תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

(דף י ע"א) וְאִית דְּנָקִיד לוֹן מֵרָאשֵׁי תֵּיבִין לַהֲוַיָּה דִבְסוֹפֵי תֵּיבִין. וְאִם הֲוַיָּה בְרָאשֵׁי תֵּיבוֹת נְקוּדָא דִילֵיהּ בְּסוֹפֵי תֵּיבִין. וְאִית נְקוּדָה בְּרָזָא אָחֳרָא כְּגַוְונָא דָא, יְהֹוָה מֶלֶךְ, יְהֹוָה מַלַךְ, יְהֹוָה יִמְלֹךְ, שְׁמָהָן לְעֵילָא, נְקוּדָאן דִּלְהוֹן כְּתִיבִין דִּתְחוֹתַיְיהוּ.
אַרְבַּע שְׁמָהָן תַּלְיָין מִכָּל שְׁמָא וּשְׁמָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְקָרָא זֶ"ה" (ישעיהו ו, ג) לָקֳבֵל י"ב אַנְפִּין דִּתְלַת חֵיוָון. "אֶל זֶ"ה" י"ב גַּדְפִין דִּתְלַת חֵיוָון. וְעַל כֻּלְּהוּ פְּנֵי אָדָם. וּתְפִלִּין הוּא פְּנֵי אָדָם, צִיצִית פְּנֵי חֵיוָון וְגַדְפֵי חֵיוָון, וְאוּקְמוּהוּ רַבָּנָן 'שֵׁם בֶּן י"ב כָּל הַיּוֹדְעוֹ וְהַזָּהִיר בּוֹ כָּל תְּפִלּוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת'. וּמְקוֹרוֹ יוד הי ואו הי, כָּל י' אִיהוּ אַנְפּוֹי יְהֹוָה, א' וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, הָכָא בְּהַאי שְׁמָא רָזָא דִתְּפִלִּין וְצִיצִית.
תָּא חֲזִי כָּל הֲוַיָּה דְאִיהִי ה' עַל י', ה' עַל ו' – נוּקְבָא. כָּל הֲוַיָּה דִתְרֵין הֵהִין כַּחֲדָא בְּאֶמְצַע אִינוּן אֲחָיוֹת, כְּגַוְונָא דָא יהה"ו. כָּל הֲוָיָּה י' ו' כַּחֲדָא בְּאֶמְצַע היו"ה אִינוּן אַחִים, "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו" (דברים כה, ה). תְּרֵין הֵהִין כַּחֲדָא, "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט). י' ו' רְחוֹקִים דָּא מִן דָּא אוֹ קְרוֹבִים דָּא מִן דָּא, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" (ישעיהו נז, יט) וְגוֹ'. דְּהַיְינוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד יהה"ו, ה' דְּאִיהִי אִימָּא עוֹלָה, סְלִיקָא לְגַבֵּי י' "הִיא הָעוֹלָה", ה' דְאִיהִי בְּרַתָּא נְחִיתַת לְגַבֵּי ו', "וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת" (ויקרא ט, כב), "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" (בראשית ב, כד) וגו', וְהַאי אִיהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, חָמֵשׁ אֶשּׁוֹת סָלְקִין, וְחָמֵשׁ נָחֲתִין.
לֵית הֲוַיָּה דְלָא אַחֲזֵי עַל רָזָא עִלָּאָה. הוה"י כַּד נוּקְבִין שָׁלְטִין עַל דְּכוּרִין, דִּינָא אַחֲזֵי בְעָלְמָא וּמִיתָה וְעוֹנִי, וְדָא הוּא רָזָא דְהָפַךְ מֹשֶׁה שְׁמֵיהּ וְקָטַל לְמִצְרִי, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה" (שמות ג, יג), וּמֹשֶׁה הָפַךְ לֵיהּ כְּגַוְונָא דָא "מָ'ה שְׁמ'וֹ מָ'ה לִ'י" - הוה"י, וּנְקוּדָה הָוְהָיִ. מִצְרִי דִמְזַלְזֵל בִּשְׁמֵיהּ וְאָמַר מַה שְּׁמוֹ, מַה יָּכִיל לְמֶעֱבַד לִי, לְקָטִיל לֵיהּ בֵּיהּ, וְאִם אַתְוָון בְּסוֹפֵי תֵּיבוֹת - נְקוּדִין אִנּוּן מֵרָאשֵׁי תֵּיבִין.

תִּקּוּנָא ה'.

בְּרֵאשִׁית בַּ"ת רָאשֵׁ"י, "אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם" (שמות ו, יד), בַּת עֲלָהּ אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'בַּת בַּתְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לַבָּנִים', וְאִיהִי י' מִן אדנ"י, מַרְגָּלִית יְקָרָא כְּלִילָא מִכָּל גַּוָּונִין, דְּאָת י' מִן יְהֹוָה לָא תָּפִיס בֵּיהּ גַּוָּון כְּלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו), לָא יִשְׁתַּנִּי בְּשׁוּם גַּוָּון כְּלָל, אֶלָּא נָהִיר מִלְּגָאו דְּגַוָּונִין, דְּשֵׁם יְהֹוָה כְּנִשְׁמָתָא בְּגוּפָא דְאִינִישׁ, אוֹ כִּשְׁרַגָּא בְּהֵיכְלָא.
וְאָת י' מִן אדנ"י אִיהוּ סַפִּיר, נָטִיל גַּוָּון תְּכֵלֶת וְאוּכַם מִסִּטְרָא דְּדִינָא, וְנָהִיר בֵּיהּ נְהוֹרָא חִוְורָא מִסִּטְרָא דְרַחֲמֵי, וְאִיהוּ אָת י' מִן אדנ"י. אוֹדֶם מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, פִּטְדָה מִסִּטְרָא דִימִינָא. בָּרֶקֶת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. אִיהִי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, כְּלִילָן מִי"ב גַּוָּונִין, וְכֻלְּהוּ מְשׁוּלָשִׁין בַּאֲבָהָן, מְשׁוּלָשִׁין בְּכֹהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, קְדוּשָׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ.

שמות המופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף י ע"א) וְאִית דְּנָקִיד לוֹן מֵרָאשֵׁי תֵּיבִין לַהֲוַיָּה דִבְסוֹפֵי תֵּיבִין. וְאִם הֲוַיָּה בְרָאשֵׁי תֵּיבוֹת נְקוּדָא דִילֵיהּ בְּסוֹפֵי תֵּיבִין, וְיֵשׁ שֶׁמְּנַקֵּד אוֹתָם מֵרָאשֵׁי תֵבוֹת לַהֲוָיָ"ה שֶׁבְּסוֹפֵי תֵבוֹת, וְאִם הֲוָיָ"ה בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת - הַנִּקּוּד שֶׁלּוֹ בְּסוֹפֵי הַתֵּבוֹת. וְאִית נְקוּדָה בְּרָזָא אָחֳרָא כְּגַוְונָא דָא, יְהֹוָה מֶלֶךְ, יְהֹוָה מַלַךְ, יְהֹוָה יִמְלֹךְ, שְׁמָהָן לְעֵילָא, נְקוּדָאן דִּלְהוֹן כְּתִיבִין דִּתְחוֹתַיְיהוּ וְיֵשׁ נִקּוּד בְּסוֹד אַחֵר כְּמוֹ זֶה: יהו"ה מֶלֶךְ יהו"ה מָלָךְ יהו"ה יִמְלֹךְ, הַשֵּׁמוֹת לְמַעְלָה, הַנְּקֻדּוֹת שֶׁלָּהֶם כְּתוּבוֹת תַּחְתֵּיהֶם.
 
אַרְבַּע שְׁמָהָן תַּלְיָין מִכָּל שְׁמָא וּשְׁמָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְקָרָא זֶ"ה" (ישעיהו ו, ג) לָקֳבֵל י"ב אַנְפִּין דִּתְלַת חֵיוָון אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת תְּלוּיִים מִכָּל שֵׁם וָשֵׁם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְקָרָא זֶה - כְּנֶגֶד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּנֵי שְׁלֹשׁ הַחַיּוֹת, "אֶל זֶ"ה" י"ב גַּדְפִין דִּתְלַת חֵיוָון אֶל זֶה - שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כַּנְפֵי שְׁלֹשׁ הַחַיּוֹת,  וְעַל כֻּלְּהוּ פְּנֵי אָדָם. וּתְפִלִּין הוּא פְּנֵי אָדָם, וְעַל כֻּלָּם פְּנֵי אָדָם, וּתְפִלִּין הוּא פְּנֵי אָדָם, צִיצִית פְּנֵי חֵיוָון וְגַדְפֵי חֵיוָון, וְאוּקְמוּהוּ רַבָּנָן 'שֵׁם בֶּן י"ב כָּל הַיּוֹדְעוֹ וְהַזָּהִיר בּוֹ כָּל תְּפִלּוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת' צִיצִית פְּנֵי הַחַיּוֹת וְכַנְפֵי הַחַיּוֹת, וּפֵרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֵׁם בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה - כָּל הַיּוֹדְעוֹ וְהַזָּהִיר בּוֹ, כָּל תְּפִלּוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת, וּמְקוֹרוֹ יוד הי ואו הי, כָּל י' אִיהוּ אַנְפּוֹי יְהֹוָה, א' וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, הָכָא בְּהַאי שְׁמָא רָזָא דִתְּפִלִּין וְצִיצִית וּמְקוֹרוֹ יו"ד ה"י וא"ו ה"י. כָּל י' הוּא פְּנֵי יהו"ה, א' וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם. כָּאן בַּשֵּׁם הַזֶּה הַסּוֹד שֶׁל תְּפִלִּין וְצִיצִית.
 
תָּא חֲזִי כָּל הֲוַיָּה דְאִיהִי ה' עַל י', ה' עַל ו' – נוּקְבָא. כָּל הֲוַיָּה דִתְרֵין הֵהִין כַּחֲדָא בְּאֶמְצַע אִינוּן אֲחָיוֹת, כְּגַוְונָא דָא יהה"ו בֹּא רְאֵה, כָּל הֲוָיָ"ה שֶׁהִיא ה' עַל י', ה' עַל ו' - נְקֵבָה, כָּל הֲוָיָ"ה שֶׁשְּׁנֵי הֵהִי"ן כְּאֶחָד בָּאֶמְצַע, הֵן אֲחָיוֹת, כְּמוֹ זֶה: יהה"ו.  כָּל הֲוָיָּה י' ו' כַּחֲדָא בְּאֶמְצַע היו"ה אִינוּן אַחִים, כָּל הֲוָיָ"ה י' ו' כְּאֶחָד בָּאֶמְצַע - היו"ה (הוי"ה), הֵם אַחִים,  "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו" (דברים כה, ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו - שְׁנֵי הֵהִי"ן כְּאֶחָד,  תְּרֵין הֵהִין כַּחֲדָא, "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט). י' ו' רְחוֹקִים דָּא מִן דָּא אוֹ קְרוֹבִים דָּא מִן דָּא, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" (ישעיהו נז, יט) וְגוֹ' וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן - י' ו' רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה אוֹ קְרוֹבִים זֶה מִזֶּה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב,  דְּהַיְינוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד יהה"ו, ה' דְּאִיהִי אִימָּא עוֹלָה, סְלִיקָא לְגַבֵּי י' "הִיא הָעוֹלָה", ה' דְאִיהִי בְּרַתָּא נְחִיתַת לְגַבֵּי ו', שֶׁהַיְנוּ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד יהה"ו, ה' שֶׁהִיא אֵם עוֹלָה, עוֹלָה אֶל י', הִיא הָעוֹלָה, ה' שֶׁהִיא בַת יוֹרֶדֶת אֶל הַו',  "וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת" (ויקרא ט, כב), "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" (בראשית ב, כד) וגו', וְהַאי אִיהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, חָמֵשׁ אֶשּׁוֹת סָלְקִין, וְחָמֵשׁ נָחֲתִין וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת, עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְזֶהוּ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, חָמֵשׁ אִשּׁוֹת עוֹלוֹת וְחָמֵשׁ יוֹרְדוֹת.
לֵית הֲוַיָּה דְלָא אַחֲזֵי עַל רָזָא עִלָּאָה אֵין הֲוָיָ"ה שֶׁלֹּא מַרְאָה עַל סוֹד עֶלְיוֹן. הוה"י כַּד נוּקְבִין שָׁלְטִין עַל דְּכוּרִין, דִּינָא אַחֲזֵי בְעָלְמָא וּמִיתָה וְעוֹנִי, הוה"י כְּשֶׁהַנְּקֵבוֹת שׁוֹלְטוֹת עַל הַזְּכָרִים, הַדִּין נִרְאֶה בָעוֹלָם וּמִיתָה וָעֹנִי, וְדָא הוּא רָזָא דְהָפַךְ מֹשֶׁה שְׁמֵיהּ וְקָטַל לְמִצְרִי, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה" (שמות ג, יג), וּמֹשֶׁה הָפַךְ אוֹתוֹ כְּמוֹ זֶה: מָה שְּׁמוֹ מַה לִי - הוה"י, וּנְקוּדָה הָוְהָיִ, מִצְרִי שֶׁמְּזַלְזֵל בִּשְׁמוֹ וְאָמַר מַה שְּׁמוֹ, וּמֹשֶׁה הָפַךְ לֵיהּ כְּגַוְונָא דָא "מָ'ה שְׁמ'וֹ מָ'ה לִ'י" - הוה"י, וּנְקוּדָה הָוְהָיִ. מִצְרִי דִמְזַלְזֵל בִּשְׁמֵיהּ וְאָמַר מַה שְּׁמוֹ, וְזֶה הוּא סוֹד שֶׁהָפַךְ מֹשֶׁה שְׁמוֹ וְהָרַג אֶת הַמִּצְרִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה,  מַה יָּכִיל לְמֶעֱבַד לִי, לְקָטִיל לֵיהּ בֵּיהּ, וְאִם אַתְוָון בְּסוֹפֵי תֵּיבוֹת - נְקוּדִין אִנּוּן מֵרָאשֵׁי תֵּיבִין מַה יָּכוֹל לַעֲשׂוֹת לִי, לַהֲרֹג אוֹתוֹ בּוֹ, וְאִם הָאוֹתִיּוֹת בְּסוֹפֵי תֵבוֹת, הַנְּקֻדּוֹת הֵם מֵרֵאשִׁית תֵּבוֹת.
 
תִּקּוּנָא ה'  - תִּקּוּן ה':
בְּרֵאשִׁית בַּ"ת רָאשֵׁ"י, "אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם" (שמות ו, יד), בְּרֵאשִׁית בַּ"ת רָאשֵׁ"י, אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵּית אֲבוֹתָם,  בַּת עֲלָהּ אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'בַּת בַּתְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לַבָּנִים', וְאִיהִי י' מִן אדנ"י, בַּת עָלֶיהָ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בַּת בַּתְּחִלָּה סִימָן יָפֶה בָנִים, וְהִיא י' מִן אדנ"י, מַרְגָּלִית יְקָרָא כְּלִילָא מִכָּל גַּוָּונִין, דְּאָת י' מִן יְהֹוָה לָא תָּפִיס בֵּיהּ גַּוָּון כְּלָל, מַרְגָּלִית יְקָרָה כְּלוּלָה מִכָּל הַגְּוָנִים, שֶׁאוֹת י' מִן יהו"ה לֹא תוֹפֵס בּוֹ גָוֶן כְּלָל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו), לָא יִשְׁתַּנִּי בְּשׁוּם גַּוָּון כְּלָל, אֶלָּא נָהִיר מִלְּגָאו דְּגַוָּונִין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי, לֹא יִשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם גָּוֶן כְּלָל,  דְּשֵׁם יְהֹוָה כְּנִשְׁמָתָא בְּגוּפָא דְאִינִישׁ, אוֹ כִּשְׁרַגָּא בְּהֵיכְלָא אֶלָּא מֵאִיר מִבִּפְנִים שֶׁל הַגְּוָנִים שֵׁם יהו"ה כְּמוֹ נְשָׁמָה בְּגוּף הָאָדָם אוֹ כְנֵר בְּהֵיכָל.
 
וְאָת י' מִן אדנ"י אִיהוּ סַפִּיר, נָטִיל גַּוָּון תְּכֵלֶת וְאוּכַם מִסִּטְרָא דְּדִינָא, וְנָהִיר בֵּיהּ נְהוֹרָא חִוְורָא מִסִּטְרָא דְרַחֲמֵי, וְהָאוֹת י' מִן אדנ"י הוּא סַפִּיר, נוֹטֵל גָּוֶן תְּכֵלֶת וְשָׁחֹר מִצַּד הַדִּין וּמֵאִיר בּוֹ אוֹר לָבָן מִצַּד הָרַחֲמִים, וְאִיהוּ אָת י' מִן אדנ"י. אוֹדֶם מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, פִּטְדָה מִסִּטְרָא דִימִינָא. בָּרֶקֶת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְהוּא אוֹת י' מִן אדנ"י, אֹדֶם מִצַּד הַגְּבוּרָה, פִּטְדָּה מִצַּד הַיָּמִין, בָּרֶקֶת מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  אִיהִי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, כְּלִילָן מִי"ב גַּוָּונִין, וְכֻלְּהוּ מְשׁוּלָשִׁין בַּאֲבָהָן, מְשׁוּלָשִׁין בְּכֹהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, קְדוּשָׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ הִיא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, כְּלוּלִים מִשְּׁנֵים עָשָׂר גְּוָנִים, וְכֻלָּם מְשֻׁלָּשִׁים בָּאָבוֹת, מְשֻׁלָּשִׁים בְּכֹהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

וּמֹשֶׁה, בָּתַר דְּאִתְמַסְּרַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל הַאי יָד חֲזָקָה, תָּב תָּדִיר לְקַיְּימָא הַהוּא נַהִירוּ וְתוּקְפָּא עֲלַיְיהוּ. כְּמָה דְּאָמַר "וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם" (במדבר יד, יג) וְכוּ' "אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות לב, יא) וְכוּ'. וּפִיקּוּדָא אִיהוּ לְאַדְכְּרָא גְּאֻלַּת מִצְרַיִם תָּדִיר, בְּגִין לְאַמְשְׁכָא חֵילָא דָּא תָּדִיר. דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְּעַר תּוּ לָא אִתְפְּסַק, וַאֲפִילוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי. שֵׁירוּתָא דְּתִיקּוּנָא שָׁרֵי מִגּוֹ הַהוּא מִצְרַיִם, וּלְבָתַר יִשְׁתְּלִים בְּדִילֵיהּ. וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא אַתְקִין (דף י' עמוד ב) מֹשֶׁה מִקַּדְמִיתָא, וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ נָמֵי יֵיתֵי בְּסוֹף יוֹמַיָּא בַּהֲדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין, לְנַטְּלָא הַהוּא שַׁעַר הַנ' דְּאִתְחָסִיר מִינֵּיהּ, וּכְדֵין פּוּרְקָנָא יִשְׁתְּלִים כִּדְקָא יֵאוֹת.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא נָחִית פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג), אִלֵּין דְּיָדְעִין לְצָרְפָא צֵירוּפִין דְּאוֹרַיְתָא בְּרָזִין עִלָּאִין. דְּכֹלָּא מֵהַהוּא רְקִיעָא עִלָּאָה נָפַק, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב). מָאן רָאשֵׁי הַחַיָּה? אִלֵּין תִּפְאֶרֶת וְצַדִּיק. רָקִיעַ קָאִים לְעֵילָא מִינַּיְיהוּ לְדַבְּרָא כֹּלָּא כִּדְקָא יֵאוֹת. דִּבְהַאי רָקִיעַ קָיְימִין כ"ב אַתְוָן עִלָּאִין, וּבְהוּ אִתְכְּלִילוּ כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּהַהוּא בֵּירָא תַּתָּאָה, דְּהָא כֹּלָּא מִתַּמָּן נָפְקוּ וַדַּאי. וְכַמָּה רְתִיכִין מְשַׁמְּשִׁין לְאִלֵּין אַתְוָן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּדַרְגַּיְיהוּ. וּכְפוּם אִסְתְּחָרוּתָא דְּאִינוּן אַתְוָן הָכִי נָטְלִין צֵירוּפִין לְזִינַיְיהוּ לְבַר, וּמִלִּין קָיְימִין עַל קִיּוּמַיְיהוּ כִּדְקָא יֵאוֹת. בְּגִין כָּךְ כֻּלְהוֹ צֵירוּפִין דְּעָלְמָא מֵרָקִיעַ דָּא נָפַק. בְּגִין כָּךְ "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דְּבֵיהּ קָיְימִין כ"ב אַתְוָן אִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי" (ישעיהו מה, יא) דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּאִינוּן אַתְוָן.

וְי"ב הויו"ת קָיְימִין בְּהַהוּא (דף יא' עמוד א) בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שִׁית לִימִינָא וְשִׁית לִשְׂמָאלָא, בְּהוּ אִסְתַּחְרָן צֵירוּפִין בְּקַדְמִיתָא, כְּמָה דִּנְפַק מֵהַהוּא רָקִיעַ. וְרָזָא דִּלְהוֹן תְּלָת הויי"ן דְּבְהוֹן תְּרֵיסַר אַתְוָן, וְאִינּוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא. יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בְּהוּ אֲנִי רִאשׁוֹן לְעֵילָא, אֲנִי אַחֲרוֹן לְתַתָּא, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעִיתָא.

דְּלֵית לְךָ צֵירוּפָא חַד בְּאוֹרַיְתָא דְּלָא נָפִיק כֹּלָּא מֵאֵלִין תְּלָת. וְחָכְמָה בִּינָה וְדַעַת אִיהוּ יה"ו, חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת יה"ו, נֵצַח הוֹד יְסוֹד יה"ו. שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ ליהו"ה, וּבָהּ יְהֹוָה מֶלֶךְ וְכוּ'. וְהָכִי מִסְתַּחֲרַן צֵירוּפִין בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג), אִלֵּין דְּיָדְעִין לְצָרְפָא צֵירוּפִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יֵאוֹת:

וּמֹשֶׁה, בָּתַר דְּאִתְמַסְּרַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל הַאי יָד חֲזָקָה, תָּב תָּדִיר לְקַיְּימָא הַהוּא נַהִירוּ וְתוּקְפָּא עֲלַיְיהוּ. ומשה, אחרי שנמסרה להם לישראל זו היד החזקה, חזר והתמיד לקיים אותו האור וחוזקו עליהם, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם" (במדבר יד, יג) וְכוּ' "אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות לב, יא) וְכוּ' "בכח גדול וביד חזקה". וּפִיקּוּדָא אִיהוּ לְאַדְכְּרָא גְּאֻלַּת מִצְרַיִם תָּדִיר, בְּגִין לְאַמְשְׁכָא חֵילָא דָּא תָּדִיר. ומצווה היא להזכיר תמיד גאולה מצרים, כדי להמשיךאת הכח של זו היד החזקה תמיד.  דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְּעַר תּוּ לָא אִתְפְּסַק, וַאֲפִילוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי. ומיום שנתעוררה – שוב לא תפסק. שֵׁירוּתָא דְּתִיקּוּנָא שָׁרֵי מִגּוֹ הַהוּא מִצְרַיִם, וּלְבָתַר יִשְׁתְּלִים בְּדִילֵיהּ. תחילת התיקון החל מתוך הגילוי שהיה במצרים, ולבסוף בגאולה האחרונה תושלם בו.

וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא אַתְקִין (דף י' עמוד ב) מֹשֶׁה מִקַּדְמִיתָא, וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ נָמֵי יֵיתֵי בְּסוֹף יוֹמַיָּא בַּהֲדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין, לְנַטְּלָא הַהוּא שַׁעַר הַנ' דְּאִתְחָסִיר מִינֵּיהּ, וּכְדֵין פּוּרְקָנָא יִשְׁתְּלִים כִּדְקָא יֵאוֹת. ועם כל זה, הכל הותקן ע"י משה מתחילה, ולפיכך גם הוא יבוא בסוף הימים יחד עם שני המשיחין, לקחת אותו שער הנ' של הבינה שנחסר ממנו בגאולת מצרים, ואז הגאולה תושלם כמו שראוי.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא נָחִית פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן ירד, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג), אִלֵּין דְּיָדְעִין לְצָרְפָא צֵירוּפִין דְּאוֹרַיְתָא בְּרָזִין עִלָּאִין. אלו שיודעים לצרף צירופי התורה בסודות העליונים, דְּכֹלָּא מֵהַהוּא רְקִיעָא עִלָּאָה נָפַק, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שהכל מאותו הרקיע העליון יצא שנאמר בו "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב). מָאן רָאשֵׁי הַחַיָּה? אִלֵּין תִּפְאֶרֶת וְצַדִּיק. מהם ראשי החיה? הם התפארת והיסוד. רָקִיעַ קָאִים לְעֵילָא מִינַּיְיהוּ לְדַבְּרָא כֹּלָּא כִּדְקָא יֵאוֹת. הרקיע עומד למעלה מהם להנהיג הכל כמו שצריך.

דִּבְהַאי רָקִיעַ קָיְימִין כ"ב אַתְוָן עִלָּאִין, וּבְהוּ אִתְכְּלִילוּ כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּהַהוּא בֵּירָא תַּתָּאָה, דְּהָא כֹּלָּא מִתַּמָּן נָפְקוּ וַדַּאי. בזה הרקיע עומדים כ"ב אותיות עליונות, ובהן נכללות כל בריות העולם, כמו שנכלל הכל באותה הבאר התחתונה שהיא המלכות, שהרי כולם יצאו משם ודאי. וְכַמָּה רְתִיכִין מְשַׁמְּשִׁין לְאִלֵּין אַתְוָן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּדַרְגַּיְיהוּ. וכמה מרכבות משתמשות לאלו האותיות שנודעות במדריגותיהן. וּכְפוּם אִסְתְּחָרוּתָא דְּאִינוּן אַתְוָן הָכִי נָטְלִין צֵירוּפִין לְזִינַיְיהוּ לְבַר, וּמִלִּין קָיְימִין עַל קִיּוּמַיְיהוּ כִּדְקָא יֵאוֹת. וכפי שסובבות אלו האותיות, כך נוטלים הצירופים למיניהם לבחוץ, והדברים עומדים על קיומם כמו שראוי. בְּגִין כָּךְ כֻּלְהוֹ צֵירוּפִין דְּעָלְמָא מֵרָקִיעַ דָּא נָפַק. לפיכך, כל הצירופים שבעולם מרקיע זה יצאו. לפיכך נאמר בְּגִין כָּךְ "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דְּבֵיהּ קָיְימִין כ"ב אַתְוָן אִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי" (ישעיהו מה, יא) דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּאִינוּן אַתְוָן. שברקיע הזה עומדים כ"ב אותיות אלו שנאמר בהם "הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי", שהכל נכלל באלו האותיות.

וְי"ב הויו"ת קָיְימִין (דף יא' עמוד א) בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שִׁית לִימִינָא וְשִׁית לִשְׂמָאלָא, בְּהוּ אִסְתַּחְרָן צֵירוּפִין בְּקַדְמִיתָא, כְּמָה דִּנְפַק מֵהַהוּא רָקִיעַ. וי"ב הויו"ת עומדות באותו העמוד האמצעי, שש לימין ושש לשמאל, בהם סובבים הצירופים בתחילה – כמו שיוצא מאותו הרקיע. וְרָזָא דִּלְהוֹן תְּלָת הויי"ן דְּבְהוֹן תְּרֵיסַר אַתְוָן, וְאִינּוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא. וסודם שלוש הויו"ת, שבהם י"ב אותיות, והם כללות הכל, למעלה, למטה ובאמצע. יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בְּהוּ אֲנִי רִאשׁוֹן לְעֵילָא, אֲנִי אַחֲרוֹן לְתַתָּא, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעִיתָא. בהם אני ראשון למעלה, אני אחרון למטה, ומבלעדי אין אלהים באמצע.

דְּלֵית לְךָ צֵירוּפָא חַד בְּאוֹרַיְתָא דְּלָא נָפִיק כֹּלָּא מֵאֵלִין תְּלָת. שאין לך צירוף אחד בתורה שלא יוצא הכל מאלו השלושה: וְחָכְמָה בִּינָה וְדַעַת אִיהוּ יה"ו, חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת יה"ו, נֵצַח הוֹד יְסוֹד יה"ו. שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ ליהו"ה, והשכינה שהיא ה' אחרונה משלימה כולם ליהו"ה, וּבָהּ יְהֹוָה מֶלֶךְ וְכוּ'. וְהָכִי מִסְתַּחֲרַן צֵירוּפִין בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. וכך סובבים הצרופים בתורה ודאי. לפיכך, בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג), אִלֵּין דְּיָדְעִין לְצָרְפָא צֵירוּפִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יֵאוֹת: אילו שיודעים לצרף צירופים במקומם כמו שראוי:

 

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה לו: בְּרֶדֶת הַשְּׁכִינָה בִּתְהוֹמוֹת הס"א נִקְרֵאת "יוֹנָה", וּבְהוֹנָאָה שׁוֹלֶטֶת עַל הס"א בְּכָל מָקוֹם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה יָרְדָה לְעִמְקֵי תְּהוֹמוֹת שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצֻלָּה בִּלְבַב יַמִּים", זֶה יוֹנָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי", שֶׁהִיא יוֹנָה לְס"מ, וְתַמָה לְהַקָּבָּ"ה, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל". וּכְמוֹ שֶׁיּוֹרֶדֶת בְּאֵלֶּה תְּהוֹמוֹת כָּךְ הִיא מַשְׁלֶטֶת שְׁלִיטָה שֶׁלְּךָ עַל כֻּלָּם. אֵל אֱמֶת גַּלֵּה אֱמֶת בְּעוֹלָמְךָ, כִּי לְךָ מְקַוִּים יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ כָּל תְּהוֹמוֹת חֲשׁוּכִים. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 

תפילה לז: בַּעֲלוֹת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְדַרְגָּא דְקַן צִפּוֹר, יַעֲלוּ עִמּוֹ כָּל תִיקוּנִים שֶׁתִּקְּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וְשָׁם תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה עַל כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מַמְתִּין לְקַן צִפּוֹר לְהִתְעַלּוֹת שָׁם, שֶׁבּוֹ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" וְכוּ', וּמִיָּד "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים", שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲלֶה שָׁם, יַעֲלֶה עִמּוֹ כֹּחַ כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁתִּקְּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה", וּמִיָּד שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם תִּהְיֶה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל כֻּלָּם, עַל כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים" וְתֹקֶף הַכֹּל עַל אוֹתָם הַבָּנִים, "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" וַדַּאי, שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים לְיַחֵד יִחוּד שֶׁלְּךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "קָרוֹב יְהוָֹה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶּאֱמֶת". גַּלֵּה אֲמִתְּךָ לַמְיַחֲלִים לָךְ, "גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ", לָדַעַת שֶׁבֶּאֱמֶת בָּטְחוּ, וְלֹא יְכַזֵּב מִצַּד שֶׁקֶר שֶׁל ס"מ הָרָשָׁע, "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 

תפילה לח: כָּל שְׁמוֹתָיו יִתְ', לִפְעָמִים נִסְתָּמִים מִפְּנֵי הַשֶּׁקֶר הַשּׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, מִלְּבַד שֵׁם הוי"ה ב"ה שֶׁאֵין שֶׁקֶר מַגִּיעַ אֵלָיו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בְּרָכָה שֶׁלְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "בִּרְכַּת יְהוָֹה הִיא תַּעֲשִׁיר", בִּרְכַּת שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה, שֶׁכַּמָּה שֵׁמוֹת הֵם שֶׁנִּקְרָאִים בְּרֵכוֹת מַיִם, לְהָבִיא מַיִם שֶׁלְּךָ לְהַשְׁפִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֵׁם יְהוָֹה ב"ה זֶה "מוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" שֶׁשֶּׁקֶר אֵינוֹ שׁוֹלֵט שָׁם לִסְתֹּם אוֹתוֹ, וּמִיָּד שֶׁזֶּה יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם "בִּרְכַּת יְהוָֹה הִיא תַּעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ", הֲרֵי זֹאת תִּקְוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אַחַר כָּל הַחֹשֶׁךְ שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם בַּגָּלוּת, שֶׁאַף עַל גַב שֶׁהַחֹשֶׁךְ שָׁלַט בִּשְׁאָר הַבְּרֵיכוֹת, הֲרֵי זֹאת "מוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" וַדַּאי, וּמִיָּד יִוָּדַע כִּי "אַתָּה יְהוָֹה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוֶיךָ", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא "וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוַי". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.