Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וּמַאי נִיהוּ הַאי אָדָם דְּאָמַר עֲלֵיהּ "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו)?, דָּא חָכְמָה עִלָּאָה דְאִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דְכֶתֶר. וְעוֹד "נַעֲשֶׂה אָדָם" דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. "בְּצַלְמֵנוּ" דָא חָכְמָה, כִּדְמוּתֵנוּ דָא אִימָּא עִלָּאָה, דִּכְמָה דְאִיהוּ אָדָם דִּבְּרִיאָה, אָדָם דִּיצִירָה, אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, בְדִיּוֹקְנָא דְכֶתֶר עֶלְיוֹן חָכְמָה וּבִינָה, הָכִי אִיהוּ בְדִיּוֹקְנָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְצַדִּיק וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְבִסְפִירָן כֹּלָּא אִיהוּ אֲצִילוּת.

וְעוֹד "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), עִלַּת הָעִלּוֹת לְמָאן אָמַר הַאי? אֶלָּא עִלַּת הָעִלּוֹת אָמַר לְ"יוד הא ואו הא" דְאִיהוּ לְגוֹ מֵעֲשַׂר סְפִירָן, וּמַאי נִיהוּ? עֲשַׂר סְפִירָן "אלף הא יוד הא", וְהַהוּא דְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם אִיהוּ "יוד הי ואו הי", "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (ישעיהו מד, ו), תְּלַת יוּדִי"ן מְעִידִין עֲלֵיהּ דְּלֵית לְעֵילָא מִנֵּיהּ וְלֵית לְתַתָּא מִנֵּיהּ וְלַאו בְּאֶמְצָעִיתָא, לֵית אֱלוֹהַ בְּכָל צַד בַּר מִינֵיהּ, בְּהַאי שְׁמָא אִשְׁתְּמוֹדָע הוּא בְּלָא חוּשְׁבָּן.

וְצִיּוּרָא דְּהַאי הֵיכָל, אִינוּן עֲשַׂר סְפִירָן דְּמִתְלַבְּשָׁן בַּעֲשָׂרָה דְבָרִים דְּאִתְבְּרִיאוּ בְיוֹמָא קַדְמָאָה, וְאִינוּן שָׁמַיִם וְאֶרֶץ, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, תֹּהוּ וָבֹהוּ, רוּחַ וּמַיִם, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה. שָׁמַיִם אִית לְעֵילָא מִן שָׁמַיִם דְּאִיהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, וְאִית אוֹר לְעֵילָא לְעֵילָא דְאִתְקְרִי אוֹר הַגָּנוּז לְצַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְאָתֵי, דְעִינָא לָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, וְאִית חֹשֶׁךְ סָתִים דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ" (תהלים יח, יב), וְאִית "תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב) לְעֵילָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ" (ישעיהו לד, יא).

(דף קכ ע"ב) וְאִית רוּחָא דְקוּדְשָׁא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ רוּחוֹ הַקָּדוֹשׁ הַמְּרַחֶפֶת עַל אַנְפֵּי מַיָּא דְאוֹרַיְיתָא. מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, מִדַּת יוֹם שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, מַאי יוֹם? עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְמִנֵּיהּ יוֹמִין אֲרוּכִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ" (משלי ג, טז), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ" (תהלים מב, ט), יוֹמִין זְעִירִין מִסִּטְרָא דִזְעִיר אַנְפִּין צַדִּיק, מִדַּת לַיְלָה אִימָּא תַּתָּאָה, עַד הָכָא א' מִן אב"ג.

מַאי ב'? בָּהּ אִשְׁתְּמוֹדְעִין דּוּ פַּרְצוּפִין דְּאָדָם עִלָּאָה. ג' תְּלַת דִּיּוֹקְנִין, כְּגַוְונָא דְאָדָם דִּבְּרִיאָה וְאָדָם דִּיצִירָה וְאָדָם דַּעֲשִׂיָּה. ג' אִית לָהּ רֵישָׁא וְגוּפָא וּזְנָבָא, רֵישָׁא דָא י', גּוּפָא פַּרְצוּפָא, קוֹצָא דִלְתַתָּא זָנָב, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'אָדָם הָרִאשׁוֹן עָשָׂה לוֹ פַּרְצוּף וּלְבַסּוֹף זָנָב', זָנָב עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל" (בראשית כא, ח), עַד דְּיִתְעֲבִיד פַּרְצוּף.

וְעוֹד אבגית"ץ, א' אִיהִי מוֹרֶה עַל אֵ"ל מִסְתַּתֵּר מֵעִינֵי כָּל חָי וְנֶעְלַם מִכָּל הַיְצוּרִים כֻּלָּם. אדירירו"ן עֲלֵיהּ אִתְּמַר קוֹמָה אַדִּיר יָרוֹן, וְאִית מְמַנָּא תְּחוֹת יְדֵיהּ דְּאִתְקְרִי אַדִּי"ר אַדִּירִים, וּתְחוֹת מֶמְשַׁלְתֵּיהּ אתני"ה, וְאִיהוּ נָפִיק מֵהַאי פָּסוּק "אֵיתָ"ן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּ"ךָ" (במדבר כד, כא), תַּמָּן אֵיתָ"ן וְאִיהוּ תַנְיָ"א. ק' קִנֶּךָ, "קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה" (משלי ד, ה), "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב) לְעֵילָא מִכֹּלָּא, "קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז: מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ" (משלי ח, כב-כג), מַאי "מֵרֹאשׁ"? אֶלָּא הָכִי אָמְרַת אוֹרַיְיתָא דְאִיהִי רֵאשִׁית, אֲנָא אַקְדִּימַת לְמֶהֱוֵי רֵישָׁא לְעָלַם.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וּמַאי נִיהוּ הַאי אָדָם דְּאָמַר עֲלֵיהּ "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו)? וּמַה הוּא הָאָדָם הַזֶּה שֶׁאָמַר עָלָיו נַעֲשֶׂה אָדָם?  דָּא חָכְמָה עִלָּאָה דְאִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דְכֶתֶר זוֹ חָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בִדְמוּת הַכֶּתֶר.  וְעוֹד "נַעֲשֶׂה אָדָם" דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. "בְּצַלְמֵנוּ" דָא חָכְמָה, כִּדְמוּתֵנוּ דָא אִימָּא עִלָּאָה, וְעוֹד נַעֲשֶׂה אָדָם - זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, בְּצַלְמֵנוּ - זוֹ חָכְמָה, כִּדְמוּתֵנוּ - זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה,  דִּכְמָה דְאִיהוּ אָדָם דִּבְּרִיאָה, אָדָם דִּיצִירָה, אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, בְדִיּוֹקְנָא דְכֶתֶר עֶלְיוֹן חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאָדָם שֶׁל בְּרִיאָה, אָדָם שֶׁל יְצִירָה, אָדָם שֶׁל עֲשִׂיָּה, בִּדְמוּת שֶׁל כֶּתֶר עֶלְיוֹן חָכְמָה וּבִינָה,  הָכִי אִיהוּ בְדִיּוֹקְנָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְצַדִּיק וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְבִסְפִירָן כֹּלָּא אִיהוּ אֲצִילוּת כָּךְ הוּא בִּדְמוּת הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְצַדִּיק וּשְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, שֶׁבַּסְּפִירוֹת הַכֹּל הוּא אֲצִילוּת.

וְעוֹד "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), עִלַּת הָעִלּוֹת לְמָאן אָמַר הַאי? וְעוֹד נַעֲשֶׂה אָדָם, לְמִי אָמַר אֶת זֶה עִלַּת הָעִלּוֹת?  אֶלָּא עִלַּת הָעִלּוֹת אָמַר לְ"יוד הא ואו הא" דְאִיהוּ לְגוֹ מֵעֲשַׂר סְפִירָן, אֶלָּא עִלַּת הָעִלּוֹת אָמַר לְיו"ד ה"א וא"ו ה"א שֶׁהוּא לִפְנִים מֵעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת,  וּמַאי נִיהוּ? וּמַה הוּא עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת?  עֲשַׂר סְפִירָן "אלף הא יוד הא", וְהַהוּא דְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם אִיהוּ "יוד הי ואו הי", אל"ף ה"א יו"ד ה"א, וְאוֹתוֹ שֶׁאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם הוּא יו"ד ה"י וא"ו ה"י,  "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (ישעיהו מד, ו), אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִי"ם. תְּלַת יוּדִי"ן מְעִידִין עֲלֵיהּ דְּלֵית לְעֵילָא מִנֵּיהּ וְלֵית לְתַתָּא מִנֵּיהּ וְלַאו בְּאֶמְצָעִיתָא, שָׁלֹשׁ יוֹדִי"ם מְעִידוֹת עָלָיו שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְאֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ וְאֵין בָּאֶמְצַע.  לֵית אֱלוֹהַ בְּכָל צַד בַּר מִינֵיהּ, בְּהַאי שְׁמָא אִשְׁתְּמוֹדָע הוּא בְּלָא חוּשְׁבָּן, אֵין אֱלוֹהַּ בְּכָל צַד פְּרָט לוֹ, בַּשֵּׁם הַזֶּה הוּא נוֹדָע בְּלִי חֶשְׁבּוֹן.
 
וְצִיּוּרָא דְּהַאי הֵיכָל, אִינוּן עֲשַׂר סְפִירָן דְּמִתְלַבְּשָׁן בַּעֲשָׂרָה דְבָרִים דְּאִתְבְּרִיאוּ בְיוֹמָא קַדְמָאָה, וְצִיּוּר הַהֵיכָל הַזֶּה הֵן עֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת בַּעֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן,  וְאִינוּן שָׁמַיִם וְאֶרֶץ, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, תֹּהוּ וָבֹהוּ, רוּחַ וּמַיִם, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה וְהֵם שָׁמַיִם וְאֶרֶץ, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, תֹּהוּ וָבֹהוּ, רוּחַ וּמַיִם, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה.  שָׁמַיִם אִית לְעֵילָא מִן שָׁמַיִם דְּאִיהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, שָׁמַיִם יֵשׁ לְמַעְלָה מִשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים,  וְאִית אוֹר לְעֵילָא לְעֵילָא דְאִתְקְרִי אוֹר הַגָּנוּז לְצַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְאָתֵי, דְעִינָא לָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, וְיֵשׁ אוֹר לְמַעְלָה לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא אוֹר הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁעַיִן לֹא שׁוֹלֶטֶת עָלָיו,  וְאִית חֹשֶׁךְ סָתִים דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ" (תהלים יח, יב), וְיֵשׁ חֹשֶׁךְ נִסְתָּר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ,  וְאִית "תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב) לְעֵילָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ" (ישעיהו לד, יא)וְיֵשׁ תֹּהוּ וָבֹהוּ לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ.
 
(דף קכ ע"ב) וְאִית רוּחָא דְקוּדְשָׁא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ רוּחוֹ הַקָּדוֹשׁ הַמְּרַחֶפֶת עַל אַנְפֵּי מַיָּא דְאוֹרַיְיתָא וְיֵשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ רוּחוֹ הַקָּדוֹשׁ הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי מֵי הַתּוֹרָה,  מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, מִדַּת יוֹם שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, מַאי יוֹם? מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, מִדַּת יוֹם - הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, מַה זֶּה יוֹם? עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְמִנֵּיהּ יוֹמִין אֲרוּכִין, הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁמִּמֶּנּוּ יָמִים אֲרֻכִּים,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ" (משלי ג, טז), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ" (תהלים מב, ט), יוֹמִין זְעִירִין מִסִּטְרָא דִזְעִיר אַנְפִּין צַדִּיק, יָמִים קְטַנִּים מִצַּד שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין צַדִּיק,  מִדַּת לַיְלָה אִימָּא תַּתָּאָה, עַד הָכָא א' מִן אב"ג, מִדַּת לַיְלָה - הָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה. עַד כָּאן א' מִן אב"ג.
 
מַאי ב'? מַה זֶּה ב' (בִּינָה)?  בָּהּ אִשְׁתְּמוֹדְעִין דּוּ פַּרְצוּפִין דְּאָדָם עִלָּאָה בָּהּ נוֹדָעִים דּוּ הַפַּרְצוּפִים שֶׁל הָאָדָם הָעֶלְיוֹן,  ג' תְּלַת דִּיּוֹקְנִין, כְּגַוְונָא דְאָדָם דִּבְּרִיאָה וְאָדָם דִּיצִירָה וְאָדָם דַּעֲשִׂיָּה ג' שָׁלֹשׁ דְּמֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָדָם שֶׁל בְּרִיאָה וְאָדָם שֶׁל יְצִירָה וְאָדָם שֶׁל עֲשִׂיָּה,  ג' אִית לָהּ רֵישָׁא וְגוּפָא וּזְנָבָא, רֵישָׁא דָא י', גּוּפָא פַּרְצוּפָא, קוֹצָא דִלְתַתָּא זָנָב, ג' יֵשׁ לָהּ רֹאשׁ וְגוּף וְזָנָב, הָרֹאשׁ זֶה י', הַגּוּף הַפַּרְצוּף, הַקּוֹץ שֶׁלְּמַטָּה זָנָב,  וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'אָדָם הָרִאשׁוֹן עָשָׂה לוֹ פַּרְצוּף וּלְבַסּוֹף זָנָב', וּמִשּׁוּם זֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אָדָם הָרִאשׁוֹן עָשָׂה לוֹ פַּרְצוּף וּלְבַסּוֹף זָנָב זָנָב עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל" (בראשית כא, ח), עַד דְּיִתְעֲבִיד פַּרְצוּף. עַל הַזָּנָב נֶאֱמַר וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל, עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה פַרְצוּף.
 
וְעוֹד אבגית"ץ, א' אִיהִי מוֹרֶה עַל אֵ"ל מִסְתַּתֵּר מֵעִינֵי כָּל חָי וְנֶעְלַם מִכָּל הַיְצוּרִים כֻּלָּם. וְעוֹד אבגית"ץ, א' מוֹרֶה עַל אֵ"ל מִסְתַּתֵּר מֵעֵינֵי כָּל חָי וְנֶעְלָם מִכָּל הַיְצוּרִים כֻּלָּם,  אדירירו"ן עֲלֵיהּ אִתְּמַר קוֹמָה אַדִּיר יָרוֹן, ועַל אדירירו"ן נֶאֱמַר קוֹמָה אַדִּיר יָרוֹן,  וְאִית מְמַנָּא תְּחוֹת יְדֵיהּ דְּאִתְקְרִי אַדִּי"ר אַדִּירִים, וּתְחוֹת מֶמְשַׁלְתֵּיהּ אתני"ה, וְיֵשׁ מְמֻנֶּה תַּחַת יָדוֹ שֶׁנִּקְרָא אַדִּי"ר אַדִּירִים, וְתַחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ אתני"ה וְאִיהוּ נָפִיק מֵהַאי פָּסוּק "אֵיתָ"ן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּ"ךָ" (במדבר כד, כא), וְהוּא יוֹצֵא מֵהַפָּסוּק הַזֶּה, אֵיתָ"ן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּ"ךָ,  תַּמָּן אֵיתָ"ן וְאִיהוּ תַנְיָ"א שָׁם אֵיתָ"ן וְהוּא תַּנְיָ"א. ק' קִנֶּךָ, "קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה" (משלי ד, ה), "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב) לְעֵילָא מִכֹּלָּא, "קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז ק' קִנֶּךָ, קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה, יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ לְמַעְלָה מֵהַכֹּל,  מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ" (משלי ח, כב-כג), קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ.  מַאי "מֵרֹאשׁ"? מַה זֶּה מֵרֹאשׁ?  אֶלָּא הָכִי אָמְרַת אוֹרַיְיתָא דְאִיהִי רֵאשִׁית, אֲנָא אַקְדִּימַת לְמֶהֱוֵי רֵישָׁא לְעָלַם, אֶלָּא כָּךְ אָמְרָה תוֹרָה שֶׁהִיא רֵאשִׁית, אֲנִי הִקְדַּמְתִּי לִהְיוֹת רֹאשׁ לָעוֹלָם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וְאַרְבְּעִין

וְעוֹד, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, בְּזִמְנָא דְּיִתְחַבְּרוּן תַּרְוַיְיהוּ כְּחַד, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ" (תהלים קכב, א). דִּבְגִין הַהוּא עִלָּאָה דְּאִשְׁתְּכַח תָּמָן, אֲפִילוּ אִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאִין יְהוֹן מִתְכַּנְּשִׁין וְאָתְיָין בֵּיהּ וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ב). 'הֵם' לָא כְּתִיב אֶלָּא 'הָיוּ'. דְּיִשְׂרָאֵל אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ בְּגָלוּתָא, לָא נָפְקוּ מֵאִינּוּן תַּרְעִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין. וְאַדְּרַבָּא בְּהוּ אִתְתְּקָפוּ יַתִּיר, לְאִתְתַּקְּנָא לְבָתַר בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בְּגִין כָּךְ 'הָיוּ'. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג) בִּתְרֵי בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת עִלָּאָה וְתַתָּאָה. בְּגִין כָּךְ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים" (תהלים קכב, ד) אִלֵּין שִׁבְטִין דִּלְתַתָּא. "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" אִלֵּין שִׁבְטִין דִּלְעֵילָא, וְכֻלְהוֹ מְשָׁרְיָין קַדִּישִׁין. (דף קב' עמוד ב')  "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט" (תהלים קכב, ה) אִלֵּין תְּרֵין בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת דַּאֲמִינָא.

אֲבָל הָכָא רָזָא דִּכְתִיב "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו" (דניאל ז, ט) וְאוּקְמוּהָ 'חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה' (חגיגה יד' א'). וְחַד אָמַר חַד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד לְדָוִד. וְכֹלָּא אִיהוּ קְשׁוֹט. דִּתְרֵין בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת כַּחֲדָא יְהוֹן, פְּנִימָאָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רְתִיכָא לְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְקִישּׁוּרָא דִּלְהוֹן. בְּרָאָהּ לְאַפָּקָא נְהִירוּ מִלְּגַו לְבַר. לְמַאן נָפִיק? אֶלָּא לְדָוִד. וְדָא מַלְכָּא דְּאִיהוּ נַטִּיל בְּקַדְמִיתָא וּמִפְלַג לְכָל עָלְמָא. אֲבָל חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה דְּמִילִּין קָיְימִין לְגוֹ יַתִּיר. וְאִינּוּן תְּרֵין לָקֳבֵל תְּרֵין. לֵאָה דָּא דִּין, דִּינָא קַּשְׁיָא. וְחַד לִצְדָקָה דָּא רָחֵל דִּינָא רַפְיָא. בְּגִין כָּךְ "כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט" (תהלים קכב, ה) דָּא חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה. "כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד" (שם) חַד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד לְדָוִד. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ו) לְמֶהֱוֵי בִּשְׁלָמָה וְנַיְחָא דְּכֹלָּא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין, דִּכְתִיב בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז):

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וְאַרְבְּעִין

> לעתיד לבוא ב' מקדשות של מעלה ומטה יתחברו

וְעוֹד, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא זה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא זה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה. בְּזִמְנָא דְּיִתְחַבְּרוּן תַּרְוַיְיהוּ כְּחַד, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב בזמן שיתחברו שניהם כאחד, על אותו הזמן כתוב, "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ" (תהלים קכב, א). דִּבְגִין הַהוּא עִלָּאָה דְּאִשְׁתְּכַח תָּמָן, אֲפִילוּ אִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאִין יְהוֹן מִתְכַּנְּשִׁין וְאָתְיָין בֵּיהּ וַדַּאי. ובגלל שבית מקדש של מעלה נמצא שם, אפילו המלאכים העליונים יהיו מתכנסים ובאים בו בודאי.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ב). 'הֵם' לָא כְּתִיב הם לא כתוב אֶלָּא 'הָיוּ'. דְּיִשְׂרָאֵל אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ בְּגָלוּתָא, לָא נָפְקוּ מֵאִינּוּן תַּרְעִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, שאף על פי שישראל היו בגלות, לא יצאו מאלו השערים העליונים הקדושים,  וְאַדְּרַבָּא בְּהוּ אִתְתְּקָפוּ יַתִּיר, לְאִתְתַּקְּנָא לְבָתַר בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בְּגִין כָּךְ 'הָיוּ'. ואדרבא, בהם התחזקו יותר, כדי שיתוקנו אחר כך בתיקון שלם, לכן אמר "הָיוּ", וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג) בִּתְרֵי בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת עִלָּאָה וְתַתָּאָה. בשני בתי מקדשות העליון והתחתון, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים" (תהלים קכב, ד) אִלֵּין שִׁבְטִין דִּלְתַתָּא. אלו השבטים של מטה, "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" אִלֵּין שִׁבְטִין דִּלְעֵילָא, וְכֻלְהוֹ מְשָׁרְיָין קַדִּישִׁין. אלו השבטים העליונים, וכל המחנות הקדושים, (דף קב' עמוד ב')  "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט" (תהלים קכב, ה) אִלֵּין תְּרֵין בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת דַּאֲמִינָא הכתוב מדבר לשון רבים, ואלו ב' מקדשות שאמרנו.

> חיבור בין מקדשות, יאיר מהאור הפנימי לחיצוני ולב' משיחין

אֲבָל הָכָא רָזָא דִּכְתִיב אבל כאן סוד שכתוב, "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו" (דניאל ז, ט) וְאוּקְמוּהָ 'חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה' (חגיגה יד' א').  וביארוהו אחד לדין ואחד לצדקה, וְחַד אָמַר חַד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד לְדָוִד, ור' עקיבא אמר שם אחד לקב"ה ואחד לדוד שהוא סוד המלכות, וְכֹלָּא אִיהוּ קְשׁוֹט והכל הוא אמת. דִּתְרֵין בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת כַּחֲדָא יְהוֹן, פְּנִימָאָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רְתִיכָא לְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְקִישּׁוּרָא דִּלְהוֹן, ושני בתי מקדשות יהיו כאחד. הפנימי הוא לקב"ה, מרכבה לכל אותם המדריגות העליונות, והקשר שלהן, בְּרָאָהּ לְאַפָּקָא נְהִירוּ מִלְּגַו לְבַר. והחיצוני נועד להוציא את האור הפנימי לחוץ. לְמַאן נָפִיק? למי יוצא? אֶלָּא לְדָוִד שהוא סוד המלכות. וְדָא מַלְכָּא דְּאִיהוּ נַטִּיל בְּקַדְמִיתָא וּמִפְלַג לְכָל עָלְמָא. והוא המלך / ז"א שהוא לוקח בתחילה ומחלק לכל העולם, אֲבָל חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה דְּמִילִּין קָיְימִין לְגוֹ יַתִּיר. אבל אחד לדין ואחד לצדקה, שהדברים עומדים יותר בפנימיות, וְאִינּוּן תְּרֵין לָקֳבֵל תְּרֵין ואלו ב' במתי מקדשות כנגד ב' הבחינות. לֵאָה דָּא דִּין, דִּינָא קַּשְׁיָא, וְחַד לִצְדָקָה דָּא רָחֵל דִּינָא רַפְיָא. וע"כ אחד לדין  היא לאה שהיא דין - דין קשה, ואחד לצדקה זו רחל, דין רפה, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט" (תהלים קכב, ה), כנגד ב' כסאות שכל אחד כולל שניים, דָּא חַד זה אחד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה. "כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד" (שם) חַד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד לְדָוִד אחד הוא לקב"ה ואחד לדוד. מִתַּמָּן משם וּלְהָלְאָה "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ו) לְמֶהֱוֵי בִּשְׁלָמָה וְנַיְחָא דְּכֹלָּא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין, שיהיו בשלום ומנוחה לכולם על ידי שני המשיחין, שנאמר בהם דִּכְתִיב בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז):

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ע"ת שלו"ם: שלמות יחוד נשמות ישראל, האבות וכנסת ישראל יהיה רק בבית מקדשנו יבנה בב"א.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הַבֵּט אֶל מְעוֹן קָדְשֶׁךָ שֶׁשָּׁם מִתְחַבְּרִים נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת גּוֹי אֶחָד לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם בְּיִחוּד אֶחָד. כְּמוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה - אֵין הַזְעִיר אַנְפִין מִתְקָרֵב לְהִתְחַבֵּר בָּהּ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית אֶחָד בְּכָל עֲנָפֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם נִכְלָלִים בָּהּ, כֵּן כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד - אֵין הָאָבוֹת הָעֶלְיוֹנִים מִתְקָרְבִים לְגַבָּהּ עַד שֶׁיִּהְיוּ מִתְקַשְּׁרִים בָּהּ כָּל נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּבְשָׁעָה שֶׁיֵּאָמֵר, "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי" וְכוּ', יִחוּד זֶה יִתְיַחֵד כָּרָאוּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "עַד שֶׁהֲבֵיאוֹתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי", בַּיִת מֵאִימָא עִלָּאָה שֶׁעוֹמֵד לְחַבֵּר חִבּוּר זֶה דִּכְתִיב "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּיִחוּדְךָ וְשֵׁם קָדְשֶׁךָ תִּקְרָא עָלֵינוּ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.