Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג). מַאי "מַשְׂכִּילִים"? אִלֵּין אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא. יַזְהִרוּ אִלֵּין נִקּוּדִין דְּנָהֲרִין בְּאַתְוָן כְּנִשְׁמְתָא בְּגוּפָא. כְּזֹהַר. אִלֵּין טַעֲמֵי תּוֹרָה דְּאִנּוּן כִּתְרִין עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאַתְוָן, כִּרְקִיעָא דְּאִיהוּ עַל אַרְעָא כְּכִתְרָא. וְאַתְוָן וְנִקּוּדֵי וְטַעֲמֵי אִנּוּן כְּנִשְׁמְתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא.
אַתְוָן אִנּוּן מִסִּטְרָא דְּנַפְשָׁא דְּאִיהִי בְּרִבּוּעָא. וְנִקּוּדִין בְּעִגּוּלָא דְּאַתְיָן בְּעִגּוּלָא בְּגִין דְּאִנּוּן כְּאָדָם דִּיצִירָה. נִקּוּדִין אִנּוּן מִסִּטְרָא דְּרוּחָא כְּאִנּוּן גַּלְגַּלִּין דְּאַתְיָן בְּגִלְגּוּלָא. וּכְמָה דְּרוּחָא אַנְהִיג לְכָל עָרְקִין דְּדָמָא דְּדַפְקִין מִן לִבָּא, הָכִי אַתְוָן מִתְנַהֲגִין לְגַבֵּי נִקּוּדִין. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב).
בְּגִין דְּרוּחָא דְּבַר נָשׁ מִתַּמָּן אִתְנְטִילַת מִדַּרְגָּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים" (יחזקאל א, כ). דְּאִנּוּן גּוּפָא לְרוּחַ לַנִּקּוּדִין. דְּאִנּוּן רוּחִין קַדִּישִׁין מֵרוּחַ הַחַיָּה אִנּוּן. נִשְׁמְתָא אָתֵי מִכּוּרְסַיָּיא. וּבְגִין דְּתַמָּן יְהֹוָה דְּאִיהוּ מַנְהִיג כֹּלָּא. טַעֲמֵי דְּאִנּוּן כִּתְרִין דְּאוֹרַיְתָא אִנּוּן מִסִּטְרָהָא.
תָּא חֲזֵי, כָּל אַתְיָן אִנּוּן מִסִּטְרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא דִּכְלִילָן בִּשְׁכִינְתָּא. צַדִּיק אִיהוּ נָטִיל לִשְׂמָאלָא דְּאִיהוּ יִצְחָק, קֵ"ץ חַ"י, חַי עָלְמִין קָשִׁיר בִּשְׂמָאלָא. וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא אִתְּמַר בָּהּ, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב). וּמִסִּטְרָא דִּימִינָא וָבֹהוּ, בּוֹ הוּא. וּמִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, ב). וְאִלֵּין אִנּוּן לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בְּגָלוּתָא. וּמָאן גָּרִים הַאי. אֶלָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קֹדֶם דְּבָרָא עָלְמָא הֲוָה סָתִים יְהֹוָה.
לְבָתַר אִתְפְּשַׁט יְהֹוָה לְתַתָּא וְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב). וְרָזָא דְּמִלָּה "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" (בראשית ב, ד). בְּה' בְּרָאָם. הֲרֵי לְךָ דַּהֲוָה לְבוּשֵׁהּ תֹּהוּ. וּבְגִין דָּא "כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים" (בראשית ב, ה) וְגוֹ'. לֹא הֲוָה נָחִית נְבִיעוּ עָלֵהּ. בְּגִין דְּאָדָם אַיִן, דַּהֲוָה בַּעְלָהּ לְעֵלָּא סָתִים בְּאַיִן. עַד דְּאִתְפְּשַׁט ו' מִן יהו דְּאִיהוּ בִּינָה ם דְּאִיהִי מְקוֹרָא דִּנְבִיעוּ דְּאִיהִי נְקֻדָּה סְתִימָאָה. וּמִיָּד "וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ו).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג). מַאי "מַשְׂכִּילִים"? אִלֵּין אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ. מִי הַמַּשְׂכִּילִים? אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה.  יַזְהִרוּ אִלֵּין נִקּוּדִין דְּנָהֲרִין בְּאַתְוָן כְּנִשְׁמְתָא בְּגוּפָא יַזְהִרוּ - אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת שֶׁמְּאִירוֹת בָּאוֹתִיּוֹת כִּנְשָׁמָה בַּגּוּף. כְּזֹהַר- אִלֵּין טַעֲמֵי תּוֹרָה דְּאִנּוּן כִּתְרִין עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאַתְוָן, כִּרְקִיעָא דְּאִיהוּ עַל אַרְעָא כְּכִתְרָא כְּזֹהַר - אֵלּוּ טַעֲמֵי תוֹרָה, שֶׁהֵם כְּתָרִים עַל רָאשֵׁי הָאוֹתִיּוֹת, כָּרָקִיעַ שֶׁהוּא עַל הָאָרֶץ כְּכֶתֶר.  וְאַתְוָן וְנִקּוּדֵי וְטַעֲמֵי אִנּוּן כְּנִשְׁמְתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּעָמִים הֵם כִּנְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ.

אַתְוָן אִנּוּן מִסִּטְרָא דְּנַפְשָׁא דְּאִיהִי בְּרִבּוּעָא. וְנִקּוּדִין בְּעִגּוּלָא דְּאַתְיָן בְּעִגּוּלָא בְּגִין דְּאִנּוּן כְּאָדָם דִּיצִירָה הָאוֹתִיּוֹת הֵן מִצַּד הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא בְּרִבּוּעַ, וְהַנְּקֻדּוֹת בְּעִגּוּל שֶׁבָּאִים בְּעִגּוּל מִשּׁוּם שֶׁהֵם כְּמוֹ אָדָם שֶׁל יְצִירָה.  נִקּוּדִין אִנּוּן מִסִּטְרָא דְּרוּחָא כְּאִנּוּן גַּלְגַּלִּין דְּאַתְיָן בְּגִלְגּוּלָא הַנְּקֻדּוֹת הֵן מִצַּד הָרוּחַ כְּאוֹתָם הַגַּלְגַּלִּים שֶׁבָּאִים בְּגִלְגּוּל, וּכְמָה דְּרוּחָא אַנְהִיג לְכָל עָרְקִין דְּדָמָא דְּדַפְקִין מִן לִבָּא, הָכִי אַתְוָן מִתְנַהֲגִין לְגַבֵּי נִקּוּדִין וּכְמוֹ שֶׁהָרוּחַ מַנְהִיגָה אֶת כָּל הָעֳרָקִים שֶׁל הַדָּם שֶׁדּוֹפְקִים מִן הַלֵּב, כָּךְ הָאוֹתִיּוֹת מִתְנַהֲגוֹת לַנְּקֻדּוֹת.  וְרָזָא דְּמִלָּה "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב) בְּגִין דְּרוּחָא דְּבַר נָשׁ מִתַּמָּן אִתְנְטִילַת וְסוֹד הַדָּבָר - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ. מִשּׁוּם שֶׁרוּחוֹ שֶׁל אָדָם מִשָּׁם נִטְּלָה, מִדַּרְגָּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים" (יחזקאל א, כ). דְּאִנּוּן גּוּפָא לְרוּחַ לַנִּקּוּדִין מֵהַדַּרְגָּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ  כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים, שֶׁהֵם גּוּף לָרוּחַ לַנְּקֻדּוֹת,  דְּאִנּוּן רוּחִין קַדִּישִׁין מֵרוּחַ הַחַיָּה אִנּוּן שֶׁאוֹתָן רוּחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הֵם מֵרוּחַ הַחַיָּה. נִשְׁמְתָא אָתֵי מִכּוּרְסַיָּיא. וּבְגִין דְּתַמָּן יְהֹוָה דְּאִיהוּ מַנְהִיג כֹּלָּא הַנְּשָׁמָה בָּאָה מֵהַכִּסֵּא. וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁם יְהֹוָה, שֶׁהוּא מַנְהִיג אֶת הַכֹּל,  טַעֲמֵי דְּאִנּוּן כִּתְרִין דְּאוֹרַיְתָא אִנּוּן מִסִּטְרָהָא הַטְּעָמִים שֶׁהֵם הַכְּתָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הֵם מִצִּדָּהּ.

תָּא חֲזֵי, כָּל אַתְיָן אִנּוּן מִסִּטְרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא דִּכְלִילָן בִּשְׁכִינְתָּא בֹּא וּרְאֵה, כָּל הָאוֹתִיּוֹת הֵן מִצַּד הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלוֹת בַּשְּׁכִינָה.  צַדִּיק אִיהוּ נָטִיל לִשְׂמָאלָא דְּאִיהוּ יִצְחָק, קֵ"ץ חַ"י, חַי עָלְמִין קָשִׁיר בִּשְׂמָאלָא הַצַּדִּיק נוֹסֵעַ לִשְׂמֹאל שֶׁהוּא יִצְחָק. קֵ''ץ חַ''י, חַי הָעוֹלָמִים קָשׁוּר בַּשְּׂמֹאל,  וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא אִתְּמַר בָּהּ, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב) וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה מִצַּד הַשְּׂמֹאל נֶאֱמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ.  וּמִסִּטְרָא דִּימִינָא וָבֹהוּ, בּוֹ הוּא וּמִצַּד הַיָּמִין וָבהוּ, בּוֹ הוּא. וּמִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, ב). וְאִלֵּין אִנּוּן לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בְּגָלוּתָא וּמִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְאֵלּוּ הֵם הַלְּבוּשִׁים שֶׁל הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה בַּגָּלוּת.  וּמָאן גָּרִים הַאי וּמִי גָרַם אֶת זֶה? אֶלָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קֹדֶם דְּבָרָא עָלְמָא הֲוָה סָתִים יְהֹוָה אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֹדֶם שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם הָיָה נִסְתָּר יְהֹוָה.

לְבָתַר אִתְפְּשַׁט יְהֹוָה לְתַתָּא וְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב) אַחַר כָּךְ הִתְפַּשְּׁטָה ה' לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר בּוֹ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.  וְרָזָא דְּמִלָּה "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" (בראשית ב, ד). בְּה' בְּרָאָם וְסוֹד הַדָּבָר - אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְּרָאָם.  הֲרֵי לְךָ דַּהֲוָה לְבוּשֵׁהּ תֹּהוּ הֲרֵי לְךְ שֶׁהָיָה לְבוּשׁוֹ תֹּהוּ.  וּבְגִין דָּא "כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים" (בראשית ב, ה) וְגוֹ' וּמִשּׁוּם כָּךְ כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים וְגוֹ', לֹא הֲוָה נָחִית נְבִיעוּ עָלֵהּ לֹא יָרְדָה עָלָיו נְבִיעָה,  בְּגִין דְּאָדָם אַיִן, שֶׁהָיָה בַעְלָהּ נִסְתָּר לְמַעְלָה בְּאַיִן, דַּהֲוָה בַּעְלָהּ לְעֵלָּא סָתִים בְּאַיִן מִשּׁוּם שֶׁאָדָם אַיִן.  עַד דְּאִתְפְּשַׁט ו' מִן יה"ו דְּאִיהוּ בִּינָה ם דְּאִיהִי מְקוֹרָא דִּנְבִיעוּ דְּאִיהִי נְקֻדָּה סְתִימָאָה עַד שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה ו' מִן יְהוּ שֶׁהוּא בִּינָה ם, שֶׁהִיא מְקוֹר הַנְּבִיעָה שֶׁהִיא נְקֻדָּה נִסְתֶּרֶת.  וּמִיָּד "וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ו) וּמִיָּד וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא הָשַׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא לְסַלְקָא לַהּ לְיוֹשְׁנָהּ דָּא. בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין. דִּבְהוּ "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ" (תהלים טז, יא). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בַּת שֶׁבַע, וּבְזִמְנָא דְּאַנְפִּין עִלָּאִין נְהָרִין בַּהּ סַלְקַת לְשִׁבְעִין. מָאן אַנְפִּין? אֶלָּא אִלֵּין כִּתְרֵי מַלְכָּא, כַּמָּה דְּאָמַר "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו" (במדבר ו, כה). בְּמַאי? אֶלָּא "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים" (תהלים טז, יא), דָּא קַבָּלָה רָזָא דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים דְּאִתְגַּלְּיָא הָשַׁתָּא לְעָלְמָא בִּנְהִירוּ דְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין. כְּדֵין אֶסְתַּלֵּק כֹּלָּא בִּנְעִימוּ עִלָּאָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ" (תהלים צ, יז) וְכוּ'. וְדָא זֹהַר, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). כְּדֵין "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא), לְאִסְתַּלְּקָא כֹּלָּא בִימִינָא וְתוֹרָה אוֹר. כְּדֵין "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל:
קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי הָשַׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא לְאַהַדְרָא שְׁכִינְתָּא לְבַעֲלָהּ בְּהַאי חִיבּוּרָא. דְּבֵיהּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דָּא אוֹר עִלָּאָה דְּבֵיהּ אַנְהִירַת לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וּבֵיהּ תִּסַּק לַהּ מִגָּלוּתָא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט). דְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר אִתְעָרוּתָא לְעֵילָא כְּגַוְנָא דִּילֵיהּ. וּבְגִין אִתְעָרוּתָא דְּאִתְּעַר הָשַׁתָּא בְּהַאי אוֹר, יִתְּעַר אוֹר לְעֵילָא מֵחָכְמָה סְתִימָאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא. וּבֵיהּ יִתְפָּרְקוּן יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים:

ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא הָשַׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא לְסַלְקָא לַהּ לְיוֹשְׁנָהּ דָּא בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, רבי רבי הרמח"ל, ודאי שעכשיו הוא הזמן, להעלות את השכינה ליושנה שהיא עתיקא כאמור לעיל וזה בשבעים תיקונים אלה, שבהם דִּבְהוּ "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ" (תהלים טז, יא). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בַּת שֶׁבַע, וּבְזִמְנָא דְּאַנְפִּין עִלָּאִין נְהָרִין בַּהּ סַלְקַת לְשִׁבְעִין. שהשכינה היא נקראת 'בת שבע' כללות של שבע הספירות התחתונות, ובזמן שהפנים העליונות מאירים בה – היא מתגדל ועולה למנין שבעים, מָאן אַנְפִּין? אֶלָּא אִלֵּין כִּתְרֵי מַלְכָּא, כַּמָּה דְּאָמַר מהם הפנים? אלא הם כתרי המלך כמו שנאמר "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו" (במדבר ו, כה). בְּמַאי? אֶלָּא "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים" (תהלים טז, יא), דָּא קַבָּלָה רָזָא דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים דְּאִתְגַּלְּיָא הָשַׁתָּא לְעָלְמָא בִּנְהִירוּ דְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין. זו תורת הקבלה – מתקבלת מלמעלה, ולא על פי השכל האנושי, סוד התורה מצד עץ החיים שעתה מתגלה לעולם באורם של שבעים תיקונים אלה, כְּדֵין אֶסְתַּלֵּק כֹּלָּא בִּנְעִימוּ עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ואז יעלה הכל בנעימות עליונה שהיא אימא / בינה שנאמר בה "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ" (תהלים צ, יז) וְכוּ'. וְדָא זֹהַר, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). כְּדֵין "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא), לְאִסְתַּלְּקָא כֹּלָּא בִימִינָא וְתוֹרָה אוֹר. להעלות הכל בצד הימין שהוא קו החסד, ותורה אור, כְּדֵין "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) ואז יכון הבית שהיא השכינה בראש ההרים – המקום העליון אליה היא עולה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. אשרי חלקם של ישראל.
 
קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם משה רבנו הרועה הנאמן, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי הָשַׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא לְאַהַדְרָא שְׁכִינְתָּא לְבַעֲלָהּ בְּהַאי חִיבּוּרָא, דְּבֵיהּ ודאי עתה הוא הזמן להחזיר שכינה לבעלה בזה החיבור שבו "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דָּא אוֹר עִלָּאָה דְּבֵיהּ אַנְהִירַת לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וזה החיבור של שבעים תיקונים אור עליון שבו אתה מאיר לה את השכינה בגלות, וּבֵיהּ תִּסַּק לַהּ מִגָּלוּתָא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. ובו תוציא אותה מהגלות בזמן הגאולה, בְּהַהוּא זִמְנָא באותה הזמן "מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט) הארץ שהיא השכינה תתמלא בשפע שיגיע אליה מים החכמה העליון. דְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר אִתְעָרוּתָא לְעֵילָא כְּגַוְנָא דִּילֵיהּ. שההתעוררות התחתונה מעירה התעוררות עליונה כעניין שלה, וּבְגִין אִתְעָרוּתָא דְּאִתְּעַר הָשַׁתָּא בְּהַאי אוֹר, יִתְּעַר אוֹר לְעֵילָא מֵחָכְמָה סְתִימָאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא. ובגלל ההתעוררות שמתעוררת עכשיו בזה האור, יתעורר אור למעלה מחכמה סתימאה להתגלות בעולם. וּבֵיהּ יִתְפָּרְקוּן יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. ובו יגאלו ישראל גאולה שלמה.

תפילה רצ"ט: מתפללים שבכח היחוד, ישובו ב' אותיות י' ו' דהוי"ה שנסתלקו משתי ההי"ן בשני שלוחין, ויהיה ה' אחד ושמו אחד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי מִפְּנֵי חֲטָאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ לֹא הֵאִירוּ בְּסִדּוּר שָׁלֵם כְּמוֹ שֶׁרָאוּי אֶלָּא סֵדֶר נִתְבַּלְבֵּל, ו' נִסְתַּלֵּק לְ-י' וְנַעֲשָׂה וי (וַי), וְכַמָּה צָרוֹת יָרְדוּ מִשָּׁם לְיִשְׂרָאֵל, בָּהֶם אֵין וַיְהִי אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר, וּתְרֵין הֵהִין (הה) נִשְׁאֲרוּ לְבַדָּם, בָּהֶם "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם", שֶׁהוֹלְכִים בַּגָּלוּת בִּשְׁנֵי שִׁלּוּחִין, "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם", עַד שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה, וּבוֹ תֵּרֵד י' לְגַבֵּי ה', תֵּרֵד ו' לְגַבֵּי ה', וְיִתְקַשְּׁרוּ אוֹתִיּוֹת כְּאֶחָד, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל בְּדֶרֶךְ שָׁלֵם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, בְּיִחוּדְךָ תַּקֵּן דַּרְכֵּנוּ, וְתִתֵּן לָנוּ שָׁלוֹם לְמַעַן שְׁמֶךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ש': י' אותיות דהוי"ה דמ"ה הם שקיו דאילנא המתפשט בעשר ספירות ומאיר בישראל. ובגלות נסתרת ההארה, וס"א מחשכת המדרגות. ובגילוי היחוד יפרדו של פעלי און.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי עֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁהֵם כִּתְרֵי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ מְאִירִים בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת, וּלְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם, "גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ", כֵּן יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְעוֹרֵר בְּתוֹכָם, וְזֶה שַׁקְיוּ דְּאִילָנָא, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וּבִזְמַן שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ יִשְׂרָאֵל בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל", כֵּן אוֹר שֶׁלְּךָ לֹא מִתְגַּלֶּה בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת וּמִיָּד נֶאֱמַר, "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת", שֶׁהֵם "אֵשׁ וּמַיִם", ה' לִימִין וְ-ה' לִשְׂמֹאל, וְעֶשֶׂר קְלִיפִין מַחֲשִׁיכִים אוֹתָם, הַכֹּל בַּעֲבוּר אוֹר שֶׁלְּךָ שֶׁנִּסְתַּלֵּק שֶׁלֹּא לִרְאוֹת בָּהֶם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה יְגַלֶּה יִחוּדְךָ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ, מִיָּד ס"א יִתְעֲבָרוּ מִשָּׁם, "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.