תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

קָם אִיהוּ וְאָמַר תַּנָּאִין תַּנָּאִין מִשְׁנֶה תְּהֵא בְּעֶזְרַיְיכוּ, וְלָא תִּשְׁתַּנִּיאוּ מֵרַחֲמֵי לְדִינָא, הֲלָכָה אָזְלַת לִימִינָא דִלְכוֹן, לְאִתְגַבְּרָא בָּהּ עַל שַׂנְאֵכוֹן, קַבָּלָה תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְכוֹן, בְּרַיְיתָא אֲפִיקַת לְכוֹן וְלִבְנַיְיכוּ מִגָּלוּתָא, וּמִשִּׁעְבּוּדָא וְדִינָא דְהַהוּא דִמְמַנָּא עַל גָּלוּתָא עַל בְּנַיְיכוּ, מִיָּד דְּבָרִיךְ לוֹן סָלִיק לְאַתְרֵיהּ.

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקַדְמֵיתָא פָּתַח וְאָמַר, תַּנָּא תַּנָּא אִסְתַּמַּר לָךְ, דְּהָא קִירְטָא לְגַבָּךְ, וְדָא שְׁכִינְתָּא, וּבָהּ אִזְדְּרִיקוּ תְלַת אַבְנִין, דְּאִינוּן תְּלַת טִפִּין דְּמוֹחָא עִלָּאִין, דְּאִינוּן י'י'י', וְאִתְכְּלִילוּ בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת.

אָמַר לֵיהּ רַבִּי "וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ" (במדבר כד, כא), דְּהָא קַשְׁתָּא לְגַבָּךְ דְּאִיהוּ אוֹת הַבְּרִית, אִסְתַּמַּר מִגִּירִין דִּילֵיהּ, דְּאִינוּן תְּלַת ו'ו'ו', דְּסָלְקִין חַ"י בְּחוּשְׁבַּן, וְדָא חַ"י עָלְמִין.
קָם תַּנָּא תִּנְיָינָא וְאָמַר לֵיהּ, הָא תַּנְיָא דִמְסַיֵּיעַ לָךְ, בְּרוּמְחָא דְאִיהוּ כְּלִילָא מֵאַרְבַּע פַּרָשִׁיָּין, וְדָא ו' דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כְלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וְרַמַ"ח תֵּיבִין דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ" (במדבר כד, כא).

דְּהָא קַרְנֵי פָרָה [ציור] לְגַבָּךְ, דְּאִנּוּן תְּרֵין נְבִיאֵי קְשׁוֹט, עֲלַיְהוּ אִתְּמַר "אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד" (תהלים קלב, יז), וּמַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא אִתְקְרֵי קַרְנֵי פָרָה, מִסִּטְרָא דְשׁוֹר "וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו" (דברים לג, יז), וְאִינוּן מָשִׁיחַ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי י' ו', בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי ה"ה.

וּשְׁכִינְתָּא נַטְלָא פּוּרְפִּירָא מֵאֶשָּׁא סוּמְקָא וְאִצְטַבְּעַת בָּהּ, וְאִתְקְרִיאַת סוּמְקָא "פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" (במדבר יט, ב), "אֲדוּמָה" וַדַּאי מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, "תְּמִימָה" מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז, א). "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם" (במדבר יט, ב) מִסִּטְרָא דְיַעֲקֹב דְּלֵית בֵּיהּ פְּסוֹלֶת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), יַעֲקֹב דִּלְעֵילָא, וּבְדִיּוֹקְנֵיהּ יַעֲקֹב דִּלְתַתָּא. "אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (במדבר יט, ב), מִשִּׁעְבּוּדָא דְגָלוּתָא, בְּגִין דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִתְקְרִיאַת, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְאִיהִי אִתְקְרִיאַת שַׁבָּת, דְּאִיהִי אָסוּר בִּמְלָאכָה, בְּגִין דְּאִתְקְרִיאַת חֵרוּת.

וּשְׁלֹמֹה בְגִינָהּ אָמַר "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" (קהלת ז, כג), בְּגִין פָּרָה אֲדוּמָה דְאִיהִי מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא וּמְטַמְּאָה אֶת הַטָּהוֹר דְּאִתְעַסַּק בָּהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד" (איוב יד, ד). מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא מִסִּטְרָא דִימִינָא, דְּכַהֲנָא מִסִּטְרָא דִימִינָא אִתְקְרֵי אִישׁ טָהוֹר, בְּגִין דִּלְסִטְרָא דִימִינָא אִיהִי מַיָּא דְאוֹרַיְיתָא, אַף עַל גַּב דִּיְהֵא טָמֵא אִתְדַּכִּי בָּהּ. וּמְטַמֶּאֶת אֶת הַטָּהוֹר דָּא גְבוּרָה, דִלְסִטְרָא סמא"ל דְּנָפַל מִקְּדוּשָׁתֵיהּ, וּמַה דַּהֲוָה טָהוֹר סָאִיב לֵיהּ, בְּגִין דְּשַׁלִּיט עַל חֲיָילִין דִּמְסָאֲבוּ, וְכַהֲנָא דְאִיהוּ טָהוֹר כַּד הֲוָה מִשְׁתַּדֵּל לְקָרְבָא לֵיהּ לַעֲזָאזֵל, הֲוָה מְטַהֵר לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל חוֹבִין דִּלְהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם" (ויקרא טז, ל) וְכוּ', וְאִיהוּ דַהֲוָה טָהוֹר הֲוָה מִתְטַמֵּא בְהַהוּא עֲזָאזֵל, וְהָכִי לְמֵי נִדָּה הֲוָה כַהֲנָא מְטַהֵר לָהּ, וְאִיהוּ הֲוָה מִסְתָּאֵב עַד עִדָּן רַמְשָׁא דַהֲוָה מִתְדַכֵּי.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

קָם אִיהוּ וְאָמַר תַּנָּאִין תַּנָּאִין מִשְׁנֶה תְּהֵא בְּעֶזְרַיְיכוּ, וְלָא תִּשְׁתַּנִּיאוּ מֵרַחֲמֵי לְדִינָא, קָם הוּא וְאָמַר: תַּנָּאִים תַּנָּאִים, מִשְׁנָה תִּהְיֶה בְעֶזְרַתְכֶם וְלֹא תִשְׁתַּנּוּ מֵרַחֲמִים לְדִין, הֲלָכָה אָזְלַת לִימִינָא דִלְכוֹן, לְאִתְגַבְּרָא בָּהּ עַל שַׂנְאֵכוֹן, קַבָּלָה תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְכוֹן, הַהֲלָכָה הוֹלֶכֶת לִימִינְכֶם לְהִתְגַּבֵּר בָּהּ עַל שׂוֹנְאֵיכֶם, קַבָּלָה תִּתְקַבֵּל תְּפִלַּתְכֶם,  בְּרַיְיתָא אֲפִיקַת לְכוֹן וְלִבְנַיְיכוּ מִגָּלוּתָא, וּמִשִּׁעְבּוּדָא וְדִינָא דְהַהוּא דִמְמַנָּא עַל גָּלוּתָא עַל בְּנַיְיכוּ, בָּרַיְתָא מוֹצִיאָה אֶתְכֶם וְאֶת בְּנֵיכֶם מִן הַגָּלוּת וּמִשִּׁעְבּוּד וְדִין שֶׁל אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה עַל הַגָּלוּת עַל בְּנֵיכֶם מִיָּד דְּבָרִיךְ לוֹן סָלִיק לְאַתְרֵיהּ מִיָּד שֶׁבֵּרַךְ אוֹתָם עָלָה לִמְקוֹמוֹ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקַדְמֵיתָא פָּתַח וְאָמַר, תַּנָּא תַּנָּא אִסְתַּמַּר לָךְ, דְּהָא קִירְטָא לְגַבָּךְ, וְדָא שְׁכִינְתָּא, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן בָּרִאשׁוֹנָה, פָּתַח וְאָמַר: תַּנָּא תַּנָּא, הִשָּׁמֶר לְךָ, הֲרֵי הַקֶּלַע לְגַבֶּיךָ, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה,  וּבָהּ אִזְדְּרִיקוּ תְלַת אַבְנִין, דְּאִינוּן תְּלַת טִפִּין דְּמוֹחָא עִלָּאִין, דְּאִינוּן י'י'י', וְאִתְכְּלִילוּ בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבָהּ נִזְרְקוּ שָׁלֹשׁ אֲבָנִים, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ טִפּוֹת שֶׁל הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹנוֹת, שֶׁהֵן י' י' י', וְנִכְלְלוּ בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת.
 
אָמַר לֵיהּ רַבִּי "וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ" (במדבר כד, כא), דְּהָא קַשְׁתָּא לְגַבָּךְ דְּאִיהוּ אוֹת הַבְּרִית, אִסְתַּמַּר מִגִּירִין דִּילֵיהּ, אָמַר לוֹ: רַבִּי, שִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, שֶׁהֲרֵי הַקֶּשֶׁת לְגַבֶּיךָ, שֶׁהִיא אוֹת הַבְּרִית, הִשָּׁמֵר מֵהַחִצִּים שֶׁלּוֹ, דְּאִינוּן תְּלַת ו'ו'ו', דְּסָלְקִין חַ"י בְּחוּשְׁבַּן, וְדָא חַ"י עָלְמִין שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ ו' ו' ו', שֶׁעוֹלִים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּחֶשְׁבּוֹן, וְזֶה חַ"י הָעוֹלָמִים. קָם תַּנָּא תִּנְיָינָא וְאָמַר לֵיהּ, הָא תַּנְיָא דִמְסַיֵּיעַ לָךְ, בְּרוּמְחָא דְאִיהוּ כְּלִילָא מֵאַרְבַּע פַּרָשִׁיָּין, קָם הַתַּנָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי תַּנָּא שֶׁמְּסַיֵּעַ לְךָ, בְּרֹמַח, שֶׁהוּא כָלוּל מֵאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת,  וְדָא ו' דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כְלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וְזֶה ו' שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי כּוֹלֵל שֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, וְרַמַ"ח תֵּיבִין דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ" (במדבר כד, כא) וּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ.  

דְּהָא קַרְנֵי פָרָה [ציור] לְגַבָּךְ, דְּאִנּוּן תְּרֵין נְבִיאֵי קְשׁוֹט, עֲלַיְהוּ אִתְּמַר "אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד" (תהלים קלב, יז), וּמַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁהֲרֵי קַרְנֵי פָרָ֠֩ה אֶצְלְךָ, שֶׁהֵם שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, וּמַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה.  מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא אִתְקְרֵי קַרְנֵי פָרָה, מִסִּטְרָא דְשׁוֹר "וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו" (דברים לג, יז), וְאִינוּן מָשִׁיחַ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי י' ו', בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי ה"ה מִצַּד שֶׁל הַשְּׁכִינָה נִקְרָא קַרְנֵי פָרָה, מִצַּד שֶׁל הַשּׁוֹר - וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, וְהֵם מָשִׁיחַ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי י' ו', בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי ה"ה.
 
וּשְׁכִינְתָּא נַטְלָא פּוּרְפִּירָא מֵאֶשָּׁא סוּמְקָא וְאִצְטַבְּעַת בָּהּ, וְאִתְקְרִיאַת סוּמְקָא "פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" (במדבר יט, ב), וּשְׁכִינָה נוֹטֶלֶת בֶּגֶד מַלְכוּת מֵאֵשׁ אֲדֻמָּה וְנִצְבַּעַת בָּהּ, וְנִקְרֵאת אֹדֶם פָּרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה,  "אֲדוּמָה" וַדַּאי מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, "תְּמִימָה" מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז, א) אֲדֻמָּה וַדַּאי מִצַּד הַגְּבוּרָה, תְּמִימָה מֵהַצַּד שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים,  "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם" (במדבר יט, ב) מִסִּטְרָא דְיַעֲקֹב דְּלֵית בֵּיהּ פְּסוֹלֶת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), יַעֲקֹב דִּלְעֵילָא, וּבְדִיּוֹקְנֵיהּ יַעֲקֹב דִּלְתַתָּא אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם מִצַּד שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁאֵין בּוֹ פְּסֹלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יַעֲקֹב שֶׁלְּמַעְלָה, וּבִדְמוּתוֹ יַעֲקֹב שֶׁלְּמַטָּה.  "אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (במדבר יט, ב), מִשִּׁעְבּוּדָא דְגָלוּתָא, בְּגִין דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִתְקְרִיאַת, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, מִשִּׁעְבּוּד הַגָּלוּת, בִּגְלַל שֶׁהִיא נִקְרֵאת שְׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה,  וְלָא עוֹד אֶלָּא דְאִיהִי אִתְקְרִיאַת שַׁבָּת, דְּאִיהִי אָסוּר בִּמְלָאכָה, בְּגִין דְּאִתְקְרִיאַת חֵרוּת. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִיא נִקְרֵאת שַׁבָּת, שֶׁהִיא אֲסוּרָה בִמְלָאכָה, מִשּׁוּם שֶׁנִּקְרֵאת חֵרוּת.

וּשְׁלֹמֹה בְגִינָהּ אָמַר "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" (קהלת ז, כג), בְּגִין פָּרָה אֲדוּמָה וּשְׁלֹמֹה אָמַר בִּגְלָלָהּ, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי, בִּשְׁבִיל פָּרָה אֲדֻמָּה,  דְאִיהִי מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא וּמְטַמְּאָה אֶת הַטָּהוֹר דְּאִתְעַסַּק בָּהּ, שֶׁהִיא מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא וּמְטַמְּאָה אֶת הַטָּהוֹר שֶׁהִתְעַסֵּק בָּהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד" (איוב יד, ד). מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְסוֹד הַדָּבָר - מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד, מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא מִן הַצַּד שֶׁל הַיָּמִין,  דְּכַהֲנָא מִסִּטְרָא דִימִינָא אִתְקְרֵי אִישׁ טָהוֹר, בְּגִין דִּלְסִטְרָא דִימִינָא אִיהִי מַיָּא דְאוֹרַיְיתָא, שֶׁהַכֹּהֵן מִצַּד הַיָּמִין נִקְרָא אִישׁ טָהוֹר, מִשּׁוּם שֶׁלְּצַד (שֶׁצַּד) הַיָּמִין הִיא מַיִם שֶׁל הַתּוֹרָה, אַף עַל גַּב דִּיְהֵא טָמֵא אִתְדַּכִּי בָּהּ אַף עַל גַּב שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא, נִטְהָר בָּהּ, וּמְטַמֶּאֶת אֶת הַטָּהוֹר דָּא גְבוּרָה, דִלְסִטְרָא סמא"ל דְּנָפַל מִקְּדוּשָׁתֵיהּ, וּמְטַמֵּאת אֶת הַטָּהוֹר זוֹ גְבוּרָה, שֶׁלְּצַד סמא"ל שֶׁנָּפַל מִקְּדֻשָּׁתוֹ,  וּמַה דַּהֲוָה טָהוֹר סָאִיב לֵיהּ, בְּגִין דְּשַׁלִּיט עַל חֲיָילִין דִּמְסָאֲבוּ, וּמַה שֶּׁהָיָה טָהוֹר טִמֵּא אוֹתוֹ מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל חֵילוֹת הַטֻּמְאָה, וְכַהֲנָא דְאִיהוּ טָהוֹר כַּד הֲוָה מִשְׁתַּדֵּל לְקָרְבָא לֵיהּ לַעֲזָאזֵל, הֲוָה מְטַהֵר לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל חוֹבִין דִּלְהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם" (ויקרא טז, ל) וְכוּ', וְהַכֹּהֵן שֶׁהוּא טָהוֹר, כְּשֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק לְקָרְבוֹ לַעֲזָאזֵל, הָיָה מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל חֲטָאֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם וְכוּ',  וְאִיהוּ דַהֲוָה טָהוֹר הֲוָה מִתְטַמֵּא בְהַהוּא עֲזָאזֵל, וְהוּא, שֶׁהָיָה טָהוֹר, הָיָה מִתְטַמֵּא בְּאוֹתוֹ עֲזָאזֵל, וְהָכִי לְמֵי נִדָּה הֲוָה כַהֲנָא מְטַהֵר לָהּ, וְאִיהוּ הֲוָה מִסְתָּאֵב עַד עִדָּן רַמְשָׁא דַהֲוָה מִתְדַכֵּי וְכָךְ לְמֵי נִדָּה הָיָה הַכֹּהֵן מְטַהֵר אוֹתָהּ, וְהוּא הָיָה נִטְמָא עַד עֵת עֶרֶב שֶׁהָיָה נִטְהָר.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְאַרְבְּעִין

(דף ק' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא דְּאִתְּמָר בַּהּ "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב" (זכריה ב, ט). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (שם). דִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא פָּרְשַׂת גַּדְפָהָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּנָהָא לְנַטְרָא לוֹן נְטוּרָא מִכָּל סְטַר. לָקֳבֵל דָּא לְאַחֲזָאָה יְקָרָא דִּילַהּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי, וַחֲבִיבוּתָא דִּמְחַבֵּב לַהּ מַלְכָּא, אִיהוּ יְקוּם כְּגַוְנָא דָּא פְּרִישׂ גַּדְפוֹי וּמִסְחַר לַהּ, כַּמָּה דְּסָחֲרַת לְהוּ אִיהִי לְיִשְׂרָאֵל.

וְתָא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דַּהֲווֹ בְּגָלוּתָא אִי תֵּימָא דְּאִשְׁתְּבָקוּ מִסְּטַר קַדִּישָׁא? לָאו הָכִי חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, דְּהָא הָכָא כְּתִיב "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים" (תהלים קלד, א) וְכוּ'. מָאן עֲבָדִים? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא אִינוּן עֲבָדִים, דִּבְפוּלְחָנָא תַּלְיָין עוֹבְדִין בְּהוּ. וְרָזָא דָּא "כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם... כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ" (תהלים קכג, ב).

תָּא חֲזֵי, אִית עֲבָדִים וְאִית עֲבָדִים. מַלְאֲכֵי אִינוּן עֲבָדִים, וְאִתְּמָר בְּהוּ "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה" (ישעיהו לג, ז) (דף ק' עמוד ב') דְּהָא לְבַר קָיְימִין. וְהָכִי בְּגָלוּתָא קָיְימִין לְבַר, אָזְלִין בָּתַר שְׁכִינְתָּא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אַף עַל גַּב דְּאִינוּן בְּגָלוּתָא לָא מִשְׁתָּבְקָן מִלְּגַו, אֶלָּא מִלְּגַו אִינוּן מִתְדַּבְּקִין תָּדִיר. וְרָזָא דָּא "הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת" (תהלים קלד, א) אִלֵּין גַּלְוָתָא, דְּאַף בְּהַהוּא זִמְנָא אִינוּן קָיְימִין לְגוֹ, "בְּבֵית יְהֹוָה" (שם) וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי כָּל מַאי דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לְטִיבוּתָא דִּלְהוֹן אִיהוּ. וְרָזָא דָּא "אוֹדְךָ יְהֹוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי" (ישעיהו יב, א). דְּיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּאִינוּן בְּגָלוּתָא שְׁכִינְתָּא אִתְדַּבְּקַת עֲלַיְיהוּ יַתִּיר, בְּגִין לְשֵׁזָבָא לְהוּ מִגָּלוּתָא. וְכֻלְהוֹ שְׁאָר דַּרְגִּין הָכִי נָמֵי מִתְדַּבְּקָן עֲלַיְיהוּ בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים, יַתִּיר מִמַּאי דְּעָבְדוּ בְּקַדְמִיתָא, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא בִּסְתִימוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִי תֵּימָא דְּהַהוּא דְּבֵיקוּתָא לָא אִשְׁתְּכַח? לָאו הָכֵי. אֶלָּא כֹּלָּא דְּאִשְׁתְּכַח בְּגָלוּתָא לָא אִתְפְּסַק בְּפוּרְקָנָא, אַף עַל גַּב דְּלָא הֲוָה אִצְטְרִיךְ, אֶלָּא לְאוֹסָפָא נְהִירוּ עַל נְהִירוּ חֶדָוָתָא עַל חֶדָוָתָא. "אוֹדְךָ יְהֹוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי" (ישעיהו יב, א) וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, דְּהָא בְּגָלוּתָא נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל חֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, מַאי דְּלָא הֲוָה לְהוּ חֵילָא אִי לָא (דף קא' עמוד א') קַיְּימוּ בְּגָלוּתָא. דְּהָא בְּהַהוּא דְּבֵיקוּתָא דְּאִצְטְרָך לְנַטְרָא לְהוּ, אִתְתְּקָפוּ יַתִּיר וַדַּאי. וְדָוִד אָמַר "הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת" (תהלים קלד, א). דְּהָא בְּגִין דָּא יָכְלִין לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין יַתִּיר. וּמַאי אִינוּן? אֶלָּא "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב).

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְאַרְבְּעִין

(דף ק' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא דְּאִתְּמָר בַּהּ היא שנאמר בה "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב" (זכריה ב, ט). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) הֲדָא הוּא דִּכְתִיב זהו שכתוב "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (שם). דִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא פָּרְשַׂת גַּדְפָהָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּנָהָא לְנַטְרָא לוֹן נְטוּרָא מִכָּל סְטַר. שהשכינה בגלות פורשת כנפיה על ישראל בניה לשמור אותם שמירה מכל צד. לָקֳבֵל דָּא לְאַחֲזָאָה יְקָרָא דִּילַהּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי, וכנגד זה, להראות  כבודה ויקרה לעתיד לבוא, וַחֲבִיבוּתָא דִּמְחַבֵּב לַהּ מַלְכָּא, אִיהוּ יְקוּם כְּגַוְנָא דָּא פְּרִישׂ גַּדְפוֹי וּמִסְחַר לַהּ, כַּמָּה דְּסָחֲרַת לְהוּ אִיהִי לְיִשְׂרָאֵל. ומהחביבות שמחבב את המלך / ז"א שהוא בעלה, הוא יקום כעניין זה, ויפרוש כנפיו ויסובב את השכינה, כמו שהיא סובבת את ישראל.

וְתָא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דַּהֲווֹ בְּגָלוּתָא אִי תֵּימָא דְּאִשְׁתְּבָקוּ מִסְּטַר קַדִּישָׁא? ובוא וראה, כיון שהיו ישראל בגלות, שמה תחשוב שנעזבו מצד הקדושה? לָאו הָכִי חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא תָּא חֲזֵי,לא כך חס ושלום, אלא בוא וראה, דְּהָא הָכָא כְּתִיב שהרי כאן נאמר "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים" (תהלים קלד, א) וְכוּ'. מָאן עֲבָדִים? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא אִינוּן עֲבָדִים, אלא כאן בגלות ישראל הם עבדים, דִּבְפוּלְחָנָא - תַּלְיָין עוֹבְדִין בְּהוּ ובעבודתם תלוי הנעשה להם. וְרָזָא דָּא וזה סוד "כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם... כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ" (תהלים קכג, ב).

תָּא חֲזֵי, אִית עֲבָדִים וְאִית עֲבָדִים. בוא וראה, יש עבדים ויש עבדים. מַלְאֲכֵי אִינוּן הם עֲבָדִים, וְאִתְּמָר בְּהוּ ונאמר בהם "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה" (ישעיהו לג, ז)  (דף ק' עמוד ב')  דְּהָא לְבַר קָיְימִין. חֻצָה שהם עומדים לחוץ, וְהָכִי בְּגָלוּתָא קָיְימִין לְבַר, אָזְלִין בָּתַר שְׁכִינְתָּא. וכך הוא בגלות, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אַף עַל גַּב דְּאִינוּן בְּגָלוּתָא לָא מִשְׁתָּבְקָן מִלְּגַו, אבל ישראל, אף על גב, שהם נמצאים בהגלות,לא נעזבים מן הקדושה, אֶלָּא מִלְּגַו אִינוּן מִתְדַּבְּקִין תָּדִיר. אלא הם מהפנימיות ולכן דבקים תמיד וְרָזָא דָּא "הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת" (תהלים קלד, א) אִלֵּין גַּלְוָתָא, דְּאַף בְּהַהוּא זִמְנָא אִינוּן קָיְימִין לְגוֹ, אלו הגלויות שאפילו באותו הזמן, הם נמצאים בדבקות בפנים "בְּבֵית יְהֹוָה" (שם) וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי כָּל מַאי דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לְטִיבוּתָא דִּלְהוֹן אִיהוּ. בוא וראה, כל מה שעוזה הקב"ה לישראל - לטובתם הוא. וזה סוד וְרָזָא דָּא "אוֹדְךָ יְהֹוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי" (ישעיהו יב, א). דְּיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּאִינוּן בְּגָלוּתָא שְׁכִינְתָּא אִתְדַּבְּקַת עֲלַיְיהוּ יַתִּיר, בְּגִין לְשֵׁזָבָא לְהוּ מִגָּלוּתָא. ובזמן שישראל בגלות, השכינה מתדבקת עליהם יותר, כדי להצילם מהגלות. וְכֻלְהוֹ שְׁאָר דַּרְגִּין הָכִי נָמֵי מִתְדַּבְּקָן עֲלַיְיהוּ בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים, יַתִּיר מִמַּאי דְּעָבְדוּ בְּקַדְמִיתָא, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא בִּסְתִימוּ. וכן גם כן שאר המדרגות, מתדבקים עליהם בדבקות שלם, יותר ממה שעשו בתחילה, אף על פי שהכל נעשה בהעלם ואין זה נראה לעיניים. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִי תֵּימָא דְּהַהוּא דְּבֵיקוּתָא לָא אִשְׁתְּכַח? לָאו הָכֵי. אבל בזמן הגאולה, שמה תחשוב שאותו הדבקות לא ימצא? אין כן, אֶלָּא כֹּלָּא דְּאִשְׁתְּכַח בְּגָלוּתָא לָא אִתְפְּסַק בְּפוּרְקָנָא, אַף עַל גַּב דְּלָא הֲוָה אִצְטְרִיךְ, אלא כל מה שהיה בגלות, לא יפסק בגאולה, אך על פי שלא יהיה צריך לפעול בהנהגה הזו יותר, אֶלָּא לְאוֹסָפָא נְהִירוּ עַל נְהִירוּ חֶדָוָתָא עַל חֶדָוָתָא. אלא תמשך באופן שתווסף הארה על הארה ושמחה על שמחה וזה סוד "אוֹדְךָ יְהֹוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי" (ישעיהו יב, א) וַדַּאי שתתגלה ההארה שנמשכה בהעלם והשמירה הגדולה שהיתה בזמן הגלות ועליה יודו ויאמרו אודה ה' על שהתאנפת בי בזמן הגלות.

תָּא חֲזֵי, דְּהָא בְּגָלוּתָא נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל חֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, בוא וראה, בגלות לקחו ישראל כוח לתקן תיקונים עליונים, מַאי דְּלָא הֲוָה לְהוּ חֵילָא אִי לָא (דף קא' עמוד א') קַיְּימוּ בְּגָלוּתָא. כוח שלא היה להם אם לא היו בגלות, דְּהָא בְּהַהוּא דְּבֵיקוּתָא דְּאִצְטְרָך לְנַטְרָא לְהוּ, אִתְתְּקָפוּ יַתִּיר וַדַּאי. שהרי באותו הדבקות שנדרש לשמור אותם, בו התחזקו יותר, וְדָוִד אָמַר "הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת" (תהלים קלד, א) העומדים בימי הגלות שנקראים לילות. דְּהָא בְּגִין דָּא יָכְלִין לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין יַתִּיר. שהרי בגלל זה, יכולים לתקן תיקונים עליונים יותר, וּמַאי אִינוּן? ומה הם? אֶלָּא "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב) בסוד הידים שעולים מעל הראש אל מקום עתיקא קדישא כנזכר לעיל.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קט"ן: בכח קווים של ישראל נמתקות ה' אותיות אלהי"ם על ידי ה' אורות, שסודם חיבור שם אלהים בהוי"ה ב"ה. ובהתחברם, נתקן גילוי היחוד ותהיה ישועה לישראל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "הַרְאֵנוּ יְהוָֹה חַסְדְּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ", שֶׁהֲרֵי עֵינַיִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם סְתוּמוֹת בַּגָּלוּת בַּעֲבוּר חֹשֶׁךְ דְּיִצְחָק שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַבַּת עַיִן שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה וְנֶאֶמַר בָּהּ "אֲנִי יְשֵׁנָה" אֲבָל מִצַּד אַבְרָהָם – "חֶסֶד לְאַבְרָהָם" בְּ-ה' פְּעָמִים אוֹר שֶׁמְּאִירִים בְּבַת עַיִן, וְהֵם ה' חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, בָּהֶם תִּתֵּן רְאִיָה לְיִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב "וְתוֹרָה אוֹר", מִיָּד "הָעָם הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל". וַהֲרֵי יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה בְּ-ה' אוֹרוֹת אֵלֶּה שֶׁהֵם ה' א' בַּנִּקּוּדִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם פִתוּחֵי חוֹתָ"ם, וּמִיָּד מִתְמַתְּקִים בָּהֶם "יְהוָֹה אֱלֹהִים", וְיֵאָמֵר בָּהֶם "וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ". שֶׁהֲרֵי ה' אֱלֹהִים אֵלֶּה בָּהֶם "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהוָֹה אֶקְרָא", וְהֵם ה' יְשׁוּעוֹת מִצַּד כּוֹס זֶה שֶׁהוּא אֱלֹהִים, בָּהֶם "וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ" - ר"ת תֵּ"ל, "נִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ" וַדַּאי. וְכֵן בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁעוֹלָה לְפָנֶיךָ תִּהְיֶה מֵאִיר ה' אוֹרוֹת הָאֵלֶּה, מִיָּד "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְהוָֹה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס".

וְכַמָּה מִינִים רָעִים, שֶׁהָיוּ מִתְדַּבְּקִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים - בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ ה' אוֹרוֹת אֵלֶּה יֵאָמֵר בָּהֶם "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי" שֶׁהֲרֵי שֵׁם אֱלֹהִים יִהְיֶה נִקְשָׁר בֶּאֱמֶת, דִּכְתִיב בּוֹ "יְהוָֹה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים", וְלֹא נִמְצָא אֶלָּא יִחוּד שֶׁלְּךָ שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם וְאֵין אַחֵר, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ" וכו'. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ, וּבַקִּוּוּי שֶׁלָּהֶם מְחַבְּרִים שֵׁם אֱלֹהִים לַיְהוָֹה ב"ה. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד מִיָּד נִתְקָן גִּלּוּי הַיִּחוּד כָּרָאוּי שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "יְהוָֹה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים" וכו', וֶאֱלֹהִים נַעֲשָׂה כּוֹס יְשׁוּעוֹת לְגַבֵּי הַשְּׁכִינָה וַדַּאי, דִּכְתִיב "וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ", בַּעֲבוּר זֶה כִּי 'לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם', לִישׁוּעָתְךָ דַּיְקָא, כֵּן תְּקַבֵּל הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּהֶם, וְטוֹב זֶה תִּתֵּן לָהֶם, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.