Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְנָבִיא דְאִיהוּ מִסִּטְרָא דִלְהוֹן, תַּמָּן הֲוָה סָלִיק רוּחֵיהּ, וּמִתַּמָּן הֲוָה שָׁמַע כָּל מַה דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִשְׁמַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ" (יחזקאל ב, א), וְעוֹד "וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי, וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי" (יחזקאל ב, ב), "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי" (יחזקאל ג, יב) וְגוֹ', בְּגִין דְּדַרְגִּין אִינוּן מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (שמות לג, כג), אָמַר "וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי" (יחזקאל ג, יב).

מָאי "קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל" (יחזקאל ג, יב)? דְּאִית רַעַשׁ וְאִית רַעַשׁ, אִית רַעַשׁ דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא בָרַעַשׁ יְהֹוָה" (מלכים א' יט, יא), דְּלָא יֵיתֵי תַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִית רַעַשׁ דְּיֵיתֵי תַמָּן, אֶלָּא רַעַ"שׁ בְּהִפּוּכָא עֶרֶ"שׂ, כְּמָה דְאִתְּמַר "יְהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי" (תהלים מא, ד), וְדָא אִיהוּ "כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ" (תהלים מא, ד), דְאִתְהַפַּךְ רַעַ"שׁ לְעֶרֶ"שׂ, וּמַאי נִיהוּ עֶרֶ"שׂ, אֶלָּא אִיהוּ עֶשֶׂ"ר בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי כְלָלָא דְּעֶשֶׁר סְפִירָן, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר 'אֵין קְדוּשָׁה בְּפָחוּת מֵעֲשָׂרָה'.

דְאִיהִי שַׁרְיָא לְרֵישָׁא דְחוֹלֶה, וּבְגִינָהּ "יְהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ" (תהלים מא, ד), וּבְמַאי "עַל עֶרֶשׂ דְּוָי" (תהלים מא, ד)? עַל שְׁכִינְתֵּיהּ וַדַּאי. וְאִם שְׁכִינְתָּא לַאו תַּמָּן, "רוּחַ סְעָרָה" (יחזקאל א, ד) תַמָּן, דְּאַסְעִיר גּוּפֵיהּ דְּבַר נַשׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר" (יונה א, ד), דְּאִיהִי גוּפָא דִסְפִינָה, כַּד לֵית שְׁכִינְתָּא סְמִיכַת לָהּ, רוּחַ סְעָרָה מְהַפֵּךְ לָהּ וְתַבַּר לָהּ. וּבְזִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא סְמִיכַת לָהּ, מִיָּד קָלָא נָפִיק "בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ" (יחזקאל ב, א), וְקָאִים מִמַּרְעָא דִילֵיהּ, וְנָפִיק מִדִּינָא, שְׁלִים בְּגוּפֵיהּ שְׁלִים בְּמָמוֹנֵיהּ.

הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין דָּפְקִין לְפִתְחָא, וְאָמְרִין "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), וְאִינוּן דִּסְמִיכִין לִשְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה רַגְלִין דְּמוֹעֲדִים וְיוֹמִין טָבִין. וְכַד אִלֵּין עָאלִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לָהּ בְּהוֹן, "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב), דְּאִלֵּין אִינוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג, יז), אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּמָּה אַנְתְּ שַׁפִּירָא בְּאִלֵּין "נְעָלִים" דְּאִינוּן נְעִילַת פֶּסַח וּנְעִילַת עֲצֶרֶת וּנְעִילַת חָג. "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ" (שיר השירים ז, ב), אִלֵּין אִינוּן מִסִּטְרָא דִתְרֵי יַרְכֵי קְשׁוֹט דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו), וְאִינוּן שִׁית דַּרְגִּין דִּנְבוּאָה.

מִסִּטְרָא דְאָת ו' דְּאִיהוּ צַדִּיק, עַמּוּד דְּסָמִיךְ לוֹן, וְאִיהוּ שִׁית לָקֳבֵל "שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה" (מלכים א' י, יט), וְסָלִיק בְּאָת י' לְשִׁשִּׁים, כְּגַוְונָא דְשִׁשִּׁים, וְשִׁית גַּלְגַּלִּים דְּסַחֲרִין לְכוּרְסַיָּא, וְאִינוּן ס"ו מִן יְסוֹד, וְהָא אוּקְמוּהָ. אִשְׁתָּאַר י"ד, בֵּיהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא), וְדָא שְׁכִינְתָּא יָד חוֹתֶמֶת מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, יָד כּוֹתֶבֶת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִיהִי תְמוּנַת כֹּל, וּבְגִין דָּא וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה.
(דף לו ע"א) הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין קָא דָפְקִין לְפִתְחָא, וְאָמְרִין "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), וְאִינוּן מָארֵי דְאוֹת, דְּאִיהוּ חַ"י עָלְמִין, דִּמְצַלִּין בְּחַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתִין, דִּמְקָרְבִין בְּהוֹן קָרְבָּנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דַּחֲשִׁיבָא לָקֳבֵל שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵלִים, וְלָקֳבֵל שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה. דְּמִסִּטְרָא דְהַאי אוֹת אָמַר לְמֹשֶׁה "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת" (שמות ג, יב), וְאִיהוּ כְלִיל תְּרֵי עֲשַׂר מַזָּלוֹת, וְשִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת, מִסִּטְרָא דִקְדוּשָׁה, דְאִיהִי בַת שֶׁבַע, וּמִסִּטְרָא דְ-וו' דְּאִיהוּ ו' עִלָּאָה ו' תַּתָּאָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה" (ירמיהו י, ב).

וְנָבִיא דְאִיהוּ מִסִּטְרָא דִלְהוֹן, תַּמָּן הֲוָה סָלִיק רוּחֵיהּ, וְהַנָּבִיא שֶׁהוּא מֵהַצַּד שֶׁלָּהֶם, שָׁם הָיְתָה עוֹלָה רוּחוֹ וּמִתַּמָּן הֲוָה שָׁמַע כָּל מַה דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִשְׁמַע, וּמִשָּׁם הָיָה שׁוֹמֵעַ כָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לִשְׁמֹעַ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ" (יחזקאל ב, א), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתָךְ,  וְעוֹד "וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי, וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי" (יחזקאל ב, ב), "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי" (יחזקאל ג, יב) וְגוֹ', וְעוֹד, וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי, וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי וְגוֹמֵר, בְּגִין דְּדַרְגִּין אִינוּן מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (שמות לג, כג), אָמַר "וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי" (יחזקאל ג, יב), מִשּׁוּם שֶׁהַדְּרָגוֹת הֵן מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי, אָמַר וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי.
 
מָאי "קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל" (יחזקאל ג, יב)? מַה זֶּה קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל?  דְּאִית רַעַשׁ וְאִית רַעַשׁ, שֶׁיֵּשׁ רַעַשׁ וְיֵשׁ רַעַשׁ.  אִית רַעַשׁ דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא בָרַעַשׁ יְהֹוָה" (מלכים א' יט, יא), יֵשׁ רַעַשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא בָרַעַשׁ יהו"ה,  דְּלָא יֵיתֵי תַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁלֹּא יָבֹא לְשָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  וְאִית רַעַשׁ דְּיֵיתֵי תַמָּן, אֶלָּא רַעַ"שׁ בְּהִפּוּכָא עֶרֶ"שׂ, וְיֵשׁ רַעַשׁ שֶׁיָּבֹא לְשָׁם, אֶלָּא רַעַ"שׁ בְּהִפּוּךְ עֶרֶ"שׂ, כְּמָה דְאִתְּמַר "יְהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי" (תהלים מא, ד), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יהו"ה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי,  וְדָא אִיהוּ "כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ" (תהלים מא, ד), דְאִתְהַפַּךְ רַעַ"שׁ לְעֶרֶ"שׂ, וּמַאי נִיהוּ עֶרֶ"שׂ, וְזֶהוּ כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ, שֶׁנֶּהְפָּךְ רַעַ"שׁ לְעֶרֶ"שׂ, וּמִי הוּא עֶרֶ"שׂ?  אֶלָּא אִיהוּ עֶשֶׂ"ר בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, אֶלָא הוּא עֶשֶׂ"ר בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת,  וְדָא שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי כְלָלָא דְּעֶשֶׁר סְפִירָן, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר 'אֵין קְדוּשָׁה בְּפָחוּת מֵעֲשָׂרָה' וְזוֹ שְׁכִינָה שֶׁהִיא הַכְּלָל שֶׁל עֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר אֵין קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.
 
דְאִיהִי שַׁרְיָא לְרֵישָׁא דְחוֹלֶה, וּבְגִינָהּ "יְהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ" (תהלים מא, ד), וּבְמַאי? שֶׁהִיא שׁוֹרָה עַל רֹאשׁ הַחוֹלֶה, וּבִגְלָלָהּ יהו"ה יִסְעָדֶנּוּ,  "עַל עֶרֶשׂ דְּוָי" (תהלים מא, ד) עַל שְׁכִינְתֵּיהּ וַדַּאי ובַמֶּה? עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, עַל שְׁכִינָתוֹ וַדַּאי,  וְאִם שְׁכִינְתָּא לַאו תַּמָּן, "רוּחַ סְעָרָה" (יחזקאל א, ד) תַמָּן, דְּאַסְעִיר גּוּפֵיהּ דְּבַר נַשׁ,  וְאִם שְׁכִינָה לֹא שָׁם, רוּחַ סְעָרָה שָׁם, שֶׁמַּסְעִירָה אֶת גּוּף הָאָדָם דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר" (יונה א, ד), דְּאִיהִי גוּפָא דִסְפִינָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר, שֶׁהִיא גוּף הַסְּפִינָה.  כַּד לֵית שְׁכִינְתָּא סְמִיכַת לָהּ, רוּחַ סְעָרָה מְהַפֵּךְ לָהּ וְתַבַּר לָהּ כְּשֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה סוֹמֶכֶת אוֹתָהּ, רוּחַ סְעָרָה מְהַפֶּכֶת אוֹתָהּ וּמְשַׁבֶּרֶת אוֹתָהּ,  וּבְזִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא סְמִיכַת לָהּ, מִיָּד קָלָא נָפִיק "בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ" (יחזקאל ב, א)וּבִזְמַן שֶׁשְּׁכִינָה סוֹמֶכֶת אוֹתָהּ, מִיָּד יוֹצֵא קוֹל: בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, וְקָאִים מִמַּרְעָא דִילֵיהּ, וְנָפִיק מִדִּינָא, שְׁלִים בְּגוּפֵיהּ שְׁלִים בְּמָמוֹנֵיהּ וְעוֹמֵד מִמַּחֲלָתוֹ, וְיוֹצֵא מֵהַדִּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ.
 
הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין דָּפְקִין לְפִתְחָא, וְאָמְרִין "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), הֲרֵי אֵלֶּה יוֹצְאִים, הִנֵּה אֲחֵרִים דּוֹפְקִים בַּפֶּתַח, וְאוֹמְרִים אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח,  וְאִינוּן דִּסְמִיכִין לִשְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה רַגְלִין דְּמוֹעֲדִים וְיוֹמִין טָבִין וְאוֹתָם שֶׁסּוֹמְכִים אֶת הַשְּׁכִינָה בְּכַמָּה רַגְלַיִם שֶׁל מוֹעֲדִים וְיָמִים טוֹבִים,  וְכַד אִלֵּין עָאלִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לָהּ בְּהוֹן, "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב), וּכְשֶׁאֵלֶּה נִכְנָסִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ בָּהֶם, מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב,  דְּאִלֵּין אִינוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג, יז), שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ.  אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּמָּה אַנְתְּ שַׁפִּירָא בְּאִלֵּין "נְעָלִים" דְּאִינוּן נְעִילַת פֶּסַח וּנְעִילַת עֲצֶרֶת וּנְעִילַת חָג אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כַּמָּה אַתְּ נָאָה בְּאֵלּוּ הַנְּעָלִים, שֶׁהֵם נְעִילַת פֶּסַח וּנְעִילַת עֲצֶרֶת וּנְעִילַת חַג.  "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ" (שיר השירים ז, ב), אִלֵּין אִינוּן מִסִּטְרָא דִתְרֵי יַרְכֵי קְשׁוֹט דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו), חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ - אֵלֶּה הֵם מִצַּד שֶׁל שְׁתֵּי יַרְכֵי אֱמֶת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, וְאִינוּן שִׁית דַּרְגִּין דִּנְבוּאָה וְהֵן שֵׁשׁ דַּרְגּוֹת נְבוּאָה.
 
מִסִּטְרָא דְאָת ו' דְּאִיהוּ צַדִּיק, עַמּוּד דְּסָמִיךְ לוֹן, מִצַּד הָאוֹת ו', שֶׁהוּא צַדִּיק, הָעַמּוּד שֶׁסּוֹמֵךְ אוֹתָם,  וְאִיהוּ שִׁית לָקֳבֵל "שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה" (מלכים א' י, יט), וְסָלִיק בְּאָת י' לְשִׁשִּׁים, וְהוּא כְנֶגֶד שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, וְעוֹלֶה בָאוֹת י' לְשִׁשִּׁים,  כְּגַוְונָא דְשִׁשִּׁים, וְשִׁית גַּלְגַּלִּים דְּסַחֲרִין לְכוּרְסַיָּא, כְּמוֹ הַשִּׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה גַּלְגַּלִּים שֶׁסּוֹבְבִים אֶת הַכִּסֵּא,  וְאִינוּן ס"ו מִן יְסוֹד, וְהָא אוּקְמוּהָ וְהֵם ס"ו מִן יְסוֹד, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אִשְׁתָּאַר י"ד, בֵּיהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא), וְדָא שְׁכִינְתָּא נִשְׁאָר י"ד, בּוֹ וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה, וְזוֹ שְׁכִינָה, יָד חוֹתֶמֶת מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, יָד כּוֹתֶבֶת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, יָד חוֹתֶמֶת מִצַּד שֶׁל הַצַּדִּיק, יָד כּוֹתֶבֶת מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  אִיהִי תְמוּנַת כֹּל, וּבְגִין דָּא וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה הִיא תְמוּנַת כֹּל, וּמִשּׁוּם זֶה וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה.
 
(דף לו ע"א) הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין קָא דָפְקִין לְפִתְחָא, וְאָמְרִין "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), הֲרֵי אֵלּוּ יוֹצְאִים, וְהִנֵּה אֲחֵרִים דּוֹפְקִים בַּפֶּתַח, וְאוֹמְרִים אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח,  וְאִינוּן מָארֵי דְאוֹת, דְּאִיהוּ חַ"י עָלְמִין, וְהֵם בַּעֲלֵי הָאוֹת, שֶׁהוּא חַ"י הָעוֹלָמִים,  דִּמְצַלִּין בְּחַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתִין, דִּמְקָרְבִין בְּהוֹן קָרְבָּנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁמִּתְפַּלְלִים בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלּוֹת שֶׁמַּקְרִיבִים בָּהֶן קָרְבָּן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דַּחֲשִׁיבָא לָקֳבֵל שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵלִים, שֶׁחֲשׁוּבָה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים,  וְלָקֳבֵל שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה. דְּמִסִּטְרָא דְהַאי אוֹת אָמַר לְמֹשֶׁה "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת" (שמות ג, יב), וּכְנֶגֶד שְׁנֵי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה שֶׁמִּצַּד הָאוֹת הַזֶּה, אָמַר לְמֹשֶׁה וְזֶה לְךָ הָאוֹת,  וְאִיהוּ כְלִיל תְּרֵי עֲשַׂר מַזָּלוֹת, וְשִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת, מִסִּטְרָא דִקְדוּשָׁה, דְאִיהִי בַת שֶׁבַע, וְהוּא כּוֹלֵל שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, וְשִׁבְעָה כּוֹכְכֵי לֶכֶת מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בַת שֶׁבַע,  וּמִסִּטְרָא דְ-וו' דְּאִיהוּ ו' עִלָּאָה ו' תַּתָּאָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה" (ירמיהו י, ב)וּמִצַּד שֶׁל ו"ו, שֶׁהוּא ו' עֶלְיוֹנָה ו' תַּחְתּוֹנָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל רָזָא דְּכֹלָּא, אִימָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי ה' מְדִידַת מְשִׁיחָן כְּגַוְנָא דָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּרָזָא דִּילַהּ כֹּלָּא כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ ה' סִפְרִין אִינוּן, וְאִינּוּן ה' זִמְנִין אוֹר וְאִתְּמָר. לְבָתַר אִתְפְּרָשׁוּ פַּרְשִׁיָן בְּרָזָא דִּלְהוֹן. מַאי רָזָא? אֶלָּא מִלָּה דָּא בְּסוֹד הָעִבּוּר תַּלְיַית, דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה דְּלָא אִתְמְסַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּאִיהוּ סְתִימוּ טְמִירוּ עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֵיךְ מְדַבָּר עָלְמִין בְּאוֹרַח קְשׁוֹט. וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְבַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן בְּנִין חֲבִיבִין דִּילֵיהּ, וּמָסַר לְהוּ כָּל רָזִין דִּילֵיהּ. תָּא חֲזֵי, בְּכַמָּה סִטְרִין אִתְפְּרָשׁוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. אֲבָל כָּל חַד לַעֲבִידְתֵיהּ. אֲבָל כְּלָלָא עִלָּאָה דְּקָאִים (דף סז' עמוד ב') לְדַבְּרָא עָלְמָא בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, דָּא רָזָא דְּסֹוד הָעִבּוּר וַדַּאי, דְּהָא הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְדַבְּרַנוּתָא דְּעָלְמָא.

וְתָא חֲזֵי, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא אִלֵּין קָיְימִין לְאַסְחֲרָא עָלְמָא. אֲבָל שִׁמְשָׁא אַסְחַר לֵיהּ בי"ב יַרְחִין, וְסִיהֲרָא בְּכָל יַרְחָא, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ הָכֵי. דְּשִׁמְשָׁא בְּזִמְנָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא סְתִימוּ, חֵילָא נַטִּיל לֵיהּ לְדַבְּרָא עָלְמָא, כָּל מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בִּתְרֵיסַר, לָקֳבֵל תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, דְּהָכִי קָאִים שָׁרְשָׁא דְּכָל נִשְׁמָתִין, וְהָכִי אִשְׁתְּרָשׁוּ כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא. וְלִזְמַנִּין אִינוּן תְּלֵיסַר, וְדָא לָקֳבֵל לֵוִי דְּלָא סָלִיק בְּמִנְיָנָא בַּהֲדֵי אֲחוּהִי. אֲבָל כֹּלָּא רָזָא אִיהוּ.

וּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי סִיהֲרָא, אַפִּיקַת עוֹבְדִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ כָּל חֵילָא וְחֵילָא דְּנָטְלַת מִינֵּיהּ, בֵּיהּ אַסְחָרַת גִלְגּוּלָא בְּכָל עָלְמָא, עַד דְּיִשְׁתַּכְּחוּן מִילִין שְׁלֵמִין בְּכָל חֵילֵיהוֹן, וּלְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי יְהַדְּרוּן מִילִין כִּבְקַדְמִיתָא. וְעִם כָּל דָּא אִית יוֹמִין דְּאוֹסִיף שִׁמְשָׁא עַל סִיהֲרָא, וּבְגִינַיְיהוּ אִשְׁתְּכַח עִבּוּרָא דְּיַרְחָא. וְרָזָא דָּא "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז, א) שֶׁיְּהֵא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ.

תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּמִילִּין קָיְימִין לְתַתָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, (דף סח' עמוד א')  אִימָּא עִלָּאָה קַיְימַת עֲלַיְיהוּ תָּדִיר וְלָא שָׁבַקְתְּ לוֹן, בְּגִין לְאַתְקְפָא מִילִין כִּדְקָא חֲזֵי. וּבְגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדָע דְּכֹלָּא קָאִים בְּחִיבּוּרָא עִלָּאָה וְלֵית פִּירוּדָא כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. וְרָזָא דָּא יַרְחִין מְעוּבָּרִין, וְרָזָא אִיהוּ, דְּהָא בְּגִין חֵילָא דָּא דְּנָטִיל שִׁמְשָׁא יַתִּיר, מֵרָזָא דִּאִימָא אִינוּן. אֲבָל שְׁכִינְתָּא לָא נְטָלַת חֵילָא אֶלָּא מִמַּלְכָּא. וְכַד אִתְּתַּקְּפַת אִימָּא בִּנְהֹורִין דִּילַהּ, אִשְׁתְּמוֹדְעַת וְאִתְחֲזִיאַת, וּבְגִינָהּ אִשְׁתְּכַח הַהוּא יוֹמָא דָּרֵישׁ יַרְחָא יַתִּיר, בְּגִין דְּחַד אִיהוּ מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין וְחַד מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וּלְפוּם סִדְרֵי רָזִין, ה' יַרְחִין אִינוּן מְלֵאִים, בְּרָזָא דְּה' עִלָּאָה דְּאִתְפַּשְׁטַת לְתַתָּא. וּתְרֵין אִשְׁתָּאֲרוּ לְאִשְׁתְּמוֹדָעֵי, לְפוּם דַּבְּרָנוּתָא דְּעָלְמָא, חַד מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין וְחַד מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְכַד אִינוּן כְּסִדְרָן אִימָּא שַׁלָּטֶת בְּדִילַהּ וּזְעֵיר אַנְפִּין בְּדִילֵיהּ. וְכַד אִינוּן מְלֵאִים, בְּגִין דִּאִימָא אַתְקִיפַת נְהוֹרָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם הַהוּא זִמְנָא. וְכַד אִינוּן חֲסֵרִין אִימָּא נָמֵי אַסְתִּירַת נְהוֹרָא לְאַקָּמָא מִילִין בִּתְחוּמַיְהוּ.

אֲבָל רָזָא דְּכֹלָּא, אִימָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי ה' מְדִידַת מְשִׁיחָן כְּגַוְנָא דָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּרָזָא דִּילַהּ כֹּלָּא כִּדְקָא חֲזֵי. אבל סוד הכל, אימא עילאה / הבינה שהיא ה' ראשונה, מודדת המידות בסוד קו המידה כענין הזה, שהכל יהיה בסודה כמו שראוי, בְּגִין כָּךְ ה' סִפְרִין אִינוּן, וְאִינּוּן ה' זִמְנִין אוֹר וְאִתְּמָר. לכן הם ה' ספרים, וביום הראשון של הבריאה נאמר ה' פעמים אור כמבואר במקום אחר. לְבָתַר אִתְפְּרָשׁוּ פַּרְשִׁיָן בְּרָזָא דִּלְהוֹן. לאחר מכן, אחרי שירדו הארותיה, נחלקו הפרשות בסודות שלהם. מַאי רָזָא? אֶלָּא מִלָּה דָּא בְּסוֹד הָעִבּוּר תַּלְיַית, מהו הסוד? אלא ענין זה בסוד עיבור הזמנים תלוי, דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה דְּלָא אִתְמְסַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שהוא סוד עליון שלא נמסר אלא לישראל. בְּגִין דְּאִיהוּ סְתִימוּ טְמִירוּ עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֵיךְ מְדַבָּר עָלְמִין בְּאוֹרַח קְשׁוֹט. שהוא סוד סתום עליון ונעלם, איך הקב"ה / ז"א מנהיג את העולמות בדרך אמת. וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְבַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן בְּנִין חֲבִיבִין דִּילֵיהּ, וּמָסַר לְהוּ כָּל רָזִין דִּילֵיהּ. ולא נמסר לאומות העולם שהם חוץ לקדושה ולכן אינם יכולים להשיג אותו באמת אלא רק ישראל, שהם בנים חביבים של ה', ולהם מסר הקב"ה את כל סודותיו.

תָּא חֲזֵי, בְּכַמָּה סִטְרִין אִתְפְּרָשׁוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. אֲבָל כָּל חַד לַעֲבִידְתֵיהּ. בוא וראה, לכמה צדדים התפשטו המדרגות / הספירות למעלה, והכל נצרך ודאי, אבל כל אחד לפעולתו, אֲבָל כְּלָלָא עִלָּאָה דְּקָאִים (דף סז' עמוד ב') לְדַבְּרָא עָלְמָא בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, דָּא רָזָא דְּסֹוד הָעִבּוּר וַדַּאי, דְּהָא הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְדַבְּרַנוּתָא דְּעָלְמָא. אבל הכלל העליון העומד להנהיג את העולם בדרך אמת – זה סוד העיבור ודאי, שהרי כך מתחלקים המדרגות להנהגת העולם.

כדי להבין את המאמר הבא נביא את דברי עט"ר מאדיר במרום – מאמר בשעתא דצלותא "אך האמת הוא אעפ"י שהגלגלים והכוכבים הם דברים גשמיים, הנה בתוכם מתלבשין פנימיות מהשרשים, בסוד הספירות של העשיה. וכל הדברים שתמצא שאומרים רז"ל בענין השמש ושאר הכוכבים, שאינן עומדים לפי הנראה לעינינו, מדבר הכל בזה הפנימיות שלהם, שבהם עיקר ההנהגה. ומי שאינו יודע דרכי החכמה אינו יכול להשיג אלא חיצוניות הדברים הנראה לפי הגשמיות. אבל העיקר הוא בפנימיות ההולך לפי דרכי ההנהגה הפנימית". וכו', עיין שם.

וְתָא חֲזֵי, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא אִלֵּין קָיְימִין לְאַסְחֲרָא עָלְמָא. אֲבָל שִׁמְשָׁא אַסְחַר לֵיהּ בי"ב יַרְחִין, וְסִיהֲרָא בְּכָל יַרְחָא, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ הָכֵי. בוא וראה, השמש והירח עומדים לסובב העולם. ואין משמע שהם מקיפים את עולמנו אלא רוצה לומר שקיומם נועד להנהיג את הזמנים הסובבים שבעולם, השמש זמן הקפתה נמשך י"ב חודשים, והירח בכל חודש, והכל צריך שיהיה כך. דְּשִׁמְשָׁא בְּזִמְנָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא סְתִימוּ, חֵילָא נַטִּיל לֵיהּ לְדַבְּרָא עָלְמָא, כָּל מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. שבזמן שהשמש / ז"א יוצא מתוך הסתום ההוא, כח ניתן לו להנהיג העולם, כל מה שצריך וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בִּתְרֵיסַר, לָקֳבֵל תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, דְּהָכִי קָאִים שָׁרְשָׁא דְּכָל נִשְׁמָתִין, והכל נכלל בתריסר / י"ב כנגד שנים עשר השבטים הקדושים, וְהָכִי אִשְׁתְּרָשׁוּ כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, ובסוד זה נשרשו כל בריות העולם. וְלִזְמַנִּין אִינוּן תְּלֵיסַר, וְדָא לָקֳבֵל לֵוִי דְּלָא סָלִיק בְּמִנְיָנָא בַּהֲדֵי אֲחוּהִי. אֲבָל כֹּלָּא רָזָא אִיהוּ. ולפעמים הם י"ג / תליסר חודשים, וזה כנגד שבט לוי שאינו עולה במנין אחיו השבטים אלא ה' הוא נחלתו, אבל הכל הוא סוד.

וּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי סִיהֲרָא, אַפִּיקַת עוֹבְדִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמָא. השכינה שהיא בסוד חילופי הזמנים של הירח, מוציאה את מעשי הקב"ה כשם שהארת הירח נמשכת מהשמש, בְּגִין כָּךְ כָּל חֵילָא וְחֵילָא דְּנָטְלַת מִינֵּיהּ, בֵּיהּ אַסְחָרַת גִלְגּוּלָא בְּכָל עָלְמָא, לכן כל כח וכח שלוקחת מהקב"ה שהוא ז"א, בכוחו סובבת בגלגוליה והנהגתה בזמן, במקום, במיעוטה או הגדלתה בכל העולם, עַד דְּיִשְׁתַּכְּחוּן מִילִין שְׁלֵמִין בְּכָל חֵילֵיהוֹן, וּלְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי יְהַדְּרוּן מִילִין כִּבְקַדְמִיתָא. עד שימצאו הדברים שלימים בכל כוחם. ואחרי שנים עשר חודשים יחזרו הדברים כבראשונה בשובה לנקודת מוצאה. וְעִם כָּל דָּא אִית יוֹמִין דְּאוֹסִיף שִׁמְשָׁא עַל סִיהֲרָא, וּבְגִינַיְיהוּ אִשְׁתְּכַח עִבּוּרָא דְּיַרְחָא. ועם כל זה, יש אחד עשר ימים יתרים במחזור השמש השנתי העודפים על מחזור הירח השנתי, בגינם נקבע עיבור הירח, כפי שתיקן הילל, שהיא השנה המעוברת החלה במחזור קבוע של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים, וְרָזָא דָּא וזה סוד "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז, א) שֶׁיְּהֵא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ, שזוכים ישראל שיקבע הקב"ה את עונות השנה והחגים כפי שהם מקדשים את החודש ומעברים את השנים.

תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּמִילִּין קָיְימִין לְתַתָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, אֲבָל (דף סח' עמוד א') אִימָּא עִלָּאָה קַיְימַת עֲלַיְיהוּ תָּדִיר וְלָא שָׁבַקְתְּ לוֹן, בְּגִין לְאַתְקְפָא מִילִין כִּדְקָא חֲזֵי. אבל אימא עליונה / בינה עומדת עליהם בתמידות ולא עוזבת אותם ומשפעת בהם, כדי לחזק הדברים כמו שראוי. וּבְגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדָע דְּכֹלָּא קָאִים בְּחִיבּוּרָא עִלָּאָה וְלֵית פִּירוּדָא כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. וכדי שיוודע שהכל עומד בחיבור עליון של כל המדרגות והספירות, ואין שום פירוד חס ושלום. וְרָזָא דָּא יַרְחִין מְעוּבָּרִין, וזה סוד החודשים המעוברים וְרָזָא אִיהוּ, דְּהָא בְּגִין חֵילָא דָּא דְּנָטִיל שִׁמְשָׁא יַתִּיר, מֵרָזָא דִּאִימָא אִינוּן. והסוד הימים העודפים הוא, בגלל שכוח הזה שלוקח השמש / ז"א – מסוד אימא הוא העומדת עליו וממנה נמשכים מוחיו, אֲבָל שְׁכִינְתָּא לָא נְטָלַת חֵילָא אֶלָּא מִמַּלְכָּא. אבל השכינה לא לוקחת כוחה אלא מקב"ה / ז"א, וְכַד אִתְּתַּקְּפַת אִימָּא בִּנְהֹורִין דִּילַהּ, אִשְׁתְּמוֹדְעַת וְאִתְחֲזִיאַת, וכאשר מתחזקת אימא באורותיה, נודעת ונראית, וּבְגִינָהּ אִשְׁתְּכַח הַהוּא יוֹמָא דָּרֵישׁ יַרְחָא יַתִּיר, בְּגִין דְּחַד אִיהוּ מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין וְחַד מִסִּטְרָא דִּאִימָא. ובגללה יהיה אותו יום ראש חודש יותר מיום אחד, שאחד הוא מצד ז"א ואחד מצד אימא, וּלְפוּם סִדְרֵי רָזִין, ה' יַרְחִין אִינוּן מְלֵאִים, בְּרָזָא דְּה' עִלָּאָה דְּאִתְפַּשְׁטַת לְתַתָּא. וכפי סדרי סודות ההנהגה, ישנם ה' חודשים מלאים בני שלושים יום, בסוד ה' ראשונה של שם הוי"ה, שהיא אימא המתפשטת בגילוי למטה. וּתְרֵין אִשְׁתָּאֲרוּ לְאִשְׁתְּמוֹדָעֵי, לְפוּם דַּבְּרָנוּתָא דְּעָלְמָא, ושני חודשים נשארו להיקבע לכ"ט ימים או ל' ימים, כפי הנדרש להנהגת העולם, חַד מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין וְחַד מִסִּטְרָא דִּאִימָא. הנהגה אחת מצד ז"א ואחת מצד אימא, וְכַד אִינוּן כְּסִדְרָן אִימָּא שַׁלָּטֶת בְּדִילַהּ וּזְעֵיר אַנְפִּין בְּדִילֵיהּ. וסוד ההנהגה הוא, כאשר מנין חודשי השנה הם כסדרן, אימא שולטת בשלה בסוד ל' ימים וז"א שולט בשלו בכ"ט ימים, וְכַד אִינוּן מְלֵאִים, בְּגִין דִּאִימָא אַתְקִיפַת נְהוֹרָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם הַהוּא זִמְנָא. וכאשר הם מלאים, זה בגלל שאימא מתחזקת באורה, כמו שראוי לאותו הזמן. וְכַד אִינוּן חֲסֵרִין אִימָּא נָמֵי אַסְתִּירַת נְהוֹרָא לְאַקָּמָא מִילִין בִּתְחוּמַיְהוּ, וכאשר חודשים הם חסרים, גם אימא מסתירה אורותיה, כדי להעמיד הדברים הדברים בגבולם.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קכ"ז: בשעה שהויה מתחבר באלהים, אלהים קם ומתנער מכל מדרגות הטמאה, ומיד הוא שופט את הס"א בכל המשפטים האמורים בתורה. ואומות העולם משתעבדים תחת ממשלתו. וישראל, אשר בקווים נתנו כח לממשלתו ית' להתגלות בעולם, יהיו מושלים בזמן ההוא על הכל, בכח שהמשיכו.

 

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם", שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָֹה הוּא הָאֱלֹהִים", שֶׁאַתָּה אֶחָד בְּכָל שְׁמוֹתֶיךָ. יֵשׁ שֵׁמוֹת נִמְשָׁכִים לְיָמִין וְהֵם נִמְשָׁכִים בְּיְהוָֹה, וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁנִּמְשָׁכִים בִּשְׂמֹאל וְהֵם נִמְשָׁכִים בְּאֱלֹהִים. אַתָּה אֶחָד בְּכֻלָּם. וּמִיָּד שֶׁיְהוָֹה אֵינוֹ מִתְקָרֵב בְּאֱלֹהִים, אֱלֹהִים עוֹמֵד כְּמִי שֶׁמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי שׂוֹנְאָיו, מִיָּד כָּל מַדְרֵגוֹת הַטֻּמְאָה עוֹלִים וְיוֹרְדִים וּמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ וְהוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה בָּהֶם דִּין, וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְחַבֵּר יְהוָֹה בְּאֱלֹהִים מִיָּד אֱלֹהִים זֶה מִתְגַּבֵּר בִּגְבוּרָה שֶׁלּוֹ וּבוֹ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים". "קוּמָה אֱלֹהִים" וַדַּאי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיְהוָֹה מִתְחַבֵּר בּוֹ הוּא קָם וּבוֹ תִּהְיֶה שׁוֹפֵט הָאָרֶץ, וְזֶה מִשְׁפַּט אֱמֶת שֶׁהוּא מִשְׁפָּט שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט", בְּכַמָּה דִּינִים שֶׁנֶּאֱמָרִים בְּתוֹרָתְךָ כֻּלָּם צָרִיךְ שֶׁתְּקַיֵּם אוֹתָם בְּס"מ הָרָשָׁע שֶׁהוּא גַּנָּב, גַּזְלָן, רוֹצֵחַ, מַזִּיק, וּמִיָּד "אַתָּה תִּנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִים", שֶׁהֲרֵי "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ", לְתַקֵּן כָּל הָאָרֶץ בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ דִּכְתִיב "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ" וכו', וְזֶה מִשְׁפָּט שֶׁתַּעֲשֶׂה שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָם תַּחַת מֶמְשַׁלְתְּךָ, "אַתָּה תִּנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִים" וַדַּאי. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְקַוִּים לְפָנֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁהֵם מְקַוִּים לְךָ וְלֹא לְשׁוּם שַׂר וּמַלְאָךְ, כָּךְ תַּשְׁלִיטֵם בְּשָׁעָה שֶׁתְּקַבֵּל מֶמְשַׁלְתְּךָ עַל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה לְמַטָּה וְעַל כָּל שַׂר לְמַעְלָה, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָֹה" וְיִהְיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶם עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, מִיָּד יִוָּדַע שֶׁהֵם נָתְנוּ כֹּחַ לִשְׁכִינָתְךָ לִמְשֹׁל בְּכָל הָעוֹלָם, לָכֵן יִהְיוּ מוֹשְׁלִים בְּמֶמְשַׁלְתָּהּ, וּבָהֶם, "וַיֹאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.