תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
תקונא תמינאה
בְּרֵאשִׁית, ש' שָׁמַיִ"ם, יְרֵ"א בַּיִ"ת דִּילֵיהּ, דְּאִיהוּ רֹא"שׁ בַּיִ"ת, דָּחִיל לֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ, דָּא הוּא בְּרֵאשִׁי"ת, וְאִיהוּ וּמְמַנָּן דִּילֵיהּ לָא דְחִילוּ מִנֵּיהּ, וַחֲרִיבוּ בֵיתֵיהּ בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וּבְגִין דָּא "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה" (ישעיהו כד, כג) דְאִיהִי נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, "וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (שם) דְאִיהִי גֵיהִנָּם, דְּנָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים חֲרִיבַת בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא, וְחַמָּה דְאִיהִי גֵיהִנָּם סַם הַמָּוֶת אוֹקִידַת הֵיכָלָא.
וּבְזִמְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּנֵי לוֹן כְּמִלְּקַדְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב), בְּהַהוּא זִמְנָא "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (ישעיהו כד, כג), אֵימָתַי? בְּזִמְנָא דְ"כִּי מָלַךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו כד, כג), דְּבִנְיָינָא קַדְמָאָה אִתְעֲבִיד עַל יְדָא דְבַר נַשׁ, וּבְגִין דָּא שַׁלִּיטוּ עֲלַיְהוּ, בְגִין דְּ"אִם יְהֹוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (תהלים קכז, א), וּבְגִין דְּבִנְיָינָא בַתְרָאָה יְהֵא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִתְקַיַּים! וְעַל דָּא אָמַר קְרָא, "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן" (חגי ב, ט).
וּבְהַהוּא זִמְנָא דְיִתְבְּנֵי בִנְיָינָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא וְתַתָּא, אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו), "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (ישעיהו כד, כג), דְאִינוּן נוּקְבִין דְּסמא"ל, וּבְגִין דְּלָא דְחִיל סמא"ל מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ שָׁמַיִם, וּבַת זוּגֵיהּ לָא דְחִילַת מִשְּׁכִינְתֵּיהּ דְּאִיהִי אַרְעִיהּ, אִתְּמַר בְּהוֹן, "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ, וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה" (ישעיהו נא, ו), הוּא סמא"ל וּבַת זוּגֵיהּ:
תקונא תשיעאה
(דף כד ע"ב) בְּרֵאשִׁית, יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), דְּעָאלוּ אוֹיְבִים בֶּחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאִתְּמַר בְּהוֹן "אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ), "חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ" (איכה ב, ב), וְשִׁפְחָה עָאלַת בַּאֲתַר דִּגְבִירָה, דְּאִיהִי נִדָּה שִׁפְחָה גוֹיָה זוֹנָה, וְסָאִיבַת אַתְרָהָא, דְתַמָּן הֲוָה נְיָיחָא דִשְׁכִינְתָּא, וְקָלָא הֲוָה נָחִית וְאָמַר, יְרֵא שַׁבָּת, וְאִיהִי לָא עָבְדַת כַּךְ, אֶלָּא "חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ" (איכה ב, ב), וּבָרְחַת שְׁכִינְתָּא מִתַּמָּן, בְּהַהוּא זִמְנָא "שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ" (איכה א, ז). וְאָמְרַת שִׁפְחָה, לַאו הַאי כְּגַוְונָא דְעָבְדַת שָׂרַי לְשִׁפְחָה דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת" (בראשית טז, ח)? אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּרַתָּא דְרָשָׁע חַיָּיבָא, וְהָא אַף עַל גַּב דְּשָׂרַי תָּרְכַת לָהּ, אֲנָא רְחִימְנָא עֲלָהּ וְעַל בְּנָהּ, וְאַתּוּן לָא עֲבַדְתּוּן הָכִי, אֶלָּא גְרַמְתּוּן בִּישׁ תְּחוֹת טָב, אֲנָא אוֹמֵינָא לְאַעֲבָרָא מַלְכוּתָא חַיָּיבָא מֵעָלְמָא, וְלָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי עַד דְּיִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י):
תקונא תמינאה תִּקּוּן שְׁמִינִי
בְּרֵאשִׁית, ש' שָׁמַיִ"ם, יְרֵ"א בַּיִ"ת דִּילֵיהּ, דְּאִיהוּ רֹא"שׁ בַּיִ"ת, דָּחִיל לֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ, דָּא הוּא בְּרֵאשִׁי"ת, בְּרֵאשִׁית, ש' שָׁמַיִם, (יְרֵ"א שָׁמַיִ"ם), יְרֵ"א בַיִ"ת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא רֹא"שׁ בַּיִ"ת, פְּחַד מִמֶּנּוּ בְּבֵיתוֹ, זֶהוּ בְּרֵאשִׁי"ת. וְאִיהוּ וּמְמַנָּן דִּילֵיהּ לָא דְחִילוּ מִנֵּיהּ, וַחֲרִיבוּ בֵיתֵיהּ בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וְהוּא וְהַמְמֻנִּים שֶׁלּוֹ לֹא פָחֲדוּ מִמֶּנּוּ וְהֶחֱרִיבוּ בֵיתוֹ, בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וּבְגִין דָּא "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה" (ישעיהו כד, כג) דְאִיהִי נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, "וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (שם) דְאִיהִי גֵיהִנָּם, וּמִשּׁוּם זֶה וְחָפְרָה הַלְּבָנָה, שֶׁהִיא נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, שֶׁהִיא גֵיהִנֹּם, דְּנָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים חֲרִיבַת בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא, וְחַמָּה דְאִיהִי גֵיהִנָּם סַם הַמָּוֶת אוֹקִידַת הֵיכָלָא שֶׁנָּחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים הֶחֱרִיבָה אֶת בֵּית הַשְּׁכִינָה, וְחַמָּה, שֶׁהִיא גֵיהִנֹּם, סַם הַמָּוֶת, שָׂרְפָה אֶת הַהֵיכָל.
וּבְזִמְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּנֵי לוֹן כְּמִלְּקַדְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב), בְּהַהוּא זִמְנָא "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (ישעיהו כד, כג), אֵימָתַי? וּבִזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִבְנֶה אוֹתָם כְּמוֹ מִקֹּדֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יהו"ה, בְּזִמְנָא דְ"כִּי מָלַךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו כד, כג), דְּבִנְיָינָא קַדְמָאָה אִתְעֲבִיד עַל יְדָא דְבַר נַשׁ, וּבְגִין דָּא שַׁלִּיטוּ עֲלַיְהוּ, בִּזְמַן שֶׁכִּי מָלַךְ יהו"ה צְבָאוֹ"ת, שֶׁהַבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אָדָם, בְגִין דְּ"אִם יְהֹוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (תהלים קכז, א), וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁלְטוּ עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, וּבְגִין דְּבִנְיָינָא בַתְרָאָה יְהֵא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִתְקַיַּים! וּמִשּׁוּם שֶׁהַבִּנְיָן הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - יִתְקַיֵּם, וְעַל דָּא אָמַר קְרָא, "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן" (חגי ב, ט) וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב, גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.
וּבְהַהוּא זִמְנָא דְיִתְבְּנֵי בִנְיָינָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא וְתַתָּא, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּבָּנֶה הַבִּנְיָן עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו), "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (ישעיהו כד, כג), דְאִינוּן נוּקְבִין דְּסמא"ל, וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, שֶׁהֵם הַנְּקֵבוֹת שֶׁל סמא"ל וּבְגִין דְּלָא דְחִיל סמא"ל מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ שָׁמַיִם, וּבַת זוּגֵיהּ לָא דְחִילַת מִשְּׁכִינְתֵּיהּ דְּאִיהִי אַרְעִיהּ, וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא פָחַד סמא"ל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא שָׁמַיִם, וּבַת זוּגוֹ לֹא פָחֲדָה מִשְּׁכִינָתוֹ, שֶׁהִיא הָאָרֶץ, אִתְּמַר בְּהוֹן, "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ, וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה" (ישעיהו נא, ו), הוּא סמא"ל וּבַת זוּגֵיהּ, נֶאֱמַר בָּהֶם, כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׂן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, הוּא סמא"ל וּבַת זוּגוֹ.
תקונא תשיעאה תִּקּוּן תְּשִׁיעִי
(דף כד ע"ב) בְּרֵאשִׁית, יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), בְּרֵאשִׁית, יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, שֶׁהִיא שְׁכִינָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת, דְּעָאלוּ אוֹיְבִים בֶּחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁנִּכְנְסוּ אוֹיְבִים בֶּחָלָל שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאִתְּמַר בְּהוֹן "אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ), "חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ" (איכה ב, ב), וְנֶאֱמַר בָּהֶם אֶת מִקְדַּשׁ יהו"ה טִמֵּא, חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ, וְשִׁפְחָה עָאלַת בַּאֲתַר דִּגְבִירָה, דְּאִיהִי נִדָּה שִׁפְחָה גוֹיָה זוֹנָה, וְסָאִיבַת אַתְרָהָא, דְתַמָּן הֲוָה נְיָיחָא דִשְׁכִינְתָּא, וְשִׁפְחָה נִכְנֶסֶת בִּמְקוֹם הַגְּבִירָה, שֶׁהִיא נִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה, וְטִמְּאָה אֶת מְקוֹמָהּ, שֶׁשָּׁם הָיְתָה מְנוּחַת הַשְּׁכִינָה, וְקָלָא הֲוָה נָחִית וְאָמַר, יְרֵא שַׁבָּת, וְאִיהִי לָא עָבְדַת כַּךְ, וְקוֹל הָיָה יוֹרֵד וְאוֹמֵר, יְרֵא שַׁבָּת, וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵּן, אֶלָּא "חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ" (איכה ב, ב), וּבָרְחַת שְׁכִינְתָּא מִתַּמָּן, אֶלָּא חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ, וּבָרְחָה הַשְּׁכִינָה מִשָּׁם. בְּהַהוּא זִמְנָא "שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ" (איכה א, ז). וְאָמְרַת שִׁפְחָה, לַאו הַאי כְּגַוְונָא דְעָבְדַת שָׂרַי לְשִׁפְחָה דִילָהּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּיהָ, וְאָמְרָה הַשִּׁפְחָה, לֹא זֶה כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה שָׂרַי לְשִׁפְחָתָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת" (בראשית טז, ח), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּרַתָּא דְרָשָׁע חַיָּיבָא, וְהָא אַף עַל גַּב דְּשָׂרַי תָּרְכַת לָהּ, אֲנָא רְחִימְנָא עֲלָהּ וְעַל בְּנָהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּת הָרָשָׁע הַחַיָּב, וַהֲרֵי אַף עַל גַּב שֶׁשָּׂרָה גֵּרְשָׁה אוֹתָהּ, אֲנִי רִחַמְתִּי עָלֶיהָ וְעַל בְּנָהּ, וְאַתּוּן לָא עֲבַדְתּוּן הָכִי, אֶלָּא גְרַמְתּוּן בִּישׁ תְּחוֹת טָב, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כָּךְ, אֶלָּא גְרַמְתֶּם (גְּמַלְתֶּם) רַע תַּחַת טוֹב, אֲנָא אוֹמֵינָא לְאַעֲבָרָא מַלְכוּתָא חַיָּיבָא מֵעָלְמָא, וְלָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי עַד דְּיִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא, אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי לְהַעֲבִיר אֶת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מִן הָעוֹלָם וּבְהַהוּא זִמְנָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י), וְלֹא תִהְיֶה שִׂמְחָה לְפָנַי עַד שֶׁיֹּאבְדוּ מִן הָעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן תִּהְיֶה שִׂמְחָה לְפָנַי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּשַׁסְרֵי
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' דָּא תִּיקּוּנָא דִּקְרָבָא, דְּאַתְקִין מֹשֶׁה לְאַגָּחָא קְרָבָא לָקֳבֵל חִוְיָא מְסָאֲבָא דְּרָדִיף תָּדִיר בָּתַר מַקְדְּשָׁא לְסַאֲבָא לֵהּ, וְאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לֵיהּ מִתַּמָּן. כְּמָה דְּאָמַר "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב" (במדבר ה, ב) וְכוּ' אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין מְסָאֲבִין לָקֳבֵל תְּלָת עָלְמִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוֹ, דְּאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לְהוּ מֵהַהוּא מַחֲנֵה קַדִּישָׁא בְּחֵילָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) (דף מ' עמוד ב') דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא דְּאִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לֵיהּ בְּאִימָּא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִתְתְּקַף.
דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ לְחוּדֵיהּ אִתְּעַר, חוֹשֶׁךְ מִינֵּיהּ אִשְׁתְּכַח דְּאַחְשִׁיך לְכֹלָּא. וְרָזָא דָּא "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א). אֲבָל בְּזִמְנָא דִּאִימָא אַתְקִיפַת בֵּיהּ, בְּסִימוּ דְּחֶדְוָתָא אִתְעָרַת מִינֵּיהּ לְכֹלָּא. וְדָא יַיִן הַמְשֻׁמָּר דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" (שופטים ט, יג) אֱלֹהִים, דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. וַאֲנָשִׁים, אִלֵּין דִּלְתַתָּא דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ, כְּגוֹן יִצְחָק וְכָל דְּדַמְיָין לֵיהּ. וְיַעֲקֹב אִתְּמָר בֵּיהּ "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (בראשית כז, כה) דָּא חֲמַר דְּאַבְסִים דְּמִנְטְרָא. דְּעֵשָׂו בְּגִינֵיהּ "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו" (בראשית כז, א). אֲבָל יַעֲקֹב "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן" (בראשית כז, כה) וַדַּאי. כְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִיהִי, דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי יָד כֵּהָה, וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו וַדַּאי. אֲבָל כַּד אִתְּתַּקְּפַת בְּאִימָּא יָד הַחֲזָקָה אִיהִי. בְּזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִתְפַּשַּׁט כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין בְּתוּקְפָּא קָיְימִין בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְתָּרְכַת מִינַּיְיהוּ דְּלָא לְמִנְגַּע בְּהוּ כְּלָל.
מִתַּמָּן מִילִין מָטָאן לִשְׁכִינְתָּא, כְּדֵין נְטָלַת שְׁכִינְתָּא כַּמָּה זִינֵי קְרָבָא לְאַגָּחָא בְּכֻלְהוֹ מְסָאֲבִין. כְּגוֹן "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" (שמות יד, יט) וְכוּ' דְּהָכָא נָטְלָא שְׁכִינְתָּא כַּמָּה סַיְיפִין וְרוֹמָחִין לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּמִצְרָאֵי. וְאִלֵּין זִינִין מִתְּלָת אֲבָהָן נְטָלַת לוֹן, אֲבָל מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּקָיְימָא עֲלַיְיהוּ דְּבַהּ (דף מא' עמוד א') אִתְפְּרִיקוּ, כַּמָּה דְּאָמַר בְּיַד חֲזָקָה.
כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ "חֶרֶב לַיהֹוָה מָלְאָה דָם" (ישעיהו לד, ו). דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִתְּמָר "חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" (ויקרא כו, כה) בְּגִין דִּבְרִית אִתְפְּרַשׁ מִינָהּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דָּא "חֶרֶב לַיהֹוָה" (שופטים ז, כ) דְּהָא בַּהֲדֵי מַלְכָּא אִתְחַבְּרַת, וּמִינֵּיהּ נְטָלַת כֻּלְהוֹ זִינֵי קְרָבָא אִלֵּין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהוּ. כְּדֵין "הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד" (ישעיהו לד, ה). וְדָא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, בְּשְׁכִינְתָּא. הַגָּדוֹל יְדָא יְמִינָא דְּאַתְקִיף בָּהּ מִסִּטְרָא לְבַסְמָא לַהּ, וְאִתְתַּקַפת בֵּיהּ. כְּדֵין "אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם" (דברים לב, מב) מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. "וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר" (דברים לב, מב) מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּשַׁסְרֵי
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' דָּא תִּיקּוּנָא דִּקְרָבָא, דְּאַתְקִין מֹשֶׁה לְאַגָּחָא קְרָבָא לָקֳבֵל חִוְיָא מְסָאֲבָא דְּרָדִיף תָּדִיר בָּתַר מַקְדְּשָׁא לְסַאֲבָא לֵהּ, זהו תיקון המלחמה שהתקין משה לערוך מלחמה כנגד הנחש הטמא הרודף תמיד אחר המקדש לטמא אותו וְאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לֵיהּ מִתַּמָּן. וצריך לגרשו משם כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב" (במדבר ה, ב) וְכוּ' אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין מְסָאֲבִין לָקֳבֵל תְּלָת עָלְמִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוֹ, אלו שלוש מדרגות טומאה כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה הנודעים, שכנגדם נחלקים מתחמים בבית המקדש דְּאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לְהוּ מֵהַהוּא מַחֲנֵה קַדִּישָׁא בְּחֵילָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. שיש לגרשו ממחנה הקדושה בכח האורות העליונים וזה סוד וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) (דף מ' עמוד ב') דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא דְּאִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לֵיהּ בְּאִימָּא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִתְתְּקַף. זו זרוע שמאל הגבורה שיש לחברה באימא העליונה ואז תתחזק כיון שאור הבינה חזק ואין הקלי' והטומאה יכולה לעמוד כנגדה.
דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ לְחוּדֵיהּ אִתְּעַר, חוֹשֶׁךְ מִינֵּיהּ אִשְׁתְּכַח דְּאַחְשִׁיך לְכֹלָּא. שהרי בזמן שהוא לבדו מתעורר, חושך ממנו נמצא והוא מחשיך הכל וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א) שכהו עיני יצחק שמדתו הגבורה. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּאִימָא אַתְקִיפַת בֵּיהּ, בְּסִימוּ דְּחֶדְוָתָא אִתְעָרַת מִינֵּיהּ לְכֹלָּא. אבל בזמן שאימא / הבינה, מתחזקת בו, מתיקות של חדוה מתעוררת ממנה לכל כיון שהורחקה הטומאה וְדָא יַיִן הַמְשֻׁמָּר דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה יין המשומר שנאמר בו "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" (שופטים ט, יג) אֱלֹהִים, דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. אלהים זו זרוע שמאל – גבורה וַאֲנָשִׁים, אִלֵּין דִּלְתַתָּא דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ, ואנשים אלו התחתונים התלוים בו כְּגוֹן יִצְחָק וְכָל דְּדַמְיָין לֵיהּ כגון יצחק שנאחז בגבורה, וכל הדומים לו.
וְיַעֲקֹב אִתְּמָר בֵּיהּ ויעקב נאמר בו "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (בראשית כז, כה) דָּא חֲמַר דְּאַבְסִים דְּמִנְטְרָא, זה יין המבושם והמשומר שלא תיגע בו יד ויטמא. דְּעֵשָׂו בְּגִינֵיהּ "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו" (בראשית כז, א). ובגלל עשו נאמר על יצחק ותכהנה עיניו דהיינו נחלשה מידת הגבורה שלו מעוצם חשכת הקלי'. אֲבָל יַעֲקֹב "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן" (בראשית כז, כה) וַדַּאי. אבל ביעקב נאמר בו ויבא לו יין וזה יין המבושם והשמור ודאי, כְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִיהִי ואז היא היד החזקה יד הגבורה המתחוזקת, דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי יָד כֵּהָה, שבזמן אחר, כשהקליפה מחשיכה נקראת 'יד כהה', ועל זה נאמר וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו וַדַּאי וַתִּכְהֶיןָ מלשון יד כהה.
אֲבָל כַּד אִתְּתַּקְּפַת בְּאִימָּא יָד הַחֲזָקָה אִיהִי. אבל כאשר הגבורה מתחזקת באימא היא יד חזקה. בְּזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִתְפַּשַּׁט כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין בְּתוּקְפָּא קָיְימִין בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְתָּרְכַת מִינַּיְיהוּ דְּלָא לְמִנְגַּע בְּהוּ כְּלָל. בזמן שאור הבינה מתפשט למטה, כל המדרגות בחוזקם קיימים במתיקות של חדוה, והסטרא אחרא מגורשת מהם שלא לגעת בהם כלל.
מִתַּמָּן מִילִין מָטָאן לִשְׁכִינְתָּא, משם הדברים מגיעים לשכינה כְּדֵין נְטָלַת שְׁכִינְתָּא כַּמָּה זִינֵי קְרָבָא לְאַגָּחָא בְּכֻלְהוֹ מְסָאֲבִין. ואז השכינה לוקחת כמה מיני כלי מלחמה להלחם בכל הטומאה כְּגוֹן "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" (שמות יד, יט) וְכוּ' דְּהָכָא נָטְלָא שְׁכִינְתָּא כַּמָּה סַיְיפִין וְרוֹמָחִין לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּמִצְרָאֵי. כגון מה שנאמר ויסע מלאך האלהים שזו השכינה וכו', שכאן לקחה השכינה כמה מיני חרבות ורומחים לערוך מלחמה במצרים וְאִלֵּין זִינִין מִתְּלָת אֲבָהָן נְטָלַת לוֹן, ואלו כלי המלחמה נוטלת השכינה משלושת האבות אֲבָל מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּקָיְימָא עֲלַיְיהוּ דְּבַהּ (דף מא' עמוד א') אִתְפְּרִיקוּ, כַּמָּה דְּאָמַר בְּיַד חֲזָקָה. אבל הכל מצד הבינה שהיא עומדת מעליהם – בה נגאלו כמו שנאמר בסוד "יד החזקה".
כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בשכינה "חֶרֶב לַיהֹוָה מָלְאָה דָם" (ישעיהו לד, ו) ד"ם הוא ריבוע אהי"ה הנמשך מהבינה למלכות. דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִתְּמָר "חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" (ויקרא כו, כה) בְּגִין דִּבְרִית אִתְפְּרַשׁ מִינָהּ. שבזמן אחר נאמר "חרב נקמת נקם ברית" בגלל היסוד שהוא הברית שנפרד בעוונות ממנה, והיא תובעת את עלבונה מאלו שהפרידו . אֲבָל בְּזִמְנָא דָּא "חֶרֶב לַיהֹוָה" (שופטים ז, כ) דְּהָא בַּהֲדֵי מַלְכָּא אִתְחַבְּרַת, אבל בעת המלחמה עם הטומאה, חרב ליהו"ה שהרי המלכות מתחברת עם המלך / ז"א וּמִינֵּיהּ נְטָלַת כֻּלְהוֹ זִינֵי קְרָבָא אִלֵּין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהוּ. וממנו, נוטלת כל מיני כלי המלחמה להחזק בהם.
כְּדֵין ואז "הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד" (ישעיהו לד, ה). וְדָא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, בְּשְׁכִינְתָּא. על אדום שהיא הקליפה שהחשיכה את הגבורה – תרד חרב השכינה שקבלה את תוקף הבינה. וזה לכל המורא הגדול שזו השכינה שתפיל מוראה על הכל דהיינו, הַגָּדוֹל יְדָא יְמִינָא דְּאַתְקִיף בָּהּ מִסִּטְרָא לְבַסְמָא לַהּ, וְאִתְתַּקַפת בֵּיהּ. הגדול זו יד ימין המחזקת את השכינה מצד ימין למתקה, והיא מתחזקת בו. ואז, כְּדֵין "אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם" (דברים לב, מב) מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. יתמלאו חצי השכינה מכח ד"ם אהי"ה של הבינה שתקבל ע"י היסוד, "וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר" (דברים לב, מב) מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, מצד השכינה הנקראת בשר.
תפילה צ"ז מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה צז: תפלה מיסדת על מדת ארך אפים, שפעלתה להרחיק אף מישראל, ולתת להם שהות מפני קטרוגו התמידי של השטן, שיוכלו בינתים לשוב בתשובה לפני כסא כבודו ית'.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁאַתָּה מַרְחִיק אַף מִיִּשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הֵם יְכוֹלִים לָשׁוּב לְפָנֶיךָ, לְפִי שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג תָּמִיד לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ, וַהֲרֵי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֵינָם יְכוֹלוֹת לַעֲלוֹת אֵלֶיךָ מִפְּנֵי שָׂטָן שֶׁרוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, וְכֵן הֵם מִתְפַּלְּלִים לְפָנֶיךָ 'וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ…וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ' וכו', וַהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מַרְחִיק אַף זֶה מֵהֶם, הֵם יְכוֹלִים מִיָּד לִפְרֹחַ וְלַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ", מִצַּד אִימָא עִלָּאָה שֶׁבָּהּ תְּשׁוּבָה מַגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, מִיָּד אַתָּה מְקַבֵּל אוֹתָם בֶּ"אֱמֶת" שֶׁהוּא חוֹתָם שֶׁל אִימָא שֶׁאַתָּה מְחַכֶּה לִתְשׁוּבָתָם, וְיִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ שֶׁאַתָּה תְּקָרֵב אוֹתָם לְגַבְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.