תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְחֵיוָון בְּהוֹן כְּתִיב "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹ"ת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), זֶה אֶל זֶה וַדַּאי, כְּגַוְונָא דְלוּחִין דְאוֹרַיְיתָא דְאִתְּמַר בְּהוֹן "כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו), "לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים" (שמות לא, יח) וְגוֹ', "לֻחֹת אֶבֶן", מַאי אֶבֶן? דָּא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּיה, שֶׁמִּמֶּנָּה הוּשָׁתַת הָעוֹלָם, וְהִיא בַת עֵינָא, עֲלָהּ אִתְּמַר "עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם" (זכריה ג, ט), וְאִינוּן שִׁבְעָה גִּלְדֵּי עֵינָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ" (תהלים קיט, קסד), וְדָא מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, דְאִתְּמַר בָּהּ "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), מַאי "הַבּוֹנִים"? אִלֵּין אִינוּן מָארֵי מַתְנִיתִין דְּאִינוּן בָּנָאן בִּנְיָינִין דְּעָלְמָא, וּפוֹסְקֵי הֲלָכוֹת, דְּמָאֲסוּ בָהּ בְּגָלוּתָא, אִתְּמַר בָּהּ "הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), בְּגִין דְּאִיהִי הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי קַבָּלָה לְמֹשֶׁה, וּמַה דַּהֲוַת בַּת עֵינָא אוּכְמָא, מִינָהּ וּבָהּ יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָהִיר עָלְמָא, בְּגִין דְּאִיהוּ נָהִיר בָּהּ.
וְעַיְינִין דְּנַהֲרִין בְּאוֹרַיְיתָא, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" (תהלים קמה, טו), וְצָרִיךְ בַּר נַשׁ לְאִתְעַסְּקָא בְּהוֹן תָּדִיר עֵרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם תָּמִיד, לְאִסְתַּכְּלָא בָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעֵינוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא, יב), וְאוֹלִיפְנָא תָּמִיד מִתָּמִיד, תָּמִיד דְּעֶרֶב וָבֹקֶר, מִתָּמִיד דְּתָּמִיד "עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא, יב), וְהָא תָּמִיד דְּעֶרֶב וָבֹקֶר דִּקְרִיאַת שְׁמַע אִיהוּ, אֶלָּא מִכַּאן אוֹלִיפְנָא דְמָאן דְּקָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע עֵרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד, כְּאִלּוּ קִיֵּים "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח) בְּאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח).
(דף קמה ע"ב) וְסֵפֶר תּוֹרָה אִיהוּ עַיִן, תְּרֵי כַּנְפֵי עֵינָא תְּרֵי לוּחֵי, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר תָּמִיד "עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה" (דברים יא, יב), וּמַאי "בָּהּ"? בְּבַת עַיִן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְכַנְפֵי עֵינָא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט), תְּלַת גַּוָּונִין כְּלָל וּפְרָט, וּכְלָל וְאִינוּן "אֶהְיֶ"ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ"ה" (שמות ג, יד), דְּאִינוּן כְּלָל בְּכָל אוֹרַיְיתָא, "אֶהְיֶיה" כְּלָל, "אֲשֶׁר" פְּרָט, "אֶהְיֶיה" כְּלָל. קְרִיצִין דְּעַל עַיְינִין, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" (שיר השירים ה, יא), וְאִינוּן תִּלֵּי תִּלִּים. מִצְחָא דְעַל עַיְינִין בָּהּ "צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ" (שמות לט, ל), מְרוּקָם בְּגַוָּונִין וְצִיּוּרִין דְּבֵי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָא, וְצִיּוּרִין דִּילָהּ שִׁרְטוּטִין בְּפוּתְיָא וּבְאוּרְכָּא, מִנְּהוֹן דְּקִיקִין מִנְּהוֹן רַבְרְבִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר 'בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר', לְקַצֵּר אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ, לְהַאֲרִיךְ מִסִּטְרָא דְו', לְקַצֵּר מִסִּטְרָא דְי'.
אַנְפּוֹי דְמַטְרוֹנִיתָא, אִינוּן מ"ט אַנְפִּין טָהוֹר, נַהֲרִין כְּשׁוֹשַׁנָּה חִוָּור וְסוּמַק, נָטְלִין מִימִינָא וּשְׂמָאלָא, גַּוָּון חִוָּור בְּלִיבּוּן דַּעֲנָוָה, סוּמַק בֹּשֶׁת דִּדְחִילוּ, יְרָא בֹשֶׁת, כַּד אִתְחַזְּרוּ יְרוֹקִין, הָא חָתָן דִּילָהּ אִסְתַּלַּק לְגַבֵּי חַמָּה דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה. וּמֵאִלֵּין תְּלַת גַּוָּונִין דְּאַנְפִּין תַּלְיָין שַׁבְעִין וּתְרֵין אַנְפִּין כְּחוּשְׁבַּן חֶסֶד, וּבְהוֹן יר"ו אַתְוָון כְּחֻשְׁבַּן גְּבוּרָה, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְ"וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה" (שמות לד, ו), רָזָא דְעִיבּוּר, נָהִיר בְּהוֹן לְגַבֵּי כַלָּה בְּאַרְבַּע אַנְפִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת" (יחזקאל א, ו), וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ וָא"ו עִיבּוּר הַשָּׁנָה, דְאִית בָּהּ תְּלַת עֲשַׂר יַרְחִין, וְאִנּוּן וְאִיהִי בְּרָאשֵׁי תֵּיבִין וָ'הוּ אֲ'נִי וָ'הוּ, וּבֵיהּ אִיהוּ אִשָּׁה וְאִיהִי אִשָּׁה עוּבָרָה, סוֹד הָעִבּוּר יְסוֹד, דְּאִיהוּ יְסוֹד טִפָּה, דְמִינָהּ אִתְעֲבִידַת עִבּוּר, דְּאִיהוּ וא"ו, דְּהָא וָא"ו בְּלָא טִפָּה לֵית לָהּ עִבּוּר, וְדָא אִיהוּ מוֹחָא דְתַמָּן חָכְמָה.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים.
וְחֵיוָון בְּהוֹן כְּתִיב "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹ"ת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), וּבַחַיּוֹת כָּתוּב בָּהֶם וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יהו"ה צְבָאוֹ"ת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, זֶה אֶל זֶה וַדַּאי, כְּגַוְונָא דְלוּחִין דְאוֹרַיְיתָא דְאִתְּמַר בְּהוֹן "כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו), "לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים" (שמות לא, יח) וְגוֹ', לֻחוֹת אֶבֶן כְּתוּבִים וְגוֹמֵר "לֻחֹת אֶבֶן", מַאי אֶבֶן? לֻחֹת אֶבֶן, מַה זֶּה אֶבֶן? דָּא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּיה, שֶׁמִּמֶּנָּה הוּשָׁתַת הָעוֹלָם, וְהִיא בַת עֵינָא, זוֹ אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְהִיא בַּת הָעַיִן, עֲלָהּ אִתְּמַר "עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם" (זכריה ג, ט), וְאִינוּן שִׁבְעָה גִּלְדֵּי עֵינָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ" (תהלים קיט, קסד), עָלֶיהָ נֶאֱמַר עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם, וְהֵם שִׁבְעָה גִּלְדֵי הָעַיִן, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, וְדָא מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, דְאִתְּמַר בָּהּ "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), וְזוֹ הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, מַאי "הַבּוֹנִים"? מִי הַבּוֹנִים? אִלֵּין אִינוּן מָארֵי מַתְנִיתִין דְּאִינוּן בָּנָאן בִּנְיָינִין דְּעָלְמָא, וּפוֹסְקֵי הֲלָכוֹת, אֵלּוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁבּוֹנִים אֶת הַבִּנְיָנִים שֶׁל הָעוֹלָם וּפוֹסְקִים הֲלָכוֹת, שֶׁמָּאֲסוּ בַגָּלוּת, דְּמָאֲסוּ בָהּ בְּגָלוּתָא, אִתְּמַר בָּהּ "הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), בְּגִין דְּאִיהִי הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי קַבָּלָה לְמֹשֶׁה, נֶאֱמַר בָּהּ הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, קַבָּלָה לְמֹשֶׁה, וּמַה דַּהֲוַת בַּת עֵינָא אוּכְמָא, מִינָהּ וּבָהּ יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָהִיר עָלְמָא, בְּגִין דְּאִיהוּ נָהִיר בָּהּ, וּמַה שֶּׁהָיְתָה בַּת הָעַיִן שְׁחוֹרָה, מִמֶּנָּה וּבָהּ יִהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר לָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מֵאִיר בָּהּ.
וְעַיְינִין דְּנַהֲרִין בְּאוֹרַיְיתָא, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" (תהלים קמה, טו), וְהָעֵינַיִם שֶׁמְּאִירוֹת בַּתּוֹרָה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, וְצָרִיךְ בַּר נַשׁ לְאִתְעַסְּקָא בְּהוֹן תָּדִיר עֵרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם תָּמִיד, וְצָרִיךְ אָדָם לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם תָּמִיד, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם תָּמִיד, לְאִסְתַּכְּלָא בָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעֵינוֹי, שֶׁיִּסְתַּכֵּל בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֵינָיו. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא, יב), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב תָּמִיד עֵינֵי יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, וְאוֹלִיפְנָא תָּמִיד מִתָּמִיד, תָּמִיד דְּעֶרֶב וָבֹקֶר, מִתָּמִיד דְּתָּמִיד "עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא, יב), וְלָמַדְנוּ תָּמִיד מִתָּמִיד, תָּמִיד שֶׁל עֶרֶב וָבֹקֶר מִתָּמִיד שֶׁל תָּמִיד – עֵינֵי יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ בָּהּ, וְהָא תָּמִיד דְּעֶרֶב וָבֹקֶר דִּקְרִיאַת שְׁמַע אִיהוּ, וַהֲרֵי הַתָּמִיד שֶׁל עֶרֶב וָבֹקֶר הוּא שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, אֶלָּא מִכַּאן אוֹלִיפְנָא דְמָאן דְּקָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע עֵרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד, כְּאִלּוּ קִיֵּים "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח) בְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד, כְּאִלּוּ קִיֵּם וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.
(דף קמה ע"ב) וְסֵפֶר תּוֹרָה אִיהוּ עַיִן, תְּרֵי כַּנְפֵי עֵינָא תְּרֵי לוּחֵי, וְסֵפֶר תּוֹרָה הוּא עַיִן, שְׁנֵי כַּנְפֵי הָעַיִן – שְׁנֵי לוּחוֹת, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר תָּמִיד "עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה" (דברים יא, יב), וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר תָּמִיד עֵינֵי יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה, וּמַאי "בָּהּ"? וּמַה זֶּה בָּהּ? בְּבַת עַיִן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, בָּבַת הָעַיִן שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, וְכַנְפֵי עֵינָא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט), וְעַל כַּנְפֵי הָעַיִן נֶאֱמַר פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. תְּלַת גַּוָּונִין כְּלָל וּפְרָט, וּכְלָל וְאִינוּן "אֶהְיֶ"ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ"ה" (שמות ג, יד), דְּאִינוּן כְּלָל בְּכָל אוֹרַיְיתָא, שְׁלֹשָׁה גְוָנִים – כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, וְהֵם אהי"ה אֲשֶׁר אהי"ה, שֶׁהֵם כְּלָל בְּכָל הַתּוֹרָה, "אֶהְיֶיה" כְּלָל, "אֲשֶׁר" פְּרָט, "אֶהְיֶיה" כְּלָל אהי"ה כְּלָל, אֲשֶׁר פְּרָט, אהי"ה כְּלָל. קְרִיצִין דְּעַל עַיְינִין, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" (שיר השירים ה, יא), וְאִינוּן תִּלֵּי תִּלִּים. הַגַּבּוֹת שֶׁעַל הָעֵינַיִם, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב, וְהֵם תִּלֵּי תִלִּים. מִצְחָא דְעַל עַיְינִין בָּהּ "צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ" (שמות לט, ל), מְרוּקָם בְּגַוָּונִין וְצִיּוּרִין דְּבֵי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָא, עַל הַמֵּצַח שֶׁעַל הָעֵינַיִם צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, מְרֻקָּם בִּגְוָנִים וְצִיּוּרִים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, וְצִיּוּרִין דִּילָהּ שִׁרְטוּטִין בְּפוּתְיָא וּבְאוּרְכָּא, וְהַצִּיּוּרִים שֶׁלָּהּ שִׂרְטוּטִים בָּרֹחַב וּבָאֹרֶךְ, מִנְּהוֹן דְּקִיקִין מִנְּהוֹן רַבְרְבִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר 'בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר', מֵהֶם קְטַנִּים מֵהֶם גְּדוֹלִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר, לְקַצֵּר אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ, לְהַאֲרִיךְ מִסִּטְרָא דְו', לְקַצֵּר מִסִּטְרָא דְי', לְקַצֵּר – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ, לְהַאֲרִיךְ מֵהַצַּד שֶׁל ו', לְקַצֵּר מִצַּד שֶׁל י'.
אַנְפּוֹי דְמַטְרוֹנִיתָא, אִינוּן מ"ט אַנְפִּין טָהוֹר, נַהֲרִין כְּשׁוֹשַׁנָּה חִוָּור וְסוּמַק, פְּנֵי הַגְּבִירָה, הֵם אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע פָּנִים טָהוֹר, מְאִירִים כַּשּׁוֹשַׁנָּה, לָבָן וְאָדֹם, נָטְלִין מִימִינָא וּשְׂמָאלָא, נוֹטְלִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, גַּוָּון חִוָּור בְּלִיבּוּן דַּעֲנָוָה, סוּמַק בֹּשֶׁת דִּדְחִילוּ, יְרָא בֹשֶׁת, גָּוֶן לָבָן בַּלִּבּוּן שֶׁל עֲנָוָה, אָדֹם – בֹּשֶׁת שֶׁל יִרְאָה, יְרָא בֹשֶׁת. כַּד אִתְחַזְּרוּ יְרוֹקִין, הָא חָתָן דִּילָהּ אִסְתַּלַּק לְגַבֵּי חַמָּה דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה כְּשֶׁחוֹזְרִים לִירֻקִּים, הֲרֵי הֶחָתָן שֶׁלָּהּ הִסְתַּלֵּק לַחַמָּה, שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה. וּמֵאִלֵּין תְּלַת גַּוָּונִין דְּאַנְפִּין תַּלְיָין שַׁבְעִין וּתְרֵין אַנְפִּין כְּחוּשְׁבַּן חֶסֶד, וּמִשְּׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים הַלָּלוּ שֶׁל הַפָּנִים תְּלוּיִים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם פָּנִים כְּחֶשְׁבּוֹן חֶסֶ"ד, וּבְהוֹן יר"ו אַתְוָון כְּחֻשְׁבַּן גְּבוּרָה, וּבָהֶם מָאתַיִם וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת כְּחֶשְׁבּוֹן גְּבוּרָ"ה, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְ"וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה" (שמות לד, ו), רָזָא דְעִיבּוּר, נָהִיר בְּהוֹן לְגַבֵּי כַלָּה בְּאַרְבַּע אַנְפִּין, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל וַיַּעֲבֹר יהו"ה, סוֹד הָעִבּוּר, מֵאִיר בָּהֶם לַכַּלָּה בְּאַרְבַּע פָּנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת" (יחזקאל א, ו), וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ וָא"ו עִיבּוּר הַשָּׁנָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת, וְהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי הוּא וָא"ו, עִבּוּר הַשָּׁנָה, דְאִית בָּהּ תְּלַת עֲשַׂר יַרְחִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֳדָשִׁים, וְאִנּוּן וְאִיהִי בְּרָאשֵׁי תֵּיבִין וָ'הוּ אֲ'נִי וָ'הוּ, וְהֵם בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת וָ"הוּ אֲ"נִי וָ"הוּ, וּבֵיהּ אִיהוּ אִשָּׁה וְאִיהִי אִשָּׁה עוּבָרָה, וּבוֹ הוּא אִשָּׁה (נ"ל אִישׁ) וְהִיא אִשָּׁה עֻבָּרָה, סוֹד הָעִבּוּר יְסוֹד, דְּאִיהוּ יְסוֹד טִפָּה, דְמִינָהּ אִתְעֲבִידַת עִבּוּר, דְּאִיהוּ וא"ו, סוֹד הָעִבּוּר – יְסוֹד, שֶׁהוּא יְסוֹד טִפָּה שֶׁמִּמֶּנָּה נַעֲשֶׂה עִבּוּר, שֶׁהוּא וָא"ו, דְּהָא וָא"ו בְּלָא טִפָּה לֵית לָהּ עִבּוּר, וְדָא אִיהוּ מוֹחָא דְתַמָּן חָכְמָה, שֶׁהֲרֵי וָא"ו בְּלִי טִפָּה אֵין לָהּ עִבּוּר, וְזֶהוּ הַמֹּחַ, שֶׁשָּׁם הַחָכְמָה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
לְבָתַר "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְכוּ' וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ" (בראשית כז, ל). בְּגִין צֵידָא (דף קסה' עמוד ב') דִּילֵיהּ דְּנָטִיל מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. דְּהָא בְּגִין דָּא אִית לֵיהּ טָעֲנָה לְגַבֵּי סְטַר קַדִּישָׁא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּכֹלָּא יִפּוּק מִתְּחוּת יָדֶיהָ, כְּדֵין "כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח), לְכָל זִמְנִין לְעָלְמִין. וּמִתַּמָּן אִתְבְּנֵי בֵּית הַבְּחִירָה. וְדָוִד בָּעָא לְמִבְנֵי לְבֵית הַבְּחִירָה כֵּיוָן דְּיָרִית מָלְכוּ בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי, בֵּיהּ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּרָזָא דְּאֶחָ"ד דָּא דְּאִתְּמָר, מִסִּטְרָא דְּמַזָּלָא דָּא דְּאִתְּמָר, וְאִתְפְּרַשׁ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין. "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק וְאָמַר נַיְחָא לְאִינּוּן דִּמְצַפָּאן וְכוּ'. הָא מָארֵי מְתִיבְתָא מִזְדַּמְּנָן אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אָדָם קַדְמָאָה, סָבָא דְּסָבִין, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. כְּתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) אִלֵּין (דף קסו' עמוד א') חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. מַאי חֲבָלִין? אֶלָּא חֶבֶל דָּא בִּתְלָת אִתְקְשַׁר דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, דִּבְהוּ כְפִתִּין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא לְמִיהְוֵי בְּגָלוּתָא, וְלָא יִפּוֹק בְּתוּקְפֵּיהּ עַד זִמְנָא דְּיִתְחֲזֵי. כְּדֵין "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא מנצפ"ך צָרָה וַדַּאי. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְבַּסְּמַת שְׂמָאלָא וְאִתְכַּפִיאַת לִימִינָא, אִתְהַדַּר צָרָה לְרְצֵה. וְאִתְּמָר בֵּיהּ 'רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם. וְרָזָא דָּא "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). דְּהָא בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא אִתְתַּקַּן בְּתִיקּוּנָא לְגַבֵּי יְמִינָא, יְמִינָא בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְדָא רְצֵה. 'וְאַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ' (עירובין נד) וְכוּ'. דְּהָא תּוּקְפָּא דְּתִיאוּבְתָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דָּא אִיהוּ. וּכְדֵין "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז), דְּהָכִי שַׁלִּיט יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא בָּעֵי לְאִתְתַּקְּפָא עַל יְמִינָא, וְלָא אִתְכַּפְיָא לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין עֵת צָרָה הִיא וַדַּאי. וּבְחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְהַדַּר שְׂמָאלָא לְאִתְבַּסְּמָא בִימִינָא וַדַּאי. כְּדֵין עֵת צָרָה אִתְהַדַּר עֵת רָצוֹן, לְאִתְעָרְאָה בֵּיהּ (דף קסו' עמוד ב') בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דִּשְׁמָאלָא אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְכַד אִתְתְּקַף יְמִינָא אִתְהַדַּר אִיהוּ נָמֵי לָאוֹר. בְּגִין כָּךְ יַזְהִירוּ בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, לְאַהַדְרָא שְׂמָאלָא לִימִינָא וַדַּאי. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו) וְכוּ'. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דִּשְׁמָאלָא דְּגָרְמוּ חֲשׁוּכָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, כֻּלְהוֹ נָמֵי מִתְבַּסְּמָן יִתְהַדְּרוּן בִימִינָא. וְאִינּוּן גַּרְמַיְיהוּ יִגְרְמוּן חֶדְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל.
בָתַר "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְכוּ' וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ" (בראשית כז, ל). בְּגִין צֵידָא דִּילֵיהּ דְּנָטִיל מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. בגלל שהצידה שלו הוא מקבל משיירי צד הקדושה, דְּהָא בְּגִין דָּא אִית לֵיהּ טָעֲנָה לְגַבֵּי סְטַר קַדִּישָׁא. שהרי בגלל השיירים יש לו טענה לחלק בצד הקדושה. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּכֹלָּא יִפּוּק מִתְּחוּת יָדֶיהָ, אבל לעתיד לבוא, כשהכל ישמט מתחת ידיו ולא יקבל שום שפע מיד יאמר בו כְּדֵין "כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח), לְכָל זִמְנִין לְעָלְמִין. וּמִתַּמָּן אִתְבְּנֵי בֵּית הַבְּחִירָה. לכל הזמנים לעולם – דהיינו יחלוף לצמיתות ומאותו הזמן יבנה בית הבחירה.
וְדָוִד בָּעָא לְמִבְנֵי לְבֵית הַבְּחִירָה כֵּיוָן דְּיָרִית מָלְכוּ בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי, ודוד רצה לבנות את בית המקדש – בית הבחירה, כיוון שירש את המלכות בסוד הי"ג – גילוי וכללות כל המדריגות שמעליו (כדלעיל), וזה גם סוד בית המקדש, שנאמר בו בֵּיהּ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּרָזָא דְּאֶחָ"ד דָּא דְּאִתְּמָר, מִסִּטְרָא דְּמַזָּלָא דָּא דְּאִתְּמָר. הפסוק בסוד האח"ד שהוא גימ' י"ג נאמר, וְאִתְפְּרַשׁ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין. שנחלק לב' צדדים ימין ושמאל בשני המשיחין שיהיו אח"ד, בסוד הפסוק "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק וְאָמַר נַיְחָא לְאִינּוּן דִּמְצַפָּאן וְכוּ'. והנה קול אחד עלה ואמר, מנוחה לאילו שמצפים וכו', השכינה נקראת מנוחה בזמן שהיא בגדולה ובמקומה והמצפים לראותה במנוחה יזכו להתענג במנוחתה וכו'.
הָא מָארֵי מְתִיבְתָא מִזְדַּמְּנָן והנה ראשי הישיבות של מעלה הזדמנו: אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אָדָם קַדְמָאָה, סָבָא דְּסָבִין, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. כְּתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) אִלֵּין (דף קסו' עמוד א') חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. אלו חבלי משיח. מַאי חֲבָלִין? אֶלָּא חֶבֶל דָּא בִּתְלָת אִתְקְשַׁר דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, מהו סוד החבלים? אלא החבל הזה בקשר משולש נקשר שהם חסד, גבורה ותפארת. דִּבְהוּ כְפִתִּין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא לְמִיהְוֵי בְּגָלוּתָא, וְלָא יִפּוֹק בְּתוּקְפֵּיהּ עַד זִמְנָא דְּיִתְחֲזֵי. שבהם כופתים את המשיח שיהיה בגלות ולא יצא בכוחו עד הזמן הראוי כשיעלה ברצונו ית', ואז, כְּדֵין "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) עת צרה היא מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא מנצפ"ך צָרָה וַדַּאי. מצד שמאל שהוא הדינים הרמוזים באותיות מנצפ"ך – הם צרה ודאי. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְבַּסְּמַת שְׂמָאלָא וְאִתְכַּפִיאַת לִימִינָא, אִתְהַדַּר צָרָה לְרְצֵה. אבל בוא וראה, בזמן שיתמתק צד השמאל והיה כפוף תחת צד הימין שהוא החסד, תתהפך צר"ה ל- רצ"ה. כנאמר בתפילה וְאִתְּמָר בֵּיהּ 'רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). דְּהָא בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא אִתְתַּקַּן בְּתִיקּוּנָא לְגַבֵּי יְמִינָא, אישך הוא צד הימין – צד החסד, ובזמן שצד שמאל יתתקן בתיקוניו לגבי הימין, יְמִינָא בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְדָא רְצֵה. הימין יתאווה בתשוקה להתחבר בה בחוזק גדול, וזה רצה.
'וְאַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ' (עירובין נד) וְכוּ'. דְּהָא תּוּקְפָּא דְּתִיאוּבְתָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דָּא אִיהוּ. אילה היא השכינה החביבה על בעלה, שהרי חוזק תשוקתה בגלל שהיא מצד שמאל שהוא בגבורה. ואז וּכְדֵין "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז) שתהיה נכנעת כלפיו והוא ישפיע בה ברווח גדול, דְּהָכִי שַׁלִּיט יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא שכך שולט הימין הוא הצד שנותן את השפע – בצד שמאל שהיא הכלי שמקבל את השפע, והוא ימשול מלשון והוא ימשיך בך. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא בָּעֵי לְאִתְתַּקְּפָא עַל יְמִינָא, וְלָא אִתְכַּפְיָא לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין עֵת צָרָה הִיא וַדַּאי. אבל בזמן שרוצה צד השמאל להתחזק על צד הימין, ולא נכנע תחתיו, עליו נאמר "עת צרה", בהיצרות פתחי נתינת וקבלת השפע ודאי.
וּבְחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְהַדַּר שְׂמָאלָא לְאִתְבַּסְּמָא בִימִינָא וַדַּאי. ובכח הזוהר הזה שלך הרמח"ל, שהוא זוהר הרקיע המגיע מצד היסוד, תחזור השמאל להתמתק בימין ודאי, כְּדֵין עֵת צָרָה אִתְהַדַּר עֵת רָצוֹן, לְאִתְעָרְאָה בֵּיהּ (דף קסו' עמוד ב') בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא. ואז עת צרה תחזור להיות עת רצון, כשיתעורר אליה הימין בתשוקה תקיפה להשפיע בה.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דִּשְׁמָאלָא אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְכַד אִתְתְּקַף יְמִינָא אִתְהַדַּר אִיהוּ נָמֵי לָאוֹר. שהשמאל מצד הדין הוא חשוך, וכאשר מתחזק הימין, חוזר גם הוא לאור. בְּגִין כָּךְ יַזְהִירוּ בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, לְאַהַדְרָא שְׂמָאלָא לִימִינָא וַדַּאי. לכן, "יַזְהִירוּ" בכוח הזוהר הזה, להחזיר השמאל לימין ודאי. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה נאמר "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו) וְכוּ' השרוי בגלות נמצא בחשיכה ובעצבות ומייחל לשוב ולהאיר כנגד ימי הרעה. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דִּשְׁמָאלָא דְּגָרְמוּ חֲשׁוּכָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, שהרי כל מדרגות השמאל שגרמו חשיכה לישראל בגלות, כֻּלְהוֹ נָמֵי מִתְבַּסְּמָן יִתְהַדְּרוּן בִימִינָא, וְאִינּוּן גַּרְמַיְיהוּ יִגְרְמוּן חֶדְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל, כולם גם כן יתבסמו ויחזרו לימין, והם עצמם יגרמו שמחה לישראל בשעה שיאירו – תחת היותם חשוכים.
מאמר הגאולה | גילוי האור הגנוז
בתום הקליפה והרשעים, יתגלה האור הגנוז על ישראל, וממנו תתגלה חכמה עצומה ויהנו מזיו השכינה.
וְהִנֵּה לֶעָתִיד לָבֹא יִגָּלֶה זֶה הָאוֹר הַגָּנוּז כֵּיוָן שֶׁאֵין עוֹד קְלִיפָּה וְלֹא רְשָׁעִים. וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ" (ישעיהו ס, א) וְלָכֵן יִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַזֶּה אֶל יִשְׂרָאֵל, וְיִהְיֶה גּוּפָם זָךְ מִכֹּחַ הָאוֹר הַהוּא.
וְעַל הַמְשִׁיחִים כָּתוּב, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְהֵם ב' הַמְשִׁיחִים בְּסוֹד הַנֵּצַח וְהַהוֹד, "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" (דניאל יב, ג) הֵם שְׁאַר הַשָּׂרִים אֲשֶׁר יָקוּמוּ לִרְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל תַּחַת הַמְשִׁיחִים וְהֵם יִהְיוּ "כַּכּוֹכָבִים" הַמְּקַבְּלִים אוֹרָם מִן הַשָּׁמֶשׁ. וְנוֹדַע שֶׁהַשְּׁכִינָה עַצְמָהּ תִּהְיֶה סוֹבֶבֶת עַל הַמְשִׁיחִים וּמַקֶּפֶת סְבִיבוֹתֵיהֶם, וְסוֹד זֶה נִתְבָּאֵר בַּפָּסוּק, "וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד" (ישעיהו כד, כג) וְהֵם זְקֵנִים שֶׁקָּנָה חָכְמָה בְּסוֹד, "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'" (ישעיהו יא, ב) שֶׁהוּא אוֹר הַחָכְמָה הַסְּתוּמָה. וְעוֹד זְקֵנִים מִפְּנֵי הַיְּחִידָה עַצְמָהּ שֶׁהִיא כָּךְ. וְהִנֵּה בְּכָל שְׁאַר הַפְּעָמִים הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת וּמִשָּׁם מֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל, וַאֲפִילוּ מֹשֶׁה כָּךְ הָיָה, אֶלָּא שֶּׁבְּכֹחַ גָּדוֹל הָיָה הָאוֹר בּוֹקֵעַ וְיוֹצֵא. אֲבָל בִּמְשִׁיחִים כָּתוּב, "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ" (ישעיהו ל, כ) כִּי הַשְּׁכִינָה, מִלְּבַד שָׁכְנָה בְּתוֹכָם – עוֹד תְּסוֹבְבֵם, וְיֵהָנוּ יִשְׂרָאֵל מִזִּיוָוהּ בְּגִילוּי. וְהִנֵּה הָאֱמֶת שֶׁגַּם מֹשֶׁה תִּהְיֶה לוֹ הַמַּעֲלָה הַזֹּאת עִם הַמְשִׁיחִים וְגַם יוֹתֵר, וְזֶה כְּבָר נִתְפָּרֵשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּסוֹד, "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה" (דברים לד, י), וְנִמְצָא שְׁעָתָהּ יֵהָנוּ יִשְׂרָאֵל מֵאוֹר הַשְּׁכִינָה הַרְבֵּה, וְעַל כֵּן "מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" (ישעיהו יא, ט).