Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְעוֹד "פִּתְחִי לִי" (שיר השירים ה, ב) בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְאִיהִי יְמִינָא, דַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים קמה, טז), "יָדֶךָ" - יוּדֶיךָ, דָּא י' דְּאִיהוּ לִימִינָא. "אֲחוֹתִי" בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא דְתַמָּן ה', "יוֹנָתִי" בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה דְתַמָּן ו', "שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל" בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְ"יוד הא ואו" דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן טָ"ל, וְדָא אִיהוּ גוּפָא וּבְרִית דְּחַשְׁבֵינָן חַד בְּחֻשְׁבָּן, דְּאִיהוּ וָא"ו דְּסָלִיק אֶחָ"ד, ו' עִלָּאָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ו' תַּתָּאָה צַדִּיק, א' אַחֲזֵי עַל תַּרְוַיְיהוּ דְאִינוּן חָד.

"קְוֻצּוֹתָיו" (שיר השירים ה, יא) אִלֵּין שִׁית קְצָווֹת דְּאִינוּן ה"א, שִׁית פִּרְקִין דִּכְלִילָן בִּתְרֵין שׁוֹקִין, דְּאִינוּן יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי, דְעַלֵייהוּ אִתְּמַר "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו). "רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה, ב) דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מִ"יוד הא ואו הא", וְאַמַּאי אִתְקְרִיאַת לַיְלָה? דְּאִיהִי לֵיל שַׁבָּת "לֵיל שִׁמֻּרִים" (שמות יב, מב), דְּאִיהִי וַדַּאי לַיְהֹוָה, "בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (מלכים א' ח, כא). וְעוֹד "אֲנִי יְשֵׁנָה" בְּמִשְׁנָה, "וְלִבִּי עֵר" בְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ" (שיר השירים ב, יג), דְּאִינוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּל"ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, בְּל"ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, בְּל"ב דְּאִיהוּ ב' מִן "בְּ'רֵאשִׁית" ל' מִן "לְ'עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא, ז).

(דף קו ע"ב) "וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ" (שיר השירים ב, יג) אִלֵּין בַּעֲלֵי מִצְוֹת. "קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ" (שיר השירים ב, י) "קוּמִי לָךְ" בְּאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, "יָפָתִי וּלְכִי לָךְ" בַּהֲלָכָה אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה. וְעוֹד "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב) בִתְלַת מֵאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ פִּקּוּדִין דְּלָא תַעֲשֶׂה, כְּחוּשְׁבַּן אַתְוָון יְשֵׁנָ"ה. "וְלִבִּי עֵר" (שם) בְּרַמַ"ח פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה כְּחֻשְׁבַּן וְלִבִּ"י וְר' מִעֵר, רֶמֶז דְּאִתְיְיהִיבוּ מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, מַאי ע' מִן עֵר דְּאִיהוּ בְתוֹסֶפֶת? דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "עֵין יַעֲקֹב" (דברים לג, כח), דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דִכְלִיל פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. דְאִתְיְהִיבוּ מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא בֵיהּ כְּלִילָן.

וְעוֹד "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב) דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ תוֹרָ"ה כְּלִיל תרי"א, דְאִתְיַהִיב מִתְּרֵין דְּרוֹעִין דְּתַמָּן אַבָּא וְאִימָּא דְאִינוּן י"ה, וּבְהוֹן אִשְׁתַּלִּים תּוֹרָ"ה דְאִיהוּ ו' כְּלִיל תַּרְיַ"ג. ה' תַּתָּאָה אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ אַתְוָון, וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים יְהֹוָה.

וְעוֹד "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב), שְׁנִיָּה וַדַּאי לַחָכְמָה דְאִיהִי י', כַּד אִתְרַחַק מִינִי רְחִימָאי דְאִיהוּ ו', וְרָזָא דְמִלָּא "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה" (משלי ג, יט), "בְּחָכְמָה" דְאִיהוּ אַבָּא י', יָסַד בְּרַתָּא דְאִיהִי "אָרֶץ", ה' זְעִירָא הָאָרֶץ וַדַּאי, "כּוֹנֵן שָׁמַיִם" דָּא ו', "בִּתְבוּנָה" דָּא אִימָּא עִלָּאָה, דְּבִינָה אִתְקְרִיאַת לְעֵילָא כַּד אִיהִי עִם בַּעְלָהּ, תְּבוּנָה אִתְקְרִיאַת לְתַתָּא כַּד אִיהִי עִם ו', דְּאִיהוּ בֶּן, ו', וְת' דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת, אִשְׁתְּאָרַת אִיהִי ה' עִמֵּיהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְאָת י' אִיהוּ עִם אִימָּא, וְאִיהוּ מְרַחַק מִינָהּ, אִתְּמַר בָּהּ "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב).

וְעוֹד "פִּתְחִי לִי" (שיר השירים ה, ב) בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְאִיהִי יְמִינָא, דַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים קמה, טז), וְעוֹד, פִּתְחִי לִי בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא יָמִין, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, "יָדֶךָ" - יוּדֶיךָ, דָּא י' דְּאִיהוּ לִימִינָא. "אֲחוֹתִי" בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא דְתַמָּן ה', "יוֹנָתִי" בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה דְתַמָּן ו', יָדֶיךָ יוֹדֶיךָ, זוֹ י' שֶׁהִיא לְיָמִין, אֲחוֹתִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁם ה', יוֹנָתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁשָּׁם ו', "שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל" בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְ"יוד הא ואו" דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן טָ"ל, שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל בַּיּוֹם הָרְבִיעִי (הַשְּׁלִישִׁי), שֶׁהוּא הַכְּלָל שֶׁל יו"ד ה"א וא"ו, שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן טָ"ל, וְדָא אִיהוּ גוּפָא וּבְרִית דְּחַשְׁבֵינָן חַד בְּחֻשְׁבָּן, דְּאִיהוּ וָא"ו דְּסָלִיק אֶחָ"ד, ו' עִלָּאָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ו' תַּתָּאָה צַדִּיק, וְזֶהוּ גוּף וּבְרִית שֶׁנֶּחְשָׁבִים אֶחָד בְּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁהוּא וָא"ו שֶׁעוֹלֶה אֶחָ"ד, ו' הָעֶלְיוֹנָה - הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, ו' הַתַּחְתּוֹנָה - צַדִּיק, א' אַחֲזֵי עַל תַּרְוַיְיהוּ דְאִינוּן חָד א' מַרְאֶה עַל שְׁנֵיהֶם שֶׁהֵם אֶחָד.

  
"קְוֻצּוֹתָיו" (שיר השירים ה, יא) אִלֵּין שִׁית קְצָווֹת דְּאִינוּן ה"א, שִׁית פִּרְקִין דִּכְלִילָן בִּתְרֵין שׁוֹקִין, דְּאִינוּן יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי, דְעַלֵייהוּ אִתְּמַר "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו) קְוֻצּוֹתָיו, אֵלּוּ שֵׁשׁ קְצָווֹת שֶׁהֵן הֵ"א, שִׁשָּׁה פְרָקִים שֶׁכְּלוּלִים בִּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, שֶׁהֵם יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ,  "רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה, ב) דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מִ"יוד הא ואו הא", רְסִיסֵי לָיְלָה - זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הַכְּלוּלָה מִיו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְאַמַּאי אִתְקְרִיאַת לַיְלָה? דְּאִיהִי לֵיל שַׁבָּת "לֵיל שִׁמֻּרִים" (שמות יב, מב), דְּאִיהִי וַדַּאי לַיְהֹוָה, "בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (מלכים א' ח, כא) וְלָמָּה נִקְרֵאת לָיְלָה? שֶׁהִיא לֵיל שַׁבָּת לֵיל שִׁמּוּרִים, שֶׁהִיא וַדַּאי לַיהו"ה, בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  וְעוֹד "אֲנִי יְשֵׁנָה" בְּמִשְׁנָה, "וְלִבִּי עֵר" בְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ" (שיר השירים ב, יג), וְעוֹד, אֲנִי יְשֵׁנָה - בְּמִשְׁנָה, וְלִבִּי עֵר - בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ,  דְּאִינוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּל"ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, בְּל"ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּל"ב דְּאִיהוּ ב' מִן "בְּ'רֵאשִׁית" ל' מִן "לְ'עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא, ז) בְּל"ב שֶׁהוּא ב' מִן בְּרֵאשִׁית וְל' מִלְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.

(דף קו ע"ב) "וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ" (שיר השירים ב, יג) אִלֵּין בַּעֲלֵי מִצְוֹת וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ - אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִצְווֹת.  "קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ" (שיר השירים ב, י) "קוּמִי לָךְ" בְּאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, "יָפָתִי וּלְכִי לָךְ" בַּהֲלָכָה אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ - בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, יָפָתִי וּלְכִי לָךְ - בַּהֲלָכָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.  וְעוֹד "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב) בִתְלַת מֵאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ פִּקּוּדִין דְּלָא תַעֲשֶׂה, כְּחוּשְׁבַּן אַתְוָון יְשֵׁנָ"ה וְעוֹד, אֲנִי יְשֵׁנָה - בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְווֹת שֶׁל לֹא תַעֲשֶׂה כְּחֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹת יְשֵׁנָ"ה.  "וְלִבִּי עֵר" (שם) בְּרַמַ"ח פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה כְּחֻשְׁבַּן וְלִבִּ"י וְר' מִעֵר, רֶמֶז דְּאִתְיְיהִיבוּ מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא וְלִבִּי עֵר - בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּחֶשְׁבּוֹן וְלִבִּ"י וְר' מֵעֵר, רֶמֶז שֶׁנִּתְּנוּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. מַאי ע' מִן עֵר דְּאִיהוּ בְתוֹסֶפֶת? מַה זֶּה ע' מִן עֵר שֶׁהוּא בְתוֹסֶפֶת? דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "עֵין יַעֲקֹב" (דברים לג, כח), דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דִכְלִיל פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֵין יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁכּוֹלֵל מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה,  דְאִתְיְהִיבוּ מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא בֵיהּ כְּלִילָן, שֶׁנִּתְּנוּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל בּוֹ הֵם כְּלוּלִים.
 
וְעוֹד "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב) דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ תוֹרָ"ה כְּלִיל תרי"א, וְעוֹד, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא תוֹרָ"ה כּוֹלֵל תרי"א, דְאִתְיַהִיב מִתְּרֵין דְּרוֹעִין דְּתַמָּן אַבָּא וְאִימָּא דְאִינוּן י"ה,  שֶׁנִּתַּן מִשְּׁתֵּי זְרוֹעוֹת, שֶׁשָּׁם הָאָב וְהָאֵם שֶׁהֵם י"ה,  וּבְהוֹן אִשְׁתַּלִּים תּוֹרָ"ה דְאִיהוּ ו' כְּלִיל תַּרְיַ"ג. ה' תַּתָּאָה אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ אַתְוָון, וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים יְהֹוָה וּבָהֶם הִשְׁתַּלֵּם תּוֹרָה שֶׁהוּא ו' כּוֹלֵל תַּרְיַ"ג, ה' תַּחְתּוֹנָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כְּלוּלָה מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת, וּבָהּ הִשְׁתַּלֵּם יהו"ה.
 
וְעוֹד "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב), שְׁנִיָּה וַדַּאי לַחָכְמָה דְאִיהִי י', כַּד אִתְרַחַק מִינִי רְחִימָאי דְאִיהוּ ו', וְעוֹד, אֲנִי יְשֵׁנָה, שְׁנִיָּה וַדַּאי לַחָכְמָה שֶׁהִיא י', כְּשֶׁהִתְרַחֵק מִמֶּנִּי אֲהוּבִי שֶׁהוּא ו', וְרָזָא דְמִלָּא "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה" (משלי ג, יט), וְסוֹד הַדָּבָר - יהו"ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.  "בְּחָכְמָה" דְאִיהוּ אַבָּא י', יָסַד בְּרַתָּא דְאִיהִי "אָרֶץ", ה' זְעִירָא הָאָרֶץ וַדַּאי, "כּוֹנֵן שָׁמַיִם" דָּא ו', בְּחָכְמָה, שֶׁהוּא אָב י', יָסַד הַבַּת שֶׁהִיא אָרֶץ, ה' קְטַנָּה - הָאָרֶץ וַדַּאי, כּוֹנֵן שָׁמַיִם זֶה ו', "בִּתְבוּנָה" דָּא אִימָּא עִלָּאָה, דְּבִינָה אִתְקְרִיאַת לְעֵילָא כַּד אִיהִי עִם בַּעְלָהּ, תְּבוּנָה אִתְקְרִיאַת לְתַתָּא כַּד אִיהִי עִם ו', דְּאִיהוּ בֶּן, ו', בִּתְבוּנָה - זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁבִּינָה נִקְרֵאת לְמַעְלָה כְּשֶׁהִיא עִם בַּעְלָהּ, וּתְבוּנָה נִקְרֵאת לְמַטָּה כְּשֶׁהִיא עִם ו' שֶׁהוּא בֵן, ו',  וְת' דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת, אִשְׁתְּאָרַת אִיהִי ה' עִמֵּיהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְאָת י' אִיהוּ עִם אִימָּא, וְאִיהוּ מְרַחַק מִינָהּ, אִתְּמַר בָּהּ "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב), וְת' שֶׁהוּא תִפְאֶרֶת, נִשְׁאֶרֶת הִיא ה' עִמּוֹ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהָאוֹת י' הִיא עִם הָאֵם וְהִיא מְרֻחֶקֶת מִמֶּנָּה, נֶאֱמַר בָּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה (וְהִיא שְׁנִיָּה לָהּ).

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי וְאָמַר, ר' ר' וְהַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת. יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא סֵפֶר תּוֹרָה דְּתָמָן קָיְימִין תָּגִין וְאוֹתִיּוֹת. וּבְשַׁעֲתָא דְּסָלְקִין לְמִקְרֵי בֵּיהּ אִתְּעָרוּ אִינוּן טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת לְאִתְגַּלָּאָה בְּהוּ.

וּמָאן דִּסְלִיק לְסֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבָרְכָא בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּיִתְמְשַׁךְ חֵילָא לְגָרְמֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ (סוטה לח). וְאִי תֵּימָא מַאי בִּרְכְתָא? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר "בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג, יא). דְּאִי לָאו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב חֵילָא לְבַר נַשׁ, לָא יָכִיל אִיהוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין לְעֵילָא כְּלָל. וְאִיהוּ קָרֵי וְאָמַר "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" (איוב מא, ג). אֶלָּא "בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ" (דברים לג, יא), בְּקַדְמִיתָא, לְמֵיהַב לֵיהּ חֵילָא וַדַּאי. לְבָתַר "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג, יא). בְּגִין כָּךְ מָאן דְּבָרִיךְ מָשִׁיךְ בִּרְכְתָא לְגָרְמֵיהּ חֵילָא וְתוּקְפָּא לְאַתְקָנָא הַהוּא תִּיקּוּנָא.

וּבִרְכָתָא 'אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ וְכוּ' נוֹתֵן הַתּוֹרָה', דָּא אִימָּא. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי לְתַתָּא, וּמָאן דְּבָעֵי לְאַתְקָנָא לַהּ, אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא רָשׁוּ מֵאִמָּא, דְּאִיהִי שָׁרָאת עֲלֵה תָּדִיר. וּמָאן דְּנָטִיל לַהּ בְּלֹא בִּרְכָּתָא אַחֲזֵי פִּירוּדָא חַס וְשָׁלוֹם, וּכְאִלּוּ גּוֹזֵל לַהּ. (דף סו' עמוד ב')  וְרָזָא דָּא "עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי" (ירמיהו ט, יב) וְהָא אִתְּמָר. בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְמִפְתַּח סִפְרָא עַד דִּמְבָרְכִין. אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא יֶחֱמֵי בְּאָן אֲתַר קָיְימִין, וְיִסְתֹּם סִפְרָא, דְּעַד לָא נַטִּיל רָשׁוּ מֵאִמָּא. כְּדֵין אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַהַדְרָא אַפֵּיהּ לִימִינָא, וְרָזָא דְּמִלָּה "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) בְּגִין לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת. וְכַד חֲמֵי בַּאֲתַר דְּקַיְּימִין בֵּיהּ, יִתְּעַר לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא בְּבִרְכָתָא לְעֵילָא.

וּמָאן דְּיָדַע רָזִין גּוֹ צֵרוּפֵי שְׁמָהָן כִּדְקָא יָאוּת, יָכִיל לְאַמְשְׁכָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא נְהִירוּ תַּקִּיפָא. וְאִי תֵּימָא מַאי צֵרוּפֵי שְׁמָהָן? תָּא חֲזֵי, לֵית לְךָ קְרָא דְּלָא אִצְטְרִיפוּ בֵּיהּ כַּמָּה צֵרוּפֵי שְׁמָהָן. וְכָל קְרָא מִתְחַבֵּר תָּדִיר רֵישֵׁיהּ בְּסֵיפֵיהּ וְסֵיפֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ, כֹּלָּא בְּרָזָא חַד. שָׁרֵי מִשֵּׁירוּתָא לְסִיּוּמָא. וְסָלִיק אֲבַתְרֵיהּ מִסִּיּוּמָא לְשֵׁירוּתָא. כְּגַוְנָא דָּא כֻּלְהוֹ פַּרְשִׁיָן דְּאִינוּן פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת, כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן הָכֵי, שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא בְּכֻלְהוֹ אַתְוָן דִּלְהוֹן. בְּגִין כָּךְ סֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לְמִיהְוֵי שְׁלִים בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת דְּחֲסֵירוֹת וִיתֵירוֹת. דְּהָא אִי אָת חַד דְּאִצְטָרִיכַת לָא אִתְחֲזִיאַת, אוֹ דְּאִשְׁתַּכְּחַת יַתִּיר, צֵירוּפָא לָא סָלִיק בְּאַתְווֹי בְּהַהוּא פָּרַשְׁתָא. אֶלָּא כֹּלָּא יְהֵא בְּתִיקּוּנָא  (דף סז' עמוד א') שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא.

וְאִי תֵּימָא רָזָא דְּפָרְשִׁיָן מַאי אִיהוּ? תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא אִשְׁתְּכַח. בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְעָרוּ כֻּלְהוֹ רָזִין דְּבִרְיָין דְּעָלְמָא, כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא לְאַתְקָנָא לְעֵילָא כִּדְקָא יָאוּת. כֹּלָּא אִתְפְּרַשׁ בְּה', וְאִינּוּן ה' סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי ה'? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם" (תהלים יט, ז) מֵה' נַטִּיל וּלְה' אַזִּיל. דִּכְתִיב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה). בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְּה' אִשְׁתְּכַח.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי וְאָמַר, ר' ר' והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ומאר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּילִים" אִלֵּין הם סוד טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת. "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" דָּא סֵפֶר תּוֹרָה דְּתָמָן קָיְימִין תָּגִין וְאוֹתִיּוֹת זה ספר תורה שבו נמצאים תגים ואותיות. וּבְשַׁעֲתָא דְּסָלְקִין לְמִקְרֵי בֵּיהּ אִתְּעָרוּ אִינוּן טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת לְאִתְגַּלָּאָה בְּהוּ ובשעה שעולים לקרוא בתורה, מתעוררים אורות הטעמים והנקודות להתגלות בהם.

וּמָאן דִּסְלִיק לְסֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבָרְכָא בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּיִתְמְשַׁךְ חֵילָא לְגָרְמֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנֵיהּ. ומי שעולה לספר התורה, צריך בתחילה לברך, כדי שימשוך כח לעצמו, לתקן את תיקונו. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ' (סוטה לח). וְאִי תֵּימָא מַאי בִּרְכְתָא? ואם תשאל, מהי הברכה? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר "בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג, יא). דְּאִי לָאו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב חֵילָא לְבַר נַשׁ, לָא יָכִיל אִיהוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין לְעֵילָא כְּלָל. ואם הקב"ה לא יתן לאדם כח – לא יוכל לתקן תיקונים עליונים כלל. וְאִיהוּ קָרֵי ואומר עליו הקב"ה וְאָמַר "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" (איוב מא, ג) מי הקדים לעלות לפני ללא קבלת רשות וכח. אֶלָּא "בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ" (דברים לג, יא), בְּקַדְמִיתָא, לְמֵיהַב לֵיהּ חֵילָא וַדַּאי. בתחילה נאמר "ברך ה' חילו" שהברכה ממשיכה כח לעולה לתורה ודאי, ואחר כך לְבָתַר "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג, יא). בְּגִין כָּךְ מָאן דְּבָרִיךְ מָשִׁיךְ בִּרְכְתָא לְגָרְמֵיהּ חֵילָא וְתוּקְפָּא לְאַתְקָנָא הַהוּא תִּיקּוּנָא, לכן, מי שמברך ומכוון לקבל כח לתקן, משיך לעצמו כח וחוזק לתקן אותו התיקון.

וּבִרְכָתָא עתה מבאר את הברכה 'אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ וְכוּ' נוֹתֵן הַתּוֹרָה', דָּא אִימָּא. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי לְתַתָּא, וּמָאן דְּבָעֵי לְאַתְקָנָא לַהּ, שהתורה שבכתב היא למטה, בסוד ז"א, ומי שרוצה לתקן אותה שהוא סוד גילויה אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא רָשׁוּ מֵאִמָּא, דְּאִיהִי שָׁרָאת עֲלֵה תָּדִיר. צריך לבקש רשות מאמא שהיא הבינה הנותנת מוחין לז"א, והנה שורה עליו בתמידות. וּמָאן דְּנָטִיל לַהּ בְּלֹא בִּרְכָּתָא אַחֲזֵי פִּירוּדָא חַס וְשָׁלוֹם, וּכְאִלּוּ גּוֹזֵל לַהּ. ומי שלוקח את הארות אמא בלא ברכה, שהיינו שקורא בתורה מבלי לברך, וכענין זה גם ברכות התורה שנתקנו בברכות השחר, גורם שנראה פירוד בין אמא לזו"ן חס ושלום, וכאילו גוזל אותה, וזה סוד (דף סו' עמוד ב') וְרָזָא דָּא "עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי" (ירמיהו ט, יב) וְהָא אִתְּמָר. עתה מבאר את הסדר הנכון והראוי בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְמִפְתַּח סִפְרָא עַד דִּמְבָרְכִין. לכן, צריך העולה לתורה שלא יפתח את הספר עד הברכה. דהיינו, אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא יֶחֱמֵי בְּאָן אֲתַר קָיְימִין, וְיִסְתֹּם סִפְרָא, דְּעַד לָא נַטִּיל רָשׁוּ מֵאִמָּא, אלא בתחילה יסתכל בספר, היכן הוא המקום ממנו הוא עתיד לקרא, ואחרי שיביט – יסגור את הספר או יכסהו במפה / טלית, כְּדֵין אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַהַדְרָא אַפֵּיהּ לִימִינָא, וְרָזָא דְּמִלָּה אחר כך, צריך להסב פניו לצד ימין וסוד הדבר "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) בְּגִין לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת. כדי לעורר את גילוי אור חסד שבתורה במקומו שבימין כמו שראוי. וְכַד חֲמֵי בַּאֲתַר דְּקַיְּימִין בֵּיהּ, יִתְּעַר לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא בְּבִרְכָתָא לְעֵילָא. וכאשר מביט במקום שעתיד לקרא בו, יתעורר בכוונתו לעורר את התיקון העליון בברכה.

וּמָאן דְּיָדַע רָזִין גּוֹ צֵרוּפֵי שְׁמָהָן כִּדְקָא יָאוּת, יָכִיל לְאַמְשְׁכָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא נְהִירוּ תַּקִּיפָא. ומי שיודע פנימיות הסודות של צירופי השמות שכמו שראוי, יכול להמשיך אור חזק מלמעלה למטה, וְאִי תֵּימָא מַאי צֵרוּפֵי שְׁמָהָן? ואם תשאל, מהם סוד צרופי השמות? תָּא חֲזֵי, לֵית לְךָ קְרָא דְּלָא אִצְטְרִיפוּ בֵּיהּ כַּמָּה צֵרוּפֵי שְׁמָהָן. אלא בוא וראה, אין לך פסוק בתורה שלא מצטרפים בו כמה צירופי שמות, וְכָל קְרָא מִתְחַבֵּר תָּדִיר רֵישֵׁיהּ בְּסֵיפֵיהּ וְסֵיפֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ, כֹּלָּא בְּרָזָא חַד. ובכל פסוק תמיד מתחברים ראשו בסופו, וסופו בראשו, והכל בסוד אחד. שָׁרֵי מִשֵּׁירוּתָא לְסִיּוּמָא, וְסָלִיק אֲבַתְרֵיהּ מִסִּיּוּמָא לְשֵׁירוּתָא. מתחיל מתחילתו לסופו, ואחר כך עולה מסופו לתחילתו בסוד אור חוזר. כְּגַוְנָא דָּא כֻּלְהוֹ פַּרְשִׁיָן דְּאִינוּן פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת, כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן הָכֵי שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, וכענין זה, כל הפרשות שבתורה שהם פתוחות וסתומות, כולם מתקשרות בסוד הזה תחילה וסוף, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא בְּכֻלְהוֹ אַתְוָן דִּלְהוֹן. לחברם כאחד בכל האותיות שבהן. בְּגִין כָּךְ סֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לְמִיהְוֵי שְׁלִים בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת דְּחֲסֵירוֹת וִיתֵירוֹת. לכן צריך ספר התורה להיות שלם בכל אותיותיו בתיקון שלם כמו שראוי בעניין החסרות והיתרות. דְּהָא אִי אָת חַד דְּאִצְטָרִיכַת לָא אִתְחֲזִיאַת, אוֹ דְּאִשְׁתַּכְּחַת יַתִּיר, שאם אות אחת מהתורה הצריכה לקיים את התיקון השלם הזה לא נראית שלמה, או חסרה, או מיותרת, צֵירוּפָא לָא סָלִיק בְּאַתְווֹי בְּהַהוּא פָּרַשְׁתָא. הצירוף לא עולה באותיות של אותה הפרשה. אֶלָּא כֹּלָּא יְהֵא בְּתִיקּוּנָא (דף סז' עמוד א') שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, אלא הכל חייב להיות בתיקון שלם כענין השלמות העליון.

וְאִי תֵּימָא רָזָא דְּפָרְשִׁיָן מַאי אִיהוּ? ואם תשאל, מהו סוד הפרשיות? תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא אִשְׁתְּכַח. בא וראה, כאן ודאי נמצא סוד עליון לחכמי לב. בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְעָרוּ כֻּלְהוֹ רָזִין דְּבִרְיָין דְּעָלְמָא, כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא לְאַתְקָנָא לְעֵילָא כִּדְקָא יָאוּת. בשעה שנתעוררו כל סודות שורשם של בריות העולם, כולם נכללו בתורה, לתיקון שורשם למעלה כמו שראוי, כֹּלָּא אִתְפְּרַשׁ בְּה', וְאִינּוּן ה' סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא. הכל נחלק לה' / חמש, והם חמישה ספרי / חומשי התורה. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי ה'? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה ואם תשאל למה חמשה / ה'? אלא סוד דבר "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם" (תהלים יט, ז) מקצה השמים היא אימא מקום מוצא ז"א, ותקופתו על קצותם היא השכינה שסודה קצ"ה. מֵה' נַטִּיל וּלְה' אַזִּיל הוא סוד המשכת האורות. מה' ראשונה של שם הוי"ה יוצא והולך לה' אחרונה של שם וזה סוד הפסוק. דִּכְתִיב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה) השמש הוא ז"א הזורח מאור אימא ושוקע / מוריד השפע למלכות. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְּה' אִשְׁתְּכַח, לכן הכל נמצא בסוד ה'.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תל"ז מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תל"ז: עתיד קב"ה לכלות בכח שם ס"ג כל גסי הרוח והסיגים שנתערבו בישראל ובכללם הערב רב, העליזים ואנשי הגאוה, ויאבדם יחד עם הס"א, וישארו ישראל כסף צרוף מזוקק.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי עֵרֶב רַב פְּסֹלֶת מְעֹרָב בְּאֹכֶל שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, וּבַעֲבוּרָם אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַתָּה "טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת בְּרָע", וּכְתִיב "לֹא יְגוּרְךָ רָע" הֲרֵי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יו"ד ה"י וא"ו ה"י זֶה עוֹמֵד לְכַלּוֹת כָּל גַּסֵּ'י הָרוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ", בְּ-ג' יוּדִים שֶׁבָּהֶם "אֲנִי רִאשׁוֹן" וְכוּ' אֶחָד וַדַּאי. וְס"מ שֶׁהוּא אֵל אַחֵר שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגָּאוֹת נֶגֶד זֶה – אַתָּה מַשְׁפִּיל גֵּאִים תְּקַיֵּם בּוֹ "גַּאֲוַת רָשָׁע תַּשְׁפִּילֶנּוּ" מִיָּד כָּל אוֹתָם סִיגִים הֲרֵי בְּשֵׁם זֶה יִהְיוּ אוֹבְדִים מִן הָעוֹלָם, דִּכְתִיב "סִיגִים הִשְׁבַּתָּ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ", מִשָּׁם וָהָלְאָה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כֶּסֶף צָרוּף יִהְיוּ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וּדְבָרְךָ יִנָּתֵן בָּהֶם, דִּכְתִיב "אִמְרוֹת יְהֹוָה אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף" וְכוּ', שֶׁכֵּן נֶאֱמַר "אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ" וְכוּ'.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתְּךָ וּבְאוֹרְךָ תָּאִיר חָשְׁכֵּנוּ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.