Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְאִתְפַּשְׁטוּתָא דְאָת י' לְעֵילָא מִשֵּׁת, אִתְפַּשְׁטַת עַד סְפִירָה שְׁתִיתָאָה דַרְגֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, וְדָא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה דְמִתַּמָּן הוּשָׁתַת עָלְמָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" (בראשית מט, כד), וְאַבַּתְרֵיהּ "אָז", וְדָא מֹשֶׁה דְמִדְכְּרִין לֵיהּ בָּתַר יַעֲקֹב, וּבְגִין דָּא "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), וּבְגִין דָּא שַׁתָּה, בָּתַר שֵׁת ה', וְאִינוּן י"ה, י' מִן שִׁית ה' מִן הֶבֶל, וְאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא, שִׁית ו' בְּרָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וּתְלָתָא אַתְוָון אִתְכְּלִילוּ בְּיַעֲקֹב.

(דף קכ ע"א) כַּד אָתָא מֹשֶׁה בָּתַר יַעֲקֹב אִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ ה' בַּתְרָאָה, וְשַׁרְיָא עֲלֵיהּ יה"ו, וְאִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ יְהֹוָה, וּבְגִין דָּא "וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג), אֲבָל לְמֹשֶׁה "וְאָמְרוּ לִ"י מַ"ה שְּׁמ"וֹ מָ"ה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), בְּגִין דְּאִשְׁתַּלִּים יְהֹוָה בְּמֹשֶׁה, אָמַר "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), דִּבְקַדְמֵיתָא "וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג), וּבָתַר דְּאִשְׁתַּלִּים בְּמֹשֶׁה יְהֹוָה שַׁרְיָא עֲלֵיהּ "יוד הא ואו הא", וְאִתְקְרֵי מַ"ה, בְּהַהוּא זִמְנָא מַה דְּאִסְתַּלַּק בְּקַדְמֵיתָא אַהֲדַר לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ, וְאִתְתַּקַּן כֹּלָּא.

וְלָא עוֹד אֶלָּא תְּרֵין זִמְנִין אִתְּמַר בְּהַאי קְרָא מַה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), דְּכֹלָּא חָזַר לְאַתְרֵיהּ, מַה דִּלְעֵילָא מַה דִּלְתַתָּא, דְּאִינוּן "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ" (משלי ל, ד), וְחָזַר כֹּלָּא עַל תִּקּוּנֵיהּ, וְעִלַּת הָעִלּוֹת נָחִית עַל כֹּלָּא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְהָדַר אֱמוּנָה לְאַתְרָהּ, אָמַר מֹשֶׁה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), דְּהָא כֹלָּא בְיִחוּדָא חֲדָא לֵית תַּמָּן קִצּוּץ וּפִרוּד, וְאִי חָאב אֲבוֹי וְאַנָא וְעַבִידְנָא הַפְרָשָׁה הָא קַבֵּילְנָא עוֹנְשָׁא, וַחֲזַרְנָא כֹלָּא לְאַתְרֵיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּלָא קִצּוּץ וּפִרוּד.

וְעוֹד "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), בָּרָא שִׁית, שִׁית הֵיכָלִין, אִימָּא עִלָּאָה הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. תָּא חֲזִי, שֶׁבַע הֵיכָלִין אִינוּן דְּבִנְיָנָא דִלְהוֹן בְּשֶׁבַע שְׁמָהָן אבגי"תץ וְכוּ'.

הֵיכָלָא קַדְמָאָה מְרַקְּמָא בְּכָל מַה דְּאִית בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דִבְּרֵאשִׁית, א' מִן אבגית"ץ אִיהוּ כֶּתֶר אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה, אָת ב' אִיהוּ שְׁנֵי אֲלָפִים דַּהֲוָה אוֹרַיְיתָא טְמִירָא בְחֵיקוֹ, שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. ג' גּוֹמֶלֶת וּמְגַדֶּלֶת, וְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה גוֹמֶלֶת חֶסֶד עִם סְפִירָה רְבִיעָאָה דְאִיהִי ד'. ית"ץ י' חָכְמָה, ת' תִּפְאֶרֶת, צ' צַדִּיק, וּמָאן אִיהוּ חָכְמָה י' הָכָא, דָּא חָכְמַת שְׁלֹמֹה.

א' אָמוֹן מוּפְלָא, רָקִים וְצִיֵּיר צִיּוּרָא בְהֵיכָלָא דְאָדָם קַדְמָאָה דְכָל קְדוּמִים, דְּאִית אָדָם וְאִית אָדָם, אִית אָדָם דְּלֵית סְפִירָה דְלָא אִתְקְרִיאַת אָדָם, אֲבָל אָדָם קַדְמָאָה עִלָּאָה דְכֻלְּהוּ, כֶּתֶר עֶלְיוֹן, סָתִים וְטָמִיר, סָתִים דְּכָל סְתִימִין, עִלַּת הָעִלּוֹת, קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, בְּגִין הַאי אָדָם קַדְמוֹן אִתְּמַר בְּעִלַּת הָעִלּוֹת, "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן" (משלי ח, ל), וּלְהַהוּא קַדְמוֹן אָמַר "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), אַנְתְּ יָהִיב כָּל צִיּוּרִין וְכָל דִּיּוֹקְנִין וְכָל תִּקּוּנִין סְתִימִין, וְכָל אֵבָרִין דְּכָל מִינִין, וְאַנְתְּ יָהִיב חֵילָא בֵיהּ דְּאִשְׁתְּמוֹדַעְנָא בֵּיהּ, דְּאִם לָא יְהִיב לֵיהּ שֵׂכֶל הָא לָא יָכִיל לְמִנְדַּע אֱמוּנָה דִילִי, וּבְדָא יְהֵא שַׁלִּיט עַל כָּל חֵילֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְיַמָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו) וְגוֹ'.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְאִתְפַּשְׁטוּתָא דְאָת י' לְעֵילָא מִשֵּׁת, אִתְפַּשְׁטַת עַד סְפִירָה שְׁתִיתָאָה דַרְגֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, וְהִתְפַּשְּׁטוּתָהּ שֶׁל הָאוֹת י' לְמַעְלָה מִשֵּׁת (מִשִּׁית), הִתְפַּשְּׁטָה עַד הַסְּפִירָה הַשִּׁשִּׁית, דַּרְגָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב,  וְדָא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה דְמִתַּמָּן הוּשָׁתַת עָלְמָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" (בראשית מט, כד), וְזוֹ אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה שֶׁמִּשָּׁם הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל,  וְאַבַּתְרֵיהּ "אָז", וְדָא מֹשֶׁה דְמִדְכְּרִין לֵיהּ בָּתַר יַעֲקֹב, וּבְגִין דָּא "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), וְאַחֲרָיו אָז, וְזֶהוּ מֹשֶׁה שֶׁמַּזְכִּירִים אַחַר יַעֲקֹב, וּמִשּׁוּם זֶה הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יהו"ה. מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), מִשָּׁם וְאֵילָךְ, אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה,  וּבְגִין דָּא שַׁתָּה, בָּתַר שֵׁת ה', וְאִינוּן י"ה, י' מִן שִׁית ה' מִן הֶבֶל, וְאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא, שִׁית ו' בְּרָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וּמִשּׁוּם זֶה שַׁתָּה, אַחַר שֵׁת ה', וְהֵם י"ה, י' מִן שִׁית ה' מִן הֶבֶל, וְהֵם אָב וָאֵם, שִׁית ו' הַבֵּן בָּאֶמְצַע, וּתְלָתָא אַתְוָון אִתְכְּלִילוּ בְּיַעֲקֹב, וְשָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת נִכְלְלוּ בְיַעֲקֹב.

(דף קכ ע"א) כַּד אָתָא מֹשֶׁה בָּתַר יַעֲקֹב אִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ ה' בַּתְרָאָה, וְשַׁרְיָא עֲלֵיהּ יה"ו, וְאִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ יְהֹוָה, כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה אַחַר יַעֲקֹב, הִשְׁתַּלְּמָה בּוֹ ה' אַחֲרוֹנָה וְשׁוֹרָה עָלָיו יה"ו, וְנִשְׁתַּלֵּם בּוֹ יהו"ה, וּבְגִין דָּא "וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג), וּמִשּׁוּם זֶה וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם,  אֲבָל לְמֹשֶׁה "וְאָמְרוּ לִ"י מַ"ה שְּׁמ"וֹ מָ"ה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), בְּגִין דְּאִשְׁתַּלִּים יְהֹוָה בְּמֹשֶׁה, אָמַר "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), אֲבָל לְמֹשֶׁה וְאָמְרוּ לִ"י מַ"ה שְּׁמ"וֹ מָ"ה אֹמַר אֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהִשְׁתַּלֵּם יהו"ה בְּמֹשֶׁה, אָמַר אָז הוּחַל לִקְרֹא בְשֵׁם יהו"ה,  דִּבְקַדְמֵיתָא "וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג), וּבָתַר דְּאִשְׁתַּלִּים בְּמֹשֶׁה יְהֹוָה שַׁרְיָא עֲלֵיהּ "יוד הא ואו הא", וְאִתְקְרֵי מַ"ה, שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, וְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּלֵּם בְּמֹשֶׁה יהו"ה, שָׁרָה עָלָיו יו"ד ה"א וא"ו ה"א וְנִקְרָא מָ"ה.  בְּהַהוּא זִמְנָא מַה דְּאִסְתַּלַּק בְּקַדְמֵיתָא אַהֲדַר לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ, וְאִתְתַּקַּן כֹּלָּא, בְּאוֹתוֹ זְמַן, מַה שֶּׁהִסְתַּלֵּק בָּרִאשׁוֹנָה הֶחֱזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ, וְהַכֹּל הִתְתַּקֵּן.
 
וְלָא עוֹד אֶלָּא תְּרֵין זִמְנִין אִתְּמַר בְּהַאי קְרָא מַה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), דְּכֹלָּא חָזַר לְאַתְרֵיהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא פַעֲמַיִם נֶאֱמַר בַּפָּסוּק הַזֶּה מָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם, שֶׁהַכֹּל חָזַר לִמְקוֹמוֹ,  מַה דִּלְעֵילָא מַה דִּלְתַתָּא, דְּאִינוּן "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ" (משלי ל, ד), וְחָזַר כֹּלָּא עַל תִּקּוּנֵיהּ, מַה שֶּׁלְּמַעְלָה וּמַה שֶּׁלְּמַטָּה, שֶׁהֵם מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, וְחָזַר הַכֹּל עַל תִּקּוּנוֹ וְעִלַּת הָעִלּוֹת נָחִית עַל כֹּלָּא, וְעִלַּת הָעִלּוֹת יָרַד עַל הַכֹּל.  בְּהַהוּא זִמְנָא דְהָדַר אֱמוּנָה לְאַתְרָהּ, אָמַר מֹשֶׁה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁחָזְרָה אֱמוּנָה (מְמֻנָּה) לִמְקוֹמָהּ, אָמַר מֹשֶׁה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה אֶחָד,  דְּהָא כֹלָּא בְיִחוּדָא חֲדָא לֵית תַּמָּן קִצּוּץ וּפִרוּד, וְאִי חָאב אֲבוֹי וְאַנָא וְעַבִידְנָא הַפְרָשָׁה הָא קַבֵּילְנָא עוֹנְשָׁא, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד, אֵין שָׁם קִצּוּץ וּפֵרוּד, וְאִם חָטָא אָבִיו וַאֲנִי וְעָשִׂיתִי הַפְרָדָה, הֲרֵי קִבַּלְתִּי עֹנֶשׁ,  וַחֲזַרְנָא כֹלָּא לְאַתְרֵיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּלָא קִצּוּץ וּפִרוּד וְהֶחֱזַרְתִּי הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ בְּיִחוּד שָׁלֵם בְּלִי קִצּוּץ וּפֵרוּד.
 
וְעוֹד "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), בָּרָא שִׁית, שִׁית הֵיכָלִין, וְעוֹד בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם, בָּרָא שִׁית, שִׁשָּׁה הֵיכָלוֹת, אִימָּא עִלָּאָה הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי.  תָּא חֲזִי, שֶׁבַע הֵיכָלִין אִינוּן דְּבִנְיָנָא דִלְהוֹן בְּשֶׁבַע שְׁמָהָן אבגי"תץ וְכוּ' בֹּא וּרְאֵה, שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת הֵם שֶׁבִּנְיָנָם בְּשִׁבְעָה שְׁמוֹת אבגית"ץ וְכוּ'.
 
הֵיכָלָא קַדְמָאָה מְרַקְּמָא בְּכָל מַה דְּאִית בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דִבְּרֵאשִׁית, הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן מְרֻקָּם בְּכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל בְּרֵאשִׁית,  א' מִן אבגית"ץ אִיהוּ כֶּתֶר אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה, אָת ב' אִיהוּ שְׁנֵי אֲלָפִים דַּהֲוָה אוֹרַיְיתָא טְמִירָא בְחֵיקוֹ, שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. ג' גּוֹמֶלֶת וּמְגַדֶּלֶת, וְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה גוֹמֶלֶת חֶסֶד עִם סְפִירָה רְבִיעָאָה דְאִיהִי ד' א' מִן אבגית"ץ הוּא כֶּתֶר אָמוֹן מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה, הָאוֹת ב' הִיא שְׁנֵי אֲלָפִים (יוֹם) שֶׁהָיְתָה תוֹרָה טְמוּנָה בְחֵיקוֹ, שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם, ג' גּוֹמֶלֶת וּמְגַדֶּלֶת, וְהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, גּוֹמֶלֶת חֶסֶד עִם הַסְּפִירָה הָרְבִיעִית שֶׁהִיא ד',  ית"ץ י' חָכְמָה, ת' תִּפְאֶרֶת, צ' צַדִּיק, וּמָאן אִיהוּ חָכְמָה י' הָכָא, דָּא חָכְמַת שְׁלֹמֹה, ית"ץ י' חָכְמָה, ה' תִּפְאֶרֶת, צ' צַדִּיק, וּמִי הוּא חָכְמָה י' כָּאן? זוֹ חָכְמַת שְׁלֹמֹה.
 
א' אָמוֹן מוּפְלָא, רָקִים וְצִיֵּיר צִיּוּרָא בְהֵיכָלָא דְאָדָם קַדְמָאָה דְכָל קְדוּמִים, דְּאִית אָדָם וְאִית אָדָם, א' אָמוֹן מֻפְלָא, רָקַם וְצִיֵּר צִיּוּר בַּהֵיכָל שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁל כָּל הַקְּדוּמִים, שֶׁיֵּשׁ אָדָם וְיֵשׁ אָדָם, אִית אָדָם דְּלֵית סְפִירָה דְלָא אִתְקְרִיאַת אָדָם, אֲבָל אָדָם קַדְמָאָה עִלָּאָה דְכֻלְּהוּ, כֶּתֶר עֶלְיוֹן, סָתִים וְטָמִיר, סָתִים דְּכָל סְתִימִין, עִלַּת הָעִלּוֹת, קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵין סְפִירָה שֶׁלֹּא נִקְרֵאת אָדָם, אֲבָל אָדָם הָרִאשׁוֹן, הָעֶלְיוֹן שֶׁל כֻּלָּם, כֶּתֶר עֶלְיוֹן, סָתוּם וְגָנוּז, נִסְתַּר כָּל הַנִּסְתָּרִים, עִלַּת הָעִלּוֹת, קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים,בְּגִין הַאי אָדָם קַדְמוֹן אִתְּמַר בְּעִלַּת הָעִלּוֹת, "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן" (משלי ח, ל), בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַקַּדְמוֹן הַזֶּה נֶאֱמַר בְּעִלַּת הָעִלּוֹת וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן,   וּלְהַהוּא קַדְמוֹן אָמַר "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), אַנְתְּ יָהִיב כָּל צִיּוּרִין וְכָל דִּיּוֹקְנִין וְכָל תִּקּוּנִין סְתִימִין, וְכָל אֵבָרִין דְּכָל מִינִין, אַתָּה נָתַתָּ אֶת כָּל הַצִּיּוּרִים וְכָל הַדְּמֻיּוֹת וְכָל הַתִּקּוּנִים הַנִּסְתָּרִים וְכָל אֵיבְרֵי כָּל הַמִּינִים,  וְאַנְתְּ יָהִיב חֵילָא בֵיהּ דְּאִשְׁתְּמוֹדַעְנָא בֵּיהּ, דְּאִם לָא יְהִיב לֵיהּ שֵׂכֶל הָא לָא יָכִיל לְמִנְדַּע אֱמוּנָה דִילִי, וְאַתָּה (וַאֲנִי) נָתַתָּ בוֹ כֹּחַ שֶׁיָּדַעְנוּ (שֶׁיִּוָּדַע) בּוֹ, שֶׁאִם לֹא נוֹתֵן לוֹ שֵׂכֶל, הֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת אֶת אֱמוּנָתִי, וּבְדָא יְהֵא שַׁלִּיט עַל כָּל חֵילֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְיַמָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו) וְגוֹ', וּבָזֶה יִהְיֶה שׁוֹלֵט עַל כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְהַיָּם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹמֵר.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, בְּגָלוּתָא רָזָא דְּשִׁינְתָא אִיהוּ, דִּכְתִיב "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בראשית טו, יב). וְדָא זִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן' וְדָא ע"ב דְּנָהִיר לב"ן וְאִתְּמָר. כְּגַוְנָא דָּא בְּגָלוּתָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא נָטַר לַהּ לִשְׁכִינְתָּא. דְּמַלְכָּא לְעֵילָא אִסְתְּלַק וְאוּקְמוּהָ. וּבְחֵילָא דָּא אִתְּתַּקְּפַת שְׁכִינְתָּא תַּקִּיפוּתָא סַגִּי דְּלָא יִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ אֲפִילוּ בְּפוּרְקָנָא. וְרָזָא דָּא "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב) דָּא קֹדֶשׁ עִלָּאָה וַדַּאי. "וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (שם) אִלֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְדָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּמִתְחַבְּרָן כְּחַד, בְּרָזָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן" (תהלים קכח, ה). מָאן אֲתַר נְהִירוּ דְּתִיקּוּנָא יִפּוֹק לְעָלְמָא? אֶלָּא מִצִּיּוֹן וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּבֵיהּ "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט) לִיקָרָא דִּילַהּ מַמָּשׁ. דְּהָא בְּכָל אִינוּן תִּיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנַת (דף קא' עמוד ב') בְּגָלוּתָא אִתְחַבָּר בַּהּ מַלְכָּא בְּפוּרְקָנָא. "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט), לְכָבוֹד וַדַּאי. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְאַרְבְּעִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ, לא) דְּאִתְּמָר בְּהוּ "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" (ישעיהו מ, כט) אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דִּיְהוֹן בְּעָלְמָא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא, דְּבְהוֹן יִתְתְּקַן עָלְמָא וְיִתְתְּקַף מִמַּאי דְּאִתְחֲלַּשׁ בְּגָלוּתָא. אֲבָל "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין מֵתִין דִּיקוּמוּן מֵעַפְרָא. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי יְקוּמוּן? אֶלָּא בְּגִין לְאִתְּעָרָא כֻּלְהוֹ מִלִּין קַדְמָאִין דַּהֲווֹ כְּבָר, כַּמָּה עַקְתִּין דְּעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל. דִּכְדֵין יְקוּמוּן כָּל אִינוּן דְּאִתְקְטָלוּ מֵאוּמִין דְּעָלְמָא, וְכֻלְהוֹ דְּקָטְלוּ לוֹן מְלָכִין, דְּגָזְרוּ כַּמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֹלָּא לְאִתְּעָרָא דַּרְגִּין עִלָּאִין לְמֶעֱבַד נוֹקְמִין בְּאִינוּן חַיָיבַיָּא. וְרָזָא דָּא "יִחְיוּ מֵתֶיךָ" (ישעיהו כו, יט) וְכוּ' "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (שם), (דף קב' עמוד א')  אִלֵּין עֲמָלֵקִים דְּיִתְמַחוּן מֵעָלְמָא, בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִתְעֲרוּתָא דְּיִתְעָרוּן אִינוּן מֵתִין דִּיקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי:

תָּא חֲזֵי, בְּגָלוּתָא רָזָא דְּשִׁינְתָא אִיהוּ, דִּכְתִיב בוא וראה, זמן הגלות הוא סוד השינה שכתוב: "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בראשית טו, יב). וְדָא זִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה בזמן שנאמר בו  'וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן' וְדָא ע"ב דְּנָהִיר לב"ן וְאִתְּמָר. וזה בזמן שרק שם ע"ב למאיר לשם ב"ן כמו בזמן השינה בכל יום. כְּגַוְנָא דָּא בְּגָלוּתָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא נָטַר לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, דְּמַלְכָּא לְעֵילָא אִסְתְּלַק וְאוּקְמוּהָ. וכענין זה, בזמן הגלות עתיקא קדישא שומר את השכינה, כיון שהמלך העליון הסתלק וכבר ביארנו ענין זה. וּבְחֵילָא דָּא אִתְּתַּקְּפַת שְׁכִינְתָּא תַּקִּיפוּתָא סַגִּי דְּלָא יִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ אֲפִילוּ בְּפוּרְקָנָא. ובכל זה מתחזקת השכינה, בכח רב, שלא יפרד ממנה אפילו בזמן הגלות, וע"כ ככל שמתארך הגלות והס"א חושבת שהיא מרויחה - אין זה אלא לרעתה. וזה סוד וְרָזָא דָּא "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב) דָּא קֹדֶשׁ עִלָּאָה וַדַּאי. זה הקדש העליון ודאי, "וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (שם) אִלֵּין אלה הם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְדָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּמִתְחַבְּרָן כְּחַד, בְּרָזָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי, וזה בשתי המשיחין שמתחברים כאחד, בסוד העליון ודאי. "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן" (תהלים קכח, ה). מָאן אֲתַר נְהִירוּ דְּתִיקּוּנָא יִפּוֹק לְעָלְמָא? מאיזה מקום יצא אור התיקון לעולם? אֶלָּא מִצִּיּוֹן וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּבֵיהּ אלא מציון שהוא מקום בית המקדש שנאמר בו "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט) לִיקָרָא דִּילַהּ מַמָּשׁ לכבוד שלו ממש. דְּהָא בְּכָל אִינוּן תִּיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנַת (דף קא' עמוד ב') בְּגָלוּתָא אִתְחַבָּר בַּהּ מַלְכָּא בְּפוּרְקָנָא. שהרי בכל אלה התיקונים שנתקנה בגלות יתחבר בה המלך בגאולה, וזה "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט), לְכָבוֹד וַדַּאי.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. הגדול הם גילוי אורות עליונים שבעליונים שיתגלו הגאולה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי: אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְאַרְבְּעִין

> בכח הצדיקים שיהיו בזמן הגאולה יתחזק העולם

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה האדם הראשון, סבא דסבין, בא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוּ נאמר על אלה שנאמר בהם "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ, לא) דְּאִתְּמָר בְּהוּ שנאמר בהם "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" (ישעיהו מ, כט) אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דִּיְהוֹן בְּעָלְמָא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא, דְּבְהוֹן יִתְתְּקַן עָלְמָא וְיִתְתְּקַף מִמַּאי דְּאִתְחֲלַּשׁ בְּגָלוּתָא. אלה הם הצדיקים שיהיו בעולם בזמן הגאולה, שבהן יתוקן העולם ויתחזק ממה שהיה חלש בגלות.

> תחית המתים תעורר זכרון הצרות והשמדות וה' ינקום את נקמתם בגאולה

אֲבָל "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין מֵתִין דִּיקוּמוּן מֵעַפְרָא. אלו הם המתים שיקומו מקברם. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי יְקוּמוּן? ואם תשאל למה יקומו? אֶלָּא בְּגִין לְאִתְּעָרָא כֻּלְהוֹ מִלִּין קַדְמָאִין דַּהֲווֹ כְּבָר. אלא כדי לעורר כל אותם הדברים והמאורעות שבעבר שהיו כבר, כַּמָּה עַקְתִּין דְּעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, לעורר את זכרון הצרות שעברו על ישראל, דִּכְדֵין יְקוּמוּן כָּל אִינוּן דְּאִתְקְטָלוּ מֵאוּמִין דְּעָלְמָא, וְכֻלְהוֹ דְּקָטְלוּ לוֹן מְלָכִין, דְּגָזְרוּ כַּמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. ואז יקומו כל אלה הרוגי מלכות שנהרגו ע"י אומות העולם, וכל אלו שהרגו אותם המלכים שגזרו כמה שמדות על עם ישראל, וְכֹלָּא לְאִתְּעָרָא דַּרְגִּין עִלָּאִין לְמֶעֱבַד נוֹקְמִין בְּאִינוּן חַיָיבַיָּא. והכל כדי לעורר את המדרגות העליונות לעשות נקמות באלו הרשעים, וזה סוד, וְרָזָא דָּא "יִחְיוּ מֵתֶיךָ" (ישעיהו כו, יט) וְכוּ' "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (שם), (דף קב' עמוד א') אִלֵּין עֲמָלֵקִים דְּיִתְמַחוּן מֵעָלְמָא, אלו העמלקים שימחו מהעולם, בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִתְעֲרוּתָא דְּיִתְעָרוּן אִינוּן מֵתִין דִּיקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי: אלא בהתעוררות שיתעוררו אלו המתים שיקומו לתחיה לעתיד לבוא.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תס"ט: שם הו"יה בהם מתפשט בחיבור צירוף כ"ב אותיות שמות השכינה, יה"ו וישראל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בָּרֵךְ עַמְּךָ בְּבִרְכָתֶךָ, וּשְׁכִינָה הִיא בְּרָכָה שֶׁתַּשְׁרֶה אוֹתָהּ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי" וְכוּ', מִי יַשְׁרֶה אוֹתָהּ? אֶלָּא צַדִּיק דִּכְתִיב, "בּוֹ טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" - יְבָרֵךְ כְּתִיב, מִיָּד 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ', וְיֵאָמֵר, "יְהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ", יְהִ"י גִּימַטְרִיָּא כ"ה, דִּכְתִיב "כֹּה תְּבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכוּ', וְזֶה שְׁכִינָה וְשֵׁמוֹת שֶׁלָּהּ, אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם יה"ו – כ"ה וַדַּאי. בְּיִשְׂרָאֵל נִשְׁלָם יהו"ה, "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְזֶהוּ "יְהוָֹה אֶחָד", א"ח לְמַעְלָה, ד' לְיִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּלֵּם הַכֹּל בְּתִקּוּן שָׁלֵם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים כְּמוֹ שֶאֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ, בַּאֲמִתְּךָ תַּעֲנֵנוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ, בָּרְכֵנוּ בְּבִרְכוֹתֶיךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.