Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהילים צ, א), "תְּפִלָּה לְדָוִד" (תהלים פו, א) בֵּית הַכְּנֶסֶת אִיהוּ כִּנּוּסְיָא דְכֻלְּהוּ בִרְכָאָן, תְּפִלָּה אִיהִי בְּגִין דְּאִיהוּ סוּס לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִיהִי אִתְעֲבִידַת טְפֵלָה לְרוֹכֵב, הָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'אֵין הָרוֹכֵב טָפֵל לַסּוּס אֶלָּא הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב', אִית טָפֵל בְּט' וְאִית תָּפֵל בְּת', כְּגוֹן "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח" (איוב ו, ו), וְהַאי תְּפִלָּה הָכִי אִיהִי בְּת'.
וְאִיהִי כּוֹס דְּיַיִן, דְּאִיהוּ יַיִ"ן חוּשְׁבַּן סוֹ"ד מִן יְ'סוֹד, וְצָרִיךְ בֵּיהּ עֲשָׂרָה דְבָרִים כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, וְאִינוּן כְּחֻשְׁבַּן י' מִן יְסוֹד, וְאִינוּן עִטּוּר וְעִטּוּף הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה חַ"י וּמָלֵא, מְקַבְּלוֹ בִּתְרֵי יְדוֹי וְנוֹתְנוֹ בְּיָמִין, וְיָהֵיב עֵינוֹי בֵּיהּ, וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וּמְשַׁגְּרֵיהּ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ.
עִטּוּר מִסִּטְרָא דַעֲטָרָה דִבְּרִית מִילָה. עִטּוּף "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" (שם, קד, ב), וְאִם הוּא עָנִי דְלֵית בֵּיהּ אֶלָּא רְבִיעִית לוֹג דְּאִיהִי שִׁעוּרָא דְאָת ד', אִתְּמַר "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (שם, קב, א). הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִלְּגָאו וּשְׁטִיפָה מִלְּבָר, וְרָזָא דְמִלָּה "וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ" (ויקרא טז, יט).
קָם סָבָא חֲדָא מִבָּתַר טוּלָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, אֲבָל הַאי כּוֹס צָרִיךְ לְסַלְקָא לֵיהּ בְּדַרְגּוֹי, עִטּוּר מִסִּטְרָא דַעֲטָרָה דְאִיהִי כֶתֶר עֶלְיוֹן עַל רֵישָׁא דְצַדִּיק, עִטּוּף כְּגוֹן "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" (שם), מַאי עוֹטֶה? דָא י' דְּאִתְעַטַּף בְּאוֹר וְאִתְעֲבִיד אַוִּיר, וְהַאי דְּאִתְעַטַּף אִיהוּ חָכְמָה.
הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה דְאִיהוּ "וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ" (ויקרא טז, יט), טַהֲרָה מִסִּטְרָא דְכַהֲנָא, דְאִתְּמַר בְּכַהֲנָא טָבַל וְעָלָה אִתְדַּכֵּי לְמֵיכַל בִּתְרוּמָה, "וְקִדְּשׁוֹ" מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם" (ע"פ במדבר ח'). 'חַי' מִסִּטְרָא דְצַדִּיק חַ"י עָלְמִין כְּלִיל חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, וּ'מָלֵא' מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. 'וּמְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְנוֹתְנוֹ בְּיָמִין', דָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב), 'כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים', וְאִיהוּ "יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" (שמות טו, ו), תְּרֵין יְדַיִן אִינוּן ה"ה, חַד שְׂמָאלָא וְחַד יְמִינָא, וּבְגִין דָּא צָרִיךְ לְאִתְיַיהֲבָא בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, מִשּׁוּם 'כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא'.
(דף פה ע"א) 'וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ', עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ" (תהלים קמה, טו), וְאִינוּן תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט דְּאִינוּן י' י', דְּאִינוּן בַּת עֵינָא יְמִינָא וּבַת עֵינָא שְׂמָאלָא, וּבֵינַיְיהוּ ו' זְעִירָא זְעִיר אַנְפִּין, דְּאִיהוּ "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו).
'וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח' מִסִּטְרָא דְי' זְעִירָא חָכְמַת שְׁלֹמֹה. 'וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ' דָא אִימָּא עִלָּאָה, דְאִתְּמַר בָּהּ 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ'.
וּבְגָלוּתָא לֵית לָן אֶלָּא אַרְבָּעָה, חַ"י מָ"לֵא שְׁ"טִיפָה הֲ"דָחָה, וְסִימָנִיךְ חֲמִשָּׁה, וְאִינוּן מִסִּטְרָא דְאָת ה' דְּאִיהִי רְבִיעִית לְחֻשְׁבָּנָא, וְאִיהִי דָלֵ"ת עֲנִיָּה, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִינָהּ ו' דְּאִיהוּ שִׁית דַּרְגִּין. הַכּוֹס אִיהוּ בְּרָזָא דְיאהדונה"י דְאִיהוּ כ"ו ה"ס, כּוֹס בְּחֻשְׁבָּנָא אלהי"ם.


"תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה(תהילים צ, א)"תְּפִלָּה לְדָוִד" (תהלים פו, א) בֵּית הַכְּנֶסֶת אִיהוּ כִּנּוּסְיָא דְכֻלְּהוּ בִרְכָאָן, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, תְּפִלָּה לְדָוִד, בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא כִנּוּס שֶׁל כָּל הַבְּרָכוֹת,  תְּפִלָּה אִיהִי בְּגִין דְּאִיהוּ סוּס לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַתְּפִלָּה הִיא מִשּׁוּם שֶׁהוּא סוּס לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,   וְאִיהִי אִתְעֲבִידַת טְפֵלָה לְרוֹכֵב, וְהִיא נַעֲשֵׂית טְפֵלָה לָרוֹכֵב, הָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה,  'אֵין הָרוֹכֵב טָפֵל לַסּוּס אֶלָּא הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב', אֵין הָרוֹכֵב טָפֵל לַסּוּס אֶלָּא הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב.  אִית טָפֵל בְּט' וְאִית תָּפֵל בְּת', כְּגוֹן "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח" (איוב ו, ו), וְהַאי תְּפִלָּה הָכִי אִיהִי בְּת'. יֵשׁ טָפֵל בְּט' וְיֵשׁ תָּפֵל בְּת', כְּמוֹ הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח?! וְהַתְּפִלָּה הַזּוֹ כָּךְ הִיא בְּת'.

וְאִיהִי כּוֹס דְּיַיִן, דְּאִיהוּ יַיִ"ן חוּשְׁבַּן סוֹ"ד מִן יְ'סוֹד, וְהִיא כּוֹס שֶׁל יַיִן, שֶׁהוּא יַיִ"ן חֶשְׁבּוֹן סוֹ"ד מִן יְסוֹד,  וְצָרִיךְ בֵּיהּ עֲשָׂרָה דְבָרִים כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, וְאִינוּן כְּחֻשְׁבַּן י' מִן יְסוֹד, וְצָרִיךְ בּוֹ עֲשָׂרָה דְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וְהֵן כְּחֶשְׁבּוֹן י' מִן יְסוֹד,  וְאִינוּן עִטּוּר וְעִטּוּף הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה חַ"י וּמָלֵא, מְקַבְּלוֹ בִּתְרֵי יְדוֹי וְנוֹתְנוֹ בְּיָמִין, וְהֵם עִטּוּר וְעִטּוּף, הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, חַ"י וּמָלֵא, מְקַבְּלוֹ בִשְׁתֵּי יָדָיו וְנוֹתְנוֹ בְיָמִין,  וְיָהֵיב עֵינוֹי בֵּיהּ, וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וּמְשַׁגְּרֵיהּ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ. וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ, וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וּמְשַׁגְּרוֹ בְמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ,

עִטּוּר מִסִּטְרָא דַעֲטָרָה דִבְּרִית מִילָה. עִטּוּף "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" (שם, קד, ב), עָטוּר מִצַּד שֶׁל עֲטָרָה שֶׁל בְּרִית מִילָה, עִטּוּף, עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, וְאִם הוּא עָנִי דְלֵית בֵּיהּ אֶלָּא רְבִיעִית לוֹג וְאִם הוּא עָנִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא רְבִיעִית לוֹג,  דְּאִיהִי שִׁעוּרָא דְאָת ד', אִתְּמַר "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (שם, קב, א). שֶׁהִיא הַשִּׁעוּר שֶׁל הָאוֹת ד', נֶאֱמַר תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִלְּגָאו וּשְׁטִיפָה מִלְּבָר, וְרָזָא דְמִלָּה "וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ" (ויקרא טז, יט). הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִבִּפְנִים וּשְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, וְסוֹד הַדָּבָר - וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ.

קָם סָבָא חֲדָא מִבָּתַר טוּלָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, קָם זָקֵן אֶחָד מֵאַחַר הַצֵּל שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, יָפֶה אָמַרְתָּ,  אֲבָל הַאי כּוֹס צָרִיךְ לְסַלְקָא לֵיהּ בְּדַרְגּוֹי, אֲבָל אֶת הַכּוֹס הַזּוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ בְּדַרְגוֹתֶיהָ,  עִטּוּר מִסִּטְרָא דַעֲטָרָה דְאִיהִי כֶתֶר עֶלְיוֹן עַל רֵישָׁא דְצַדִּיק, עִטּוּר - מִצַּד שֶׁל עֲטָרָה, שֶׁהִיא כֶתֶר עֶלְיוֹן עַל רֹאשׁ הַצַּדִּיק, עִטּוּף כְּגוֹן "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" (שם), מַאי עוֹטֶה? עִטּוּף - כְּמוֹ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. מַה זֶּה עוֹטֶה?  דָא י' דְּאִתְעַטַּף בְּאוֹר וְאִתְעֲבִיד אַוִּיר, וְהַאי דְּאִתְעַטַּף אִיהוּ חָכְמָה. זֶה י' שֶׁהִתְעַטֵּף בָּאוֹר וְנַעֲשָׂה אֲוִיר, וְזֶה שֶׁהִתְעַטֵּף הוּא חָכְמָה.

הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה דְאִיהוּ "וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ" (ויקרא טז, יט), טַהֲרָה מִסִּטְרָא דְכַהֲנָא, הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, שֶׁהוּא וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ, טָהֳרָה מִצַּד הַכֹּהֵן,  דְאִתְּמַר בְּכַהֲנָא טָבַל וְעָלָה אִתְדַּכֵּי לְמֵיכַל בִּתְרוּמָה, "וְקִדְּשׁוֹ" מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, שֶׁנֶּאֱמַר בַּכֹּהֵן טָבַל וְעָלָה, נִטְהָר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, וְקִדְּשׁוֹ מִצַּד הַשְּׂמֹאל.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם" (ע"פ במדבר ח'). זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם,  'חַי' מִסִּטְרָא דְצַדִּיק חַ"י עָלְמִין כְּלִיל חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, חַ"י מִצַּד שֶׁל צַדִּיק חַ"י הָעוֹלָמִים כּוֹלֵל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה,

 וּ'מָלֵא' מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. 'וּמְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְנוֹתְנוֹ בְּיָמִין', וּמָלֵא מִצַּד שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּמְקַבְּלוֹ בִשְׁתֵּי יָדָיו וְנוֹתְנוֹ בְיָמִין,  דָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב), זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ,  'כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים', וְאִיהוּ "יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" (שמות טו, ו), כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, וְהוּא יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ,  תְּרֵין יְדַיִן אִינוּן ה"ה, חַד שְׂמָאלָא וְחַד יְמִינָא, שְׁתֵּי יָדַיִם הֵן ה"ה, אַחַת שְׂמֹאל וְאַחַת יָמִין,  וּבְגִין דָּא צָרִיךְ לְאִתְיַיהֲבָא בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, מִשּׁוּם 'כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא'. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהִנָּתֵן בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, מִשּׁוּם כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא,

(דף פה ע"א) 'וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ', עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ" (תהלים קמה, טו), וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ,  וְאִינוּן תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט דְּאִינוּן י' י', דְּאִינוּן בַּת עֵינָא יְמִינָא וּבַת עֵינָא שְׂמָאלָא, וְהֵם שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת שֶׁהֵם י' י', שֶׁהֵם בַּת עַיִן יָמִין וּבַת עַיִן שְׂמֹאל,  וּבֵינַיְיהוּ ו' זְעִירָא זְעִיר אַנְפִּין, דְּאִיהוּ "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו). וּבֵינֵיהֶם ו' קְטַנָּה, זְעֵיר אַנְפִּין, שֶׁהוּא שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ.
 
'וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח' מִסִּטְרָא דְי' זְעִירָא חָכְמַת שְׁלֹמֹה. וּמְסַלֵּק מִן הַקַּרְקַע טֶפַח מִצַּד שֶׁל י' קְטַנָּה חָכְמַת שְׁלֹמֹה,  'וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ' וּמְשַׁגְּרוֹ בְמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ, זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, דָא אִימָּא עִלָּאָה, דְאִתְּמַר בָּהּ 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ'. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ,

וּבְגָלוּתָא לֵית לָן אֶלָּא אַרְבָּעָה, וּבַגָּלוּת אֵין לָנוּ אֶלָּא אַרְבָּעָה,  חַ"י מָ"לֵא שְׁ"טִיפָה הֲ"דָחָה, וְסִימָנִיךְ חֲמִשָּׁה, חַ"י מָ"לֵא שְׁ"טִיפָה הֲ"דָחָה, וְסִימָנְךָ חֲמִשָּׁה,  וְאִינוּן מִסִּטְרָא דְאָת ה' דְּאִיהִי רְבִיעִית לְחֻשְׁבָּנָא, וְהֵן מִצַּד שֶׁל הָאוֹת ה' שֶׁהִיא רְבִיעִית לַחֶשְׁבּוֹן,  וְאִיהִי דָלֵ"ת עֲנִיָּה, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִינָהּ ו' דְּאִיהוּ שִׁית דַּרְגִּין. וְהִיא דָלֶ"ת עֲנִיָּה, מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה ו' שֶׁהוּא שֵׁשׁ הַדְּרָגוֹת,  הַכּוֹס אִיהוּ בְּרָזָא דְיאהדונה"י דְאִיהוּ כ"ו ה"ס, כּוֹס בְּחֻשְׁבָּנָא אלהי"ם. הַכּוֹס הוּא בְסוֹד שֶׁל יאהדונה"י, שֶׁהוּא כ"ו ה"ס, כּוֹס בְּחֶשְׁבּוֹן אֱלֹהִי"ם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל צַדִּיקַיָּא אִתְּמָר בְּהוּ "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" (ישעיהו ל, כ) דְּהָא כָּל נְהוֹרָא וּקְדוּשָּׁתָא נַהֲרָא בְּאַנְפַּיְיהוּ תָּדִיר, וּמָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּהוּ אִתְנָהִיר מִינַּיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דְּהָא בְּאִינוּן דִּמְעִין אִסְתַּחְיָין אַנְפִּין מֵהַהוּא חֲשׁוּכָא (דף יב' עמוד ב) לְאִתְנַהֲרָא.

וְעוֹד, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ בְּגָלוּתָא "כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ" (ישעיהו נב, יד). וּבְזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמִתַּמָּן יִירְתוּן יִשְׂרָאֵל שַׁפִּירוּ דְּאַנְפִּין וְזִיו יְקָרָא, כְּמָה דְּאָמַר "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים" (איכה ד, ב). אֲבָל בְּגָלוּתָא, "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד) וַדַּאי.

וְעִם כָּל דָּא "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחֲזִיאַת לְאִתְגַּלָּאָה. לְמַאן? אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְפְּקָחוּ עֵינוֹי לְמֶחֱמֵי בִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג). וּמָאן דְּלֵית לֵיהּ נְהוֹרָא דָּא, אִתְּמָר בֵּיהּ "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו). עֲלֵיהּ כְּתִיב "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט), תּוֹעֶה בָּהּ, דְּאִיהִי אָזְלַת וְשַׁטָּאת מֵאֲתַר לַאֲתַר וְלָא עָאלַת לְגוֹ. אֲבָל מָאן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהִירוּ דָּא, לְגַבֵּיהּ אִתְּמָר "וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד), וְאִתְדְּבַק בָּהּ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר. וְאַף עַל גַּב דְּסִטְרָא אַחֲרָא רַדָפְת אֲבַתְרֵיהּ, אִתְּמָר לַהּ דַּיִּיךְ בָּרְשָׁעִים, דַּיָּה לְצָרָה וַדַּאי. כֹּלָּא בְּהַאי יָד חֲזָקָה תַּלְיָא.

 

והיו עיניך רואות את מוריך, המשכת הארת הצדיקים מכח ראיית הנשמה.

אֲבָל צַדִּיקַיָּא אִתְּמָר בְּהוּ אבל להבדיל מהרשעים – נאמר בצדיקים "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" (ישעיהו ל, כ) דְּהָא כָּל נְהוֹרָא וּקְדוּשָּׁתָא נַהֲרָא בְּאַנְפַּיְיהוּ תָּדִיר, שהרי כל האור והקדושה מאירים בפניהם תמיד, וּמָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּהוּ אִתְנָהִיר מִינַּיְיהוּ. ומי שמסתכל בהם נדבקת נשמתו בהם ומאיר מאורם כנר מנר, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דְּהָא בְּאִינוּן דִּמְעִין אִסְתַּחְיָין אַנְפִּין מֵהַהוּא חֲשׁוּכָא (דף יב' עמוד ב)  לְאִתְנַהֲרָא. באותם הדמעות שבקעו את ענני הסטרא אחרא רוחצות פניהם מחושך הגלות ויוצאים מחשכה לאורה.

המשיחין הם המשכילים שיזהירו מאור השכינה בגאולה.

וְעוֹד, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג)אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ בְּגָלוּתָא אלו שני המשיחין שנאמר בהם בגלות "כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ" (ישעיהו נב, יד). בהיותם סובלי חולאים וסובלים את צער השכינה נשחת מראם ממראה אדם, וּבְזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמִתַּמָּן יִירְתוּן יִשְׂרָאֵל שַׁפִּירוּ דְּאַנְפִּין וְזִיו יְקָרָא, ובזמן הגאולה יזהירו פניהם כזהר הרקיע, ומשם יירשו ישראל פנים יפות וזיו יקר, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים" (איכה ד, ב) .אֲבָל בְּגָלוּתָא, אבל בגלות "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד) וַדַּאי.

הארת הקשת היא השכינה המאירה בזמן הראוי לחורבן רק למי שדבק בתורה.

וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה, "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, ידדָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחֲזִיאַת לְאִתְגַּלָּאָה. גם בהיות העננים מכסים על הארץ  והיה ראוי שירד מבול, מתגלה הקשת שזו השכינה שמזדמנת להתגלות לקיום העולם מכוח הברית, לְמַאן? אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְפְּקָחוּ עֵינוֹי לְמֶחֱמֵי בִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא, למי? אלא למי שפוקח את עיניו לראות באור התורה, שנאמר בו דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג)וּמָאן דְּלֵית לֵיהּ נְהוֹרָא דָּא, אִתְּמָר בֵּיהּ ומי שאין בו אור התורה הזה, נאמר בו "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו). שיושב בחושך העולם ונחשב כמת בחייו, ועליו נאמר, עֲלֵיהּ כְּתִיב "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט), עבודתו מאוסה, ותועבה מלשון תּוֹעֶה בָּהּ, דְּאִיהִי אָזְלַת וְשַׁטָּאת מֵאֲתַר לַאֲתַר וְלָא עָאלַת לְגוֹ. שהולכת תפילתו ומשוטטת ממקום למקום ולא נכנסת לתוך ההיכל. אֲבָל מָאן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהִירוּ דָּא, לְגַבֵּיהּ אִתְּמָר אבל למי שמאיר מאור התורה נאמר בו, "וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד), מגיעה אליו הארת השכינה הגנוזה בתורה וְאִתְדְּבַק בָּהּ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר. ונדבק בה להלך אחריה בדרך ישרה, ולא מתפתה ללכת בדרכים עקלקלות. וְאַף עַל גַּב דְּסִטְרָא אַחֲרָא רַדָפְת אֲבַתְרֵיהּ, אִתְּמָר לַהּ דַּיִּיךְ בָּרְשָׁעִים, דַּיָּה לְצָרָה וַדַּאי. ואף על גב, שהסטרא אחרא רודפת אחריו כיוון שהעננים עדיין קיימים, נאמר לסטרא אחרא, דיה לצרה – דייך ברשעים שאת יונקת ממעשיהם המקולקלים ודאי, ומכח זה מאירים פניהם של המשכילים בגלות, כֹּלָּא בְּהַאי יָד חֲזָקָה תַּלְיָא. והכל תלוי בזו היד החזקה. 

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילות שמ"ח - שמ"ט מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה שמ"ח: יחודו יתברך הרמוז באות י', שכופה לאו"ה ומשעבדם לכבודו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הָאֵר לָנוּ אוֹרְךָ בְּג' כֵּלִים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם מֶלֶ"ך, בָּהֶם, יְ'הִ'י אוֹר, י' – בַּמֹּחַ, ה' – בַּלֵּב, [י'] בַּכָּבֵד, וְנַעֲשָׂה כָּבוֹ"ד, וְ-ד' אוֹתִיּוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לְמַעַן שְׁמִ"י יִכְבַּד ה'", שֵׁ"ם י'. וְלָמָּה י'? אֶלָּא יִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁאֵין לוֹ שִׁתּוּף שֶׁיִּהְיֶה כּוֹפֶה לָהֶם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַכָּבוֹד שֶׁלְּךָ, דִּכְתִיב, "לְעָבְדוֹ שֶׁ'כֶ'ם אֶחָד", [ר"ת] שֵׁ'ם כְּ'בוֹד מַ'לְכוּתוֹ, וְאֵלֶּה ע' עֳרָקִין דְּכָבֵד שֶׁהֵם ע' אֻמּוֹת שֶׁכֻּלָּם מִשְׁתַּעְבְּדִים לְ-י' יִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁהֵם עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתַּת יִחוּדְךָ, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה שמ"ט: בגלות שולטים בשס"ה ימות החמה אדמימות הגבורות. אבל בגאולה יתגלה היחוד ויאיר אור יקרות וקפאון, המאיר גם עתה למתקני השכינה ומחזקם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי הַשְּׁכִינָה יְשֵׁנָה בַּגָּלוּת בשס"ה גְּבוּרוֹת שֶׁתְּלוּיִם עָלֶיהָ שֶׁהֵם שס"ה יְמוֹת הַחַמָּה, בָּהֶם, "אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין בִּרְכָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ", בִּזְמַן שֶׁאוֹתוֹ הַשֶׁמֶשׁ מִתְמַלֵּא מֵאוֹר הָעֶלְיוֹן, נֶאֱמַר בּוֹ, "וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שֶׁמֶשׁ", לֹא נִרְאֶה אַדְמִימוּת שֶׁלּוֹ אֶלָּא אוֹר מָתוֹק שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּקוּם בּוֹ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, "בֹּקֶר לֹא עָבוֹת" שֶׁעָבִים אֵלּוּ לֹא נִמְצָאִים, וּבִזְמַן שֶׁאוֹר לֹא מִתְתַּקַּף בּוֹ – לֹא נִרְאֶה מִמֶּנּוּ. כַּמָּה עָבִים נִמְצָאִים, וְשֶׁמֶשׁ מְמַעֵט אוֹרוֹ וְנִרְאָה בְּאוֹתָם הֶעָבִים אָדוֹם בִּגְבוּרָה שֶׁלּוֹ, לְפִיכָךְ, "אֲנִי יְשֵׁנָה" וַדַּאי. אֲבָל "יוֹם אֶחָד הוּא", שֶׁהוּא "לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן", מִצַּד יִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה כְּלָל, זֶה נִשְׁאָר תָּמִיד. וְאוֹתָם שֶׁמְּתַקְּנִים לָהּ לִשְׁכִינָתְךָ מִמֶּנּוּ נוֹטְלִים וְזֶה הוּא שֶׁנֶאֱמַר, "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי", וְזֶה, "וְלִבִּי עֵר". וְתוֹרָה כָּאן מִתְחַזֶּקֶת ב-כ"ז אוֹתִיּוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁהֵם זַ"ךְ, וְעוֹלִים לְחוּשְׁבָּן עֵ"ר, בָּהֶם הוּא רוֹעֶה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִצַּד צַדִּיק שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "הָיָה רוֹעֶה אֶת אֶחָיו בְּצֹאן", וּבַיִּחוּד שֶׁלְּךָ מִתְחַזֶּקֶת שֶׁלֹּא לְהֵחָלֵשׁ בַּגָּלוּת כְּלָל. שֶׁהֲרֵי בַּדְּרָכִים אֲחֵרִים כְּתִיב, "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם אִם תָּעִירוּ" וְכוּ' שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הַקֵּץ אֲבָל בַּתּוֹרָה אַדְּרַבָּא "וְלִבִּי עֵר".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי אָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עוֹסְקִים בְּסוֹד יִחוּדְךָ, וּמִשְׁתַּדְּלִים לְתַקֵּן לָהּ לִשְׁכִינָתְךָ וְאַתָּה מְקַבֵּל עֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ יְהֹוָה עֲנֵנוּ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.