Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין אִנּוּן דְּמִסְתַּכְּלֵי בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא, בְּסִתְרֵי בְּרָזָא דְּאוֹרַיְתָא אִלֵּין אִנּוּן דְּיָדְעִי בְּרָזָא דְּרָזִין, וּמִסְתַּכְּלָן וְאִתְחֲזוּ לְאִזְדַּהֲרָא בְּהַהוּא זְהִירוּ דְּנָגִיד וְנָפִיק וְקַיְּמֵי בְּרָזֵי דְּאוֹרַיְתָא, וְיָדְעֵי לְאִסְתַּכְּלָא בְּסִתְרָהָא.
"כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דָּא אִיהוּ רְקִיעָא דְּקָאִים לְאַנְהֲרָא לְתַתָּא, וְאִתְעַטַּר לְעֵלָּא וְנָהִיר לְתַתָּא. וְהַהוּא זֹהַר נָגִיד וְאִתְמְשַׁךְ לְתַתָּאֵי וּמֵהַהוּא זֹהַר אִתְּזָנוּ, וְקַיְּמֵי בְּקִיּוּמַיְהוּ וְאָזְלֵי וְשָׁאטָן וְנַצְּחֵי גִּבּוֹרֵי שְׁמַיָּא וְדַיְּנֵי גְּבוּרְתֵּי טְסִיסִין.
"וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג). כַּד נָהֲרִין כּוֹכָבַיָּא בִּנְהִירוּ דְּנָצִיץ וְנָטְלֵי בְּמַטְלָנוֹי לְאִתְנַהֲרָא מִגּוֹ דַּרְגִּין יְדִיעָאן, כּוֹכָבָא דְּנָהִיר מִסְּטָר דְּמִזְרָח כַּמָּה אִנּוּן מַשִּׁרְיָן מֵזָלְגַן קַיְּמָאן בְּקִסְטוֹרַיְהוּ. הַאי כּוֹכָבָא נָצִיץ תְּלָת זִמְנֵי וּבָטַשׁ נְצִיצוּ דִּילֵהּ בִּרְבִיעָתָא לְקַבְּלָא נְצִיצוּ דְּחַד קִטְרָא וְטַהֲרוּרָא דְּקַיְּמָא לְעֵלָּא. וּלְבָתַר שָׁכִיךְ וְאִתְנַצְּצָן כָּל אִנּוּן אָחֳרָנִין וְאִיהוּ סָתִים בְּאַתְרַיְהוּ. וְהַאי אִקְּרֵי כוֹכְבָא אוּמָנָא. לְבָתַר נָפְקָא לִסְטָר דָרוֹם כּוֹכָבָא אָחֳרָא, וְדָא נָצִיץ בְּאַרְבַּע כוֹכְבַיָא דְּרָהֲטֵי וְאָזְלֵי וְאוֹשִׁיטוּ נְהוֹרָא דִּילְהוֹן לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, וְהַאי אִקְּרֵי כּוֹכָבָא דְּנָצִיץ מִתְּרֵי סִטְרֵי דָּרוֹם וּמִזְרָח.
וּמִתְנַהֲרֵי אֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְוָן כּוֹכְבַיָּא דְּנָטְלֵי זִיהֲרָא וּנְצִיצוּ מִגּוֹ נְצִיצוּ דְּנָהִיר מִן שִׁמְשָׁא. שִׁמְשָׁא דְּמַשְׁקוֹפָא (נ"א מַשְׁקוֹפָא דְּשִׁמְשָׁא) כַּד נָהִיר בְּמַטְלָנוֹי נָהֲרִין מִנֵּהּ כָּל אִנּוּן כּוֹכָבַיָּא דְּנָהֲרִין וְנָצְצִין כָּל אִנּוּן כּוֹכָבָא אוּמָנָא. אַף עַל גַּב דְּסָתִים לְבָתַר נָפִיק וְזָהִיר עָלֵהּ חַד מְמָנָא ויגזריא"ל שְׁמֵהּ.
וְכַד הַאי כּוֹכָבָא אוּמָנָא נָפִיק וְנָצִיץ וְלָא אַסְתִּים, כְּדֵין הַהוּא מְמָנָא נָחִית (נ"א נָפִיק) שְׁלָמָא לְהַהוּא סִטְרָא. וְכַד בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא עָבִיד מִשְׁחָתָא לְעֵלָּא וְתַתָּא, וְכֹלָּא אִסְתָּמִיךְ וְאַנְהִיר וְנָגִיד אִתְּעָרוּתָא דִּרְקִיעָא עִלָּאָה לָקָבְלֵהּ דְּמִזְרָח, וְאִיהוּ אִתְּעַר לְקָבְלֵהּ דְּמַעֲרָב, וְסִימָנִיךְ (ישעיה מא ב) "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ" (ישעיהו מא, ב). כְּדֵין כָּל אִנּוּן מְמָנָן דְּקַיְּמִין עַל כּוֹכָבַיָּא, כֻּלְּהוּ יוֹבִילוּן נְהִירוּ דְּאַנְפִּין מִגּוֹ שִׁמְשָׁא, כַּד נָטִיל שִׁמְשָׁא לַמַּשְׁקוֹפָא חֲדָא דְּקָאֵי מַשְׁקוֹפָא דְּבִילְגָא. כְּדֵין הַהוּא כּוֹכָבָא דְּנָצִיץ נָהִיר מִגּוֹ חֵילָא דְּחַד מְמָנָא דְּנָטִיל כַּד נָטִיל שִׁמְשָׁא.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין אִנּוּן דְּמִסְתַּכְּלֵי בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא, בְּסִתְרֵי בְּרָזָא דְּאוֹרַיְתָא וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, אֵלּוּ הֵם שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בְּסוֹד הַחָכְמָה, בַּסְּתָרִים בְּסוֹד הַתּוֹרָה. אִלֵּין אִנּוּן דְּיָדְעִי בְּרָזָא דְּרָזִין, וּמִסְתַּכְּלָן וְאִתְחֲזוּ לְאִזְדַּהֲרָא בְּהַהוּא זְהִירוּ דְּנָגִיד וְנָפִיק אֵלּוּ הֵם שֶׁמַּכִּירִים אֶת סוֹד הַסּוֹדוֹת, וּמִסְתַּכְּלִים וְיִרְאוּ לְהִזְדַּהֵר בְּאוֹתוֹ הַזֹּהַר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא,  וְקַיְּמֵי בְּרָזֵי דְּאוֹרַיְתָא, וְיָדְעֵי לְאִסְתַּכְּלָא בְּסִתְרָהָא וְעוֹמְדִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְיוֹדְעִים לְהִסְתַּכֵּל בִּסְתָרֶיהָ. "כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דָּא אִיהוּ רְקִיעָא דְּקָאִים לְאַנְהֲרָא לְתַתָּא, וְאִתְעַטַּר לְעֵלָּא וְנָהִיר לְתַתָּא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, זֶהוּ הָרָקִיעַ שֶׁעוֹמֵד לְהָאִיר לְמַטָּה, וּמִתְעַטֵּר לְמַעְלָה וּמֵאִיר לְמַטָּה.  וְהַהוּא זֹהַר נָגִיד וְאִתְמְשַׁךְ לְתַתָּאֵי וּמֵהַהוּא זֹהַר אִתְּזָנוּ, וְאוֹתוֹ הַזֹּהַר שׁוֹפֵעַ וְנִמְשָׁךְ לַתַּחְתּוֹנִים, וּמֵאוֹתוֹ הַזֹּהַר הֵם נִזּוֹנִים, וְקַיְּמֵי בְּקִיּוּמַיְהוּ וְאָזְלֵי וְשָׁאטָן וְנַצְּחֵי גִּבּוֹרֵי שְׁמַיָּא וְדַיְּנֵי גְּבוּרְתֵּי טְסִיסִין וְעוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים, וּמְנַצְּחִים גִּבּוֹרֵי הַשָּׁמַיִם, וְדָנִים גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת.

"וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג) וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.  כַּד נָהֲרִין כּוֹכָבַיָּא בִּנְהִירוּ דְּנָצִיץ וְנָטְלֵי בְּמַטְלָנוֹי לְאִתְנַהֲרָא מִגּוֹ דַּרְגִּין יְדִיעָאן, כְּשֶׁמְּאִירִים הַכּוֹכָבִים בָּאוֹר שֶׁנּוֹצֵץ וְנוֹסְעִים בְּמַסְעוֹתֵיהֶם שֶׁיֵּאוֹרוּ מִתּוֹךְ דְּרָגוֹת יְדוּעוֹת,  כּוֹכָבָא דְּנָהִיר מִסְּטָר דְּמִזְרָח כַּמָּה אִנּוּן מַשִּׁרְיָן מֵזָלְגַן קַיְּמָאן בְּקִסְטוֹרַיְהוּ הַכּוֹכָב שֶׁמֵּאִיר מִצַּד הַמִּזְרָח, כַּמָּה הֵם מַחֲנוֹת מִשְׁתַּלְשְׁלִים עוֹמְדִים בְּהֵיכְלוֹתֵיהֶם.  הַאי כּוֹכָבָא נָצִיץ תְּלָת זִמְנֵי וּבָטַשׁ נְצִיצוּ דִּילֵהּ בִּרְבִיעָתָא הַכּוֹכָב הַזֶּה נוֹצֵץ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וּמַכֶּה אֶת הַנִּיצוֹץ שֶׁלּוֹ בָּרְבִיעִית לְקַבְּלָא נְצִיצוּ דְּחַד קִטְרָא וְטַהֲרוּרָא דְּקַיְּמָא לְעֵלָּא לְקַבֵּל נִיצוֹץ שֶׁל קֶשֶׁר אֶחָד וְאוֹר פְּנִימִי שֶׁעוֹמֵד לְמַעְלָה.  וּלְבָתַר שָׁכִיךְ וְאִתְנַצְּצָן כָּל אִנּוּן אָחֳרָנִין וְאִיהוּ סָתִים בְּאַתְרַיְהוּ וְאַחַר כָּךְ שׁוֹכֵךְ, וּמִתְנוֹצְצִים כָּל אוֹתָם הָאֲחֵרִים, וְהוּא נִסְתָּר בִּמְקוֹמָם.  וְהַאי אִקְּרֵי כוֹכְבָא אוּמָנָא. לְבָתַר נָפְקָא לִסְטָר דָרוֹם כּוֹכָבָא אָחֳרָא, וְזֶה נִקְרָא כְּכוֹכָב אֻמָּן. אַחַר כָּךְ יוֹצֵא לְצַד הַדָּרוֹם כּוֹכָב אַחֵר,  וְדָא נָצִיץ בְּאַרְבַּע כוֹכְבַיָא דְּרָהֲטֵי וְאָזְלֵי וְאוֹשִׁיטוּ נְהוֹרָא דִּילְהוֹן לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, וְזֶה נוֹצֵץ עִם אַרְבָּעָה כּוֹכָבִים שֶׁרָצִים וְהוֹלְכִים וּמוֹשִׁיטִים אֶת אוֹרָם לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם,  וְהַאי אִקְּרֵי כּוֹכָבָא דְּנָצִיץ מִתְּרֵי סִטְרֵי דָּרוֹם וּמִזְרָח וְזֶה נִקְרָא כּוֹכָב שֶׁנּוֹצֵץ מִשְּׁנֵי צְדָדִים, דָּרוֹם וּמִזְרָח.

וּמִתְנַהֲרֵי אֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְוָן כּוֹכְבַיָּא דְּנָטְלֵי זִיהֲרָא וּנְצִיצוּ מִגּוֹ נְצִיצוּ דְּנָהִיר מִן שִׁמְשָׁא וּנְאוֹרִים אֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְבוֹת כּוֹכָבִים שֶׁנּוֹטְלִים זֹּהַר וְנִיצוֹצוֹת מִתּוֹךְ נִיצוֹצוֹת שֶׁמֵּאִיר מֵהַשֶּׁמֶשׁ.  שִׁמְשָׁא דְּמַשְׁקוֹפָא (נ"א מַשְׁקוֹפָא דְּשִׁמְשָׁא) כַּד נָהִיר בְּמַטְלָנוֹי שֶׁמֶשׁ שֶׁל הַמַּשְׁקוֹף (משקוף של השמש  ( כְּשֶׁמֵּאִיר בְּמַסָּעו ,נָהֲרִין מִנֵּהּ כָּל אִנּוּן כּוֹכָבַיָּא דְּנָהֲרִין וְנָצְצִין כָּל אִנּוּן כּוֹכָבָא אוּמָנָא נְאוֹרִים מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתָם הַכּוֹכָבִים שֶׁמְּאִירִים וְנוֹצְצִים כָּל אוֹתָם כּוֹכָב אוֹמָן.  אַף עַל גַּב דְּסָתִים לְבָתַר נָפִיק וְזָהִיר עָלֵהּ חַד מְמָנָא ויגזריא"ל שְׁמֵהּ. אַף עַל גַּב שֶׁנִּסְתָּר אַחַר כָּךְ, יוֹצֵא וְזוֹהֵר עָלָיו מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ יגזריא''ל.

וְכַד הַאי כּוֹכָבָא אוּמָנָא נָפִיק וְנָצִיץ וְלָא אַסְתִּים, וּכְשֶׁכּוֹכָב אוֹמָן הַזֶּה יוֹצֵא וְנוֹצֵץ וְלֹא נִסְתָּר,  כְּדֵין הַהוּא מְמָנָא נָחִית (נ"א נָפִיק) שְׁלָמָא לְהַהוּא סִטְרָא אֲזַי אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה מוֹרִיד שָׁלוֹם לְאוֹתוֹ הַצַּד.  וְכַד בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא עָבִיד מִשְׁחָתָא לְעֵלָּא וְתַתָּא, וְכַאֲשֶׁר הַנִּיצוֹץ הַקָּשֶׁה עוֹשֶׂה מְדִידָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה,  וְכֹלָּא אִסְתָּמִיךְ וְאַנְהִיר וְנָגִיד אִתְּעָרוּתָא דִּרְקִיעָא עִלָּאָה לָקָבְלֵהּ דְּמִזְרָח, וְהַכֹּל מִסְתַּמֵּךְ וּמֵאִיר וְשׁוֹפֵעַ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן כְּנֶגֶד הַמִּזְרָח,  וְאִיהוּ אִתְּעַר לְקָבְלֵהּ דְּמַעֲרָב, וְסִימָנִיךְ (ישעיה מא ב) "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ" (ישעיהו מא, ב) וְהוּא מִתְעוֹרֵר כְּנֶגֶד הַמַּעֲרָב, וְסִימָנְךְ - (ישעיה מא) מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ,  כְּדֵין כָּל אִנּוּן מְמָנָן דְּקַיְּמִין עַל כּוֹכָבַיָּא, אָז כָּל אוֹתָם הַמְמֻנִּים שֶׁעוֹמְדִים עַל הַכּוֹכָבִים, כֻּלְּהוּ יוֹבִילוּן נְהִירוּ דְּאַנְפִּין מִגּוֹ שִׁמְשָׁא, כֻּלָּם יוֹבִילוּ הָאוֹר שֶׁל הַפָּנִים מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ,  כַּד נָטִיל שִׁמְשָׁא לַמַּשְׁקוֹפָא חֲדָא דְּקָאֵי מַשְׁקוֹפָא דְּבִילְגָא כְּשֶׁנּוֹסֵעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְמַשְׁקוֹף אֶחָד שֶׁהוּא מַשְׁקוֹף שֶׁל בִּילְגָא,  כְּדֵין הַהוּא כּוֹכָבָא דְּנָצִיץ נָהִיר מִגּוֹ חֵילָא דְּחַד מְמָנָא דְּנָטִיל כַּד נָטִיל שִׁמְשָׁא, אָז אוֹתוֹ הַכּוֹכָב שֶׁנּוֹצֵץ מֵאִיר מִתּוֹךְ כֹּחוֹ שֶׁל מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁנּוֹסֵעַ כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נוֹסֵעַ.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת. דִּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בִצְלוֹתָא כַּמָּה תַּרְעִין מִתְפַּתְּחָן בְּגִינַיְיהוּ. וְאִתְּמַר בְּהוּ "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז). ואדנ"י אִיהִי תרע"א, וְדָא פּוּמָא. בְּמַאי אִתְפָּתָח? אֶלָּא בְּפוּמָא דְּאִּתְפַּתְּחַת לִצְלוֹתָא אִתְפַּתְּחַת הַאי תַּרְעָא לְגַבָּהּ, בִּתְרֵין שִׂפְוָון וַדַּאי, דְּמִינַּיְיהוּ תְּרֵין דְּלָתוֹת קָיְימִין בְּהַהִיא תַּרְעָא לְפָתְחָא לוֹן וּלְסָגְרָא לוֹן לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאִלֵּין נֵצַח וְהוֹד:
וְעוֹד, נֵצַח וְהוֹד תְּרֵין מְזוּזוֹת, דִּבְהוּ קָיְימִין דְּלָתוֹת אִלֵּין, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְאִצְטְרִיךְ לְמִקְבַּע מְזוּזָה בִימִינָא, וְדָא שְׁכִינְתָּא, דְּתָמָן כְּתִיבִין "שְׁמַע" "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, דִּבְהוּ תִּיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בִימִינָא וּשְׂמָאלָא. וְאִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בִימִינָא, וְדָא נֵצַח דִּכְתִיב בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא). כְּדֵין מְזוּזֹת ז"ז מו"ת. דִּבְהוֹד, "כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א, יג). אֲבָל בַּנֶּצַח אִתְנַטְּרַת:
וְעוֹד, נֵצַח דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. הוֹד דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. בְּזִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד לִימִינָא, כְּדֵין זָז מָוֶת מִמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּלָא יֵימוּת, וְיֵיכוֹל לְמִפְרַק לַהּ. וְדָא בֹּעַז דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ" (רות ג, ט) וְכוּ'. דָּא שַׁדַּי דִּמְזוּזָה, מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְקַשַׁר בִימִינָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "לִינִי הַלַּיְלָה" (רות ג, יג) בְּגָלוּתָא. "אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל" (שם), דָּא "גֹּאֵל קָרוֹב" (רות ג, יב) דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" (משלי כז, י). דְּכֵיוָן דְּאִתְקַשְּׁרַת אִיהִי בִימִינָא יָכִיל אִיהוּ לְמִפְרַק לַהּ בְּלֹא מוֹתָא. "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי" (רות ג, יג). וְדָוִד בְּהַאי אֶשְׁתַּדֵּל לְחַבְּרָא שְׂמָאלָא בִימִינָא. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ יָרָבְעָם וּרְחַבְעָם אִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת בְּאִינוּן עֲגָלִים. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי יַהֲדֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּכְדֵין "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּקַדְמִיתָא, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִתְקַשַּׁר אֲבַתְרֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן בא, פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל וַדַּאי "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין אלו טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת. דִּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בִצְלוֹתָא כַּמָּה תַּרְעִין מִתְפַּתְּחָן בְּגִינַיְיהוּ, בשעה שעומדים ישראל בתפילה, כמה שערים נפתחים עבורם, ונאמר בהם, וְאִתְּמָר בְּהוּ "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז). ואדנ"י אִיהִי במילוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד היא בגימ' תרע"א שהוא שער בארמית, וְדָא פּוּמָא והשער הוא הפה של המתפלל. בְּמַאי אִתְפָּתָח? אֶלָּא בְּפוּמָא דְּאִּתְפַּתְּחַת לִצְלוֹתָא אִתְפַּתְּחַת הַאי תַּרְעָא לְגַבָּהּ, בִּתְרֵין שִׂפְוָון וַדַּאי, במה נפתח? אלא בפה הנפתח לתפילה, נפתח אותו השער כנגדו, בכח שני השפתיים ודאי, דְּמִינַּיְיהוּ תְּרֵין דְּלָתוֹת קָיְימִין בְּהַהִיא תַּרְעָא לְפָתְחָא לוֹן וּלְסָגְרָא לוֹן לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאִלֵּין נֵצַח וְהוֹד. שכנגדם נמצאים ב' דלתות באותו השער, לפתוח לסגור אותם כפי הראוי לאותו הזמן כמו שצריך, ושתי הדלתות הם נצח והוד, וכן השפתיים של האדם הם כנגד נצח והוד.

וְעוֹד, נֵצַח וְהוֹד תְּרֵין מְזוּזוֹת, דִּבְהוּ קָיְימִין דְּלָתוֹת אִלֵּין, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. ועוד, נצח והוד הם שתי מזוזות השער, שבהן קיימות אלה הדלתות שהם שכינה עילאה / בינה, ושכינה תתאה/ מלכות. וְאִצְטְרִיךְ לְמִקְבַּע מְזוּזָה בִימִינָא, וְדָא שְׁכִינְתָּא, וצריך לקבוע את המזוזה בצד ימין של הנכנס, וזו השכינה, דְּתָמָן כְּתִיבִין "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, דִּבְהוּ תִּיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בִימִינָא וּשְׂמָאלָא. ששם במזוזה נמצאות ב' פרשות "שמע", "והיה אם שמע", שהם כנגד חסדים וגבורות היוצאים מיחוד אבא ואימא ויורדים לדעת, ומשם מתפשטים למטה, ומהן נמשך תיקון השכינה בימין ושמאל. וְאִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בִימִינָא, וְדָא נֵצַח וצריך לקשור הכל בימין, וזה נצח, הספירה האחרונה בקו הימין מעל למלכות, שנאמר בה דִּכְתִיב בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא). כְּדֵין וכשקו הימין משפיע – מסתלק המות מאותו המקום כרמוז בתיבת מְזוּזֹת – ז"ז מו"ת. שאם חס ושלום קו השמאל היה מתגבר – היו מגברים דיני ספירת הוד דִּבְהוֹד, "כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א, יג) דָּוָ"ה אותיות הו"ד ועניינו מכאוב ומסירה לידי הטומאה. אֲבָל בַּנֶּצַח אִתְנַטְּרַת אבל מצד הנצח – נשמרת.
 
וְעוֹד, נֵצַח דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. הוֹד דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. בְּזִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד לִימִינָא, כְּדֵין זָז מָוֶת מִמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּלָא יֵימוּת, וְיֵיכוֹל לְמִפְרַק לַהּ. בזמן שהשכינה נקשרת במשיח בן דוד הנמצא בקו הימין, קו החסד, אז זז המות ממשיח בן יוסף הנמצא בהנהגת קו שמאל, ונשמר שלא ימות חס ושלום ויוכל לגאול את השכינה. וְדָא בֹּעַז דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה בועז שנאמר בו "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ" (רות ג, ט) וְכוּ' וזה סוד בועז האחוז בעיקר בימין ובספירות תנה"י בכללות, ונאמר בו, כנפך לשון יחיד הרומז על משיח בן דוד בחינת החסד, המשפיע על משיח בן יוסף. דָּא וזה סוד שם שַׁדַּי דִּמְזוּזָה שהוא היסוד שהוא מקום אחיזת משיח בן יוסף, מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְקַשַׁר בִימִינָא כאשר משיח בן יוסף נקשר בקו החסד שבימין.
 
בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן שנאמר "לִינִי הַלַּיְלָה" (רות ג, יג) בְּגָלוּתָא זה הזמן שנותר מהגלות הנקרא לילה. "אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל" (שם) ואם תתעורר הגאולה מצד היסוד שהוא נקרא טו"ב – יגאל, דָּא "גֹּאֵל קָרוֹב" (רות ג, יב) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" (משלי כז, י). דְּכֵיוָן דְּאִתְקַשְּׁרַת אִיהִי בִימִינָא יָכִיל אִיהוּ לְמִפְרַק לַהּ בְּלֹא מוֹתָא, כיון שנקשרה השכינה בצד ימין, יכול היסוד לגאולה את השכינה בלא שימות משיח בן יוסף הנמצא ביסוד. "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי" (רות ג, יג) ואם לאו, תבוא הגאולה מצד משיח בן דוד. וְדָוִד בְּהַאי אֶשְׁתַּדֵּל לְחַבְּרָא שְׂמָאלָא בִימִינָא, ודוד בזה השתדל לחבר שמאל בימין. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ יָרָבְעָם וּרְחַבְעָם אִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת בְּאִינוּן עֲגָלִים אבל, בשעה שחטאו ירבעם שהיה מצד היסוד ורחבעם שהיה מצד התפארת – נפרדו קו הימין והשמאל זה מזה, והתחזקה הסטרא אחרא באלה העגלים שעבדו. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי יַהֲדֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. אבל, לעתיד לבוא, יחזור משיח בן יוסף להתחבר במשיח בו דוד וּכְדֵין "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּקַדְמִיתָא, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִתְקַשַּׁר אֲבַתְרֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. והיו לאחרים – יתחברו להיות אחד, בתחילה, משיח בן דוד, ומשיח בן יוסף יתחבר אחריו לתקן תיקון שלם כמו שראוי.

תפילות רצ"ה - רצ"ו מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה רצ"ה: משיח בן דוד מסכך על כל ישראל מצד דאמא עלאה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אִימָא עִלָּאָה שֶׁהִיא נֶשֶׁר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "כְּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ", וְזֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד – עֲטָרָה שֶׁלּוֹ בְּסוֹד נֶשֶׁר, לָכֵן הוּא מְסַכֵּךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל כְּ"סוּכָּה" שֶׁהִיא אוֹתִיּוֹת כ"ו ה"ס. מִצַּד אִימָא "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה", וְזֶה סֻכַּת שָׁלוֹם סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת, בְּכֹחַ זֶה הֶעֱלִיתָ יִשְׂרָאֵל לְגַבָּךְ מִתְּחִלָּה דִּכְתִיב, "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלַי", מִיָּד "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים", מַמְלֶכֶת דַּיְקָא, שֶׁמִּצַּד שֶׁלָּהּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם. וְדָוִד תִּקֵּן כְּנָפַיִם אֵלֶּה בְּכַמָּה שִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁלּוֹ, בָּהֶם, "עֵת הַזָּמִיר הִגִּיע" – מִצַּד אִימָא עִלָּאָה, "וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמָע בְּאַרְצֵנוּ" – מִצַּד אִימָא תַּתָּאָה, וְזֶה רוּת שֶׁיָצְאָה מִמֶנָהּ דָוִד שֶׁרִיוָהוּ לְהַקָבַּ"ה בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. נֶשֶׁר זֶה יִתְעוֹרֵר עָלֵינוּ, וּמִיָּד יֵאָמֵר בָּנוּ, "יְהוָֹה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר", בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁיִּתְתַּקַּף לְגַבֵּינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמֶת, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רצ"ו: מצד ששומרים ישראל את השבת בגלות, מגלים עבודתם לה'. ובזכות שמירת השבת תתעורר אמא עלינו להוציאנו מעבדות לחרות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אִימָא עִלָּאָה סֻכַּת שָׁלוֹם פְּרוּשָׂה עָלֵינוּ בְּשַׁבָּת – שֶׁהִיא ש' בת, שֶׁבָּהּ 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר' – מִצַּד ג' אָבוֹת שֶׁהֵם ש' דְּשַׁבָּת. וּבַעַל קוֹמָה, מִצַּד הַשְּׁכִינָה בַּת יְחִידָה, וְאָנוּ שׁוֹמְרִים שַׁבָּת בַּגָּלוּת לְהַרְאוֹת שֶׁאָנוּ עֲבָדִים שֶׁלְּךָ. וַאֲפִילוּ בַּגָּלוּת הַס"א לֹא שָׁלְטָה עָלֵינוּ וְלֹא נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ לָהּ ח"ו, אֶלָּא, "אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִפְרוֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת", שֶׁהֲרֵי בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, כֵּן יֵשׁ לְךָ לִגָּלוֹת עָלֵינוּ, וּלְהַרְאוֹת שֶׁהֲרֵי לֹא מָסַרְתָּ עַמְּךָ לְס"א ח"ו, וְאִימָא עִלָּאָה תִּתְעוֹרֵר עָלֵינוּ לָתֵת לָנוּ חֵרוּת, בָּהּ "לִקְרוֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ". יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.