Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא שתין וחמש

בְּרֵאשִׁית בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם, תַּמָּן אֵם, וְרָזָא דְמִלָּה "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ), כְּגַוְונָא דְהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), הַאי "אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ) לַאו אִיהִי כְאִתְּתָא קַדְמָאָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (בראשית ג, יב), דְגָרְמַת מִיתָה לְכָל עָלְמָא, דְּהָא "אֵם כָּל חָי" כְּתִיב בָּהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" (קהלת ט, ט).
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי תְרֵין נְשִׁין הֲווֹ לֵיהּ? אָמַר לֵיהּ: אִין, חַד יֵצֶר הַטּוֹב וְחַד יֵצֶר הָרָע, חֲדָא מִסִּטְרָא דְּעֶצֶם תַּקִּיפָא דִינָא קַשְׁיָא, וַחֲדָא מִסִּטְרָא דְבִשְׂרָא, מִתַּמָּן אִינוּן רַכִּיכֵי לִבָּא, וְאִינוּן דְּגַרְמָא אִינוּן קְשֵׁי קְדָל. וְעַל אִתְּתָא דְאִתְנְטִילַת מִגַּרְמָא אָמַר בֶּן סִירָא, גַרְמָא דְנָפִיל בְּחוּלָקָךְ טַב אוֹ בִישׁ גַּרְרֵיהּ, וְעַל אִתְּתָא דְגַרְמָא אָמַר אָדָם, "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (בראשית ג, יב), לָא קְרָא לָהּ אִתְּתֵיהּ, כְּגַוְונָא דְחַוָּה דְאִתְּמַר בָּהּ "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה" (שם, שם, כ), דְּאָחֳרָא שִׁפְחָה הֲוַת דְּמִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, חֲדָא רַע וַחֲדָא טוֹב, וּמִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים תַּרְוַיְיהוּ חַיִּים.
וּבְסִתְרֵי תּוֹרָה חַוָּה ח' ו"ה, ח' חָכְמָה כֹּ"חַ מָ"ה, כְּלָלָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא, ח' אִיהִי כְגַוְונָא דְאִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי תְמִינָאָה לְעֶשֶׂר סְפִירָן מִתַּתָּא לְעֵילָא, וְחָכְמָה בָּהּ אִשְׁתְּמוֹדָע, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יח), וּמִסִּטְרָא דִילָהּ "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב, ז), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג), וְלָא אָחֳרָא דְאִתְנְטִילַת מִגַּרְמָא, דְגַרִימַת לֵיהּ מִיתָה, דְהָא שִׁפְחָה גָרְמַת "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג, ז), וּבְגִין דָּא "וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית, ג, כא).
(דף צו ע"ב) אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַמַּאי אָמַר, בְּגִינָהּ "כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (שם ב, כג), כִּי מֵאָדָם הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, אַמַּאי מֵאִישׁ? אֶלָּא מֵאִישׁ תַּמָּן אֵ"ם וְתַמָּן יֵ"שׁ, תַּמָּן יֵ"שׁ הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ" (משלי ח, כא), תַּמָּן אֵם "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), וְאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא חָכְמָה וּבִינָה, דְמִתַּמָּן אִתְנְטִילַת, וּבְגִין דָּא "כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג). וְאִית לֵיהּ אָחֳרָא דְאִתְקְרִיאַת בַּת זוּגֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (שם ה, ב).
תָּא חֲזִי, אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּדִיּוֹקְנָא דְיְהֹוָה אִתְבְּרִי, וּבְדִיּוֹקְנָא דְּעֶשֶׁר סְפִירָאן דְּאִינוּן "יוד הא ואו הא", מִסִּטְרָא דְיְהֹוָה, מִסִּטְרָא דְי' אִתְקְרֵי אִישׁ, וּמִסִּטְרָא דְה' עִלָּאָה אִתְּתֵיהּ אִתְקְרִיאַת אִשָּׁה "אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ), וּמִסִּטְרָא דְו"ה חַוָּה אִתְּתֵיהּ, וּמִסִּטְרָא דְ"יוד הא ואו הא" חַוָּה אִתְקְרֵי אָדָם, וּבְכָל מַה דַּהֲוָה בְדִיּוֹקְנֵיהּ לָקָה.


תקונא שתין וחמש

בְּרֵאשִׁית בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם, תַּמָּן אֵם, בְּרֵאשִׁית בָּ'רָ'א אֱ'לֹהִי'ם (רָאשֵׁי תֵבוֹת וְסוֹפֵי תֵבוֹת אָ"ב וָאֵ"ם שָׁם, שֶׁהֵם י"ה), שָׁם אֵם,  וְרָזָא דְמִלָּה "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ), כְּגַוְונָא דְהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), וְסוֹד הַדָּבָר - וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי, כְּמוֹ שֶׁאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא,  הַאי "אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ) לַאו אִיהִי כְאִתְּתָא קַדְמָאָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (בראשית ג, יב), דְגָרְמַת מִיתָה לְכָל עָלְמָא, הָאֵם כָּל חַי הַזּוֹ אֵינָהּ כָּאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי, שֶׁגָּרְמָה מִיתָה לְכָל הָעוֹלָם, דְּהָא "אֵם כָּל חָי" כְּתִיב בָּהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" (קהלת ט, ט). שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בָּהּ אֵם כָּל חָי, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהָבְתָּ.
 
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי תְרֵין נְשִׁין הֲווֹ לֵיהּ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי שְׁתֵּי נָשִׁים הָיוּ לוֹ?  אָמַר לֵיהּ: אִין, חַד יֵצֶר הַטּוֹב וְחַד יֵצֶר הָרָע, חֲדָא מִסִּטְרָא דְּעֶצֶם תַּקִּיפָא דִינָא קַשְׁיָא, וַחֲדָא מִסִּטְרָא דְבִשְׂרָא, אָמַר לוֹ: כֵּן, אֶחָד יֵצֶר הַטּוֹב וְאֶחָד יֵצֶר הָרָע, אֶחָד מִצַּד הָעֶצֶם הַקָּשֶׁה, הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְאֶחָד מִצַּד הַבָּשָׂר, מִתַּמָּן אִינוּן רַכִּיכֵי לִבָּא, וְאִינוּן דְּגַרְמָא אִינוּן קְשֵׁי קְדָל, מִשָּׁם הֵם רַכֵּי הַלֵּב, וְאֵלּוּ שֶׁמִּצַּד הָעֶצֶם הֵם קְשֵׁי עֹרֶף. וְעַל אִתְּתָא דְאִתְנְטִילַת מִגַּרְמָא אָמַר בֶּן סִירָא, גַרְמָא דְנָפִיל בְּחוּלָקָךְ טַב אוֹ בִישׁ גַּרְרֵיהּ, וְעַל הָאִשָּׁה שֶׁנִּטְּלָה מֵהָעֶצֶם אָמַר בֶּן סִירָא, עֶצֶם שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקְךָ, טוֹב אוֹ רָע, גְּרֹר אוֹתוֹ.  וְעַל אִתְּתָא דְגַרְמָא אָמַר אָדָם, "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (בראשית ג, יב), וְעַל הָאִשָּׁה שֶׁמִּצַּד הָעֶצֶם, אָמַר אָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי.  לָא קְרָא לָהּ אִתְּתֵיהּ, כְּגַוְונָא דְחַוָּה דְאִתְּמַר בָּהּ "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה" (שם, שם, כ), לֹא קָרָא לָהּ אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁחַוָּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה,  דְּאָחֳרָא שִׁפְחָה הֲוַת דְּמִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, חֲדָא רַע וַחֲדָא טוֹב, וּמִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים תַּרְוַיְיהוּ חַיִּים, שֶׁהָאַחֶרֶת הָיְתָה שִׁפְחָה שֶׁמִּצַּד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, אֶחָד רָע וְאֶחָד טוֹב, וּמִצַּד שֶׁל עֵץ הַחַיִּים שְׁנֵיהֶם חַיִּים.
 
וּבְסִתְרֵי תּוֹרָה חַוָּה ח' ו"ה, ח' חָכְמָה כֹּ"חַ מָ"ה, כְּלָלָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא, וּבְסִתְרֵי תוֹרָה חַוָּה ח' ו"ה, ח' חָכְמָה, כֹּ"חַ מָ"ה, הַכְּלָל שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ,  ח' אִיהִי כְגַוְונָא דְאִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי תְמִינָאָה לְעֶשֶׂר סְפִירָן מִתַּתָּא לְעֵילָא, וְחָכְמָה בָּהּ אִשְׁתְּמוֹדָע, ח' הִיא כְמוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא הַשְּׁמִינִית לְעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְהַחָכְמָה נוֹדַעַת בָּהּ וַעֲלָהּ אִתְּמַר "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יח) , וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ,  וּמִסִּטְרָא דִילָהּ "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב, ז), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג), וּמֵהַצַּד שֶׁלָּהּ וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר לָזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת וְלָא אָחֳרָא דְאִתְנְטִילַת מִגַּרְמָא, דְגַרִימַת לֵיהּ מִיתָה, דְהָא שִׁפְחָה גָרְמַת "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג, ז)וְלֹא הָאַחֶרֶת שֶׁנִּטְּלָה מִן הָעֶצֶם, שֶׁגָּרְמָה לוֹ מָוֶת, שֶׁהֲרֵי הַשִּׁפְחָה גָרְמָה, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם,  וּבְגִין דָּא "וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית, ג, כא) וּמִשּׁוּם זֶה וַיַּעַשׂ יהו"ה אֱלֹהִי"ם לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם.

(דף צו ע"ב) אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַמַּאי אָמַר, בְּגִינָהּ "כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (שם ב, כג), אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה אָמַר בִּשְׁבִילָהּ כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת?  כִּי מֵאָדָם הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, אַמַּאי מֵאִישׁ? הָיָה לוֹ לוֹמַר כִּי מֵאָדָם, לָמָּה מֵאִישׁ?  אֶלָּא מֵאִישׁ תַּמָּן אֵ"ם וְתַמָּן יֵ"שׁ, תַּמָּן יֵ"שׁ הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ" (משלי ח, כא), אֶלָּא מֵאִישׁ, שָׁם אֵ"ם וְשָׁם יֵ"שׁ. שָׁם יֵ"שׁ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ.  תַּמָּן אֵם "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), וְאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא חָכְמָה וּבִינָה, דְמִתַּמָּן אִתְנְטִילַת, וּבְגִין דָּא "כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג) שָׁם אֵם, כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, וְהֵם אָב וָאֵם, חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁמִּשָּׁם נִטְּלָה, וּמִשּׁוּם זֶה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת.  וְאִית לֵיהּ אָחֳרָא דְאִתְקְרִיאַת בַּת זוּגֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (שם ה, ב) וְיֵשׁ לוֹ אַחֶרֶת שֶׁנִּקְרֵאת בַּת זוּגוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם.
 
תָּא חֲזִי, אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּדִיּוֹקְנָא דְיְהֹוָה אִתְבְּרִי, בֹּא וּרְאֵה, אָדָם הָרִאשׁוֹן בִּדְמוּתוֹ שֶׁל יהו"ה הוּא נִבְרָא,  וּבְדִיּוֹקְנָא דְּעֶשֶׁר סְפִירָאן דְּאִינוּן "יוד הא ואו הא", מִסִּטְרָא דְיְהֹוָה, וּבִדְמוּת שֶׁל עֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁהֵן יוֹ"ד ה"א וא"ו ה"א מֵהַצַּד שֶׁל יהו"ה,  מִסִּטְרָא דְי' אִתְקְרֵי אִישׁ, וּמִסִּטְרָא דְה' עִלָּאָה אִתְּתֵיהּ אִתְקְרִיאַת אִשָּׁה "אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ), מִצַּד שֶׁל י' נִקְרָא אִישׁ, וּמִצַּד שֶׁל ה' הָעֶלְיוֹנָה אִשְׁתּוֹ נִקְרֵאת אִשָּׁה, אֵם כָּל חָי וּמִסִּטְרָא דְו"ה חַוָּה אִתְּתֵיהּ, וּמִסִּטְרָא דְ"יוד הא ואו הא" חַוָּה אִתְקְרֵי אָדָם, וּבְכָל מַה דַּהֲוָה בְדִיּוֹקְנֵיהּ לָקָה, וּמֵהַצַּד שֶׁל ו"ה חַוָּה אִשְׁתּוֹ, וּמֵהַצַּד שֶׁל יוֹ"ד ה"א וא"ו ה"א חַוָּה נִקְרֵאת אָדָם, וּבְכָל מַה שֶּׁהָיָה בִדְמוּתוֹ - לָקָה.

 

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּשַׁסְרֵי

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' דָּא תִּיקּוּנָא דִּקְרָבָא, דְּאַתְקִין מֹשֶׁה לְאַגָּחָא קְרָבָא לָקֳבֵל חִוְיָא מְסָאֲבָא דְּרָדִיף תָּדִיר בָּתַר מַקְדְּשָׁא לְסַאֲבָא לֵהּ, וְאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לֵיהּ מִתַּמָּן. כְּמָה דְּאָמַר "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב" (במדבר ה, ב) וְכוּ' אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין מְסָאֲבִין לָקֳבֵל תְּלָת עָלְמִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוֹ, דְּאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לְהוּ מֵהַהוּא מַחֲנֵה קַדִּישָׁא בְּחֵילָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) (דף מ' עמוד ב')  דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא דְּאִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לֵיהּ בְּאִימָּא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִתְתְּקַף.

דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ לְחוּדֵיהּ אִתְּעַר, חוֹשֶׁךְ מִינֵּיהּ אִשְׁתְּכַח דְּאַחְשִׁיך לְכֹלָּא. וְרָזָא דָּא "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א). אֲבָל בְּזִמְנָא דִּאִימָא אַתְקִיפַת בֵּיהּ, בְּסִימוּ דְּחֶדְוָתָא אִתְעָרַת מִינֵּיהּ לְכֹלָּא. וְדָא יַיִן הַמְשֻׁמָּר דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" (שופטים ט, יג) אֱלֹהִים, דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. וַאֲנָשִׁים, אִלֵּין דִּלְתַתָּא דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ, כְּגוֹן יִצְחָק וְכָל דְּדַמְיָין לֵיהּ. וְיַעֲקֹב אִתְּמָר בֵּיהּ "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (בראשית כז, כה) דָּא חֲמַר דְּאַבְסִים דְּמִנְטְרָא. דְּעֵשָׂו בְּגִינֵיהּ "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו" (בראשית כז, א). אֲבָל יַעֲקֹב "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן" (בראשית כז, כה) וַדַּאי. כְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִיהִי, דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי יָד כֵּהָה, וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו וַדַּאי. אֲבָל כַּד אִתְּתַּקְּפַת בְּאִימָּא יָד הַחֲזָקָה אִיהִי. בְּזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִתְפַּשַּׁט כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין בְּתוּקְפָּא קָיְימִין בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְתָּרְכַת מִינַּיְיהוּ דְּלָא לְמִנְגַּע בְּהוּ כְּלָל.

מִתַּמָּן מִילִין מָטָאן לִשְׁכִינְתָּא, כְּדֵין נְטָלַת שְׁכִינְתָּא כַּמָּה זִינֵי קְרָבָא לְאַגָּחָא בְּכֻלְהוֹ מְסָאֲבִין. כְּגוֹן "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" (שמות יד, יט) וְכוּ' דְּהָכָא נָטְלָא שְׁכִינְתָּא כַּמָּה סַיְיפִין וְרוֹמָחִין לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּמִצְרָאֵי. וְאִלֵּין זִינִין מִתְּלָת אֲבָהָן נְטָלַת לוֹן, אֲבָל מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּקָיְימָא עֲלַיְיהוּ דְּבַהּ (דף מא' עמוד א')  אִתְפְּרִיקוּ, כַּמָּה דְּאָמַר בְּיַד חֲזָקָה.

כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ "חֶרֶב לַיהֹוָה מָלְאָה דָם" (ישעיהו לד, ו). דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִתְּמָר "חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" (ויקרא כו, כה) בְּגִין דִּבְרִית אִתְפְּרַשׁ מִינָהּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דָּא "חֶרֶב לַיהֹוָה" (שופטים ז, כ) דְּהָא בַּהֲדֵי מַלְכָּא אִתְחַבְּרַת, וּמִינֵּיהּ נְטָלַת כֻּלְהוֹ זִינֵי קְרָבָא אִלֵּין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהוּ. כְּדֵין "הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד" (ישעיהו לד, ה). וְדָא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, בְּשְׁכִינְתָּא. הַגָּדוֹל יְדָא יְמִינָא דְּאַתְקִיף בָּהּ מִסִּטְרָא לְבַסְמָא לַהּ, וְאִתְתַּקַפת בֵּיהּ. כְּדֵין "אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם" (דברים לב, מב) מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. "וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר" (דברים לב, מב) מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּשַׁסְרֵי

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' דָּא תִּיקּוּנָא דִּקְרָבָא, דְּאַתְקִין מֹשֶׁה לְאַגָּחָא קְרָבָא לָקֳבֵל חִוְיָא מְסָאֲבָא דְּרָדִיף תָּדִיר בָּתַר מַקְדְּשָׁא לְסַאֲבָא לֵהּ, זהו תיקון המלחמה שהתקין משה לערוך מלחמה כנגד הנחש הטמא הרודף תמיד אחר המקדש לטמא אותו וְאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לֵיהּ מִתַּמָּן. וצריך לגרשו משם כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב" (במדבר ה, ב) וְכוּ' אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין מְסָאֲבִין לָקֳבֵל תְּלָת עָלְמִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוֹ, אלו שלוש מדרגות טומאה כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה הנודעים, שכנגדם נחלקים מתחמים בבית המקדש דְּאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לְהוּ מֵהַהוּא מַחֲנֵה קַדִּישָׁא בְּחֵילָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. שיש לגרשו ממחנה הקדושה בכח האורות העליונים וזה סוד וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) (דף מ' עמוד ב')  דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא דְּאִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לֵיהּ בְּאִימָּא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִתְתְּקַף. זו זרוע שמאל הגבורה שיש לחברה באימא העליונה ואז תתחזק כיון שאור הבינה חזק ואין הקלי' והטומאה יכולה לעמוד כנגדה.

דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ לְחוּדֵיהּ אִתְּעַר, חוֹשֶׁךְ מִינֵּיהּ אִשְׁתְּכַח דְּאַחְשִׁיך לְכֹלָּא. שהרי בזמן שהוא לבדו מתעורר, חושך ממנו נמצא והוא מחשיך הכל וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א) שכהו עיני יצחק שמדתו הגבורה. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּאִימָא אַתְקִיפַת בֵּיהּ, בְּסִימוּ דְּחֶדְוָתָא אִתְעָרַת מִינֵּיהּ לְכֹלָּא. אבל בזמן שאימא / הבינה, מתחזקת בו, מתיקות של חדוה מתעוררת ממנה לכל כיון שהורחקה הטומאה וְדָא יַיִן הַמְשֻׁמָּר דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה יין המשומר שנאמר בו "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" (שופטים ט, יג) אֱלֹהִים, דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. אלהים זו זרוע שמאל – גבורה וַאֲנָשִׁים, אִלֵּין דִּלְתַתָּא דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ, ואנשים אלו התחתונים התלוים בו כְּגוֹן יִצְחָק וְכָל דְּדַמְיָין לֵיהּ כגון יצחק שנאחז בגבורה,  וכל הדומים לו.

וְיַעֲקֹב אִתְּמָר בֵּיהּ ויעקב נאמר בו "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (בראשית כז, כה) דָּא חֲמַר דְּאַבְסִים דְּמִנְטְרָא, זה יין המבושם והמשומר שלא תיגע בו יד ויטמא. דְּעֵשָׂו בְּגִינֵיהּ "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו" (בראשית כז, א)ובגלל עשו נאמר על יצחק ותכהנה עיניו דהיינו נחלשה מידת הגבורה שלו מעוצם חשכת הקלי'. אֲבָל יַעֲקֹב "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן" (בראשית כז, כה) וַדַּאי. אבל ביעקב נאמר בו ויבא לו יין וזה יין המבושם והשמור ודאיכְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִיהִי ואז היא היד החזקה יד הגבורה המתחוזקתדִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי יָד כֵּהָה, שבזמן אחר, כשהקליפה מחשיכה נקראת 'יד כהה', ועל זה נאמר וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו וַדַּאי וַתִּכְהֶיןָ מלשון יד כהה.

אֲבָל כַּד אִתְּתַּקְּפַת בְּאִימָּא יָד הַחֲזָקָה אִיהִי. אבל כאשר הגבורה מתחזקת באימא היא יד חזקהבְּזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִתְפַּשַּׁט כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין בְּתוּקְפָּא קָיְימִין בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְתָּרְכַת מִינַּיְיהוּ דְּלָא לְמִנְגַּע בְּהוּ כְּלָל. בזמן שאור הבינה מתפשט למטה, כל המדרגות בחוזקם קיימים במתיקות של חדוה, והסטרא אחרא מגורשת מהם שלא לגעת בהם כלל.

מִתַּמָּן מִילִין מָטָאן לִשְׁכִינְתָּא, משם הדברים מגיעים לשכינה כְּדֵין נְטָלַת שְׁכִינְתָּא כַּמָּה זִינֵי קְרָבָא לְאַגָּחָא בְּכֻלְהוֹ מְסָאֲבִין. ואז השכינה לוקחת כמה מיני כלי מלחמה להלחם בכל הטומאה כְּגוֹן "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" (שמות יד, יט) וְכוּ' דְּהָכָא נָטְלָא שְׁכִינְתָּא כַּמָּה סַיְיפִין וְרוֹמָחִין לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּמִצְרָאֵי. כגון מה שנאמר ויסע מלאך האלהים שזו השכינה וכו', שכאן לקחה השכינה כמה מיני חרבות ורומחים לערוך מלחמה במצרים וְאִלֵּין זִינִין מִתְּלָת אֲבָהָן נְטָלַת לוֹן, ואלו כלי המלחמה נוטלת השכינה משלושת האבות אֲבָל מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּקָיְימָא עֲלַיְיהוּ דְּבַהּ (דף מא' עמוד א')  אִתְפְּרִיקוּ, כַּמָּה דְּאָמַר בְּיַד חֲזָקָה. אבל הכל מצד הבינה שהיא עומדת מעליהם – בה נגאלו כמו שנאמר בסוד "יד החזקה".

כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בשכינה "חֶרֶב לַיהֹוָה מָלְאָה דָם" (ישעיהו לד, ו) ד"ם הוא ריבוע אהי"ה הנמשך מהבינה למלכות. דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִתְּמָר "חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" (ויקרא כו, כה) בְּגִין דִּבְרִית אִתְפְּרַשׁ מִינָהּ. שבזמן אחר נאמר "חרב נקמת נקם ברית" בגלל היסוד שהוא הברית שנפרד בעוונות ממנה, והיא תובעת את עלבונה מאלו שהפרידו . אֲבָל בְּזִמְנָא דָּא "חֶרֶב לַיהֹוָה" (שופטים ז, כ) דְּהָא בַּהֲדֵי מַלְכָּא אִתְחַבְּרַת, אבל בעת המלחמה עם הטומאה, חרב ליהו"ה שהרי המלכות מתחברת עם המלך / ז"א וּמִינֵּיהּ נְטָלַת כֻּלְהוֹ זִינֵי קְרָבָא אִלֵּין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהוּ. וממנו, נוטלת כל מיני כלי המלחמה להחזק בהם.

כְּדֵין ואז "הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד" (ישעיהו לד, ה). וְדָא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, בְּשְׁכִינְתָּא. על אדום שהיא הקליפה שהחשיכה את הגבורה – תרד חרב השכינה שקבלה את תוקף הבינה. וזה לכל המורא הגדול שזו השכינה שתפיל מוראה על הכל דהיינו, הַגָּדוֹל יְדָא יְמִינָא דְּאַתְקִיף בָּהּ מִסִּטְרָא לְבַסְמָא לַהּ, וְאִתְתַּקַפת בֵּיהּ. הגדול זו יד ימין המחזקת את השכינה מצד ימין למתקה, והיא מתחזקת בו. ואז, כְּדֵין "אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם" (דברים לב, מב) מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. יתמלאו חצי השכינה מכח ד"ם אהי"ה של הבינה שתקבל ע"י היסוד, "וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר" (דברים לב, מב) מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, מצד השכינה הנקראת בשר.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה שצ"ט: בכח גילוי היחוד במידת "ונקה", יקנא ה' לציון וינקה כל רע והס"א תשא עוונה ותכלה מן הבריאה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. יִחוּד שֶׁלְּךָ יִהְיֶה מְנַקֶּה כָּל רָע מִן הָעוֹלָם בִּזְמַן שֶׁיֵּאָמֵר, "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וַיְהֹוָה שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן", שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף אֶלָּא, "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ" וְכוּ'. בַּמִּדָּה שֶׁלְּךָ שֶׁהִיא וְנַקֵּה, בָּהּ, "קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְּדוֹלָה" מִיָּד "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן שֶׁהוּא" מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, בַּעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה שֶׁנֶּהֶרְגוּ מִיִּשְׂרָאֵל, בַּעֲבוּר אוֹתָהּ זוֹנָה רָעָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף". וְכַמָּה הֲרוּגִים נֶהֶרְגוּ מִיִּשְׂרָאֵל בַּעֲבוּרָהּ, וְכֵן חֶבְלֵי מָשִׁיחַ שֶׁבָּהֶם נִרְאֶה סַכָּנָה לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי", "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן" וַדַּאי, אֶלָּא אוֹתָהּ הַזּוֹנָה רָעָה הָאִשָּׁה הַהִיא, "תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם, אֲבָל יִשְׂרָאֵל, "וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט", שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "יַסֹּר יִסְּרַנִי יָהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי", וְזֶה ת' תִּחְיֶה, בָּהּ "וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתְּךָ, וּמִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה ת': אורות העליונים מתגלים ומשתלמים ביחודם בשכינה שהיא הלבנה, וע"כ אומות העולם המונים לחמה נמצאים בפרוד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. גַּלֵּה אוֹר שֶׁלְּךָ לְעַמְּךָ בַּשְּׁכִינָה שֶׁהִיא כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הַמְּאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים חוֹמְדִים לָהּ לְפִי שֶׁבָּהּ הֵם מִשְׁתַּלְּמִים, שֶׁהֲרֵי הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה אֶלָּא בָּהּ. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לַחַמָּה, כְּלַל הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, שֶׁלְּפִי שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ בְּיִחוּד אֶחָד בָּהּ, לְפִיכָךְ עוֹמְדִים בְּפֵרוּד, וְגַם הָאֻמּוֹת שֶׁתְּלוּיִים מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן", וְאוֹן שֶׁיּוֹרֵד מִן הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר, "כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי" כָּלוּל בְּטִפָּה אַחַת, שֶׁכֵּן מִתְקַשְּׁרוֹת ג' אוֹתִיּוֹת כְּאֶחָד בְּ-י'. כְּשֶׁאֵינָם נִקְשָׁרִים בְּנוּקְבָא מִתְפָּרְדִים זֶה מִזֶּה, וְזֶה אָוֶן, "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן", אֲבָל יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה בָּהּ, "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ" וְכוּ'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
הֲרֵי כָּל תִּקְוָתֵנוּ לְיִחוּדְךָ וּבְךָ אָנוּ בּוֹטְחִים בֶּאֱמֶת, בַּאֲמִתְּךָ תַּעֲנֵנוּ, וְתִגְאָלֵנוּ בַּעֲבוּר שֵׁם קָדְשֶׁךָ שֶׁקָּרָאתָ עָלֵינוּ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.