תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ"ג בתמוז

י״ז בסיון תשע״ו (יוני 23, 2016) Off By מערכת קהילת הרמח"ל

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ"ג בתמוז

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

תקונא שבעין.

"בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א) בָּרָא שִׁית, וְדָא מטטרו"ן, אוֹת בַּצָּבָא דִילֵיהּ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת" (בראשית ד, טו) לְאַגָּנָא עֲלֵיהּ, וּמַה דַּהֲוָה אָזִיל נָע וָנָד בְּגִלְגּוּלָא, אִתְעֲבִיד נוֹד, מִיָּד "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן" (בראשית ד, טז), וְדָא אוֹת דִּבְּרִית מִילָה דְקַנְיֵיהּ עֲלֵיהּ בַּאֲחוּהָ בְּגִין דְּנוֹלַד מָהוּל, וּבְאָן אֲתַר זָכֵי לֵיהּ? בְּקֵנִי, בְּגִין דְּחָזַר תַּמָּן בִּתְיוּבְתָּא, וְנָפְקוּ בְּנוֹי מִינֵיהּ דְּעָאלוּ לְגַן עֵדֶן, וּבְגִין דָּא "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן" (בראשית ד, טז).

לְבָתַר עָבִיד תּוֹלָדִין מִסִּטְרָא דְרָע, וְאִתְפַּשְׁטוּ בְגִלְגּוּלִין בְּעָלְמָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ" (בראשית ד, יז), חֲנוֹךְ מִסִּטְרָא דְקַיִן, וְדָא יֵצֶר הָרָע חִנּוּכָא לְבִישׁ, וְאִית חֲנוֹךְ מִסִּטְרָא דֶאֱנוֹשׁ, דְּאִיהוּ יֵצֶר הַטּוֹב חִנּוּכָא לְטָב, וְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים" (בראשית ה, כד), וְדָא חֲנוֹךְ דְּאִתְהַפַּךְ בִּשְׂרֵיהּ לְלַפִּיד אֵשׁ.

וּתְלָתָא אִינוּן אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ, אֱנוֹשׁ דְּמִתַּמָּן אִתְיַחֲסוּ כָּל דָּרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), מִתַּמָּן נִתְפַּשְׁטוּ כָּל גִּלְגּוּלִין דְּצַדִּיקַיָּיא, חֲנוֹךְ דִּנְפַק מֵאֱנוֹשׁ אִיהוּ מטטרו"ן דְּנֶהְפַּךְ בְּשָׂרוֹ לְלַפִּיד אֵשׁ, וְאִיהוּ נוריא"ל, וְעַל תַּרְוַיְיהוּ אִתְּמַר "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד), רָצוֹא דָא נוריא"ל, וָשׁוֹב דָּא מטטרו"ן, הָכִי סָלְקִין בְּחוּשְׁבָּן, "כְּמַרְאֵ"ה הַבָּזָק" (יחזקאל א, יד), אֶלָּא אִיהוּ "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן" (יחזקאל א, כח), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד), וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר וְלֹא יִהְיֶה "לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר" (בראשית ט, טו) (בראשית ו, יז), בְּגִין דְּאִתְהַפַּךְ בְּשָׂרוֹ לְלַפִּיד אֵשׁ, וְכָל מַלְאָכִין דִּמְמַנָּן עַל נִשְׁמָתִין דְּגִלְגּוּלִין מִתַּמָּן הֲווֹ.

וְעוֹד "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת" (יחזקאל א, כח), עֲלֵיהּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה "וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר" (שמות כה, מ), "כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה" (במדבר ח, ד), וְדָא מטטרו"ן, מ' דִּילֵיהּ מְנוֹרָה, נוריא"ל נוּ"ר דִּילֵיהּ, וְהוּא ט"ט, "וְהָיוּ לְטֹטָפֹ"ת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו, ח), וְכֹלָּא אִתְפַּשַּׁט מֵאֱנוֹשׁ, וּבְגִין דָּא "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו).

"בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א) בָּרָא שִׁית, וְאִינוּן שִׁית הֵיכָלִן, אִימָּא עִלָּאָה שְׁבִיעָאָה, וּבְאִלֵּין שִׁית "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת" (בראשית ד, כה) וְכוּ', שֵׁת סִיּוּמָא דְאַתְוָון, תַּחַת הֶבֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תהלים ח, ז), אִסְתַּלַּק י' מִן שִׁית וּנְחִיתַת בֵּיהּ ה' מִן הֶבֶל וְאִתְעֲבִיד שַׁתָּה, "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תהלים ח, ז).

וְעוֹד שֵׁת עַל שֵׁם "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב, י), וְעוֹד שֵׁת עֲלֵיהּ אָמַר אִיּוֹב "מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה" (איוב לח, לו), וְדָא י' דְּבָהּ הֲוָה שִׁית, "אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה" (איוב לח, לו) דָא ה' מִן הֶבֶל, וְשֵׁת אִיהוּ גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה דְהֶבֶל, לְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'בְּשַׁגָּם זֶה הֶבֶל', 'בְּשַׁגָּם זֶה מֹשֶׁה', וְהָא אוּקִימְנָא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), וּבְגִין דָּא "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), "הוּחַל" תַּמָּן הַתְחָלָה דְגִלְגּוּלָא קַדְמָאָה.

 

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְאַרְבְּעִין

“וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה” דָּא דְּאִתְּמָר בַּהּ “וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב” (זכריה ב, ט). “וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל”(דברים לד, יב) הֲדָא הוּא דִּכְתִיב “וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ” (שם). דִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא פָּרְשַׂת גַּדְפָהָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּנָהָא לְנַטְרָא לוֹן נְטוּרָא מִכָּל סְטַר. לָקֳבֵל דָּא לְאַחֲזָאָה יְקָרָא דִּילַהּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי, וַחֲבִיבוּתָא דִּמְחַבֵּב לַהּ מַלְכָּא, אִיהוּ יְקוּם כְּגַוְנָא דָּא פְּרִישׂ גַּדְפוֹי וּמִסְחַר לַהּ, כַּמָּה דְּסָחֲרַת לְהוּ אִיהִי לְיִשְׂרָאֵל.

וְתָא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דַּהֲווֹ בְּגָלוּתָא אִי תֵּימָא דְּאִשְׁתְּבָקוּ מִסְּטַר קַדִּישָׁא? לָאו הָכִי חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, דְּהָא הָכָא כְּתִיב “שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים” (תהלים קלד, א) וְכוּ’. מָאן עֲבָדִים? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא אִינוּן עֲבָדִים, דִּבְפוּלְחָנָא תַּלְיָין עוֹבְדִין בְּהוּ. וְרָזָא דָּא “כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם… כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ” (תהלים קכג, ב).

תָּא חֲזֵי, אִית עֲבָדִים וְאִית עֲבָדִים. מַלְאֲכֵי אִינוּן עֲבָדִים, וְאִתְּמָר בְּהוּ “הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה” (ישעיהו לג, ז) דְּהָא לְבַר קָיְימִין. וְהָכִי בְּגָלוּתָא קָיְימִין לְבַר, אָזְלִין בָּתַר שְׁכִינְתָּא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אַף עַל גַּב דְּאִינוּן בְּגָלוּתָא לָא מִשְׁתָּבְקָן מִלְּגַו, אֶלָּא מִלְּגַו אִינוּן מִתְדַּבְּקִין תָּדִיר. וְרָזָא דָּא “הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת” (תהלים קלד, א) אִלֵּין גַּלְוָתָא, דְּאַף בְּהַהוּא זִמְנָא אִינוּן קָיְימִין לְגוֹ, “בְּבֵית יְהֹוָה” (שם) וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי כָּל מַאי דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לְטִיבוּתָא דִּלְהוֹן אִיהוּ. וְרָזָא דָּא “אוֹדְךָ יְהֹוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי”(ישעיהו יב, א). דְּיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּאִינוּן בְּגָלוּתָא שְׁכִינְתָּא אִתְדַּבְּקַת עֲלַיְיהוּ יַתִּיר, בְּגִין לְשֵׁזָבָא לְהוּ מִגָּלוּתָא. וְכֻלְהוֹ שְׁאָר דַּרְגִּין הָכִי נָמֵי מִתְדַּבְּקָן עֲלַיְיהוּ בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים, יַתִּיר מִמַּאי דְּעָבְדוּ בְּקַדְמִיתָא, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא בִּסְתִימוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִי תֵּימָא דְּהַהוּא דְּבֵיקוּתָא לָא אִשְׁתְּכַח? לָאו הָכֵי. אֶלָּא כֹּלָּא דְּאִשְׁתְּכַח בְּגָלוּתָא לָא אִתְפְּסַק בְּפוּרְקָנָא, אַף עַל גַּב דְּלָא הֲוָה אִצְטְרִיךְ, אֶלָּא לְאוֹסָפָא נְהִירוּ עַל נְהִירוּ חֶדָוָתָא עַל חֶדָוָתָא. “אוֹדְךָ יְהֹוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי”(ישעיהו יב, א) וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, דְּהָא בְּגָלוּתָא נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל חֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, מַאי דְּלָא הֲוָה לְהוּ חֵילָא אִי לָא קַיְּימוּ בְּגָלוּתָא. דְּהָא בְּהַהוּא דְּבֵיקוּתָא דְּאִצְטְרָך לְנַטְרָא לְהוּ, אִתְתְּקָפוּ יַתִּיר וַדַּאי. וְדָוִד אָמַר “הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת” (תהלים קלד, א). דְּהָא בְּגִין דָּא יָכְלִין לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין יַתִּיר. וּמַאי אִינוּן? אֶלָּא “שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ” (תהלים קלד, ב).

 

קישור ישיר לדף בזוהר תניינא עם ביאור נופת צופים