Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וּבְהַהוּא זִמְנָא "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח, ז) וְגוֹ', כֻּלְּהוּ לְעֵילָא, וּלְתַתָּא מַה דְּאִתְבְּרִי עַד יִתּוּשׁ זְעִירָא, כֻּלְּהוּ מְשַׁבְּחִין לֵיהּ, "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט), בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיַּים קְרָא, "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה" (צפניה ג, ט) וְגוֹ'.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְבְּנִי בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בֵּית הַבְּחִירָה עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב" (זכריה ב, ט), וַאֲנִי אֶבְנֶה אִינוּן אֲבָנִין טָבִין דְּאִתְבְּנִי מִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (בראשית ל, ג), נְטִיעִין קַדִּישִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיהו ס, כא), וּבִנְיָינָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא תְהֵא בְּנוּיָה מִכַּסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין, וּתְהֵא מְרַקְּמָא מִכָּל צִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וַעֲלָהּ נַהֲרָא יְרוּשָׁלֵם דִּלְעֵילָא, לְעֵילָא מְרַקְּמָא מִכָּל מִינֵי גַוָּונִין דִּנְהוֹרָא, וְרָזָא דְמִלָּה "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג), דְּאַנְהָרָא עַל גַּבּוֹי.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים בְּיִשְׂרָאֵל "לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ, וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף" (ישעיהו ס, כ) וְגוֹ', וְאִתְעַר שִׁיר הַשִּׁירִים בְּעָלְמָא, וְאַדְלִיק נְהוֹרָא עַל זֵיתָא וּשְׁרַגָּא, דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן פְּתִילָה, אוֹרַיְיתָא מִשְׁחָא, שְׁכִינְתָּא שְׁרַגָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי" (איוב כט, ג), בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא, "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ" (דברים כה, ט), נַעֲלוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְקַיֵּים בֵּיהּ "שַׁל נַעַלְךָ" (יהושע ה, טו), וְאִתְיַיחֵד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְקְרִיאַת "חֲלִיצָה", וְאִיהוּ "חֲלוּץ הַנָּעַל" (דברים כה, י), וְלָא צְרִיכִין לְאִתְחַבְּרָא בְאֹרַח יִבּוּם לְעוֹלָם, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ', שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), מַאי נַעֲלוֹ? דָא כִּנּוּ"י, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "גַּן נָעוּל" (שיר השירים ד, יב), אִתְפַּתַּח הַהוּא נָעוּל מַפְתְּחָא, בְּגִין דְּ"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז), אִתְעַבַּר הַהוּא חַטָּאת וְאִתְפַּתַּח תַּרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה" (תהלים קיח, כ), וְיֶחֱזוּן תַּמָּן שְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל" (רות ד, ז).

(דף סא ע"א) דָּבָר אַחֵר "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה" (רות ד, ז), "עַל הַגְּאוּלָה" דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה ה' עִלָּאָה, "וְעַל הַתְּמוּרָה" דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי תְּמוּרָה בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ', וְאִינוּן ה"ה, וְזֹאת דָּא בֵן וּבַת, יִשְׂרָאֵל דָּא אָב, וּבְגִין דָּא לְתַתָּא אִיהוּ תְּמוּרוֹת אַתְוָון יְהֹוָה בְּאדֹנָי. אֲבָל לְעָלְמָא דְאָתֵי לֵית תְּמוּרָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא', בָעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּאדנ"י, וּבָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּיהו"ה.

וְעוֹד "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ" (רות ד, ז), דָּא גוּפָא דְאִיהִי אִתְּתָא כְּלִי דִילֵיהּ, וְדָא מטטרו"ן, "וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), דִּלְזִמְנִין אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּלְזִמְנִין צַדִּיק, וּלְזִמְנִין שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי תְעוּדָה בֵּיהּ, וּלְזִמְנִין שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה הִיא תְּמוּרָה בֵּיהּ, וְדָא אִיהוּ "גַּן נָעוּל" (שיר השירים ד, יב), וּבֵיהּ "מַעְיָן חָתוּם" (שם), דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, י' כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר סְפִירָן, י' מִן מיטטרו"ן.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וּבְהַהוּא זִמְנָא "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח, ז) וְגוֹ', וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַלְלוּ אֶת יהו"ה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת וְגוֹמֵר,  כֻּלְּהוּ לְעֵילָא, וּלְתַתָּא מַה דְּאִתְבְּרִי עַד יִתּוּשׁ זְעִירָא, כֻּלְּהוּ מְשַׁבְּחִין לֵיהּ, "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט), כֻּלָּם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, מַה שֶּׁנִּבְרָא עַד הַיַּתּוּשׁ הַקָּטָן, כֻּלָּם מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהו"ה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.  בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיַּים קְרָא, "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה" (צפניה ג, ט) וְגוֹ' בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם הַכָּתוּב, כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה וְגוֹמֵר.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְבְּנִי בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בֵּית הַבְּחִירָה עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב" (זכריה ב, ט), בְּאוֹתוֹ זְמַן נִבְנֶה בֵּית הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא בֵּית הַבְּחִירָה, עַל יַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהו"ה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב,  וַאֲנִי אֶבְנֶה אִינוּן אֲבָנִין טָבִין דְּאִתְבְּנִי מִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (בראשית ל, ג), וַאֲנִי אֶבְנֶה אוֹתָן אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁנִּבְנֶה מִמֶּנָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה,  נְטִיעִין קַדִּישִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיהו ס, כא), נְטִיעוֹת קְדוֹשׁוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.  וּבִנְיָינָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא תְהֵא בְּנוּיָה מִכַּסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין, וּתְהֵא מְרַקְּמָא מִכָּל צִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה בָנוּי מִכֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְתִהְיֶה מְרֻקֶּמֶת מִכָּל צִיּוּר שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,  וַעֲלָהּ נַהֲרָא יְרוּשָׁלֵם דִּלְעֵילָא, לְעֵילָא מְרַקְּמָא מִכָּל מִינֵי גַוָּונִין דִּנְהוֹרָא, וְעָלֶיהָ מְאִירָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, לְמַעְלָה מְרֻקֶּמֶת מִכָּל מִינֵי גְוָנִים שֶׁל אוֹר,  וְרָזָא דְמִלָּה "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג), דְּאַנְהָרָא עַל גַּבּוֹי וְסוֹד הַדָּבָר - יְרוּשָׁלַםִ הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו, לְהָאִיר עַל גַּבּוֹ.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים בְּיִשְׂרָאֵל "לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ, וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף" (ישעיהו ס, כ) וְגוֹ', בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף וְגוֹמֵר, וְאִתְעַר שִׁיר הַשִּׁירִים בְּעָלְמָא, וְאַדְלִיק נְהוֹרָא עַל זֵיתָא וּשְׁרַגָּא, וּמִתְעוֹרֵר שִׁיר הַשִּׁירִים בָּעוֹלָם, וּמַדְלִיק אוֹר עַל זַיִת וְנֵר,  דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן פְּתִילָה, אוֹרַיְיתָא מִשְׁחָא, שְׁכִינְתָּא שְׁרַגָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי" (איוב כט, ג), שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם פְּתִילָה, הַתּוֹרָה שֶׁמֶן, וְהַשְּׁכִינָה נֵר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי.  בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא, "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ" (דברים כה, ט), נַעֲלוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְקַיֵּים בֵּיהּ "שַׁל נַעַלְךָ" (יהושע ה, טו), בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה וְחָלְצָה נַעֲלוֹ, נַעֲלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְקַיֵּם בּוֹ שַׁל נְעָלֶיךָ,  וְאִתְיַיחֵד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְקְרִיאַת "חֲלִיצָה", וְאִיהוּ "חֲלוּץ הַנָּעַל" (דברים כה, י), וְלָא צְרִיכִין לְאִתְחַבְּרָא בְאֹרַח יִבּוּם לְעוֹלָם, וּמִתְיַחֵד עִם הַשְּׁכִינָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת חֲלִיצָה, וְהוּא חֲלוּץ הַנָּעַל, וְלֹא צְרִיכִים לְהִתְחַבֵּר בְּדֶרֶךְ יִבּוּם לְעוֹלָם דְּאִתְּמַר בָּהּ "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ', שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז)שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ. מַאי נַעֲלוֹ? דָא כִּנּוּ"י, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "גַּן נָעוּל" (שיר השירים ד, יב), אִתְפַּתַּח הַהוּא נָעוּל מַפְתְּחָא, מַה זֶּה נַעֲלוֹ, זֶה כִּנּוּ"י? אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ גַּן נָעוּל, נִפְתָּח אוֹתוֹ נְעוּל הַמַּפְתֵּחַ,  בְּגִין דְּ"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז), אִתְעַבַּר הַהוּא חַטָּאת וְאִתְפַּתַּח תַּרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה" (תהלים קיח, כ), מִשּׁוּם שֶׁלַּפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, נֶעֱבָר אוֹתוֹ חַטָּאת וְנִפְתָּח הַשַּׁעַר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה,  וְיֶחֱזוּן תַּמָּן שְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל" (רות ד, ז) וְיִרְאוּ שָׁם שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל.

(דף סא ע"א) דָּבָר אַחֵר "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה" (רות ד, ז), דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה.  "עַל הַגְּאוּלָה" דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה ה' עִלָּאָה, "וְעַל הַתְּמוּרָה" דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, עַל הַגְּאֻלָּה - זוֹ שְׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, ה' הָעֶלְיוֹנָה, וְעַל הַתְּמוּרָה - זוֹ שְׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה,  דְאִיהִי תְּמוּרָה בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ', וְאִינוּן ה"ה, וְזֹאת דָּא בֵן וּבַת, יִשְׂרָאֵל דָּא אָב, שֶׁהִיא תְמוּרָה בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ, וְהֵם ה"ה, וְזֹאת זֶה בֵּן וּבַת, יִשְׂרָאֵל זֶה אָב, וּבְגִין דָּא לְתַתָּא אִיהוּ תְּמוּרוֹת אַתְוָון יְהֹוָה בְּאדֹנָי וּמִשּׁוּם זֶה לְמַטָּה הוּא תְמוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת יהו"ה בַּאדנ"י,  אֲבָל לְעָלְמָא דְאָתֵי לֵית תְּמוּרָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא', אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֵין תְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא, בָעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּאדנ"י, וּבָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּיהו"ה בָּעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בַאדנ"י, וּבָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּיהו"ה.

וְעוֹד "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ" (רות ד, ז), דָּא גוּפָא דְאִיהִי אִתְּתָא כְּלִי דִילֵיהּ, וְדָא מטטרו"ן, וְעוֹד שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ, זֶהוּ הַגּוּף, שֶׁהִיא אִשָּׁה, הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, וְזֶה מטטרו"ן,  "וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), דִּלְזִמְנִין אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּלְזִמְנִין צַדִּיק, וְנָתַן לְרֵעֵהוּ, שֶׁלִּפְעָמִים נִמְצָא בּוֹ הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְלִפְעָמִים צַדִּיק,  וּלְזִמְנִין שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי תְעוּדָה בֵּיהּ, וּלְזִמְנִין שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה הִיא תְּמוּרָה בֵּיהּ, וְלִפְעָמִים הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא תְעוּדָה בּוֹ, וְלִפְעָמִים הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא תְמוּרָה בּוֹ,  וְדָא אִיהוּ "גַּן נָעוּל" (שיר השירים ד, יב), וּבֵיהּ "מַעְיָן חָתוּם" (שם), דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, י' כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר סְפִירָן, י' מִן מיטטרו"ן, וְזֶהוּ גַּן נָעוּל, וּבוֹ מַעְיָן חָתוּם, שֶׁהִיא שְׁכִינָה, י' כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, י' מִן מיטטרו"ן.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, בִּסְטַר מְסָאֲבָא כְּתִיב "וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ" (ירמיהו ג, ג). דְּהָא בְּמִצְחָא קָאִים כָּל דְּיוֹקְנָא כְּמָה דַּאֲמִינָא, בְּגִין כָּךְ תּוּקְפָּא דָּבָר נַשׁ בְּמִצְחָא אִיהוּ. וּבְגָלְיָת כְּתִיב "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ, לְתַבְרָא לֵיהּ. אֲבָל לְעֵילָא לְעֵילָא וַדַּאי מִצְחָא דָּא עִלָּאָה קָאִים לְבַסְמָא דִּינָא כִּדְקָא חֲזֵי.

חוֹטָמָא דְּרֵישָׁא שַׁפִּירוּ דְּפַרְצוּפָא אִיהוּ. מִתַּמָּן נָשִׁיב רוּחָא מִגּוֹ מוֹחָא. וְרוּחָא דָּא קָאִים לְאִתְּעָרָא לְכָל מָאן (דף קלג' עמוד א') דְּאִתְחֲזֵי לְמֶעֱבַד עוֹבָדוֹי. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְדַרְגֵּיהּ. נִימִין, קָיְימִין לְנַגְּדָא בְּהוּ מְשִׁיכוּ דְּמוֹחָא, לְאַתְקָנָא מָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא. עַיְנִין, קָיְימִין לְאַשְׁגָּחוּתָא, לְאַקָּמָא סִידְרִין בְּאַתְרַיְיהוּ. מִצְחָא, לְאִתְגַּלָּאָה לְזִמְנִין כִּדְקָא יָאוּת. חוֹטָמָא, לְנָשְׁבָא רוּחָא לְאִתְּעָרָא בְּחֵילָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶעֱבַד עוֹבָדָא. וְרוּחָא דָּא לָא פָּסִיק כְּלָל. וּלְתַתָּא תְּרֵין נוֹקְבִין אִינוּן, חַד רַחֲמֵי וְחַד דִּינָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא רַחֲמֵי וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, מִתְּרֵין נוֹקְבִין אִלֵּין זָמִין לְנָשְׁבָא רוּחָא דְּחָכְמְתָא עַל תְּרֵין מְשִׁיחִין, חַד מִנּוּקְבָא חַד, וְחַד מִנּוּקְבָא חַד, בְּגִין לְאִתְּעָרָא לְהוּ בְּעוֹבָדַיְיהוּ כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא יִשְׁתַּכַּח עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה לְגַמְרֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

פָּתַח וְאָמַר הָא הָשַׁתָּא אִצְטְרִיךְ הָכָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא עִלָּאָה יַקִּירָא דְּכָל יָקִּירִין דְּבַהּ תַּלְיָין כָּל רָזִין דְּעָלְמָא. קוּמוּ מָארֵי מְתִיבְתָא, אִזְדְּמָנוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא עִלָּאָה דָּא כִּדְקָא יָאוּת. דִּיקְנָא עִלָּאָה יַקִּירָא דְּמִינַּהּ מִתְכַּסְפָן כֹּלָּא וְלְקַמָּהּ מִתָּבְרָן כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא, בִּתְלֵיסָר תִּיקּוּנִין עִלָּאִין אִתְתַּקַּן, דְּהָכָא תַּלְיָא כָּל יַקִּירוֹ עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן" (תהלים קלג, ב) וְכוּ'. דְּהָא הָכִי אִתְגַּלְגַּל נְהִירוּ מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. בְּד' קַדְמָאִין בְּקַדְמִיתָא. מִתַּמָּן בְּח' אָחֲרָנִין. וְרָזָא דָּא "הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן". (דף קלג' עמוד ב') מִתַּמָּן לְהַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא, וְדָא "שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו" (תהלים קלג, ב).

תָּא חֲזֵי, הָכִי דִּיקְנָא דָּא בִּתְלֵיסָר אִתְתַּקַּן, בְּרָזָא דִּתְלַת הויי"ן וְחַד דְּכָלִיל לוֹן, בְּרָזָא דְּסִידּוּרָא עִלָּאָה וַדַּאי. ד' נָפְקִין בְּקַדְמִיתָא מֵרָזָא דְּהוי"ה חֲדָא. מִתַּמָּן תְּרֵין אָחֲרָנִין נָפְקִין וְאִינּוּן תְּמָנְיָא. לְבָתַר חַד כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְדָא תְּלֵיסַר. וּמִתַּמָּן לְתַתָּא אִתְפָּרְשָׁן כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה שַׁרְיָין שַׂעֲרֵי נָפְקִין תְּחוֹת [פִּתְחָא דְּאוּדְנִין] מֵהַאי וּמֵהַאי סִטְרָא.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא סָחֲרָן שַׂעֲרֵי עַל פּוּמָא מֵרֵישָׁא חֲדָא לְרֵישָׁא חֲדָא.

תָּא חֲזֵי, בִּסְטַר מְסָאֲבָא כְּתִיב בוא וראה, מצד הטומאה כתוב "וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ" (ירמיהו ג, ג). דְּהָא בְּמִצְחָא קָאִים כָּל דְּיוֹקְנָא כְּמָה דַּאֲמִינָא, בְּגִין כָּךְ תּוּקְפָּא דָּבָר נַשׁ בְּמִצְחָא אִיהוּ. שהרי במצח עומד הדיוקן כמו שאמרנו, לכן כל תוקפו של הבן אדם במצח הוא. ובגלית כתוב, וּבְגָלְיָת כְּתִיב "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְתַבְרָא לֵיהּ. אֲבָל לְעֵילָא לְעֵילָא וַדַּאי מִצְחָא דָּא עִלָּאָה קָאִים לְבַסְמָא דִּינָא כִּדְקָא חֲזֵי. שכך נצרך לשבור אותו, אבל למעלה למעלה ודאי מצח זה העליון עומד למתק הדין כמו שראוי. 

חוֹטָמָא דְּרֵישָׁא שַׁפִּירוּ דְּפַרְצוּפָא אִיהוּ. חוטם מהראש - יופיו של פרצוף הוא, מִתַּמָּן נָשִׁיב רוּחָא מִגּוֹ מוֹחָא, וְרוּחָא דָּא קָאִים לְאִתְּעָרָא לְכָל מָאן (דף קלג' עמוד א') דְּאִתְחֲזֵי לְמֶעֱבַד עוֹבָדוֹי.משם נושבת רוח פנימיות המוח, וזו הרוח עומדת לעורר כל מי שראוי לעשות פעולותיו.  אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְדַרְגֵּיהּ: נִימִין, קָיְימִין לְנַגְּדָא בְּהוּ מְשִׁיכוּ דְּמוֹחָא, לְאַתְקָנָא מָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא. נמצא הכל נצרך למדרגתו. נימי השערות עומדים להמשיך בהם המשכות המוח, לתקן למי שצריך להיתקן. עַיְנִין, קָיְימִין לְאַשְׁגָּחוּתָא, לְאַקָּמָא סִידְרִין בְּאַתְרַיְיהוּ. העיניים עומדות להשגחה, להעמיד הסדרים במקומם. מִצְחָא, לְאִתְגַּלָּאָה לְזִמְנִין כִּדְקָא יָאוּת. המצח להתגלות לפרקים כמו שראוי. חוֹטָמָא, לְנָשְׁבָא רוּחָא לְאִתְּעָרָא בְּחֵילָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶעֱבַד עוֹבָדָא. חוטם לנשב הרוח לעורר בכוחה למי שצריך לעשות מעשה. וְרוּחָא דָּא לָא פָּסִיק כְּלָל. וּלְתַתָּא תְּרֵין נוֹקְבִין אִינוּן, חַד רַחֲמֵי וְחַד דִּינָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא רַחֲמֵי וַדַּאי. ורוח זו לא פוסקת כלל, ולמטה בחוטם שני נקבים, אחד רחמים ואחד דין אבל למעלה הכל רחמים ודאי. 

תָּא חֲזֵי, מִתְּרֵין נוֹקְבִין אִלֵּין זָמִין לְנָשְׁבָא רוּחָא דְּחָכְמְתָא עַל תְּרֵין מְשִׁיחִין, חַד מִנּוּקְבָא חַד, וְחַד מִנּוּקְבָא חַד, בְּגִין לְאִתְּעָרָא לְהוּ בְּעוֹבָדַיְיהוּ כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. בוא וראה משני הנקבים האלה מזומנת לנשב רוח החוכמה על שני המשיחין, אחד מנקב אחד, ואחד מנקב אחד,כדי לעורר מעשיהם כעניין של למעלה, דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא יִשְׁתַּכַּח עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה לְגַמְרֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. בזה באותו הזמן יהיה העולם התחתון כדוגמת העולם העליון לגמרי, אשרי חלקם של ישראל.

פָּתַח וְאָמַר הָא הָשַׁתָּא אִצְטְרִיךְ הָכָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא עִלָּאָה יַקִּירָא דְּכָל יָקִּירִין דְּבַהּ תַּלְיָין כָּל רָזִין דְּעָלְמָא. פתח ואמר, עכשיו צריך לתקן תיקוני הזקן העליון הנכבד בכל הנכבדים, שבו תלויים כל סודות העולם. קוּמוּ מָארֵי מְתִיבְתָא, אִזְדְּמָנוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא עִלָּאָה דָּא כִּדְקָא יָאוּת. קומו בעלי מתיבתא האספו להתקין את התיקון העליון כמו שראוי, דִּיקְנָא עִלָּאָה יַקִּירָא דְּמִינַּהּ מִתְכַּסְפָן כֹּלָּא וְלְקַמָּהּ מִתָּבְרָן כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין דיקנא עליונה נכבדה, שממנה נכנעים כולם ומלפניה נשברים כל צדדי הטומאה. תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא, בִּתְלֵיסָר תִּיקּוּנִין עִלָּאִין אִתְתַּקַּן, דְּהָכָא תַּלְיָא כָּל יַקִּירוֹ עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ התיקון של הדיקנא הנכבד הזה, בשלושה עשר תיקונים העליונים נתקן, שכאן תלוי כל הכבוד העליון שנאמר בו "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן" (תהלים קלג, ב) וְכוּ'. דְּהָא הָכִי אִתְגַּלְגַּל נְהִירוּ מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. בְּד' קַדְמָאִין בְּקַדְמִיתָא. מִתַּמָּן בְּח' אָחֲרָנִין. וְרָזָא דָּא שהרי כאן, מתגלגלים האורות מדרגה לדרגה. בארבעת הראשונים בתחילה, ומשם בשמונת האחרים, וזה הסוד "הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן". (דף קלג' עמוד ב') מִתַּמָּן לְהַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא, וממנו למזל התחתון - מזל ונקה,  הכולל את כולם כאחד וזה וְדָא "שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו" (תהלים קלג, ב).

תָּא חֲזֵי, הָכִי דִּיקְנָא דָּא בִּתְלֵיסָר אִתְתַּקַּן, בְּרָזָא דִּתְלַת הויי"ן וְחַד דְּכָלִיל לוֹן, בְּרָזָא דְּסִידּוּרָא עִלָּאָה וַדַּאי. בוא וראה, כך הדיקנא הזו בשלושה עשר נתקנת,  בסוד שלוש הוויות ואחד הכוללת אותם, בסוד סדר העליון ודאי. ד' נָפְקִין בְּקַדְמִיתָא מֵרָזָא דְּהוי"ה חֲדָא. מִתַּמָּן תְּרֵין אָחֲרָנִין נָפְקִין וְאִינּוּן תְּמָנְיָא. לְבָתַר חַד כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְדָא תְּלֵיסַר. ארבעת הראשונים יוצאים מסוד הוויה אחת, משם יוצאים שתי ההויות האחרות, והם כוללים שמונה התיקונים, אחר כך הויה אחת הכוללת כולם, והוא התיקון השלוש עשרה. וּמִתַּמָּן לְתַתָּא אִתְפָּרְשָׁן כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת. משם ולמטה הכל מתחלק כמו שראוי.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה שַׁרְיָין שַׂעֲרֵי נָפְקִין תְּחוֹת [פִּתְחָא דְּאוּדְנִין] מֵהַאי וּמֵהַאי סִטְרָא. התיקון הראשון, מתחילות השערות לצאת מתחת פתחי האוזניים מצד זה ומצד זה. 

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא סָחֲרָן שַׂעֲרֵי עַל פּוּמָא מֵרֵישָׁא חֲדָא לְרֵישָׁא חֲדָא. התיקון השני, סובבות השערות את פה, מראש אחד לראש אחד.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קצ"ג: בזמן הגלות כח התפלה נחלש. תקותנו לשתוק וליחל, כיוון שמחשבת הלב ויחולו מעורר את אור יחודו ית' ומחזיר מדה"ד למדה"ר.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. נָתַתָּ לְעַמְּךָ תְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ לְעוֹרֵר כַּמָּה מַדְרֵגוֹת לְהָאִיר מְאוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים וּלְתַקֵּן הַסְּדָרִים כָּרָאוּי. וּלְפִי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ וּפָגְמוּ פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם דִּכְתִיב "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם" וכו' כֹּחַ זֶה נִתְחַלֵּשׁ מֵהֶם וַהֲרֵי הֵם צוֹעֲקִים וְלֹא נַעֲנִים שֶׁכֵּן מִשְׁפָּטָיו יֹשֶׁר וֶאֱמֶת - מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְנֶאֶמַר בָּהֶם בַּגָּלוּת "אָז יִקְרָאוּנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרוּנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" - הֲרֵי מָצָאנוּ תִּקְוָה לְפָנֶיךָ לִשְׁתֹּק וּלְיַחֵל, "אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי", וְזֶה עוֹלֶה לְפָנֶיךָ לְמַעְלָה מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת, שֶׁסִידוּר תְּפִלּוֹת וְתִיקוּנִים עוֹמֵד בְּאוֹתָם הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ ב"ה. וַהֲרֵי חָכְמָה נִסְתַּלְּקָה מִיִּשְׂרָאֵל וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְסַדֵּר סְדָרִים וּלְתַקֵּן תִּקּוּנִים שֶׁל שְׁלֵמוּת מַדְרֵגוֹתֶיךָ לְהָאִירָם כָּרָאוּי, הֲרֵי יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְעַלֶּה עַל כָּל הַסְּדָרִים וְשׁוֹלֵט עַל כָּל הַתִּקּוּנִים, וְאַתָּה נוֹטֵל בְּיִחוּדְךָ מַחֲשָׁבָה טוֹבָה שֶׁכֵּן יִחוּד שֶׁלְּךָ בְּמַחֲשָׁבָה מִתְגַּלֶּה, הֲרֵי אָנוּ מַשְׁלִיכִים יַהֲבֵנוּ עָלֶיךָ, וְנַאֲקַת לִבֵּנוּ לְיִחוּדְךָ תִּתְעַלֶּה לְהַשְׁלִים מַה שֶּׁאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְסַדֵּר כָּרָאוּי. וְשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁבּוֹ תְּלוּיִים כָּל סִדְרֵי דִּינִים שֶׁצָּרִיךְ לְמַתְּקָם - הֲרֵי אֵין בָּנוּ עוֹד כֹּחַ לְמַתֵּק אוֹתָם שֶׁהֲרֵי "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם", וְאֵין מִתְגַּלִּים לָנוּ סִדְרֵי מַדְרֵגוֹתֶיךָ לְהָקִים בָּהֶם תִּקּוּן שָׁלֵם, הֲרֵי נִשְׁתֹּק לְפָנֶיךָ וּמַחֲשֶׁבֶת לְבָבֵנוּ תְּגַלֶּה יִחוּדְךָ לְהַשְׁלִים מִתּוּק לְהַחֲזִיר מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, "אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי", כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי. קִוּוּי שֶׁלָּנוּ יַעֲלֶה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת לְהָקִים כָּל מַדְרֵגוֹת קְדֻשָּׁתְךָ דָּבָר עַל בּוּרְיוֹ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, וְאַתָּה תְּסַיֵּעַ בְּיִחוּדְךָ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.