Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא שתין ושתא

"בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א), בָּרָא שִׁית, דָּא אָדָם דְּכָלִיל שִׁית, וְאִינוּן תְּרֵין שְׁפָחוֹת מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע עֶצֶם וּבָשָׂר, אִישׁ וְאִשָּׁה דְּאִתְּמַר בָּהּ "כִּי מֵאִיש לֻקֳחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג), הָא אַרְבַּע, אָדָם זָכָר וּנְקֵבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ה, ב) וְגוֹ', הָא שִׁית, וּבְגִין דָּא "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ג, כב) וְגוֹ', וְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין כְּאַחַד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ אִזְדַּמַּן לְגַבֵּיהּ וְאָמַר, רַבִּי, 'כְּאַחַד מֵהֶם' הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אִם עַל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הֲוָה אָמַר, מַאי "כְּאַחַד מִמֶּנּוּ"? וְעוֹד הֵן 'אָדָם' הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, מַאי "הָאָדָם" בְּתוֹסֶפֶת ה'? אֶלָּא ה' דְּ"הָ'אָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ" (שם), 'יְהֵא' לָא כְתִיב אֶלָּא 'הָיָה', חַד מֵאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָה כְּחַד מִן אַרְבַּע אַתְוָון דְּאִיהוּ ו'.
"וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ" (בראשית ג, כב) דָא י'. אִם זָכָה, "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים" (שם), דָּא ו', "וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (שם), דָּא ו', חַי וַדַּאי, כַּד ה' הֲוַת יְחִידָא מִנֵּיהּ עָאלַת בֵּין טוֹב לָרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז) תְּרֵין יְצִירוֹת טוֹב וָרָע, לְמִנְדַּע "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב, ז) וְדָא ה', "לָדַעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ג, כב) לְמִנְדַּע מַה דַּהֲווֹ גָרְמִין לְמֶעֱבַד, וּבְגִין דָּא עָאלַת בֵּינַיְיהוּ.
בָּתַר דְּחָאב אָדָם דִּיצִירָה, אִתְפַּרְשַׁת ה' עִלָּאָה וְאִסְתַּלְקַת מִנֵּיהּ, וּבְגִין דְּלָא אִתְחַזְרַת לְגַבֵּיהּ, אָמַר אִם זָכָה "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (שם ג, כב), וְהַאי עֵץ הַחַיִּים הֲוָה נָטוּעַ בְּעֵץ הַגָּן, וּבְגִין דְּלָא זָכָה לְמֵיכַל מִנֵּיהּ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ "וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם" (שם, שם, כג), הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אלהים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה" (שם ב, ז), דְּלָא הֲוָה כְדַאי לְמֶהֱוֵי בְגִנְּתָא דְאוֹרַיְיתָא, כֵּיוָן דְּלָא נָטִיר בָּהּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, וְעָבַר עַל מֵימְרָא דְמָארֵיהּ, דְּאִם הֲוָה נָטִיר דְּלָא עָבַר עַל מֵימְרָא דְמָארֵיהּ, "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים" (שם ג, כב) דְּאִתְּמַר בָּהּ "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת" (משלי יג, יד), "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (שם ג, יח), וְדָא אִיהוּ "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב), גַּם לְרַבּוֹת נוּקְבָא, אִיבָּא דְאִילָנָא פְּרִי צַדִּיק.
וְעוֹד, "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ" (שם), אָמְרוּ מַלְאָכִין קַדִּישִׁין, בְּגִין לְמֶהֱוִי אִיהוּ כְּאַחַד מִינָנָא כְּמָא דְאָמַר חִוְיָא "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג, ה), וְדָא אִיהוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע, דָּא גָּרִים לֵיהּ מוֹתָא, דְּאִם זָכָה לְמֵיכַל מֵאִילָנָא דְחַיֵּי דְאִיהוּ עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (שם ג, יח), מַה כְּתִיב בָּהּ "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג, כב) וְגוֹ'.


תקונא שתין ושתא

"בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א), בָּרָא שִׁית, דָּא אָדָם דְּכָלִיל שִׁית, וְאִינוּן תְּרֵין שְׁפָחוֹת מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע עֶצֶם וּבָשָׂר, בְּרֵאשִׁית, בָּרָא שִׁית, זֶה אָדָם שֶׁכּוֹלֵל שֵׁשׁ, וְהֵם שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת מֵהַצַּד שֶׁל הָעֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע, עֶצֶם וּבָשָׂר,  אִישׁ וְאִשָּׁה דְּאִתְּמַר בָּהּ "כִּי מֵאִיש לֻקֳחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג), הָא אַרְבַּע, אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת, הֲרֵי אַרְבַּע,  אָדָם זָכָר וּנְקֵבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ה, ב) וְגוֹ', הָא שִׁית, אָדָם זָכָר וּנְקֵבָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְגוֹמֵר, הֲרֵי שֵׁשׁ,  וּבְגִין דָּא "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ג, כב) וְגוֹ', וְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין כְּאַחַד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּמִשּׁוּם זֶה וַיֹּאמֶר יהו"ה אֱלֹהִי"ם הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְגוֹמֵר, וּפֵרְשׁוּהוּ הָרִאשׁוֹנִים, כְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
 
אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ אִזְדַּמַּן לְגַבֵּיהּ וְאָמַר, בֵּין כָּךְ בָּא אֵלִיָּהוּ וְהִזְדַּמֵּן אֵלָיו, וְאָמַר:  רַבִּי, 'כְּאַחַד מֵהֶם' הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אִם עַל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הֲוָה אָמַר, מַאי "כְּאַחַד מִמֶּנּוּ"?.  רַבִּי, כְּאֶחָד מֵהֶם הָיָה לוֹ לוֹמַר, אִם עַל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיָה אוֹמֵר, מַה זֶּה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ?  וְעוֹד הֵן 'אָדָם' הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, מַאי "הָאָדָם" בְּתוֹסֶפֶת ה'? וְעוֹד, הָיָה לוֹ לוֹמַר הֵן אָדָם, מַה זֶּה הָאָדָם בְּתוֹסֶפֶת ה'?  אֶלָּא ה' דְּ"הָ'אָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ" (שם), 'יְהֵא' לָא כְתִיב אֶלָּא 'הָיָה', אֶלָּא ה' שֶׁל הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לֹא כָתוּב יְהֵא (הוּא), אֶלָּא הָיָה, חַד מֵאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָה כְּחַד מִן אַרְבַּע אַתְוָון דְּאִיהוּ ו' אַחַת מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו"ה, כְּאַחַת מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁהִיא ו'.
 
"וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ" (בראשית ג, כב) דָא י'. אִם זָכָה, "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים" (שם), דָּא ו', וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ, זוֹ י', אִם זָכָה וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, זוֹ ו' (ה'), וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם זֶה ו', "וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (שם), דָּא ו', חַי וַדַּאי, כַּד ה' הֲוַת יְחִידָא מִנֵּיהּ עָאלַת בֵּין טוֹב לָרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז) חַי וַדַּאי, כְּשֶׁה' הָיְתָה יְחִידָה מִמֶּנּוּ, נִכְנְסָה בֵּין טוֹב לָרָע, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם,  תְּרֵין יְצִירוֹת טוֹב וָרָע, לְמִנְדַּע "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב, ז) שְׁתֵּי יְצִירוֹת, טוֹב וָרָע, לָדַעַת (וְנֶאֱמַר בָּהֶם וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וְדָא ה', "לָדַעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ג, כב) לְמִנְדַּע מַה דַּהֲווֹ גָרְמִין לְמֶעֱבַד, וּבְגִין דָּא עָאלַת בֵּינַיְיהוּ, וְזוֹ ה' לָדַעַת טוֹב וָרָע, לָדַעַת) מַה שֶּׁהָיוּ גּוֹרְמִים לַעֲשׂוֹת, וּמִשּׁוּם זֶה נִכְנְסָה בֵינֵיהֶם.
 
בָּתַר דְּחָאב אָדָם דִּיצִירָה, אִתְפַּרְשַׁת ה' עִלָּאָה וְאִסְתַּלְקַת מִנֵּיהּ, אַחַר שֶׁחָטָא הָאָדָם שֶׁל הַיְצִירָה, נִפְרְדָה ה' הָעֶלְיוֹנָה וְהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ,  וּבְגִין דְּלָא אִתְחַזְרַת לְגַבֵּיהּ, אָמַר אִם זָכָה "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (שם ג, כב), וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא חָזְרָה אֵלָיו אָמַר, אִם זָכָה וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם,  וְהַאי עֵץ הַחַיִּים הֲוָה נָטוּעַ בְּעֵץ הַגָּן, וּבְגִין דְּלָא זָכָה לְמֵיכַל מִנֵּיהּ, וְעֵץ הַחַיִּים הַזֶּה הָיָה נָטוּעַ בְּעֵץ הַגָּן, וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא זָכָה לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ,  מַה כְּתִיב בֵּיהּ "וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם" (שם, שם, כג), מַה כָּתוּב בּוֹ? וַיְשַׁלְּחֵהוּ יהו"ה אֱלֹהִי"ם מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם,  הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אלהים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה" (שם ב, ז), דְּלָא הֲוָה כְדַאי לְמֶהֱוֵי בְגִנְּתָא דְאוֹרַיְיתָא, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא הָיָה כְדַאי לִהְיוֹת בְּגַן הַתּוֹרָה,  
 
כֵּיוָן דְּלָא נָטִיר בָּהּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, וְעָבַר עַל מֵימְרָא דְמָארֵיהּ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַר בָּהּ אֶת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, וְעָבַר עַל מַאֲמַר רִבּוֹנוֹ,  דְּאִם הֲוָה נָטִיר דְּלָא עָבַר עַל מֵימְרָא דְמָארֵיהּ, "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים" (שם ג, כב) דְּאִתְּמַר בָּהּ "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת" (משלי יג, יד), "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (שם ג, יח)שֶׁאִם הָיָה שׁוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל מַאֲמַר רִבּוֹנוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת, עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְדָא אִיהוּ "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב), גַּם לְרַבּוֹת נוּקְבָא, אִיבָּא דְאִילָנָא פְּרִי צַדִּיק וְזֶהוּ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם, גַּם - לְרַבּוֹת הַנְּקֵבָה, פְּרִי הָאִילָן, פְּרִי צַדִּיק.
 
וְעוֹד, "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ" (שם), אָמְרוּ מַלְאָכִין קַדִּישִׁין, בְּגִין לְמֶהֱוִי אִיהוּ כְּאַחַד מִינָנָא כְּמָא דְאָמַר חִוְיָא "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג, ה), וְעוֹד, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הוּא כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּחָשׁ וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִי"ם יֹדְעֵי טוֹב וָרָע,  וְדָא אִיהוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע, דָּא גָּרִים לֵיהּ מוֹתָא, דְּאִם זָכָה לְמֵיכַל מֵאִילָנָא דְחַיֵּי דְאִיהוּ עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (שם ג, יח), וְזֶהוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע, זֶה גָרַם לוֹ אֶת הַמָּוֶת, שֶׁאִם זָכָה לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ,  מַה כְּתִיב בָּהּ "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג, כב) וְגוֹ' מַה כָּתוּב בּוֹ? וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְגוֹמֵר.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּאִתְּמָר עֲלָךְ "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין" (ישעיהו מ, כט) וְכוּ'. דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי יָעֵף בְּגָלוּתָא, דְּאִצְטְרִיךְ לַהּ לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּכַמָּה סִטְרִין בִּישִׁין דְּקַיְּימִין לְקַטְרְגָא עֲלֵה. וְאִיהִי יָעֵף בְּמַטוֹלָא דִּסְטַר אַחֲרָא דִּצְרִיכָא לְמִסְבַּל עֲלֵה, כְּמָה דְּאָמַר "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לַהּ חֵילָא לְאִתְתַּקְּפָא. וּלְאֵין אוֹנִים, בְּסוֹף יוֹמַיָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו). כְּדֵין עָצְמָה יַרְבֶּה. וְעוֹד, וּלְאֵין אוֹנִים מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, עָצְמָה יַרְבֶּה מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא מִסִּטְרָא דִּאִימָא. "וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ" (ישעיהו מ, ל) אָלִין מטט' וְסַנְדָּל'. "וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ" (ישעיהו מ, ל) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין גּוֹ גָּלוּתָא (דף מא' עמוד ב')   גּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ, לָא) בְּחֵילָא דְּצִיפּוּיָא דִּמְצָפּאָן לְמַלְכָּא. כַּמָּה דְּאָמַר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח) בְּגִין הַהִיא יְשׁוּעָה, דָּא שְׁכִינְתָּא, יִשְׂרָאֵל מְצַפָּאן לְמַלְכָּא, וְגָרְמִין לְמַלְכָּא דְּלָא יִתְרַחֵק מִינַּהּ, וּבְגִין כָּךְ יַחֲלִיפוּ כֹּחַ. כְּדֵין "יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַקָּמָא יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן, בְּכַמָּה שָׁרָשִׁין מְקוֹרִין עִלָּאִין. "יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַזְמָנָא לְיִשְׂרָאֵל כָּל צָרְכֵיהוֹן. וְעוֹד, "יָרוּצוּ וְלָא יִיגָעוּ" לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל כַּמָּה נְהוֹרִין כַּמָּה בִּרְכָאָן. "יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַכְפְּיָא כַּמָּה סִטְרִין בִּישִׁין. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהֹוָה בְּרֹאשָׁם" (מיכה ב, יג). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן. וְהָא קָלָא חַד מִתְבַּדַּר בֵּין עַנְפֵי אִילָנִין נְטִיעִין דְּגִנְתָּא, וְיֵימָא חֶדָוָתָא לְאַיַּילְתָּא וּלְאוֹרְזְלָאִין דִּילַהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לְהוּ חֵילָא וְכוּ':

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּאִתְּמָר עֲלָךְ רבי רבי הרמח"ל אשרי חלקך שנאמר עליך "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין" (ישעיהו מ, כט) וְכוּ'. דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי יָעֵף בְּגָלוּתָא, דְּאִצְטְרִיךְ לַהּ לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּכַמָּה סִטְרִין בִּישִׁין דְּקַיְּימִין לְקַטְרְגָא עֲלֵה. שהשכינה היא עייפה בזמן הגלות, שצריכה לערוך מלחמה בכמה צדדים רעים שעומדים לקטרג עליה בגללת עוונות התחתונים. וְאִיהִי יָעֵף בְּמַטוֹלָא דִּסְטַר אַחֲרָא דִּצְרִיכָא לְמִסְבַּל עֲלֵה, כְּמָה דְּאָמַר והיא עייפה מהמשא של הסטרא אחרא שצריכה לסבול אותה, כמו שנאמר, "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לַהּ חֵילָא לְאִתְתַּקְּפָא. והקדוש ברוך הוא נותן לה כוח להתחזק. "וּלְאֵין אוֹנִים", בְּסוֹף יוֹמַיָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ ובסוף הימים כשיראה שכביכול נאמר עליה, "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו). כְּדֵין אז "עָצְמָה יַרְבֶּה". וְעוֹד, "וּלְאֵין אוֹנִים" מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, מצד המלכות שלמטה, "עָצְמָה יַרְבֶּה" מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא מִסִּטְרָא דִּאִימָא. מהצד העליון מצד אמא עילאה. "וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ" (ישעיהו מ, ל) אָלִין אלו המלאכים מטט' וְסַנְדָּל' שבעולמות היצירה והעשייה. "וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ" (ישעיהו מ, ל) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין גּוֹ גָּלוּתָא (דף מא' עמוד ב')   גּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. אלו שני המשיחין שעומדים בגלות בתוך הסטרא אחרא וסובלים את עוונותינו.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא, "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ, לָא) בְּחֵילָא דְּצִיפּוּיָא דִּמְצָפּאָן לְמַלְכָּא. כַּמָּה דְּאָמַר בכוח הציפוי שמצפים למלך, כמו שנאמר, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח) בְּגִין הַהִיא יְשׁוּעָה, דָּא שְׁכִינְתָּא, יִשְׂרָאֵל מְצַפָּאן לְמַלְכָּא, וְגָרְמִין לְמַלְכָּא דְּלָא יִתְרַחֵק מִינַּהּ, וּבְגִין כָּךְ בעבור אותה הנקראת ישועה שהיא השכינה – ישראל מצפים למלך, וגורמים למלך שלא יתרחק מהשכינה, ובעבור זה יַחֲלִיפוּ כֹּחַ. כְּדֵין ואז "יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַקָּמָא יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן, בְּכַמָּה שָׁרָשִׁין מְקוֹרִין עִלָּאִין. להקים ישראל על מקומם, בכמה שורשים מקורות עליונים. "יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַזְמָנָא לְיִשְׂרָאֵל כָּל צָרְכֵיהוֹן, לזמן לישראל כל צרכיהם.

וְעוֹד, "יָרוּצוּ וְלָא יִיגָעוּ" לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל כַּמָּה נְהוֹרִין כַּמָּה בִּרְכָאָן. להמשיך לישראל הרבה אורות, הרבה ברכות. "יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַכְפְּיָא כַּמָּה סִטְרִין בִּישִׁין, לכפות הרבה צדדים רעים. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב ועל ישראל כתוב, "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהֹוָה בְּרֹאשָׁם" (מיכה ב, יג). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן אשרי חלקם. וְהָא קָלָא חַד מִתְבַּדַּר בֵּין עַנְפֵי אִילָנִין נְטִיעִין דְּגִנְתָּא, וְיֵימָא חֶדָוָתָא לְאַיַּילְתָּא וּלְאוֹרְזְלָאִין דִּילַהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לְהוּ חֵילָא וְכוּ', והנה קול מתהלך וממלא בין ענפי האילנות הנטועים בגן, ואומר, שמחה לאילה ולגוזלים שלה, שהקב"ה יתן להם כוח וכו':

קישור לדף זוהר תניינא

לְךָ אֵלִי תִּקְוָתִי / יום הילולת הרמח"ל

אֶחָד יָחִיד וּמְיוּחָד אֵלֶיךָ תִּקְוָתִי:
אַתָּה רִאשׁוֹן וְאַתָּה אַחֲרוֹן וְאִתְּךָ עֶזְרָתִי:
אַתָּה שַׁלִּיט, אַתָּה מוֹשֵׁל, וְאַתָּה הוּא שַׁוְעָתִי:
אַתָּה כָּל יָכוֹל וְאֵין בִּלְתֶּךָ, וּלְךָ אָנוּס בְּעֵת צָרָתִי.
אַתָּה כָּל, וּבְךָ הַכֹּל, וּמִכֹּחֲךָ כָּל יָכֹלְתִּי:
אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל, וּלְפָנֶיךָ כָּל אַנְחָתִי:
כִּי לְךָ אֲנִי, וּלְךָ עֵינַי וְעָדֶיךָ כָּל עֲבוֹדָתִי:
לְךָ אֶתְפַּלָּל וָאֶתְחַנַּן, וּלְךָ אֶשְׁפּוֹךְ אֶת שִׂיחָתִי:
הַצִּילֵנִי מִפּוֹעֲלֵי אָוֶן וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי:
כִּי מַה אֶעֱשֶׂה, אַךְ לְךָ חֶפְצִי, אַךְ לְךָ כָּל תַּאֲוָתִי:
הֵן בִּלְתֶּךָ לֹא אֲצַפֶּה לֹא אָשִׁית אֶל זָר צִיפִּיָּתִי:
לֹא פָּנִיתִי וְלֹא אֶפְנֶה, וְעַד אֶגְוַע לֹא אַסִּיר תּוּמָּתִי:
הֵן תִּקְטְלֵנִי לְךָ אֲיַחֵל כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:
בְּכָל מִשְׁבָּר וְגַלֵּי יָם, מִדַּרְכֵּךְ לֹא נָטִיתִי:
וּכְכֹחִי אָז כֹּחִי עַתָּה וְאֵלֶיךָ אָהַבְתִּי:
וְאֵלֶיךָ אַפְקִיד צוּרִי גּוּפִי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי:
כִּי לְךָ אֲנִי, וּלְיִחוּדְךָ, בְּכָל אֵיבָרַי וּגְוִיָּתִי:
לְךָ רֹאשִׁי לְךָ עֵינַי וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי:
לְךָ פִּי לְךָ לִבִּי לְךָ כִלְיוֹתָי וַעֲצָתִי:
לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלָי וּלְדַרְכְּךָ כָּל הֲלִיכָתִי:
לְךָ עֲצָתִי לְךָ דָּמִי כְּאֵשׁ לוֹהֵט בְּאָהַבְתִּי:
לְךָ עוֹרִי לְךָ חֶלְבִּי כְּשֶׂה אַקְרִיב אֶת מִנְחָתִי:
לְךָ כֹּחִי וְרַעְיוֹנִי וּמַחְשַׁבְתִּי:
לְךָ יָחִיד וְאֵין שֵׁנִי, לְךָ תּוֹדֶה יְחִידָתִי:
לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵּאוּת לְךָ נָאָה תְּהִילָּתִי:
לְךָ אוֹחִיל בְּעֵת אֶזְעַק כַּיּוֹלֵדָה בְּאַנְחָתִי:
לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִי וְצַעֲרִי וּמַכָּתִי:
לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה הֱיֵה נָא בְּעֶזְרָתִי:
לְךָ אֶהֱמֶה בְּקוֹל מַר, עֲדֵי תָּאִיר אֲפֵילָתִי:
לְךָ אֶזְעַק בְּךָ אֶדְבַּק עֵדֵי שׁוּבִי לְאַדְמָתִי:

לְךָ יִשְׁעִי סְלַח פִּשְׁעִי וְאַשְׁמָתִי וְרִשְׁעָתִי:

לְךָ אֶיכַּף וְאֶפְרוֹשׂ כַּף, שְׁמַע נָא תְחִינָּתִי:
לְךָ אֶבְכֶּה לֵב נִדְכֶּה בְּרוֹב שִׂיחִי וְתוּגָתִי:
לְךָ חֶסֶד לְךָ חֶמְלָה, חֲמוֹל עַל כָּל תְּלָאָתִי:
וְהַבֵּט נָא בְּרוֹב צַעֲרִי וְדַלּוֹתִי וְגָלוּתִי:
וְצִירִי גָּדַל עַד כִּי אַשְׂחֶה כָּל מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי:
וְצַר וְאוֹיֵב נֶגְדִּי וְלֵשָּׂטָן הוּא לְעוּמָּתִי:
מָנוֹס אֵין לִי צוּרִי בִּלְתֶּךָ, כִּי אַתָּה הוּא אֱיָילוּתִי:
וְאִם בְּמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ תָּבִיא, מַה הִיא גְּבוּרָתִי:
כִּי מַה אֲנִי וּמַה חַיַּי וּמַה הוּא כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי:
הֲלֹא נֶאֱלַמְתִּי וְנִכְלַמְתִּי וְכִסָּתְנִי כְּלִימָּתִי:
לָכֵן רְצוֹנֶךָ אֶשְׁאַל, לְמַלְּאוֹת אֶת שְׁאֵלָתִי הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וְטַהֲרֵנִי מֵחַטָּאתִי:
אַל נָא תַּעְלֵם אָזְנֶךָ לִשְׁמוֹעַ לְשַׁוְעָתִי:
עָרוֹב עַבְדֶּךָ לְטוֹבָה וֶאֱמוֹר דַּי לְצָרָתִי:
מֵאֵת יוֹקְשִׁי נָא הַצִּילֵנִי סְמוֹךְ נָא אֶת נְפִילָתִי:
כִּי לַעֲנָה שָׂבְעָה נַפְשִׁי עֵדֵי קַצְתִּי בְחַיָּתִי:
עֲשֵׂה עִמִּי לְטוֹבָה אוֹת, וְקוּמָה נָּא לְעֶזְרָתִי:
כִּי אַתָּה הוּא מְנָת חֶלְקִי וְגוֹרָלִי וְחֶמְדָּתִי:
וּמַהֲלָלִי וְכָל גִּילִי וּמָעוּזִי וְשִׂמַּחְתִּי:
שְׂשׂוֹן לִבִּי מָאוֹר עֵינַי וּמַרְגִיעִי וּמְנוּחָתִי:
הֲבִינֵנִי עֲבוֹדָתְךָ וַתִּשְׁלַם לְךָ עֲבוֹדָתִי:
הוֹרֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ יַשֵּׁר לְךָ נְתִיבָתִי:
כִּי בְּכֹל לֵב דְרַשְׁתִּיךָ, מַלֵּא נָא אֶת בַּקָּשָׁתִי:
חָנֵּנִי וְרַחֲמֵנִי וְאֶרְאֶה אֶת פְּעוּלָּתִי:
וְאֶתְעַדֵּן בְּאוֹרְךָ וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתִי:
תִּשְׁפּוֹךְ רוּחֲךָ עַל כָּל בָּשָׂר וְאַל תְּהִי לָרִיק יְגִיעָתִי:
וְהִנֵּה [אצ"ל וּבְנֵה] עִירְךָ בִּנְיָן עוֹלָם, וְאֶזְבַּח שָׁם אֶת תּוֹדָתִי:
כִּי בְּךָ לְבַד בָּטַחְתִּי וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה' בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, כִּי אַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיוּחָד, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד. לֹא יֵבוֹשׁוּ קֹוֶיךָ לְעוֹלָם:

קישור למאמר המלא