תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְהָא י' לְעֵילָא אִיהִי, אַמַּאי אִיהִי לְתַתָּא הָכָא? אָמַר לֵיהּ: בְּרִי, דָא רָזָא עִלָּאָה, מֵאַרְבַּע אַתְוָון תַּלְיָין אַרְבַּע שְׁמָהָן, מִן י' יְהֹוָה, מִן ה' הוי"ה, מִן ו' והי"ה, מִן ה' הוה"י, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר וַדַּאי "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (שמות לג, כג), וּמִסִּטְרָא דַאֲחוֹרַיִם אִיהִי י' לְתַתָּא, וּמִסִּטְרָא דְפָנִים לְעֵילָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְאִתְהַפַּךְ שְׁמָא מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וּמֵרַחֲמֵי לְדִינָא, כַּד אִתְהַפַּךְ לְדִינָא אִיהוּ הוה"י י' לְתַתָּא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהילים קיח, כב), מָאֲסוּ יִסּוּרִין דִּילָהּ, וְאִלֵּין דַּחֲבִיבִין יִסּוּרִין אִתְהַפַּךְ לוֹן מִדִּינָא לְרַחֲמֵי יְהֹוָה, וּבְהַהוּא זִמְנָא "אֶבֶן מָאֲסוּ" וְכוּ', מַה דַּהֲוַת י' לְתַתָּא אִתְחַזְרַת לְעֵילָא, וּמִסִּטְרָא דְוהי"ה אִיהִי י' בְּאֶמְצַע, בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתַּטַּח לְגַבֵּיהּ, וְאָמַר זַכָּאָה חוּלָקֵי דְזָכִינָא לְהַאי, דְּדָא עִיקָרָא וִיסוֹדָא דְכֹלָּא.
תקונא שתין וארבע
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), תַּמָּן אִישׁ תַּמָּן אִשָּׁה עִם ה' דֶּאֱלֹהִים, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה), בְּאִישׁ וְאִשָּׁה, וּמָאן גָּרִים דָּא? בְּגִין דְּאִתְפַּשְׁטוּ מִכָּתְנוֹת אוֹר אָדָם וְחַוָּה, וּבְגִין דָּא "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת", בְּכָתְנוֹת עוֹר דְּאִינוּן לָקֳבֵל "וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים" (שמות, מופיע בכמה מקומות) וְכוּ'.
וְכִי אָדָם גָּרִים? וְהָא כְתִיב, "וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (בראשית ג, יב) וְגוֹ', וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְּתָא מֶה עָבְדַת? כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית" (שם, שם, יג), כָּל חוֹבָה דְעָבְדַת לִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי זֹאת עָבְדַת, וּבְגִין דָּא "מַה זֹּאת עָשִׂית", דְּאִיהִי מַה שְּׁמוֹ, "מַה זֹּאת" וַדַּאי, "מָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה" (דברים י, יב), וְאַל תִּקְרֵי "אִם" אֶלָּא 'אֵם' "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג) דְּאִיהוּ י"ה אַבָּא וְאִימָּא עִלָּאָה), וְאַנְתְּ לָא דְחֵילְתְּ מֵאִימָּא עִלָּאָה, לְזֹאת עָבְדַת כָּל דָּא וַדַּאי, דְאִתְּמָר בָּה "זֹאת אוֹת הַבְּרִית" (בראשית ט, יב).
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְהָא י' לְעֵילָא אִיהִי, אַמַּאי אִיהִי לְתַתָּא הָכָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וַהֲרֵי י' הִיא לְמַעְלָה, לָמָּה כָּאן הִיא לְמַטָּה? אָמַר לֵיהּ: בְּרִי, דָא רָזָא עִלָּאָה, מֵאַרְבַּע אַתְוָון תַּלְיָין אַרְבַּע שְׁמָהָן, מִן י' יְהֹוָה, מִן ה' הוי"ה, מִן ו' והי"ה, מִן ה' הוה"י, אָמַר לוֹ: בְּנִי, זֶה סוֹד עֶלְיוֹן, מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת תְּלוּיוֹת אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת. מִן י' יהו"ה, מִן ה' הוי"ה, וּמִן ו' והי"ה, מִן ה' הוה"י (והי"ה הוה"י), עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר וַדַּאי "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (שמות לג, כג), וּמִסִּטְרָא דַאֲחוֹרַיִם אִיהִי י' לְתַתָּא, וּמִסִּטְרָא דְפָנִים לְעֵילָא, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וַדַּאי וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי (וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ), וּמִצַּד שֶׁל אֲחוֹרַיִם הַי' הִיא לְמַטָּה, וּמִצַּד שֶׁל הַפָּנִים - לְמַעְלָה, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְאִתְהַפַּךְ שְׁמָא מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וּמֵרַחֲמֵי לְדִינָא, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁמִּתְהַפֵּךְ הַשֵּׁם מִדִּין לְרַחֲמִים וּמֵרַחֲמִים לְדִין.
כַּד אִתְהַפַּךְ לְדִינָא אִיהוּ הוה"י י' לְתַתָּא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהילים קיח, כב), מָאֲסוּ יִסּוּרִין דִּילָהּ, כְּשֶׁמִּתְהַפֵּךְ לְדִין, הוּא הוה"י, י' לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, מָאֲסוּ אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁלָּהּ, וְאִלֵּין דַּחֲבִיבִין יִסּוּרִין אִתְהַפַּךְ לוֹן מִדִּינָא לְרַחֲמֵי יְהֹוָה, וּבְהַהוּא זִמְנָא "אֶבֶן מָאֲסוּ" וְכוּ', וְאֵלּוּ שֶׁחֲבִיבִים הַיִּסּוּרִים, מִתְהַפֵּךְ לָהֶם מִדִּין לְרַחֲמִים יהו"ה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן אֶבֶן מָאֲסוּ וְכוּ', מַה דַּהֲוַת י' לְתַתָּא אִתְחַזְרַת לְעֵילָא, וּמִסִּטְרָא דְוהי"ה אִיהִי י' בְּאֶמְצַע, מַה שֶּׁהָיְתָה י' לְמַטָּה, חָזְרָה לְמַעְלָה, וּמֵהַצַּד שֶׁל והי"ה הַי' הִיא בָּאֶמְצַע. בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתַּטַּח לְגַבֵּיהּ, וְאָמַר זַכָּאָה חוּלָקֵי דְזָכִינָא לְהַאי, דְּדָא עִיקָרָא וִיסוֹדָא דְכֹלָּא, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הִשְׁתַּטַּח אֶצְלוֹ וְאָמַר: אַשְׁרֵי חֶלְקִי שֶׁזָּכִיתִי לָזֶה, שֶׁזֶּה עִקָּר וִיסוֹד הַכֹּל.
תקונא שתין וארבע
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), תַּמָּן אִישׁ תַּמָּן אִשָּׁה עִם ה' דֶּאֱלֹהִים, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה), בְּאִישׁ וְאִשָּׁה, בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א אֱלֹהִי"ם, שָׁם אִי"שׁ, שָׁם אִשָּׁה עִם ה' שֶׁל אֱלֹהִי"ם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, בְּאִישׁ וְאִשָּׁה, וּמָאן גָּרִים דָּא? וּמִי גָרַם אֶת זֶה? בְּגִין דְּאִתְפַּשְׁטוּ מִכָּתְנוֹת אוֹר אָדָם וְחַוָּה, וּבְגִין דָּא "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת", בְּכָתְנוֹת עוֹר דְּאִינוּן לָקֳבֵל "וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים" (שמות, מופיע בכמה מקומות) וְכוּ'. מִשּׁוּם שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ מִכָּתְנוֹת אוֹר אָדָם וְחַוָּה, וּמִשּׁוּם זֶה, סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת - בְּכָתְנוֹת עוֹר, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְכוּ'.
וְכִי אָדָם גָּרִים? וְהָא כְתִיב, "וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (בראשית ג, יב) וְגוֹ', וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְּתָא מֶה עָבְדַת? וְכִי אָדָם גָּרַם? וַהֲרֵי כָּתוּב וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי וְגוֹמֵר, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאִשָּׁה מֶה עָשִׂית? כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית" (שם, שם, יג), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר יהו"ה אֱלֹהִי"ם אֶל הָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית? כָּל חוֹבָה דְעָבְדַת לִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי זֹאת עָבְדַת, וּבְגִין דָּא "מַה זֹּאת עָשִׂית", דְּאִיהִי מַה שְּׁמוֹ, כָּל חֵטְא שֶׁעָשִׂית לַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא זֹאת, עָשִׂית, וּמִשּׁוּם זֶה מַה זֹּאת עָשִׂית, שֶׁהִיא מַה שְּׁמוֹ, "מַה זֹּאת" וַדַּאי, "מָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה" (דברים י, יב), וְאַל תִּקְרֵי "אִם" אֶלָּא 'אֵם' "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג) דְּאִיהוּ י"ה אַבָּא וְאִימָּא עִלָּאָה), מַה זֹּאת וַדַּאי, מָה יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה, וְאַל תִּקְרֵי אִם אֶלָּא אֵם, (זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, שֶׁהוּא י"ה, הָאָב וְהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה), וְאַנְתְּ לָא דְחֵילְתְּ מֵאִימָּא עִלָּאָה, לְזֹאת עָבְדַת כָּל דָּא וַדַּאי, דְאִתְּמָר בָּה "זֹאת אוֹת הַבְּרִית" (בראשית ט, יב), וְאַתְּ לֹא פָחַדְתְּ מִן הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, לָזֹאת עָשִׂית כָּל זֶה וַדַּאי, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ זֹאת אוֹת הַבְּרִית.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּמַנֵּיסַר
(דף לז' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִינוּן ה' זִמְנִין אוֹר דְּעוּבָדָא דִּבְּרֵאשִׁית. וְהָכָא רָזָא טָמִיר דְּעֵילָּא עַל כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח הַהוּא סָתִים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע אֲתַר לָא גַּוָּון כְּלָל, וְאִקְרֵי אֲוִיר. מַאי אֲוִיר? אוֹר י'. דְּכַד שָׁארוּ מִילִין לְאִתְפַּשְׁטָא, נָפַק אוֹר בִּסְטַר חַד, וְי' בִּסְטַר חַד, וְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא אֲוִיר דְּלָא אִתְּפַס. הַהִיא י' אַטְמָרַת בְּחַד הֵיכְלָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא אוֹר קַדְמָאָה. וְי' רָזָא דִּנְקוּדָּה דָּא מָדִיד מְשִׁיחָן בְּה' דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. וְכֹלָּא מֵחֵילָא דְּאוֹר נָטַל לְהוּ. בְּגִין כָּךְ ה' אוֹר אִינוּן. וְאִינּוּן ה' אָ אֵ אִ אֹ אֻ.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאִתְגַּלִיאוּ אוֹר י', מִיָּד אִתְמְשָׁחוּ מְשִׁיחָן לְסִטְרַיְיהוּ ה' וַדַּאי, וְאוֹר י' בִּתְרֵין אִשְׁתַּכְחוּ דְּאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא. ה' אוֹר אִלֵּין אִתְגַּלְגַּלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. מָאן נַטִּיל לוֹן? אֶלָּא ה"א נָטִיל לוֹן, וְאִינּוּן ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, שְׁתִיתָאָה סֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. וְאִלֵּין ה', אִינוּן דְּנָחְתִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד דְּקַיְּימִין בְּאַתְרַיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. וְאִיהוּ לְעֵילָא וְאִיהוּ לְתַתָּא. שְׁבִיעָאָה, נְטָלַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא (דף לח' עמוד א') נְטָלַת, אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא מִמְּקוֹרָא חֲדָא נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט לְסִטְרֵיהּ וַדַּאי. אֲבָל אוֹר י' שָׁרְשָׁא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּרַשׁ בַּאֲוִיר בִּכְלָלָא חַד, וְאִתְקַיַּים בְּאַתְרֵיהּ לְבַר. בְּאָן אֲתַר אִתְגַּלֵּי? אֶלָּא לְתַתָּא בְּאִינוּן תְּרֵין בְּנִין. וּנְקֻדָּה לְתַתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא לַעֲשָׂרָה, עַד דְּסָלְקִין בָּהּ לְמ'. וְאִינּוּן מ' סְאָה דְּמִקְוֶה וְאִתְּמָר.
תָּא חֲזֵי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין ה' אֶצְבְּעָן דְּיָדָא, ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה. הַחֲזָקָה, "מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב). "וּלְכָל הַמּוֹרָא" דָּא שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה, לָקֳבֵל ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה וְסֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. "הַגָּדוֹל" דָּא גְּמָרָא, דָּא "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה). דְּבַמִּשְׁנָה אִתְכְּלִיל כֹּלָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, וּבַגְּמָרָא כֹּלָּא לְסִטְרֵיהּ אִתְפַּשַּׁט, לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא וּלְכֻלְּהוּ סִטְרִין כִּדְקָא יָאוּת. וּגְמָרָא אִיהִי גְּמַר מִצְוָה, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא וַדַּאי.
וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה. שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה מִסִּטְרָא דְּו'. גְּמָרָא מִסִּטְרָא דְּה' תַּתָּאָה. י' אִיהִי תּוֹרָה חֲדָשָׁה דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי תוֹרָה" חֲדָשָׁה "מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד. ויק"ר פי"ג) וְדָא תּוֹרָה דַּאֲצִילוּת דִּקְיָימַת בְּצֵרוּפֵי רָזִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. וְדָא חֲדָשָׁה, דְּאִתְחַדְּשַׁת תָּדִיר, מֵהַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ (דף לח' עמוד ב') בְּכָל יוֹם תָּמִיד' וְכוּ', דְּהָא נְהוֹרִין מִתְחַדְּשִׁין תָּדִיר.
וּבְגִינֵה אִתְּמָר 'לְעוֹלָם יִהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים'. אֲבָל לְתַתָּא "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט) וְכוּ' "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט). דְּהָא מַאי דְּאִתְעָבִיד, אִתְגַּלְגַּל בְּצֵירוּפוֹי וְנָפִיק לְתַתָּא.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּמַנֵּיסַר
(דף לז' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִינוּן ה' זִמְנִין אוֹר דְּעוּבָדָא דִּבְּרֵאשִׁית. אלו ה' ספרי התורה שהם חמש פעמים אור הנזכרים במעשה בראשית ביום הראשון וְהָכָא רָזָא טָמִיר וכאן רמוז סוד נסתר דְּעֵילָּא עַל כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח הַהוּא סָתִים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע אֲתַר לָא גַּוָּון כְּלָל, וְאִקְרֵי אֲוִיר. שמעל הכל נמצא אותו הסתום שאינו נודע מקומו ואין לו גוון כלל והוא הנקרא אויר שהוא אור אין סוף. מַאי אֲוִיר? אוֹר י'. דְּכַד שָׁארוּ מִילִין לְאִתְפַּשְׁטָא, נָפַק אוֹר בִּסְטַר חַד, וְי' בִּסְטַר חַד, מהו אויר? אותיות או"ר י', וכאשר התחילו דברים להתפשט מהאין סוף ב"ה יצא בתחילה או"ר מצד אחד, ו-י' מצד אחד. וְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא אֲוִיר דְּלָא אִתְּפַס. ונודע שהכל נכלל למעלה באותו אויר שאינו נתפס. הַהִיא י', אַטְמָרַת בְּחַד הֵיכְלָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא אוֹר קַדְמָאָה. אותה אות י', נסתרה בהיכל אחד שיצא מתוך אותו אור קדמון, וְי' רָזָא דִּנְקוּדָּה דָּא מָדִיד מְשִׁיחָן בְּה' וי' – סודה הנקודה שבה שמודדת המדידות בה' דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. וְכֹלָּא מֵחֵילָא דְּאוֹר נָטַל לְהוּ. בְּגִין כָּךְ ה' אוֹר אִינוּן. וְאִינּוּן ה' והכל מכח האור שבא להם, לכן ה' פעמים אור הם, וסודם ה' אלפין בניקוד אָ אֵ אִ אֹ אֻ.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאִתְגַּלִיאוּ אוֹר י', אבל בא וראה כיון שהתגלו האו"ר וה-י' מִיָּד אִתְמְשָׁחוּ מְשִׁיחָן לְסִטְרַיְיהוּ ה' וַדַּאי, מיד נמדדו מדידות לצדדיהם – ה' מידות ודאי. וְאוֹר י' בִּתְרֵין אִשְׁתַּכְחוּ דְּאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא. ואו"ר י' נמצאו בשנים שהם אבא ואימא. ה' אוֹר אִלֵּין אִתְגַּלְגַּלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. ה' אור אלו התגלגלו ממדרגה למדרגה. מָאן נַטִּיל לוֹן? מי נטל אותם? אֶלָּא ה"א נָטִיל לוֹן, וְאִינּוּן ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, אלא ה"א אמצעי שבשם שהוא ז"א לקח אותם שסודו תורה שבכתב והם חמישה חומשי תורה – ה' חסדים. שְׁתִיתָאָה סֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. הששי היא ספר משנה תורה – ב' בחינות, כללותם, ובבחינת עצמו.
וְאִלֵּין ה', אִינוּן דְּנָחְתִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד דְּקַיְּימִין בְּאַתְרַיְיהוּ. ואלו החמשה, יורדים ממדרגה למדרגה עד שעומדים על מקומם בְּגִין כָּךְ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. ולפיכך "מי" שזו הבינה "מדד בשעלו" וכו' שממנה שורש הדין ונתינת המידה, וְאִיהוּ לְעֵילָא וְאִיהוּ לְתַתָּא. והוא למעלה בסוד החמש, והוא למטה סוד הכללות. שְׁבִיעָאָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא נְטָלַת, המדרגה השביעית סודה תורה שבעל פה – והשכינה לוקחת אותה.
תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא (דף לח' עמוד א') נְטָלַת, המדרגה השביעית סודה תורה שבעל פה – והשכינה לוקחת אותה. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא מִמְּקוֹרָא חֲדָא נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט לְסִטְרֵיהּ וַדַּאי. נמצא שהכל יוצא ממקור אחד יוצא ומתפשט לצדדיו ודאי.
אֲבָל אוֹר י' שָׁרְשָׁא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּרַשׁ בַּאֲוִיר בִּכְלָלָא חַד, אבל או"ר י' שורש הכל נשרש באוי"ר בכללות אחת. וְאִתְקַיַּים בְּאַתְרֵיהּ לְבַר. ומתקיים במקומו חוץ לא"ס. בְּאָן אֲתַר אִתְגַּלֵּי? באיזה מקום מתגלים? אֶלָּא לְתַתָּא בְּאִינוּן תְּרֵין בְּנִין. אלא למטה באלו שני בנים – החסד והדין, וּנְקֻדָּה לְתַתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא לַעֲשָׂרָה, ונקודה למטה משלימה את הכל לעשרה, עַד דְּסָלְקִין בָּהּ לְמ', עד שמגיעים בה לארבעים וְאִינּוּן מ' סְאָה דְּמִקְוֶה וְאִתְּמָר. ואלו מ' סאה של המקוה ששורשה בשם אהי"ה שבבינה ומילויו: אל"ף ה"ה יוד ה"ה גימ' מקו"ה, ב-ד' ההין שבו, כל אחד מילויו ה"ה כנגד ב' הבנים, סה"כ גימ' מ' – הרי מ' ואלו מ' סאים שבמקוה.
תָּא חֲזֵי, בא וראה "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין ה' אֶצְבְּעָן דְּיָדָא, "היד" אלו ה' אצבעות היד כנגד ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה בחינת אור החסד. "הַחֲזָקָה", הוא כח הדין "מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב). "וּלְכָל הַמּוֹרָא" דָּא שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה, ולכל המורא אלו שישה סדרי משנה לָקֳבֵל ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה וְסֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. כנגד חמישה חומשי תורה וספר הכולל שהוא "משנה תורה" שיש בו בחינת עצמו, וגם כללות כולם. "הַגָּדוֹל" דָּא גְּמָרָא, דָּא הגדול זו גמרא, תורה שבעל פה שהיא המלכות הנקראת ים שנאמר בה "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה).
דְּבַמִּשְׁנָה אִתְכְּלִיל כֹּלָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, שבמשנה הכל נכלל בתמצית כעין תורה שבכתב וּבַגְּמָרָא כֹּלָּא לְסִטְרֵיהּ אִתְפַּשַּׁט, ובגמרא הכל מתפשט לצדדים לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא וּלְכֻלְּהוּ סִטְרִין כִּדְקָא יָאוּת. לימין ולשמאל ולכל הצדדים היכן שצריך להרחיב כמו שראוי, וּגְמָרָא אִיהִי גְּמַר מִצְוָה, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא וַדַּאי. וגמרא רומזת בשמה "גמר מצוה" דהיינו השכינה נקראת מצוה, ובה נגמרים ברוריה.
וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', והנה משה רבנו בה פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה. ודאי ה' חומשי תורה מצד ה' עליונה שהיא הבינה שורשם, שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה מִסִּטְרָא דְּו'. שישה סדרי משנה מצד ז"א הכולל ו' ספירות, גְּמָרָא מִסִּטְרָא דְּה' תַּתָּאָה. גמרא מצד ה' אחרונה שהיא מלכות – תורה שבעל פה. י' אִיהִי תּוֹרָה חֲדָשָׁה דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי תוֹרָה" חֲדָשָׁה "מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד. ויק"ר פי"ג) י' סודה סודות עליונים העתידים להתגלות באחרי גילוי היחוד ובסוד הפסוק תורה חדשה מאתי תצא – מאת י' אור א"ס. וְדָא תּוֹרָה דַּאֲצִילוּת דִּקְיָימַת בְּצֵרוּפֵי רָזִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. וזו תורה מעולם האצילות העומדת בצירופי סודות עליונים שבעליונים, וְדָא חֲדָשָׁה, דְּאִתְחַדְּשַׁת תָּדִיר, מֵהַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ (דף לח' עמוד ב') בְּכָל יוֹם תָּמִיד' וְכוּ', דְּהָא נְהוֹרִין מִתְחַדְּשִׁין תָּדִיר. וזו חדשה, שמתחדשת תמיד מאותו המאציל ית' ויתע' שנאמר בו "המחדש בטובו בכל יום תמיד" וכו' שהרי אורות מתחדשים תמיד.
וּבְגִינֵה אִתְּמָר 'לְעוֹלָם יִהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים'. ובעבורה נאמר "לעולם יהיו דברי תורה בעיניך כחדשים" (ילקו"ש משלי, תתקלז) וכל זה באצילות אֲבָל לְתַתָּא אבל למטה בבי"ע נאמר "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט) וְכוּ' "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט). דְּהָא מַאי דְּאִתְעָבִיד, אִתְגַּלְגַּל בְּצֵירוּפוֹי וְנָפִיק לְתַתָּא. שהרי מה שכבר נעשה – מתגלגל בצרופיו ויוצא למטה.
תפילה שצ"ה מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה שצ"ה: בכח גילוי היחוד במידת "לאלפים", יכבוש עוונותינו, וישים קץ לחושך ותתגלה הגאולה שמצד א' – אמא עילאה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. א' יִחוּד שֶׁלְּךָ בִּזְמַן שֶׁנִּתְעַלֵּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר", א' אַחֶרֶת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת לְמַטָּה כְּנֶגֶד א' שֶׁלְּךָ נֶאֱמַר בָּהּ "וַתֵּרֵד פְּלָאִים", וְזֶה שְׁכִינָה א' זְעִירָא דְּוַיִּקְרָא. וְ-ג' שֵׁמוֹת שֶׁהֵם מִצַּד שֶׁלָּהּ, "א'היה, א'להים, א'דני", בָּהֶם "הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו" וְכוּ' שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "אָבְדָה הָאֱמוּנָה" בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדָה הַשְּׁכִינָה לַתְּהוֹם שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְבִיעִית שֶׁאֵין לָהּ חֵקֶר, שֶׁבּוֹ נִסְתַּם קִצָּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי", וְאֵין מִי שֶׁיִּמְצָא אוֹתָהּ כְּגוֹן דָּוִד שֶׁנֶּאֱמַר "עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיְהֹוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב". אֲבָל בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן "יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" וְהַכֹּל בַּעֲבוּר אֲבֵדָה זֹאת, בְּשָׁעָה שֶׁאָלֶ"ף נִתְהַפְּכָה וְזֶה א' שֶׁהוּא סִימַן אֲרִירָה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִבְרֹא בּוֹ הָעוֹלָם, עַד שֶׁתְּגַלֶּה א שֶׁלְּךָ יִחוּד שֶׁלְּךָ, מִיָּד מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בָּהּ "וַתֵּרֵד פְּלָאִים" יֵאָמֵר בָּהּ "מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת" וְכוּ', מִיָּד הַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ יִחוּד שֶׁלְּךָ, שֶׁבָּהּ נֶאֱמַר "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ", וּכְתִיב "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר, וְאוֹתָהּ אֶבֶן אֹפֶל שֶׁשָּׁלְטָה בַּזְּמַן שֶׁא' נִתְהַפְּכָה, הֲרֵי עַתָּה יִהְיֶה לָהּ קֵץ, מִיָּד יֵאָמֵר בַּשְּׁכִינָה "וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי". וּבְמִדָּה זֹאת שֶׁלְּךָ שֶׁהִיא לַאֲלָפִים תִּכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹת "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתֵינוּ" שֶׁלֹּא לְהִדָּבֵק בְּאוֹתָם ג' אַלְפִי"ן א'היה א'להים א'דני, וְיִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ… מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ יְהֹוָה" – אֶלָּא א שֶׁלְּךָ תִּשְׁלוֹט שֶׁהִיא אוֹר, "וְתוֹרָה אוֹר", שֶׁבּוֹ אָמַרְתָּ "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" וְכוּ' כֵּן תּוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵהַגָּלוּת הַזֶּה לְחֵרוּת, מִצַּד אִימָא עִלָּאָה שֶׁבָּהּ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וּלְנֶגְדָּהּ חֲמִשִּׁים פְּעָמִים הִזְכַּרְתָּ יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּתוֹרָתֶךָ, כֵּן תִּגְאָלֵנוּ בְּ-נ' שַׁעֲרֵי בִינָה שֶׁבָּהֶם "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", בְּ-נ' אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַיִּחוּד כ"ה וְכ"ה שֶׁבָּהֶם "וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה", אוֹתִיּוֹת יְבָרְכוּ כ"ה – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד".
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד בַּאֲמִתְּךָ תַּעֲנֵנוּ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ וְלֹא נֵבוֹשׁ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.