Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

דָּבָר אַחֵר "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" (שיר השירים ז, ו), שַׂעֲרָא דִילָךְ כַּמָּה אִיהוּ מִתְתַּקְנָא בִּתְלַת עֲשַׂר תִּקּוּנִין, דְּאִינוּן תְּרֵי עֲשַׂר מַזָּלוֹת וְסִיהֲרָא תְּלַת עֲשַׂר, וְנִימִין דִּילָךְ אִינוּן כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְלֵית לוֹן חוּשְׁבָּן, "וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ" (שיר השירים ז, ו), אַנְתְּ דַהֲוִית סִיהֲרָא עֲנִיָּה תְחוֹת כֻּלְּהוּ כֹּכְבַיָּא, מְהַדְּקָא בֵּין רַגְלִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז), כְּעַן הָא אַנְתְּ רֵישָׁא לְכֻלְּהוּ, "כָּאַרְגָּמָן" דְּאִיהוּ אָמֵן יאהדונה"י, אַנְתְּ אדנ"י, מֶלֶךְ דְּאִיהוּ יְהֹוָה, אָסוּר בָּרְהָטִים דִּילָךְ, אַרְגָּמָ"ן א"וּרִיאֵל רְ"פָאֵל גַּ"בְרִיאֵל מִ"יכָאֵל נ"וריאל.
חֲיָילִין קַדִּישִׁין שְׁמָעוּ, כַּד חָתָן דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא יֵיתֵי לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, אִיהִי אִתְקַשְׁטַת בְּשַׂעֲרָהָא דִילָהּ, מִתְתַּקְנָא בִתְלַת עֲשַׂר דִּקְנִין, דְּאִינוּן תְּרֵיסַר מַזָּלוֹת, שִׁמְשָׁא, "וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ" (תהלים יט, ו), וְאִיהוּ "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ" (תהלים יט, ו) אָרְחִין בִּרְקִיעָא, יָצִיץ לְגַבָּהּ וַדַּאי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים ב, ט), לְאִסְתַּכְּלָא לְגַבָּהּ בִּרְקִיעָא דְאִיהוּ "יָשִׂישׂ".
(דף קמה ע"א) מַאי כַּגִּבּוֹר? מַה גְּבוּרָה עָבִיד בְּהַאי? אֶלָּא תְרֵין עֲשַׂר מַשְׁקוֹפִין אִית בְּרָקִיעַ, וְכֻלְּהוּ חֲיָילִין מְקַטְרְגִין לְגַבַּיְיהוּ נְטוּרֵי תַרְעִין, שִׁמְשָׁא מִתְעַטְּרָא בְּאַתְוָון דִּתְּפִלִּין דְּאִיהוּ שֵׁם יְהֹוָה, וְאִתְלַבַּשׁ בִּגְבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג), וְדָא אִיהוּ "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" (תהלים יט, ו), וּבָקַע חַלּוֹנוֹת כֻּלְּהוּ דְרָקִיעַ, וְעָבִיד תְּרֵין עֲשַׂר אָרְחִין, כְּמָה דְעָבַד מֹשֶׁה עַל יַמָּא, וְדָא אִיהוּ לָרוּץ אֹרַח, וּבְגִין דְּנָטִיל בְּקַדְמֵיתָא מִגְּבוּרָה, שִׁמְשָׁא נָפִיק סוּמְקָא.
לְבָתַר אִתְלַבַּשׁ בְּחֶסֶד דְּאִיהוּ חִוָּור, וּבֵיהּ אִשְׁתַּכַּךְ רוּגְזֵיהּ דְּשִׁמְשָׁא, יָרוֹק הֲוָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכַד אִתְלַבַּשׁ בַּחֶסֶד בִּנְהוֹרָא חִוְורָא, מִנֵּיהּ יְהֵא נָהִיר לְסִיהֲרָא, "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ" (תהלים יט, ז), דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, קָצֶה דִילָהּ צַדִּיק, "וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם" (שם) תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, וּבְהוֹן "וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" (שם), דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי חַמָּה, מִן תַּמָּן יִצְטַבַּע בְּגַוָּון יָרוֹק דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא מִסְתַּכְּלִין שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כַּחֲדָא, "וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" (שם), דְאִיהִי חוּפָּה דִילָהּ.
וּבְהַהוּא זִמְנָא נָטְלַת הִיא מִתְּלַת גַּוָּונִין, לְאִתְפָּאֲרָא קֳדָמֵיהּ בִּתְלַת גַּוָּונִין דְּעֵינָא, דְּאִינוּן חִוָּור סוּמַק יָרוֹק, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהוּ יֵימָא לְגַבָּהּ, "הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי" (שיר השירים ו, ה), מוֹקְדִין לִי בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּ דִילָךְ, וּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא תְּרֵין עַיְנִין אִנּוּן תְּרֵין לוּחִין יַקִּירִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות לא, יח) "כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם" (שמות לב, טו), וּמְרַקְּמָאן מִתְּרֵין עֲשַׂר גַּוָּונִין מֵהַאי סִטְרָא, וּמִתְּרֵין עֲשַׂר גַּוָּונִין מֵהַאי סִטְרָא, דְּאִינוּן אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִין סִטְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו), זֶ"ה וְזֶ"ה תְּרֵין זִמְנִין אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים סְפָרִים.
וְאִֹינוּן תְּרֵין עֲשַׂר אַנְפִּין וּתְרֵי עֲשַׂר גַּדְפִין דְּחֵיוָון, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם" (יחזקאל א, י) גַּוָּון חִוָּור דְּעֵינָא, וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּם גַּוָּון סוּמַק דְּעֵינָא, וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם אִינוּן גַּוָּון יָרוֹק דְּעֵינָא, דְּאִתְּמַר "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד" (יחזקאל י, יד) וְגוֹ', "וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם" (יחזקאל א, ו) וְגוֹ', הָא אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים, גַּדְפִין אִינוּן כַּנְפֵי עֵינָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת- אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

פָּתַח וְאָמַר "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" (שיר השירים ז, ו), כַּלָּה כַּמָּה מִתְתַּקְנָא רֹאשֵׁךְ בִּתְפִלִּין דְּאִיהוּ פְּאֵר עַל רֹאשֵׁךְ, פָּתַח וְאָמַר: רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, כַּלָּה, כַּמָּה מְתֻקָּן רֹאשֵׁךְ בַּתְּפִלִּין שֶׁהוּא (שֶׁהֵם) פְּאֵר עַל רֹאשֵׁךְ, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (יחזקאל כד, יז), שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ,  וּרְצוּעִין תַּלְיָין מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא, וְהָרְצוּעוֹת תְּלוּיוֹת מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, מַה דַּהֲווֹ "תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" (שיר השירים ה, יא), הָא אִינוּן יְרוֹקִין כַּכַּרְמֶל, מַה שֶּׁהָיוּ הַתַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב, הֲרֵי הֵם יְרֻקִּים כַּכַּרְמֶל,  כְּעַלִּין יְרוֹקִין דְּאִינוּן בַּגְּפָנִין כַּכַּרְמֶל כֶּעָלִים הַיְרֻקִּים שֶׁהֵם בַּגְּפָנִים כְּכַרְמֶל. וּמַה דַּהֲוַת בְּגָלוּתָא "דַלַּת", "תְּפִלָּה לְעָנִי" (תהלים קב, א), וְדָא תְפִלָּה דְיָד, וּמַה שֶּׁהָיְתָה דַלַּת בַּגָּלוּת - תְּפִלָּה לְעָנִי, וְזוֹ תְפִלָּה שֶׁל יָד, דְּבָהּ הוּא מִתְעַטְּפָא עָנִי בְּגָלוּתָא, שֶׁבָּהּ מִתְעַטֵּף הֶעָנִי בַּגָּלוּת (בַּתְּפִלָּה), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (תהלים קב, א), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף,  כְּעַן אִתְּמַר בָּךְ "וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן" (שיר השירים ז, ו), כָּעֵת נֶאֱמַר בָּךְ וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן.  "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" (שיר השירים ז, ו), אִלֵּין אַרְבַּע רְהִטֵי מוֹחָא, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים - אֵלּוּ אַרְבָּעָה בָּתֵּי הַמֹּחַ,  אַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלִּין דְּאִינוּן אהי"ה, אַרְבַּעַת בָּתֵּי הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם אהי"ה, וְכֵן בְּיָד אהי"ה, כְּחוּשְׁבַּן חַד וְעֶשְׂרִין אַזְכָּרוֹת דִתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, וְכֵן בְּיָד אהי"ה כְּחֶשְׁבּוֹן אַחַת וְעֶשְׂרִים הָאַזְכָּרוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ,  וְחַד וְעֶשְׂרִין אַזְכָּרוֹת דִתְּפִלִּין דְּיָד, וּסְלִיקוּ לְחוּשְׁבַּן אהי"ה, אהי"ה הוּא "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" (שיר השירים ז, ו), וְאַחַת וְעֶשְׂרִים אַזְכָּרוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד, וְעוֹלוֹת לְחֶשְׁבּוֹן אהי"ה אהי"ה, הוּא מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים,  אֲשֶׁ"ר אהי"ה, וְאִיהוּ רֹא"שׁ יְהֹוָה קָרִינָן לֵיהּ, אָסוּר בְּכֻלְּהוּ אַזְכָּרוֹת, אֲשֶׁ"ר אהי"ה, וְהוּא רֹא"שׁ יהו"ה קוֹרְאִים לוֹ, אָסוּר בְּכָל הָאַזְכָּרוֹת.
 
דָּבָר אַחֵר "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" (שיר השירים ז, ו), דָּבָר אַחֵר, רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל רֵישָׁא דִילָךְ כַּלָּה, עַל כֻּלְּהוּ חֲיָילִין סָלְקָא, הָרֹאשׁ שֶׁלָּךְ, כַּלָּה, עוֹלֶה עַל כָּל הַחֲיָלוֹת,  עַל "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת" (שיר השירים ו, ח) דְּאִינוּן שִׁתִּין סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְסָלְקִין לְשִׁית מְאָה, וּלְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, עַל שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת שֶׁהֵם שִׁשִּׁים סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְעוֹלִים לְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּלְשִׁשִּׁים רִבּוֹא,  "וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים" (שיר השירים ו, ח) דַּהֲווֹ תְּמָנִין סִפְרֵי דְאַגַּדְתָּא, וּשְׁמוֹנִים פִּלַגְשִׁים שֶׁהָיוּ שְׁמוֹנִים סִפְרֵי הָאַגָּדָה,  "וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר" (שיר השירים ו, ח) אִינוּן הֲלָכוֹת דְּלֵית לוֹן מִסְפָּר וְחוּשְׁבָּן, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר - הֵם הַהֲלָכוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן וּמִסְפָּר,  דְּאִינוּן נִימִין דְּשַׂעֲרִין דְּכַלָּה דְלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא. שֶׁלְּאוֹתָם הַנִּימִים שֶׁל שַׂעֲרוֹת הַכַּלָּה אֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן,  וְאַנְתְּ כַּלָּה סְלִיקַת עַל כֻּלְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט), וְאַתְּ הַכַּלָּה עוֹלָה עַל כֻּלָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה.
 
דָּבָר אַחֵר "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" (שיר השירים ז, ו), שַׂעֲרָא דִילָךְ כַּמָּה אִיהוּ מִתְתַּקְנָא בִּתְלַת עֲשַׂר תִּקּוּנִין, דָּבָר אַחֵר רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל - כַּמָּה מְתֻקָּן הַשֵּׂעָר שֶׁלָּךְ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תִקּוּנִים,  דְּאִינוּן תְּרֵי עֲשַׂר מַזָּלוֹת וְסִיהֲרָא תְּלַת עֲשַׂר, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר הַמַּזָּלוֹת וְהַלְּבָנָה - שְׁלֹשָׁה עָשָׂר,  וְנִימִין דִּילָךְ אִינוּן כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְלֵית לוֹן חוּשְׁבָּן, וְהַנִּימִים שֶׁלָּךְ הֵם כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן,  "וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ" (שיר השירים ז, ו), אַנְתְּ דַהֲוִית סִיהֲרָא עֲנִיָּה תְחוֹת כֻּלְּהוּ כֹּכְבַיָּא, מְהַדְּקָא בֵּין רַגְלִין, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ, אַתְּ (הוּא) שֶׁהָיִית הַלְּבָנָה עֲנִיָּה תַּחַת כָּל הַכּוֹכָבִים, מְהֻדֶּקֶת בֵּין הָרַגְלַיִם,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב,  כְּעַן הָא אַנְתְּ רֵישָׁא לְכֻלְּהוּ, "כָּאַרְגָּמָן" דְּאִיהוּ אָמֵן יאהדונה"י, כָּעֵת אַתְּ הָרֹאשׁ לְכֻלָּם, כָּאַרְגָּמָן שֶׁהוּא אָמֵן יאהדונה"י,  אַנְתְּ אדנ"י, מֶלֶךְ דְּאִיהוּ יְהֹוָה, אַתְּ אדנ"י, הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא יהו"ה, אָסוּר בָּרְהָטִים שֶׁלָּךְ.  אָסוּר בָּרְהָטִים דִּילָךְ, אַרְגָּמָ"ן א"וּרִיאֵל רְ"פָאֵל גַּ"בְרִיאֵל מִ"יכָאֵל נ"וריאל, חֲיָילִין קַדִּישִׁין שְׁמָעוּ,  אַרְגָּמָ"ן - א"וּרִיאֵל רְ"פָאֵל גַּ"בְרִיאֵל מִ"יכָאֵל נ"וּרִיאֵל, חֲיָלוֹת קְדוֹשִׁים שְׁמָעוּ.
 
כַּד חָתָן דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא יֵיתֵי לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, כְּשֶׁהֶחָתָן, שֶׁהוּא הַשֶּׁמֶשׁ, יָבֹא לְהָאִיר לַלְּבָנָה,  אִיהִי אִתְקַשְׁטַת בְּשַׂעֲרָהָא דִילָהּ, מִתְתַּקְנָא בִתְלַת עֲשַׂר דִּקְנִין, דְּאִינוּן תְּרֵיסַר מַזָּלוֹת, שִׁמְשָׁא, הִיא מִתְקַשֶּׁטֶת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ מְתֻקֶּנֶת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר (בִּשְׁנֵים עָשָׂר) זְקָנִים, (דְּרָגוֹת, תִּקּוּנִים), שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת,  "וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ" (תהלים יט, ו), הַשֶּׁמֶשׁ (צ"ל וּלְבָנָה) וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ,  וְאִיהוּ "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ" (תהלים יט, ו) אָרְחִין בִּרְקִיעָא, יָצִיץ לְגַבָּהּ וַדַּאי, וְהוּא יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ דְּרָכִים בָּרָקִיעַ, יָצִיץ אֵלֶיהָ וַדַּאי,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים ב, ט), לְאִסְתַּכְּלָא לְגַבָּהּ בִּרְקִיעָא דְאִיהוּ "יָשִׂישׂ", לְהִסְתַּכֵּל אֵלֶיהָ בָּרָקִיעַ שֶׁהוּא (זֶה הוּא) יָשִׂישׂ.
(דף קמה ע"א) מַאי כַּגִּבּוֹר? מַה גְּבוּרָה עָבִיד בְּהַאי? מַה זֶּה כְּגִבּוֹר? אֵיזוֹ גְבוּרָה עוֹשֶׂה בָזֶה?  אֶלָּא תְרֵין עֲשַׂר מַשְׁקוֹפִין אִית בְּרָקִיעַ, וְכֻלְּהוּ חֲיָילִין מְקַטְרְגִין לְגַבַּיְיהוּ נְטוּרֵי תַרְעִין, אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר מַשְׁקוֹפִים יֵשׁ בָּרָקִיעַ, וְכָל הַחֲיָלוֹת מִתְגָּרִים בָּהֶם שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים שִׁמְשָׁא מִתְעַטְּרָא בְּאַתְוָון דִּתְּפִלִּין דְּאִיהוּ שֵׁם יְהֹוָה, וְאִתְלַבַּשׁ בִּגְבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג), הַשֶּׁמֶשׁ מִתְעַטֵּר בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלִּין שֶׁהוּא שֵׁם יהו"ה, וּמִתְלַבֵּשׁ בִּגְבוּרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יהו"ה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא,  וְדָא אִיהוּ "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" (תהלים יט, ו), וּבָקַע חַלּוֹנוֹת כֻּלְּהוּ דְרָקִיעַ, וְזֶהוּ יָשִׂישׂ כַּגִּבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, וּבוֹקֵעַ אֶת חַלּוֹנוֹת כֻּלָּם בָּרָקִיעַ,  וְעָבִיד תְּרֵין עֲשַׂר אָרְחִין, כְּמָה דְעָבַד מֹשֶׁה עַל יַמָּא, וְדָא אִיהוּ לָרוּץ אֹרַח, וְעוֹשֶׂה שְׁנֵים עָשָׂר דְּרָכִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה עַל הַיָּם, וְזֶהוּ לָרוּץ אֹרַח,  וּבְגִין דְּנָטִיל בְּקַדְמֵיתָא מִגְּבוּרָה, שִׁמְשָׁא נָפִיק סוּמְקָא, וּמִשּׁוּם שֶׁנּוֹסֵעַ בָּרִאשׁוֹנָה מִגְּבוּרָה, הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵאת אֲדֻמָּה.
 
לְבָתַר אִתְלַבַּשׁ בְּחֶסֶד דְּאִיהוּ חִוָּור, וּבֵיהּ אִשְׁתַּכַּךְ רוּגְזֵיהּ דְּשִׁמְשָׁא, אַחַר כָּךְ מִתְלַבֵּשׁ בְּחֶסֶד שֶׁהוּא לָבָן, וּבוֹ שׁוֹכֵךְ רֻגְזוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, יָרוֹק הֲוָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכַד אִתְלַבַּשׁ בַּחֶסֶד בִּנְהוֹרָא חִוְורָא, מִנֵּיהּ יְהֵא נָהִיר לְסִיהֲרָא, יָרֹק הוּא מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּכְשֶׁמִּתְלַבֵּשׁ (נ"א מִתְלַבֵּן) בְּחֶסֶד בְּאוֹר לָבָן, מִמֶּנּוּ יִהְיֶה מֵאִיר לַלְּבָנָה. "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ" (תהלים יט, ז), דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ - זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, קָצֶה דִילָהּ צַדִּיק, "וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם" (שם) תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, הַקָּצֶה שֶׁלָּהּ צַדִּיק, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם - שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת,  וּבְהוֹן "וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" (שם), דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי חַמָּה, וּבָהֶם אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ - זוֹ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא חַמָּה,  מִן תַּמָּן יִצְטַבַּע בְּגַוָּון יָרוֹק דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, מִשָּׁם יִצְטַבַּע בְּצֶבַע יָרֹק, שֶׁהוּא רַחֲמִים.  בְּהַהוּא זִמְנָא מִסְתַּכְּלִין שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כַּחֲדָא, "וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" (שם), דְאִיהִי חוּפָּה דִילָהּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן מִסְתַּכְּלִים הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה יַחַד, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ, שֶׁהִיא הַחֻפָּה שֶׁלָּהּ.
 
וּבְהַהוּא זִמְנָא נָטְלַת הִיא מִתְּלַת גַּוָּונִין, לְאִתְפָּאֲרָא קֳדָמֵיהּ בִּתְלַת גַּוָּונִין דְּעֵינָא, דְּאִינוּן חִוָּור סוּמַק יָרוֹק, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִיא נוֹטֶלֶת מִשְּׁלֹשָׁה גְוָנִים, לְהִתְפָּאֵר לְפָנָיו בִּשְׁלֹשֶׁת צִבְעֵי הָעַיִן, שֶׁהֵם לָבָן אָדֹם יָרֹק,  וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהוּ יֵימָא לְגַבָּהּ, "הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי" (שיר השירים ו, ה), וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא יֹאמַר אֵלֶיהָ, הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבוּנִי, מוֹקְדִין לִי בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּ דִילָךְ, שׂוֹרְפִים אוֹתִי בַּשַּׁלְהָבוֹת שֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁלָּךְ, ,  וּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא תְּרֵין עַיְנִין אִנּוּן תְּרֵין לוּחִין יַקִּירִין דְּאוֹרַיְיתָא,  וְהַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שְׁתֵּי עֵינַיִם הֵם שְׁנֵי לוּחוֹת יְקָרוֹת שֶׁל הַתּוֹרָהדְאִתְּמַר בְּהוֹן "לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות לא, יח) "כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם" (שמות לב, טו), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם לֻחוֹת אֶבֶן כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִי"ם כְּתוּבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם,  וּמְרַקְּמָאן מִתְּרֵין עֲשַׂר גַּוָּונִין מֵהַאי סִטְרָא, וּמִתְּרֵין עֲשַׂר גַּוָּונִין מֵהַאי סִטְרָא, וּמְרֻקָּמִים מִשְּׁנֵים עָשָׂר גְּוָנִים מֵהַצַּד הַזֶּה, וּמִשְּׁנֵים עָשָׂר גְּוָנִים מִן הַצַּד הַזֶּה, דְּאִינוּן אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִין סִטְרִין, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים צְדָדִים,  וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו), זֶ"ה וְזֶ"ה תְּרֵין זִמְנִין אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים סְפָרִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים, זֶ"ה וְזֶ"ה פַּעֲמַיִם - אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים סְפָרִים.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, מְזִּמְנָא דְּחָב אָדָם שָׁרֵי עָלְמָא לְאִתְחַשְּׁכָא בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּאִתְתַּקַּף עַל אוֹר. עַד דְּמָטֵי לְנֹחַ, וּבֵיהּ נָפַק אוֹר לְעָלְמָא, דְּבֵיהּ "זֶה יְנַחֲמֵנוּ" (בראשית ה, כט) וְכוּ'. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי כְּדֵין אַעֲבַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין קַדְמָאִין. וְרָזָא דָּא תֹהוּ וּבְהוּ דְּאִתְתַּקַּף עַל עָלְמָא וְחָרִיב לֵיהּ. אֲבָל נֹחַ נָפַק בְּקַדְמִיתָא עַד לָא יִתְחְרַב, וְאַתְקִיף בִּנְהוֹרָא. בְּגִין כָּךְ אִתְתְּקַף יַתִּיר. וַאֲבַתְרֵהּ כְּתִיב "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד" (בראשית ח, כא) וְכוּ' בְּגִין קֻרְבָּנָא דְּאִתְקְרִיב בְּהַהוּא זִמְנָא. וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא דָּא דְּנָפִיק מִצַּדִּיק לִשְׁכִינְתָּא. וְרָזָא דָּא "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט).

אֲבָל תָּא חֲזֵי, נֹחַ אַתְקִיף בֵּיהּ בָּאָדָם לְאַתְקָנָא לֵיהּ אֲבָל אָדָם לָא אַתְקִיף בֵּיהּ, בְּגִין כָּךְ "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (בראשית ו, ט). אִישׁ, וְלָא אָדָם. "בְּדֹרֹתָיו", בְּדָרִין דִּילֵיהּ, דְּקָאִים לְאַתְקָנָא בְּהוּ (דף קסד' עמוד ב') דָּרִין קַדְמָאִין דְּאָדָם. אֲבָל אַנְתְּ אַתְקִיפַת בֵּיהּ בָּאָדָם, וְאִיהוּ אַתְקִיף בְּךָ, בְּגִין כָּךְ אִתְּמָר בְּךָ "הָאָדָם הַגָּדוֹל" (יהושע יד, טו) וְכוּ'. וְאִתְּמָר 'וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב), מַה דְּלָא אִתְּמָר בְּנֹחַ. דְּכַמָּה דְּאַתְקִיפַת בְּהוּ, אַתְקִיפוּ בְּךָ, וְנְטָלַת כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. כְּדֵין זָכִית לְאִתְקַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ מַה דְּלָאו הָכִי נֹחַ. וְהָכִי בְּנִין קַדִּישִׁין דִּילָךְ בַּהֲדָךְ זָכוּ לְאִתְקַבְּרָא, לְאִתְקַיְּימָא עָלְמָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים.

וְאָדָם אִתְתַּקַּן בִּתְלָת אֲבָהָן בִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. כְּדֵין אִשְׁתְּרָשׁוּ שָׁרָשִׁין כִּדְקָא יָאוּת. מִתַּמָּן נָפְקוּ תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, וְאִינּוּן תְּלָת הֲוַיָּ"ן. תְּלֵיסַר מָאן אִיהוּ? אֶלָּא דָּא מַלְכָּא, וְדָא לָא אִתְתַּקַּן בְּקַדְמִיתָא אֶלָּא לְבָתַר. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא זַכָּה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לג, ה). דְּהָא כְּלָלָא דִּתְּרֵיסַר שְׁבָטִין עֲבִיד תְּלֵיסַר, וְדָא מַלְכָּא. לְבָתַר דָּוִד יָרִית לֵיהּ יְרוּתָא דִּלְעָלַם. וְאִלֵּין תְּלָת פִּיקּוּדִין דְּאִתְפַּקְּדוּ יִשְׂרָאֵל. לְמָנוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, (דף קסה' עמוד א') לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה. דְּהָא עַד מַלְכָּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּיִשְׂרָאֵל, לָא יָכְלוּ זַרְעָא דָּא חַיָּיבָא לְאִתְעַקָּרָא. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. דְּמַלְכָּא אִיהוּ תְּלֵיסַר וַדַּאי, דְּתַלְיָא בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, דְּבֵיהּ "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא). וּבְזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר אִתְּמָר בֵּיהּ "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דִּכְדֵין מִתְעַבְּרָן אִלֵּין מְסָאֲבִין מֵעָלְמָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). וְכֹלָּא בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָא וַדַּאי.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְּעַר, כְּדֵין כְּתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). וְרָזָא דָּא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט), דְּו' אִתְהַדַּר י', לְאִשְׁתַּכְּחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד תָּדִיר. וְרָזָא דָּא "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ' וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיהו ל, יא) הָא לְאָחֳרָנִין יְנַקֶּה. כָ'לָ'ה "כִּ'י לַ'יהֹוָה הַ'מְּלוּכָה" (תהלים כב, כט), דִּכְדֵין אִזְדַּמְּנַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְחַבְּרָא תָּדִיר בְּמַלְכָּא.  בְּגִין כָּךְ "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). דְּהַשְׁתָּא לַזְּמַנִּין אִתְתָּרְכַת סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִיהוּ עֵשָׂו, עַד דְּיֵיתֵי יַעֲקֹב וְיִטֹּל בִּרְכָאָן.

תָּא חֲזֵי, מְזִּמְנָא דְּחָב אָדָם שָׁרֵי עָלְמָא לְאִתְחַשְּׁכָא בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּאִתְתַּקַּף עַל אוֹר. בוא וראה, מזמן שחטא אדם הראשון, החלה העולם להחשיך בגלל שגבר חושך החטא על האור שנסתם, עַד דְּמָטֵי לְנֹחַ, וּבֵיהּ נָפַק אוֹר לְעָלְמָא, עד שבא נח, ובו החל שוב האור להאיר לעולם, ובו נאמר דְּבֵיהּ "זֶה יְנַחֲמֵנוּ" (בראשית ה, כט) וְכוּ'. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי כְּדֵין אַעֲבַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין קַדְמָאִין. אבל, בוא וראה, ודאי שהקב"ה העביר מהעולם במבול את כל הבריות הראשונות, וְרָזָא דָּא תֹהוּ וּבְהוּ דְּאִתְתַּקַּף עַל עָלְמָא וְחָרִיב לֵיהּ. וזה סוד 'תהו ובהו' שהתחזק על העולם והחריב אותו, אֲבָל נֹחַ נָפַק בְּקַדְמִיתָא עַד לָא יִתְחְרַב, וְאַתְקִיף בִּנְהוֹרָא. אבל נח נולד בראשונה עוד לפני החורבן והתחזק באור התיקון, בְּגִין כָּךְ אִתְתְּקַף יַתִּיר לכן כיוון שנאמר עליו "נח איש צדיק" נאחז במידת היסוד והתחזק בו יותר כוון שהיה מזומן לתיקון. וַאֲבַתְרֵהּ כְּתִיב ואחריו נאמר "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד" (בראשית ח, כא) וְכוּ' בְּגִין קֻרְבָּנָא דְּאִתְקְרִיב בְּהַהוּא זִמְנָא. בגלל הקרבנות שהקריב באותו הזמן שיצא מהתיבה ויסד את ענין הקורבן הבא לתקן את החטא, ולהשיב את חיבור היסוד למלכות. וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא דָּא דְּנָפִיק מִצַּדִּיק לִשְׁכִינְתָּא. והכל בכוח האור שיוצא מהיסוד לשכינה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט) "הָאֱלֹהִים" היא סוד השכינה, "נֹחַ" הוא סוד היסוד.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, נֹחַ אַתְקִיף בֵּיהּ בָּאָדָם לְאַתְקָנָא לֵיהּ אֲבָל אָדָם לָא אַתְקִיף בֵּיהּ, אבל בוא וראה, נח התחזק בו באדם לתקן אותו בדורות שיצאו ממנו ועד אליו, אבל האדם לא התחזק בו בתיקון של נח לתקן את הדורות שיצאו מנח, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (בראשית ו, ט). נקט הכתוב בנח לשון אִישׁ, וְלָא אָדָם. "בְּדֹרֹתָיו", בְּדָרִין דִּילֵיהּ, דְּקָאִים לְאַתְקָנָא בְּהוּ (דף קסד' עמוד ב')  דָּרִין קַדְמָאִין דְּאָדָם. וכן אמר "בְּדֹרֹתָיו" דהיינו בדורות שלו, שעמד לתיקון הדורות הראשונים מאדם הראשון עד נח, אֲבָל אַנְתְּ אַתְקִיפַת בֵּיהּ בָּאָדָם, וְאִיהוּ אַתְקִיף בְּךָ, אבל אתה אברהם התחזקת בו באדם לתקנו, והוא התחזק בך לתיקון הדורות שיבואו גם ממך והלאה, בְּגִין כָּךְ אִתְּמָר בְּךָ לכן נאמר בך "הָאָדָם הַגָּדוֹל" (יהושע יד, טו) וְכוּ'. "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא" שנקרא הַגָּדוֹל שזכה לתיקון צאצאיו בזכותך ולכן עליך נאמר, וְאִתְּמָר 'וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב), מַה דְּלָא אִתְּמָר בְּנֹחַ. מה שלא נאמר על נח, דְּכַמָּה דְּאַתְקִיפַת בְּהוּ, אַתְקִיפוּ בְּךָ, וְנְטָלַת כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. שכמה שהתחזקת עליהם לתקנם, הם נתחזקו ונתקנו בך, ובכך  נטלת שכר כולם בכללות כולם - הדורות שקדמו לך ואלה שאחריך. כְּדֵין זָכִית לְאִתְקַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ מַה דְּלָאו הָכִי נֹחַ. ולכן זכית לקבורה ליד אדם הראשון - מה שלא זכה נח. וְהָכִי בְּנִין קַדִּישִׁין דִּילָךְ בַּהֲדָךְ זָכוּ לְאִתְקַבְּרָא, לְאִתְקַיְּימָא עָלְמָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. וכן בניך הקדושים יצחק ויעקב זכו בזכותך להיקבר אתך במערת המכפלה לצד אדם הראשון, לקיים את העולם בקיום שלם, בסוד ג' קוי ההנהגה.

וְאָדָם אִתְתַּקַּן בִּתְלָת אֲבָהָן בִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. ואדם הראשון נתקן בשלושת האבות בסוד ג' קוי ההנהגה ימין, שמאל ואמצע, בסוד חסד, דין ורחמים, כְּדֵין אִשְׁתְּרָשׁוּ שָׁרָשִׁין כִּדְקָא יָאוּת. ואז נשרשו השורשים כמו שראוי לתקן את העולם. מִתַּמָּן נָפְקוּ תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, וְאִינּוּן תְּלָת הֲוַיָּ"ן. ומהם יצאו שתים עשרה השבטים הקדושים שהם רמוזים בי"ב אותיות שיש בג' הויו"ת העומדים בסוד ג' קוין וי"ג תיקוני דיקנא. ושואל, אם כן, תְּלֵיסַר מָאן אִיהוּ? אֶלָּא דָּא מַלְכָּא, וְדָא לָא אִתְתַּקַּן בְּקַדְמִיתָא אֶלָּא לְבָתַר. מהו השלוש עשרה? אלא הוא המלך הקדוש הכולל מחבר את כולם בסוד אח"ד, שלא נתקן גילוי יחודו בתחילה בזמן האבות אלא אח"כ במעמד הר סיני. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא זַכָּה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, ומשה הרועה הנאמן ראש לכל שבטי ישראל זכה זכה לדבקות ביחוד בראשונה, שכתוב דִּכְתִיב "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לג, ה). דְּהָא כְּלָלָא דִּתְּרֵיסַר שְׁבָטִין עֲבִיד תְּלֵיסַר, וְדָא מַלְכָּא. שהיה כללות י"ב שבטים והיה לבחינה הי"ג שהיא בחינת המלך. לְבָתַר דָּוִד יָרִית לֵיהּ יְרוּתָא דִּלְעָלַם. ואח"כ דוד שהוא הרגל הרביעית של המרכבה זכה לבחינת המלכות לירושת עולם.

וְאִלֵּין תְּלָת פִּיקּוּדִין דְּאִתְפַּקְּדוּ יִשְׂרָאֵל. וכאן הוא סוד כללות אלו שלוש המצוות שנצטוו ישראל: א. לְמָנוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, (דף קסה' עמוד א')  ב. לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. ג. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה. דְּהָא עַד מַלְכָּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּיִשְׂרָאֵל, לָא יָכְלוּ זַרְעָא דָּא חַיָּיבָא לְאִתְעַקָּרָא. שהרי שעד שלא נמצא מלך בישראל, לא יכלו לעקור את זרע הרשעים של עמלק, וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. והכל סוד עליון. דְּמַלְכָּא אִיהוּ תְּלֵיסַר וַדַּאי, דְּתַלְיָא בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, שהמלך הוא ודאי הבחינה הי"ג הכוללת, שנתלה באותו המזל הי"ג העליון - מזל "ונקה", שבו סוד הפסוק  דְּבֵיהּ "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא). וּבְזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר אִתְּמָר בֵּיהּ שבזמן שיתעורר ה' לקחת נקמה בגויים נאמר בו "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דִּכְדֵין מִתְעַבְּרָן אִלֵּין מְסָאֲבִין מֵעָלְמָא,  ואז יעקרו ויעברו אלה הטמאים מהעולם שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). וְכֹלָּא בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָא וַדַּאי. והכל הסוד בזה המזל העליון "ונקה" תלוי ודאי.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְּעַר, כְּדֵין כְּתִיב ולעתיד לבוא כשתעורר הנקמה ממזל ונקה, אז נאמר "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). וְרָזָא דָּא וזה סוד "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט), דְּו' אִתְהַדַּר י', שאות ו' של שם יהו"ה ממנה יש היום יניקה לס"א תתעלה למדריגת אות י' שהוא סוד אריך ותאיר באור גדול בעת שיכרתו כל האלילים והאלוהים האחרים וממילא לא תהיה עוד יניקה כשם שאין יניקה מאריך, וסוד זה רמוז במילה יִהְיֶ"ה, ויוודע "יְהֹוָה אֶחָד" ואין עוד אחר. לְאִשְׁתַּכְּחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד תָּדִיר. כדי שיהיו קודשא ב"ה ושכינתא ביחוד תדיר ללא מיעוט ופחד מיניקת ההקלי'. וְרָזָא דָּא וזה סוד הפסוק "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ' וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיהו ל, יא) הָא לְאָחֳרָנִין יְנַקֶּה. לאומות העולם יעשה בהם כלה כפי שימשך ממזל ונקה, ומסוד הכלה שיעשה בהם תיוודע מלכותו וגודלו בסוד כָ'לָ'ה - "כִּלַ'יהֹוָה הַ'מְּלוּכָה" (תהלים כב, כט), דִּכְדֵין אִזְדַּמְּנַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְחַבְּרָא תָּדִיר בְּמַלְכָּא. ואז השכינה המתכנה גם בשם כלה, תהיה זמינה להתחבר תדיר בבעלה שהוא המלך. בְּגִין כָּךְ "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). דְּהַשְׁתָּא לַזְּמַנִּין אִתְתָּרְכַת סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִיהוּ עֵשָׂו, עַד דְּיֵיתֵי יַעֲקֹב וְיִטֹּל בִּרְכָאָן. שעכשיו, לעתים מגורשת הסטרא אחרא שהיא בחינת עשו, כדי שיבוא יעקב ויקח את ברכותיו.

קישור לדף זוהר תניינא