תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

וּתְרֵין הֲוַיּוֹ"ת אִינוּן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, כְגַוְונָא דָא יהה"ו יוה"ה. י' לִימִינָא וּבֵיהּ "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" (משלי ג, יט), אָב עִם בְּרַתָּא, ה' עִלָּאָה עִם בְּרָא דְאִיהוּ ו', תְּפִלִּין עַל רֵישֵׁיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ" (ישעיהו סב, ח) אֵלּוּ תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, דִבְכָל אֲתַר דְּאָת ה' עַל ו' אִיהִי אִימָּא.
וְדָא רָזָא דְקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, דְּסָלִיק ה' לְגַבֵּי י', וְנָחִית ה' לְגַבֵּי ו', וְאִם לַאו הַאי הֲוַיָּ"ה יהה"ו, דְאִתְרְמִיז בְּהַאי קְרָא "כִּי אִם בְּזֹאת יִ'תְהַלֵּל הַ'מִּתְהַלֵּל הַ'שְׂכֵּל וְ'יָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג), לָא הֲווֹ יָדְעִין בְּנֵי נָשָׁא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, דְּכַד לָא הֲוָה בַּר נַשׁ קָרִיב אָת ה' עִם י', ה' עִם ו'. וּמָאן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מָאן הֲוָה יָדַע מָאי נִיהִי ה' דְּאִיהִי בְּרַתָּא, דְאִית לֵיהּ לְסַלְקָא לָהּ לְגַבֵּי אַבָּא, וְה' דְּאִיהִי אִימָּא לְנַחְתָא לָהּ לְגַבֵּי בְּרָא, אֶלָּא בְּגִין הַאי הֲוַיָּ"ה דְאִיהִי יהה"ו, דְה' דְּאִיהִי עַל ו' אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, וּבָהּ אִשְׁתְּמַע ה' תַּתָּאָה דְאִיהִי תְּחוֹת י' דְּאִיהִי בְּרַתָּא, וְדָא רָזָא דְקָרְבָּנָא, דְצָרִיךְ לְסַלְקָא ה' לְגַבֵּי י', וּלְנַחֲתָא ה' לְגַבֵּי ו'.
יוה"ה, י' אִיהוּ לִימִינָא חָכְמָה, ו' תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב), וְהַאי אִיהוּ דְאָמְרִין מוֹחַ הַבֵּן דְּאִתְמַשַּׁךְ מִמּוֹחַ הָאָב, ה' עִלָּאָה לִשְׂמָאלָא, וּמִתַּמָּן אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא שֶׁבְּעַל פֶּה, דְאִיהִי ה' תַּתָּאָה.

(דף לה ע"ב) זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּיָדְעִין רָזִין עִלָּאִין בַּהֲוַיּוֹ"ת, דִּבְהוֹן סָלְקִין צְלוֹתִין בַּהֲבָלִים דְּפוּמְהוֹן, וְנָחֲתִין אִינוּן חֲיָילִין בְּהוֹן כִּדְקָא יָאוּת, דְּכַד בַּר נַשׁ סָלִיק שְׁכִינְתֵּיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָחִית עֲלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ, כ). זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן רַגְלִין לִשְׁכִינְתָּא, לְמֵיקַם עִמָּהּ בֵּין בְּרֵיוַח בֵּין בְּעָאקוּ, דְּכַד אִנּוּן בְּדִינָא בְּיוֹמָא דְּדִינָא דְאִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִיהִי קָמַת עִמְּהוֹן לְדִינָא, דְקַיְימִין לָהּ בִּצְלוֹתְהוֹן, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ" (משלי ו, כב), דִּבְכָל אֲתַר דְּקַיְימִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא לִשְׁכִינְתָּא, אִיהִי קַיְימַת בְּגִינַיְיהוּ בְּכָל דּוֹחֲקָא וְצַעֲרָא, בֵּין בְּאָרְחָא בֵּין בְּיִשּׁוּבָא בֵּין בְּיַמָּא, וְדָא אִיהוּ "בְּהִתְהַלֶּכְךָ" בְּמַדְבְּרָא "תַּנְחֶה אוֹתָךְ", הֲדָא הוּא דִכְתִיב "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" (תהלים פה, יד). "בְּשָׁכְבְּךָ" בְּיִשּׁוּבָא "תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ". "וַהֲקִיצוֹתָ" לְמֵיזַל בְּיַמָּא "הִיא תְשִׂיחֶךָ". וְעוֹד "בְּהִתְהַלֶּכְךָ" בְּהַאי עָלְמָא "תַּנְחֶה אוֹתָךְ", "בְּשָׁכְבְּךָ" בַּקֶּבֶר "תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ", "וַהֲקִיצוֹתָ" בִתְחִיַּת הַמֵּתִים "הִיא תְשִׂיחֶךָ".

הָא אִלֵּין נָפְקִין, וְהָא אָחֳרָנִין קָא דָפְקִין לְפִתְחָא, וְאִינוּן מָארֵי רַגְלִין, מִסִּטְרָא דְרַגְלִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא" (זכריה יד, ד), וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (שמות יב, לז). אִלֵּין נָפְקִין הָא אָחֳרָנִין עָאלִין, מִסִּטְרָא דְאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה" (יחזקאל א, ז), רַגְלִין בְּעִגּוּלָא אִינוּן "רֶגֶל יְשָׁרָה", וְאִית רַגְלִין אָחֳרָנִין מְרוּבָּעִין דְּאוֹפַנִּים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יז), דִּבְהוֹן "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק" (יחזקאל א, יד), וְאִנּוּן רַגְלִין בְּעִגּוּלָא, אִינוּן כְּנִקּוּדִין לְאַתְוָון, דְּאִינוּן רַגְלִין בְּרִבּוּעָא.

וּתְרֵין הֲוַיּוֹ"ת אִינוּן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, כְגַוְונָא דָא יהה"ו יוה"ה. י' לִימִינָא וּבֵיהּ "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" (משלי ג, יט), וּשְׁתֵּי הֲוָיוֹ"ת הֵן, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, כְּמוֹ זֶה: יהה"ו יוה"ה, י' לְיָמִין, וּבוֹ יהו"ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ,  אָב עִם בְּרַתָּא, ה' עִלָּאָה עִם בְּרָא דְאִיהוּ ו', תְּפִלִּין עַל רֵישֵׁיהּ, הָאָב עִם הַבַּת, ה' עֶלְיוֹנָה עִם הַבֵּן שֶׁהוּא ו', תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ" (ישעיהו סב, ח) אֵלּוּ תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, דִבְכָל אֲתַר דְּאָת ה' עַל ו' אִיהִי אִימָּא זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאוֹת ה' עַל ו', הִיא אֵם.   

וְדָא רָזָא דְקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, דְּסָלִיק ה' לְגַבֵּי י', וְנָחִית ה' לְגַבֵּי ו', וְאִם לַאו הַאי הֲוַיָּ"ה יהה"ו, וְאִם לֹא הַהֲוָיָ"ה יהה"ו הַזּוֹ שֶׁנִּרְמְזָה בַּכָּתוּב הַזֶּה,  דְאִתְרְמִיז בְּהַאי קְרָא "כִּי אִם בְּזֹאת יִ'תְהַלֵּל הַ'מִּתְהַלֵּל הַ'שְׂכֵּל וְ'יָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג), כִּי אִם בְּזֹאת יִ'תְהַלֵּל הַ'מִּתְהַלֵּל הַ'שְׂכֵּל וְ'יָדוֹעַ אוֹתִי,  לָא הֲווֹ יָדְעִין בְּנֵי נָשָׁא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, לֹא הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, דְּכַד לָא הֲוָה בַּר נַשׁ קָרִיב אָת ה' עִם י', ה' עִם ו'. וּמָאן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁכְּשֶׁלֹּא הָיָה אָדָם מַקְרִיב אֶת אוֹת ה' עִם י', וְה' עִם ו', וּמִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מָאן הֲוָה יָדַע מָאי נִיהִי ה' דְּאִיהִי בְּרַתָּא, דְאִית לֵיהּ לְסַלְקָא לָהּ לְגַבֵּי אַבָּא, מִי הָיָה יוֹדֵעַ מִי הִיא ה' שֶׁהִיא הַבַּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאָב,   וְה' דְּאִיהִי אִימָּא לְנַחְתָא לָהּ לְגַבֵּי בְּרָא, וְה' שֶׁהִיא הָאֵם לְהוֹרִיד אוֹתוֹ אֶל הַבֵּן?  אֶלָּא בְּגִין הַאי הֲוַיָּ"ה דְאִיהִי יהה"ו, אֶלָּא בִּגְלַל הַהֲוָיָ"ה הַזּוֹ שֶׁהִיא יהה"ו, דְה' דְּאִיהִי עַל ו' אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, וּבָהּ אִשְׁתְּמַע ה' תַּתָּאָה דְאִיהִי תְּחוֹת י' דְּאִיהִי בְּרַתָּא, שֶׁה' שֶׁהִיא עַל ו' הִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וּבָהּ נִשְׁמָע ה' תַּחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא תַחַת י',  וְדָא רָזָא דְקָרְבָּנָא, דְצָרִיךְ לְסַלְקָא ה' לְגַבֵּי י', וּלְנַחֲתָא ה' לְגַבֵּי ו' שֶׁהִיא הַבַּת, וְזֶה סוֹד הַקָּרְבָּן, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת ה' לְי', וּלְהוֹרִיד ה' אֶל ו'.
 
יוה"ה, י' אִיהוּ לִימִינָא חָכְמָה, ו' תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב)יוה"ה, י' הוּא לְיָמִין, חָכְמָה, ו' תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, וְהַאי אִיהוּ דְאָמְרִין מוֹחַ הַבֵּן דְּאִתְמַשַּׁךְ מִמּוֹחַ הָאָב, ה' עִלָּאָה לִשְׂמָאלָא, וּמִתַּמָּן אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא שֶׁבְּעַל פֶּה, דְאִיהִי ה' תַּתָּאָה וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים מֹחַ הַבֵּן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב. ה' עֶלְיוֹנָה לִשְׂמֹאל, וּמִשָּׁם נִתְּנָה תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא ה' תַּחְתּוֹנָה.
(דף לה ע"ב) זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּיָדְעִין רָזִין עִלָּאִין בַּהֲוַיּוֹ"ת, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים בַּהֲוָיוֹ"ת,  דִּבְהוֹן סָלְקִין צְלוֹתִין בַּהֲבָלִים דְּפוּמְהוֹן, שֶׁבָּהֶם עוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּהֲבָלִים שֶׁל פִּיהֶם,  וְנָחֲתִין אִינוּן חֲיָילִין בְּהוֹן כִּדְקָא יָאוּת, וְיוֹרְדִים אוֹתָם הַחֲיָלוֹת בָּהֶם כָּרָאוּי,  דְּכַד בַּר נַשׁ סָלִיק שְׁכִינְתֵּיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָחִית עֲלֵיהּ, שֶׁכְּשֶׁאָדָם מַעֲלֶה אֶת שְׁכִינָתוֹ בִתְפִלָּתוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹרֵד עָלָיו.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ, כ) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן רַגְלִין לִשְׁכִינְתָּא, לְמֵיקַם עִמָּהּ בֵּין בְּרֵיוַח בֵּין בְּעָאקוּ, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה לַעֲמֹד עִמָּהּ בֵּין בִּרְוָחָה בֵּין בְּצָרָה,  דְּכַד אִנּוּן בְּדִינָא בְּיוֹמָא דְּדִינָא דְאִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁכְּשֶׁהֵם בְּדִין בְּיוֹם הַדִּין, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה,  אִיהִי קָמַת עִמְּהוֹן לְדִינָא, דְקַיְימִין לָהּ בִּצְלוֹתְהוֹן, הִיא עוֹמֶדֶת עִמָּהֶם לַדִּין שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָהּ בִּתְפִלָּתָם,  דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ" (משלי ו, כב), שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ.  דִּבְכָל אֲתַר דְּקַיְימִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא לִשְׁכִינְתָּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁעוֹמְדִים יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה לַשְּׁכִינָה,  אִיהִי קַיְימַת בְּגִינַיְיהוּ בְּכָל דּוֹחֲקָא וְצַעֲרָא, בֵּין בְּאָרְחָא בֵּין בְּיִשּׁוּבָא בֵּין בְּיַמָּא, הִיא עוֹמֶדֶת בִּשְׁבִילָם בְּכָל דֹּחַק וְצַעַר, בֵּין בַּדֶּרֶךְ בֵּין בְּיִשּׁוּב בֵּין בַּיָּם.  וְדָא אִיהוּ "בְּהִתְהַלֶּכְךָ" בְּמַדְבְּרָא "תַּנְחֶה אוֹתָךְ", וְזֶהוּ בְּהִתְהַלֶּכְךָ - בַּמִּדְבָּר - תַּנְחֶה אֹתָךְ,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" (תהלים פה, יד) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב צֶדֶק לְפָנֶיךָ יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו.. "בְּשָׁכְבְּךָ" בְּיִשּׁוּבָא "תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ". "וַהֲקִיצוֹתָ" לְמֵיזַל בְּיַמָּא "הִיא תְשִׂיחֶךָ" בְּשָׁכְבְּךָ - בְּיִשּׁוּב, תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ - לָרֶדֶת לַיָּם - הִיא תְשִׂיחֶךָ.  וְעוֹד "בְּהִתְהַלֶּכְךָ" בְּהַאי עָלְמָא "תַּנְחֶה אוֹתָךְ", "בְּשָׁכְבְּךָ" בַּקֶּבֶר "תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ", "וַהֲקִיצוֹתָ" בִתְחִיַּת הַמֵּתִים "הִיא תְשִׂיחֶךָ" וְעוֹד, בְּהִתְהַלֶּכְךָ - בָּעוֹלָם הַזֶּה - תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ - בַּקֶּבֶר - תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ - בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים - הִיא תְשִׂיחֶךָ.
 
הָא אִלֵּין נָפְקִין, וְהָא אָחֳרָנִין קָא דָפְקִין לְפִתְחָא, וְאִינוּן מָארֵי רַגְלִין, הֲרֵי אֵלּוּ יוֹצְאִים, וְהִנֵּה אֲחֵרִים דּוֹפְקִים בַּפֶּתַח, וְהֵם בַּעֲלֵי הָרַגְלַיִם,  מִסִּטְרָא דְרַגְלִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֵהַצַּד שֶׁל הָרַגְלַיִם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא" (זכריה יד, ד), וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (שמות יב, לז) שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף. אִלֵּין נָפְקִין הָא אָחֳרָנִין עָאלִין, אֵלּוּ יוֹצְאִים וַהֲרֵי אֲחֵרִים נִכְנָסִים,  מִסִּטְרָא דְאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה" (יחזקאל א, ז), מִצַּד שֶׁל אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה,  רַגְלִין בְּעִגּוּלָא אִינוּן "רֶגֶל יְשָׁרָה", אֵלּוּ שֶׁכַּף רַגְלֵיהֶם כְּדִמְיוֹן כַּף רֶגֶל עֵגֶל נִקְרָאִים "רֶגֶל יְשָׁרָה"  וְאִית רַגְלִין אָחֳרָנִין מְרוּבָּעִין דְּאוֹפַנִּים, וְיֵשׁ רַגְלַיִם אֲחֵרוֹת מְרֻבָּעִים שֶׁל אוֹפַנִּים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יז), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ,  דִּבְהוֹן "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק" (יחזקאל א, יד), שֶׁבָּהֶם וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק,  וְאִנּוּן רַגְלִין בְּעִגּוּלָא, אִינוּן כְּנִקּוּדִין לְאַתְוָון, דְּאִינוּן רַגְלִין בְּרִבּוּעָא וְאוֹתָם רַגְלַיִם בְּעִגּוּל, הֵם כְּמוֹ נְקֻדּוֹת לָאוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם רַגְלַיִם בְּרִבּוּעַ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי וְאָמַר, ר' ר' וְהַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת. יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא סֵפֶר תּוֹרָה דְּתָמָן קָיְימִין תָּגִין וְאוֹתִיּוֹת. וּבְשַׁעֲתָא דְּסָלְקִין לְמִקְרֵי בֵּיהּ אִתְּעָרוּ אִינוּן טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת לְאִתְגַּלָּאָה בְּהוּ.

וּמָאן דִּסְלִיק לְסֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבָרְכָא בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּיִתְמְשַׁךְ חֵילָא לְגָרְמֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ (סוטה לח). וְאִי תֵּימָא מַאי בִּרְכְתָא? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר "בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג, יא). דְּאִי לָאו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב חֵילָא לְבַר נַשׁ, לָא יָכִיל אִיהוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין לְעֵילָא כְּלָל. וְאִיהוּ קָרֵי וְאָמַר "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" (איוב מא, ג). אֶלָּא "בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ" (דברים לג, יא), בְּקַדְמִיתָא, לְמֵיהַב לֵיהּ חֵילָא וַדַּאי. לְבָתַר "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג, יא). בְּגִין כָּךְ מָאן דְּבָרִיךְ מָשִׁיךְ בִּרְכְתָא לְגָרְמֵיהּ חֵילָא וְתוּקְפָּא לְאַתְקָנָא הַהוּא תִּיקּוּנָא.

וּבִרְכָתָא 'אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ וְכוּ' נוֹתֵן הַתּוֹרָה', דָּא אִימָּא. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי לְתַתָּא, וּמָאן דְּבָעֵי לְאַתְקָנָא לַהּ, אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא רָשׁוּ מֵאִמָּא, דְּאִיהִי שָׁרָאת עֲלֵה תָּדִיר. וּמָאן דְּנָטִיל לַהּ בְּלֹא בִּרְכָּתָא אַחֲזֵי פִּירוּדָא חַס וְשָׁלוֹם, וּכְאִלּוּ גּוֹזֵל לַהּ. (דף סו' עמוד ב')  וְרָזָא דָּא "עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי" (ירמיהו ט, יב) וְהָא אִתְּמָר. בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְמִפְתַּח סִפְרָא עַד דִּמְבָרְכִין. אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא יֶחֱמֵי בְּאָן אֲתַר קָיְימִין, וְיִסְתֹּם סִפְרָא, דְּעַד לָא נַטִּיל רָשׁוּ מֵאִמָּא. כְּדֵין אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַהַדְרָא אַפֵּיהּ לִימִינָא, וְרָזָא דְּמִלָּה "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) בְּגִין לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת. וְכַד חֲמֵי בַּאֲתַר דְּקַיְּימִין בֵּיהּ, יִתְּעַר לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא בְּבִרְכָתָא לְעֵילָא.

וּמָאן דְּיָדַע רָזִין גּוֹ צֵרוּפֵי שְׁמָהָן כִּדְקָא יָאוּת, יָכִיל לְאַמְשְׁכָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא נְהִירוּ תַּקִּיפָא. וְאִי תֵּימָא מַאי צֵרוּפֵי שְׁמָהָן? תָּא חֲזֵי, לֵית לְךָ קְרָא דְּלָא אִצְטְרִיפוּ בֵּיהּ כַּמָּה צֵרוּפֵי שְׁמָהָן. וְכָל קְרָא מִתְחַבֵּר תָּדִיר רֵישֵׁיהּ בְּסֵיפֵיהּ וְסֵיפֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ, כֹּלָּא בְּרָזָא חַד. שָׁרֵי מִשֵּׁירוּתָא לְסִיּוּמָא. וְסָלִיק אֲבַתְרֵיהּ מִסִּיּוּמָא לְשֵׁירוּתָא. כְּגַוְנָא דָּא כֻּלְהוֹ פַּרְשִׁיָן דְּאִינוּן פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת, כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן הָכֵי, שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא בְּכֻלְהוֹ אַתְוָן דִּלְהוֹן. בְּגִין כָּךְ סֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לְמִיהְוֵי שְׁלִים בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת דְּחֲסֵירוֹת וִיתֵירוֹת. דְּהָא אִי אָת חַד דְּאִצְטָרִיכַת לָא אִתְחֲזִיאַת, אוֹ דְּאִשְׁתַּכְּחַת יַתִּיר, צֵירוּפָא לָא סָלִיק בְּאַתְווֹי בְּהַהוּא פָּרַשְׁתָא. אֶלָּא כֹּלָּא יְהֵא בְּתִיקּוּנָא  (דף סז' עמוד א') שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא.

וְאִי תֵּימָא רָזָא דְּפָרְשִׁיָן מַאי אִיהוּ? תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא אִשְׁתְּכַח. בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְעָרוּ כֻּלְהוֹ רָזִין דְּבִרְיָין דְּעָלְמָא, כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא לְאַתְקָנָא לְעֵילָא כִּדְקָא יָאוּת. כֹּלָּא אִתְפְּרַשׁ בְּה', וְאִינּוּן ה' סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי ה'? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם" (תהלים יט, ז) מֵה' נַטִּיל וּלְה' אַזִּיל. דִּכְתִיב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה). בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְּה' אִשְׁתְּכַח.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי וְאָמַר, ר' ר' והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ומאר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּילִים" אִלֵּין הם סוד טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת. "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" דָּא סֵפֶר תּוֹרָה דְּתָמָן קָיְימִין תָּגִין וְאוֹתִיּוֹת זה ספר תורה שבו נמצאים תגים ואותיות. וּבְשַׁעֲתָא דְּסָלְקִין לְמִקְרֵי בֵּיהּ אִתְּעָרוּ אִינוּן טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת לְאִתְגַּלָּאָה בְּהוּ ובשעה שעולים לקרוא בתורה, מתעוררים אורות הטעמים והנקודות להתגלות בהם.

וּמָאן דִּסְלִיק לְסֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבָרְכָא בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּיִתְמְשַׁךְ חֵילָא לְגָרְמֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנֵיהּ. ומי שעולה לספר התורה, צריך בתחילה לברך, כדי שימשוך כח לעצמו, לתקן את תיקונו. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ' (סוטה לח). וְאִי תֵּימָא מַאי בִּרְכְתָא? ואם תשאל, מהי הברכה? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר "בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג, יא). דְּאִי לָאו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב חֵילָא לְבַר נַשׁ, לָא יָכִיל אִיהוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין לְעֵילָא כְּלָל. ואם הקב"ה לא יתן לאדם כח – לא יוכל לתקן תיקונים עליונים כלל. וְאִיהוּ קָרֵי ואומר עליו הקב"ה וְאָמַר "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" (איוב מא, ג) מי הקדים לעלות לפני ללא קבלת רשות וכח. אֶלָּא "בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ" (דברים לג, יא), בְּקַדְמִיתָא, לְמֵיהַב לֵיהּ חֵילָא וַדַּאי. בתחילה נאמר "ברך ה' חילו" שהברכה ממשיכה כח לעולה לתורה ודאי, ואחר כך לְבָתַר "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג, יא). בְּגִין כָּךְ מָאן דְּבָרִיךְ מָשִׁיךְ בִּרְכְתָא לְגָרְמֵיהּ חֵילָא וְתוּקְפָּא לְאַתְקָנָא הַהוּא תִּיקּוּנָא, לכן, מי שמברך ומכוון לקבל כח לתקן, משיך לעצמו כח וחוזק לתקן אותו התיקון.

וּבִרְכָתָא עתה מבאר את הברכה 'אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ וְכוּ' נוֹתֵן הַתּוֹרָה', דָּא אִימָּא. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי לְתַתָּא, וּמָאן דְּבָעֵי לְאַתְקָנָא לַהּ, שהתורה שבכתב היא למטה, בסוד ז"א, ומי שרוצה לתקן אותה שהוא סוד גילויה אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא רָשׁוּ מֵאִמָּא, דְּאִיהִי שָׁרָאת עֲלֵה תָּדִיר. צריך לבקש רשות מאמא שהיא הבינה הנותנת מוחין לז"א, והנה שורה עליו בתמידות. וּמָאן דְּנָטִיל לַהּ בְּלֹא בִּרְכָּתָא אַחֲזֵי פִּירוּדָא חַס וְשָׁלוֹם, וּכְאִלּוּ גּוֹזֵל לַהּ. ומי שלוקח את הארות אמא בלא ברכה, שהיינו שקורא בתורה מבלי לברך, וכענין זה גם ברכות התורה שנתקנו בברכות השחר, גורם שנראה פירוד בין אמא לזו"ן חס ושלום, וכאילו גוזל אותה, וזה סוד (דף סו' עמוד ב') וְרָזָא דָּא "עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי" (ירמיהו ט, יב) וְהָא אִתְּמָר. עתה מבאר את הסדר הנכון והראוי בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְמִפְתַּח סִפְרָא עַד דִּמְבָרְכִין. לכן, צריך העולה לתורה שלא יפתח את הספר עד הברכה. דהיינו, אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא יֶחֱמֵי בְּאָן אֲתַר קָיְימִין, וְיִסְתֹּם סִפְרָא, דְּעַד לָא נַטִּיל רָשׁוּ מֵאִמָּא, אלא בתחילה יסתכל בספר, היכן הוא המקום ממנו הוא עתיד לקרא, ואחרי שיביט – יסגור את הספר או יכסהו במפה / טלית, כְּדֵין אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַהַדְרָא אַפֵּיהּ לִימִינָא, וְרָזָא דְּמִלָּה אחר כך, צריך להסב פניו לצד ימין וסוד הדבר "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) בְּגִין לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת. כדי לעורר את גילוי אור חסד שבתורה במקומו שבימין כמו שראוי. וְכַד חֲמֵי בַּאֲתַר דְּקַיְּימִין בֵּיהּ, יִתְּעַר לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא בְּבִרְכָתָא לְעֵילָא. וכאשר מביט במקום שעתיד לקרא בו, יתעורר בכוונתו לעורר את התיקון העליון בברכה.

וּמָאן דְּיָדַע רָזִין גּוֹ צֵרוּפֵי שְׁמָהָן כִּדְקָא יָאוּת, יָכִיל לְאַמְשְׁכָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא נְהִירוּ תַּקִּיפָא. ומי שיודע פנימיות הסודות של צירופי השמות שכמו שראוי, יכול להמשיך אור חזק מלמעלה למטה, וְאִי תֵּימָא מַאי צֵרוּפֵי שְׁמָהָן? ואם תשאל, מהם סוד צרופי השמות? תָּא חֲזֵי, לֵית לְךָ קְרָא דְּלָא אִצְטְרִיפוּ בֵּיהּ כַּמָּה צֵרוּפֵי שְׁמָהָן. אלא בוא וראה, אין לך פסוק בתורה שלא מצטרפים בו כמה צירופי שמות, וְכָל קְרָא מִתְחַבֵּר תָּדִיר רֵישֵׁיהּ בְּסֵיפֵיהּ וְסֵיפֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ, כֹּלָּא בְּרָזָא חַד. ובכל פסוק תמיד מתחברים ראשו בסופו, וסופו בראשו, והכל בסוד אחד. שָׁרֵי מִשֵּׁירוּתָא לְסִיּוּמָא, וְסָלִיק אֲבַתְרֵיהּ מִסִּיּוּמָא לְשֵׁירוּתָא. מתחיל מתחילתו לסופו, ואחר כך עולה מסופו לתחילתו בסוד אור חוזר. כְּגַוְנָא דָּא כֻּלְהוֹ פַּרְשִׁיָן דְּאִינוּן פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת, כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן הָכֵי שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, וכענין זה, כל הפרשות שבתורה שהם פתוחות וסתומות, כולם מתקשרות בסוד הזה תחילה וסוף, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא בְּכֻלְהוֹ אַתְוָן דִּלְהוֹן. לחברם כאחד בכל האותיות שבהן. בְּגִין כָּךְ סֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לְמִיהְוֵי שְׁלִים בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת דְּחֲסֵירוֹת וִיתֵירוֹת. לכן צריך ספר התורה להיות שלם בכל אותיותיו בתיקון שלם כמו שראוי בעניין החסרות והיתרות. דְּהָא אִי אָת חַד דְּאִצְטָרִיכַת לָא אִתְחֲזִיאַת, אוֹ דְּאִשְׁתַּכְּחַת יַתִּיר, שאם אות אחת מהתורה הצריכה לקיים את התיקון השלם הזה לא נראית שלמה, או חסרה, או מיותרת, צֵירוּפָא לָא סָלִיק בְּאַתְווֹי בְּהַהוּא פָּרַשְׁתָא. הצירוף לא עולה באותיות של אותה הפרשה. אֶלָּא כֹּלָּא יְהֵא בְּתִיקּוּנָא (דף סז' עמוד א') שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, אלא הכל חייב להיות בתיקון שלם כענין השלמות העליון.

וְאִי תֵּימָא רָזָא דְּפָרְשִׁיָן מַאי אִיהוּ? ואם תשאל, מהו סוד הפרשיות? תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא אִשְׁתְּכַח. בא וראה, כאן ודאי נמצא סוד עליון לחכמי לב. בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְעָרוּ כֻּלְהוֹ רָזִין דְּבִרְיָין דְּעָלְמָא, כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא לְאַתְקָנָא לְעֵילָא כִּדְקָא יָאוּת. בשעה שנתעוררו כל סודות שורשם של בריות העולם, כולם נכללו בתורה, לתיקון שורשם למעלה כמו שראוי, כֹּלָּא אִתְפְּרַשׁ בְּה', וְאִינּוּן ה' סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא. הכל נחלק לה' / חמש, והם חמישה ספרי / חומשי התורה. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי ה'? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה ואם תשאל למה חמשה / ה'? אלא סוד דבר "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם" (תהלים יט, ז) מקצה השמים היא אימא מקום מוצא ז"א, ותקופתו על קצותם היא השכינה שסודה קצ"ה. מֵה' נַטִּיל וּלְה' אַזִּיל הוא סוד המשכת האורות. מה' ראשונה של שם הוי"ה יוצא והולך לה' אחרונה של שם וזה סוד הפסוק. דִּכְתִיב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה) השמש הוא ז"א הזורח מאור אימא ושוקע / מוריד השפע למלכות. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְּה' אִשְׁתְּכַח, לכן הכל נמצא בסוד ה'.

 

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קכו: בשעה שהרצון מתעורר לגבי השכינה הנקראת "עת" כל המדרגות נקשרות בו ועל ידו בשכינה, ומיד כלם נהפכות לטובה, והיינו "עת רצון", וכל המדרגות בהסכמה וביחוד בחותם אמת.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָֹה עֵת רָצוֹן", שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְעוֹרֵר הָרָצוֹן שֶׁלְּךָ לְגַבֵּי שְׁכִינָתְךָ כָּךְ הִיא נִקְרֵאת "עֵת רָצוֹן", וְאָז כָּל הַדְּבָרִים נֶהְפָּכִים לְטוֹבָה, שֶׁכָּךְ סִדַּרְתָּ מַדְרֵגוֹתֶיךָ קְדוֹשׁוֹת, "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ", שֶׁהֲרֵי הָרוּחַ שֶׁלְּךָ מִתְפַּשֵּׁט בְּכֻלָּם וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר שָׁם, כָּךְ כֻּלָּם פּוֹנִים אֵלָיו וְכָל מִדּוֹתֶיךָ בָּהֶם בְּהַסְכָּמָה אַחַת, וּבְיִחוּדְךָ הֵם פּוֹעֲלִים תָּמִיד, לְהַרְאוֹת שֶׁאַתָּה אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, וְאֵין שׁוּם שְׁלִיטָה אֶלָּא שְׁלִיטָה שֶׁלְּךָ, וְכָךְ יִשְׂרָאֵל מְעִידִים לְפָנֶיךָ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁתִּהְיֶה מֵיטִיב לָהֶם לֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם רָעָה, וְכָךְ אָמְרוּ 'כָּל שֶׁמֵּיטִיבִים לוֹ לֹא בִּמְהֵרָה מְרֵעִים לוֹ', שֶׁהֲרֵי כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁלְּךָ פּוֹנִים לוֹ לְבָרֵךְ. וּשְׁכִינָתְךָ מְקַדֶּמֶת תָּמִיד בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁלְּךָ, וְזֶה אֲרוֹן בְּרִית יְהוָֹה שֶׁהוּא נוֹסֵעַ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה אָבוֹת: וַיִּסַּע, וַיָּבֹא, וַיֵּט, שֶׁבָּהֵם הַשְּׁכִינָה מְקַדֶּמֶת וְנוֹסַעַת, וּבְמָקוֹם שֶׁעוֹמֶדֶת שָׁם מִיָּד כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁלְּךָ שָׁם הֵם מְאִירִים, וְזֶה בְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִים יִשְׂרָאֵל, "יִשָּׂא יְהוָֹה פָּנָיו אֵלֶיךָ", שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַפָּנִים שֶׁלְּךָ נְשׂוּאִים לְגַבֵּיהֶם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְצַפִּים לְךָ וְכָל עֵינֵיהֶם וְכָל לְבָבָם פּוֹנִים בְּיִחוּד אֵלֶיךָ כֵּן תִּפְנֶה אַתָּה בְּכָל מְאוֹרֶיךָ לְגַבֵּיהֶם, וּמִיָּד תָּשִׂים לָהֶם אֱמֶת וְשָׁלוֹם שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם", וֶאֱמֶת זֶה חוֹתָם שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁלְּךָ נִקְשָׁרִים שָׁם, וְקֶשֶׁר מְאוֹרֶיךָ שָׁלוֹם נִקְרָא, וְזֶה יְהוָֹה שָׁלוֹם, לִהְיוֹת כָּל הַבְּרָכוֹת מִתְמַשְּׁכוֹת שָׁם בְּיִחוּד אֶחָד וַדַּאי. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.