Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

מָאן חָלָל דִּילָהּ? בּ, ו' אִיהוּ בַּעְלָהּ, בֵּיהּ אִיהִי נְטִירָא וּסְתִימָא בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" (יחזקאל מו, א), כְּגַוְונָא דָא ם סְתִימָא, וְהָא אִתְּמַר. וּנְקוּדָה אִיהִי שְׁבִיעָאָה תַּגָּא עַל רֵישֵׁיהּ, תַּגָּא דְסֵפֶר תּוֹרָה, עֲטָרָה עַל בְּרִית, ז' דְּאִיהִי יוֹם שְׁבִיעִי יוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁבִיעִי וַדַּאי, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ" (שם), אֲבָל בְּיוֹמִין דְּחוֹל "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה" (שיר השירים ד, יב). אִתְקְרִיאַת סְתִימָא בְאוֹת ו'.

(דף עג ע"ב) וְהַאי עָרְלָה וּפְרִיעָה אִינוּן כַּמּוֹץ וְתֶבֶן דְּחִטָּה, בְּיוֹמִין דְּחוֹל אִתְקְרִיאַת ה"א, דְאִיהוּ הֶבֶ"ל לַהַ"ב הַמִּזְבֵּחַ, לְאַדְלָקָא מוֹץ וְתֶבֶן, וְאִשְׁתְּאָרַת אִיהִי סֹלֶת נְקִיָּה, אֲבָל בְּיוֹמִין דְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין אִתְקְרִיאַת י' עֲטָרָה עַל כֹּלָּא, וּבֵיתָא, דִּילָהּ, ל"ב אלהי"ם דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְאִיהִי ב' כְּלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן בְּכָל סִטְרָא, הַאי י' אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, בֵין בְּשַׁבָּת בֵּין בִּבְרִית מִילָה בֵין בְּדִינָא וְהָכִי בְכָל פִּקּוּדָא.

אֱלֹהִים - דָּא נָתִיב קַדְמָאָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה" (איוב כח, ז), מַאי "עֵין אַיָּה"? אֶלָּא מֵאִינוּן מַלְאָכִין דְּאָמְרִין 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', כַּד אִיהִי בְּהַאי נָתִיב לֵית לוֹן יְדִיעָה בָּהּ, דְּאִיהִי סְתִירָא מֵחֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא.

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב), מַאי "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ"? אֶלָּא מָאן דְּאַפִּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים גָּרִים לִשְׁכִינְתָּא, לְמֶהֱוֵי תֹהוּ וָבֹהוּ חֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, דְּאִתְלַבְּשַׁת בְּאִינוּן קְלִיפִין, דְּאִינוּן אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְגָרִים לָהּ לְמֶהֱוִי יַבָּשָׁה תֹהוּ, דְּאִסְתַּלְּקַת נְקוּדָה מֵחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהִי ב', וְאִשְׁתְּאָרַת יְבֵישָׁה.

נָתִיב תִּנְיָינָא, "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב), מַאי וְרוּחַ? אֶלָּא בְּוַדַּאי בְּזִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת בְּגָלוּתָא, הַאי רוּחַ נָשִׁיב עַל אִינוּן דְּמִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּכְּחַת בֵּינַיְיהוּ, וְהַאי רוּחַ אִתְעֲבִיד קָלָא, וְיֵימָא הָכִי אִינוּן דְּמִיכִין דְּשִׁינְתָא בְּחוֹרֵיהוֹן, סְתִימִין עַיְינִין אֲטִימִין דְּלִבָּא, קוּמוּ וְאִתְעָרוּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּאִית לְכוֹן לִבָּא בְּלָא סֻכְלְתָנוּ לְמִנְדַּע בָּהּ, וְאִיהוּ בֵּינַיְכוּ.

וְרָזָא דְמִלָּה "קוֹל אֹמֵר קְרָא" (ישעיהו מ, ו), כְּגוֹן "קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה" (איוב ה, א), וְהִיא אָמְרַת "מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר" (ישעיהו מ, ו)? כֹּלָּא אִינוּן כִּבְעִירָן דְּאָכְלִין חָצִיר, "וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה" (ישעיהו מ, ו), כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין, וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין, בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב" (תהלים עח, לט) לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ רוּחָא דְמָשִׁיחַ. וַי לוֹן מָאן דְּגָרְמִין דְּיֵזִיל לֵיהּ מִן עָלְמָא וְלָא יְתוּב לְעָלְמָא, דְּאִלֵּין אִינוּן דְּעָבְדִין לְאוֹרַיְיתָא יַבָּשָׁה, וְלָא בָעָאן לְאִשְׁתַּדְלָא בְחָכְמָה דְקַבָּלָה, דְגָרְמִין דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ דְחָכְמָה דְאִיהִי י' מִינָהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת ב' יְבֵישָׁה. וַי לוֹן דְּגָרְמִין עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא, וְהַאי רוּחַ דְּאִסְתַּלַּק אִיהוּ רוּחַ דְמָּשִׁיחַ כְּמָה דְאִתְּמַר, וְאִיהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאִיהוּ "רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר" ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

מָאן חָלָל דִּילָהּ? בּ, ו' אִיהוּ בַּעְלָהּ, בֵּיהּ אִיהִי נְטִירָא וּסְתִימָא בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" (יחזקאל מו, א), כְּגַוְונָא דָא ם סְתִימָא, מִי הֶחָלָל שֶׁלָּהּ? בּ', ו' הוּא בַעְלָהּ, בּוֹ הִיא שְׁמוּרָה וְנִסְתֶּרֶת בַּגָּלוּת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ זֶה ם סְתוּמָה, וְהָא אִתְּמַר. וּנְקוּדָה אִיהִי שְׁבִיעָאָה תַּגָּא עַל רֵישֵׁיהּ, תַּגָּא דְסֵפֶר תּוֹרָה, עֲטָרָה עַל בְּרִית, ז' דְּאִיהִי יוֹם שְׁבִיעִי יוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁבִיעִי וַדַּאי, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ" (שם)וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, וְהַנְּקֻדָּה הִיא הַשְּׁבִיעִית כֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ, וְכֶתֶר שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה הָעֲטָרָה עַל הַבְּרִית, ז' שֶׁהִיא הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁבִיעִי וַדַּאי, וְעָלָיו נֶאֱמַר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ,  אֲבָל בְּיוֹמִין דְּחוֹל "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה" (שיר השירים ד, יב). אִתְקְרִיאַת סְתִימָא בְאוֹת ו'. אֲבָל בִּימוֹת הַחֹל גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה. נִקְרֵאת סְתוּמָה בָּאוֹת ו'.

(דף עג ע"ב) וְהַאי עָרְלָה וּפְרִיעָה אִינוּן כַּמּוֹץ וְתֶבֶן דְּחִטָּה, בְּיוֹמִין דְּחוֹל אִתְקְרִיאַת ה"א, דְאִיהוּ הֶבֶ"ל לַהַ"ב הַמִּזְבֵּחַ, לְאַדְלָקָא מוֹץ וְתֶבֶן, וְאִשְׁתְּאָרַת אִיהִי סֹלֶת נְקִיָּה, וְהָעָרְלָה וְהַפְּרִיעָה הַזּוֹ הֵן כְּמוֹץ וְתֶבֶן שֶׁל הַחִטָּה, בִּימוֹת הַחֹל נִקְרֵאת הֵ"א, שֶׁהוּא הֶבֶ"ל לַהַ"ב הַמִּזְבֵּחַ, לְהַדְלִיק מוֹץ וְתֶבֶן, וְהִיא נִשְׁאֶרֶת סֹלֶת נְקִיָּה, אֲבָל בְּיוֹמִין דְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין אִתְקְרִיאַת י' עֲטָרָה עַל כֹּלָּא, וּבֵיתָא, דִּילָהּ, ל"ב אלהי"ם דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, אֲבָל בְּיָמִים שֶׁל שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים נִקְרֵאת י' עֲטָרָה עַל הַכֹּל, וְהַבַּיִת (וְהַכִּסֵּא) שֶׁלָּהּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְאִיהִי ב' כְּלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן בְּכָל סִטְרָא, הַאי י' אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, בֵין בְּשַׁבָּת בֵּין בִּבְרִית מִילָה בֵין בְּדִינָא וְהָכִי בְכָל פִּקּוּדָא. וְהַב' הִיא כְלוּלָה מֵעֲשֶׂר אֲמִירוֹת בְּכָל צַד, הַי' הַזּוֹ נִקְרֵאת יִרְאָה, בֵּין בְּשַׁבָּת בֵּין בִּבְרִית מִילָה וּבֵין בַּדִּין, וְכָךְ בְּכָל מִצְוָה.

אֱלֹהִים - דָּא נָתִיב קַדְמָאָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה" (איוב כח, ז), מַאי "עֵין אַיָּה"? אֱלֹהִי"ם זֶה הַנָּתִיב הָרִאשׁוֹן, עָלָיו נֶאֱמַר נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה. מַה זֶּה עֵין אַיָּה? אֶלָּא מֵאִינוּן מַלְאָכִין דְּאָמְרִין 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', כַּד אִיהִי בְּהַאי נָתִיב לֵית לוֹן יְדִיעָה בָּהּ, דְּאִיהִי סְתִירָא מֵחֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא. אֶלָּא מֵאוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, כְּשֶׁהִיא בַנָּתִיב הַזֶּה, אֵין לָהֶם בָּהּ יְדִיעָה, שֶׁהִיא נִסְתֶּרֶת מֵחַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה.

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב), מַאי "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ"? וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, מַה זֶּה וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ? אֶלָּא מָאן דְּאַפִּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים גָּרִים לִשְׁכִינְתָּא, לְמֶהֱוֵי תֹהוּ וָבֹהוּ חֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, דְּאִתְלַבְּשַׁת בְּאִינוּן קְלִיפִין, דְּאִינוּן אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, אֶלָּא מִי שֶׁמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה לִהְיוֹת תֹּהוּ וָבֹהוּ חֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּאוֹתָן קְלִפּוֹת, שֶׁהֵן אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְגָרִים לָהּ לְמֶהֱוִי יַבָּשָׁה תֹהוּ, דְּאִסְתַּלְּקַת נְקוּדָה מֵחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהִי ב', וְאִשְׁתְּאָרַת יְבֵישָׁה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם לָהּ לִהְיוֹת יַבָּשָׁה, תֹהוּ, שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הַנְּקֻדָּה מֵהֶחָלָל שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא ב', וְנִשְׁאֶרֶת יְבֵשָׁה.

נָתִיב תִּנְיָינָא, "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב), מַאי וְרוּחַ? הַנָּתִיב הַשֵּׁנִי, וְרוּחַ אֱלֹהִי"ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. מַה זֶּה וְרוּחַ? אֶלָּא בְּוַדַּאי בְּזִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת בְּגָלוּתָא, הַאי רוּחַ נָשִׁיב עַל אִינוּן דְּמִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּכְּחַת בֵּינַיְיהוּ, אֶלָּא בְּוַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה יוֹרֶדֶת לַגָּלוּת, הָרוּחַ הַזּוֹ נוֹשֶׁבֶת עַל אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, וְהַאי רוּחַ אִתְעֲבִיד קָלָא, וְיֵימָא הָכִי אִינוּן דְּמִיכִין דְּשִׁינְתָא בְּחוֹרֵיהוֹן, סְתִימִין עַיְינִין אֲטִימִין דְּלִבָּא, וְהָרוּחַ הַזּוֹ נַעֲשֵׂית קוֹל, וְתֹאמַר כָּךְ: אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם וַאֲטוּמֵי הַלֵּב, קוּמוּ וְאִתְעָרוּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּאִית לְכוֹן לִבָּא בְּלָא סֻכְלְתָנוּ לְמִנְדַּע בָּהּ, וְאִיהוּ בֵּינַיְכוּ. קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם. וְרָזָא דְמִלָּה "קוֹל אֹמֵר קְרָא" (ישעיהו מ, ו), כְּגוֹן "קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה" (איוב ה, א), , וְסוֹד הַדָּבָר - קוֹל אוֹמֵר קְרָא, כְּמוֹ קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה,

 וְהִיא אָמְרַת "מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר" (ישעיהו מ, ו)? כֹּלָּא אִינוּן כִּבְעִירָן דְּאָכְלִין חָצִיר, "וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה" (ישעיהו מ, ו) כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין. וְהִיא אוֹמֶרֶת מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין, בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב" (תהלים עח, לט) לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ רוּחָא דְמָשִׁיחַ. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים - לְעַצְמָם עוֹשִׂים. בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ,

וַי לוֹן מָאן דְּגָרְמִין דְּיֵזִיל לֵיהּ מִן עָלְמָא וְלָא יְתוּב לְעָלְמָא, דְּאִלֵּין אִינוּן דְּעָבְדִין לְאוֹרַיְיתָא יַבָּשָׁה, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁה, וְלָא בָעָאן לְאִשְׁתַּדְלָא בְחָכְמָה דְקַבָּלָה, דְגָרְמִין דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ דְחָכְמָה דְאִיהִי י' מִינָהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת ב' יְבֵישָׁה. וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְגוֹרְמִים שֶׁמִּסְתַּלֵּק מַעְיַן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא י' מִמֶּנָּה, וְנִשְׁאֶרֶת ב' יְבֵשָׁה, וַי לוֹן דְּגָרְמִין עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא, וְהַאי רוּחַ דְּאִסְתַּלַּק אִיהוּ רוּחַ דְמָּשִׁיחַ כְּמָה דְאִתְּמַר, וְאִיהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאִיהוּ "רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב). אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְאִי תֵּימָא דְּאִיהוּ לְחוֹדֵיהּ אָזֵיל? לָאו הָכֵי. אֶלָּא סְגוֹלְתָּא, אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בֵּיהּ לְאַשְׁלָמָא לְיִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. וְכֹלָּא בְּחֵילָא דְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. דִּבְהוּ כְּתִיב "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ" (דניאל ט, יח). אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. חַד אִתְפְּקַח בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וְדָא עֵינָא יְמִינָא לְשֵׁיזָבָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. עֵינָא תִּנְיָנָא בְּשִׁבְעִין אִלֵּין דִּילָךְ. וְדָא עֵינָא שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּקַח עַל אוּמִין דְּעָלְמָא לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן נוֹקְמִין. כְּדֵין "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ" (דניאל ט, יח). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיכוּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

קָם מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר ר' ר' "וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז" (יחזקאל לד, כב). זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְגַּלָּאָה בְּגוֹ קְלִיפִין לְכָנְשָׁא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. כְּדֵין יִתְגַּלֵּי אִיהוּ תָּמָן בְּחַד נְהוֹרָא תַּקִּיפָא, וַאֲבַתְרֵהּ יִתְאַחֲדוּן (דף קסח' עמוד ב')  וְיִתְמַשְׁכוּן  כָּל אִינוּן דְּתַלְיָין מִסִּטְרֵיהּ. כְּדֵין אִתְּמָר בְּהוּ "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). כְּדֵין "וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי" (יחזקאל לד, כב) וְכוּ'. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו נב, יב). אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא לְבָתַר דְּיִפְקוּן מִתַּמָּן יִבְעוּן אִינוּן מְסָאֲבִין לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ, כַּמָּה דְּאִתְתַּקָּפוּ מִצְרָאֵי עַל יִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ מִמִּצְרַיִם. אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַתְקִיף בְּהוּ, דְּכֵיוָן דְּאִתְּדַּבְּקוּ זִמְנָא חֲדָא תּוּ לָא יִתְפָּרְשׁוּן. בְּגִין כָּךְ "וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז" (יחזקאל לד, כב). כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר דָּא דְּאִתְגַּלְּיָא יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְגַּלָּאָה לְאִלֵּין דְּקַיְּימִין לְבַר לְכָנְשָׁא לְהוּ. בְּגִין כָּךְ "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג), אִלֵּין יְהוֹן מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, כָּל אִלֵּין אָחֲרָנִין דְּמִתְתַּקְּפָן בִּנְהוֹרָא דָּא, כְּכוֹכְבַיָּא סַגִּיאִין לְאִתְמַשְּׁכָא אֲבַתְרֵיהּ לְסַלְקָא לְעֵילָא.

כְּדֵין זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא זַרְקָא בֵּיהּ "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'. דְּהָא (דף קסט' עמוד א') אִלֵּין דְּנָפְקִין מִגּוֹ חֲשׁוּכָא, חֲשִׁיכִין אִינוּן וַדַּאי וְאִצְטְרִיךְ לְאַפְרָשָׁא מִינַּיְיהוּ חֲשׁוּכָא דָּא. בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִלֵּין מַיִין עִלָּאִין דְּנָגְדִין מֵחָכְמָה סְתִימָאָה. בַּהּ "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'.

כְּדֵין מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, כֻּלְהוֹ סָחֲרָן לְהַהוּא שׁוֹפָר דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק וַדַּאי, לְסַלְקָא בֵּיהּ לְאַתְרֵיהוֹן לְעֵילָא. עַל רָזָא דָּא "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהֹוָה בְּרֹאשָׁם" (מיכה ב, יג) וּבֵיהּ יִסְתַּלְּקוּן לְאַתְרֵיהוֹן. מַאי אֲתַר? אֶלָּא סְגוֹלְתָּא, אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן קַדִּישִׁין דְּאִינוּן שָׁרָשִׁין עִלָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל. דְּכֻלְּהוּ צְרִיכִין לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ לְמִיהְוֵי כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים בְּחֵילָא דְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין קַדִּישִׁין דִּילָךְ. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק בְּרוֹמֵי רְקִיעִין וְיֵימָא. רְעוּתָא חֶדָוָתָא וְנַיְחָא לְאַיַּילְתָּא וּלְאוֹרְזְלָאִין דִּילַהּ וּלְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וּלְכֻלְּהוּ צִפֳּרִין דִּמְקַנְּנִין בַּעֲנָפִין דְּאִלָנָא רַבְרְבָא.

וְהָא קָלָא אַחֲרִינָא סָלִיק וְאָמַר וְכוּ'. וְהָא קָלָא אַחֲרִינָא סָלִיק וְיֵימָא וְכוּ'.

וְאִי תֵּימָא דְּאִיהוּ לְחוֹדֵיהּ אָזֵיל? לָאו הָכֵי. ואם תאמר, שהוא הולך לבדו? לא כן. אֶלָּא סְגוֹלְתָּא, אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בֵּיהּ לְאַשְׁלָמָא לְיִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. אלא סגולתא, אלה שלושת האבות שמתחברים בו להשלים לישראל גאולה שלמה. וְכֹלָּא בְּחֵילָא דְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. דִּבְהוּ כְּתִיב והכל בכח של זה הזוהר הקדוש והתיקונים האלה שלך הרמח"ל, שבהם נאמר "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ" (דניאל ט, יח). אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. אלה שני עינים. חַד אִתְפְּקַח בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. עין אחת נפקחת בשבעים תיקוני זוהר של רבי שמעון בר יוחאי נר המאור הקדוש וְדָא עֵינָא יְמִינָא לְשֵׁיזָבָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וזו עין ימין להציל את ישראל בגלות. עֵינָא תִּנְיָנָא בְּשִׁבְעִין אִלֵּין דִּילָךְ. וְדָא עֵינָא שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּקַח עַל אוּמִין דְּעָלְמָא לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן נוֹקְמִין. העין השניה נפקחת בשבעים תקוני זוהר תניינא אלה שלך, וזו עין שמאל, שנפקחת על אומות העולם לקחת מהם נקמות, כְּדֵין "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ" (דניאל ט, יח). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיכוּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי אשרי חלקם של ישראל אתכם, בעולם הזה ובעולם הבא.

קָם מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר ר' ר' קם משה הרועה הנאמן, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז" (יחזקאל לד, כב). זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְגַּלָּאָה בְּגוֹ קְלִיפִין לְכָנְשָׁא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. עתיד הקב"ה להתגלות בתוך הקליפות כדי לאסוף את ישראל, כְּדֵין יִתְגַּלֵּי אִיהוּ תָּמָן בְּחַד נְהוֹרָא תַּקִּיפָא, וַאֲבַתְרֵהּ יִתְאַחֲדוּן וְיִתְמַשְׁכוּן (דף קסח' עמוד ב') כָּל אִינוּן דְּתַלְיָין מִסִּטְרֵיהּ. ואז יתגלה הוא שם באור אחד חזק, ואחריו יחזיקו וימשכו כל אלו מישראל התלויים מצידו, כְּדֵין אִתְּמָר בְּהוּ ואז יאמר בהם "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). כְּדֵין ואז "וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי" (יחזקאל לד, כב) וְכוּ'. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וזה הוא סוד הפסוק "כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו נב, יב).

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא לְבָתַר דְּיִפְקוּן מִתַּמָּן יִבְעוּן אִינוּן מְסָאֲבִין לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ, אבל בוא וראה, שהרי אחרי שיצאו משם, ירצו אלה הטמאים להתגבר כנגדם לעקבם כַּמָּה דְּאִתְתַּקָּפוּ מִצְרָאֵי עַל יִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ מִמִּצְרַיִם. כמו שהתחזקו המצרים על ישראל בזמן שיצאו ממצרים. אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַתְקִיף בְּהוּ, דְּכֵיוָן דְּאִתְּדַּבְּקוּ זִמְנָא חֲדָא תּוּ לָא יִתְפָּרְשׁוּן. אבל הקב"ה יתחזק בהם בישראל, כיוון שנדבקו בזמן אחד בתחילה בגאולה מצרים - שוב לא יתנתקו. בְּגִין כָּךְ לכן, "וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז" (יחזקאל לד, כב). ואז, כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר דָּא דְּאִתְגַּלְּיָא יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְגַּלָּאָה לְאִלֵּין דְּקַיְּימִין לְבַר לְכָנְשָׁא לְהוּ. באורו של הזוהר הזה שיתגלה יקום הקב"ה ויתגלה לאותם מישראל שנמצאים מחוץ, דהיינו שיצאו מהקליפה וטרם נדבקו בשכינה כדי לאסוף אותם בְּגִין כָּךְ "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג), אִלֵּין יְהוֹן מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, כָּל אִלֵּין אָחֲרָנִין דְּמִתְתַּקְּפָן בִּנְהוֹרָא דָּא, אלו עצמם יהיו מצדיקי הרבים, כל אותם אלה האחרים שיתחזקו באור הזה לחזור לקדושה, כְּכוֹכְבַיָּא סַגִּיאִין לְאִתְמַשְּׁכָא אֲבַתְרֵיהּ לְסַלְקָא לְעֵילָא. ככוכבים גדולים שימשכו אחריו לעלותם למעלה לקדושה.

כְּדֵין זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא בֵּיהּ בו "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'. דְּהָא (דף קסט' עמוד א') אִלֵּין דְּנָפְקִין מִגּוֹ חֲשׁוּכָא, חֲשִׁיכִין אִינוּן וַדַּאי וְאִצְטְרִיךְ לְאַפְרָשָׁא מִינַּיְיהוּ חֲשׁוּכָא דָּא. שאותם אלה שיצאו מתוך חושך הקליפה, חשוכים הם ודאי מפני תוקף הקליפה שהיו שרויים בה, וצריך להפריד מהם את החושך הזה. בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִלֵּין מַיִין עִלָּאִין דְּנָגְדִין מֵחָכְמָה סְתִימָאָה. במה? אלא באלו המים העליונים שיוצאים מחכמה סתימאה, בַּהּ "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'.

כְּדֵין מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, כֻּלְהוֹ סָחֲרָן לְהַהוּא שׁוֹפָר דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק וַדַּאי, לְסַלְקָא בֵּיהּ לְאַתְרֵיהוֹן לְעֵילָא.ואז, מקף שופר הולך סגולתא, כולם מקיפים לאותו השופר שהוא משיח בן יוסף ודאי,כדי שיעלו בכוחו למקומם העליון, ועל סוד זה נאמר עַל רָזָא דָּא "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהֹוָה בְּרֹאשָׁם"(מיכה ב, יג) וּבֵיהּ יִסְתַּלְּקוּן לְאַתְרֵיהוֹן. ועל ידו יעלו למקומם. מַאי אֲתַר? אֶלָּא סְגוֹלְתָּא, אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן קַדִּישִׁין דְּאִינוּן שָׁרָשִׁין עִלָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל.מהו המקום העליון? אלא הוא סוד סגולתא, שהם שלושת האבות הקדושים שהם השורשים העליונים של ישראל, דְּכֻלְּהוּ צְרִיכִין לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ לְמִיהְוֵי כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים בְּחֵילָא דְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין קַדִּישִׁין דִּילָךְ.שכולם צריכים להתחבר בהם, לשיהיה הכול בתיקון שלם בכוחו של הזוהר הקדוש הזה, והתיקונים הקדושים האלה שלך הרמח"ל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק בְּרוֹמֵי רְקִיעִין וְיֵימָא. והנה קול אחד עלה במרומי הרקיעים ואמר, רְעוּתָא חֶדָוָתָא וְנַיְחָא לְאַיַּילְתָּא וּלְאוֹרְזְלָאִין דִּילַהּ וּלְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וּלְכֻלְּהוּ צִפֳּרִין דִּמְקַנְּנִין בַּעֲנָפִין דְּאִלָנָא רַבְרְבָא. רצון, שמחה, ומנוחה לשכינה שהיא האילה ולעופרים שלה שהם ישראל ולכל העולמות, ולכל הציפורים שם נשמות הצדיקים שמקננים בענפים של האילן הגדול.

וְהָא קָלָא אַחֲרִינָא סָלִיק וְאָמַר וְכוּ'. וְהָא קָלָא אַחֲרִינָא סָלִיק וְיֵימָא וְכוּ'. והנה קול אחר פתח ואמר וכו' והנה קול אחר עולה ויאמר, וקול רודף קול ועולה ומשבח ומתגלה השמחה הגדולה והרצון בסוף התיקונים.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה רל"ט: עין הרע של הס"א גורע מהברכות, וקדושתו ית' מסתיר את ישראל מהם. ובכח היחוד תתבטל הס"א ואין עמו אל נכר.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "יְהוָֹה רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן", שֶׁכַּמָּה בְּרָכוֹת הָיוּ בָּאִים לְיִשְׂרָאֵל, וְעַיִן הָרָע שֶׁל ס"מ הָרָשָׁע גָּרַע אוֹתָם מֵהֶם, עַד שֶׁאַתָּה תַּסְתִּיר עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּסֵתֶר קְדֻשָּׁתְךָ וְיֵאָמֵר בָּהֶם "יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר" וכו', שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא תּוּכַל הַס"א לְהַבִּיט בָּהֶם, מִיָּד כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁלָּהֶם יִהְיוּ מִתְגַּלִּים וְהוֹלְכִים. וְזֶה בְּכָל הַיָּד שֶׁלְּךָ שֶׁהִיא יְהוָֹה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שֵׁם יִחוּד שֶׁלְךָ יאא"א, שֶׁבָּהֶם יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ "גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ", שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם אַחֵר, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר "יְהוָֹה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עַמּוֹ אֵל נֵכָר", מִיָּד בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ, תַּסְכִּים בַּעֲבוֹדָה שֶׁלָּהֶם וְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁהֵם מְתַּקְּנִים לִשְׁכִינָתְךָ יִהְיוּ קַיָּמִים וְעוֹמְדִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בֶּאֱמוּנַת יִחוּדְךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ר"ם: הסתר הפנים גורם למורך לב. בכוח הקיווי והיחוד נמשכים החיים והיושר ללב.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ, מֵעַם קָדְשְׁךָ, וְעַל כֵּן אֵין בָּהֶם כֹּחַ אַפִילוּ לְהִתְקָרֵב לְגַבְּךָ, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁפָּנִים שֶׁלְךָ הָיוּ מְאִירִים בָּהֶם כַּמָּה כֹּחַ הָיוּ נוֹטְלִים מֵהֶם דִּכְתִיב "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים", וְעַכְשָׁיו "הִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל", שֶׁאֵין בָּנוּ אַפִילוּ רוּחַ לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתַקֵּן שְׁכִינָתְךָ, לְפִי שֶׁאָנוּ יְרֵאִים כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם". גַּלֵּה לָנוּ אוֹר יִחוּדְךָ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּחִי רוּחֵנוּ וִיהִי לָנוּ לֵב לְהִתְקָרֵב לְפָנֶיךָ וּתְיַשֵּׁר דַּרְכֵּנוּ בַּאֲמִתְּךָ, כְּמוֹ שֶׁבְּתֹם וְיֹשֶׁר מְקַוִּים אָנוּ לְפָנֶיךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.