Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או בר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים.

שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְכִי נִשְׁמָתָא לָא אִיהִי בַּאֲתַר יְדִיעָא בְלִבָּא, וְאִתְפַּשְׁטוּתָהּ בְּכָל אֵבָרִין דְּלִבָּא, אָמַר לֵיהּ בְּרִי, וְהָא כְתִיב בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז), כְּפוּם עוֹבָדוֹי דְּבַר נַשׁ הָכִי נָפִיק לָהּ מֵאַתְרָהָא, וְנָחִית לָהּ לְבַר מֵאַתְרָהָא, כְּגַוְונָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), וּתְיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא, מָאן דְּאָתִיב לָהּ לְאַתְרָהָא דַהֲוַת בְּקַדְמֵיתָא, דִּבְזִמְנָא דְנִשְׁמָתָא אִיהִי בְּלִבָּא אִתְקְרִיאַת מַטְרוֹנִיתָא, כַּד נָפְקַת מִלִּבָּא לָא אִתְקְרִיאַת מַטְרוֹנִיתָא, כְּפוּם חוֹבוֹי דְּבַר נַשׁ הָכִי נָחִית לָהּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵאֵבֶר לְאֵבֶר, עַד דְּנָחִית לָהּ לְרַגְלוֹי, וּכְפוּם זַכְוָון דִּילֵיהּ הָכִי סְלִיקַת, עַד דִּסְלִיקַת לְאַתְרָהּ, וּבְגִין דָּא בְּכָל אֲתַר דְּנָחֲתַת, תַּמָּן עָבְדַת תְּנוּעָה יְתֵרָה בְּהַהוּא אֵבֶר יַתִּיר מֵאַחֲרָנִין.
שִׁרְטוּטִין דִּיְדַיִן אַשְׁכַּחְנָא דְאִינוּן כְּעַנְפִין דְּאִילָנָא, מִנְּהוֹן אֲרִיכִין, מִנְּהוֹן קְצָרִין, מִנְּהוֹן מְשַׁלְּבָן, מִנְּהוֹן בְּעִגּוּלָא זְעִירִין.
אַשְׁכַּחְנָא בְּרָזָא דְמַתְנִיתָא, דְּטוּרִין רַמָּאִין עֲמִיקִין, גּוֹ סוּסְפִיתָא, קוּנְטְרָא, קִטְרָא דְקִטְרִין, תַּמָּן הֲוָה חַד אוּכְמָא בְּלָא רַגְלִין, מְפַכְפֵּךְ הִפּוּכִין, גּוּף טְרִיף, כַּד הֲוָה יָתִיב אָזִיל, כַּד הֲוָה אָזִיל יָתִיב, כַּד הֲוָה אָזִיל מְהַפֵּךְ טוּרִין, כַּד הֲוָה יָתִיב מְעַקֵּר טִנָּרִין, מָאן דְּאַעֲרַע בֵּיהּ טְרִיף לֵיהּ וְקָטִיל לֵיהּ, וְלָא אַהֲנֵי, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאִסְתַּמַּר מִנֵּיהּ.
כָּל דִּיּוֹקְנִין דִּבְנֵי עָלְמָא בֵּיהּ רְשִׁימִין, כָּל צִיּוּרִין בֵּיהּ מְצוּיָירִין, כָּל גַּוָּונִין בֵּיהּ מְרַקְמָן, דְּסִטְרִין אָחֳרָנִין כַּמָּה עַנְפִין תַּלְיָין מִנֵּיהּ, דְּשַׁרְבִיטִין דְּנוּרָא מְלַהֲטָא דְזָרִיק, כַּמָּה גַלְגַּלִין סַחֲרִין לֵיהּ, כֻּלְּהוּ מַלְיָין עַיְינִין דְּגוּמְרִין דְּנוּרָא מְלַהֲטִין, מִנְּהוֹן מִזְדַּעְזְעָאן חֲיָילִין וּמַשִּׁרְיָין, לֵית בְּהוֹן רַחֲמָנוּתָא כְלָל, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאִסְתַּמַּר מִנֵּיהּ.
בֵּיהּ רְשׁוּמִין דִּיּוֹקְנִין דְּחֵיוָון בִּישִׁין, דְּאִינוּן מַזָּל אַרְיֵה, מַזָּל שׁוֹר מוּעָד, מַזָּל נֶשֶׁר, מַזָּל אָדָם, כָּל נוּנֵי יַמָּא מְסָאֲבִין בֵּיהּ מְצוּיָירִין, וְעוֹפִין וְחֵיוָון דְּסִטְרָא דִמְסָאֲבוּ בֵּיהּ רְשִׁימִין וּמְצוּיָירִין, דְּכֻלְּהוּ מוּעָדִין לְקַלְקֵל, כַּמָּה שַׁרְבִיטִין וְנִצּוֹצִין אִזְדְּרִיקוּ מִנֵּיהּ עַל בְּנֵי נָשָׁא, וְאִינוּן נִשְׁמָתִין דְּחַיָּיבַיָּא, דְקָא מַרְכִּיבִין עַל בְּנֵי נָשָׁא, מִנְּהוֹן דְּכוּרִין מִנְּהוֹן נוּקְבִין, לְזִמְנִין מַרְכִּיבִין נוּקְבִין עַל דְּכוּרִין, לְזִמְנִין דְּכוּרִין עַל נוּקְבִין, כַּד אִזְדְּרִיקוּ לָא אִזְדְּרִיקוּ לַאֲתַר יְדִיעָא, אֶלָּא כָל חַד בַּאֲתַר דְּלָא מִינֵיהּ. וַוי לוֹן לְאִינוּן טִיפִּין, דְּאִינוּן נִצּוֹצִין וְשַׁרְבִיטִין אַעְרְעוּ בֵּינַיְיהוּ, אִלֵּין שַׁטְיָין דְּלָא מִסְתַּמְּרִין גַּרְמַיְיהוּ בְזִוּוּגָא דִלְהוֹן, מַרְכִּיבִין לוֹן בְּהוֹן, וְאִתְעֲבִיד אִילָנָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
(דף קלג ע"א) נוּקְבָא אִית לֵיהּ דְּאִתְקְרִיאַת "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" (בראשית ג, כד), דְּכָל גִּלְגּוּלִין דְּנִשְׁמָתִין בֵּיהּ מִתְהַפְּכִין, לְזִמְנִין מַטֶּה לְנָחָשׁ, לְזִמְנִין נָחָשׁ לַמַּטֶּה, וְהָכִי מִתְהַפְּכָא דְּכוּרָא לְנוּקְבָא, נוּקְבָא לִדְכוּרָא, וְאִלֵּין דְּהָפְכִין לְשֻׁלְחָנָם גָּרְמִין הֲפוּכִין אִלֵּין. הֲפַכְפַּךְ דְּכֻלְּהוּ "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" (בראשית ג, כד) מֵרָע לְטוֹב וּמִטָּב לְבִישׁ, וְהָכָא רָזָא דְצַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, וְדָא אִיהוּ 'גוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר', מָאן דְּאַלִּים גָּבַר, כַּד אַלִּים נוּקְבָא עַל דְּכוּרָא בְגִלְגּוּלָא דִילֵיהּ לֵית לֵיהּ דִּיקְנָא, עָקָר הוּא, עוֹבָדוֹי כִּבְעִירָא, תּוֹעִבָה אִיהוּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, בִּסְטַר מְסָאֲבָא כְּתִיב "וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ" (ירמיהו ג, ג). דְּהָא בְּמִצְחָא קָאִים כָּל דְּיוֹקְנָא כְּמָה דַּאֲמִינָא, בְּגִין כָּךְ תּוּקְפָּא דָּבָר נַשׁ בְּמִצְחָא אִיהוּ. וּבְגָלְיָת כְּתִיב "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ, לְתַבְרָא לֵיהּ. אֲבָל לְעֵילָא לְעֵילָא וַדַּאי מִצְחָא דָּא עִלָּאָה קָאִים לְבַסְמָא דִּינָא כִּדְקָא חֲזֵי.

חוֹטָמָא דְּרֵישָׁא שַׁפִּירוּ דְּפַרְצוּפָא אִיהוּ. מִתַּמָּן נָשִׁיב רוּחָא מִגּוֹ מוֹחָא. וְרוּחָא דָּא קָאִים לְאִתְּעָרָא לְכָל מָאן (דף קלג' עמוד א') דְּאִתְחֲזֵי לְמֶעֱבַד עוֹבָדוֹי. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְדַרְגֵּיהּ. נִימִין, קָיְימִין לְנַגְּדָא בְּהוּ מְשִׁיכוּ דְּמוֹחָא, לְאַתְקָנָא מָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא. עַיְנִין, קָיְימִין לְאַשְׁגָּחוּתָא, לְאַקָּמָא סִידְרִין בְּאַתְרַיְיהוּ. מִצְחָא, לְאִתְגַּלָּאָה לְזִמְנִין כִּדְקָא יָאוּת. חוֹטָמָא, לְנָשְׁבָא רוּחָא לְאִתְּעָרָא בְּחֵילָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶעֱבַד עוֹבָדָא. וְרוּחָא דָּא לָא פָּסִיק כְּלָל. וּלְתַתָּא תְּרֵין נוֹקְבִין אִינוּן, חַד רַחֲמֵי וְחַד דִּינָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא רַחֲמֵי וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, מִתְּרֵין נוֹקְבִין אִלֵּין זָמִין לְנָשְׁבָא רוּחָא דְּחָכְמְתָא עַל תְּרֵין מְשִׁיחִין, חַד מִנּוּקְבָא חַד, וְחַד מִנּוּקְבָא חַד, בְּגִין לְאִתְּעָרָא לְהוּ בְּעוֹבָדַיְיהוּ כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא יִשְׁתַּכַּח עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה לְגַמְרֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

פָּתַח וְאָמַר הָא הָשַׁתָּא אִצְטְרִיךְ הָכָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא עִלָּאָה יַקִּירָא דְּכָל יָקִּירִין דְּבַהּ תַּלְיָין כָּל רָזִין דְּעָלְמָא. קוּמוּ מָארֵי מְתִיבְתָא, אִזְדְּמָנוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא עִלָּאָה דָּא כִּדְקָא יָאוּת. דִּיקְנָא עִלָּאָה יַקִּירָא דְּמִינַּהּ מִתְכַּסְפָן כֹּלָּא וְלְקַמָּהּ מִתָּבְרָן כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא, בִּתְלֵיסָר תִּיקּוּנִין עִלָּאִין אִתְתַּקַּן, דְּהָכָא תַּלְיָא כָּל יַקִּירוֹ עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן" (תהלים קלג, ב) וְכוּ'. דְּהָא הָכִי אִתְגַּלְגַּל נְהִירוּ מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. בְּד' קַדְמָאִין בְּקַדְמִיתָא. מִתַּמָּן בְּח' אָחֲרָנִין. וְרָזָא דָּא "הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן". (דף קלג' עמוד ב') מִתַּמָּן לְהַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא, וְדָא "שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו" (תהלים קלג, ב).

תָּא חֲזֵי, הָכִי דִּיקְנָא דָּא בִּתְלֵיסָר אִתְתַּקַּן, בְּרָזָא דִּתְלַת הויי"ן וְחַד דְּכָלִיל לוֹן, בְּרָזָא דְּסִידּוּרָא עִלָּאָה וַדַּאי. ד' נָפְקִין בְּקַדְמִיתָא מֵרָזָא דְּהוי"ה חֲדָא. מִתַּמָּן תְּרֵין אָחֲרָנִין נָפְקִין וְאִינּוּן תְּמָנְיָא. לְבָתַר חַד כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְדָא תְּלֵיסַר. וּמִתַּמָּן לְתַתָּא אִתְפָּרְשָׁן כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה שַׁרְיָין שַׂעֲרֵי נָפְקִין תְּחוֹת [פִּתְחָא דְּאוּדְנִין] מֵהַאי וּמֵהַאי סִטְרָא.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא סָחֲרָן שַׂעֲרֵי עַל פּוּמָא מֵרֵישָׁא חֲדָא לְרֵישָׁא חֲדָא.

תָּא חֲזֵי, בִּסְטַר מְסָאֲבָא כְּתִיב בוא וראה, מצד הטומאה כתוב "וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ" (ירמיהו ג, ג). דְּהָא בְּמִצְחָא קָאִים כָּל דְּיוֹקְנָא כְּמָה דַּאֲמִינָא, בְּגִין כָּךְ תּוּקְפָּא דָּבָר נַשׁ בְּמִצְחָא אִיהוּ. שהרי במצח עומד הדיוקן כמו שאמרנו, לכן כל תוקפו של הבן אדם במצח הוא. ובגלית כתוב, וּבְגָלְיָת כְּתִיב "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְתַבְרָא לֵיהּ. אֲבָל לְעֵילָא לְעֵילָא וַדַּאי מִצְחָא דָּא עִלָּאָה קָאִים לְבַסְמָא דִּינָא כִּדְקָא חֲזֵי. שכך נצרך לשבור אותו, אבל למעלה למעלה ודאי מצח זה העליון עומד למתק הדין כמו שראוי. 

חוֹטָמָא דְּרֵישָׁא שַׁפִּירוּ דְּפַרְצוּפָא אִיהוּ. חוטם מהראש - יופיו של פרצוף הוא, מִתַּמָּן נָשִׁיב רוּחָא מִגּוֹ מוֹחָא, וְרוּחָא דָּא קָאִים לְאִתְּעָרָא לְכָל מָאן (דף קלג' עמוד א') דְּאִתְחֲזֵי לְמֶעֱבַד עוֹבָדוֹי.משם נושבת רוח פנימיות המוח, וזו הרוח עומדת לעורר כל מי שראוי לעשות פעולותיו.  אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְדַרְגֵּיהּ: נִימִין, קָיְימִין לְנַגְּדָא בְּהוּ מְשִׁיכוּ דְּמוֹחָא, לְאַתְקָנָא מָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא. נמצא הכל נצרך למדרגתו. נימי השערות עומדים להמשיך בהם המשכות המוח, לתקן למי שצריך להיתקן. עַיְנִין, קָיְימִין לְאַשְׁגָּחוּתָא, לְאַקָּמָא סִידְרִין בְּאַתְרַיְיהוּ. העיניים עומדות להשגחה, להעמיד הסדרים במקומם. מִצְחָא, לְאִתְגַּלָּאָה לְזִמְנִין כִּדְקָא יָאוּת. המצח להתגלות לפרקים כמו שראוי. חוֹטָמָא, לְנָשְׁבָא רוּחָא לְאִתְּעָרָא בְּחֵילָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶעֱבַד עוֹבָדָא. חוטם לנשב הרוח לעורר בכוחה למי שצריך לעשות מעשה. וְרוּחָא דָּא לָא פָּסִיק כְּלָל. וּלְתַתָּא תְּרֵין נוֹקְבִין אִינוּן, חַד רַחֲמֵי וְחַד דִּינָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא רַחֲמֵי וַדַּאי. ורוח זו לא פוסקת כלל, ולמטה בחוטם שני נקבים, אחד רחמים ואחד דין אבל למעלה הכל רחמים ודאי. 

תָּא חֲזֵי, מִתְּרֵין נוֹקְבִין אִלֵּין זָמִין לְנָשְׁבָא רוּחָא דְּחָכְמְתָא עַל תְּרֵין מְשִׁיחִין, חַד מִנּוּקְבָא חַד, וְחַד מִנּוּקְבָא חַד, בְּגִין לְאִתְּעָרָא לְהוּ בְּעוֹבָדַיְיהוּ כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. בוא וראה משני הנקבים האלה מזומנת לנשב רוח החוכמה על שני המשיחין, אחד מנקב אחד, ואחד מנקב אחד,כדי לעורר מעשיהם כעניין של למעלה, דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא יִשְׁתַּכַּח עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה לְגַמְרֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. בזה באותו הזמן יהיה העולם התחתון כדוגמת העולם העליון לגמרי, אשרי חלקם של ישראל.

פָּתַח וְאָמַר הָא הָשַׁתָּא אִצְטְרִיךְ הָכָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא עִלָּאָה יַקִּירָא דְּכָל יָקִּירִין דְּבַהּ תַּלְיָין כָּל רָזִין דְּעָלְמָא. פתח ואמר, עכשיו צריך לתקן תיקוני הזקן העליון הנכבד בכל הנכבדים, שבו תלויים כל סודות העולם. קוּמוּ מָארֵי מְתִיבְתָא, אִזְדְּמָנוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא עִלָּאָה דָּא כִּדְקָא יָאוּת. קומו בעלי מתיבתא האספו להתקין את התיקון העליון כמו שראוי, דִּיקְנָא עִלָּאָה יַקִּירָא דְּמִינַּהּ מִתְכַּסְפָן כֹּלָּא וְלְקַמָּהּ מִתָּבְרָן כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין דיקנא עליונה נכבדה, שממנה נכנעים כולם ומלפניה נשברים כל צדדי הטומאה. תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא, בִּתְלֵיסָר תִּיקּוּנִין עִלָּאִין אִתְתַּקַּן, דְּהָכָא תַּלְיָא כָּל יַקִּירוֹ עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ התיקון של הדיקנא הנכבד הזה, בשלושה עשר תיקונים העליונים נתקן, שכאן תלוי כל הכבוד העליון שנאמר בו "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן" (תהלים קלג, ב) וְכוּ'. דְּהָא הָכִי אִתְגַּלְגַּל נְהִירוּ מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. בְּד' קַדְמָאִין בְּקַדְמִיתָא. מִתַּמָּן בְּח' אָחֲרָנִין. וְרָזָא דָּא שהרי כאן, מתגלגלים האורות מדרגה לדרגה. בארבעת הראשונים בתחילה, ומשם בשמונת האחרים, וזה הסוד "הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן". (דף קלג' עמוד ב') מִתַּמָּן לְהַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא, וממנו למזל התחתון - מזל ונקה,  הכולל את כולם כאחד וזה וְדָא "שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו" (תהלים קלג, ב).

תָּא חֲזֵי, הָכִי דִּיקְנָא דָּא בִּתְלֵיסָר אִתְתַּקַּן, בְּרָזָא דִּתְלַת הויי"ן וְחַד דְּכָלִיל לוֹן, בְּרָזָא דְּסִידּוּרָא עִלָּאָה וַדַּאי. בוא וראה, כך הדיקנא הזו בשלושה עשר נתקנת,  בסוד שלוש הוויות ואחד הכוללת אותם, בסוד סדר העליון ודאי. ד' נָפְקִין בְּקַדְמִיתָא מֵרָזָא דְּהוי"ה חֲדָא. מִתַּמָּן תְּרֵין אָחֲרָנִין נָפְקִין וְאִינּוּן תְּמָנְיָא. לְבָתַר חַד כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְדָא תְּלֵיסַר. ארבעת הראשונים יוצאים מסוד הוויה אחת, משם יוצאים שתי ההויות האחרות, והם כוללים שמונה התיקונים, אחר כך הויה אחת הכוללת כולם, והוא התיקון השלוש עשרה. וּמִתַּמָּן לְתַתָּא אִתְפָּרְשָׁן כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת. משם ולמטה הכל מתחלק כמו שראוי.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה שַׁרְיָין שַׂעֲרֵי נָפְקִין תְּחוֹת [פִּתְחָא דְּאוּדְנִין] מֵהַאי וּמֵהַאי סִטְרָא. התיקון הראשון, מתחילות השערות לצאת מתחת פתחי האוזניים מצד זה ומצד זה. 

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא סָחֲרָן שַׂעֲרֵי עַל פּוּמָא מֵרֵישָׁא חֲדָא לְרֵישָׁא חֲדָא. התיקון השני, סובבות השערות את פה, מראש אחד לראש אחד.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תצ"ט: שם שד"י רומז למרכבת האבות ודוד, ולסוד היחוד בחיבוד א"ח ד'. ובגילוי היחוד יתוקנו כל העולמות ויחודשו בשלמות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שַׁדַּ"י רָאשֵׁי תֵבוֹת שׁ'וֹמֵר דַּ'לֵּי יְ'חִידָיו, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בָּנִים יְחִידִים מִצַּד יִחוּדְךָ וְיִשְׂרָאֵל "גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ", וּלְפִיכָךְ אֲפִילוּ שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם יְקַבְּלוּ מַלְכוּתְךָ, הֲרֵי יִוָּדַע יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם שֶׁהֵם מִצַּד יִחוּד שֶׁלְּךָ, וְהֵם תִּקְּנוּ כָּל הָעוֹלָם וְזֶה שַׁדַּי. ש': ג' אָבוֹת, ד"י: גִּימַטְרִיָּא דָּוִד, כְּלַל הַמֶּרְכָּבָה בִּשְׁלֵמוּת, אֶחָד וַדַּאי, מִיָּד "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָּמוֹךָ" וּכְתִיב, "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעַזְרֶךָּ" אֵ"ל - ייא"י, "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן" וְכוּ'. שַׁדַּ"י, תּוֹקְפָם תִּקּוּנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְהִתְבָּרֵךְ בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, "וְאֶת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ", ש': א"ח דְּאֶחָד - כָּלַל ג' אָבוֹת, ד"י גִּימַטְרִיָּא דָּוִד, כָּאן נִכְלַל "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ", אֶחָ"ד, יָ"ד, כְּלַל כָּל הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת כ"ז, "בְּכָ"ה אָרוּץ גְּדוּד", מִיָּד יִחוּדְךָ יִהְיֶה מְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּמְחַדֵּשׁ אוֹתָם חִדּוּשׁ שָׁלֵם.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, חַדְּשֵׁנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִדּוּשׁ אֱמוּנָה וְתִקְוַת עוֹלָם, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.