Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְשַׁבָּת צָרִיךְ לְתַקְנָא בֵּיהּ פָּתוֹרָא בְּאַרְבַּע רַגְלִין, כְּגַוְונָא דְפָתוֹרָא דִּלְעֵילָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה" (יחזקאל מא, כב), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן" (תהילים כג, ה). פָּתוֹרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָא שְׁכִינְתָּא, אִיהִי מִסִּטְרָא דְצָפוֹן דְּאִיהוּ גְבוּרָה, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן', וְנֵר דָּלִיק לִימִינָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'מְנוֹרָה בַּדָּרוֹם'. מִטָּה בְּאֶמְצָעִיתָא מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.
תָּא חֲזִי, שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת פָּתוֹרָא מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וּמְנַרְתָּא מִסִּטְרָא דִימִינָא, וּמִטָּה מְמוּצַעַת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּבְגִין דָּא זִוּוּגָא דִּילֵיהּ בְּאֶמְצָעִיתָא בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם, וְהָא אוּקְמוּהָ רַבָּנָן 'כָּל הַנּוֹתֵן מִטָּתוֹ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים זְכָרִים' וְכוּ'. פָּתוֹרָא אִיהִי סְמִיכָא עַל אַרְבָּעָה סָמְכִין, דְּאִיהִי כְּגַוְונָא דְגוּפָא דְסָמְכִין לֵיהּ דְּרוֹעִין וְשׁוֹקִין דְּאִינוּן אַרְבַּע, וְצָרִיךְ שִׁית נַהֲמִין מֵהַאי סִטְרָא וְשִׁית נַהֲמִין מֵהַאי סִטְרָא.
(דף פד ע"ב) וְרָזָא דְמִלָּה "זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה" (שם), זֶ"ה בְּחֻשְׁבַּן ו' ו', דְּאִינוּן שִׁית פִּרְקִין דִּתְרֵין דְּרוֹעִין וְשִׁית פִּרְקִין דִּתְרֵין שׁוֹקִין, דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִתְעֲבִידַת גּוּפָא לְמַלְכָּא בְּכָל תִּקּוּנָא דִילָהּ, וּבְאִלֵּין תְּרֵין עֲשַׂר פִּרְקִין דְּנוּקְבָא, וּתְרֵין עֲשַׂר פִּרְקִין דִּדְכוּרָא, מַלְאָכַיָּא אָמְרֵי "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג), וְגוֹ'. זֶ"ה עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָ"ד, זֶ"ה עִם שְׁכִינְתָּא אֶחָ"ד, וְכֹלָּא יְהֹוָה אֶחָד, מְיַחֵד תַּרְוַיְיהוּ, וְלָקֳבֵל זֶה אֶל זֶה אָמַר דָּוִד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת, וְאִינוּן לָקֳבֵל עִשְׂרִין וְאַרְבַּע סִפְרֵי אוֹרַיְיתָא.
זֶ"ה אִיהוּ לָקֳבֵל אַרְבַּע אַנְפִּין לְכָל חַיָּה לִתְלַת חֵיוָון. זֶ"ה תִּנְיָינָא לָקֳבֵל אַרְבַּע גַּדְפִין לְכָל חֵיוָא לִתְלַת חֵיוָון, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְמִלָּה "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם" (יחזקאל א, ו), דְּכֻלְּהוּ פָרְחִין בְּפָתוֹרָא קֳדָם יְהֹוָה בְּכַמָּה רְנָנוֹת, וְצָרִיךְ לְחַבְּרָא לְהַאי פָּתוֹרָא אוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'שְׁנַיִם שֶׁאוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד' וְכוּ', 'וְאִם הוּא חַד אוֹרֵחַ וְחַד בַּעַל הַבַּיִת, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ', 'בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ', דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא לְעֵילָא, 'וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ' דָּא צַדִּיק דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ" (משלי ד, יח) וְגוֹ', וְצַדִּיק אִיהוּ בְּשַׁבָּת כְּאוֹרֵחַ דְּאָתֵי וְאָזִיל בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת.
שַׁבָּת שְׁכִינְתָּא, בַּעַל הַבַּיִת דִּילָהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהוּ בוֹצֵעַ וּפָרִיס פְּרוּסָא דְנַהֲמָא דְּאִיהִי טִפָּה, וְיָהִיב לְאוֹרֵחַ דְּאִיהוּ צַדִּיק וְעָנִי, וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, דְּאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, בְּבִרְכָן דְּאִתְבָּרְכוּ אִינוּן, דְּבִרְכָאָן עַל יְדֵי דְצַדִּיק נָחֲתִין לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק" (משלי י, ו), מָאן רֹאשׁ צַדִּיק? דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, תֵּשַׁע בִּרְכָאָן אִינוּן מֵעֵילָּא לְתַתָּא מִכֶּתֶר עַד צַדִּיק, וְתֵשַׁע אִינוּן מִתַּתָּא לְעֵילָא מִצַּדִּיק עַד כֶּתֶר עִלָּאָה, וְכֻלְּהוּ סָלְקִין חַ"י, וְכַלָה כְלִילָא מִנַּיְיהוּ.


וְשַׁבָּת צָרִיךְ לְתַקְנָא בֵּיהּ פָּתוֹרָא בְּאַרְבַּע רַגְלִין, כְּגַוְונָא דְפָתוֹרָא דִּלְעֵילָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה" (יחזקאל מא, כב)וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לְתַקֵּן שֻׁלְחָן עִם אַרְבַּע רַגְלַיִם, כְּמוֹ הַשֻּׁלְחָן שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יהו"ה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן" (תהילים כג, ה). פָּתוֹרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָא שְׁכִינְתָּא, אִיהִי מִסִּטְרָא דְצָפוֹן דְּאִיהוּ גְבוּרָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן, שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹ הַשְּׁכִינָה, הִיא מִצַּד הַצָּפוֹן שֶׁהוּא גְבוּרָה,  וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן', וּמִשּׁוּם זֶה תִּקְּנוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן,  וְנֵר דָּלִיק לִימִינָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'מְנוֹרָה בַּדָּרוֹם'. מִטָּה בְּאֶמְצָעִיתָא מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. וְנֵר דּוֹלֵק לְיָמִין כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מְנוֹרָה בַדָּרוֹם, מִטָּה בָאֶמְצַע מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.
 
תָּא חֲזִי, שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת פָּתוֹרָא מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וּמְנַרְתָּא מִסִּטְרָא דִימִינָא, וּמִטָּה מְמוּצַעַת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בֹּא וּרְאֵה, שְׁכִינָה נִקְרֵאת שֻׁלְחָן מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְהַמְּנוֹרָה מִצַּד הַיָּמִין, וּמִטָּה מְמֻצַּעַת מִצִּדּוֹ שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  וּבְגִין דָּא זִוּוּגָא דִּילֵיהּ בְּאֶמְצָעִיתָא בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם, וּמִשּׁוּם זֶה זִוּוּגוֹ בָאֶמְצַע בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם,  וְהָא אוּקְמוּהָ רַבָּנָן 'כָּל הַנּוֹתֵן מִטָּתוֹ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים זְכָרִים' וְכוּ'. פָּתוֹרָא אִיהִי סְמִיכָא עַל אַרְבָּעָה סָמְכִין, דְּאִיהִי כְּגַוְונָא דְגוּפָא דְסָמְכִין לֵיהּ דְּרוֹעִין וְשׁוֹקִין דְּאִינוּן אַרְבַּע, הַשֻּׁלְחָן סָמוּךְ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים, שֶׁהוּא כְמוֹ שֶׁהַגּוּף שֶׁתּוֹמְכִים בּוֹ הַזְּרוֹעוֹת וְהַשּׁוֹקַיִם שֶׁהֵם אַרְבַּע,  וְצָרִיךְ שִׁית נַהֲמִין מֵהַאי סִטְרָא וְשִׁית נַהֲמִין מֵהַאי סִטְרָא. וְצָרִיךְ שִׁשָּׁה לְחָמִים מִצַּד זֶה, וְשִׁשָּׁה לְחָמִים מִצַּד זֶה.

(דף פד ע"ב) וְרָזָא דְמִלָּה "זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה" (שם), וְסוֹד הַדָּבָר - זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יהו"ה, זֶ"ה בְּחֻשְׁבַּן ו' ו', דְּאִינוּן שִׁית פִּרְקִין דִּתְרֵין דְּרוֹעִין וְשִׁית פִּרְקִין דִּתְרֵין שׁוֹקִין, זֶ"ה בְּחֶשְׁבּוֹן ו' ו', שֶׁהֵם שִׁשָּׁה פְרָקִים שֶׁל שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת וְשִׁשָּׁה הַפְּרָקִים שֶׁל שְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם,  דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִתְעֲבִידַת גּוּפָא לְמַלְכָּא בְּכָל תִּקּוּנָא דִילָהּ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה נַעֲשֵׂית גּוּף לַמֶּלֶךְ בְּכָל תִּקּוּנָהּ,  וּבְאִלֵּין תְּרֵין עֲשַׂר פִּרְקִין דְּנוּקְבָא, וּתְרֵין עֲשַׂר פִּרְקִין דִּדְכוּרָא, וּבְאֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר הַפְּרָקִים שֶׁל הַנְּקֵבָה וּשְׁנֵים עָשָׂר הַפְּרָקִים שֶׁל הַזָּכָר,  

מַלְאָכַיָּא אָמְרֵי "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג), וְגוֹ'. הַמַּלְאָכִים אוֹמְרִים וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ וְגוֹמֵר.  זֶ"ה עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָ"ד, זֶ"ה עִם שְׁכִינְתָּא אֶחָ"ד, וְכֹלָּא יְהֹוָה אֶחָד, מְיַחֵד תַּרְוַיְיהוּ, זֶ"ה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶחָ"ד, זֶ"ה עִם הַשְּׁכִינָה אֶחָ"ד, וְהַכֹּל יהו"ה אֶחָ"ד, מְיַחֵד אֶת שְׁנֵיהֶם,  וְלָקֳבֵל זֶה אֶל זֶה אָמַר דָּוִד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת, וְאִינוּן לָקֳבֵל עִשְׂרִין וְאַרְבַּע סִפְרֵי אוֹרַיְיתָא. וּכְנֶגֶד זֶה אֶל זֶה אָמַר דָּוִד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת, וְהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי הַתּוֹרָה.

זֶ"ה אִיהוּ לָקֳבֵל אַרְבַּע אַנְפִּין לְכָל חַיָּה לִתְלַת חֵיוָון. זֶה הוּא כְנֶגֶד אַרְבָּעָה פָנִים לְכָל חַיָּה לְשָׁלֹשׁ חַיּוֹת,  זֶ"ה תִּנְיָינָא לָקֳבֵל אַרְבַּע גַּדְפִין לְכָל חֵיוָא לִתְלַת חֵיוָון, זֶה הַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד אַרְבַּע כְּנָפַיִם לְכָל חַיָּה לְשָׁלֹשׁ חַיּוֹת, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְמִלָּה "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם" (יחזקאל א, ו), וְזֶהוּ סוֹד הַדָּבָר - וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם,  דְּכֻלְּהוּ פָרְחִין בְּפָתוֹרָא קֳדָם יְהֹוָה בְּכַמָּה רְנָנוֹת, שֶׁכֻּלָּם פּוֹרְחִים בַּשֻּׁלְחָן לִפְנֵי יהו"ה בְּכַמָּה רְנָנוֹת.

 וְצָרִיךְ לְחַבְּרָא לְהַאי פָּתוֹרָא אוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְצָרִיךְ לְחַבֵּר לַשֻּׁלְחָן הַזֶּה תּוֹרָה, שֶׁהִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, 'שְׁנַיִם שֶׁאוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד' וְכוּ', שְׁנַיִם שֶׁאוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְכוּ', 'וְאִם הוּא חַד אוֹרֵחַ וְחַד בַּעַל הַבַּיִת, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ', וְאִם הוּא אֶחָד אוֹרֵחַ וְאֶחָד בַּעַל הַבַּיִת, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ. 'בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ', דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא לְעֵילָא, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי לְמַעְלָה,  'וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ' דָּא צַדִּיק דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ" (משלי ד, יח) וְגוֹ', וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ וְגוֹמֵר,  וְצַדִּיק אִיהוּ בְּשַׁבָּת כְּאוֹרֵחַ דְּאָתֵי וְאָזִיל בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. וְהַצַּדִּיק הוּא בְשַׁבָּת כְּאוֹרֵחַ שֶׁבָּא וְהוֹלֵךְ בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת.

שַׁבָּת שְׁכִינְתָּא, בַּעַל הַבַּיִת דִּילָהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הַשַּׁבָּת שְׁכִינָה, בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלָּהּ - הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  וְאִיהוּ בוֹצֵעַ וּפָרִיס פְּרוּסָא דְנַהֲמָא דְּאִיהִי טִפָּה, וְיָהִיב לְאוֹרֵחַ דְּאִיהוּ צַדִּיק וְעָנִי, וְהוּא בּוֹצֵעַ וּפוֹרֵס פְּרוּסַת לֶחֶם שֶׁהִיא טִפָּה, וְנוֹתֵן לָאוֹרֵחַ שֶׁהוּא צַדִּיק וְעָנִי,  וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, דְּאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, בְּבִרְכָן דְּאִתְבָּרְכוּ אִינוּן, וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, בַּבְּרָכוֹת שֶׁהֵם הִתְבָּרְכוּ, דְּבִרְכָאָן עַל יְדֵי דְצַדִּיק נָחֲתִין לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק(משלי י, ו)שֶׁהַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יוֹרְדוֹת לָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. מָאן רֹאשׁ צַדִּיק? דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מִי זֶה רֹאשׁ הַצַּדִּיק? זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.

 תֵּשַׁע בִּרְכָאָן אִינוּן מֵעֵילָּא לְתַתָּא מִכֶּתֶר עַד צַדִּיק, וְתֵשַׁע אִינוּן מִתַּתָּא לְעֵילָא תֵּשַׁע בְּרָכוֹת הֵן מִמַּעְלָה לְמַטָּה, מִכֶּתֶר עַד צַדִּיק, וְתֵשַׁע הֵן מִמַּטָּה לְמַעְלָה מִצַּדִּיק עַד כֶּתֶר עִלָּאָה, וְכֻלְּהוּ סָלְקִין חַ"י, וְכַלָה כְלִילָא מִנַּיְיהוּ. מִצַּדִּיק עַד כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וְכֻלָּן עוֹלוֹת לִשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְהַכַּלָּה כְלוּלָה מֵהֶם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה​

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. דַּיָּה – דְּאִתְּמָר בָּהּ 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב). דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהִי צָרָה, וּתְחוּמָא אִשְׁתַּוֵּי לַהּ דְּלָא לְאַעַבְרָא לֵיהּ, כְּמָה דְּאָמַר "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא קָאִים כִּדְקָא יֵאוֹת. וּבְזִמְנָא דִּאִתְתַקְּפַת סִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה, כְּתִיב "נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ (דף יא' עמוד ב)  אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים" (תהלים קכד, ד, ה) דְּסִטְרָא אַחֲרָא עַבְרַת תְּחוּמָהּ. וְעִם כָּל דָּא תְּחוּמָא נָמֵי לְזִמְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח לַהּ, דְּאִיהִי הֲוַת בָּעֲיָא לְמִשְׁטָפָא לְעָלְמָא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָקִים לַהּ לְתַתָּא דְּלָא תִּתְפַּשֵּׁט יַתִּיר. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ "וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (אִיּוֹב לח, יא) בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן גַּלִין מִתְגָּאָן וּבָעְיָין לְמִשְׁטַף עָלְמָא. בְּגִין כָּךְ תְּחוּמִין מְשָׁנְיָין אִשְׁתַּוִיאוּ לְכָל זִמְנָא כִּדְקָא חֲזֵי, וְדָא דַּיָּה. 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ', דָּא שָׁעָה דְּאִתְּמָר בָּהּ 'כָּל הַדּוֹחֵק אָת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ' (בְּרָכוֹת סד) דְּלֵית לְדַחֲקָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא.

וְעוֹד, 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב), דִּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְּמָר "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח). מַאי אָז? אֶלָּא חִיבּוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. דְּיִשְׂרָאֵל קְרָאָן קַמֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וּמְיַחֲדִין יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְעַנְיַין אָמֵן אַחַר בִּרְכָאָן דְּאִיהוּ יאהדונה"י, וְלֵית אִינוּן נִגְאָלִין. אַמַּאי? אֶלָּא "יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" (משלי א, כח), בְּגִין דַּעֲנָנָא מְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ וְלָא אִתְגַּלְיָין, וּצְלוֹתָא לָא עַבְרַת, דִּכְתִיב "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" (איכה ג, מד) וּכְתִיב "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד). וּבְגִין עֵיבָא דָּא דְּאִשְׁתְּכַח, צְלוֹתָא לָא אִתְקַבִּילַת וּפוּרְקָנָא לָא (דף יב' עמוד א) אִתְגַּלְיַת. דְּהָא עֵיבָא דָּא צָרִיךְ לְאַעַבְרָא לַהּ בְּכַמָּה דִּמְעִין דְּזָלְגִין מֵעֵינָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ" (ישעיהו מד, כב) דְּהָא בְּאִינוּן דִּמְעִין אִתְמְחֵי עֵיבָא דָּא, וְהָכִי אִתְמַחְיָן כֻּלְהוֹ חוֹבִין. כְּדֵין אִתְּמָר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה" (דניאל ט, יח) דְּדִמְעִין אִינוּן דִּינָא קַשְׁיָא דְּנָפִיק מִגּוֹ עַיְנִין, וְעַיְנִין דִּלְעֵילָא מִתְפַּקְּחָן כִּדְקָא יֵאוֹת.

בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּאַף עַל גַּב דְּדִמְעִין מַשְׁחִיתִין לֵיהּ לְיִקְרָא דְּאַנְפִּין, כְּגוֹן "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" (בראשית כט, יז) הָכָא לָאו הָכִי. אֶלָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) דְּאִתְּמָר בְּהוּ "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם" (ירמיהו לא, ח) דָּא "רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים" (זכריה יב, י) דְּאִינוּן דִּמְעִין לָא יַשְׁחִיתוּן יְקָרָא דִּילְהוֹן. אֶלָּא אַדְּרַבָּא מְתַקְּנִין לְאִינּוּן אַנְפִּין לְמֶיהֱוֵי נַהֲרָן וְחָדָאן. דְּרַשִּׁיעַיָּא אִתְּמָר בְּהוּ 'אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי רָשָׁע' (מגילה כח א) דְּהָא כָּל חֲשׁוּכָא דְּעוֹבַדֵיהוֹן סָלִיק וּנְחֵית בְּאַנְפֵּיהוֹן, וּמָאן דְּמִסְתַּכֵּל בְּהוּ אַחְשִׁיךְ עֵינוֹי בְּהַהוּא חֲשׁוּכָא.

 

תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה​

חטאי התחתונים נותנים מקום לס"א להרחיב תחומה, וגם הוא רק כפי רשות שמים

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. היד אותיות דַּיָּה – דְּאִתְּמָר בָּהּ שנאמר בה 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב). דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהִי צָרָה, וּתְחוּמָא אִשְׁתַּוֵּי לַהּ דְּלָא לְאַעַבְרָא לֵיהּ, כְּמָה דְּאָמַר הסטרא אחרא היא צרה, והושם לה גבול שלא תעבור אותו כמו שנאמר "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא קָאִים כִּדְקָא יֵאוֹת. וזה בזמן שיש בחירה כדי שהתיקון יעמוד כמו שראוי. וּבְזִמְנָא דִּאִתְתַקְּפַת סִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה, ובזמן שמתחזקת הסטרא אחרא לשלוט, כתוב כְּתִיב "נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ (דף יא' עמוד ב)  אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים" (תהלים קכד, ד, ה) דְּסִטְרָא אַחֲרָא עַבְרַת תְּחוּמָהּ. וזה בזמן שהסטרא אחרא עברה את תחומה בגלל מעשי התחתונים המקולקלים המרחיבים את תחומה, וְעִם כָּל דָּא תְּחוּמָא נָמֵי לְזִמְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח לַהּ, דְּאִיהִי הֲוַת בָּעֲיָא לְמִשְׁטָפָא לְעָלְמָא, ועם כל זה, גם לזמן הזה הוגבל תחומה, כיוון שרצונה לשטוף את העולם, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָקִים לַהּ לְתַתָּא דְּלָא תִּתְפַּשֵּׁט יַתִּיר, וגם התחום הנוסף הוא ברשות ובגבול שנתן לה הקב"ה כדי להיפרע מהרשעים, ואין לה שום אפשרות לפעול כרצונה, וכל זה עד שהקב"ה יעמיד אותו במקומה למטה מכל המדרגות שלא תתפשט יותר. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה "וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (אִיּוֹב לח, יא) בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן גַּלִין מִתְגָּאָן וּבָעְיָין לְמִשְׁטַף עָלְמָא. בשעה שאלו גלי ים של המים הזידונים מתגאים ורוצים לשטוף את העולם. בְּגִין כָּךְ תְּחוּמִין מְשָׁנְיָין אִשְׁתַּוִיאוּ לְכָל זִמְנָא כִּדְקָא חֲזֵי, ולכן, גבולות ותחומים שונים הושמו כראוי לכל זמן, וזה  וְדָא דַּיָּה. 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ', דָּא שָׁעָה דְּאִתְּמָר בָּהּ וזו השעה שנאמר בה 'כָּל הַדּוֹחֵק אָת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ' (בְּרָכוֹת סד) דְּלֵית לְדַחֲקָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, שאין לדחוק את השכינה בזמן הגלות.

החטאים יוצרים את ענני הסטרא אחרא המונעים מהתפילות לעלות, וניתן לבוקעם רק בכח הדמעות

וְעוֹד, 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב), דִּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְּמָר בזמן הגלות שנאמר "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח). מַאי אָז? אֶלָּא חִיבּוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. מהו "אָז"? גימ' ח' אותיות יאהדונה"י שהם חיבור קודשא ב"ה ושכינתא, בדְּיִשְׂרָאֵל קְרָאָן קַמֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וּמְיַחֲדִין יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע,שישראל קוראים ומייחדים אותם בכל יום ובקריאת שמע, וְעַנְיַין אָמֵן אַחַר בִּרְכָאָן דְּאִיהוּ יאהדונה"י, וְלֵית אִינוּן נִגְאָלִין. ועונים אמ"ן שהוא גימ' ב' השמות יאהדונה"י, אחרי הברכות ואינם נגאלים. אַמַּאי? אֶלָּא מדוע אינם נגאלים? אלא זה סוד הפסוק "יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" (משלי א, כח), בְּגִין דַּעֲנָנָא מְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ וְלָא אִתְגַּלְיָין, וּצְלוֹתָא לָא עַבְרַת, בגלל ענני הסטרא אחרא שמכסים עליהם, ואינם נראים, והתפילה לא עוברת אותם כדי לעלות למעלה, שנאמר דִּכְתִיב "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" (איכה ג, מד) וּכְתִיב "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד). וּבְגִין עֵיבָא דָּא דְּאִשְׁתְּכַח, צְלוֹתָא לָא אִתְקַבִּילַת וּפוּרְקָנָא לָא אִתְגַּלְיַת(דף יב' עמוד א) ובגלל שענן זה נמצא, התפילה לא מתקבלת והגאולה לא מתגלה, דְּהָא עֵיבָא דָּא צָרִיךְ לְאַעַבְרָא לַהּ בְּכַמָּה דִּמְעִין דְּזָלְגִין מֵעֵינָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ וצריך להעביר את הענן הזה בהרבה דמעות שזולגות מהעיניים בזמן התפילה, שכן שערי דמעה לא ננעלו, ובכוח הדמעות לבקוע את כל העננים החשוכין, שנאמר בהן "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ" (ישעיהו מד, כב) דְּהָא בְּאִינוּן דִּמְעִין אִתְמְחֵי עֵיבָא דָּא, וְהָכִי אִתְמַחְיָן כֻּלְהוֹ חוֹבִין. שהרי באלו הדמעות נמחה הענן הזה של הטומאה, ונמחים כל החובות והחטאים שגרמו ליצירת העננים הרעים, כְּדֵין אִתְּמָר ואז נאמר על בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה" (דניאל ט, יח) דְּדִמְעִין אִינוּן דִּינָא קַשְׁיָא דְּנָפִיק מִגּוֹ עַיְנִין, וְעַיְנִין דִּלְעֵילָא מִתְפַּקְּחָן כִּדְקָא יֵאוֹת. שהדמעות הן דינים קשים שיוצאים מתוך העיניים, ועל כן עייני ההשגחה העליונה של ז"א לא נפקחות כראוי ונראות כישנות והוא זמן הסתר הפנים והסתלקות המוחין בגלות.

דמעות המשכילים מוסיפים הוד ויקר לפניהם מהארת השכינה

בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן של ההסתר נאמר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּאַף עַל גַּב דְּדִמְעִין מַשְׁחִיתִין לֵיהּ לְיִקְרָא דְּאַנְפִּין, פנים הם מלשון פנימיות, שהיינו שמגלות את הפנימיות של נושאם. ואף על גב שהדמעות משחיתות את הפנים ואינן מגלות יופיין וכל שכן את פנימיותם, כְּגוֹן "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" (בראשית כט, יז) הָכָא לָאו הָכִי. אצל המשכילים אין הדבר כן, אֶלָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) דְּאִתְּמָר בְּהוּ שנאמר בהם "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם" (ירמיהו לא, ח) דָּא "רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים" (זכריה יב, י) דְּאִינוּן דִּמְעִין לָא יַשְׁחִיתוּן יְקָרָא דִּילְהוֹן. דמעותיהן של המשכילים המצטערים בגלות לא ישחיתו את יופיים, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מְתַקְּנִין לְאִינּוּן אַנְפִּין לְמֶיהֱוֵי נַהֲרָן וְחָדָאן. אלא אדרבא, הם מתקנים את פניהם שיהיו מאירים ושמחים מאור שהשכינה ששורה על פניהם בעת שדמעותיהם בוקעים את ענני הס"א. דְּרַשִּׁיעַיָּא אִתְּמָר בְּהוּ ונאמר ברשעים 'אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי רָשָׁע' (מגילה כח א) דְּהָא כָּל חֲשׁוּכָא דְּעוֹבַדֵיהוֹן סָלִיק וּנְחֵית בְּאַנְפֵּיהוֹן,כל מעשיהם החשוכים עולים ושורים על פניהם, וּמָאן דְּמִסְתַּכֵּל בְּהוּ אַחְשִׁיךְ עֵינוֹי בְּהַהוּא חֲשׁוּכָא. ומי שמסתכל בפניהם נדבקת נשמתו בסוד ראיית הנשמה, ונחשכים עיניו מהחושך שלהם.

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה שמ"ז: "תלמוד תורה" נמשך בכח הדעת למלכות מצד למ"ד דאמא. ובגלות פרחה הלמ"ד ונחסרה הדעת, והשכינה צווחת לבעלה, "אנהגך אביאך אל בית אמי ת'למד'ני".

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שְׁכִינָה שֶׁהִיא "תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם", שֶׁ"תּוֹרָה" זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - תִפְאֶרֶת, שְׁכִינָה "תַּלְמוּד" שֶׁלּוֹ, וּלְפִי שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְנֶגְדּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" - הֶעֱמִידוּהָ כְּנֶגֶד כּוּלָם. בַּמֶּה הִיא 'תַּלְמוּד'? אֶלָּא בְּלָמֶד שֶׁהִיא בִּינָה, 'מִגְדָּל הַפּוֹרֵח בָּאֲוִיר', וְזֶה 'מִגְדַּל דָּוִד'. וּלְפִי שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּסוֹד זֶה נִבְנֶה נֶאֱמַר בּוֹ, "כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ", וְתוֹרָה מִשָּׁם יוֹצְאָה דִּכְתִיב, "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלַיִם", וְזֶה מִגְדָּל הַפּוֹרֵח בָּאֲוִיר שֶׁהִיא אֲוִירָא שֶׁל [אֶרֶץ] יִשְׂרָאֵל שֶׁבּוֹ מִתְפַּשֵּׁט אוֹר מִן הַשְּׁכִינָה, וּלְפִיכָךְ 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים' בְּחָכְמַת שְׁלֹמֹה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם", וּמִגְדָּל זֶה פּוֹרֵח בְּאוֹתוֹ אֲוִיר וַדַּאי, "'לִמַּד' דַּעַת אֶת הָעָם". וְלָמֶד זֹאת מֵהֵיכָן בָּאָה לָהּ? אֶלָּא מִצַּד הַמֶּלֶךְ, וְסוֹד זֶה "לִמַּד דַּעַת". בִּזְמַן שֶׁהוּא נִסְתַּלֵּק - ל' זֹאת לֹא נִמְצֵאת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְכֵן הַתּוֹרָה נִשְׁתַּכְּחָה מִיִּשְׂרָאֵל, וּשְׁכִינָה צוֹוַחַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, "אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ אֶל 'בֵּית אִמִּי' תְּ'לַמְּדֵ'נִי", "בֵּית אִמִּי" דַּיְקָא - זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, "תְּלַמְּדֵנִי" - תִּתֵּן בִּי לָמֶד זֹאת. וּבַמֶּה הִיא מַנְהֶגֶת לוֹ? אֶלָּא בְּיִחוּד דִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת", אִימָא עִלָּאָה – "הוּא" וַדַּאי, שֶׁהִיא מְיַחֶדֶת אוֹתָם בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יִחוּד זֶה מִתְגַּלֶּה לְגַבָּהּ עַד שֶׁנִּשְׁלָמִים יָמִים שֶׁצְּרִיכִים כֵּן, וְהַכֹּל נִתְקָן בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתַּת יִחוּדְךָ, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.