Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.

וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין בִּשְׁמִיעָה כְּגוֹן קְרִיאַת שְׁמַע, אוֹ פִקּוּדִין אָחֳרָנִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'אִם הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא', וְדָא תְקִיעַת שׁוֹפָר, סוֹף סוֹף בְּאִלֵּין אֵבָרִין תַּלְיָין כָּל פִּקּוּדִין, אֶלָּא פִּקּוּדָא דְיִרְאָה וְאַהֲבָה אֵלּוּ תַלְיָין בְּמוֹחָא וְלִבָּא, וְכָל פִּקּוּדִין דַּעֲשִׂיָּה כְּגוֹן סוּכָּה וְלוּלָב תַּלְיָין בִּידַיִן, וּבְאִלֵּין תִּקּוּנִין צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא כָּל מַלְאָכַיָּא דְאִתְקְרִיאוּ עֵינֵי יְהֹוָה, אָזְנֵי יְהֹוָה, וְאִינוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת" (תהלים קד, ד), דְּתַלְיָין בְּחוֹטָמָא, וּמַלְאָכִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" (קהלת י, כ) דְּתַלְיָין בְּקָלָא, "וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י, כ) דְּתַלְיָין בְּדִבּוּרָא.
(דף קלב ע"א) וּמַלְאָכִים דְּתַלְיָין בַּעֲשִׂיָּה, כְּגוֹן וִידֵי אָדָם, וּמַלְאָכִין דְּאִתְקְרִיאוּ אוֹתוֹת, דְּתַלְיָין בְּצַדִּיק דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ" (ירמיהו י, ב), וּמַלְאָכִין דְּתַלְיָין בְּרַגְלִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד), וְנִעְנוּעָא דְכֻלְּהוּ יְהֹוָה, וְצָרִיךְ לְמִנְדַּע נְקוּדָה דִילֵיהּ, בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר נְקוּדָה דְאִתְחַיַּיב לְמַלְאָכָא דְאִיהוּ מַיִם, וּלְמַלְאָכָא דְאִיהוּ אֵשׁ, וּלְמַלְאָכָא דְאִיהוּ רוּחַ, דְּכָל נְקוּדִין אִינוּן אֶשָּׁא וְרוּחָא וּמַיָּא, מַלְכוּת עָפָר מָאנָא דְכֻלְּהוּ עִלָּאִין דְּתַלְיָין מִסְּפִירָן, וּלְתַתָּא הָכִי אִית מַלְאָכִין דְּתַלְיָין מִכִּסֵּא וּמַלְאָךְ וְאוֹפָן, דְּמִתַּמָּן נְשָׁמָה וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, גּוּפָא מָאנָא דְכֻלְּהוּ, מִיכָאֵ"ל אִיהוּ מַיָּא, וְאִיהוּ מְמוּנֶה עַל יַמָּא, וּבְגִין דָּא כַּד אַעֲבַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בְּיַמָּא, בֵּיהּ שַׁבַּח לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה" (שמות טו, יא), גַּבְרִיאֵ"ל מְמוּנֶה עַל אֶשָּׁא, אוּרִיאֵ"ל עַל רוּחָא, רְפָאֵ"ל עַל עַפְרָא, מֵאִלֵּין תַּלְיָין כַּמָּה רִבֵּי רִבְוָון דְּמַלְאָכַיָּא דְתַלְיָין מִנַּיְיהוּ.
בְּרִי, אַגְרָא דְאִלֵּין פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין בְּאִלֵּין אֵבָרִים, הוּא דְּמָאן דִּמְיַחֵד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְזַוֵּג לֵיהּ בְּבַת זוּגֵיהּ לְהַהוּא עָלְמָא, וּמָאן דְּקָרִיב לֵיהּ לִשְׁכִינְתֵּיהּ קָרְבָּנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקָרֵב לֵיהּ בְּבַת זוּגֵיהּ, וּמָאן דְּעָבִיד לֵיהּ בֵּי מַקְדְּשָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" (שמות כה, ח), קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא בַּיִת לְדַיְירָא תַמָּן דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ קֻדְשִׁין, וּמָאן דְּעָבִיד לֵיהּ סֻכָּה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְסַכֵּךְ עֲלֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, וְאַגִּין עֲלֵיהּ מִכָּל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה כַּד נָפִיק מֵהַאי עָלְמָא וְאָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא.
וְכָל מָאן דִּמְבָרֵךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמְקַדֵּשׁ לֵיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבָרֵךְ לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, וּמְקַדֵּשׁ לֵיהּ, וְלֵית קְדוּשָׁה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, אוֹף הָכִי עָבִיד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲשָׂרָה חוּפּוֹת בְּגַן עֵדֶן, דְּקִדּוּשִׁין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ, אִינוּן קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, וְשֶׁבַע בִּרְכָאָן דִּילֵיהּ אִינוּן בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בַּשַּׁחַר שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ, הָא שֶׁבַע, וְיִחוּד דִּילֵהּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְהָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבָרֵךְ לֵיהּ וּלְכַלָּה דִילֵיהּ, וּמְקַדֵּשׁ לֵיהּ עִמָּהּ בִּקְדוּשָׁה, וּמְיַיחֵד תַּרְוַיְיהוּ, וְכֹלָּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְנִימִין אִלֵּין מִגּוֹ הַאי מוֹחָא נָפְקֵי, מִגּוֹ בְּרִירוֹ דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ אִינוּן מְלָכִין דְּאִתְמָרוּ. וְכַמָּה דַּרְגִּין וְדַרְגִּין תַּלְיָין בְּהוּ. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקִין לְבַר, הַהִיא רֵישָׁא תִּנְיָנָא דְּאִתְמָרַת, אֲחִידַת בְּהוּ וְהַדְרַת לוֹן בְּסִידוּרָא עִלָּאָה בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר לִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. וְסָלְקִין וְנָפְקִין עַל גַּבֵּי גּוּלְגַּלְתָּא לְבַר לְאַנְהָרָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ, בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא מוֹחָא דְּרָהִיט בְּהוּ. וְשִׁיעוּרָא דְּנִימִין וְחוּשְׁבְּנָא דִּלְהוֹן כֹּלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין אִשְׁתְּעַר וַדַּאי כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. שַׂעֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ קָיְימִין בְּסִידוּרָא יָאֶה חִיוָּרִין כְּתַלְגָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט). וְלֵית תָּמָן עִרְבּוּבְיָא. וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל בְּלָא מַחְלֹקֶת וּבְלָא סְפֵיקָן כְּלָל, מַה דְּלָאו הָכִי לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר.

(דף קלא' עמוד א') עַיְנִין דְּרֵישָׁא עִלָּאָה, הָכָא קָיְימִין רָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. דְּהָא עַיְנִין מִגּוֹ סְתִימוּ דְּמוֹחָא. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּשָׁרֵי מוֹחָא לְאִתְגַּלָּאָה מִגּוֹ אִינוּן אַנְפִּין, בָּקַע וְאִתְגַּלְּיָא בִּתְרֵין עַיְנִין דִּבְהוּ קָיְימָא אַשְׁגָּחוּתָא. מַאי אַשְׁגָּחוּתָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּעַיְנִין אִלֵּין מִתְפַּקְּחָן, כְּדֵין כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דְּאִסְתְּדָרוּ, כֻּלְהוֹ מִילִין קָיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ, וְאִי לָא לָא קָיְימִין. וּלְתַתָּא כְּתִיב "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ" (משלי כ, יג) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּעַיְנִין מִסְתַּתְּמָן, סִידּוּרִין לָא מִסְתַּדְּרָן כִּדְקָא חֲזֵי. וּבְזִמְנָא דְּמִתְפַּקְּחָן, כֹּלָּא קָאִים כְּמָה דְּאִסְתַּדַּר. וְרָזָא דָּא "פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" (משלי כ, יג).

תָּאנָא אִי עַיְנִין אִלֵּין עִלָּאִין הֲווּ מִסְתַּתְּמָן אֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא, כֹּלָּא הֲוָה מִתֶּחֱרָב מִיָּד. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד). דְּהָא לְתַתָּא, לַזְּמַנִּין מִתְפַּתְּחָן עַיְנִין וְלִזְמַנִּין סְתִימִין אִינוּן, אֲבָל בְּגִין דְּאִית אִלֵּין לְעֵילָא דְּקַיְּימִין פְּקִיחָן תָּדִיר.

תָּא חֲזֵי, לְתַתָּא אִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ יְמִינָא, דִּכְתִיב "הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). וְרָזָא דָּא הָא אִתְּמָר בְּאִדְּרָא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין כִּדְקָא יָאוּת. תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן וַדַּאי אֶלָּא דְּאִתְהַדָּרוּ לְחַד, וְרָזָא אִיהוּ. לְתַתָּא קָיְימִין עַיְנִין לְקַיְּימָא סְדָרִין בְּאַתְרַיְיהוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. אֲבָל הָכָא קָיְימִין עַיְנִין לְאַקָּמָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ חַד אִיהוּ, דְּהָא כֹּלָּא אַשְׁגָּחוּתָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ. אֲבָל לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, לְאַקָּמָא יְמִינָא (דף קלא' עמוד ב') וּשְׂמָאלָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי. וְהָכָא נִימִין לָא קָיְימִין עַל עֵינָא וְלָא כְּסוּתָא דְּהָא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ תָּדִיר.

תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן רָזִין בְעֵינָא וַדַּאי בִּתְלָת גְּוָנִין דְּאִינוּן תְּלָת חִיוָּרִין, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. דְּהָא הָכִי לְכֹלָּא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ, לִתְלַת סִטְרִין יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּימִינָא. וְהָכִי לִימִינָא וְהָכִי לִשְׂמָאלָא. וּבַת עַיִן לְגוֹ קָאִים, לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כְּחַד. וְאִינּוּן בְּסִדְרָא דָּא קָיְימִין וַדַּאי, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. בְּאִלֵּין חִיוָּרִין אַשְׁגַּח לְכָל סְטַר, וָאָקִים כֹּלָּא בְּדוּכְתֵיהּ. אַשְׁגַּח לְעֵילָא וְאַשְׁגַּח לְתַתָּא, וְכֹלָּא אָקִים בְּרַחֲמֵי כִּדְקָא חֲזֵי.

וְנִימִין אִלֵּין מִגּוֹ הַאי מוֹחָא נָפְקֵי, מִגּוֹ בְּרִירוֹ דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ אִינוּן מְלָכִין דְּאִתְמָרוּ. והנימין האלה, מתוך זה המח של א"א יוצאים, מתוך הבירורים שנבררו מתוך אלו המלכים שנאמרו. וְכַמָּה דַּרְגִּין וְדַרְגִּין תַּלְיָין בְּהוּ. וכמה מדרגות ומדרגות תלויות בהם. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקִין לְבַר, הַהִיא רֵישָׁא תִּנְיָנָא דְּאִתְמָרַת, אֲחִידַת בְּהוּ וְהַדְרַת לוֹן בְּסִידוּרָא עִלָּאָה בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר לִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. אבל בשעה שיוצאים לחוץ, אותו הראש השני האוירא שנאמר, אוחז בהם ומחזיר אותם לסדר עליון, בסוד י"ג, לימין, שמאל ואמצע כמו שנאמר, וְסָלְקִין וְנָפְקִין עַל גַּבֵּי גּוּלְגַּלְתָּא לְבַר לְאַנְהָרָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ, בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא מוֹחָא דְּרָהִיט בְּהוּ. ועולים ויוצאים לחוץ על גבי הגולגולת, להאיר לי שצריך, באורו של אותו המח הנמשך במרוצה בתוכם.

וְשִׁיעוּרָא דְּנִימִין וְחוּשְׁבְּנָא דִּלְהוֹן כֹּלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין אִשְׁתְּעַר וַדַּאי כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. ושיעור הנימין וחשבונם - הכל תלוי ונשער בסודות עליונים ודאי כמו שצריך. שַׂעֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ קָיְימִין בְּסִידוּרָא יָאֶה חִיוָּרִין כְּתַלְגָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ שערות אלו כולן עומדות בסדר נאה, לבנות כשלג שנאמר בהם "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט). וְלֵית תָּמָן עִרְבּוּבְיָא ואין שם עירבוביא. וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל בְּלָא מַחְלֹקֶת וּבְלָא סְפֵיקָן כְּלָל, מַה דְּלָאו הָכִי לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. ומצד זה בשורש נתנה התורה לישראל בלא מחלוקת ובלא ספקות כלל, מה שאין כן למטה כמו שנאמר.

(דף קלא' עמוד א')  עַיְנִין דְּרֵישָׁא עִלָּאָה, הָכָא קָיְימִין רָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. דְּהָא עַיְנִין מִגּוֹ סְתִימוּ דְּמוֹחָא. עיני הראש העליון של א"א - כאן עומדים סודות לחכמי הלב, שאלו העינים מתוך המוח הסתום יצאו.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּשָׁרֵי מוֹחָא לְאִתְגַּלָּאָה מִגּוֹ אִינוּן אַנְפִּין, בָּקַע וְאִתְגַּלְּיָא בִּתְרֵין עַיְנִין דִּבְהוּ קָיְימָא אַשְׁגָּחוּתָא. בא וראה, בשעה שהחל המוח להתגלות מתוך אלו הפנים, בקע האור והתגלה בשני עינים שבהם עומדת סוד ההשגחה. מַאי אַשְׁגָּחוּתָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּעַיְנִין אִלֵּין מִתְפַּקְּחָן, כְּדֵין כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דְּאִסְתְּדָרוּ, כֻּלְהוֹ מִילִין קָיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ, וְאִי לָא לָא קָיְימִין. ומהי ההשגחה? אלא בשעה שנפקחים אלה העינים, אז כל הסדרים נסדרים וכל הדברים עומדים במקומם, ואם לא - לא עומדים. וּלְתַתָּא כְּתִיב ולמטה בז"א שיש אפשרות לסתימת העינים נאמר "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ" (משלי כ, יג) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּעַיְנִין מִסְתַּתְּמָן, סִידּוּרִין לָא מִסְתַּדְּרָן כִּדְקָא חֲזֵי. בשעה שהעינים נסתמות , הסדרים לא מסדרים כראוי כיון שיש הסתר ההשגחה. וּבְזִמְנָא דְּמִתְפַּקְּחָן, כֹּלָּא קָאִים כְּמָה דְּאִסְתַּדַּר. וְרָזָא דָּא ובזמן שנפתחות, הכל עומד כפי הסדר וזה סוד "פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" (משלי כ, יג) בפקיחת העינים שפע לח"ם שהוא ג' הוויו"ת משביע ג' קוים.

תָּאנָא אִי עַיְנִין אִלֵּין עִלָּאִין הֲווּ מִסְתַּתְּמָן אֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא, כֹּלָּא הֲוָה מִתֶּחֱרָב מִיָּד. שנינו, אם העינים האלו העליונות של א"א היו נתסמות אפילו רגע אחד, הכל היה נחרב מיד, כיון שאין לעינים האלו עפעפיים שיכסו אותם, ומשמעות סתימתם הוא ח"ו חורבן. לכן עליהם נאמר בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד) לא ינום ולא ישן כיון שאין בהם שינה וההשגחה היא תמידית. דְּהָא לְתַתָּא, לַזְּמַנִּין מִתְפַּתְּחָן עַיְנִין וְלִזְמַנִּין סְתִימִין אִינוּן, אֲבָל בְּגִין דְּאִית אִלֵּין לְעֵילָא דְּקַיְּימִין פְּקִיחָן תָּדִיר. שהרי למטה, עיני ז"א, לעיתים נפתחות העינים, ולעיתים סתומות הם וזה בגלל שיש את אלו העליונות שעומדות פקוחות תמיד ומשגיחות גם כשהתחתונות סתומות.

תָּא חֲזֵי, לְתַתָּא אִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ יְמִינָא, דִּכְתִיב בא וראה, למטה עיני ז"א עומדים בימין ושמאל, אבל למעלה הכל הוא ימין שנאמר "הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח) עין בלשון יחיד שהכל הוא ימין - חסד עליון. וְרָזָא דָּא הָא אִתְּמָר בְּאִדְּרָא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וסוד זה נאמר באדרא של רבי שמעון בר יוחאי. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין כִּדְקָא יָאוּת. אבל, כאן צריך לגלות סודות נעלמים כראוי. תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן וַדַּאי אֶלָּא דְּאִתְהַדָּרוּ לְחַד, וְרָזָא אִיהוּ, לְתַתָּא קָיְימִין עַיְנִין לְקַיְּימָא סְדָרִין בְּאַתְרַיְיהוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. בא וראה, שני עינים הם ודאי, אלא שחוזרות להיות אחד, וסוד זה, למטה בז"א נמצאים העינים להעמיד הסדרים במקומם לימין ולשמאל, אֲבָל הָכָא קָיְימִין עַיְנִין לְאַקָּמָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי וַדַּאי. אבל כאן עומדים העינים להעמיד הכל ברחמים ודאי, וברחמים נשרשים סדרי ההשגחה שנחלקים אחר כך לימין ושמאל. בְּגִין כָּךְ חַד אִיהוּ, דְּהָא כֹּלָּא אַשְׁגָּחוּתָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ. אֲבָל לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, לְאַקָּמָא יְמִינָא (דף קלא' עמוד ב') וּשְׂמָאלָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי. לכן היא עין אחת, וכל ההשגחה רחמים היא. אבל נחלקת לשתים, כדי להעמיד ימין ושמאל, מידת החסד ומידת הדין- הכל ברחמים, וְהָכָא נִימִין לָא קָיְימִין עַל עֵינָא וְלָא כְּסוּתָא דְּהָא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ תָּדִיר. וכאן, בא"א אין ריסים ואין עפעפיים לסתום את ההשגחה, שהרי צריך שיהיו פקוחות תמיד.

תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן רָזִין בְעֵינָא וַדַּאי בִּתְלָת גְּוָנִין דְּאִינוּן תְּלָת חִיוָּרִין, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. בא וראה, כאן בא"א נחלקים סודות העינים ודאי בשלושה גוונים שהם שלושה לבנים, לבן במתוך לבן, ולבן שכולל כל לבן. דְּהָא הָכִי לְכֹלָּא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ, לִתְלַת סִטְרִין יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּימִינָא. וְהָכִי לִימִינָא וְהָכִי לִשְׂמָאלָא. שהרי כאן צריך שתהיה פקוחות על הכל, לשלושה הצדדים, ימין, שמאל ואמצע, והכל בסוד הימין ולכן כולם לבנים - ברחמים, וכך לימין וכך לשמאל. וּבַת עַיִן לְגוֹ קָאִים, לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כְּחַד. ובת עין עומדת בפנים לכלול כולם כאחד. וְאִינּוּן בְּסִדְרָא דָּא קָיְימִין וַדַּאי, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. והם בסדר זה עומדים ודאי, לבן בתוך לבן, שהם ב' הצדדים, ולבן הכולל כל לבן שהוא הכול אותם, בְּאִלֵּין חִיוָּרִין אַשְׁגַּח לְכָל סְטַר, וָאָקִים כֹּלָּא בְּדוּכְתֵיהּ. אַשְׁגַּח לְעֵילָא וְאַשְׁגַּח לְתַתָּא, וְכֹלָּא אָקִים בְּרַחֲמֵי כִּדְקָא חֲזֵי. באלו הלבנים משגיח לכל צד, ומעמיד הכל במקומו, משגיח למעלה ומשגיח למטה, והכל מעמיד ברחמים כמו שראוי.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תצ"ז: בכח אות י' שבשם - עולה השכינה עד אין סוף ואין תכלית. וכשתהרוס כל אלהים אחרים וכות הטומאה בכל קומתם, יתוקנו ישראל בכל י' מדרגות קדושתם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי י' שֶׁנָּתַתָּ לְיִשְׂרָאֵל, וְזֶה אֶבֶן שֶׁזּוֹרְקִים אוֹתָהּ עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֶדֶת עַד אֵין תַּכְלִית - י' דְּאֲדֹנָ'י בָּהּ, "וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה" וְכוּ'. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁ-י' זֹאת עוֹלָה, הֲרֵי מְקַשֶּׁרֶת בָּהּ כָּל הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְעוֹשָׁה אוֹתָם חִבּוּר אֶחָד, וְזֶה, "אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן", שֶׁתִּהְיֶה הוֹרֶסֶת כָּל בִּנְיָנֶיהָ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, בָּהּ, "כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס" בְּ-ה' אֲבָנִים שֶׁעוֹלִים גִּימַטְרִיָּא הֶרֶ"ס שֶׁנַּעֲשִׂים אֶבֶן אַחַת. וְזֶה י', זֹאת הִיא אֶבֶן שֶׁטָּבְעָה בְּמִצְחוֹ שֶׁל גָּלְיָת וְהִפִּילָה אוֹתוֹ, שֶׁהָיְתָה כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר מַכּוֹת, שֶׁהֵם עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁנָּתַתָּ לְפַרְעֹה, וְזֶה כֹּה, "כֹּה אָמַר יְהֹוָה כַּחֲצוֹת" וְכוּ'. שֶׁהֲרֵי זֹאת הִיא שֶׁהוֹרֶסֶת כָּל אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁכְּלוּלִים בְּעֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת שֶׁל טֻמְאָה שֶׁהֵם שִׁעוּר קוֹמָה שֶׁל אָדָם בְּלִיַּעַל סִּטְרָא אַחֲרָא, וּבָזֹאת תַּחֲזִיר יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָם מְתֻקָּנִים מֵעֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת שֶׁלָּהֶם לִשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם בְּתִקּוּן שָׁלֵם, בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ, לְהִתְעַלּוֹת שְׁכִינָתְךָ עַד אֵין סוֹף וְעַד אֵין תַּכְלִית.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בֶּאֱמֶת, הוֹשִׁיעֵנוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.