תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
דְּאִינוּן בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ, דְּקָא אַתְיָיאן עִמָּהּ, וְכַמָּה מַלְאָכִים מְמַנָּן וּמְשַׁמְּשִׁין דִּלְהוֹן קָא אַתְיָיאן עִמְּהוֹן, דְּאִינוּן שַׁבְעִין, דְּתַלְיָין מִן זָכוֹר וְשָׁמוֹר, וְדָא אִיהוּ וַיְכֻלּ"וּ, כְּלִיל שַׁבְעִין וּתְרֵין, וְאִתְקְרִיאוּ אִלֵּין נְפָשׁוֹת אוּשְׁפִּזִּין, בְּגִין דְּלָא שַׁרְיָיאן בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכַד נָפִיק שַׁבָּת כֻּלְּהוּ חָזְרִין לְאַתְרַיְיהוּ.
וְנִשְׁמָתִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִתְקְרִיאוּ אֶפְרוֹחִין, וְנַפְשִׁין מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִקְרוּן בֵּיצִים, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְ'הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ', אִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי סֻכַּת שָׁלוֹם דִּמְסַכֵךְ עֲלַיְיהוּ, וְשָׁלוֹם עִמָּהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב), וְאִית סוּכָּה לְתַתָּא כ"ו ה"ס דְּאִיהוּ יאהדונה"י, סוּכַּת שָׁלוֹם, כּוֹ"ס, ת' דְּאִיהוּ תִפְאֶרֶת.
(דף כג ע"א) בְּהַהוּא זִמְנָא יְהוֹן בְּנִין בִּרְשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקָלָא נָפִיק וְיֵימָא "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), מִיָּד דְּנָפִיק "זָכוֹר" "וְשָׁמוֹר" דְּשַׁבָּת, וְיֵיתֵי לֵילְיָא דְיוֹמָא קַמָּא דְשַׁבַּתָּא, קָלָא תִּנְיָינָא נָפִיק "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח".
וְתוּ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו), דָּא סוּכָּה דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, "בְּכָל עֵץ" (שם), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג, מ), "אֶפְרוֹחִים" אִלֵּין שִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת, "אוֹ בֵּיצִים" דִּבְהוֹן עָבְדִין שֶׁבַע הַקָּפוֹת, וְרָזָא דְמִלָּה "נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר" (ירמיהו לא, כא).
פְּרִי עֵץ הָדָר אִימָּא תַּתָּאָה, עֵץ אִיהוּ לוּלָ"ב, ל"ו ל"ב נְתִיבוֹת, דְּאִיהוּ אֶתְרוֹג, וְצָרִיךְ לְנַעְנָעָא בֵּיהּ לְשִׁית סִטְרִין, אַרְבַּע רוּחִין וְעִילָא וְתַתָּא, לְאַתְעָרָא עֲלֵיהּ ו', וּתְלַת נִעְנוּעִין לְכָל סִטְרָא סָלְקִין חַ"י, וְצָרִיךְ אַרְבַּע זִמְנִין חַ"י, חַד בִּנְטִילַת לוּלָב, וּתְּרֵין בְּ"אָנָא יְהֹוָה", תְּרֵין אָחֳרָנִין בְּ"הוֹדוּ לַיהֹוָה" תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְאִלֵּין נִעְנוּעִין אִינוּן מַשְׁפִּילִין מֵעֵילָּא לְתַתָּא לְשִׁבְעִין וּתְרֵין אוּמִין, וּלְבָתַר דְּנָצְחֵי לוֹן אָמְרֵי 'אֲנִ"י וָה"וּ הוֹשִׁיעָה נָא' תְּרֵין זִמְנִין, דְּאִינוּן וָא"ו מִן ו'הו אֲ'נִי ו'הו, מִן וַיִּסַּ"ע וַיָּבֹ"א וַיֵּ"ט, וּבְהַהוּא זִמְנָא "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו).
בֵּיצִים אִינוּן מִסִּטְרָא דְאוֹפַנִים, אֶפְרוֹחִים מִסִּטְרָא דְנַעַר מטטרו"ן, בָּנִים מִסִּטְרָא דְכָרְסַיָּא דְאִיהִי סֻכַּת שָׁלוֹם, דְּאִיהִי קִנָּא דִשְׁכִינְתָּא, דְּאִימָּא עִלָּאָה מְקַנְנָא בְּכָרְסַיָּא בִּתְלַת סְפִירָן עִלָּאִין, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל שִׁית סְפִירָן, מְקַנְנָן בִּמְטַטְרוֹ"ן, אִימָּא תַּתָּאָה מְקַנְנָא בְּאוֹפַן, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ" (יחזקאל א, טו).
וְעוֹד שְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דְכָרְסַיָּא אִתְקְרִיאַת נֶשֶׁר, וּמִסִּטְרָא דְנַעַר יוֹנָה, וּמִסִּטְרָא דְאוֹפַן צִפּוֹר, וּשְׁכִינְתָּא "דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה" (יחזקאל א, ה).
וְעוֹד "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח", תָּא חֲזִי מַלְאָכָא אִית דִּמְמַנָּא עַל עוֹפִין, דְּאִינוּן נַפְשִׁין דְּאִתְקְרִיאוּ צִפָּרִין, וְסַנְדַּלְפוֹ"ן שְׁמֵיהּ, וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְקַיְימֵי הַאי פִּקּוּדָא, וְאָזְלַת אִימָּא מִתְתַּרְכָא, וּבְנִין צָוְוחִין, אִיהוּ אוֹלִיף זְכוּ עַל עוֹפִין דִּילֵיהּ, וְיֵימָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא כְּתִיב בָּךְ "וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה, ט), אַמַּאי גְּזִירַת עַל הַאי עוֹפָא דְאִתְתַּרְכַת מִקִּינָהּ, וְכֵן מטטרו"ן אוֹלִיף זְכוּ עַל עוֹפִין דִּילֵיהּ, דְּאִינוּן רוּחִין דְּפָרְחִין בִּבְנֵי נָשָׁא, דְּמִכָּרְסַיָּא אִינוּן נִשְׁמָתִין, וּמֵהַאי חַיָּה רוּחִין, וּמֵאוֹפַן נַפְשִׁין, וְאִינוּן בִּבְרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה.
דְּאִינוּן בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ, דְּקָא אַתְיָיאן עִמָּהּ, שֶׁאוֹתָן בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ, שֶׁבָּאוֹת עִמָּהּ, וְכַמָּה מַלְאָכִים מְמַנָּן וּמְשַׁמְּשִׁין דִּלְהוֹן קָא אַתְיָיאן עִמְּהוֹן, דְּאִינוּן שַׁבְעִין, דְּתַלְיָין מִן זָכוֹר וְשָׁמוֹר, וְדָא אִיהוּ וַיְכֻלּ"וּ, כְּלִיל שַׁבְעִין וּתְרֵין, וְאִתְקְרִיאוּ אִלֵּין נְפָשׁוֹת אוּשְׁפִּזִּין, וְכַמָּה מַלְאָכִים מְמֻנִּים, וּמְשָׁרְתִים שֶׁלָּהֶם בָּאִים עִמָּם, שֶׁהֵם שִׁבְעִים, שֶׁתְּלוּיִים מִן זָכוֹר וְשָׁמוֹר, וְזֶהוּ וַיְכֻלּ"וּ, כּוֹלֵל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, בְּגִין דְּלָא שַׁרְיָיאן בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכַד נָפִיק שַׁבָּת כֻּלְּהוּ חָזְרִין לְאַתְרַיְיהוּ. וְנִקְרָאוֹת הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ אֻשְׁפִּיזִין, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא שׁוֹרוֹת עִם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּכְשֶׁיּוֹצֵאת שַׁבָּת, כֻּלָּן חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן.
וְנִשְׁמָתִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִתְקְרִיאוּ אֶפְרוֹחִין, וְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם מִצִּדָּהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה נִקְרְאוּ אֶפְרוֹחִים, וְנַפְשִׁין מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִקְרוּן בֵּיצִים, וּנְפָשׁוֹת שֶׁמִּצַּד הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה נִקְרָאִים בֵּיצִים, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְ'הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ', אִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי סֻכַּת שָׁלוֹם דִּמְסַכֵךְ עֲלַיְיהוּ, וְשָׁלוֹם עִמָּהּ, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא סֻכַּת שָׁלוֹם שֶׁסּוֹכֶכֶת עֲלֵיהֶם, וְשָׁלוֹם עִמָּהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, וְאִית סוּכָּה לְתַתָּא כ"ו ה"ס דְּאִיהוּ יאהדונה"י, סוּכַּת שָׁלוֹם, וְיֵשׁ סֻכָּה לְמַטָּה כ"ו ה"ס, שֶׁהוּא יאהדונה"י, סֻכַּת שָׁלוֹם, כּוֹ"ס, ת' דְּאִיהוּ תִפְאֶרֶת. (דף כג ע"א) כּוֹס, ת' שֶׁהוּא תִפְאֶרֶת. בְּהַהוּא זִמְנָא יְהוֹן בְּנִין בִּרְשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יִהְיוּ הַבָּנִים בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְקָלָא נָפִיק וְיֵימָא "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), וְקוֹל יֵצֵא וְיֹאמַר לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים מִיָּד דְּנָפִיק "זָכוֹר" "וְשָׁמוֹר" דְּשַׁבָּת, וְיֵיתֵי לֵילְיָא דְיוֹמָא קַמָּא דְשַׁבַּתָּא, מִיָּד שֶׁיּוֹצֵא זָכוֹר וְשָׁמוֹר שֶׁל שַׁבָּת וְיָבֹא הַלַּיְלָה שֶׁל יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל שַׁבָּת, קוֹל שֵׁנִי יוֹצֵא שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח.
קָלָא תִּנְיָינָא נָפִיק "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" מִיָּד שֶׁיּוֹצֵא זָכוֹר וְשָׁמוֹר שֶׁל שַׁבָּת וְיָבֹא הַלַּיְלָה שֶׁל יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל שַׁבָּת, קוֹל שֵׁנִי יוֹצֵא שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח. וְתוּ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו), דָּא סוּכָּה דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, וְעוֹד, כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ – זוֹ סֻכָּה, שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה. "בְּכָל עֵץ" (שם), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג, מ), בְּכָל עֵץ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר. "אֶפְרוֹחִים" אִלֵּין שִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת, "אוֹ בֵּיצִים" דִּבְהוֹן עָבְדִין שֶׁבַע הַקָּפוֹת, וְרָזָא דְמִלָּה "נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר" (ירמיהו לא, כא) אֶפְרוֹחִים, אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת. אוֹ בֵּיצִים, שֶׁבָּהֶם עוֹשִׂים שֶׁבַע הַקָּפוֹת, וְסוֹד הַדָּבָר – נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר.
פְּרִי עֵץ הָדָר אִימָּא תַּתָּאָה, עֵץ אִיהוּ לוּלָ"ב, ל"ו ל"ב נְתִיבוֹת, דְּאִיהוּ אֶתְרוֹג, פְּרִי עֵץ הָדָר, הָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה. עֵץ הוּא לוּלָב, ל"ו ל"ב נְתִיבוֹת, שֶׁהוּא אֶתְרוֹג, וְצָרִיךְ לְנַעְנָעָא בֵּיהּ לְשִׁית סִטְרִין, אַרְבַּע רוּחִין וְעִילָא וְתַתָּא, לְאַתְעָרָא עֲלֵיהּ ו', וְצָרִיךְ לְנַעֲנֵעַ בּוֹ לְשִׁשָּׁה צְדָדִים – אַרְבַּע רוּחוֹת, מַעְלָה וּמַטָּה, לְעוֹרֵר עָלָיו ו', וּתְלַת נִעְנוּעִין לְכָל סִטְרָא סָלְקִין חַ"י, וְצָרִיךְ אַרְבַּע זִמְנִין חַ"י, וּשְׁלֹשָׁה נִעְנוּעִים לְכָל צַד עוֹלִים שְׁמוֹנָה עָשָׂר, וְצָרִיךְ אַרְבַּע פְּעָמִים שְׁמוֹנָה עָשָׂר, חַד בִּנְטִילַת לוּלָב, וּתְּרֵין בְּ"אָנָא יְהֹוָה", תְּרֵין אָחֳרָנִין בְּ"הוֹדוּ לַיהֹוָה" תְּחִלָּה וָסוֹף, אֶחָד בִּנְטִילַת לוּלָב, וְהַשֵּׁנִי בְּאָנָּא יהו"ה, שְׁנֵי אֲחֵרִים בְּהוֹדוּ לַה' הַתְחָלָה וָסוֹף, וּבְאִלֵּין נִעְנוּעִין אִינוּן מַשְׁפִּילִין מֵעֵילָּא לְתַתָּא לְשִׁבְעִין וּתְרֵין אוּמִין, וּבַנִּעְנוּעִים הַלָּלוּ הֵם מַשְׁפִּילִים מִמַּעְלָה לְמַטָּה אֶת שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם הָאֻמּוֹת, וּלְבָתַר דְּנָצְחֵי לוֹן אָמְרֵי 'אֲנִ"י וָה"וּ הוֹשִׁיעָה נָא' תְּרֵין זִמְנִין, וְאַחַר שֶׁמְּנַצְּחִים אוֹתָם, אוֹמְרִים אֲנִ"י וָה"וּ הוֹשִׁיעָה נָא פַּעֲמַיִם, דְּאִינוּן וָא"ו מִן ו'הו אֲ'נִי ו'הו, מִן וַיִּסַּ"ע וַיָּבֹ"א וַיֵּ"ט, וּבְהַהוּא זִמְנָא "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו) שֶׁהֵם וָא"ו מִן וה"ו, אֲנִ"י וָה"וּ מִן וַיִּסַּ"ע וַיָּבֹ"א וַיֵּ"ט, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים.
בֵּיצִים אִינוּן מִסִּטְרָא דְאוֹפַנִים, אֶפְרוֹחִים מִסִּטְרָא דְנַעַר מטטרו"ן, בָּנִים מִסִּטְרָא דְכָרְסַיָּא דְאִיהִי סֻכַּת שָׁלוֹם, בֵּיצִים הֵם מִצַּד שֶׁל אוֹפַנִּים, הָאֶפְרוֹחִים מִצַּד שֶׁל הַנַּעַר מטטרו"ן, הַבָּנִים מִצַּד שֶׁל הַכִּסֵּא, שֶׁהִיא סֻכַּת שָׁלוֹם, דְּאִיהִי קִנָּא דִשְׁכִינְתָּא, דְּאִימָּא עִלָּאָה מְקַנְנָא בְּכָרְסַיָּא בִּתְלַת סְפִירָן עִלָּאִין, שֶׁהִיא הַקֵּן שֶׁל הַשְּׁכִינָה, שֶׁהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה מְקַנֶּנֶת בַּכִּסֵּא בִּשְׁלֹשׁ הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל שִׁית סְפִירָן, מְקַנְנָן בִּמְטַטְרוֹ"ן, אִימָּא תַּתָּאָה מְקַנְנָא בְּאוֹפַן, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ" (יחזקאל א, טו) הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי כּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת, שֶׁמְּקַנְּנוֹת בְּמטטרו"ן, הָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה, מְקַנֶּנֶת בְּאוֹפַן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ. וְעוֹד שְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דְכָרְסַיָּא אִתְקְרִיאַת נֶשֶׁר, וּמִסִּטְרָא דְנַעַר יוֹנָה, וּמִסִּטְרָא דְאוֹפַן צִפּוֹר, וּשְׁכִינְתָּא "דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה" (יחזקאל א, ה) וְעוֹד, שְׁכִינָה מִצַּד הַכִּסֵּא נִקְרֵאת נֶשֶׁר, וּמִצַּד שֶׁל נַעַר יוֹנָה, וּמֵהַצַּד שֶׁל אוֹפַן צִפּוֹר, וְהַשְּׁכִינָה דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה.
וְעוֹד "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח", תָּא חֲזִי מַלְאָכָא אִית דִּמְמַנָּא עַל עוֹפִין, דְּאִינוּן נַפְשִׁין דְּאִתְקְרִיאוּ צִפָּרִין, וְסַנְדַּלְפוֹ"ן שְׁמֵיהּ, וְעוֹד, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח, בֹּא וּרְאֵה, יֵשׁ מַלְאָךְ מְמֻנֶּה עַל הָעוֹפוֹת, שֶׁהֵן נְפָשׁוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת צִפֳּרִים, וְסנדלפו"ן שְׁמוֹ. וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְקַיְימֵי הַאי פִּקּוּדָא, וְאָזְלַת אִימָּא מִתְתַּרְכָא, וּבְנִין צָוְוחִין, אִיהוּ אוֹלִיף זְכוּ עַל עוֹפִין דִּילֵיהּ, וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ וְהָאֵם הוֹלֶכֶת מְגֹרֶשֶׁת, וְהַבָּנִים צוֹעֲקִים, הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָעוֹפוֹת שֶׁלּוֹ, וְיֵימָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא כְּתִיב בָּךְ "וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה, ט), אַמַּאי גְּזִירַת עַל הַאי עוֹפָא דְאִתְתַּרְכַת מִקִּינָהּ, וְיֹאמַר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲרֵי כָּתוּב כָּךְ וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, לָמָּה גָזַרְתָּ עַל הָעוֹף הַזֶּה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִקִּנָּהּ? וְכֵן מטטרו"ן אוֹלִיף זְכוּ עַל עוֹפִין דִּילֵיהּ, דְּאִינוּן רוּחִין דְּפָרְחִין בִּבְנֵי נָשָׁא, וְכֵן מטטרו"ן מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָעוֹפוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵן רוּחוֹת שֶׁפּוֹרְחוֹת בִּבְנֵי הָאָדָם, דְּמִכָּרְסַיָּא אִינוּן נִשְׁמָתִין, וּמֵהַאי חַיָּה רוּחִין, וּמֵאוֹפַן נַפְשִׁין, וְאִינוּן בִּבְרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שֶׁמֵּהַכִּסֵּא הֵם נְשָׁמוֹת, וּמֵהַחַיָּה הַזּוֹ רוּחוֹת, וּמֵהָאוֹפַן נְפָשׁוֹת, וְהֵם בִּבְרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּמַנֵּיסַר
(דף לז' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִינוּן ה' זִמְנִין אוֹר דְּעוּבָדָא דִּבְּרֵאשִׁית. וְהָכָא רָזָא טָמִיר דְּעֵילָּא עַל כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח הַהוּא סָתִים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע אֲתַר לָא גַּוָּון כְּלָל, וְאִקְרֵי אֲוִיר. מַאי אֲוִיר? אוֹר י'. דְּכַד שָׁארוּ מִילִין לְאִתְפַּשְׁטָא, נָפַק אוֹר בִּסְטַר חַד, וְי' בִּסְטַר חַד, וְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא אֲוִיר דְּלָא אִתְּפַס. הַהִיא י' אַטְמָרַת בְּחַד הֵיכְלָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא אוֹר קַדְמָאָה. וְי' רָזָא דִּנְקוּדָּה דָּא מָדִיד מְשִׁיחָן בְּה' דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. וְכֹלָּא מֵחֵילָא דְּאוֹר נָטַל לְהוּ. בְּגִין כָּךְ ה' אוֹר אִינוּן. וְאִינּוּן ה' אָ אֵ אִ אֹ אֻ.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאִתְגַּלִיאוּ אוֹר י', מִיָּד אִתְמְשָׁחוּ מְשִׁיחָן לְסִטְרַיְיהוּ ה' וַדַּאי, וְאוֹר י' בִּתְרֵין אִשְׁתַּכְחוּ דְּאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא. ה' אוֹר אִלֵּין אִתְגַּלְגַּלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. מָאן נַטִּיל לוֹן? אֶלָּא ה"א נָטִיל לוֹן, וְאִינּוּן ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, שְׁתִיתָאָה סֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. וְאִלֵּין ה', אִינוּן דְּנָחְתִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד דְּקַיְּימִין בְּאַתְרַיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. וְאִיהוּ לְעֵילָא וְאִיהוּ לְתַתָּא. שְׁבִיעָאָה, נְטָלַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא (דף לח' עמוד א') נְטָלַת, אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא מִמְּקוֹרָא חֲדָא נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט לְסִטְרֵיהּ וַדַּאי. אֲבָל אוֹר י' שָׁרְשָׁא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּרַשׁ בַּאֲוִיר בִּכְלָלָא חַד, וְאִתְקַיַּים בְּאַתְרֵיהּ לְבַר. בְּאָן אֲתַר אִתְגַּלֵּי? אֶלָּא לְתַתָּא בְּאִינוּן תְּרֵין בְּנִין. וּנְקֻדָּה לְתַתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא לַעֲשָׂרָה, עַד דְּסָלְקִין בָּהּ לְמ'. וְאִינּוּן מ' סְאָה דְּמִקְוֶה וְאִתְּמָר.
תָּא חֲזֵי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין ה' אֶצְבְּעָן דְּיָדָא, ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה. הַחֲזָקָה, "מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב). "וּלְכָל הַמּוֹרָא" דָּא שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה, לָקֳבֵל ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה וְסֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. "הַגָּדוֹל" דָּא גְּמָרָא, דָּא "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה). דְּבַמִּשְׁנָה אִתְכְּלִיל כֹּלָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, וּבַגְּמָרָא כֹּלָּא לְסִטְרֵיהּ אִתְפַּשַּׁט, לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא וּלְכֻלְּהוּ סִטְרִין כִּדְקָא יָאוּת. וּגְמָרָא אִיהִי גְּמַר מִצְוָה, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא וַדַּאי.
וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה. שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה מִסִּטְרָא דְּו'. גְּמָרָא מִסִּטְרָא דְּה' תַּתָּאָה. י' אִיהִי תּוֹרָה חֲדָשָׁה דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי תוֹרָה" חֲדָשָׁה "מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד. ויק"ר פי"ג) וְדָא תּוֹרָה דַּאֲצִילוּת דִּקְיָימַת בְּצֵרוּפֵי רָזִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. וְדָא חֲדָשָׁה, דְּאִתְחַדְּשַׁת תָּדִיר, מֵהַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ (דף לח' עמוד ב') בְּכָל יוֹם תָּמִיד' וְכוּ', דְּהָא נְהוֹרִין מִתְחַדְּשִׁין תָּדִיר.
וּבְגִינֵה אִתְּמָר 'לְעוֹלָם יִהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים'. אֲבָל לְתַתָּא "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט) וְכוּ' "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט). דְּהָא מַאי דְּאִתְעָבִיד, אִתְגַּלְגַּל בְּצֵירוּפוֹי וְנָפִיק לְתַתָּא.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּמַנֵּיסַר
(דף לז' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִינוּן ה' זִמְנִין אוֹר דְּעוּבָדָא דִּבְּרֵאשִׁית. אלו ה' ספרי התורה שהם חמש פעמים אור הנזכרים במעשה בראשית ביום הראשון וְהָכָא רָזָא טָמִיר וכאן רמוז סוד נסתר דְּעֵילָּא עַל כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח הַהוּא סָתִים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע אֲתַר לָא גַּוָּון כְּלָל, וְאִקְרֵי אֲוִיר. שמעל הכל נמצא אותו הסתום שאינו נודע מקומו ואין לו גוון כלל והוא הנקרא אויר שהוא אור אין סוף. מַאי אֲוִיר? אוֹר י'. דְּכַד שָׁארוּ מִילִין לְאִתְפַּשְׁטָא, נָפַק אוֹר בִּסְטַר חַד, וְי' בִּסְטַר חַד, מהו אויר? אותיות או"ר י', וכאשר התחילו דברים להתפשט מהאין סוף ב"ה יצא בתחילה או"ר מצד אחד, ו-י' מצד אחד. וְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא אֲוִיר דְּלָא אִתְּפַס. ונודע שהכל נכלל למעלה באותו אויר שאינו נתפס. הַהִיא י', אַטְמָרַת בְּחַד הֵיכְלָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא אוֹר קַדְמָאָה. אותה אות י', נסתרה בהיכל אחד שיצא מתוך אותו אור קדמון, וְי' רָזָא דִּנְקוּדָּה דָּא מָדִיד מְשִׁיחָן בְּה' וי' – סודה הנקודה שבה שמודדת המדידות בה' דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. וְכֹלָּא מֵחֵילָא דְּאוֹר נָטַל לְהוּ. בְּגִין כָּךְ ה' אוֹר אִינוּן. וְאִינּוּן ה' והכל מכח האור שבא להם, לכן ה' פעמים אור הם, וסודם ה' אלפין בניקוד אָ אֵ אִ אֹ אֻ.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאִתְגַּלִיאוּ אוֹר י', אבל בא וראה כיון שהתגלו האו"ר וה-י' מִיָּד אִתְמְשָׁחוּ מְשִׁיחָן לְסִטְרַיְיהוּ ה' וַדַּאי, מיד נמדדו מדידות לצדדיהם – ה' מידות ודאי. וְאוֹר י' בִּתְרֵין אִשְׁתַּכְחוּ דְּאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא. ואו"ר י' נמצאו בשנים שהם אבא ואימא. ה' אוֹר אִלֵּין אִתְגַּלְגַּלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. ה' אור אלו התגלגלו ממדרגה למדרגה. מָאן נַטִּיל לוֹן? מי נטל אותם? אֶלָּא ה"א נָטִיל לוֹן, וְאִינּוּן ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, אלא ה"א אמצעי שבשם שהוא ז"א לקח אותם שסודו תורה שבכתב והם חמישה חומשי תורה – ה' חסדים. שְׁתִיתָאָה סֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. הששי היא ספר משנה תורה – ב' בחינות, כללותם, ובבחינת עצמו.
וְאִלֵּין ה', אִינוּן דְּנָחְתִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד דְּקַיְּימִין בְּאַתְרַיְיהוּ. ואלו החמשה, יורדים ממדרגה למדרגה עד שעומדים על מקומם בְּגִין כָּךְ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. ולפיכך "מי" שזו הבינה "מדד בשעלו" וכו' שממנה שורש הדין ונתינת המידה, וְאִיהוּ לְעֵילָא וְאִיהוּ לְתַתָּא. והוא למעלה בסוד החמש, והוא למטה סוד הכללות. שְׁבִיעָאָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא נְטָלַת, המדרגה השביעית סודה תורה שבעל פה – והשכינה לוקחת אותה.
תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא (דף לח' עמוד א') נְטָלַת, המדרגה השביעית סודה תורה שבעל פה – והשכינה לוקחת אותה. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא מִמְּקוֹרָא חֲדָא נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט לְסִטְרֵיהּ וַדַּאי. נמצא שהכל יוצא ממקור אחד יוצא ומתפשט לצדדיו ודאי.
אֲבָל אוֹר י' שָׁרְשָׁא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּרַשׁ בַּאֲוִיר בִּכְלָלָא חַד, אבל או"ר י' שורש הכל נשרש באוי"ר בכללות אחת. וְאִתְקַיַּים בְּאַתְרֵיהּ לְבַר. ומתקיים במקומו חוץ לא"ס. בְּאָן אֲתַר אִתְגַּלֵּי? באיזה מקום מתגלים? אֶלָּא לְתַתָּא בְּאִינוּן תְּרֵין בְּנִין. אלא למטה באלו שני בנים – החסד והדין, וּנְקֻדָּה לְתַתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא לַעֲשָׂרָה, ונקודה למטה משלימה את הכל לעשרה, עַד דְּסָלְקִין בָּהּ לְמ', עד שמגיעים בה לארבעים וְאִינּוּן מ' סְאָה דְּמִקְוֶה וְאִתְּמָר. ואלו מ' סאה של המקוה ששורשה בשם אהי"ה שבבינה ומילויו: אל"ף ה"ה יוד ה"ה גימ' מקו"ה, ב-ד' ההין שבו, כל אחד מילויו ה"ה כנגד ב' הבנים, סה"כ גימ' מ' – הרי מ' ואלו מ' סאים שבמקוה.
תָּא חֲזֵי, בא וראה "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין ה' אֶצְבְּעָן דְּיָדָא, "היד" אלו ה' אצבעות היד כנגד ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה בחינת אור החסד. "הַחֲזָקָה", הוא כח הדין "מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב). "וּלְכָל הַמּוֹרָא" דָּא שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה, ולכל המורא אלו שישה סדרי משנה לָקֳבֵל ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה וְסֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. כנגד חמישה חומשי תורה וספר הכולל שהוא "משנה תורה" שיש בו בחינת עצמו, וגם כללות כולם. "הַגָּדוֹל" דָּא גְּמָרָא, דָּא הגדול זו גמרא, תורה שבעל פה שהיא המלכות הנקראת ים שנאמר בה "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה).
דְּבַמִּשְׁנָה אִתְכְּלִיל כֹּלָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, שבמשנה הכל נכלל בתמצית כעין תורה שבכתב וּבַגְּמָרָא כֹּלָּא לְסִטְרֵיהּ אִתְפַּשַּׁט, ובגמרא הכל מתפשט לצדדים לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא וּלְכֻלְּהוּ סִטְרִין כִּדְקָא יָאוּת. לימין ולשמאל ולכל הצדדים היכן שצריך להרחיב כמו שראוי, וּגְמָרָא אִיהִי גְּמַר מִצְוָה, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא וַדַּאי. וגמרא רומזת בשמה "גמר מצוה" דהיינו השכינה נקראת מצוה, ובה נגמרים ברוריה.
וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', והנה משה רבנו בה פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה. ודאי ה' חומשי תורה מצד ה' עליונה שהיא הבינה שורשם, שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה מִסִּטְרָא דְּו'. שישה סדרי משנה מצד ז"א הכולל ו' ספירות, גְּמָרָא מִסִּטְרָא דְּה' תַּתָּאָה. גמרא מצד ה' אחרונה שהיא מלכות – תורה שבעל פה. י' אִיהִי תּוֹרָה חֲדָשָׁה דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי תוֹרָה" חֲדָשָׁה "מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד. ויק"ר פי"ג) י' סודה סודות עליונים העתידים להתגלות באחרי גילוי היחוד ובסוד הפסוק תורה חדשה מאתי תצא – מאת י' אור א"ס. וְדָא תּוֹרָה דַּאֲצִילוּת דִּקְיָימַת בְּצֵרוּפֵי רָזִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. וזו תורה מעולם האצילות העומדת בצירופי סודות עליונים שבעליונים, וְדָא חֲדָשָׁה, דְּאִתְחַדְּשַׁת תָּדִיר, מֵהַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ (דף לח' עמוד ב') בְּכָל יוֹם תָּמִיד' וְכוּ', דְּהָא נְהוֹרִין מִתְחַדְּשִׁין תָּדִיר. וזו חדשה, שמתחדשת תמיד מאותו המאציל ית' ויתע' שנאמר בו "המחדש בטובו בכל יום תמיד" וכו' שהרי אורות מתחדשים תמיד.
וּבְגִינֵה אִתְּמָר 'לְעוֹלָם יִהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים'. ובעבורה נאמר "לעולם יהיו דברי תורה בעיניך כחדשים" (ילקו"ש משלי, תתקלז) וכל זה באצילות אֲבָל לְתַתָּא אבל למטה בבי"ע נאמר "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט) וְכוּ' "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט). דְּהָא מַאי דְּאִתְעָבִיד, אִתְגַּלְגַּל בְּצֵירוּפוֹי וְנָפִיק לְתַתָּא. שהרי מה שכבר נעשה – מתגלגל בצרופיו ויוצא למטה.
תפילה צ"ג מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה צג: כמו שתפארתו ית' נודעה מהנהגתו הקבועה, כן נכרת תפארתו משנוי שהוא משנה סדרי ההנהגה הקבועים לצרך קיום העולם ותקונו.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מֶלֶךְ עֶלְיוֹן עַל כָּל צְבָא מָרוֹם, הִנֵּה צְבָאֵי צְבָאוֹת יַעַבְדוּךָ, וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא כִּי אִם בְּמִצְווֹתֶיךָ. וְאַף עַל פִי כֵן שַׂמְתָּ "חֹק וְלֹא יַעֲבֹר" מִשְׁפָּט וְהַנְהָגָה לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ, וְכָל הָעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר בָּרָאתָ לְתִפְאַרְתְּךָ יַעַמְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם. וְכֵן בַּזְּמַן שַׂמְתָּ חִלּוּף וְשִׁנּוּי – מִי יַעֲלֶה וּמִי יֵרֵד הַכֹּל בַּיּוֹם אֲשֶׁר כּוֹנַנְתָּ עוֹלָמְךָ כַּסֵּדֶר כְּפִי רְצוֹנְךָ הָעֶלְיוֹן. וְאִם צַדִּיק יִזְכֶּה וְיַצְלִיחַ, וְהָרָשָׁע בְּרִשְׁעָתוֹ יֵעָנֵשׁ, עִם כָּל זֶה – אַתָּה יְהוָֹה אֲדוֹן כֹּל, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ, וְתִפְאַרְתְּךָ "עֲבֹר עַל פֶּשַׁע", וְלֹא תַּחְפֹּץ בְּמֹת הַמֵּת. וְאִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, זְכֹר נָא כִּי מַחֲשַׁבְתֵּנוּ נְכוֹנָה לְעָבְדְּךָ, וְאַתָּה יְהוָֹה לַלֵּב תְּבַקֵּשׁ, וּרְצוֹנֵנוּ יַעֲלֶה לְרָצוֹן, וְכִי לְתִפְאֶרֶת שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כָּל מַעֲשֵׂינוּ עָשִׂינוּ. אֶת אֵלֶּה תִּזְכֹּר וְחַסְדְּךָ תְּעוֹרֵר כִּי זֹאת תִּפְאַרְתְּךָ לַעֲדֵי עַד מְשַׁנֶּה וּמַחֲלִיף, אַתָּה שַׂמְתָּ חֹק וְאַתָּה תְּשַׁנֵּהוּ כִּי מִיָּדְךָ הַכֹּל. תֵּן אוֹת אֱמֶת לִמְיַחֲלֶיךָ לְהַרְאוֹת כִּי אַתָּה אֲדוֹן כֹּל, וְכָל עֲבָדֶיךָ לְמִצְווֹתֶיךָ יָסוּרוּ כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְיַחֲלִים לָךְ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.