Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף מח ע"ב) וְעוֹד 'מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא', כַּד נוֹלַד מֹשֶׁה אִתְּמַר בֵּיהּ "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב), דְחָמַאת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּה, וּמִיָּד דְּנָגְעָה בֵּיהּ בַּת פַּרְעֹה אִתְדַּכִּיאַת וְאִתְּסִיאַת מִצָּרַעְתָּא דִילָהּ, וּמֹשֶׁה אִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ צָרַעַת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג" (שמות ד, ו), דִּבְהַהוּא זִמְנָא דְנָגְעָה בֵיהּ בַּת פַּרְעֹה, פָרְחַת שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ, וּבְגִין דָּא כַד בָּעָא לְאִתְקָרְבָא לְגַבָּהּ בַּסְּנֶה, אָמְרָה לֵיהּ "אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג, ה) עַד דְּיִתְפַּשַּׁט מֵהַהוּא גוּפָא דְנָגְעַת בֵּיהּ בַּת פַּרְעֹה, תַּמָּן אַחֲזֵי לֵיהּ, דְּגוּפָא דְבַר נַשׁ בְּהַאי עָלְמָא, אִיהוּ צָרַעַת מִמַּשְׁכָא דְחִוְיָא.
לְבָתַר דְּאִתְפַּשַּׁט מִנֵּיהּ, וְהָדַר לְגִנְּתָא דְּעֵדֶן, אִתְלַבַּשׁ בְּגוּפָא קַדִּישָׁא דִילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), וְהָכִי אִתְלַבַּשׁ מֹשֶׁה בָּהּ, וְדָא אִיהוּ "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), כְּקַדְמֵיתָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), וּבְגִין דָּא אָמַר לֵיהּ "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג, ה), דָּא גוּפָא דַהֲוָה לֵיהּ כְּנַעַל, הַהוּא דְנָגְעָה בֵיהּ בַּת פַּרְעֹה, וְאִתְלַבַּשׁ בְּאָחֳרָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא אַהֲדַרַת עֲלֵיהּ שְׁכִינְתָּא.

וּבְגִין דָּא אִתְחֲזֵי לֵיהּ בְּאָתִין דְּעָבַד בְּאָת קַדְמָאָה, וְאָמַר לֵיהּ "הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" (שמות ד, ו) וְכוּ', וְאַמַּאי בְּחֵיקֶךָ, הָכָא רָמִיז "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ" (מיכה ז, ה), וְהִנֵּה "מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג" (שמות ד, ו), וּלְבָתַר אַחֲזֵי לֵיהּ דְּאִתְדַּכְיָא בְאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בָּהּ "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז).

וְעוֹד שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמִסִּטְרָא דְפָרָה שׁוֹר, וְדָא אִיהוּ וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל, וּמִסִּטְרָא דְּעֶגְלָה, "עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת" (ויקרא ט, ב), וּפָרָה וַדַּאי אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה כַּד נָטְלַת מִן גְּבוּרָה, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עֶגְלָה כַּד נְטִילַת מִנֵּיהּ.

וְעוֹד קַרְנֵי פָרָה נֶצַח וָהוֹד, "בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו" (דברים לג, יז), קַרְנֵי רְאֵם חֶסֶד גְּבוּרָה, דְיַעֲבִיד בְּהוֹן קְרָבָא בַעֲמָלֵק, וְיִמְחֵי לֵיהּ וּלְזַרְעֵיהּ מִן עָלְמָא.

וְעוֹד קַרְנֵי פָרָה אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּמִתְוַוכְּחִין דָּא עִם דָּא בְאוֹרַיְיתָא, וּמִתְנַגְּחִין כַּשְּׁוָורִים דָּא עִם דָּא, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה אִיהִי מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה דְאִתְקְרֵי אֱלֹהִים, וּבֵיהּ פָּתְחַת אוֹרַיְיתָא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), בְּגִין דָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אִינוּן מִתְנַגְּחִין בְּאוֹרַיְיתָא כַּשְּׁוָורִים דָּא עִם דָּא, וּבְגִין דָּא "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג) מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, "יָרִיעַ" בִּתְרוּעָה, "יַצְרִיחַ" בַּשְּׁבָרִים, "עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר" (שם) בִּתְקִיעָה בְּהַהוּא זִמְנָא כָל סְפִירָן נָטְלִין מִגְּבוּרָה, וּשְׁמָא דְ-יוד הא ואו הא, וַאֲפִילוּ מַלְאָכִים דִּלְעֵילָא, וְיִשְׂרָאֵל דִּלְתַתָּא.

וּלְבָתַר דְּנָטִיל נוּקְמָא מִנַּיְיהוּ, יִתְמַלֵּא רַחֲמִין עַל יִשְׂרָאֵל, וְקֳדָם דִּיְהֵא נָטִיל נוּקְמָא מֵעֲמָלֵק, לָא יְתִיב בְּכָרְסַיָּא, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְנָטִיל נוּקְמָא מִבְּנֵי עֵשָׂו, יֵיתֵי לְפַיְיסָא לְאַיָּלָתָא, וְאִיהִי גַעְיָ"א וּבוֹכָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" (ירמיהו לא, יד), עַד דְּאוֹמֵי לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא לוֹן מֵעָלְמָא, וְיִקְטוֹל בְּהוֹן, עַד דְּיִצְטַבַּע יַמָּא מִן דִּמְהוֹן, וְיִקְטוֹל בְּהוֹן עַד דְּיִתְפַּרְנְסוּן מִנְּהוֹן חֵיוָון בָּרָא תְּרֵי עֲשַׂר שְׁנִין, וְעוֹפִין דִּשְׁמַיָּא שֶׁבַע שְׁנִין.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף מח ע"ב) וְעוֹד 'מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא', כַּד נוֹלַד מֹשֶׁה אִתְּמַר בֵּיהּ "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב), דְחָמַאת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּה, וְעוֹד מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא, כְּשֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה נֶאֱמַר בּוֹ (אֵצֶל בַּת פַּרְעֹה), וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, שֶׁרָאֲתָה עִמּוֹ שְׁכִינָה,  וּמִיָּד דְּנָגְעָה בֵּיהּ בַּת פַּרְעֹה אִתְדַּכִּיאַת וְאִתְּסִיאַת מִצָּרַעְתָּא דִילָהּ, וּמֹשֶׁה אִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ צָרַעַת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג" (שמות ד, ו), וּמִיָּד שֶׁנָּגְעָה (הִיא) בּוֹ, נִטְהֲרָה וְנִרְפְּאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּבְמֹשֶׁה נִדְבְּקָה צָרַעַת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג.  דִּבְהַהוּא זִמְנָא דְנָגְעָה בֵיהּ בַּת פַּרְעֹה, פָרְחַת שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנָּגְעָה בּוֹ בַּת פַּרְעֹה, פָּרְחָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה,  וּבְגִין דָּא כַד בָּעָא לְאִתְקָרְבָא לְגַבָּהּ בַּסְּנֶה, אָמְרָה לֵיהּ "אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג, ה) וּמִשּׁוּם זֶה, כְּשֶׁרָצָה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ בַּסְּנֶה, אָמְרָה לוֹ אַל תִּקְרַב הֲלוֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ,עַד דְּיִתְפַּשַּׁט מֵהַהוּא גוּפָא דְנָגְעַת בֵּיהּ בַּת פַּרְעֹה, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט מֵאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁנָּגְעָה בּוֹ בַּת פַּרְעֹה,  תַּמָּן אַחֲזֵי לֵיהּ, דְּגוּפָא דְבַר נַשׁ בְּהַאי עָלְמָא, אִיהוּ צָרַעַת מִמַּשְׁכָא דְחִוְיָא שָׁם הֶרְאָה לוֹ שֶׁגּוּף הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא צָרַעַת מֵעוֹר הַנָּחָשׁ.

לְבָתַר דְּאִתְפַּשַּׁט מִנֵּיהּ, וְהָדַר לְגִנְּתָא דְּעֵדֶן, אִתְלַבַּשׁ בְּגוּפָא קַדִּישָׁא דִילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), אַחַר שֶׁהִתְפַּשֵּׁט מִמֶּנּוּ וְחָזַר לְגַן עֵדֶן, הִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף קָדוֹשׁ לוֹ, וְזֶהוּ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ, וְהָכִי אִתְלַבַּשׁ מֹשֶׁה בָּהּ, וְדָא אִיהוּ "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), כְּקַדְמֵיתָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), וְכָךְ מֹשֶׁה הִתְלַבֵּשׁ בָּהּ, וְזֶהוּ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ, כָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי,  וּבְגִין דָּא אָמַר לֵיהּ "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג, ה), דָּא גוּפָא דַהֲוָה לֵיהּ כְּנַעַל, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר לוֹ שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, זֶה הַגּוּף שֶׁהָיָה לוֹ כְנַעַל,  הַהוּא דְנָגְעָה בֵיהּ בַּת פַּרְעֹה, וְאִתְלַבַּשׁ בְּאָחֳרָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא אַהֲדַרַת עֲלֵיהּ שְׁכִינְתָּא אוֹתוֹ שֶׁנָּגְעָה בּוֹ בַּת פַּרְעֹה וְהִתְלַבֵּשׁ בְּאַחֵר, וּבְאוֹתוֹ זְמַן חָזְרָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה.

וּבְגִין דָּא אִתְחֲזֵי לֵיהּ בְּאָתִין דְּעָבַד בְּאָת קַדְמָאָה, וְאָמַר לֵיהּ "הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" (שמות ד, ו) וְכוּ', וּמִשּׁוּם זֶה נִרְאָה (הֶרְאָה) לוֹ בָּאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה בָּאוֹת הָרִאשׁוֹנָה, וְאָמַר לוֹ הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וְכוּ',  וְאַמַּאי בְּחֵיקֶךָ, וְלָמָּה בְּחֵיקֶךָ?  הָכָא רָמִיז "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ" (מיכה ז, ה), וְהִנֵּה "מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג" (שמות ד, ו), כָּאן רוֹמֵז, מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ, וְהִנֵּה מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג, וּלְבָתַר אַחֲזֵי לֵיהּ דְּאִתְדַּכְיָא בְאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בָּהּ "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז) וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה לוֹ שֶׁנִּטְהַר בַּתּוֹרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ. וְעוֹד שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמִסִּטְרָא דְפָרָה שׁוֹר, וְדָא אִיהוּ וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל, וְעוֹד, שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה הִיא עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמִצַּד שֶׁל פָּרָה - שׁוֹר, וְזֶהוּ וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל,  וּמִסִּטְרָא דְּעֶגְלָה, "עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת" (ויקרא ט, ב), וּפָרָה וַדַּאי אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה כַּד נָטְלַת מִן גְּבוּרָה, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עֶגְלָה כַּד נְטִילַת מִנֵּיהּ וּמִצַּד שֶׁל עֶגְלָה - עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, וּפָרָה וַדַּאי נִקְרֵאת שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה כְּשֶׁנּוֹטֶלֶת מִגְּבוּרָה, וּשְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה עֶגְלָה כְּשֶׁנּוֹטֶלֶת מִמֶּנּוּ.

וְעוֹד קַרְנֵי פָרָה נֶצַח וָהוֹד, "בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו" (דברים לג, יז), קַרְנֵי רְאֵם חֶסֶד גְּבוּרָה, דְיַעֲבִיד בְּהוֹן קְרָבָא בַעֲמָלֵק, וְיִמְחֵי לֵיהּ וּלְזַרְעֵיהּ מִן עָלְמָא., וְעוֹד קַרְנֵי פָרָה - נֵצַח וְהוֹד, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, קַרְנֵי רְאֵם - חֶסֶד גְּבוּרָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶם קְרָב עִם עֲמָלֵק, וְיִמְחֶה אוֹתוֹ וְאֶת זַרְעוֹ מֵהָעוֹלָם.וְעוֹד קַרְנֵי פָרָה אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּמִתְוַוכְּחִין דָּא עִם דָּא בְאוֹרַיְיתָא, וּמִתְנַגְּחִין כַּשְּׁוָורִים דָּא עִם דָּא, (ְעוֹד קַרְנֵי פָרָה, אֵלּוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמִּתְוַכְּחִים זֶה עִם זֶה בַּתּוֹרָה וּמִתְנַגְּחִים כְּמוֹ שְׁוָרִים זֶה עִם זֶה,  בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה אִיהִי מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה דְאִתְקְרֵי אֱלֹהִים, וּבֵיהּ פָּתְחַת אוֹרַיְיתָא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), מִשּׁוּם שֶׁתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁנִּקְרֵאת אֱלֹהִי"ם, וּבוֹ פּוֹתַחַת הַתּוֹרָה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם,  בְּגִין דָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אִינוּן מִתְנַגְּחִין בְּאוֹרַיְיתָא כַּשְּׁוָורִים דָּא עִם דָּא, בִּגְלַל זֶה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְנַגְּחִים בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שְׁוָרִים זֶה עִם זֶה, וּבְגִין דָּא "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג) מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, "יָרִיעַ" בִּתְרוּעָה, "יַצְרִיחַ" בַּשְּׁבָרִים, "עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר" (שם) בִּתְקִיעָה   וּמִשּׁוּם זֶה יהו"ה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא - מִצַּד הַגְּבוּרָה, יָרִיעַ - בִּתְרוּעָה, יַצְרִיחַ - בִּשְׁבָרִים, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר - בִּתְקִיעָה.  בְּהַהוּא זִמְנָא כָל סְפִירָן נָטְלִין מִגְּבוּרָה, וּשְׁמָא דְ-יוד הא ואו הא, וַאֲפִילוּ מַלְאָכִים דִּלְעֵילָא, וְיִשְׂרָאֵל דִּלְתַתָּא. בְּאוֹתוֹ זְמַן כָּל הַסְּפִירוֹת נוֹטְלוֹת מִגְּבוּרָה, וְהַשֵּׁם שֶׁל יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וַאֲפִלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַטָּה.

וּלְבָתַר דְּנָטִיל נוּקְמָא מִנַּיְיהוּ, יִתְמַלֵּא רַחֲמִין עַל יִשְׂרָאֵל, וְקֳדָם דִּיְהֵא נָטִיל נוּקְמָא מֵעֲמָלֵק, לָא יְתִיב בְּכָרְסַיָּא, וְאַחַר שֶׁנּוֹטֵל מֵהֶם נְקָמָה, יִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְלִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹטֵל נְקָמָה מֵעֲמָלֵק לֹא יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְנָטִיל נוּקְמָא מִבְּנֵי עֵשָׂו, יֵיתֵי לְפַיְיסָא לְאַיָּלָתָא, וְאִיהִי גַעְיָ"א וּבוֹכָה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנּוֹטֵל נְקָמָה מִבְּנֵי עֵשָׂו, יָבֹא לְפַיֵּס אֶת הָאַיֶּלֶת, וְהִיא גוֹעָ"ה וּבוֹכָה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" (ירמיהו לא, יד), עַד דְּאוֹמֵי לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא לוֹן מֵעָלְמָא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, עַד שֶׁנִּשְׁבָּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִירָם מֵהָעוֹלָם,וְיִקְטוֹל בְּהוֹן, עַד דְּיִצְטַבַּע יַמָּא מִן דִּמְהוֹן, וְיִקְטוֹל בְּהוֹן עַד דְּיִתְפַּרְנְסוּן מִנְּהוֹן חֵיוָון בָּרָא תְּרֵי עֲשַׂר שְׁנִין, וְעוֹפִין דִּשְׁמַיָּא שֶׁבַע שְׁנִין וְיַהֲרֹג בָּהֶם עַד שֶׁיִּצְטַבַּע הַיָּם מִדָּמָם, וְיַהֲרֹג בָּהֶם עַד שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ מֵהֶם חַיּוֹת הַבָּר שְׁנֵים עָשָׂר שָׁנִים, וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁבַע שָׁנִים.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, בְּגָלוּתָא רָזָא דְּשִׁינְתָא אִיהוּ, דִּכְתִיב "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בראשית טו, יב). וְדָא זִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן' וְדָא ע"ב דְּנָהִיר לב"ן וְאִתְּמָר. כְּגַוְנָא דָּא בְּגָלוּתָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא נָטַר לַהּ לִשְׁכִינְתָּא. דְּמַלְכָּא לְעֵילָא אִסְתְּלַק וְאוּקְמוּהָ. וּבְחֵילָא דָּא אִתְּתַּקְּפַת שְׁכִינְתָּא תַּקִּיפוּתָא סַגִּי דְּלָא יִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ אֲפִילוּ בְּפוּרְקָנָא. וְרָזָא דָּא "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב) דָּא קֹדֶשׁ עִלָּאָה וַדַּאי. "וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (שם) אִלֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְדָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּמִתְחַבְּרָן כְּחַד, בְּרָזָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן" (תהלים קכח, ה). מָאן אֲתַר נְהִירוּ דְּתִיקּוּנָא יִפּוֹק לְעָלְמָא? אֶלָּא מִצִּיּוֹן וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּבֵיהּ "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט) לִיקָרָא דִּילַהּ מַמָּשׁ. דְּהָא בְּכָל אִינוּן תִּיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנַת (דף קא' עמוד ב') בְּגָלוּתָא אִתְחַבָּר בַּהּ מַלְכָּא בְּפוּרְקָנָא. "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט), לְכָבוֹד וַדַּאי. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְאַרְבְּעִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ, לא) דְּאִתְּמָר בְּהוּ "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" (ישעיהו מ, כט) אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דִּיְהוֹן בְּעָלְמָא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא, דְּבְהוֹן יִתְתְּקַן עָלְמָא וְיִתְתְּקַף מִמַּאי דְּאִתְחֲלַּשׁ בְּגָלוּתָא. אֲבָל "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין מֵתִין דִּיקוּמוּן מֵעַפְרָא. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי יְקוּמוּן? אֶלָּא בְּגִין לְאִתְּעָרָא כֻּלְהוֹ מִלִּין קַדְמָאִין דַּהֲווֹ כְּבָר, כַּמָּה עַקְתִּין דְּעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל. דִּכְדֵין יְקוּמוּן כָּל אִינוּן דְּאִתְקְטָלוּ מֵאוּמִין דְּעָלְמָא, וְכֻלְהוֹ דְּקָטְלוּ לוֹן מְלָכִין, דְּגָזְרוּ כַּמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֹלָּא לְאִתְּעָרָא דַּרְגִּין עִלָּאִין לְמֶעֱבַד נוֹקְמִין בְּאִינוּן חַיָיבַיָּא. וְרָזָא דָּא "יִחְיוּ מֵתֶיךָ" (ישעיהו כו, יט) וְכוּ' "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (שם), (דף קב' עמוד א')  אִלֵּין עֲמָלֵקִים דְּיִתְמַחוּן מֵעָלְמָא, בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִתְעֲרוּתָא דְּיִתְעָרוּן אִינוּן מֵתִין דִּיקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי:

תָּא חֲזֵי, בְּגָלוּתָא רָזָא דְּשִׁינְתָא אִיהוּ, דִּכְתִיב בוא וראה, זמן הגלות הוא סוד השינה שכתוב: "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בראשית טו, יב). וְדָא זִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה בזמן שנאמר בו  'וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן' וְדָא ע"ב דְּנָהִיר לב"ן וְאִתְּמָר. וזה בזמן שרק שם ע"ב למאיר לשם ב"ן כמו בזמן השינה בכל יום. כְּגַוְנָא דָּא בְּגָלוּתָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא נָטַר לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, דְּמַלְכָּא לְעֵילָא אִסְתְּלַק וְאוּקְמוּהָ. וכענין זה, בזמן הגלות עתיקא קדישא שומר את השכינה, כיון שהמלך העליון הסתלק וכבר ביארנו ענין זה. וּבְחֵילָא דָּא אִתְּתַּקְּפַת שְׁכִינְתָּא תַּקִּיפוּתָא סַגִּי דְּלָא יִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ אֲפִילוּ בְּפוּרְקָנָא. ובכל זה מתחזקת השכינה, בכח רב, שלא יפרד ממנה אפילו בזמן הגלות, וע"כ ככל שמתארך הגלות והס"א חושבת שהיא מרויחה - אין זה אלא לרעתה. וזה סוד וְרָזָא דָּא "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב) דָּא קֹדֶשׁ עִלָּאָה וַדַּאי. זה הקדש העליון ודאי, "וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (שם) אִלֵּין אלה הם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְדָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּמִתְחַבְּרָן כְּחַד, בְּרָזָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי, וזה בשתי המשיחין שמתחברים כאחד, בסוד העליון ודאי. "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן" (תהלים קכח, ה). מָאן אֲתַר נְהִירוּ דְּתִיקּוּנָא יִפּוֹק לְעָלְמָא? מאיזה מקום יצא אור התיקון לעולם? אֶלָּא מִצִּיּוֹן וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּבֵיהּ אלא מציון שהוא מקום בית המקדש שנאמר בו "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט) לִיקָרָא דִּילַהּ מַמָּשׁ לכבוד שלו ממש. דְּהָא בְּכָל אִינוּן תִּיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנַת (דף קא' עמוד ב') בְּגָלוּתָא אִתְחַבָּר בַּהּ מַלְכָּא בְּפוּרְקָנָא. שהרי בכל אלה התיקונים שנתקנה בגלות יתחבר בה המלך בגאולה, וזה "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט), לְכָבוֹד וַדַּאי.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. הגדול הם גילוי אורות עליונים שבעליונים שיתגלו הגאולה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי: אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְאַרְבְּעִין

> בכח הצדיקים שיהיו בזמן הגאולה יתחזק העולם

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה האדם הראשון, סבא דסבין, בא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוּ נאמר על אלה שנאמר בהם "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ, לא) דְּאִתְּמָר בְּהוּ שנאמר בהם "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" (ישעיהו מ, כט) אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דִּיְהוֹן בְּעָלְמָא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא, דְּבְהוֹן יִתְתְּקַן עָלְמָא וְיִתְתְּקַף מִמַּאי דְּאִתְחֲלַּשׁ בְּגָלוּתָא. אלה הם הצדיקים שיהיו בעולם בזמן הגאולה, שבהן יתוקן העולם ויתחזק ממה שהיה חלש בגלות.

> תחית המתים תעורר זכרון הצרות והשמדות וה' ינקום את נקמתם בגאולה

אֲבָל "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין מֵתִין דִּיקוּמוּן מֵעַפְרָא. אלו הם המתים שיקומו מקברם. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי יְקוּמוּן? ואם תשאל למה יקומו? אֶלָּא בְּגִין לְאִתְּעָרָא כֻּלְהוֹ מִלִּין קַדְמָאִין דַּהֲווֹ כְּבָר. אלא כדי לעורר כל אותם הדברים והמאורעות שבעבר שהיו כבר, כַּמָּה עַקְתִּין דְּעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, לעורר את זכרון הצרות שעברו על ישראל, דִּכְדֵין יְקוּמוּן כָּל אִינוּן דְּאִתְקְטָלוּ מֵאוּמִין דְּעָלְמָא, וְכֻלְהוֹ דְּקָטְלוּ לוֹן מְלָכִין, דְּגָזְרוּ כַּמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. ואז יקומו כל אלה הרוגי מלכות שנהרגו ע"י אומות העולם, וכל אלו שהרגו אותם המלכים שגזרו כמה שמדות על עם ישראל, וְכֹלָּא לְאִתְּעָרָא דַּרְגִּין עִלָּאִין לְמֶעֱבַד נוֹקְמִין בְּאִינוּן חַיָיבַיָּא. והכל כדי לעורר את המדרגות העליונות לעשות נקמות באלו הרשעים, וזה סוד, וְרָזָא דָּא "יִחְיוּ מֵתֶיךָ" (ישעיהו כו, יט) וְכוּ' "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (שם), (דף קב' עמוד א') אִלֵּין עֲמָלֵקִים דְּיִתְמַחוּן מֵעָלְמָא, אלו העמלקים שימחו מהעולם, בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִתְעֲרוּתָא דְּיִתְעָרוּן אִינוּן מֵתִין דִּיקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי: אלא בהתעוררות שיתעוררו אלו המתים שיקומו לתחיה לעתיד לבוא.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ק"ס: בגלות דברי הארץ תלוים בשפה התחתונה והשקר והחשך חופים עליהם. בשפה העליונה תלויה מידת ואמת. בחבורם ע"י ישראל יודע האמת ויתגלה היחוד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. וַדַּאי "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי שְׂפָתַיִם הֵם שֶׁבָּהֶם דִּבַּרְתָּ דִּבּוּרִים שֶׁלְּךָ בְּעֶשֶׂר מַאֲמָרוֹת דִּכְתִיב "בִּדְבַר יְהוָֹה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ", שָׁמַיִם וָאָרֶץ, יִשְׂרָאֵל בָּאֶמְצַע לְחַבֵּר שְׂפָתַיִם אֵלֶּה, דִּכְתִיב בָּהֶם "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם". וּלְפִי שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רַע", בַּשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה רָצִיתָ לָתֵת מָקוֹם גַּם לָרַע שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹלֵט, וְזֶה שֶׁקֶר שֶׁחִפָּה עַל דִּבְרֵי אֶרֶץ שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ" וכו'. וְעִם כֹּל זֶה, אֵינְךָ מֵנִיחַ לְס"א לִשְׁלֹט בָּעוֹלָם אֶלָּא "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר", לְגַלּוֹת אוֹר אַפִילוּ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְנֶאֶמַר בְּךָ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה", וּבַשָּׂפָה עֶלְיוֹנָה שָׁם עוֹמֵד הַכֹּל בֶּאֱמֶת, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וְגַם נֶצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר". וּבְשָׁעָה שֶׁיִּתְחַבְּרוּ שְׁנֵי שְׂפָתַיִם כְּאֶחָד שֶׁהֵם שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, מִיָּד יֵאָמֵר בָּהֶם "מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר", בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁמְּחַבֵּר אוֹתָם דִּכְתִיב "אַחַת הִיא יוֹנָתִי... אַחַת הִיא לְאִמָּהּ", וְאָז יִוָּדַע שֶׁהָאֱמֶת שֶׁלְּךָ יַעֲמֹד לְעוֹלָם דִּכְתִיב בּוֹ "הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם". וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ אַפִילוּ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ בַּעֲבוּר אוֹר זֶה שֶׁאַתָּה מֵאִיר עֲלֵיהֶם דִּכְתִיב "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהוָֹה אוֹר לִי", וְכֵן תַּעֲבִיר חֹשֶׁךְ זֶה לְגַמְרֵי דִּכְתִיב "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אָרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָֹה" וכו'. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.