָא דְּבִינָה. רָקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי חֵיוָן. וְדָא אֶתְקַלְקַל בְּדָרָא דֶּאֱנוֹשׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו). וְרָזָא דָּא הָכָא תַּלְיָא עוֹבְדֵי אֱלִילִים לְאַפְרָדָא אִימָּא מֵעַל גַּבֵּי בְּנִין. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ" (שמות לב, ד). וְדָא "אָז הוּחַל לִקְרֹא" (בראשית ד, כו), א"ז א' ז', אִימָּא עַל בְּנִין. וְדָא "הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (שם), לְמֵיהַב אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא בְּפוּלְחָנָא דְּפָלְחוּ לַהּ.

רְבִיעָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם" (בראשית א, ט) מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד. דְּקָאִים לְרַהֲטָא לַאֲתַר דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ.

(דף קסג' עמוד ב') חֲמִישָׁאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א, יא) מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. לְאִתְתַּקְּנָא לָקֳבֵל דְּכוֹרָא כִּדְקָא חֲזֵי. לְאִתְחַבְּרָא בְּחִיבּוּרָא חַד יְמִינָא וּשְׂמָאלָא.

שְׁתִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת" (בראשית א, יד) מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא.

שְׁבִיעָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א, כ) מִסִּטְרָא דְּנֶצַח לִימִינָא.

תְּמִינָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ" (בראשית א, כד) מִסִּטְרָא דְּהוֹד לִשְׂמָאלָא.

תְּשִּׁיעֲאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו) מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק.

עֲשִׂירָאָה "וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ" (בראשית ט, א) מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת. וְהָכָא כָּלִיל "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי" (בראשית א, כט) וְכוּ' מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וַדַּאי דְּאִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּבָהּ קַיְימַת פּוּלְחָנָא לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא. בְּכֻלְהוֹ עֲשָׂרָה דָּרִין אִלֵּין אִתְקַלְקָלוּ מִילִין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּקַדְמִיתָא. עַד דַּאֲתָא נֹחַ, דְּבֵיהּ קָאִים עָלְמָא לְאִתְתַּקְּנָא (דף קסד' עמוד א')  בְּאֹרַח אַחֲרִינָא.

קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאָמַר, בְּרִיךְ אַנְתְּ אַבְרָהָם דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּבָךְ אִתְתַּקַּן עָלְמָא כִּדְקָא יָאוּת. דְּאִתְּמָר בְּךָ 'שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב).

קַדְמָאָה בְּרֵאשִׁית עֲלֵיהּ אָמְרוּ רַבָּנָן 'בְּרֵאשִׁית נָמֵי מַאֲמָר הוּא' (ראש השנה לב) וְדָא כֶּתֶר עִלָּאָה דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכֹלָּא, בּוֹצִינָא דְּכָל בּוּצִינִין, דְּכֹלָּא תַּלְיָא מִינֵּיהּ וַדַּאי. המאמר הראשון, הוא "בראשית" שעליו אמרו חכמינו "בראשית גם כן מאמר הוא" כיון שבפסוקים אכן נאמר רק ט' פעמים "ויאמר אלקים" אלא שהמילה "ראשית" נחשבת גם למאמר כיון שהיא ראשית הכל. ובראשית היא כתר עליון שהוא כללות הכל, האור של כל האורות, שהכל תלוי ממנו ודאי. וְדָא בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א שִׁי"ת -  שִׁי"ת תַּתְאִין, בָּרָ"א - תְּלָת עִלָּאִין, כֶּתֶר כְּלָלָא דְּכֹלָּא.  וזה סוד בראשית אותיות בר"א שי"ת, שי"ת הם שש תחתונות, בר"א הם ג' עליונות, כתר כללות הכל. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ לְחוּדֵיהּ הֲוָה נָהִיר לְתַתָּא נְהִירוּ דַּקִּיק קָאִים דְּלָא אִתְתְּקַף, וּמִלִּין לָא קָיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ  אבל בזמן שהוא לבד היה מאיר למטה, אור דק נעלם עמד שלא להתחזק בגילוי, והדברים לא עמדו במקומם, לפיכך נאמר "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב) וְכוּ' דְּהָא אִינוּן אָחֲרָנִין הֲווּ קָיְימִין לְאִתְתַּקְּפָא עַל אַרְעָא, בְּגִין נְהִירוּ דְּאַסְתִּים מִינַּהּ. שהרי אלו האורות האחרים היו מעומדים להתחזק על האדמה ולהעמיד הדברים במקומם, לפיכך האור נסתם מהבריאה. (דף קסג' עמוד א')  וְרָזָא דָּא קָמַץ, וזה סוד של ניקוד קמץ של הכתר שרומז על האור הקמוץ.

לְבָתַר לאחר מכן "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וְהָכָא אִתְפַּתָחוּ מִילִין לְאִתְתַּקְּנָא. מצד החכמה כאן נפתחו הדברים הקמוצים להיתקן. וּבְזִמְנָא דְּחָב אָדָם, הַהוּא קִשְׁרָא קַדְמָאָה אִשְׁתְּרֵי. לְבָתַר בְּקַיִן אִתְתְּקַף חֲשׁוּכָא עַל נְהוֹרָא. וְדָא גָּרִים לְבָתַר חֲשׁוּכָא דְּאוֹרַיְתָא. ובזמן שחטא אדם, אותו הקשר הראשון נפתח, אחר-כך בקין התחזק החושך על האור, וזה גרם אחר כך להחשכות התורה.

תְלִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א, ו) מִסִּטְרָא דְּבִינָה. רָקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי חֵיוָן. וְדָא אֶתְקַלְקַל בְּדָרָא דֶּאֱנוֹשׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ מצד הבינה הרקיע שעל גבי החיות. וזה התקלקל בדור אנוש שנאמר בו "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו). וְרָזָא דָּא הָכָא תַּלְיָא עוֹבְדֵי אֱלִילִים לְאַפְרָדָא אִימָּא מֵעַל גַּבֵּי בְּנִין. וְרָזָא דְּמִלָּה  וסוד זה, שמכאן נתלת עבודת אלילים להפריד אמא הנקראת ג"כ בשם "אלהים חיים"  - מעל גבי הבנים בסוד הדבר "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ" (שמות לב, ד). וְדָא "אָז הוּחַל לִקְרֹא" (בראשית ד, כו), א"ז א' ז', אִימָּא עַל בְּנִין. וְדָא  א"ז אותיות א' ז'. א' - אימא, השורה על ז' ספירות שתחתיה הנקראים בנים, וזה, "הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (שם), לְמֵיהַב אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא בְּפוּלְחָנָא דְּפָלְחוּ לַהּ.לתת מקום לסטרא אחרא בעבודה שעבדו אותה. 

רְבִיעָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם" (בראשית א, ט) מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד. דְּקָאִים לְרַהֲטָא לַאֲתַר דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. שעומד להתפשט למקום שראוי לו.

(דף קסג' עמוד ב') חֲמִישָׁאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א, יא) מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. לְאִתְתַּקְּנָא לָקֳבֵל דְּכוֹרָא כִּדְקָא חֲזֵי. לְאִתְחַבְּרָא בְּחִיבּוּרָא חַד יְמִינָא וּשְׂמָאלָא.  מצד הגבורה, להיתקן כנגד הזכר כמו שראוי, להתחבר בחיבור אחד ימין ושמאל. 

שְׁתִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת" (בראשית א, יד) מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. מצד העמוד האמצעי.

שְׁבִיעָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א, כ) מִסִּטְרָא דְּנֶצַח לִימִינָא.

תְּמִינָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ" (בראשית א, כד) מִסִּטְרָא דְּהוֹד לִשְׂמָאלָא.

תְּשִּׁיעֲאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו) מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק.

עֲשִׂירָאָה "וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ" (בראשית ט, א) מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת. וְהָכָא כָּלִיל  מצד המלכות, וכאן כלול "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי" (בראשית א, כט) וְכוּ' מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וַדַּאי דְּאִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּבָהּ קַיְימַת פּוּלְחָנָא לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא.  מצד המלכותו ודאי שהיא כללות הכל, ובה נמצאת העבודה לתיקון הכל. בְּכֻלְהוֹ עֲשָׂרָה דָּרִין אִלֵּין אִתְקַלְקָלוּ מִילִין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּקַדְמִיתָא. עַד דַּאֲתָא נֹחַ, דְּבֵיהּ קָאִים עָלְמָא לְאִתְתַּקְּנָא (דף קסד' עמוד א') בְּאֹרַח אַחֲרִינָא. בכל עשרה דורות אלה, התקלקלו הדברים שנבראו בתחילה. עד שבא נוח שבו עמד העולם להתקן בדרך אחרת.

קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאָמַר, בְּרִיךְ אַנְתְּ אַבְרָהָם דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּבָךְ אִתְתַּקַּן עָלְמָא כִּדְקָא יָאוּת. קם מט"ט שרא רבא ואמר ברוך אתה אברהם שאתה הוא שבך נתקן העולם כמו שראוי, שנאמר בך, דְּאִתְּמָר בְּךָ 'שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב).

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה רל"א: סוד יחודו ית' אינו נודע כ"כ בזמן הזה, ולע"ל יודע ויובן בכח הנשמות החדשות שישפעו אז על ישראל

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָּעָלֶךָ", שֶׁנֶאֱמַר "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט, שֶׁכֵּן אַתָּה עָתִיד לְגַלּוֹת סוֹד אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ בְּכָל אוֹתָם הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן כָּתוּב מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַנְּבִיאִים עוֹלִים לִרְאוֹת רוֹאִים מַה שֶּׁרוֹאִים וְאַחַר כַּךְ נֶאֱמַר אֲלֵיהֶם בְּמֻּפְלֶא מִמְךָ אַל תִּדְרֹשׁ, וּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלְךָ אֵינוֹ נוֹדָע כָּרָאוּי, אֶלָּא לְעָתִיד לָבוֹא בִּזְמַן שֶׁיִּתְגַּלּוּ נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְהַדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם", אָז יִרְאוּ אוֹתָם הַנִּסְתָּרִים שֶׁגָּנַזְתָּ לְגַבְּךָ וְיִוָּדַע סוֹד יִחוּדְךָ, שֶׁעַד עַתָּה לֹא גִּלִּיתָ אֶלָּא מַדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ וְאָז וְנִרְאֶה שֶׁכֻּלָּם עוֹלִים בְּיִחוּד אֶחָד, וְאֶחָ"ד סוֹד זֶה הַיִּחוּד תְּגַלֶּה לָנוּ לְהִתַּקֵּן הַכֹּל בְּדֶרֶךְ שָׁלֵם, מִשָּׁם וָהָלְאָה יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, הַכֹּל בְּגִלּוּי שָׁלֵם,

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי בְּזֹאת הַתִּקְוָה אָנוּ עוֹמְדִים לְגַבְּךָ, שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עַל הָאֱמֶת שֶׁלְךָ, בָּאֱמֶת שֶׁלְךָ תִּתְגַּלֶּה עָלֵינוּ וְתוֹדִיעַ לָנוּ יְקָר יִחוּדְךָ שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין זוּלָתְךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רל"ב: מצד שליטת האחוריים נמצא הסתר הפנים, וניתנת שליטה לעכו"ם ושריהם. אבל בגילוי הארת הפנים תתגלה שליטתו ית' היחידה בנעימות נצח.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עַד אָנָה יִהְיֶה הַחֹשֶׁךְ שׁוֹלֵט עָלֵינוּ, שֶׁאוֹתָם הַפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁלְּךָ אֵינָם מִתְגַּלִּים לְגַבָּן, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ", וּלְפִי שֶׁאֲחוֹרַיִם שׁוֹלְטִים לֹא נוֹדָע יְקָר שֶׁלְךָ, וְכַמָּה הֵם שֶחוֹשְׁבִים שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בָּעוֹלָם ח"ו, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל מִבָּתַר כַּתְפָא נוֹטְלִים, כְּמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁגִּיחַ בָּנוּ, וְכָאן תְּלוּיִים כָּל אוֹתָם עַכוּ"ם וְשָׂרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּרְאָה שֶׁלָּהֶם נִתַּן הָעוֹלָם, וְאַתָּה הִזְהַרְתָּ לָנוּ לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי, שֶׁאַף עַל גַב שֶׁבְּאוֹתָם אֲחוֹרַיִם נִרְאִים שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה שַׁלִּיטִים בָּעוֹלָם, אֲבָל בְּאוֹתָם הַפָּנִים נֶאֱמַר בָּהֶם בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וְאֵין שְׁלִיטָה אֶלָּא לְךָ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. גַּלֵּה יִחוּדְךָ בָּעוֹלָם וְאֵלֶּה הַפָּנִים יִהְיוּ שׁוֹלְטִים וְיֵרָאֶה יִחוּד שֶׁלְּךָ, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, יֵרָאֶה לָנוּ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, שֶׁעַד שֶׁאֵלֶּה אֵינָן מִתְגַּלִּים לְגַבָּן אֵין שִׂמְחָה וְאֵין נֹעַם, כְּשֶׁאֵלֶה יִתְגַּלּוּ מִיָּד וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי לָזֶה אָנוּ מְקַוִּים לְגַבְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתְּךָ שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין זוּלָתְךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.