Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְעוֹד אַמַּאי צָרִיךְ חֲלִיצָה בַּנַּעַל בְּאִשָּׁה, בְּגִין דְּמָאן דְּיָמוּת בְּלָא בַּר אִיהוּ קָשִּׁיר בְּרַגְלֵיהּ דְּיָבָם, וְרָזָא דְמִלָּה "הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, טו), וּבְגִין דְּלָא יָמִית לֵיהּ חִוְיָא דְּאִיהוּ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, צָרִיךְ לַחֲלוֹץ לְגַבֵּי נַעַל דְּאִתְּתָא, וְאִתְפַּטַּר הַהוּא חִוְיָא מִנֵּיהּ.

וְכֹלָּא עַל הַהִיא טִפָּה דְּאִיהִי י' דְפָרַח מִן יַעֲקֹב לְאַתְרֵיהּ, וְיַעֲקֹב בְּגִין דָּא קָנָה מִנֵּיהּ בְּכֵרוּתָא, לְאַחְזָרָא י' לְאַתְרֵיהּ, דְּאִיהִי טִפָּה בּוּכְרָא, דְּבָהּ חָאב אָדָם, וּפָרַח מִנֵּיהּ וְאִשְׁתָּאַר יָחִיד בְּלָא עִזֶר, וּבְגִין דָּא אָמַר "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" (תהלים מט, ו), וּבְגִין דָּא אַיְתִי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּלַת זִמְנִין לְאָדָם קַדְמָאָה בְּגִלְגּוּלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), וְדָא אִיהוּ 'שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה'.

וְעַל הַהִיא טִפָּה אִתְּמַר בָּהּ "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב), וְאִתְדַּבְּקַת בְּיַעֲקֹב, וְאַפִּיקַת מִנֵּיהּ י"ב שִׁבְטִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ אָדָם יִשְׂרָאֵל, וּבְהַהוּא זִמְנָא רָוַוח יַעֲקֹב מַה דְּאָבִיד דְאִיהוּ י' מִיַּעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל" (בראשית לב, כט).

בְּאַבְרָהָם שֵׁזִיב מִסַּם הַמָּוֶת, חוֹבָא דְאָדָם, גֵּיהִנָּם, נָחָשׁ, אֵשֶׁת זְנוּנִים דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא תִנְאָף" (שמות כ, יב). בְּיִצְחָק שֵׁזִיב מֵאֵל אַחֵר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב). בְּיַעֲקֹב אַשְׁכַּח אֲתַר לְיַנְקָא בְּנוֹי, וְדָא שִׁנּוּי מָקוֹם, וְלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּלָא אִתְכְּלִיל בִּתְלָתָא, לְקַיְימָא "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט).

קָם סָבָא וְאָמַר רַבִּי רַבִּי בְּמַאי אוּקִימְתָּא סוֹד יִבּוּם וַחֲלִיצָה, דְּהָא בְּרִירָא דְמִלָּה שְׁמָעָנָא, אָמַר לֵיהּ מַה דְּשָׁמַעְתְּ אֵימָא, אָמַר וַדַּאי בְּרָזָא דְיִבּוּם אַשְׁכַּח אַתְרָא הַהִיא נִשְׁמָתָא עַרְטִילָאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת" (תהלים פד, ד), וְדָא נֶפֶשׁ דְּאַתְיָא בְּגִלְגּוּל זִמְנָא קַדְמָאָה, "וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (שם), דָּא רוּחָא דְּאַתְיָא בְגִלְגּוּלָא זִמְנָא תִנְיָינָא, "אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ" (שם), דָּא נִשְׁמָתָא דְאַתְיָא בְגִלְגּוּלָא זִמְנָא תְּלִיתָאָה, וּמִינָהּ נָפְקִין אֶפְרוֹחִין דְּאִינוּן בְּנִין, וּבְרָזָא דְיִבּוּם כֻּלְּהוּ תְּלַת נָחֲתִין בְּבַת אַחַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף" (איוב לד, יד), לִבּוֹ דְתַמָּן נֶפֶשׁ, רוּחַ בְּכַנְפֵי רֵיאָה, נִשְׁמָתָא בְמוֹחָא, וְכֻלְּהוּ חַד בְּקִשׁוּרָא חֲדָא, אֲבָל חֲלִיצָה אִיהִי שֵׁזְבַת הַהִיא נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא דְּאִינוּן קְטִירִין בִּתְלַת קִשּׁוּרִין דְּחִוְיָא, וְרָזָא דְּמִלָּה "נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ" (תהלים קכד, ז), קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּדֵי לְנַשְׁקָא לֵיהּ, פָּרַח מִיָּד וְלָא אִתְחֲזִי.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר" ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְעוֹד אַמַּאי צָרִיךְ חֲלִיצָה בַּנַּעַל בְּאִשָּׁה, וְעוֹד, לָמָּה צָרִיךְ חֲלִיצָה בַּנַּעַל בָּאִשָּׁה?  בְּגִין דְּמָאן דְּיָמוּת בְּלָא בַּר אִיהוּ קָשִּׁיר בְּרַגְלֵיהּ דְּיָבָם, מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁיָּמוּת בְּלִי בֵן, הוּא קָשׁוּר בְּרַגְלוֹ לַיַּבָּם,  וְרָזָא דְמִלָּה "הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, טו), וְסוֹד הַדָּבָר - הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב, וּבְגִין דְּלָא יָמִית לֵיהּ חִוְיָא דְּאִיהוּ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, צָרִיךְ לַחֲלוֹץ לְגַבֵּי נַעַל דְּאִתְּתָא, וְאִתְפַּטַּר הַהוּא חִוְיָא מִנֵּיהּ וּכְדֵי שֶׁלֹּא יָמִית אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא כָרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, צָרִיךְ לַחֲלֹץ לְגַבֵּי נַעַל שֶׁל אִשָּׁה, וְנִפְטָר מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ.

וְכֹלָּא עַל הַהִיא טִפָּה דְּאִיהִי י' דְפָרַח מִן יַעֲקֹב לְאַתְרֵיהּ, וְהַכֹּל עַל אוֹתָהּ טִפָּה, שֶׁהִיא י', שֶׁפָּרְחָה מִיַּעֲקֹב לִמְקוֹמוֹ,  וְיַעֲקֹב בְּגִין דָּא קָנָה מִנֵּיהּ בְּכֵרוּתָא, לְאַחְזָרָא י' לְאַתְרֵיהּ, דְּאִיהִי טִפָּה בּוּכְרָא, וְיַעֲקֹב בִּגְלַל זֶה קָנָה מִמֶּנּוּ אֶת הַבְּכוֹרָה, לְהַחֲזִיר י' לִמְקוֹמָהּ, שֶׁהִיא טִפָּה בְּכוֹרָה, דְּבָהּ חָאב אָדָם, וּפָרַח מִנֵּיהּ וְאִשְׁתָּאַר יָחִיד בְּלָא עִזֶר, שֶׁבָּהּ חָטָא אָדָם וּפָרְחָה מִמֶּנּוּ, וְנִשְׁאָר יָחִיד בְּלִי עֵזֶר,  וּבְגִין דָּא אָמַר "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" (תהלים מט, ו), וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי,  וּבְגִין דָּא אַיְתִי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּלַת זִמְנִין לְאָדָם קַדְמָאָה בְּגִלְגּוּלָא, וּמִשּׁוּם זֶה הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּגִלְגּוּל.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), וְדָא אִיהוּ 'שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה' זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר, וְזֶהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה.

וְעַל הַהִיא טִפָּה אִתְּמַר בָּהּ "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב), וְעַל אוֹתָהּ טִפָּה נֶאֱמַר בָּהּ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, וְאִתְדַּבְּקַת בְּיַעֲקֹב, וְאַפִּיקַת מִנֵּיהּ י"ב שִׁבְטִין, וְנִדְבְּקָה בְיַעֲקֹב, וְהוֹצִיאָה מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ אָדָם יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שִׁבְטֵי יָ"הּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָדָם יִשְׂרָאֵל,  וּבְהַהוּא זִמְנָא רָוַוח יַעֲקֹב מַה דְּאָבִיד דְאִיהוּ י' מִיַּעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל" (בראשית לב, כט) וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִרְוִיחַ יַעֲקֹב מַה שֶּׁאִבֵּד, שֶׁהוּא י' מִיַּעֲקֹב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל.

בְּאַבְרָהָם שֵׁזִיב מִסַּם הַמָּוֶת, חוֹבָא דְאָדָם, גֵּיהִנָּם, נָחָשׁ, אֵשֶׁת זְנוּנִים דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא תִנְאָף" (שמות כ, יב), בְּאַבְרָהָם הִצִּיל מִסַּם מָוֶת, חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם, גֵּיהִנֹּם, נָחָשׁ, אֵשֶׁת זְנוּנִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ לֹא תִנְאָף. בְּיִצְחָק שֵׁזִיב מֵאֵל אַחֵר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב) בְּיִצְחָק הִצִּיל מֵאֵל אַחֵר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא תִרְצַח.  בְּיַעֲקֹב אַשְׁכַּח אֲתַר לְיַנְקָא בְּנוֹי, וְדָא שִׁנּוּי מָקוֹם, בְּיַעֲקֹב מָצָא מָקוֹם לְהֵינִיק (לְנַקּוֹת) בָּנָיו, וְזֶה שִׁנּוּי מָקוֹם, וְלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּלָא אִתְכְּלִיל בִּתְלָתָא, לְקַיְימָא "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט) וְאֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא נִכְלָל בַּשְּׁלֹשָׁה, לְקַיֵּם הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר.

קָם סָבָא וְאָמַר רַבִּי רַבִּי בְּמַאי אוּקִימְתָּא סוֹד יִבּוּם וַחֲלִיצָה, דְּהָא בְּרִירָא דְמִלָּה שְׁמָעָנָא, קָם זָקֵן וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, בַּמָּה הֲקִימוֹתָ הַסּוֹד שֶׁל יִבּוּם וַחֲלִיצָה, שֶׁהֲרֵי בֵּרוּר הַדָּבָר שָׁמַעְתִּי? אָמַר לֵיהּ מַה דְּשָׁמַעְתְּ אֵימָא, אָמַר לוֹ: מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ אֱמֹר.  אָמַר וַדַּאי בְּרָזָא דְיִבּוּם אַשְׁכַּח אַתְרָא הַהִיא נִשְׁמָתָא עַרְטִילָאָה, אָמַר: וַדַּאי בְּסוֹד הַיִּבּוּם מָצְאָה מָקוֹם אוֹתָהּ נְשָׁמָה עַרְטִילָאִית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת" (תהלים פד, ד), וְדָא נֶפֶשׁ דְּאַתְיָא בְּגִלְגּוּל זִמְנָא קַדְמָאָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וְזוֹ הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּאָה בְגִלְגּוּל פַּעַם רִאשׁוֹנָה, "וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (שם), דָּא רוּחָא דְּאַתְיָא בְגִלְגּוּלָא זִמְנָא תִנְיָינָא, וּדְרוֹר קֵן לָהּ - זוֹ רוּחַ שֶׁבָּאָה בְגִלְגּוּל פַּעַם שְׁנִיָּה,"אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ" (שם), דָּא נִשְׁמָתָא דְאַתְיָא בְגִלְגּוּלָא זִמְנָא תְּלִיתָאָה, וּמִינָהּ נָפְקִין אֶפְרוֹחִין דְּאִינוּן בְּנִין, אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ - זוֹ נְשָׁמָה שֶׁבָּאָה בְגִלְגּוּל פַּעַם שְׁלִישִׁית, וּמִמֶּנָּה יוֹצְאִים אֶפְרוֹחִים שֶׁהֵם בָּנִים, וּבְרָזָא דְיִבּוּם כֻּלְּהוּ תְּלַת נָחֲתִין בְּבַת אַחַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף" (איוב לד, יד), וּבְסוֹד הַיִּבּוּם כָּל הַשָּׁלֹשׁ יוֹרְדִים בְּבַת אַחַת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף.  לִבּוֹ דְתַמָּן נֶפֶשׁ, רוּחַ בְּכַנְפֵי רֵיאָה, נִשְׁמָתָא בְמוֹחָא, וְכֻלְּהוּ חַד בְּקִשׁוּרָא חֲדָא, לִבּוֹ שֶׁשָּׁם הַנֶּפֶשׁ, הָרוּחַ בְּכַנְפֵי רֵאָה, הַנְּשָׁמָה בַמֹּחַ, וְכֻלָּם אֶחָד בְּקֶשֶׁר אֶחָד,  אֲבָל חֲלִיצָה אִיהִי שֵׁזְבַת הַהִיא נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא דְּאִינוּן קְטִירִין בִּתְלַת קִשּׁוּרִין דְּחִוְיָא, אֲבָל הַחֲלִיצָה מַצִּילָה אוֹתָהּ נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, שֶׁהֵם קְשׁוּרִים בִּשְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים שֶׁל הַנָּחָשׁ,  וְרָזָא דְּמִלָּה "נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ" (תהלים קכד, ז), וְסוֹד הַדָּבָר - נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבַּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּדֵי לְנַשְׁקָא לֵיהּ, פָּרַח מִיָּד וְלָא אִתְחֲזִי. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּדֵי לְנַשֵּׁק אוֹתוֹ, פָּרַח מִיָּד וְלֹא נִרְאָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, מְזִּמְנָא דְּחָב אָדָם שָׁרֵי עָלְמָא לְאִתְחַשְּׁכָא בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּאִתְתַּקַּף עַל אוֹר. עַד דְּמָטֵי לְנֹחַ, וּבֵיהּ נָפַק אוֹר לְעָלְמָא, דְּבֵיהּ "זֶה יְנַחֲמֵנוּ" (בראשית ה, כט) וְכוּ'. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי כְּדֵין אַעֲבַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין קַדְמָאִין. וְרָזָא דָּא תֹהוּ וּבְהוּ דְּאִתְתַּקַּף עַל עָלְמָא וְחָרִיב לֵיהּ. אֲבָל נֹחַ נָפַק בְּקַדְמִיתָא עַד לָא יִתְחְרַב, וְאַתְקִיף בִּנְהוֹרָא. בְּגִין כָּךְ אִתְתְּקַף יַתִּיר. וַאֲבַתְרֵהּ כְּתִיב "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד" (בראשית ח, כא) וְכוּ' בְּגִין קֻרְבָּנָא דְּאִתְקְרִיב בְּהַהוּא זִמְנָא. וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא דָּא דְּנָפִיק מִצַּדִּיק לִשְׁכִינְתָּא. וְרָזָא דָּא "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט).

אֲבָל תָּא חֲזֵי, נֹחַ אַתְקִיף בֵּיהּ בָּאָדָם לְאַתְקָנָא לֵיהּ אֲבָל אָדָם לָא אַתְקִיף בֵּיהּ, בְּגִין כָּךְ "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (בראשית ו, ט). אִישׁ, וְלָא אָדָם. "בְּדֹרֹתָיו", בְּדָרִין דִּילֵיהּ, דְּקָאִים לְאַתְקָנָא בְּהוּ (דף קסד' עמוד ב') דָּרִין קַדְמָאִין דְּאָדָם. אֲבָל אַנְתְּ אַתְקִיפַת בֵּיהּ בָּאָדָם, וְאִיהוּ אַתְקִיף בְּךָ, בְּגִין כָּךְ אִתְּמָר בְּךָ "הָאָדָם הַגָּדוֹל" (יהושע יד, טו) וְכוּ'. וְאִתְּמָר 'וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב), מַה דְּלָא אִתְּמָר בְּנֹחַ. דְּכַמָּה דְּאַתְקִיפַת בְּהוּ, אַתְקִיפוּ בְּךָ, וְנְטָלַת כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. כְּדֵין זָכִית לְאִתְקַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ מַה דְּלָאו הָכִי נֹחַ. וְהָכִי בְּנִין קַדִּישִׁין דִּילָךְ בַּהֲדָךְ זָכוּ לְאִתְקַבְּרָא, לְאִתְקַיְּימָא עָלְמָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים.

וְאָדָם אִתְתַּקַּן בִּתְלָת אֲבָהָן בִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. כְּדֵין אִשְׁתְּרָשׁוּ שָׁרָשִׁין כִּדְקָא יָאוּת. מִתַּמָּן נָפְקוּ תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, וְאִינּוּן תְּלָת הֲוַיָּ"ן. תְּלֵיסַר מָאן אִיהוּ? אֶלָּא דָּא מַלְכָּא, וְדָא לָא אִתְתַּקַּן בְּקַדְמִיתָא אֶלָּא לְבָתַר. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא זַכָּה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לג, ה). דְּהָא כְּלָלָא דִּתְּרֵיסַר שְׁבָטִין עֲבִיד תְּלֵיסַר, וְדָא מַלְכָּא. לְבָתַר דָּוִד יָרִית לֵיהּ יְרוּתָא דִּלְעָלַם. וְאִלֵּין תְּלָת פִּיקּוּדִין דְּאִתְפַּקְּדוּ יִשְׂרָאֵל. לְמָנוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, (דף קסה' עמוד א') לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה. דְּהָא עַד מַלְכָּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּיִשְׂרָאֵל, לָא יָכְלוּ זַרְעָא דָּא חַיָּיבָא לְאִתְעַקָּרָא. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. דְּמַלְכָּא אִיהוּ תְּלֵיסַר וַדַּאי, דְּתַלְיָא בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, דְּבֵיהּ "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא). וּבְזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר אִתְּמָר בֵּיהּ "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דִּכְדֵין מִתְעַבְּרָן אִלֵּין מְסָאֲבִין מֵעָלְמָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). וְכֹלָּא בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָא וַדַּאי.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְּעַר, כְּדֵין כְּתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). וְרָזָא דָּא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט), דְּו' אִתְהַדַּר י', לְאִשְׁתַּכְּחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד תָּדִיר. וְרָזָא דָּא "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ' וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיהו ל, יא) הָא לְאָחֳרָנִין יְנַקֶּה. כָ'לָ'ה "כִּ'י לַ'יהֹוָה הַ'מְּלוּכָה" (תהלים כב, כט), דִּכְדֵין אִזְדַּמְּנַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְחַבְּרָא תָּדִיר בְּמַלְכָּא.  בְּגִין כָּךְ "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). דְּהַשְׁתָּא לַזְּמַנִּין אִתְתָּרְכַת סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִיהוּ עֵשָׂו, עַד דְּיֵיתֵי יַעֲקֹב וְיִטֹּל בִּרְכָאָן.

תָּא חֲזֵי, מְזִּמְנָא דְּחָב אָדָם שָׁרֵי עָלְמָא לְאִתְחַשְּׁכָא בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּאִתְתַּקַּף עַל אוֹר. בוא וראה, מזמן שחטא אדם הראשון, החלה העולם להחשיך בגלל שגבר חושך החטא על האור שנסתם, עַד דְּמָטֵי לְנֹחַ, וּבֵיהּ נָפַק אוֹר לְעָלְמָא, עד שבא נח, ובו החל שוב האור להאיר לעולם, ובו נאמר דְּבֵיהּ "זֶה יְנַחֲמֵנוּ" (בראשית ה, כט) וְכוּ'. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי כְּדֵין אַעֲבַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין קַדְמָאִין. אבל, בוא וראה, ודאי שהקב"ה העביר מהעולם במבול את כל הבריות הראשונות, וְרָזָא דָּא תֹהוּ וּבְהוּ דְּאִתְתַּקַּף עַל עָלְמָא וְחָרִיב לֵיהּ. וזה סוד 'תהו ובהו' שהתחזק על העולם והחריב אותו, אֲבָל נֹחַ נָפַק בְּקַדְמִיתָא עַד לָא יִתְחְרַב, וְאַתְקִיף בִּנְהוֹרָא. אבל נח נולד בראשונה עוד לפני החורבן והתחזק באור התיקון, בְּגִין כָּךְ אִתְתְּקַף יַתִּיר לכן כיוון שנאמר עליו "נח איש צדיק" נאחז במידת היסוד והתחזק בו יותר כוון שהיה מזומן לתיקון. וַאֲבַתְרֵהּ כְּתִיב ואחריו נאמר "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד" (בראשית ח, כא) וְכוּ' בְּגִין קֻרְבָּנָא דְּאִתְקְרִיב בְּהַהוּא זִמְנָא. בגלל הקרבנות שהקריב באותו הזמן שיצא מהתיבה ויסד את ענין הקורבן הבא לתקן את החטא, ולהשיב את חיבור היסוד למלכות. וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא דָּא דְּנָפִיק מִצַּדִּיק לִשְׁכִינְתָּא. והכל בכוח האור שיוצא מהיסוד לשכינה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט) "הָאֱלֹהִים" היא סוד השכינה, "נֹחַ" הוא סוד היסוד.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, נֹחַ אַתְקִיף בֵּיהּ בָּאָדָם לְאַתְקָנָא לֵיהּ אֲבָל אָדָם לָא אַתְקִיף בֵּיהּ, אבל בוא וראה, נח התחזק בו באדם לתקן אותו בדורות שיצאו ממנו ועד אליו, אבל האדם לא התחזק בו בתיקון של נח לתקן את הדורות שיצאו מנח, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (בראשית ו, ט). נקט הכתוב בנח לשון אִישׁ, וְלָא אָדָם. "בְּדֹרֹתָיו", בְּדָרִין דִּילֵיהּ, דְּקָאִים לְאַתְקָנָא בְּהוּ (דף קסד' עמוד ב')  דָּרִין קַדְמָאִין דְּאָדָם. וכן אמר "בְּדֹרֹתָיו" דהיינו בדורות שלו, שעמד לתיקון הדורות הראשונים מאדם הראשון עד נח, אֲבָל אַנְתְּ אַתְקִיפַת בֵּיהּ בָּאָדָם, וְאִיהוּ אַתְקִיף בְּךָ, אבל אתה אברהם התחזקת בו באדם לתקנו, והוא התחזק בך לתיקון הדורות שיבואו גם ממך והלאה, בְּגִין כָּךְ אִתְּמָר בְּךָ לכן נאמר בך "הָאָדָם הַגָּדוֹל" (יהושע יד, טו) וְכוּ'. "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא" שנקרא הַגָּדוֹל שזכה לתיקון צאצאיו בזכותך ולכן עליך נאמר, וְאִתְּמָר 'וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב), מַה דְּלָא אִתְּמָר בְּנֹחַ. מה שלא נאמר על נח, דְּכַמָּה דְּאַתְקִיפַת בְּהוּ, אַתְקִיפוּ בְּךָ, וְנְטָלַת כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. שכמה שהתחזקת עליהם לתקנם, הם נתחזקו ונתקנו בך, ובכך  נטלת שכר כולם בכללות כולם - הדורות שקדמו לך ואלה שאחריך. כְּדֵין זָכִית לְאִתְקַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ מַה דְּלָאו הָכִי נֹחַ. ולכן זכית לקבורה ליד אדם הראשון - מה שלא זכה נח. וְהָכִי בְּנִין קַדִּישִׁין דִּילָךְ בַּהֲדָךְ זָכוּ לְאִתְקַבְּרָא, לְאִתְקַיְּימָא עָלְמָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. וכן בניך הקדושים יצחק ויעקב זכו בזכותך להיקבר אתך במערת המכפלה לצד אדם הראשון, לקיים את העולם בקיום שלם, בסוד ג' קוי ההנהגה.

וְאָדָם אִתְתַּקַּן בִּתְלָת אֲבָהָן בִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. ואדם הראשון נתקן בשלושת האבות בסוד ג' קוי ההנהגה ימין, שמאל ואמצע, בסוד חסד, דין ורחמים, כְּדֵין אִשְׁתְּרָשׁוּ שָׁרָשִׁין כִּדְקָא יָאוּת. ואז נשרשו השורשים כמו שראוי לתקן את העולם. מִתַּמָּן נָפְקוּ תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, וְאִינּוּן תְּלָת הֲוַיָּ"ן. ומהם יצאו שתים עשרה השבטים הקדושים שהם רמוזים בי"ב אותיות שיש בג' הויו"ת העומדים בסוד ג' קוין וי"ג תיקוני דיקנא. ושואל, אם כן, תְּלֵיסַר מָאן אִיהוּ? אֶלָּא דָּא מַלְכָּא, וְדָא לָא אִתְתַּקַּן בְּקַדְמִיתָא אֶלָּא לְבָתַר. מהו השלוש עשרה? אלא הוא המלך הקדוש הכולל מחבר את כולם בסוד אח"ד, שלא נתקן גילוי יחודו בתחילה בזמן האבות אלא אח"כ במעמד הר סיני. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא זַכָּה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, ומשה הרועה הנאמן ראש לכל שבטי ישראל זכה זכה לדבקות ביחוד בראשונה, שכתוב דִּכְתִיב "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לג, ה). דְּהָא כְּלָלָא דִּתְּרֵיסַר שְׁבָטִין עֲבִיד תְּלֵיסַר, וְדָא מַלְכָּא. שהיה כללות י"ב שבטים והיה לבחינה הי"ג שהיא בחינת המלך. לְבָתַר דָּוִד יָרִית לֵיהּ יְרוּתָא דִּלְעָלַם. ואח"כ דוד שהוא הרגל הרביעית של המרכבה זכה לבחינת המלכות לירושת עולם.

וְאִלֵּין תְּלָת פִּיקּוּדִין דְּאִתְפַּקְּדוּ יִשְׂרָאֵל. וכאן הוא סוד כללות אלו שלוש המצוות שנצטוו ישראל: א. לְמָנוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, (דף קסה' עמוד א')  ב. לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. ג. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה. דְּהָא עַד מַלְכָּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּיִשְׂרָאֵל, לָא יָכְלוּ זַרְעָא דָּא חַיָּיבָא לְאִתְעַקָּרָא. שהרי שעד שלא נמצא מלך בישראל, לא יכלו לעקור את זרע הרשעים של עמלק, וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. והכל סוד עליון. דְּמַלְכָּא אִיהוּ תְּלֵיסַר וַדַּאי, דְּתַלְיָא בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, שהמלך הוא ודאי הבחינה הי"ג הכוללת, שנתלה באותו המזל הי"ג העליון - מזל "ונקה", שבו סוד הפסוק  דְּבֵיהּ "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא). וּבְזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר אִתְּמָר בֵּיהּ שבזמן שיתעורר ה' לקחת נקמה בגויים נאמר בו "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דִּכְדֵין מִתְעַבְּרָן אִלֵּין מְסָאֲבִין מֵעָלְמָא,  ואז יעקרו ויעברו אלה הטמאים מהעולם שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). וְכֹלָּא בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָא וַדַּאי. והכל הסוד בזה המזל העליון "ונקה" תלוי ודאי.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְּעַר, כְּדֵין כְּתִיב ולעתיד לבוא כשתעורר הנקמה ממזל ונקה, אז נאמר "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). וְרָזָא דָּא וזה סוד "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט), דְּו' אִתְהַדַּר י', שאות ו' של שם יהו"ה ממנה יש היום יניקה לס"א תתעלה למדריגת אות י' שהוא סוד אריך ותאיר באור גדול בעת שיכרתו כל האלילים והאלוהים האחרים וממילא לא תהיה עוד יניקה כשם שאין יניקה מאריך, וסוד זה רמוז במילה יִהְיֶ"ה, ויוודע "יְהֹוָה אֶחָד" ואין עוד אחר. לְאִשְׁתַּכְּחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד תָּדִיר. כדי שיהיו קודשא ב"ה ושכינתא ביחוד תדיר ללא מיעוט ופחד מיניקת ההקלי'. וְרָזָא דָּא וזה סוד הפסוק "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ' וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיהו ל, יא) הָא לְאָחֳרָנִין יְנַקֶּה. לאומות העולם יעשה בהם כלה כפי שימשך ממזל ונקה, ומסוד הכלה שיעשה בהם תיוודע מלכותו וגודלו בסוד כָ'לָ'ה - "כִּלַ'יהֹוָה הַ'מְּלוּכָה" (תהלים כב, כט), דִּכְדֵין אִזְדַּמְּנַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְחַבְּרָא תָּדִיר בְּמַלְכָּא. ואז השכינה המתכנה גם בשם כלה, תהיה זמינה להתחבר תדיר בבעלה שהוא המלך. בְּגִין כָּךְ "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). דְּהַשְׁתָּא לַזְּמַנִּין אִתְתָּרְכַת סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִיהוּ עֵשָׂו, עַד דְּיֵיתֵי יַעֲקֹב וְיִטֹּל בִּרְכָאָן. שעכשיו, לעתים מגורשת הסטרא אחרא שהיא בחינת עשו, כדי שיבוא יעקב ויקח את ברכותיו.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה רג"ל. בזמן הקלקולים, שורה מידת האמת בהסתר ביסוד, וע"כ כל מעשיו בסתר. ובכוח גילוי היחוד יעשה הכל בגילוי ובחסד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "לְעוֹלָם אֶשְׁמֹר לוֹ חַסְדִי", כָּאן ו' עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא אוֹת אֱמֶת, שֶׁהֲרֵי חֶסֶד שׁוֹרֶה בְּפוּם אַמָּה, וּכְשֶׁשֶּׁקֶר שׁוֹלֵט ח"ו מַה כְּתִיב "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב", אֲבָל הֲרֵי ו' עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא אוֹת אֱמֶת עוֹמֵד לְהַחֲזִיק הַצַּדִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל, וְאוֹתוֹ הַחֶסֶד נִשְׁמָר שָׁם וְשֶׁקֶר אֵינוֹ שׁוֹלֵט בּוֹ ח"ו, אֶלָּא "וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ", אֲבָל כָּאן כְּתִיב "וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים", שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַצַּדִּיק לְהִתְגַלּוֹת אֶלָּא הַכֹּל עוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לָתֵת לוֹ הֲרָמַת רֹאשׁ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַכֹּל בְּפַרְהֶסְיָא וְלֹא בַּסֵּתֶר, וְאַדְּרַבָּה יִתְקַיֵּם בּוֹ הַפָּסוּק "אָז אֶהֱפֹךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה", בַּיִּחוּד שֶׁלְךָ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְהַחֲזִיר הַכֹּל לְטוֹב.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי תִּקְוָה שֶׁלָּנוּ לְגַבְּךָ בָּהּ תְּתַקֵּן תִּקּוּנִים אֵלֶּה לְהִשְׁתַּלֵּם הַכֹּל כָּרָאוּי. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רל"ד: ישראל תלוים בשם אדנ"י. וכשאין ד' אותיות הוי"ה מתצרפים באדנ"י, מתפזרים בד' כנפות הארץ, ומשם מתחזקים הרשעים, ושמו ית' מאיר בהם לקבצם ולעודדם. בגילוי היחוד יתחברו יהו"ה אדנ"י בחיבור אח"ד, וינערו רשעים מן הארץ.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שֵּׁם שֶׁלְּךָ יְהוָֹה ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים בְּכַמָּה צֵרוּפִים מִצְטָרֵף לְהִתְחַבֵּר עִם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם תְּלוּיִים בְּשֵׁם אדנ"י לְהִתְפַּזֵּר בּוֹ בְּד' כַּנְפוֹת הָאָרֶץ שֶׁהֵם ד' אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה. וְשִׁמְךָ זֶה הַקָּדוֹשׁ ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים בָּא לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ מִן הַגָּלוּת לְחַבֵּר הַכֹּל בְּאִימָא וְנֶאֶמַר בּוֹ "מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָֹה", וּמִיָּד ד' אוֹתִיּוֹת אדנ"י יִסְתַּלְּקוּ בָּם לִמְקוֹמָם, וְכָךְ נַעֲשָׂה חִבּוּר שָׁלֵם בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.

וְאוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ אוֹחֲזִים בַּכְּנָפוֹת הָאֵלֶּה וְשׁוֹלְטִים עַל יְדֵיהֶם יֵאָמֵר בָּהֶם "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וִינָעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה", וּמִיָּד עוֹד אֵין לָהֶם מֶמְשָׁלָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לָהֶם מֶמְשָׁלָה אֶלָּא בַּעֲבוּר הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצֵאת שָׁם, כְּשֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם מִיָּד "מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ".

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, גַּלֵּה יִחוּד שֶׁלְּךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם זֶרַע אֱמֶת, וּבָהֶם יִתְחַבֵּר חִבּוּר זֶה, אֶחָד אוֹתִיּוֹת א"ח ד', וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְגַבְּךָ, כֵּן תִּרְצֶה לִגְאֹל אוֹתָנוּ דִּכְתִיב "וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָֹה לַחֲנַנְכֶם". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.