תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
כָּל אֶבֶן דְּגַוָּון דִּילָהּ חִיוָּור נְטִילַת מֵחֶסֶד, וְאִיהִי סְגוּלָה דִילֵיהּ רְחִימוּ, וְרָזָא דְמִלָּה "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא, ב). אַבְנָא סוּמְקָא נְטִילַת מִן גְּבוּרָה, וּסְגוּלָה דִילָהּ לְמֶהֱוִי אֵימָתוֹ מוּטֶלֶת עַל בִּרְיָין דְּעָלְמָא. אַבְנָא כְּלִילָא מִתְּרֵין גַּוָּונִין חִוָּור וְסוּמָק אִיהִי מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. יָרוֹק כַּזָּהָב מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, דְּאִיהִי תְּשׁוּבָה, קַו יָרוֹק דְּאַסְחַר כָּל עָלְמָא.
וְאִית גַּוָּון פָּשׁוּט כָּפוּל מְשׁוּלָשׁ מְרוּבָּע, עַד דְּסָלִיק לַעֲשָׂרָה גַוָּונִין, דִּנְהִירִין בְּהוֹן י' אַתְוָון, דְּאִינוּן י' י"ה יה"ו יְהֹוָה, וְסָלְקִין אִלֵּין י' לְע"ב נְהוֹרִין, דְּנָהֲרִין בְּע"ב גַּוָּונִין.
חָשַׁ"ק חֹלֵ"ם שְׁבָ"א קָמֵ"ץ, אִינוּן נִקּוּד צבאו"ת, נֶצַח וְהוֹד יְסוֹד, וְכֻלְּהוּ נָהֲרִין בְּאַבְנָא יַקִּירָא מַלְכוּת, כְּלִילָא מִכָּל סְגוּלוֹת, שְׁבָ"א גַוָּון סוּמָק דִּגְבוּרָה דְנָטִיל מִנֵּיהּ הוֹד, קָמֵ"ץ גַּוָּון חִוָּור, וְלָא צָרִיךְ לְאַרָכָא בְּהוֹן דְּהָא אִתְּמְרוּ לְעֵילָא.
וְעוֹד תִּקּוּנָא ו'
(דף י ע"ב) וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ אִלֵּין אִינוּן דְּיָדְעִין רָזָא בְּפִקּוּדָא תִּנְיָנָא בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁי"ת, דְּאִיהִי אַהֲבָ"ה, דְּאִיהִי לְחֻשְׁבַּן זְעִיר בְּרֵאשִׁית, בְּמַתְקְלָא חֲדָא סָלְקִין, וְדָא אַהֲבַת חֶסֶד, דְּאִיהִי ע"ב בְּחוּשְׁבָּן, לָקֳבֵל שְׁמָא מְפָרֵשׁ וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, דְּבֵיהּ וָא"ו כְּחוּשְׁבַּן אֶחָ"ד, דְּהַיְינוּ מַאֲמַר אֶחָד דְּאִיהוּ בְּרֵאשִׁית, דְּאוּקְמוּהָ עֲלֵיהּ 'וַהֲלֹא בְּמַאֲמַר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת', וְהַאי אִיהוּ רְחִימוֹי דְמָארֵיהּ. מָאן דְּמָסַר נַפְשֵׁיהּ בְּאֶחָד, בִּרְחִימוֹי דְּמָארֵיהּ, וּבְגִין דָּא "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים ו, ה), אֲפִילוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ, דְּאִם חָבִיב עֲלֵיהּ נַפְשֵׁיהּ מִגּוּפָא לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל נַפְשְׁךָ", וְאִם חָבִיב עֲלֵיהּ גּוּפֵיהּ מִמָּמוֹנֵיהּ לְכַךְ נֶאֱמַר "בְּכָל לְבָבְךָ". וְאִם חָבִיב עֲלֵיהּ מָמוֹנָא מִגּוּפָא לְכַךְ נֶאֱמַר "בְּכָל מְאֹדֶךָ", בַּמֶּה דְחָבִיב עֲלָךְ מְסוֹר לֵיהּ בִּרְחִימוּ דְמָארָךְ בְּעֵת צָרָה.
וְדָא אִיהוּ נִסָּיוֹן דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְנַסָּאָה בְשַׁבְעִין שְׁנִין דְּגָלוּת בַּתְרָאָה, דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת, וּכְאִלּוּ נָטְלִין נַפְשֵׁיהּ, גּוּפָא וְנַפְשָׁא וּמָמוֹנָא כֻּלְּהוּ שְׁקוּלִין, בַּמֶּה דְחָבִיב עֲלֵיהּ מְסוֹר לֵיהּ בִּרְחִימוּ דְמָארֵיהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקַשַּׁר בְּמִלַּת אַהֲבָ"ה דְאִיהִי בְרֵאשִׁי"ת, וּכְאִלּוּ בֵיהּ בָּרָא עָלְמָא, וּמָאן דְּלָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ אוֹ גוּפֵיהּ אוֹ מָמוֹנֵיהּ בִּרְחִימוּ דְמָארֵיהּ בְּשַׁעַת הַשְּׁמַד, כְּאִלּוּ אַחְזַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וּמָאן דְּמָסַר נַפְשֵׁיהּ וְגוּפֵיהּ וּמָמוֹנֵיהּ בְּשַׁעַת הַשְּׁמַד בִּרְחִימוּ דְמָארֵיהּ, דָּא אִתְקְרֵי רְחִימָא דְמָארֵיהּ וַדַּאי, וּבְהַהוּא עָלְמָא לֵית לְעֵילָא מִינֵיהּ. וּבְגִין דָּא קְרָא סָמִיךְ לֵיהּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב).
וְאַהֲבַת יְהֹוָה אִיהִי מַלְכוּת, כְּלִילָא מִכָּל סְפִירָן, וְאִיהִי פִּקּוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל תַּרְיַ"ג פִּקּוּדִין, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ" (אסתר ג, ג), וְאִיהִי בִנְיַן עָלְמָא, שִׁפְחָה בִּישָׁא אִיהִי חָרְבַּן עָלְמָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְאִיהִי רְצוּעָה בִידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַלְקָאָה בֵיהּ חַיָּיבַיָּא.
מידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
כָּל אֶבֶן דְּגַוָּון דִּילָהּ חִיוָּור נְטִילַת מֵחֶסֶד, וְאִיהִי סְגוּלָה דִילֵיהּ רְחִימוּ, כָּל אֶבֶן שֶׁהַגָּוֶן שֶׁלָּהּ לָבָן, נוֹטֶלֶת מֵחֶסֶד, וְהַסְּגֻלָּה שֶׁלּוֹ אַהֲבָה, וְרָזָא דְמִלָּה "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא, ב) וְסוֹד הַדָּבָר - וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. אַבְנָא סוּמְקָא נְטִילַת מִן גְּבוּרָה, וּסְגוּלָה דִילָהּ לְמֶהֱוִי אֵימָתוֹ מוּטֶלֶת עַל בִּרְיָין דְּעָלְמָא אֶבֶן אֲדֻמָּה נוֹטֶלֶת מִגְּבוּרָה, וְהַסְּגֻלָּה שֶׁלָּהּ לִהְיוֹת אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם. אַבְנָא כְּלִילָא מִתְּרֵין גַּוָּונִין חִוָּור וְסוּמָק אִיהִי מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. יָרוֹק כַּזָּהָב מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, דְּאִיהִי תְּשׁוּבָה, קַו יָרוֹק דְּאַסְחַר כָּל עָלְמָא הָאֶבֶן כְּלוּלָה מִשְּׁנֵי גְוָנִים - לָבָן וְאָדֹם - הִיא מֵעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. יָרֹק כְּזָהָב מִצַּד הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא תְשׁוּבָה, קַו יָרֹק שֶׁמַּקִּיף כָּל הָעוֹלָם.
וְאִית גַּוָּון פָּשׁוּט כָּפוּל מְשׁוּלָשׁ מְרוּבָּע, עַד דְּסָלִיק לַעֲשָׂרָה גַוָּונִין, דִּנְהִירִין בְּהוֹן י' אַתְוָון, דְּאִינוּן י' י"ה יה"ו יְהֹוָה, וְסָלְקִין אִלֵּין י' לְע"ב נְהוֹרִין, דְּנָהֲרִין בְּע"ב גַּוָּונִין וְיֵשׁ גָּוֶן פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, עַד שֶׁעוֹלֶה לַעֲשָׂרָה גְוָנִים שֶׁמְּאִירִים בָּהֶם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן י' י"ה יה"ו יהו"ה, וְאֵלֶּה עוֹלוֹת י' לְע"ב אוֹרוֹת שֶׁמְּאִירִים בְּע"ב גְּוָנִים. חָשַׁ"ק חֹלֵ"ם שְׁבָ"א קָמֵ"ץ, אִינוּן נִקּוּד צבאו"ת, נֶצַח וְהוֹד יְסוֹד, וְכֻלְּהוּ נָהֲרִין בְּאַבְנָא יַקִּירָא מַלְכוּת, כְּלִילָא מִכָּל סְגוּלוֹת, חָשַׁ"ק - חֹלֵ"ם שְׁבָ"א קָמֵ"ץ, הֵם נִקּוּד צְבָאוֹ"ת, נֵצַח וְהוֹד יְסוֹד, וְכֻלָּם מְאִירִים בָּאֶבֶן הַנִּכְבָּדָה מַלְכוּת, כְּלוּלָה מִכָּל הַסְּגֻלּוֹת. שְׁבָ"א גַוָּון סוּמָק דִּגְבוּרָה דְנָטִיל מִנֵּיהּ הוֹד, קָמֵ"ץ גַּוָּון חִוָּור, וְלָא צָרִיךְ לְאַרָכָא בְּהוֹן דְּהָא אִתְּמְרוּ לְעֵילָא שְׁבָ"א - גָּוֶן אָדֹם שֶׁל גְּבוּרָה, שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנָּה הוֹד. קָמֵ"ץ - גָּוֶן לָבָן, וְלֹא צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי נֶאֶמְרוּ לְמַעְלָה.
וְעוֹד תִּקּוּנָא ו' וְעוֹד תִּקּוּן ו',
(דף י ע"ב) וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ אִלֵּין אִינוּן דְּיָדְעִין רָזָא בְּפִקּוּדָא תִּנְיָנָא בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁי"ת, דְּאִיהִי אַהֲבָ"ה, וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ, אֵלּוּ הֵם שֶׁיּוֹדְעִים סוֹד בַּמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, שֶׁהִיא אַהֲבָ"ה, דְּאִיהִי לְחֻשְׁבַּן זְעִיר בְּרֵאשִׁית, בְּמַתְקְלָא חֲדָא סָלְקִין, וְדָא אַהֲבַת חֶסֶד, דְּאִיהִי ע"ב בְּחוּשְׁבָּן, שֶׁהִיא לְחֶשְׁבּוֹן קָטָן בְּרֵאשִׁית בְּמִשְׁקָל אֶחָד עוֹלִים, וְזוֹ אַהֲבַת חֶסֶד, שֶׁהִיא ע"ב בַּחֶשְׁבּוֹן, לָקֳבֵל שְׁמָא מְפָרֵשׁ וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, דְּבֵיהּ וָא"ו כְּחוּשְׁבַּן אֶחָ"ד, כְּנֶגֶד הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, שֶׁבּוֹ וָא"ו כְּחֶשְׁבּוֹן אֶחָ"ד, דְּהַיְינוּ מַאֲמַר אֶחָד דְּאִיהוּ בְּרֵאשִׁית, דְּאוּקְמוּהָ עֲלֵיהּ 'וַהֲלֹא בְּמַאֲמַר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת', וְהַאי אִיהוּ רְחִימוֹי דְמָארֵיהּ שֶׁהַיְנוּ מַאֲמָר אֶחָד שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, שֶׁבֵּאֲרוּהָ עָלָיו, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרֹאת, וְזֶהוּ אֲהוּב רִבּוֹנוֹ. מָאן דְּמָסַר נַפְשֵׁיהּ בְּאֶחָד, בִּרְחִימוֹי דְּמָארֵיהּ, וּבְגִין דָּא "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים ו, ה), אֲפִילוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ, מִי שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּאֶחָד, בְּאַהֲבַת רִבּוֹנוֹ, וּמִשּׁוּם זֶה וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶי"ךָ, אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ. דְּאִם חָבִיב עֲלֵיהּ נַפְשֵׁיהּ מִגּוּפָא לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל נַפְשְׁךָ", שֶׁאִם חֲבִיבָה עָלָיו נַפְשׁוֹ מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר וּבְכָל נַפְשְׁךָ. וְאִם חָבִיב עֲלֵיהּ גּוּפֵיהּ מִמָּמוֹנֵיהּ לְכַךְ נֶאֱמַר "בְּכָל לְבָבְךָ" וְאִם חָבִיב עָלָיו גּוּפוֹ מִמָּמוֹנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר וּבְכָל לְבָבְךָ וְאִם חָבִיב עֲלֵיהּ מָמוֹנָא מִגּוּפָא לְכַךְ נֶאֱמַר "בְּכָל מְאֹדֶךָ", וְאִם חָבִיב עָלָיו מָמוֹן מִגּוּף, לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ בַּמֶּה דְחָבִיב עֲלָךְ מְסוֹר לֵיהּ בִּרְחִימוּ דְמָארָךְ בְּעֵת צָרָה. בְּמַה שֶּׁחָבִיב עָלֶיךָ, מְסֹר אוֹתָהּ בְּאַהֲבַת רִבּוֹנְךָ בְּעֵת צָרָה.
וְדָא אִיהוּ נִסָּיוֹן דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְנַסָּאָה בְשַׁבְעִין שְׁנִין דְּגָלוּת בַּתְרָאָה, וְזֶהוּ הַנִּסָּיוֹן שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִתְנַסּוֹת בְּשִׁבְעִים הַשָּׁנִים שֶׁל הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת, וּכְאִלּוּ נָטְלִין נַפְשֵׁיהּ, גּוּפָא וְנַפְשָׁא וּמָמוֹנָא כֻּלְּהוּ שְׁקוּלִין, שֶׁעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת, וּכְאִלּוּ נוֹטְלִים נַפְשׁוֹ, גּוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן - כֻּלָּם שְׁקוּלִים. בַּמֶּה דְחָבִיב עֲלֵיהּ מְסוֹר לֵיהּ בִּרְחִימוּ דְמָארֵיהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקַשַּׁר בְּמִלַּת אַהֲבָ"ה דְאִיהִי בְרֵאשִׁי"ת, בְּמַה שֶּׁחָבִיב עָלָיו, מְסֹר אוֹתוֹ בְּאַהֲבַת רִבּוֹנוֹ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן נִקְשָׁר בְּמִלַּת אַהֲבָ"ה שֶׁהִיא בְרֵאשִׁי"ת, וּכְאִלּוּ בֵיהּ בָּרָא עָלְמָא, וּכְאִלּוּ בוֹ בָּרָא עוֹלָם, וּמָאן דְּלָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ אוֹ גוּפֵיהּ אוֹ מָמוֹנֵיהּ בִּרְחִימוּ דְמָארֵיהּ בְּשַׁעַת הַשְּׁמַד, וּמִי שֶׁלֹּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ אוֹ מָמוֹנוֹ בְּאַהֲבַת רִבּוֹנוֹ בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד, כְּאִלּוּ אַחְזַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר עוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וּמָאן דְּמָסַר נַפְשֵׁיהּ וְגוּפֵיהּ וּמָמוֹנֵיהּ בְּשַׁעַת הַשְּׁמַד בִּרְחִימוּ דְמָארֵיהּ, דָּא אִתְקְרֵי רְחִימָא דְמָארֵיהּ וַדַּאי, וּמִי שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ וּמָמוֹנוֹ בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד בְּאַהֲבַת רִבּוֹנוֹ, זֶהוּ שֶׁנִּקְרָא אֲהוּב רִבּוֹנוֹ וַדַּאי, וּבְהַהוּא עָלְמָא לֵית לְעֵילָא מִינֵיהּ. וּבְגִין דָּא קְרָא סָמִיךְ לֵיהּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב) וּבְאוֹתוֹ עוֹלָם אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִשּׁוּם זֶה הַכָּתוּב סָמַךְ לוֹ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.
וְאַהֲבַת יְהֹוָה אִיהִי מַלְכוּת, כְּלִילָא מִכָּל סְפִירָן, וְאַהֲבַת ה' הִיא הַמַּלְכוּת שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַסְּפִירוֹת, וְאִיהִי פִּקּוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל תַּרְיַ"ג פִּקּוּדִין, וְהִיא מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ" (אסתר ג, ג), וְאִיהִי בִנְיַן עָלְמָא, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וְהִיא בִּנְיַן עוֹלָם. שִׁפְחָה בִּישָׁא אִיהִי חָרְבַּן עָלְמָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, הַשִּׁפְחָה הָרָעָה הִיא חֻרְבַּן עוֹלָם, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְאִיהִי רְצוּעָה בִידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַלְקָאָה בֵיהּ חַיָּיבַיָּא וְהִיא רְצוּעָה בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַלְקוֹת בָּהּ הָרְשָׁעִים.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. דַּיָּה – דְּאִתְּמָר בָּהּ 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב). דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהִי צָרָה, וּתְחוּמָא אִשְׁתַּוֵּי לַהּ דְּלָא לְאַעַבְרָא לֵיהּ, כְּמָה דְּאָמַר "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא קָאִים כִּדְקָא יֵאוֹת. וּבְזִמְנָא דִּאִתְתַקְּפַת סִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה, כְּתִיב "נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ (דף יא' עמוד ב) אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים" (תהלים קכד, ד, ה) דְּסִטְרָא אַחֲרָא עַבְרַת תְּחוּמָהּ. וְעִם כָּל דָּא תְּחוּמָא נָמֵי לְזִמְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח לַהּ, דְּאִיהִי הֲוַת בָּעֲיָא לְמִשְׁטָפָא לְעָלְמָא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָקִים לַהּ לְתַתָּא דְּלָא תִּתְפַּשֵּׁט יַתִּיר. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ "וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (אִיּוֹב לח, יא) בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן גַּלִין מִתְגָּאָן וּבָעְיָין לְמִשְׁטַף עָלְמָא. בְּגִין כָּךְ תְּחוּמִין מְשָׁנְיָין אִשְׁתַּוִיאוּ לְכָל זִמְנָא כִּדְקָא חֲזֵי, וְדָא דַּיָּה. 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ', דָּא שָׁעָה דְּאִתְּמָר בָּהּ 'כָּל הַדּוֹחֵק אָת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ' (בְּרָכוֹת סד) דְּלֵית לְדַחֲקָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא.
וְעוֹד, 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב), דִּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְּמָר "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח). מַאי אָז? אֶלָּא חִיבּוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. דְּיִשְׂרָאֵל קְרָאָן קַמֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וּמְיַחֲדִין יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְעַנְיַין אָמֵן אַחַר בִּרְכָאָן דְּאִיהוּ יאהדונה"י, וְלֵית אִינוּן נִגְאָלִין. אַמַּאי? אֶלָּא "יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" (משלי א, כח), בְּגִין דַּעֲנָנָא מְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ וְלָא אִתְגַּלְיָין, וּצְלוֹתָא לָא עַבְרַת, דִּכְתִיב "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" (איכה ג, מד) וּכְתִיב "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד). וּבְגִין עֵיבָא דָּא דְּאִשְׁתְּכַח, צְלוֹתָא לָא אִתְקַבִּילַת וּפוּרְקָנָא לָא (דף יב' עמוד א) אִתְגַּלְיַת. דְּהָא עֵיבָא דָּא צָרִיךְ לְאַעַבְרָא לַהּ בְּכַמָּה דִּמְעִין דְּזָלְגִין מֵעֵינָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ" (ישעיהו מד, כב) דְּהָא בְּאִינוּן דִּמְעִין אִתְמְחֵי עֵיבָא דָּא, וְהָכִי אִתְמַחְיָן כֻּלְהוֹ חוֹבִין. כְּדֵין אִתְּמָר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה" (דניאל ט, יח) דְּדִמְעִין אִינוּן דִּינָא קַשְׁיָא דְּנָפִיק מִגּוֹ עַיְנִין, וְעַיְנִין דִּלְעֵילָא מִתְפַּקְּחָן כִּדְקָא יֵאוֹת.
בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּאַף עַל גַּב דְּדִמְעִין מַשְׁחִיתִין לֵיהּ לְיִקְרָא דְּאַנְפִּין, כְּגוֹן "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" (בראשית כט, יז) הָכָא לָאו הָכִי. אֶלָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) דְּאִתְּמָר בְּהוּ "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם" (ירמיהו לא, ח) דָּא "רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים" (זכריה יב, י) דְּאִינוּן דִּמְעִין לָא יַשְׁחִיתוּן יְקָרָא דִּילְהוֹן. אֶלָּא אַדְּרַבָּא מְתַקְּנִין לְאִינּוּן אַנְפִּין לְמֶיהֱוֵי נַהֲרָן וְחָדָאן. דְּרַשִּׁיעַיָּא אִתְּמָר בְּהוּ 'אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי רָשָׁע' (מגילה כח א) דְּהָא כָּל חֲשׁוּכָא דְּעוֹבַדֵיהוֹן סָלִיק וּנְחֵית בְּאַנְפֵּיהוֹן, וּמָאן דְּמִסְתַּכֵּל בְּהוּ אַחְשִׁיךְ עֵינוֹי בְּהַהוּא חֲשׁוּכָא.
תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה
חטאי התחתונים נותנים מקום לס"א להרחיב תחומה, וגם הוא רק כפי רשות שמים
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. היד אותיות דַּיָּה – דְּאִתְּמָר בָּהּ שנאמר בה 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב). דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהִי צָרָה, וּתְחוּמָא אִשְׁתַּוֵּי לַהּ דְּלָא לְאַעַבְרָא לֵיהּ, כְּמָה דְּאָמַר הסטרא אחרא היא צרה, והושם לה גבול שלא תעבור אותו כמו שנאמר "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא קָאִים כִּדְקָא יֵאוֹת. וזה בזמן שיש בחירה כדי שהתיקון יעמוד כמו שראוי. וּבְזִמְנָא דִּאִתְתַקְּפַת סִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה, ובזמן שמתחזקת הסטרא אחרא לשלוט, כתוב כְּתִיב "נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ (דף יא' עמוד ב) אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים" (תהלים קכד, ד, ה) דְּסִטְרָא אַחֲרָא עַבְרַת תְּחוּמָהּ. וזה בזמן שהסטרא אחרא עברה את תחומה בגלל מעשי התחתונים המקולקלים המרחיבים את תחומה, וְעִם כָּל דָּא תְּחוּמָא נָמֵי לְזִמְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח לַהּ, דְּאִיהִי הֲוַת בָּעֲיָא לְמִשְׁטָפָא לְעָלְמָא, ועם כל זה, גם לזמן הזה הוגבל תחומה, כיוון שרצונה לשטוף את העולם, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָקִים לַהּ לְתַתָּא דְּלָא תִּתְפַּשֵּׁט יַתִּיר, וגם התחום הנוסף הוא ברשות ובגבול שנתן לה הקב"ה כדי להיפרע מהרשעים, ואין לה שום אפשרות לפעול כרצונה, וכל זה עד שהקב"ה יעמיד אותו במקומה למטה מכל המדרגות שלא תתפשט יותר. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה "וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (אִיּוֹב לח, יא) בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן גַּלִין מִתְגָּאָן וּבָעְיָין לְמִשְׁטַף עָלְמָא. בשעה שאלו גלי ים של המים הזידונים מתגאים ורוצים לשטוף את העולם. בְּגִין כָּךְ תְּחוּמִין מְשָׁנְיָין אִשְׁתַּוִיאוּ לְכָל זִמְנָא כִּדְקָא חֲזֵי, ולכן, גבולות ותחומים שונים הושמו כראוי לכל זמן, וזה וְדָא דַּיָּה. 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ', דָּא שָׁעָה דְּאִתְּמָר בָּהּ וזו השעה שנאמר בה 'כָּל הַדּוֹחֵק אָת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ' (בְּרָכוֹת סד) דְּלֵית לְדַחֲקָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, שאין לדחוק את השכינה בזמן הגלות.
החטאים יוצרים את ענני הסטרא אחרא המונעים מהתפילות לעלות, וניתן לבוקעם רק בכח הדמעות
וְעוֹד, 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב), דִּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְּמָר בזמן הגלות שנאמר "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח). מַאי אָז? אֶלָּא חִיבּוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. מהו "אָז"? גימ' ח' אותיות יאהדונה"י שהם חיבור קודשא ב"ה ושכינתא, בדְּיִשְׂרָאֵל קְרָאָן קַמֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וּמְיַחֲדִין יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע,שישראל קוראים ומייחדים אותם בכל יום ובקריאת שמע, וְעַנְיַין אָמֵן אַחַר בִּרְכָאָן דְּאִיהוּ יאהדונה"י, וְלֵית אִינוּן נִגְאָלִין. ועונים אמ"ן שהוא גימ' ב' השמות יאהדונה"י, אחרי הברכות ואינם נגאלים. אַמַּאי? אֶלָּא מדוע אינם נגאלים? אלא זה סוד הפסוק "יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" (משלי א, כח), בְּגִין דַּעֲנָנָא מְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ וְלָא אִתְגַּלְיָין, וּצְלוֹתָא לָא עַבְרַת, בגלל ענני הסטרא אחרא שמכסים עליהם, ואינם נראים, והתפילה לא עוברת אותם כדי לעלות למעלה, שנאמר דִּכְתִיב "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" (איכה ג, מד) וּכְתִיב "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד). וּבְגִין עֵיבָא דָּא דְּאִשְׁתְּכַח, צְלוֹתָא לָא אִתְקַבִּילַת וּפוּרְקָנָא לָא אִתְגַּלְיַת(דף יב' עמוד א) ובגלל שענן זה נמצא, התפילה לא מתקבלת והגאולה לא מתגלה, דְּהָא עֵיבָא דָּא צָרִיךְ לְאַעַבְרָא לַהּ בְּכַמָּה דִּמְעִין דְּזָלְגִין מֵעֵינָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ וצריך להעביר את הענן הזה בהרבה דמעות שזולגות מהעיניים בזמן התפילה, שכן שערי דמעה לא ננעלו, ובכוח הדמעות לבקוע את כל העננים החשוכין, שנאמר בהן "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ" (ישעיהו מד, כב) דְּהָא בְּאִינוּן דִּמְעִין אִתְמְחֵי עֵיבָא דָּא, וְהָכִי אִתְמַחְיָן כֻּלְהוֹ חוֹבִין. שהרי באלו הדמעות נמחה הענן הזה של הטומאה, ונמחים כל החובות והחטאים שגרמו ליצירת העננים הרעים, כְּדֵין אִתְּמָר ואז נאמר על בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה" (דניאל ט, יח) דְּדִמְעִין אִינוּן דִּינָא קַשְׁיָא דְּנָפִיק מִגּוֹ עַיְנִין, וְעַיְנִין דִּלְעֵילָא מִתְפַּקְּחָן כִּדְקָא יֵאוֹת. שהדמעות הן דינים קשים שיוצאים מתוך העיניים, ועל כן עייני ההשגחה העליונה של ז"א לא נפקחות כראוי ונראות כישנות והוא זמן הסתר הפנים והסתלקות המוחין בגלות.
דמעות המשכילים מוסיפים הוד ויקר לפניהם מהארת השכינה
בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן של ההסתר נאמר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּאַף עַל גַּב דְּדִמְעִין מַשְׁחִיתִין לֵיהּ לְיִקְרָא דְּאַנְפִּין, פנים הם מלשון פנימיות, שהיינו שמגלות את הפנימיות של נושאם. ואף על גב שהדמעות משחיתות את הפנים ואינן מגלות יופיין וכל שכן את פנימיותם, כְּגוֹן "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" (בראשית כט, יז) הָכָא לָאו הָכִי. אצל המשכילים אין הדבר כן, אֶלָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) דְּאִתְּמָר בְּהוּ שנאמר בהם "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם" (ירמיהו לא, ח) דָּא "רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים" (זכריה יב, י) דְּאִינוּן דִּמְעִין לָא יַשְׁחִיתוּן יְקָרָא דִּילְהוֹן. דמעותיהן של המשכילים המצטערים בגלות לא ישחיתו את יופיים, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מְתַקְּנִין לְאִינּוּן אַנְפִּין לְמֶיהֱוֵי נַהֲרָן וְחָדָאן. אלא אדרבא, הם מתקנים את פניהם שיהיו מאירים ושמחים מאור שהשכינה ששורה על פניהם בעת שדמעותיהם בוקעים את ענני הס"א. דְּרַשִּׁיעַיָּא אִתְּמָר בְּהוּ ונאמר ברשעים 'אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי רָשָׁע' (מגילה כח א) דְּהָא כָּל חֲשׁוּכָא דְּעוֹבַדֵיהוֹן סָלִיק וּנְחֵית בְּאַנְפֵּיהוֹן,כל מעשיהם החשוכים עולים ושורים על פניהם, וּמָאן דְּמִסְתַּכֵּל בְּהוּ אַחְשִׁיךְ עֵינוֹי בְּהַהוּא חֲשׁוּכָא. ומי שמסתכל בפניהם נדבקת נשמתו בסוד ראיית הנשמה, ונחשכים עיניו מהחושך שלהם.
תפילות ל"ט - מ' מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה ל"ט: אֵין הַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת תַּנְחוּמִין עַל תְּלָאוֹת הַגָּלוּת אֶלָּא מִסִּטְרָא דְאִימָּא שֶׁשָּׂם נֶחָמָה הָאֲמִיתִית.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מִי יוּכַל לְנַחֵם שְׁכִינָתְךָ אֶלָּא אִימָא, שֶׁכָּךְ עוֹמְדִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מִן הָאוֹצָרוֹת הָעֲמֻקִּים שֶׁגְּנוּזִים בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה מִצַּד אִימָא עִילָאָה, לָדַעַת שָׁם כָּל סִתְרֵי סוֹדוֹת מַעֲשֶׂיךָ, וְהֵם חֲתוּמִים בְּחוֹתָם שֶׁלְּךָ שֶׁאֵינָם מֻשָּׂגִים לַאֲחֵרִים, וְזֶה חוֹתָם אֱמֶת, וּמִיָּד שֶׁזֶּה יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם יִתְקַיֵּם הַמִּקְרָא "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחַמְכֶם". אָנֹכִי וַדַּאי, מִצַּד אִימָא וַדַּאי, וְהֵם נֶחָמוֹת שֶׁל אֱמֶת שֶׁהֵם מְזֻמָּנִים לְמִי שֶׁמְּקַוֶּה לְךָ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ יַעֲשֶׂה לַמְחַכֶּה לוֹ". קַבֵּל תִּקְוַת עַמְּךָ וְגַלֵּה לָהֶם אֲמִתֶּךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה מ: אֲפִילוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁנִּרְאֶה שֶׁעוֹשִׂים הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ יִתְ', סוֹפָם יוֹכִיחַ שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְ' הָיָה שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵּן.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. רָצוֹן שֶׁלְּךָ עוֹשִׂים כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ, וַאֲפִלּוּ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁעוֹשִׂים הֵפֶךְ רְצוֹנְךָ, הֲרֵי סוֹף הַכֹּל יוֹכִיחַ שֶׁאַתָּה רָצִיתָ כֵּן, לְהָנִיחַ לָהֶם לְהוֹצִיא אֱמֶת שִׁבְחֲךָ שֶׁיֵּדְעוּ אֲמִתְּךָ, לָאֲמִתְּךָ מְקַוִּים יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ וְאַף עַל פִי שֶׁחָטְאוּ לְפָנֶיךָ, עַל אֲמִתְּךָ הֵם בּוֹטְחִים, וְכֵן מִתְפַּלְּלִים לְפָנֶיךָ "לֹא לָנוּ יְהוָֹה… עַל אֲמִתֶּךָ". גַּלֵּה אֲמִתְּךָ לִמְקַוֶּיךָ, וְיִשְׂמְחוּ מְקַוִּים בְּךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.