Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגוֹ'. בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה אֶלֶף שְׁתִיתָאָה בֵּיהּ יג"ל פז"ק בֵּיהּ יג"ל פורקי"ן זֶרַ"ע קְדוֹשִׁי"ם וְעָלֵהּ אִתְּמַר "יְגַר שָׂהֲדוּתָא" (בראשית לא, מז). וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד. וְצַדִּיק אִיהוּ עָנִי וּתְרֵין מְשִׁיחִין יְקוּמוּן כְּגַוְנָא דָּא, חַד לָקֳבֵל בַּיִת רִאשׁוֹן דְּאִיהִי ה' עִלָּאָה, וְתִנְיָנָא לָקֳבֵל בַּיִת שֵׁנִי דְּאִיהִי ה' תַּתָּאָה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, מָ"ה מִן מֹשֶׁה דְּשַׁלִּיט וְרָכִיב עָלַיְהוּ. ע"ב תַּלְיָן מִן יהו"ה יהו"ה יהו"ה אַרְבַּע אַנְפִּין דְּאַרְיֵה וְאַרְבַּע דְּשׁוֹר וְאַרְבַּע דְּנֶשֶׁר. וְאִנּוּן סָלְקִין אֶלֶף וּמָאתָן וָבֹהוּ רָכִיב מָ"ה חַיָּה דְּאָדָם דְּאִיהוּ מֹשֶׁה.
וְכֹלָּא אִתְעַכֵּב עַד דְּיֵיתֵי שִׁילֹה דְּאִיהוּ מֹשֶׁה בְּגִימַטְרִיָּא מָ"ה, אַרְבָּעִין וְחָמֵשׁ שְׁנִין בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן שְׁנִין. וְכֻלְּהוּ אַרְבַּע אַתְוָן נָחְתִין בְּצַדִּיק וְאִתְקַשְּׁרָן בֵּיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ קִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא. וּמַאי נִיהוּ יהוה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, נַהִיר בְּצַדִּיק לְאַקָּמָא בֵּיהּ לִשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי אֲדֹנָ"י דִּין בְּגָלוּתָא.
וּבְגִין דְּצַדִּיק אִתְקְשַׁר בִּגְבוּרָה דְּמִתַּמָּן עוּתְרָא, שְׂמֹאל דּוֹחָה וְלֹא יִפְרוֹק מִתַּמָּן עַד דְּיִתְקַשַּׁר צַדִּיק בִּימִינָא, דְּאִיהוּ עָנִי וְחַכִּים דְּתַמָּן צַדִּיק אִיהוּ (קהלת ט טו) "מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ" (קהלת ט, טו). מַאי הָעִיר? דָּא יְרוּשָׁלִַם, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וְנִלְכְּדָה הָעִיר" (זכריה יד, ב), וְלֹא יְמוּת מָשִׁיחַ. וּבְגִין עֲנִיּוּתֵהּ וְחָכְמָתֵהּ יְשֵׁיזִב לְקַרְתָּא בְּגִין דְּאִיהוּ עָנִי וְחָשׁוּב כַּמֵּת.
וַעֲתִידִין בְּאוֹרַיְתָא לָא יִשְׁתָּאֲרוּן אֶלָּא "אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה" (ירמיהו ג, יד). חַד מֵעִיר דְּאַגִּין עַל קַרְתָּא וְדָא שִׁילֹה דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּתְרֵי מִמִּשְׁפָּחָה, תְּרֵין מְשִׁיחִין מִסִּטְרָא דִּתְרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאַגִּינוּ עַל מִשְׁפָּחָה דְּאִנּוּן עֲתִירִין בְּאוֹרַיְתָא וּבִנְבוּאָה. וְאָחֳרָנִין כֻּלְּהוּ עֲנִיִּים בְּאוֹרַיְתָא וּבִנְבוּאָה. וּבִזְכוּת אִלֵּין תְּלָת וּבַעֲנִיּוּתָא דִּילְהוֹן יִשְׁתַּזְבוּן מִמִּיתָא וְעָאקוּ וְיִפְקֹד בְּרַחֲמֵי. וּבְגִין דָּא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגוֹ'. בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה אֶלֶף שְׁתִיתָאָה בֵּיהּ יג"ל פז"ק, וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ וְגוֹ', בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, בּוֹ יג"ל פז"ק,  בֵּיהּ יג"ל פורקי"ן זֶרַ"ע קְדוֹשִׁי"ם וְעָלֵהּ אִתְּמַר "יְגַר שָׂהֲדוּתָא" (בראשית לא, מז). וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד בּוֹ יָגֵ''ל פֻּ'רְקַן זֶ'רַע קְ'דוֹשִׁים, וְעָלָיו נֶאֱמַר יְגַר שָׂהֲדוּתָא, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד וְצַדִּיק אִיהוּ עָנִי וּתְרֵין מְשִׁיחִין יְקוּמוּן כְּגַוְנָא דָּא, חַד לָקֳבֵל בַּיִת רִאשׁוֹן דְּאִיהִי ה' עִלָּאָה, וְתִנְיָנָא לָקֳבֵל בַּיִת שֵׁנִי דְּאִיהִי ה' תַּתָּאָה, וְהַצַּדִּיק הוּא עָנִי. וּשְׁנֵי מְשִׁיחִים יָקוּמוּ כָּךְ, אֶחָד כְּנֶגֶד בַּיִת רִאשׁוֹן, שֶׁהִיא ה' הָעֶלְיוֹנָה, וְהַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד בַּיִת שֵׁנִי, שֶׁהִיא ה' הַתַּחְתּוֹנָה, יו''ד ה''א וא''ו ה''א, מָ"ה מִן מֹשֶׁה דְּשַׁלִּיט וְרָכִיב עָלַיְהוּ יו''ד ה''א וא''ו ה''א, מָ''ה מִן מֹשֶׁה שֶׁשּׁוֹלֵט וְרוֹכֵב עֲלֵיהֶם.  ע"ב תַּלְיָן מִן יהו"ה יהו"ה יהו"ה אַרְבַּע אַנְפִּין דְּאַרְיֵה וְאַרְבַּע דְּשׁוֹר וְאַרְבַּע דְּנֶשֶׁר ע''ב תְּלוּיִים מִן י''הוה י''הוה י''הוה אַרְבַּע פָּנִים שֶׁל אַרְיֵה, אַרְבַּע שֶׁל שׁוֹר וְאַרְבַּע שֶׁל נֶשֶׁר,  וְאִנּוּן סָלְקִין אֶלֶף וּמָאתָן וְהֵם עוֹלִים אֶלֶף וּמָאתַיִם, וָבֹהוּ רָכִיב מָ"ה חַיָּה דְּאָדָם דְּאִיהוּ מֹשֶׁה וָבֹהוּ רוֹכֵב מ''ה חַיָּה שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא מֹשֶׁה.

וְכֹלָּא אִתְעַכֵּב עַד דְּיֵיתֵי שִׁילֹה דְּאִיהוּ מֹשֶׁה בְּגִימַטְרִיָּא מָ"ה, אַרְבָּעִין וְחָמֵשׁ שְׁנִין בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן שְׁנִין וְהַכֹּל מִתְעַכֵּב עַד שֶׁיָּבֹא שִׁילֹה שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּגִימַטְרִיָּא מ''ה, אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים אַחַר אֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנִים.  וְכֻלְּהוּ אַרְבַּע אַתְוָן נָחְתִין בְּצַדִּיק וְאִתְקַשְּׁרָן בֵּיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ קִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא וְכָל הָאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת יוֹרְדוֹת בְּצַדִּיק וְנִקְשָׁרוֹת בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קֶשֶׁר שֶׁל יִחוּד,  וּמַאי נִיהוּ יהוה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, נַהִיר בְּצַדִּיק לְאַקָּמָא בֵּיהּ לִשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי אֲדֹנָ"י דִּין בְּגָלוּתָא. וּמִי הוּא? יהו''ה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי מֵאִיר בְּצַדִּיק, לְהָקִים בּוֹ אֶת הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא אדנ''י, דִּין בַּגָּלוּת.
וּבְגִין דְּצַדִּיק אִתְקְשַׁר בִּגְבוּרָה דְּמִתַּמָּן עוּתְרָא, שְׂמֹאל דּוֹחָה וְלֹא יִפְרוֹק מִתַּמָּן עַד דְּיִתְקַשַּׁר צַדִּיק בִּימִינָא, וּמִשּׁוּם שֶׁהַצַּדִּיק נִקְשָׁר בִּגְבוּרָה שֶׁמִּשָּׁם הָעֹשֶׁר, הַשְּׂמֹאל דּוֹחָה, וְלֹא יִגָּאֵל מִשָּׁם עַד שֶׁיִּתְקַשֵּׁר הַצַּדִּיק בַּיָּמִין,  דְּאִיהוּ עָנִי וְחַכִּים דְּתַמָּן צַדִּיק אִיהוּ (קהלת ט טו) "מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ" (קהלת ט, טו), שֶׁהוּא עָנִי וְחָכָם, שֶׁשָּׁם הַצַּדִּיק הוּא מִסְכֵּן וְחָכָם, וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ.  מַאי הָעִיר? דָּא יְרוּשָׁלִַם, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וְנִלְכְּדָה הָעִיר" (זכריה יד, ב), וְלֹא יְמוּת מָשִׁיחַ מִי הָעִיר? זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְנִלְכְּדָה הָעִיר, וְלֹא יָמוּת מָשִׁיחַ.  וּבְגִין עֲנִיּוּתֵהּ וְחָכְמָתֵהּ יְשֵׁיזִב לְקַרְתָּא בְּגִין דְּאִיהוּ עָנִי וְחָשׁוּב כַּמֵּת וּמִשּׁוּם עֲנִיּוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ יַצִּיל אֶת הַקִּרְיָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עָנִי וְחָשׁוּב כְּמֵת.

וַעֲתִידִין בְּאוֹרַיְתָא לָא יִשְׁתָּאֲרוּן אֶלָּא "אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה" (ירמיהו ג, יד) וַעָתִידִים שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בַּתּוֹרָה אֶלָּא אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה.  חַד מֵעִיר דְּאַגִּין עַל קַרְתָּא וְדָא שִׁילֹה דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אֶחָד מֵעִיר - שֶׁמֵּגֵן עַל הַקִּרְיָה, וְזֶה שִׁילֹה, שֶׁדַּרְגָּתוֹ הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.  וּתְרֵי מִמִּשְׁפָּחָה, תְּרֵין מְשִׁיחִין מִסִּטְרָא דִּתְרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאַגִּינוּ עַל מִשְׁפָּחָה דְּאִנּוּן עֲתִירִין בְּאוֹרַיְתָא וּבִנְבוּאָה וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה - שְׁנֵי מְשִׁיחִים מֵהַצַּד שֶׁל שְׁנֵי עַמּוּדֵי הָאֱמֶת שֶׁהֵגֵנּוּ עַל מִשְׁפָּחָה שֶׁהֵם עֲשִׁירִים בְּתוֹרָה וּבִנְבוּאָה. וְאָחֳרָנִין כֻּלְּהוּ עֲנִיִּים בְּאוֹרַיְתָא וּבִנְבוּאָה וְהָאֲחֵרִים כֻּלָּם עֲנִיִּים בְּתוֹרָה וּבִנְבוּאָה.  וּבִזְכוּת אִלֵּין תְּלָת וּבַעֲנִיּוּתָא דִּילְהוֹן יִשְׁתַּזְבוּן מִמִּיתָא וְעָאקוּ וְיִפְקֹד בְּרַחֲמֵי,  וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה, וּבָעֹנִי שֶׁלָּהֶם, יִנָּצְלוּ מִמִּיתָה וְצָרוֹת וְיִפְקֹד בְּרַחֲמִים וּבְגִין דָּא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת וּמִשּׁוּם זֶה שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

קָם אִיהוּ פָּתַח וְאָמַר, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דְּקַיְּימִין בְּעָלְמָא, דְּגָרְמִין לִנְהִירוּ עִלָּאָה לְאִתְפַּשְׁטָא בְּעָלְמָא. דִּלְעֵילָא כְּתִיב "וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא" (דניאל ב, כב). וַחֲשׁוּכָא לָא קָאִים אֶלָּא לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא עִלָּאָה. "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא תַּתָּאָה:
דִּבְהוּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), דְּאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכַח חֹשֶׁךְ לְתַתָּא לְעֵילָא אוֹר אִיהוּ. וּבְזִמְנָא דְּאִית צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא, נְהִירוּ דִּלְעֵילָא אִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא. כְּדֵין "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), לְגַלָּאָה זִיהֲרָא דִּלְעֵילָא לְתַתָּא. וְאִי תֵּימָא דְּתִיקּוּנָא דַּעֲבָדִין לְגַרְמַיְיהוּ לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכֵי. אֶלָּא "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" (דניאל יב, ג) וַדַּאי. דְּהָא זִיהֲרָא עִלָּאָה אִתְמְשַׁךְ לְגַבַּיְיהוּ, וּמִינֵּיהּ פָּשְׁטִין פְּשִׁיטוּ דְּכֹוכְבַיָּא לְכָל סְטַר לְזַכָּאָה בְּהוּ אָחֲרָנִין. בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג):
וְעוֹד, רָקִיעַ בֵּיהּ קָיְימִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְדָא צַדִּיק. וּמִתַּמָּן נָטְלִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא לְאַחֲתָא מִילִין לְעָלְמָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה. וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמַר בְּהוּ 'אֵין מַזַּל לְיִשְׂרָאֵל' (שבת קנו). דְּיִשְׂרָאֵל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא קָיְימִין, וּמַזָּלָן בְּצַדִּיק, בְּגִין כָּךְ שָׁלְטִין עֲלַיְיהוּ. דְּהָא כְּמָה דְּאִתְנָהִיר לְגַבֵּי הַהוּא צַדִּיק מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הָכֵי נָטְלִין אִינוּן מִילִין לְמֶיעֱבַד עוֹבָדָא:
קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, ר' ר' "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז) דָּא וַדַּאי אִיהוּ אוֹר דִּילָךְ דְּאִתְגַּלְּיָא בְּהַאי חִיבּוּרָא. דְּעַד הָשַׁתָּא "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" (איכה ג, ו) הָשַׁתָּא "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִתְקְרִיב. בֵּיהּ "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א) בְּהַאי חִיבּוּרָא. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב).

קָם אִיהוּ פָּתַח וְאָמַר, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) קם הוא הרמח"ל פתח ואמר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דְּקַיְּימִין בְּעָלְמָא, דְּגָרְמִין לִנְהִירוּ עִלָּאָה לְאִתְפַּשְׁטָא בְּעָלְמָא אלה הצדיקים שעומדים בעולם, שגורמים לאור העליון להתפשט בעולם, דִּלְעֵילָא כְּתִיב "וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא" (דניאל ב, כב) שלמעלה כתוב "וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא" וַחֲשׁוּכָא לָא קָאִים אֶלָּא לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא והחושך לא נמצא אלא למטה. וזה סוד "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא עִלָּאָהזה העולם העליון,  "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא תַּתָּאָה זה העולם התחתוןדִּבְהוּ שבו "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), דְּאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכַח חֹשֶׁךְ לְתַתָּא לְעֵילָא אוֹר אִיהוּ. ואף על גב שנמצא חושך למטה, למעלה הוא אור. וּבְזִמְנָא דְּאִית צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא, נְהִירוּ דִּלְעֵילָא אִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא. ובזמן שיש בעולם צדיקים, האור העליון נמשך למטה, ואז כְּדֵין "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). בְּגִין כָּךְ בשל כך, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), לְגַלָּאָה זִיהֲרָא דִּלְעֵילָא לְתַתָּא. יזהירו, לגלות הזוהר העליון – למטה. אִי תֵּימָא דְּתִיקּוּנָא דַּעֲבָדִין לְגַרְמַיְיהוּ לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכֵי. ואם תתמה שהתיקונים שעושים, עושים אותם לעצמם? לא כך – אֶלָּא "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" (דניאל יב, ג) וַדַּאי שתיקונם לצורך רבים. דְּהָא זִיהֲרָא עִלָּאָה אִתְמְשַׁךְ לְגַבַּיְיהוּ, וּמִינֵּיהּ פָּשְׁטִין פְּשִׁיטוּ דְּכֹוכְבַיָּא לְכָל סְטַר לְזַכָּאָה בְּהוּ אָחֲרָנִין. שזה הזוהר העליון נמשך בעבורם, ומהם מתפשטת ההתפשטות כמו הארת הכוכבים לכל צד לזכות בהם את האחרים, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג).

וְעוֹד, רָקִיעַ בֵּיהּ קָיְימִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְדָא צַדִּיק. ועוד, רקיע בו נמצאים כוכבים ומזלות וזה צדיק / יסוד, וּמִתַּמָּן נָטְלִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא לְאַחֲתָא מִילִין לְעָלְמָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה. ומשם נוטלים כמה מלאכים להוריד הדברים לאומות העולם ולהנהגת דרכי הטבע, כל אחד במדריגתו. וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ וישראל נאמר בהם 'אֵין מַזַּל לְיִשְׂרָאֵל' (שבת קנו). דְּיִשְׂרָאֵל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא קָיְימִין, וּמַזָּלָן בְּצַדִּיק, בְּגִין כָּךְ שָׁלְטִין עֲלַיְיהוּ. שישראל עומדים בדרגת עמודא דאמצעיתא, והמזלות נמצאים ביסוד, לכן ישראל שולטים עליהם. דְּהָא כְּמָה דְּאִתְנָהִיר לְגַבֵּי הַהוּא צַדִּיק מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הָכִי נָטְלִין אִינוּן מִילִין לְמֶיעֱבַד עוֹבָדָא. שהרי שכמה הארה שמקבל היסוד מעמודא דאמצעיתא, ככה נוטלים אומות העולם את אלו הדברים מישראל לעשות מעשיהם.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, ר' ר' קם אליהו הנביא הנאמן ואמר לו, רבי רבי הרמח"ל, "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז) דָּא וַדַּאי אִיהוּ אוֹר דִּילָךְ דְּאִתְגַּלְּיָא בְּהַאי חִיבּוּרָא. זה ודאי האור שלך שמתגלה בזה החיבור, שעד עכשיו דְּעַד הָשַׁתָּא "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" (איכה ג, ו) הָשַׁתָּא עתה בגילוי החיבור הזה של תיקוני זוהר תניינא נאמר "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִתְקְרִיב, בֵּיהּ ובפרט האחרית הימים בזמן שהגאולה תתקרב יאמר "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א) בְּהַאי חִיבּוּרָא יראו אור גדול באלה התיקונים וזה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב).

תפילה ש"א: בגלות ירדו ישראל למדרגת בהמה, ובגילוי היחוד בגאולה יחזרו למדרגת אדם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ מִתְעַטֵּר בָּאוֹתִיּוֹת בְּסוֹד אָדָ"ם גִימַטְרִיָא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, מִתְעַטֵּר בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "אָדָם אַתֶּם", "אַתֶּם קְרוּיִם אָדָם". וּבַגָּלוּת יָרְדוּ מִשָּׁם לְמַדְרֵגוֹת בְּהֵמָה וְנֶאֱמַר בָּהֶם, "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי", וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמַר בּוֹ, "כַּשֶּׁה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. גַּלֵּה עָלֵינוּ יִחוּדְךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמֶת, וּמַה שֶּׁהָיָה בְּהֵמָה יַחֲזוֹר אָדָם, שֶׁיֵּאָמֵר בּוֹ "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ש"ב: היאוש בגלות ומהציפוי למשיח נמשך מצד הקליפה שהיא דרגה דמותא, וע"כ סובל המשיח חולאים. הקיווי ואמונת היחוד בגלות תחיה את המשיח.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי מְשִׁיחֶךָ הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה חֳלָאִים הוּא סוֹבֵל מִצַּד לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁהִיא מַחֲלָה, וְזֶה מָרָה חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, בּוֹ, "בְּמַּחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבָנוּ כְּמֵתֵי עוֹלָם", וְנֶאֱמַר בּוֹ, "נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב", וְכֵן הֶעֱמִידוּהָ אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁהֲרֵי גְּזֵרָה עַל הַמֵּת שֶׁיִּשָּׁכַח מִן הַלֵּב.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי כְּבָר שִׁכְחָה זֹאת שָׁלְטָה עָלָיו, וְיִשְׂרָאֵל הֵם מִתְיָאֲשִׁים מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זְמַן לְהַחֲיוֹת מֵתִים, בְּמַאי? אֶלָּא בֶּאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ, שֶׁבָּהּ וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת יאהדונה"י יִחוּד שֶׁלְּךָ, בָּהֶם, "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת", כַּמָּה שֶׁאָנוּ מִתְדַּבְּקִים בֶּאֱמוּנַת יִחוּדְךָ וּמְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמֶת, כֵּן תְּעוֹרֵר אֱמוּנָה זֹאת לְגַבֵּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְהַחֲיוֹת אוֹתוֹ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.