תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
- מקור
- פירוש
אָמַר לֵיהּ, וְהָא אַתְוָון דְיְהֹוָה דְּאִינוּן קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מָאן סָלִיק בְּקַדְמֵיתָא וּמָאן נָחִית? ו' נָחִית בְּקַדְמֵיתָא לְגַבֵּי ה', וּלְבָתַר סָלִיק י' לְגַבֵּי ה' עִלָּאָה, דְהָכִי אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'לֹא אָבֹא בִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה' וְכוּ', לָא יֵיעוּל י' בְּה' עִלָּאָה דְאִיהִי יְרוּשָׁלֵם דִּלְעֵילָא, עַד דְּיֵעוּל ו' בְּה' דְאִיהִי יְרוּשָׁלֵם דִּלְתַתָּא.
אַדְהָכִי הָא סָבָא דְסָבִין קָא נָחִית, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא כַּלָּה אִיהִי בְּבֵי מַרְעָא מֵרְחִימָהָא, צָרִיךְ לְאַתְעָרָא בִדְפִיקוּ דִילָהּ יַתִּיר, דְּהָא "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), קוֹל רְחִימָהָא, דָּפִיק לְגַבָּהּ בִּתְּקִיפוּ סַגִּי לְאַרְבַּע סִטְרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ" (יחזקאל לז, ט), מִסִּטְרָא דְאַוִּיר קַדְמָאָה דְאִיהוּ קַדְמוֹן עַל כֹּלָּא, דְפִיקוּ דְרוּחָא אִיהוּ לַח, מִסִּטְרָא דְחָכְמָה אִיהוּ קַר, מִסִּטְרָא דְאִימָּא אִיהוּ בְחַמִּימוּ סַגִּי, בְּגִין דְּאַוִּיר קַדְמָאָה נָטִיל בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְנָטִיל בַּצַּדִּיק, וְחָכְמָה דְאִיהוּ קַר נָטִיל בַּחֶסֶד וְנֶצַח, וְאִימָּא דְאִיהִי חַמִּימָא נְטִילַת בִּגְבוּרָה וָהוֹד, וּמִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי יָבֵשׁ, דְּאִיהִי אֶרֶץ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ" (בראשית א, י), וְהָא אִינוּן אַרְבַּע וְסָלְקִין לַעֲשַׂר, כְּגַוְונָא דְאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָה, דְּסָלְקִין לַעֲשַׂר יו"ד ה"א וא"ו ה"א.
וּלְתַתָּא מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוֹרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל, אִינוּן לְבוּשִׁין לְאַרְבַּע רוּחִין, דְּאִתְּמַר בְּהוּ "רוּחַ יְהֹוָה, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב), "רוּחַ יְהֹוָה דָּא" אַוִּיר קַדְמָאָה, "רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה" תְּרֵין סְפִירָן אַבַּתְרֵיהּ, "רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה" יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, "רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה" דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּמַלְכוּת.
"וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ג) דָּא רֵיחַ נִיחֹחַ, וּמַאי נִיהוּ רֵיחַ נִיחֹחַ? דָּא צַדִּיק דְּבֵיהּ נְיָיחָא, דְ"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק" (בראשית ו, ט). אִשֶּׁה לַיהוָֹה דָּא נֶצַח וָהוֹד, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" (במדבר כח, ב), אִשֵּׁי יְהֹוָה אִתְקְרִיאוּ, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה), "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יְהֹוָה" (ישעיהו כד, טו), "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים" (שיר השירים ז, ט), "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא), וְאִינוּן תְּרֵי אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה, דִּתְלַת דַּרְגִּין אִינוּן, 'שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי קֹדֶשׁ'. 'שְׂרָפִים' תְּרֵין דְּרוֹעִין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, 'חַיּוֹת' גּוּפָא וּבְרִית, 'אוֹפַנִּים' תְּרֵין שׁוֹקִין, מֶרְכָּבָה דְכֻלְּהוּ שְׁכִינָה, בְּגִין דְּאִינוּן שִׁית תִּיקוּנִין מִסִּטְרָא דְאָת ו', דְּאִיהוּ רוּחָא קַדִּישָׁא. דְּדָפִיק וּמְנַשֵּׁיב בְּכֻלְּהוּ.
(דף קז ע"ב) מַלְכוּת מֶרְכָּבָה דִילָהּ כְּלִילָא מֵאַרְבַּע רוּחִין, וְדָא אִיהוּ רָזָא דוּ פַרְצוּפִין, דְּאִינוּן עֲשָׂרָה דְפִיקִין, דְּאִינוּן ה' דְנָפִיק מִלִּבָּא, דְאִיהוּ הֲבַל ה' ל"ב, ד' אַרְבַּע מַחֲנוֹת, ד' חַיּוֹת לַכִּסֵּא, ו' שִׁית דַּרְגִּין, דְּאִינוּן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, דְּמִתַּמָּן כָּל נִשְׁמָתִין בְּאֹרַח אֲצִילוּת, וְלַאו אִיהוּ הַאי כָּרְסַיָּיא בְּאֹרַח בְּרִיאָה, אֶלָּא בְאֹרַח אֲצִילוּת, דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן" (ירמיהו יז, יב) דְּאִיהוּ מַלְכוּת.
אָמַר לֵיהּ, וְהָא אַתְוָון דְיְהֹוָה דְּאִינוּן קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מָאן סָלִיק בְּקַדְמֵיתָא וּמָאן נָחִית? אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל יהו"ה, שֶׁהֵן קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מִי עוֹלֶה בָרִאשׁוֹנָה וּמִי יוֹרֵד? ו' נָחִית בְּקַדְמֵיתָא לְגַבֵּי ה', וּלְבָתַר סָלִיק י' לְגַבֵּי ה' עִלָּאָה, ו' יוֹרֶדֶת בָּרִאשׁוֹנָה אֶל ה', וְאַחַר כָּךְ עוֹלָה י' אֶל ה' הָעֶלְיוֹנָה, דְהָכִי אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'לֹא אָבֹא בִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה' וְכוּ', שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לֹא אָבֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה וְכוּ', לָא יֵיעוּל י' בְּה' עִלָּאָה דְאִיהִי יְרוּשָׁלֵם דִּלְעֵילָא, עַד דְּיֵעוּל ו' בְּה' דְאִיהִי יְרוּשָׁלֵם דִּלְתַתָּא, לֹא יִכָּנֵס י' בַּה' הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, עַד שֶׁתִּכָּנֵס ו' בְּה', שֶׁהִיא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה.
אַדְהָכִי הָא סָבָא דְסָבִין קָא נָחִית, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא כַּלָּה אִיהִי בְּבֵי מַרְעָא מֵרְחִימָהָא, בֵּינְתַיִם הִנֵּה זְקַן הַזְּקֵנִים יוֹרֵד, וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, הֲרֵי הַכַּלָּה הִיא בְּבֵית חָלְיָהּ מֵאֲהוּבָהּ, צָרִיךְ לְאַתְעָרָא בִדְפִיקוּ דִילָהּ יַתִּיר, דְּהָא "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), קוֹל רְחִימָהָא, דָּפִיק לְגַבָּהּ בִּתְּקִיפוּ סַגִּי לְאַרְבַּע סִטְרִין, צָרִיךְ לְהָעִיר בַּדֹּפֶק שֶׁלָּהּ יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, קוֹל אֲהוּבָהּ דּוֹפֵק אֵלֶיהָ בְּחֹזֶק רַב לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ" (יחזקאל לז, ט), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כֹּה אָמַר יהו"ה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ. מִסִּטְרָא דְאַוִּיר קַדְמָאָה דְאִיהוּ קַדְמוֹן עַל כֹּלָּא, דְפִיקוּ דְרוּחָא אִיהוּ לַח, מִסִּטְרָא דְחָכְמָה אִיהוּ קַר, מִסִּטְרָא דְאִימָּא אִיהוּ בְחַמִּימוּ סַגִּי, מִצַּד הָאֲוִיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא קַדְמוֹן עַל הַכֹּל, דֹּפֶק הָרוּחַ הוּא לַח, מִצַּד הַחָכְמָה הוּא קַר, מִצַּד הָאֵם הוּא בְחֹם רַב, בְּגִין דְּאַוִּיר קַדְמָאָה נָטִיל בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְנָטִיל בַּצַּדִּיק, מִשּׁוּם שֶׁהָאֲוִיר הָרִאשׁוֹן נוֹסֵעַ בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְנוֹסֵעַ בַּצַּדִּיק, וְחָכְמָה דְאִיהוּ קַר נָטִיל בַּחֶסֶד וְנֶצַח, וְחָכְמָה, שֶׁהוּא קַר, נוֹסֵעַ בְּחֶסֶד וְנֵצַח, וְהָאֵם, שֶׁהִיא חַמָּה, נוֹסַעַת בִּגְבוּרָה וְהוֹד, וְאִימָּא דְאִיהִי חַמִּימָא נְטִילַת בִּגְבוּרָה וָהוֹד, וּמִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי יָבֵשׁ, דְּאִיהִי אֶרֶץ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ" (בראשית א, י), וּמִצַּד הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא יָבֵשׁ, שֶׁהִיא אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַיִּקְרָא אֱלֹהִי"ם לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וְהָא אִינוּן אַרְבַּע וְסָלְקִין לַעֲשַׂר, כְּגַוְונָא דְאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָה, דְּסָלְקִין לַעֲשַׂר יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וַהֲרֵי הֵם אַרְבַּע וְעוֹלִים לְעֶשֶּׂר, כְּמוֹ אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו"ה שֶׁעוֹלוֹת לְעֶשֶׂר יו"ד ה"א וא"ו ה"א.
וּלְתַתָּא מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוֹרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל, אִינוּן לְבוּשִׁין לְאַרְבַּע רוּחִין, וּלְמַטָּה מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל, הֵם לְבוּשִׁים לְאַרְבַּע הָרוּחוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוּ "רוּחַ יְהֹוָה, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם רוּחַ יהו"ה, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה. "רוּחַ יְהֹוָה דָּא" אַוִּיר קַדְמָאָה, "רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה" תְּרֵין סְפִירָן אַבַּתְרֵיהּ, רוּחַ יהו"ה – זֶה הָאֲוִיר הָרִאשׁוֹן, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה – שְׁתֵּי סְפִירוֹת אַחֲרָיו, "רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה" יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, "רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה" דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּמַלְכוּת, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה – יָמִין וּשְׂמֹאל, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה – זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וּמַלְכוּת.
"וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ג) דָּא רֵיחַ נִיחֹחַ, וּמַאי נִיהוּ רֵיחַ נִיחֹחַ? וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יהו"ה, זֶה רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וּמַהוּ רֵיחַ נִיחֹחַ? דָּא צַדִּיק דְּבֵיהּ נְיָיחָא, דְ"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק" (בראשית ו, ט) זֶה צַדִּיק שֶׁבּוֹ מְנוּחָה, שֶׁנֹּחַ אִישׁ צַדִּיק. אִשֶּׁה לַיהוָֹה דָּא נֶצַח וָהוֹד, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" (במדבר כח, ב), אִשֶּׁה לַיהו"ה, זֶה נֵצַח וְהוֹד, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, אִשֵּׁי יְהֹוָה אִתְקְרִיאוּ, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה), "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יְהֹוָה" (ישעיהו כד, טו), אִשֵּׁי יהו"ה נִקְרְאוּ, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, עַל כֵּן בָּאוּרִים כַּבְּדוּ יהו"ה, "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים" (שיר השירים ז, ט), "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא), וְאִינוּן תְּרֵי אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף, וְהֵם שְׁנֵי אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה, דִּתְלַת דַּרְגִּין אִינוּן, 'שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי קֹדֶשׁ', שֶׁשָּׁלֹשׁ דְּרָגוֹת הֵן: שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ. 'שְׂרָפִים' תְּרֵין דְּרוֹעִין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, הַשְּׂרָפִים – שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, 'חַיּוֹת' גּוּפָא וּבְרִית, הַחַיּוֹת – הַגּוּף וּבְרִית, 'אוֹפַנִּים' תְּרֵין שׁוֹקִין, מֶרְכָּבָה דְכֻלְּהוּ שְׁכִינָה, הָאוֹפַנִּים שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, הַמֶּרְכָּבָה שֶׁל כֻּלָּם, שְׁכִינָה, בְּגִין דְּאִינוּן שִׁית תִּיקוּנִין מִסִּטְרָא דְאָת ו', דְּאִיהוּ רוּחָא קַדִּישָׁא. דְּדָפִיק וּמְנַשֵּׁיב בְּכֻלְּהוּ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם שֵׁשׁ תִּקּוּנִים מִצַּד הָאוֹת ו', שֶׁהוּא רוּחַ קְדֻשָּׁה (שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), שֶׁדּוֹפֶקֶת וּמְנַשֶּׁבֶת בְּכֻלָּם.
(דף קז ע"ב) מַלְכוּת מֶרְכָּבָה דִילָהּ כְּלִילָא מֵאַרְבַּע רוּחִין, הַמַּלְכוּת, הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלָּהּ כְּלוּלָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, וְדָא אִיהוּ רָזָא דוּ פַרְצוּפִין, דְּאִינוּן עֲשָׂרָה דְפִיקִין, וְזֶהוּ סוֹד דּוּ פַּרְצוּפִים, שֶׁהֵם עֶשֶׂר דְּפִיקוֹת, דְּאִינוּן ה' דְנָפִיק מִלִּבָּא, דְאִיהוּ הֲבַל ה' ל"ב, שֶׁהֵם ה' שֶׁיּוֹצֵאת מֵהַלֵּב, שֶׁהוּא הֶבֶל ה' ל"ב, ד' אַרְבַּע מַחֲנוֹת, ד' חַיּוֹת לַכִּסֵּא, ו' שִׁית דַּרְגִּין, דְּאִינוּן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, ד' אַרְבַּע מַחֲנוֹת, ד' חַיּוֹת לַכִּסֵּא, ו' שֵׁשׁ דְּרָגוֹת, שֶׁהֵם שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, דְּמִתַּמָּן כָּל נִשְׁמָתִין בְּאֹרַח אֲצִילוּת, וְלַאו אִיהוּ הַאי כָּרְסַיָּיא בְּאֹרַח בְּרִיאָה, אֶלָּא בְאֹרַח אֲצִילוּת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנְּשָׁמוֹת בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת, וְאֵין הַכִּסֵּא הַזֶּה בְּדֶרֶךְ בְּרִיאָה, אֶלָּא בְדֶרֶךְ אֲצִילוּת, דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן" (ירמיהו יז, יב) דְּאִיהוּ מַלְכוּת, שֶׁהַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא מַלְכוּת.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
- מקור
- פירוש
אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי, אִימָּא אִתְּתַּקְּפַת בְּדִילַהּ, וְאִתְגַּלֵּי יַרְחָא חַד בְּגִינָהּ, וְדָא חֹדֶשׁ הָעִבּוּר. וְכֹלָּא בְּגִין נִיסָן דִּיְהֵא בְּזִמְנֵיהּ. דְּיַרְחִין מִנִּיסָן עַד תִּשְׁרֵי אִינוּן דְּנוּקְבָא, וְהָכָא אִצְטְרִיךְ שְׁמִירָה. וּמָאן נָטַר? אֶלָּא אִימָּא עִלָּאָה נְטָרַת וַדַּאי. (דף סח' עמוד ב') וְרָזָא דָּא וא"ו. דְא' טְמִירָא אִיהִי לְגוֹ מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וּלִזְמַנִּין דְּאִתְגַּלִּיאַת, וְאִינּוּן תְּלֵיסַר. וְדָא לֵוִי מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּאִתְפְּרַשׁ לְפוּלְחָנָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא, וְלָא קאים בְּחוּשְׁבָּנָא.
וְאִי תֵּימָא אַמַּאי אִקְרֵי עִבּוּר. אֶלָּא דִּבְשַׁעֲתָא [דְּאִתְעַבָּרוּ] בְּנִין בְּגוֹ אִמָּהוֹן, אִתְתְּקָפוּ בְּהַאי קִשּׁוּרָא דְּלָא לְאִתְפָּרְשָׁא מִינַּהּ, אֲבָל רָזָא סָתִים לְגוֹ וַדַּאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ כֹּלָּא נָטְלִין מֵאִמָּא, וְלָא עָבְדִין אֶלָּא כְּפוּם מַאי דְּנָטְלִין מִינַּהּ, וְדָא גִּלְגּוּל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" (איוב לז, יב) גַּלְגַּל שֶׁחוֹזֵר, דִּאִימָא אִתְפַּשְׁטַת גּוֹ בְּנָהָא כְּנִשְׁמְתָא גּוֹ גּוּפָא, וְהָכִי אֲנִיעַת לֵיהּ לְהַהוּא גּוּפָא דְּאִיהוּ בְּנִין דִּילַהּ. אֲבָל עִבּוּר, בְּזִמְנָא דְּאִתְעַבְּרַת בְּגַוַּיְיהוּ, כְּגוֹן עִבּוּר נִשְׁמָתִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעַת לְאִתְחֲזָאָה. וְתָא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ אִלֵּין מִילִין סְתִימִין אִינוּן לְעֵילָא מִסִּטְרָא דְּאִימָא וַדַּאי. וּבְגִין דָּא אוּמִין דְּעָלְמָא לָא קָיְימִין בְּהוּ וְלָא יָכְלִין לְמֵיקָם בְּהוּ. דְּדָא רָזָא סָתִים דְּאִתְמְסָר בְּרְחִימוּתָא לְיִשְׂרָאֵל, וָאָסִיר לְגַלָּאָה לֵיהּ לְאוּמִּין כְּלָל.
וְתָא חֲזֵי, הָכִי עַל סִידּוּרָא דָּא אֶסְתַּדֵּר דַּבְּרָנוּתָא דְּעָלְמָא וַדַּאי. וְהָכִי אִתְפָּרְשַׁת אוֹרָיְתָא בְּדָרְגָּהָא לְאַקָּמָא תִּיקּוּנָא. וּכְפוּם יוֹמֵי שַׁבָּת דְּאִשְׁתְּכָחוּ, הָכִי אִשְׁתַּכְחוּ פַּרְשִׁיָין. וְאִי (דף סט' עמוד א') תֵּימָא יַתִּיר אִינוּן? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, אֲבָל הָכָא רָזָא. פַּרְשִׁיָן מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּלְכָל פָּרַשְׁתָא רְתִיכָא אִשְׁתַּכְּחַת לְעֵילָא כִּדְקָא חֲזֵי. וּלְכָל שַׁבָּת אִשְׁתַּכְּחַת פָּרַשְׁתָא בְּרָזָא דִּילֵיהּ מַמָּשׁ. וְלִזְמַנִּין אִית תְּרֵין פָּרָשִׁיּוֹת. וְרָזָא דָּא חִיבּוּרָא דְּאִימָא דְּאִתְגַּלִּיאַת, וְאִשְׁתְּמוֹדְעַת בַּהֲדֵי בְּרָהּ. וְעִם כָּל דָּא חַד אִינוּן וְלָא מִתְפָּרְשָׁאן. וְלִזְמַנִּין מִתְפָּרְשָׁאן מִינַּיְיהוּ, בְּשַׁתָּא דְּעִיבּוּרָא וַדַּאי. דְּהָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעַת לְעֵילָא, אִימָּא בַּהֲדֵי בְּרָהּ.
תָּא חֲזֵי, תִּיקּוּנָא דָּא קָאִים לְדַבְּרָא עָלְמָא, לְפוּם זִמְנָא דְּאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹהִי. וְתִיקּוּנָא סָלִיק בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא בְּאִינוּן דְּסָלְקִין לְמִקְרֵי בְּאוֹרַיְתָא. וּפַחוֹת מִז' לָא סָלְקִין. דְּהָא תִּיקּוּנָא דָּא אִצְטְרִיךְ לְתִיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי בְּעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא לְפוּם רָזִין דְּדַרְגִין בִּשְׁלִימוּ אִצְטְרִיךְ. אֲבָל בִּשְׁאָר יוֹמִין לָאו אִינוּן הָכֵי, אֶלָּא בְּאָרְחִין אָחֲרָנִין מִתְפָּרְשָׁאן רָזִין, וְלָא אִצְטְרִיךְ אֶלָּא מַאי דְּאִצְטְרִיךְ.
אֲבָל רָזָא דְּפָרְשִׁיָן בְּחוּשְׁבָּנָא דִּקְרָאֵי, לְפוּם שִׁיעוּרָא עִלָּאָה אִשְׁתָּעֲרוּ, לְפוּם צֵרוּפֵי שְׁמָהָן דְּאִצְטְרִיפוּ לְאִתְכַּלְלָא בְּהוּ כָּל בִּרְיָין וְכָל מִילִין דְּעָלְמָא וַדַּאי. וְכָל פָּרַשְׁתָא זְעִירְתָּא, כְּלָלָא חַד דְּאִינוּן צֵירוּפִין (דף סט' עמוד ב') דְּתַלְיָין מַדְרְגָא חַד עִלָּאָה דְּחָבָּר לוֹן.
אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי, אִימָּא אִתְּתַּקְּפַת בְּדִילַהּ, וְאִתְגַּלֵּי יַרְחָא חַד בְּגִינָהּ, וְדָא חֹדֶשׁ הָעִבּוּר. אבל בזמן הראוי כדלעיל, אימא מתחזקת בשלה, ומתגלה חודש אחד נוסף בשנה בגללה, וזה חודש העיבור. וְכֹלָּא בְּגִין נִיסָן דִּיְהֵא בְּזִמְנֵיהּ. דְּיַרְחִין מִנִּיסָן עַד תִּשְׁרֵי אִינוּן דְּנוּקְבָא, וְהָכָא אִצְטְרִיךְ שְׁמִירָה. והכל כדי שיחול חודש ניסן בזמנו, שהחודשים מניסן ועד תשרי עומדים בסוד הנקבה, וכאן צריכה שמירה, שהחיצונים לא ינקו ממה וּמָאן נָטַר? אֶלָּא אִימָּא עִלָּאָה נְטָרַת וַדַּאי. ומי שומרת עליהן? אימא העליונה שומרת ודאי. (דף סח' עמוד ב') וְרָזָא דָּא וזה סוד וא"ו. דְא' טְמִירָא אִיהִי לְגוֹ מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וּלִזְמַנִּין דְּאִתְגַּלִּיאַת, וְאִינּוּן תְּלֵיסַר. וזה סוד שא' גנוזה בין שני הווין הרומזים לא' שהיא החודש הנוסף הנמצא בין שני ווין שהם סוד ו' חודשים שיש לזכר ולנקבה, וְדָא לֵוִי מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּאִתְפְּרַשׁ לְפוּלְחָנָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא, וְלָא קאים בְּחוּשְׁבָּנָא, וכענין שבט לוי שמצדה של אמא הובדל מכל השבטים לעבודת הקודש לגבוה, ולא נכנס בחשבון י"ב שבטים.
וְאִי תֵּימָא אַמַּאי אִקְרֵי עִבּוּר. אֶלָּא דִּבְשַׁעֲתָא [דְּאִתְעַבָּרוּ] בְּנִין בְּגוֹ אִמָּהוֹן, אִתְתְּקָפוּ בְּהַאי קִשּׁוּרָא דְּלָא לְאִתְפָּרְשָׁא מִינַּהּ, ואם תשאל למה נקרא עיבור? אלא בשעה שמתעברים הבנים בתוך מעי אימם, מתחקים בקשר הזה שלא להיפרד ממנו. אֲבָל רָזָא סָתִים לְגוֹ וַדַּאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ כֹּלָּא נָטְלִין מֵאִמָּא, אבל סוד פנימי יש ודאי, שקב"ה ושכינתה, נוטלים הכול מאימא, וְלָא עָבְדִין אֶלָּא כְּפוּם מַאי דְּנָטְלִין מִינַּהּ, ולא עושים אלא כפי מה שלוקחים ממנה, וְדָא גִּלְגּוּל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה גלגול שנאמר בו "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" (איוב לז, יב) גַּלְגַּל שֶׁחוֹזֵר, דִּאִימָא אִתְפַּשְׁטַת גּוֹ בְּנָהָא כְּנִשְׁמְתָא גּוֹ גּוּפָא, שאימא מתפשטת בתוך בניה כנשמה בתוך הגוף, וְהָכִי אֲנִיעַת לֵיהּ לְהַהוּא גּוּפָא דְּאִיהוּ בְּנִין דִּילַהּ. וכך מניעה את אותו הגוף שהם הבנים שלה. אֲבָל עִבּוּר, בְּזִמְנָא דְּאִתְעַבְּרַת בְּגַוַּיְיהוּ, כְּגוֹן עִבּוּר נִשְׁמָתִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעַת לְאִתְחֲזָאָה. אבל עיבור, בזמן שאימא מתעברת בתוך זו"ן כעניין עיבור הנשמות הנודע להראות שעניינו תוספת על מציאות קיימת כנשמה נוספת המתעברת בגוף שיש בו כבר נשמה, כן בעניין זה בו נוסף חודש נוסף על השנה הקיימת.
וְתָא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ אִלֵּין מִילִין סְתִימִין אִינוּן לְעֵילָא מִסִּטְרָא דְּאִימָא וַדַּאי. ובוא וראה, כל העניינים האלו סתומים ונעלמים למעלה מצדה של אימא ודאי. וּבְגִין דָּא אוּמִין דְּעָלְמָא לָא קָיְימִין בְּהוּ וְלָא יָכְלִין לְמֵיקָם בְּהוּ. ולכן, אומות העולם לא עומדים בהם ולא יכולים להבין בהם, דְּדָא רָזָא סָתִים דְּאִתְמְסָר בְּרְחִימוּתָא לְיִשְׂרָאֵל, וָאָסִיר לְגַלָּאָה לֵיהּ לְאוּמִּין כְּלָל. שזה הסוד הסתום שנמסר באהבה לישראל, ואסור לגלות אותו למי שאינו יהודי כלל, ואין הבנת סודם אפשרי מתרגום פשט הדברים כמובא כאן.
וְתָא חֲזֵי, הָכִי עַל סִידּוּרָא דָּא אֶסְתַּדֵּר דַּבְּרָנוּתָא דְּעָלְמָא וַדַּאי. בוא וראה, כך, לפי הסדר הזה, הסתדרה הנהגת העולם ודאי. וְהָכִי אִתְפָּרְשַׁת אוֹרָיְתָא בְּדָרְגָּהָא לְאַקָּמָא תִּיקּוּנָא. וכך נחלקה התורה במדרגותיה כדי להעמיד את התיקון הבריאה בשלמות.וּכְפוּם יוֹמֵי שַׁבָּת דְּאִשְׁתְּכָחוּ, הָכִי אִשְׁתַּכְחוּ פַּרְשִׁיָין. וכפי מספר השבתות שיש, כך נמצאות הפרשות.
וְאִי (דף סט' עמוד א') תֵּימָא יַתִּיר אִינוּן? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, אֲבָל הָכָא רָזָא. ואם תשאל מהם הפרשות היתרות? כך הוא צריך ודאי, אבל יש כאן סוד.פַּרְשִׁיָן מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּלְכָל פָּרַשְׁתָא רְתִיכָא אִשְׁתַּכְּחַת לְעֵילָא כִּדְקָא חֲזֵי. פרשות התורה הם מצד ז"א, ובעולם העליון יש נ"ג מרכבות עליונות וממונים עליהן, ולכל פרשה יש את המרכבה שלה למעלה כמו שצריך, וּלְכָל שַׁבָּת אִשְׁתַּכְּחַת פָּרַשְׁתָא בְּרָזָא דִּילֵיהּ מַמָּשׁ. ולכל שבת נמצאת פרשה בסוד שלה ממש. וְלִזְמַנִּין אִית תְּרֵין פָּרָשִׁיּוֹת ולעתים יש שני פרשות. וְרָזָא דָּא חִיבּוּרָא דְּאִימָא דְּאִתְגַּלִּיאַת, וְאִשְׁתְּמוֹדְעַת בַּהֲדֵי בְּרָהּ. וסוד זה גילוי החיבור מצד אימא על הפרשה מצד ז"א שמתגלית ונודעת על בנה, וְעִם כָּל דָּא חַד אִינוּן וְלָא מִתְפָּרְשָׁאן. ועם כל זה, אחד הם ללא פירוד. וְלִזְמַנִּין מִתְפָּרְשָׁאן מִינַּיְיהוּ, בְּשַׁתָּא דְּעִיבּוּרָא וַדַּאי. ולעתים נפרדות מהם בשנה מעוברת וכל פרשה עומדת בפני עצמה ודאי, דְּהָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעַת לְעֵילָא, אִימָּא בַּהֲדֵי בְּרָהּ שכך נודעת ההנהגה למעלה, אימא עם בנה.
> מספר העולים בשבתות ובימים אחרים.
תָּא חֲזֵי, תִּיקּוּנָא דָּא קָאִים לְדַבְּרָא עָלְמָא, לְפוּם זִמְנָא דְּאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹהִי. בוא וראה. תיקון זה עומד להנהגת העולם, כפי חלוקת הזמן במדרגותיו, וְתִיקּוּנָא סָלִיק בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא בְּאִינוּן דְּסָלְקִין לְמִקְרֵי בְּאוֹרַיְתָא, וּפַחוֹת מִז' לָא סָלְקִין. ועולה התיקון ביום השבת בכח עולים אלא שעולים לקרא בתורה, ובפחות משבעה עולים לא עולים לתורה שכן התיקון לא יעלה, דְּהָא תִּיקּוּנָא דָּא אִצְטְרִיךְ לְתִיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי בְּעָלְמָא. שהתיקון הזה צריך להיות לפי התיקון שנראה בעולם ע"י העולים לתורה, בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא לְפוּם רָזִין דְּדַרְגִין בִּשְׁלִימוּ אִצְטְרִיךְ. לכן, הכל לפי סוד שלמות המדרגות נצרך, אֲבָל בִּשְׁאָר יוֹמִין לָאו אִינוּן הָכֵי, אֶלָּא בְּאָרְחִין אָחֲרָנִין מִתְפָּרְשָׁאן רָזִין, וְלָא אִצְטְרִיךְ אֶלָּא מַאי דְּאִצְטְרִיךְ, אבל בשאר הימים שאין בהם ז' עולים, אין הדבר כך, אלא סוד תיקונם מתפרש בדרכים אחרות, ולא נצרך כמו התיקון שנעשה בשבת אלא כפי שצריך לאותו הזמן.
אֲבָל רָזָא דְּפָרְשִׁיָן בְּחוּשְׁבָּנָא דִּקְרָאֵי, לְפוּם שִׁיעוּרָא עִלָּאָה אִשְׁתָּעֲרוּ, אבל, סוד הפרשיות בחשבון הפסוקים לפי השיעור העליון נעשה, לְפוּם צֵרוּפֵי שְׁמָהָן דְּאִצְטְרִיפוּ לְאִתְכַּלְלָא בְּהוּ כָּל בִּרְיָין וְכָל מִילִין דְּעָלְמָא וַדַּאי. כפי צרופי השמות שמצטרפים לכלול בהם את כל הבריות וכל דברי העולם והנהגתו ודאי, וְכָל פָּרַשְׁתָא זְעִירְתָּא, כְּלָלָא חַד דְּאִינוּן צֵירוּפִין (דף סט' עמוד ב') דְּתַלְיָין מַדְרְגָא חַד עִלָּאָה דְּחָבָּר לוֹן. וכל פרשה קטנה, היא כללות אחת מאלו הצירופים התלויים במדרגה אחת עליונה שמחברת אותם להיות אחד.
תפילה תל"ט מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תל"ט: ט"ל אורות שהם ה' אח"ד הוא חיות הנשמה האסורה בגוף, ובכוחו מסלקת מהגוף את אחיזת הנחש ונפקחים העינים.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הַרְעִיף עָלֵינוּ טַל מִשָּׁמַיִם שֶׁמִּשָּׁם נָתַתָּ לָנוּ תּוֹרָתֶךָ, שֶׁהֲרֵי עֵינֵי אָדָם הֵם סְתוּמִים עַד שֶׁיֵּרֵד אוֹר מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר", שֶׁהוּא עֲפַר הַגּוּף שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "כִּי עָפָר אַתָּה", שֶׁשָּׁם נָחָשׁ מְקַנֵּן דִּכְתִיב, "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", וְזֶה גּוֹרֵם לַנְּשָׁמָה שֶׁתִּהְיֶה אֲסוּרָה בַּגּוּף, וְהִיא יְשֵׁנָה שֶׁעֵינֶיהָ סְתוּמִים שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אוֹר תּוֹרָתֶךָ. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁטַּל זֶה יֵרֵד עָלֶיהָ שֶׁהוּא יו"ד ה"א וא"ו בְּגִימַטְרִיָּא "טַ"ל אוֹרוֹת טַלֶּיךָ", מִיָּד "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ", וְרוֹאִים אוֹר תּוֹרָתְךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ בֶּאֱמֶת.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים, טַ"ל זֶה תִּתֵּן לָנוּ שֶׁהוּא יְהוָֹ"ה אֶחָ"ד, "טַל אוֹרוֹת" וַדַּאי, א' אוֹר, א' דְּאָ'נֹכִי, בּוֹ "וְתוֹרָה אוֹר". תִּתֵּן לָנוּ אֲמִתְּךָ, וּמִתִּקְוָתֵנוּ נִשְׂמַח, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.