Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וּבְזִמְנָא דְאִלֵּין דָּפְקִין לְפִתְחָא, וְאָמְרִין "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), אִתְפַּתְּחַת לוֹן תַּרְעָא דְהֵיכָלָא בְּכַמָּה נְהוֹרִין מְרַקְּמָן, נָהֲרִין מִכָּל גַּוָּונִין דְּעָלְמָא. וּבְזִמְנָא דְאִלֵּין עָאלִין לְהֵיכָלָא, שְׁכִינְתָּא אוֹלִיפַת זְכוּ עֲלַיְיהוּ, וְאָמְרַת, רִבּוֹן עָלְמָא, הָא אִלֵּין מָארֵי דְקוֹמָה דְקָא סָגְדִין בִּצְלוֹתָא לְגַבָּךְ אַרְבַּע זִמְנִין, בִּתְלַת קַדְמָאִין תְּרֵי, וּבִתְלַת בַּתְרָאִין תְּרֵי, לָקֳבֵל אַרְבַּע אַתְוָון דִּילָךְ, וְזָקְפִין אַרְבַּע זְקִיפוֹת בְּהוֹן לְאַרְבַּע אַתְוָון דִּילִי דְאִינוּן אדנ"י, לְסַלְקָא אַרְבַּע דְּאִינוּן אדנ"י, בְּאַרְבַּע דְּאִינוּן יְהֹוָה, וְצָרִיךְ לְמִכְרַע בְּכֻלְּהוּ, בְּחַ"י חוּלְיָין, דְּאִינוּן לָקֳבֵל תַּמְנֵי סְרֵי בִרְכָאָן, דִּכְלִילָן בְּחַ"י עָלְמִין, וְדָא אִיהוּ דְתַקִּינוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'עַד דְּיִתְפַּקְקוּ כָּל חוּלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה', וְשִׁדְרָה אִיהוּ לוּלָב, אִם נִפְרְצוּ עַלָּיו פָּסוּל, כְּגַוְונָא דָא צָרִיךְ דְּלָא יַפְסִיק בְּתַמְנֵי סְרֵי בִרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, דְאִינוּן לָקֳבֵל חַ"י נִעְנוּעִין דְּלוּלָב, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק', בְּגִין דְּחַ"י עָלְמִין אִיהוּ דַאֲחִיד בֵּין יְהֹוָ"ה אדנ"י, כְּגַוְונָא דָא יאהדונה"י, דְסָלִיק לְחֻשְׁבַּן אָמֵ"ן, וּבְגִין דָּא 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק' כְּשֶׁהוּא כוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ. וּמַה דְּאִתְּמַר 'אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק', בְּגִין דְּהָא אוּקְמוּהוּ "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח, ה) - וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם.

(דף לז ע"א) וְעוֹד, 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ', הָא אוּקְמוּהוּ דְצָרִיךְ לִכְלוֹל בֵּיהּ עֶשֶׂר סְפִירָן, דְּאִינוּן יוד הא ואו הא, דְּאִינוּן ך' מִן בָּרוּךְ – כֶּתֶ'ר. ר' רֵ'אשִׁית חָכְמָה. ב' תְּרֵין הֵהִי"ן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה. ו' שִׁית סְפִירָן, הָא עֶשֶׂר, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "וּבָרוּךְ אֵ"ל עֶלְיוֹן וְגוֹ' וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" (בראשית יד, כ). יוֹסֵף בְּגִין דְּזָכָה לְצַדִּיק חַ"י עָלְמִין, דְּבֵיהּ צָרִיךְ לְמִסְגַּד בְּכָל סְפִירָן לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, זָכָה לְהַאי חֶלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ" (בראשית לז, ט) וְגוֹ', וְנָבִיא דְסָלִיק לְהַאי דַרְגָּא, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, כֻלְּהוּ יָהֲבִין בֵּיהּ נְבִיעוּ בְּנִשְׁמָתֵיהּ, וְרוּחַ דִּנְבוּאָה לְאִתְנַבָּאָה מִכֻּלְּהוּ, וְהַאי אִיהוּ "מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (בראשית לז, ט), דְּמִכֻּלְּהוּ נָחִית לֵיהּ נְבוּאָה, וּמִכֻּלְּהוּ אִתְכְּלִילַת נִשְׁמָתֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ אַגְרָא דְאִלֵּין מָארֵי דְקוֹמָה.

הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין דָּפְקִין לְפִתְחָא, וְאִינוּן מָארֵי דְרוֹעִין, וְאָמְרִין "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), מִיָּד עָאלִין נְטוּרֵי תַּרְעִין, וְאָמְרִין, רִבּוֹן עָלְמָא הָא מָארֵי דִדְרוֹעִין קָא דָפְקִין לְפִתְחָא, קָלָא נָפִיק וְיֵימָא, הָא אִינוּן מָארֵי דִדְרוֹעִין בְּקִשּׁוּרָא דִתְּפִלִּין, וּבַעֲטִיפוּ דְמִצְוָה, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם" (בראשית ט, כג), כְּגַוְונָא דְשֵׁם וָיֶפֶת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וְגוֹ' וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ" (בראשית ט, כג), עֶרְוָה אִיהִי מִסִּטְרָא דְחָם, וְדָא אִיהוּ יֵצֶר הָרַע, דִּמְחַמֵּם גּוּפֵיהּ לִדְבַר עֶרְוָה, וְגַלִּי עֶרְיָן בְּעָלְמָא, דְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה" (בראשית ג, יד), וּבְגִין דְּהַאי אִיהוּ מִסִּטְרוֹי, אָמַר "אָרוּר כְּנָעַן" (בראשית ט, כה) וְגוֹ'.

וְעוֹד אִלֵּין אִינוּן מָארֵי מַתְּנָן, דְּעָבְדִין גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עַנְיָא, דְאִנּוּן "פָתֹחַ תִּפְתַּח" (דברים טו, ח), "נָתֹן תִּתֵּן" (במדבר כא, ב), "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק" (דברים טו, יד) וְכוּ', עֲשָׂרָה אִינוּן, וְהָא אוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא מָארֵי מַתְנִיתִין. וְאִלֵּין אִינוּן יְדֵי נְדִיבִים מִסִּטְרָא דַאֲבָהָן, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "נְדִיבֵי עַמִּים" (תהלים מז, י) וְגוֹ', יְדַיִן פְּתִיחָן בְּוַתְּרָנוּתָא לְגַבֵּי עֲנִיִּין, דְּאִינוּן צַדִּיק וָצֶדֶק, דְּגָמְלִין עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא גְמִילוּת חֲסָדִים, בְּאוֹרַיְיתָא דְאִתְיְיהִיבַת מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי" (תהלים מב, ט), אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּמִתַּרְוַיְיהוּ אִתְיְהִיבוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב).

וּבְזִמְנָא דְאִלֵּין דָּפְקִין לְפִתְחָא, וְאָמְרִין "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), וּבִזְמַן שֶׁאֵלֶּה דּוֹפְקִים לַפֶּתַח וְאוֹמְרִים אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, אִתְפַּתְּחַת לוֹן תַּרְעָא דְהֵיכָלָא בְּכַמָּה נְהוֹרִין מְרַקְּמָן, נָהֲרִין מִכָּל גַּוָּונִין דְּעָלְמָא נִפְתָּח לָהֶם שַׁעַר הַהֵיכָל בְּכַמָּה אוֹרוֹת מְרֻקָּמִים, מְאִירִים מִכָּל גּוֹנֵי הָעוֹלָם. וּבְזִמְנָא דְאִלֵּין עָאלִין לְהֵיכָלָא, שְׁכִינְתָּא אוֹלִיפַת זְכוּ עֲלַיְיהוּ, וְאָמְרַת, וּבִזְמַן שֶׁאֵלֶּה נִכְנָסִים לַהֵיכָל, הַשְּׁכִינָה מְלַמֶּדֶת עֲלֵיהֶם זְכוּת, וְאוֹמֶרֶת:  רִבּוֹן עָלְמָא, הָא אִלֵּין מָארֵי דְקוֹמָה דְקָא סָגְדִין בִּצְלוֹתָא לְגַבָּךְ אַרְבַּע זִמְנִין, רִבּוֹן הָעוֹלָם, הֲרֵי בַּעֲלֵי הַקּוֹמָה הָאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים בַּתְּפִלָּה אֵלֶיךָ אַרְבַּע פְּעָמִים, בִּתְלַת קַדְמָאִין תְּרֵי, וּבִתְלַת בַּתְרָאִין תְּרֵי, לָקֳבֵל אַרְבַּע אַתְוָון דִּילָךְ, בְּשָׁלֹשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת שְׁתַּיִם, וּבְשָׁלֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת שְׁתַּיִם, כְּנֶגֶד אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלְּךָ,  וְזָקְפִין אַרְבַּע זְקִיפוֹת בְּהוֹן לְאַרְבַּע אַתְוָון דִּילִי דְאִינוּן אדנ"י, וְזוֹקְפִים אַרְבַּע זְקִיפוֹת בָּהֶם לְאַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלִּי שֶׁהֵם אדנ"י,  לְסַלְקָא אַרְבַּע דְּאִינוּן אדנ"י, בְּאַרְבַּע דְּאִינוּן יְהֹוָה, לְהַעֲלוֹת אַרְבַּע שֶׁהֵם אדנ"י, בְּאַרְבַּע שֶׁהֵם יהו"ה, וְצָרִיךְ לְמִכְרַע בְּכֻלְּהוּ, בְּחַ"י חוּלְיָין, וְצָרִיךְ לִכְרֹעַ בְּכֻלָּם בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת,  דְּאִינוּן לָקֳבֵל תַּמְנֵי סְרֵי בִרְכָאָן, דִּכְלִילָן בְּחַ"י עָלְמִין,   שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בְּחַ"י הָעוֹלָמִים, וְדָא אִיהוּ דְתַקִּינוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'עַד דְּיִתְפַּקְקוּ כָּל חוּלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה', וְזֶהוּ שֶׁתִּקְּנוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ כָּל הַחֻלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה, וְשִׁדְרָה אִיהוּ לוּלָב, אִם נִפְרְצוּ עַלָּיו פָּסוּל, וְהַשִּׁדְרָה הִיא לוּלָב, אִם נִפְרְצוּ עָלָיו פָּסוּל,  כְּגַוְונָא דָא צָרִיךְ דְּלָא יַפְסִיק בְּתַמְנֵי סְרֵי בִרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, דְאִינוּן לָקֳבֵל חַ"י נִעְנוּעִין דְּלוּלָב, כְּמוֹ זֶה צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַפְסִיק בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר נִעְנוּעִים שֶׁל הַלּוּלָב.
 
 כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק', כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק,  בְּגִין דְּחַ"י עָלְמִין אִיהוּ דַאֲחִיד בֵּין יְהֹוָ"ה אדנ"י, כְּגַוְונָא דָא מִשּׁוּם שֶׁחַ"י הָעוֹלָמִים הוּא שֶׁאָחוּז בֵּין יהו"ה אדנ"י, כְּמוֹ זֶה:  יאהדונה"י, דְסָלִיק לְחֻשְׁבַּן אָמֵ"ן, יאהדונה"י, שֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן אָמֵ"ן, וּבְגִין דָּא 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק' כְּשֶׁהוּא כוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ וּמִשּׁוּם זֶה, אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, כְּשֶׁהוּא כוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ,  וּמַה דְּאִתְּמַר 'אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק', בְּגִין דְּהָא אוּקְמוּהוּ "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח, ה) - וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם.
 
 (דף לז ע"א) וְעוֹד, 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ', הָא אוּקְמוּהוּ דְצָרִיךְ לִכְלוֹל בֵּיהּ עֶשֶׂר סְפִירָן, וְעוֹד, כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ שֶׁצָּרִיךְ לִכְלֹל בּוֹ עֶשֶׂר סְפִירוֹת, דְּאִינוּן יוד הא ואו הא, דְּאִינוּן ך' מִן בָּרוּךְ – כֶּתֶ'ר שֶׁהֵם יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שֶׁהֵם כּ' מִן בָּרוּךְ כֶּתֶר,  ר' רֵ'אשִׁית חָכְמָה ר' רֵאשִׁית חָכְמָה. ב' תְּרֵין הֵהִי"ן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה. ב' שְׁתֵּי הֵהִי"ן, שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וּשְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה,  ו' שִׁית סְפִירָן, הָא עֶשֶׂר, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "וּבָרוּךְ אֵ"ל עֶלְיוֹן וְגוֹ' וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" (בראשית יד, כ). ו' שֵׁשׁ סְפִירוֹת, הֲרֵי עֶשֶׂר, וּבִשְׁבִילוֹ נֶאֱמַר וּבָרוּךְ אֵ"ל עֶלְיוֹן וְגוֹמֵר, וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.  יוֹסֵף בְּגִין דְּזָכָה לְצַדִּיק חַ"י עָלְמִין, יוֹסֵף מִשּׁוּם שֶׁזָּכָה לְצַדִּיק חַ"י הָעוֹלָמִים,  דְּבֵיהּ צָרִיךְ לְמִסְגַּד בְּכָל סְפִירָן לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, זָכָה לְהַאי חֶלְמָא, שֶׁבּוֹ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּחֲווֹת בְּכָל הַסְּפִירוֹת אֶל הַשְּׁכִינָה, זָכָה לַחֲלוֹם הַזֶּה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ" (בראשית לז, ט) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְגוֹמֵר. וְנָבִיא דְסָלִיק לְהַאי דַרְגָּא, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, וְנָבִיא שֶׁעוֹלֶה לַדַּרְגָּה הַזּוֹ, הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת,  כֻלְּהוּ יָהֲבִין בֵּיהּ נְבִיעוּ בְּנִשְׁמָתֵיהּ, וְרוּחַ דִּנְבוּאָה לְאִתְנַבָּאָה מִכֻּלְּהוּ, כֻּלָּם נוֹתְנִים בּוֹ נְבִיעָה בְּנִשְׁמָתוֹ, וְרוּחַ שֶׁל נְבוּאָה לְהִתְנַבֵּא מִכֻּלָּם, וְהַאי אִיהוּ "מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (בראשית לז, ט), דְּמִכֻּלְּהוּ נָחִית לֵיהּ נְבוּאָה, וְזֶהוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִי, שֶׁמִּכֻּלָּם יוֹרֶדֶת לוֹ נְבוּאָה, וּמִכֻּלְּהוּ אִתְכְּלִילַת נִשְׁמָתֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ אַגְרָא דְאִלֵּין מָארֵי דְקוֹמָה וּמִכֻּלָּם נִכְלֶלֶת נִשְׁמָתוֹ, וְזֶהוּ שְׂכָרָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַקּוֹמָה הַלָּלוּ.
 
  הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין דָּפְקִין לְפִתְחָא, וְאִינוּן מָארֵי דְרוֹעִין, הֲרֵי אֵלֶּה יוֹצְאִים, וְהִנֵּה אֲחֵרִים דּוֹפְקִים בַּפֶּתַח, וְהֵם בַּעֲלֵי הַזְּרוֹעוֹת,  וְאָמְרִין "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), וְאוֹמְרִים אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח.  מִיָּד עָאלִין נְטוּרֵי תַּרְעִין, וְאָמְרִין, מִיָּד נִכְנָסִים שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים וְאוֹמְרִים, רִבּוֹן עָלְמָא הָא מָארֵי דִדְרוֹעִין קָא דָפְקִין לְפִתְחָא, רִבּוֹן הָעוֹלָם, הֲרֵי בַּעֲלֵי הַזְּרוֹעוֹת דּוֹפְקִים בַּפֶּתַח.  קָלָא נָפִיק וְיֵימָא, הָא אִינוּן מָארֵי דִדְרוֹעִין בְּקִשּׁוּרָא דִתְּפִלִּין, וּבַעֲטִיפוּ דְמִצְוָה, קוֹל יוֹצֵא וְאוֹמֵר, הֲרֵי אוֹתָם בַּעֲלֵי הַזְּרוֹעוֹת בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין וּבְעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה,  דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם" (בראשית ט, כג)שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, כְּגַוְונָא דְשֵׁם וָיֶפֶת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וְגוֹ' וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ" (בראשית ט, כג), כְּמוֹ שֶׁשֵּׁם וְיֶפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וְגוֹמֵר, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ.  עֶרְוָה אִיהִי מִסִּטְרָא דְחָם, וְדָא אִיהוּ יֵצֶר הָרַע, הָעֶרְוָה הִיא מֵהַצַּד שֶׁל חַם, וְזֶהוּ יֵצֶר הָרָע,  דִּמְחַמֵּם גּוּפֵיהּ לִדְבַר עֶרְוָה, וְגַלִּי עֶרְיָן בְּעָלְמָא, שֶׁמְּחַמֵּם אֶת גּוּפוֹ לִדְבַר עֶרְוָה (עֲבֵרָה) וּמְגַלֶּה עֲרָיוֹת בָּעוֹלָם,  דְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה" (בראשית ג, יד), שֶׁהוּא מִצַּד שֶׁל נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה,  וּבְגִין דְּהַאי אִיהוּ מִסִּטְרוֹי, אָמַר "אָרוּר כְּנָעַן" (בראשית ט, כה) וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ מִצִּדּוֹ, אָמַר אָרוּר כְּנָעַן וְגוֹמֵר.
 
 וְעוֹד אִלֵּין אִינוּן מָארֵי מַתְּנָן, דְּעָבְדִין גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עַנְיָא, וְעוֹד אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַמַּתָּנוֹת, שֶׁעוֹשִׂים גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא עֲנִיָּה,  דְאִנּוּן "פָתֹחַ תִּפְתַּח" (דברים טו, ח), "נָתֹן תִּתֵּן" (במדבר כא, ב), "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק" (דברים טו, יד) וְכוּ', עֲשָׂרָה אִינוּן, שֶׁהֵם פָּתוֹחַ תִּפְתַּח, נָתוֹן תִּתֵּן, הַעֲנֵק תַּעֲנִיק וְכוּ', עֲשָׂרָה הֵם, וְהָא אוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא מָארֵי מַתְנִיתִין. וְאִלֵּין אִינוּן יְדֵי נְדִיבִים מִסִּטְרָא דַאֲבָהָן, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וְאֵלּוּ הֵם יְדֵי נְדִיבִים מִצַּד שֶׁל הָאָבוֹת,  דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "נְדִיבֵי עַמִּים" (תהלים מז, י) וְגוֹ', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם נְדִיבֵי עַמִּים וְגוֹמֵר, יְדַיִן פְּתִיחָן בְּוַתְּרָנוּתָא לְגַבֵּי עֲנִיִּין, יָדַיִם פְּתוּחוֹת בְּוַתְּרָנוּת לָעֲנִיִּים,  דְּאִינוּן צַדִּיק וָצֶדֶק, דְּגָמְלִין עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא גְמִילוּת חֲסָדִים, בְּאוֹרַיְיתָא דְאִתְיְיהִיבַת מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, שֶׁהֵם צַדִּיק וָצֶדֶק שֶׁגּוֹמְלִים עִמָּהֶם בַּגָּלוּת גְּמִילוּת חֲסָדִים, בַּתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי" (תהלים מב, ט)זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יוֹמָם יְצַוֶּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּמִתַּרְוַיְיהוּ אִתְיְהִיבוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב) תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁמִּשְּׁנֵיהֶם נִתְּנוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

 בְּגִין דָּא "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ' דְּהָא כַּמָּה דְּאִזְדַּמְּנוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין, הָכִי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא. וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט, ט) דְּהָא כְּדֵין חֻמּוֹ חֵילֵיהּ וַדַּאי, לְאַמְשְׁכָא מִילִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא "לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דְּאַסְגֵּי וְאָזִיל וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין  (דף עא' עמוד א')  טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת. דִּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בִצְלוֹתָא כַּמָּה תַּרְעִין מִתְפַּתְּחָן בְּגִינַיְיהוּ. וְאִתְּמָר בְּהוּ "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז). ואדנ"י אִיהִי תרע"א, וְדָא פּוּמָא. בְּמַאי אִתְפָּתָח? אֶלָּא בְּפוּמָא דְּאִּתְפַּתְּחַת לִצְלוֹתָא אִתְפַּתְּחַת הַאי תַּרְעָא לְגַבָּהּ, בִּתְרֵין שִׂפְוָון וַדַּאי, דְּמִינַּיְיהוּ תְּרֵין דְּלָתוֹת קָיְימִין בְּהַהִיא תַּרְעָא לְפָתְחָא לוֹן וּלְסָגְרָא לוֹן לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאִלֵּין נֵצַח וְהוֹד.

וְעוֹד, נֵצַח וְהוֹד תְּרֵין מְזוּזוֹת, דִּבְהוּ קָיְימִין דְּלָתוֹת אִלֵּין, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְאִצְטְרִיךְ לְמִקְבַּע מְזוּזָה בִימִינָא, וְדָא שְׁכִינְתָּא, דְּתָמָן כְּתִיבִין "שְׁמַע" "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, דִּבְהוּ תִּיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בִימִינָא וּשְׂמָאלָא. וְאִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בִימִינָא, וְדָא נֵצַח דִּכְתִיב בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא). כְּדֵין מְזוּזֹת ז"ז מו"ת. דִּבְהוֹד, "כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א, יג). אֲבָל בַּנֶּצַח אִתְנַטְּרַת.

וְעוֹד, נֵצַח דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. הוֹד דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. בְּזִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד לִימִינָא, כְּדֵין זָז מָוֶת מִמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּלָא יֵימוּת, וְיֵיכוֹל לְמִפְרַק לַהּ. וְדָא בֹּעַז דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ" (רות ג, ט) וְכוּ'. דָּא שַׁדַּי דִּמְזוּזָה, מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְקַשַׁר בִימִינָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "לִינִי הַלַּיְלָה" (רות ג, יג) בְּגָלוּתָא. "אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל" (שם), דָּא "גֹּאֵל קָרוֹב" (רות ג, יב) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" (משלי כז, י). דְּכֵיוָן דְּאִתְקַשְּׁרַת אִיהִי בִימִינָא יָכִיל (דף עא' עמוד ב') אִיהוּ לְמִפְרַק לַהּ בְּלֹא מוֹתָא. "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי" (רות ג, יג). וְדָוִד בְּהַאי אֶשְׁתַּדֵּל לְחַבְּרָא שְׂמָאלָא בִימִינָא. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ יָרָבְעָם וּרְחַבְעָם אִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת בְּאִינוּן עֲגָלִים. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי יַהֲדֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּכְדֵין "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּקַדְמִיתָא, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִתְקַשַּׁר אֲבַתְרֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. וְתָא חֲזֵי, כַּמָּה תַּרְעִין אִינוּן דְּמִתְפַּתְּחָן לִצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי.

תַּרְעָא קַדְמָאָה תַּרְעָא דְּיִרְאָה. וְעַד לָא יִתְפַּתַּחַ דָּא לֵית שׁוּם תַּרְעָא מִתְפַּתַּח. דְּהָא דָּא קָאִים קַדְמָאָה לְכֹלָּא. בְּמַאי יִתְפַּתַּחַ. אֶלָּא לְהַאי אִצְטְרִיךְ בַּר נַשׁ לְשְׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְּמָר בֵּיהּ "וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ" (תהלים ה, ח). וְדָא לְקַבְּלָא עֲלֵיהּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּצִיצִית וּתְפִילִין. בְּצִיצִית לְאִסְתַּתְּרָא תְּחוֹת גַּדְפִין דִּשְׁכִינְתָּא. בִּתְפִלִּין לְקַשְּׁרָא לַהּ עֲלֵיהּ. בִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּרֵישֵׁיהּ בַּהֲדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בִּתְפִלִּין דִּדְרוֹעָא לְקַשְּׁרָא לַהּ בִּדְרוֹעֵיהּ.

> גילוי דרגת כוחו של משה

בְּגִין דָּא ולכן גם נאמר "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ' כשם שמשה הוריד אורות מלמעלה למטה, כך קירב את ישראל אליהם מלמטה למעלה, דְּהָא כַּמָּה דְּאִזְדַּמְּנוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין, הָכִי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא. שהרי, כמו שנזדמנו המדרגות העליונות מאבא ואימא לתקן בכמה תיקונים, כך ישראל למטה נזדמנו כנגדם, וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט, ט) דְּהָא כְּדֵין חֻמּוֹ חֵילֵיהּ וַדַּאי, לְאַמְשְׁכָא מִילִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ואז ראו כולם את כוחו של משה, להמשיך הדברים בתיקון שלם מלמעלה למטה. וּבְגִין דָּא "לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" שהוא המורא שנמשכה מכח הכרת גדולת משה, דְּאַסְגֵּי וְאָזִיל וַדַּאי שהלך וגדל ודאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

> ב' שערי התפילה כנגד ב' שפתיים כנגד נצח והוד

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן בא, פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל,וַדַּאי "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין אלו (דף עא' עמוד א') טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת. דִּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בִצְלוֹתָא כַּמָּה תַּרְעִין מִתְפַּתְּחָן בְּגִינַיְיהוּ.בשעה שעומדים ישראל בתפילה, כמה שערים נפתחים עבורם, ונאמר בהם, וְאִתְּמָר בְּהוּ "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז). ואדנ"י אִיהִי במילוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד היא בגימ' תרע"א שהוא שער בארמית, וְדָא פּוּמָא והשער הוא הפה של המתפלל. בְּמַאי אִתְפָּתָח? אֶלָּא בְּפוּמָא דְּאִּתְפַּתְּחַת לִצְלוֹתָא אִתְפַּתְּחַת הַאי תַּרְעָא לְגַבָּהּ, בִּתְרֵין שִׂפְוָון וַדַּאי, במה נפתח? אלא בפה הנפתח לתפילה, נפתח אותו השער כנגדו, בכח שני השפתיים ודאי, דְּמִינַּיְיהוּ תְּרֵין דְּלָתוֹת קָיְימִין בְּהַהִיא תַּרְעָא לְפָתְחָא לוֹן וּלְסָגְרָא לוֹן לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאִלֵּין נֵצַח וְהוֹד. שכנגדם נמצאים ב' דלתות באותו השער, לפתוח לסגור אותם כפי הראוי לאותו הזמן כמו שצריך, ושתי הדלתות הם נצח והוד, וכן השפתיים של האדם הם כנגד נצח והוד.

> ב' המזוזות והדלתות לשמירת המלכות

וְעוֹד, נֵצַח וְהוֹד תְּרֵין מְזוּזוֹת, דִּבְהוּ קָיְימִין דְּלָתוֹת אִלֵּין, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. ועוד, נצח והוד הם שתי מזוזות השער, שבהן קיימות אלה הדלתות שהם שכינה עילאה / בינה, ושכינה תתאה / מלכות. וְאִצְטְרִיךְ לְמִקְבַּע מְזוּזָה בִימִינָא, וְדָא שְׁכִינְתָּא, וצריך לקבוע את המזוזה בצד ימין של הנכנס, וזו השכינה, דְּתָמָן כְּתִיבִין "שְׁמַע" "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, דִּבְהוּ תִּיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בִימִינָא וּשְׂמָאלָא. ששם במזוזה נמצאות ב' פרשות "שמע", "והיה אם שמע", שהם כנגד חסדים וגבורות היוצאים מיחוד אבא ואימא ויורדים לדעת, ומשם מתפשטים למטה, ומהן נמשך תיקון השכינה בימין ושמאל. וְאִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בִימִינָא, וְדָא נֵצַח וצריך לקשור הכל בימין, וזה נצח, הספירה האחרונה בקו הימין מעל למלכות, שנאמר בה דִּכְתִיב בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא). כְּדֵין וכשקו הימין משפיע – מסתלק המות מאותו המקום כרמוז בתיבת מְזוּזֹת – ז"ז מו"ת. שאם חס ושלום קו השמאל היה מתגבר – היו מגברים דיני ספירת הוד דִּבְהוֹד, "כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א, יג) דָּוָ"ה אותיות הו"ד ועניינו מכאוב ומסירה לידי הטומאה. אֲבָל בַּנֶּצַח אִתְנַטְּרַת אבל מצד הנצח – נשמרת.

> קו החסד מקום אחיזת משיח בן דוד מציל את משיח בן יוסף ממות

וְעוֹד, נֵצַח דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. הוֹד דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. בְּזִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד לִימִינָא, כְּדֵין זָז מָוֶת מִמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּלָא יֵימוּת, וְיֵיכוֹל לְמִפְרַק לַהּ. בזמן שהשכינה נקשרת במשיח בן דוד הנמצא בקו הימין, קו החסד, אז זז המות ממשיח בן יוסף הנמצא בהנהגת קו שמאל, ונשמר שלא ימות חס ושלום ויוכל לגאול את השכינה. וְדָא בֹּעַז דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה בועז שנאמר בו "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ" (רות ג, ט) וְכוּ' וזה סוד בועז האחוז בעיקר בימין ובספירות תנה"י בכללות, ונאמר בו, כנפך לשון יחיד הרומז על משיח בן דוד בחינת החסד, המשפיע על משיח בן יוסף. דָּא וזה סוד שם שַׁדַּי דִּמְזוּזָה שהוא היסוד שהוא מקום אחיזת משיח בן יוסף, מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְקַשַׁר בִימִינָא כאשר משיח בן יוסף נקשר בקו החסד שבימין.

> חיבור המשיחין יאחד את קו ימין ושמאל לגאולה בתיקון שלם

בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן שנאמר "לִינִי הַלַּיְלָה" (רות ג, יג) בְּגָלוּתָא זה הזמן שנותר מהגלות הנקרא לילה. "אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל" (שם) ואם תתעורר הגאולה מצד היסוד שהוא נקרא טו"ב – יגאל, דָּא "גֹּאֵל קָרוֹב" (רות ג, יב) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" (משלי כז, י). דְּכֵיוָן דְּאִתְקַשְּׁרַת אִיהִי בִימִינָא יָכִיל (דף עא' עמוד ב')  אִיהוּ לְמִפְרַק לַהּ בְּלֹא מוֹתָא, כיון שנקשרה השכינה בצד ימין, יכול היסוד לגאולה את השכינה בלא שימות משיח בן יוסף הנמצא ביסוד. "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי" (רות ג, יג) ואם לאו, תבוא הגאולה מצד משיח בן דוד. וְדָוִד בְּהַאי אֶשְׁתַּדֵּל לְחַבְּרָא שְׂמָאלָא בִימִינָא, ודוד בזה השתדל לחבר שמאל בימין. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ יָרָבְעָם וּרְחַבְעָם אִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת בְּאִינוּן עֲגָלִים אבל, בשעה שחטאו ירבעם שהיה מצד היסוד ורחבעם שהיה מצד התפארת – נפרדו קו הימין והשמאל זה מזה, והתחזקה הסטרא אחרא באלה העגלים שעבדו. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי יַהֲדֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. אבל, לעתיד לבוא, יחזור משיח בן יוסף להתחבר במשיח בו דוד וּכְדֵין "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּקַדְמִיתָא, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִתְקַשַּׁר אֲבַתְרֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. והיו לאחרים – יתחברו להיות אחד, בתחילה, משיח בן דוד, ומשיח בן יוסף יתחבר אחריו לתקן תיקון שלם כמו שראוי.

> שערי תפילה

וְתָא חֲזֵי, כַּמָּה תַּרְעִין אִינוּן דְּמִתְפַּתְּחָן לִצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי. בוא וראה, כמה שערים נפתחים לקבל תפילותיהן של ישראל ודאי.

> שער ראשון – שער היראה

תַּרְעָא קַדְמָאָה תַּרְעָא דְּיִרְאָה. השער ראשון – שער היראה. וְעַד לָא יִתְפַּתַּחַ דָּא לֵית שׁוּם תַּרְעָא מִתְפַּתַּח. דְּהָא דָּא קָאִים קַדְמָאָה לְכֹלָּא. ועד שלא יפתח שער זה, לא יכול אף שער להפתח. בְּמַאי יִתְפַּתַּחַ. אֶלָּא לְהַאי אִצְטְרִיךְ בַּר נַשׁ לְשְׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, ובמה יפתח? אלא לענין זה צריך האדם לכוון רצונו בתחילה, שנאמר בו וְאִתְּמָר בֵּיהּ "וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ" (תהלים ה, ח) אבוא.. ביראתך. וְדָא לְקַבְּלָא עֲלֵיהּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּצִיצִית וּתְפִילִין. וזה לקבל עליו עול מלכות שמים / שהוא ז"א מצד השכינה בציצית ותפילין. בְּצִיצִית לְאִסְתַּתְּרָא תְּחוֹת גַּדְפִין דִּשְׁכִינְתָּא. בִּתְפִלִּין לְקַשְּׁרָא לַהּ עֲלֵיהּ. בציצית, להסתתר תחת כנפי השכינה, בתפילין – לקשור עליו את השכינה. בִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּרֵישֵׁיהּ, בַּהֲדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בתפילין של ראש, לקשור אותה בראשו, באלו של הקב"ה, בִּתְפִלִּין דִּדְרוֹעָא לְקַשְּׁרָא לַהּ בִּדְרוֹעֵיהּ. ובתפילין של יד, לקשור את השכינה בזרועו.

 

 

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קלא: כובד השקר מכביד על השכינה בגלות, ובכח הקיווי אמת מארץ תצמח, יתגלה שלום ותאלמנה שפתי שקר

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה שָׁלוֹם שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "יְהוָֹה שָׁלוֹם", וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה בַּיִת שֶׁלְּךָ בֵּית יַעֲקֹב וַדַּאי. בִּזְמַן שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בְּךָ בַּיִת נִמְצָא, וְאָז אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רַע. שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ מִתְחַבֶּרֶת עִמְּךָ אֵין שָׁלוֹם נִמְצָא, וְזֶה בִּזְמַן שֶׁנֶאֱמַר "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", וְכַמָּה כֹּבֶד נִמְצָא בַּעֲבוּר זֶה שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים", שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל מַשָּׂא כָּבֵד הַזֶּה כֹּבֶד אֶבֶן, וְאִי אֶפְשָר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה בַּעֲבוּר כֹּבֶד זֶה, וְזֶה הַשֶּׁקֶר שֶׁמַּכְבִּיד עַל אֱמֶת וְנִתְלָה בּוֹ וְאָז נֶאֱמַר "כְּמַשָּׂא כָּבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי" שֶׁהֲרֵי הַשֶּׁקֶר אֵין לָהּ רַגְלַיִם, וְאֵין יָכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּתְלֶה עַצְמוֹ בָּאֱמֶת וְאָז מַכְבִּיד עָלָיו שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן כַּמָּה מַחֲלֹקֶת נִמְצָא בֵּין הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר, שֶׁהֲרֵי הָאֱמֶת רוֹצָה לְגַלּוֹת אֲמִתּוֹ וְהַשֶּׁקֶר מַכְבִּיד עָלָיו, וְצָרִיךְ לְהַעֲבִיר הַשֶּׁקֶר, בְּמָּה? אֶלָּא בְּקִוּוּי וַדַּאי שֶׁבּוֹקֵעַ הַחֹשֶׁךְ וְעוֹבֵר אֶל הָאֱמֶת שֶׁהֲרֵי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁבּוֹקֵעַ כְּמוֹ הַקִּוּוּי, וּמִיָּד "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", מַה שֶּׁהָיָה נִשְׁפַּל עַד לָאָרֶץ מִפְּנֵי כֹּבֶד הָאֶבֶן הוּא עוֹלֶה, "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח" וַדַּאי.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ בְּכֹחַ קִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "שָׁלוֹם שָׁלוֹם כִּי בְּךָ בָּטוּחַ", שָׁלוֹם מִצַּד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שָׁלוֹם מִצַּד הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר". וְכַמָּה מְרִיבוֹת וּקְטָטוֹת מִתְעוֹרְרִים מִיָּד בֵּין הַשֶּׁקֶר עַצְמוֹ, "חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ" "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה". אֲבָל אַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל בְּגִלּוּי אֲמִתְּךָ, בּוֹ "אֱמֶת וְשָׁלוֹם אֱהָבוּ", וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ מְקַוִּים לְךָ לָאֱמֶת הַזֶּה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְזֶה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ, בּוֹ אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. גַּלֵּה אֲמִתְּךָ לַמְקַוִּים לְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.