Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא תשע וארבעין

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיה מ, כו), מִי אֵלֶּה, הוּא אלה"ים, מִ"י בָּרָא לְ-אֵלֶּ"ה, "שְׂ'אוּ מָ'רוֹם עֵ'ינֵיכֶם" דָּא קְרִיאַת שְׁמַ"ע, רָאשֵׁי תֵּיבִין שְׁמַע דִּמְיַחֲדִין יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פַּעֲמַיִם, וְתִשְׁכְּחוּ תַּמָּן מִ"י דְּאִיהוּ כְלָלָא דְחַמְשִׁין אַתְוָון. וּבְמַאי צָרִיךְ לְיַחֲדָא לֵיהּ בְּשַׁחֲרִין, בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא" (חבקוק ג, י), דְאִיהוּ מָרוֹם, בְּגִין דְּאִיהוּ "מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן" (ישעיהו לג, טז). "וּ'רְאוּ" דְתַמָּן אוֹ"ר, וְדָא אוֹר הַכֹּכָבִים, דִּבְהוֹן שְׁכִינְתָּא נָפְקַת הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם" (ישעיה מ, כו), וּבְגִין דָּא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֵילְיָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין בִּיצִיאַת הַכֹּכָבִים, עֵרֶב וָבֹקֶר צְרִיכִין לְיַחֲדָא לָהּ עִם מַלְכָּא, בְגִין דְּ"בָּעֶרֶב הִיא בָאָה" (אסתר ב, יד) עִמֵּיהּ, "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב, יד) לְגַבֵּיהּ, וְדָא עֵרֶב דְּיִצְחָק וּבֹקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּתַמָּן בַּעְלָהּ בֵּינַיְיהוּ יִשְׂרָאֵל.
וְעוֹד "הַמּוֹצִיא" (ישעיהו מ, כו), דָא 'הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ', בְּגִינָהּ אִתְּמַר "לַחְמוֹ נִתָּן" (ישעיהו, לג, טז) וְכוּ'. וְעוֹד "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם" (ישעיהו, מ, כו) , אִלֵּין רְמַ"ח תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע, "לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא" (ישעיהו מ, כו), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת (בראשית ב, כ) וְגוֹ', דָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיה מד, יג) דְּקָרָא שְׁמָהָן לְכָל חַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ וּלְכָל שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וּצְבָא דִּלְעֵילָא, לְכָל חַד קָרָא לֵיהּ בְּשֵׁם יְדִיעַ וּבְדַרְגָּא יְדִיעָא, לְאִשְׁתְּמוֹדָע לְכָל חַד מֵאֲתַר דְּאִתְנְטִיל, כְּגַוְּונֵי דְנַחֲלֵי יַמָּא דְאִתְחַזְרוּ לַאֲתַר דְּאִתְנְטִילוּ בִּשְׁלִיחוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" וְגוֹ', "אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת" (קהלת א, ז), מֵאֲתַר דְּאָזְלִין תַּמָּן חָזְרִין בִּשְׁלִיחוּתָא.
"מֵרֹב אוֹנִים" (ישעיה מ, כו), דָּא כֶתֶר עִלָּאָה, "וְאַמִּיץ כֹּחַ" (שם), דָּא חָכְמָה, מַאי כֹּחַ דִּילֵיהּ? אִימָּא עִלָּאָה, "אִישׁ לֹא נֶעְדָּר" (שם), אִיהוּ כְלָלָא דִתְלַת סְפִירָן, מַאי 'אִישׁ'? "יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהוָה שְׁמוֹ" (שמות טו, ג). 'אִישׁ', א' כֶּתֶר עִלָּאָה, י' חָכְמָה, ש' שָׁרָשָׁא דְאִילָנָא דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה וַדַּאי. וְעוֹד "מֵרֹב אוֹנִים" (ישעיהו מ, כו) דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, "אוֹנִים" דִּילֵיהּ נֶצַח וְהוֹד, "וְאַמִּיץ כֹּחַ" (ישעיה מ, כו), דָּא צַדִּיק, "אִישׁ לֹא נֶעְדָּר" (שם), "יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שם), וְהָא אִתְּמַר.


תקונא תשע וארבעין

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיה מ, כו), בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם. שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיהֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה,  מִי אֵלֶּה, הוּא אלה"ים, מִ"י בָּרָא לְ-אֵלֶּ"ה, מִי אֵלֶּה - הוּא אֱלֹהִי"ם, מִי בָרָא לְאֵלֶּה.  "שְׂ'אוּ מָ'רוֹם עֵ'ינֵיכֶם" שְׂ'אוּ מָ'רוֹם עֵ'ינֵיכֶם - זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע,  דָּא קְרִיאַת שְׁמַ"ע, רָאשֵׁי תֵּיבִין שְׁמַע דִּמְיַחֲדִין יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פַּעֲמַיִם, רָאשֵׁי תֵבוֹת שְׁמַע שֶׁמְּיַחֲדִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּעֲמַיִם, וְתִשְׁכְּחוּ תַּמָּן מִ"י דְּאִיהוּ כְלָלָא דְחַמְשִׁין אַתְוָון. וְתִמְצְאוּ שָׁם מִ"י שֶׁהוּא כְלָל שֶׁל חֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת.  

וּבְמַאי צָרִיךְ לְיַחֲדָא לֵיהּ בְּשַׁחֲרִין, וּבַמֶּה צָרִיךְ לְיַחֲדוֹ בְּשַׁחֲרִית?  בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא" (חבקוק ג, י), דְאִיהוּ מָרוֹם, בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא, שֶׁהוּא מָרוֹם, בְּגִין דְּאִיהוּ "מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן" (ישעיהו לג, טז)  מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן. "וּ'רְאוּ" דְתַמָּן אוֹ"ר, וְדָא אוֹר הַכֹּכָבִים, דִּבְהוֹן שְׁכִינְתָּא נָפְקַת וּרְא"וּ שֶׁשָּׁם אוֹ"ר, וְזֶה אוֹר הַכּוֹכָבִים, שֶׁבָּהֶם הַשְּׁכִינָה יוֹצֵאת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם" (ישעיה מ, כו), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם,  וּבְגִין דָּא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֵילְיָא, וּמִשּׁוּם זֶה קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה,  כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין בִּיצִיאַת הַכֹּכָבִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה בִּיצִיאַת הַכּוֹכָבִים,

עֵרֶב וָבֹקֶר צְרִיכִין לְיַחֲדָא לָהּ עִם מַלְכָּא, עֶרֶב וָבֹקֶר צְרִיכִים לְיַחֵד אוֹתָהּ עִם הַמֶּלֶךְ,  בְגִין דְּ"בָּעֶרֶב הִיא בָאָה" (אסתר ב, יד) עִמֵּיהּ, "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב, יד) לְגַבֵּיהּ, מִשּׁוּם שֶׁבָּעֶרֶב הִיא בָאָה עִמּוֹ וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֵלָיו,  וְדָא עֵרֶב דְּיִצְחָק וּבֹקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּתַמָּן בַּעְלָהּ בֵּינַיְיהוּ יִשְׂרָאֵל וְזֶה הָעֶרֶב שֶׁל יִצְחָק וּבֹקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁשָּׁם בַּעְלָהּ בֵּין יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד "הַמּוֹצִיא" (ישעיהו מ, כו), דָא 'הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ', בְּגִינָהּ אִתְּמַר "לַחְמוֹ נִתָּן" (ישעיהו, לג, טז)  וְכוּ'. וְעוֹד הַמּוֹצִיא, זֶה הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, בִּשְׁבִילָהּ נֶאֱמַר לַחְמוֹ נִתָּן וְכוּ'.  וְעוֹד "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם" (ישעיהו, מ, כו) , אִלֵּין רְמַ"ח תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע, "לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא" (ישעיהו מ, כו), וְעוֹד הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם, אֵלּוּ מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת (בראשית ב, כ) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת וְגוֹמֵר, דָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיה מד, יג) זֶה אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת,

דְּקָרָא שְׁמָהָן לְכָל חַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ וּלְכָל שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וּצְבָא דִּלְעֵילָא, שֶׁקָּרָא שֵׁמוֹת לְכָל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וּלְכָל הַשְּׂרָפִים וְהָאוֹפַנִּים וְהַצָּבָא שֶׁלְּמַעְלָה,  לְכָל חַד קָרָא לֵיהּ בְּשֵׁם יְדִיעַ וּבְדַרְגָּא יְדִיעָא, לְאִשְׁתְּמוֹדָע לְכָל חַד מֵאֲתַר דְּאִתְנְטִיל, לְכָל אֶחָד קָרָא לוֹ בְּשֵׁם יָדוּעַ וּבְדַרְגָּה יְדוּעָה, לְהוֹדִיעַ לְכָל אֶחָד מִמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל, כְּגַוְּונֵי דְנַחֲלֵי יַמָּא דְאִתְחַזְרוּ לַאֲתַר דְּאִתְנְטִילוּ בִּשְׁלִיחוּתָא, כְּמוֹ שֶׁנַּחֲלֵי הַיָּם שֶׁחוֹזְרִים לַמָּקוֹם שֶׁנִּנְטְלוּ בִּשְׁלִיחוּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְגוֹמֵר, "אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת" (קהלת א, ז), מֵאֲתַר דְּאָזְלִין תַּמָּן חָזְרִין בִּשְׁלִיחוּתָא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת. מִמָּקוֹם שֶׁהוֹלְכִים, לְשָׁם חוֹזְרִים בִּשְׁלִיחוּת.

"מֵרֹב אוֹנִים" (ישעיה מ, כו), דָּא כֶתֶר עִלָּאָה, "וְאַמִּיץ כֹּחַ" (שם), דָּא חָכְמָה, מַאי כֹּחַ דִּילֵיהּ? מֵרֹב אוֹנִים - זֶה כֶתֶר עֶלְיוֹן, וְאַמִּיץ כֹּחַ - זוֹ חָכְמָה, מַהוּ כֹּחוֹ? אִימָּא עִלָּאָה, "אִישׁ לֹא נֶעְדָּר" (שם), אִיהוּ כְלָלָא דִתְלַת סְפִירָן, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, אִישׁ לֹא נֶעְדָּר - זֶהוּ כְלָל שֶׁל שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת.  

מַאי 'אִישׁ'? "יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהוָה שְׁמוֹ" (שמות טו, ג) מַה זֶּה אִישׁ, יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה יהו"ה שְׁמוֹ?  'אִישׁ', א' כֶּתֶר עִלָּאָה, י' חָכְמָה, ש' שָׁרָשָׁא דְאִילָנָא דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה וַדַּאי אִישׁ - א' כֶּתֶר עֶלְיוֹן, י' חָכְמָה, ש' שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, שֶׁהֵם הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה תְּשׁוּבָה וַדַּאי.  וְעוֹד "מֵרֹב אוֹנִים" (ישעיהו מ, כו) דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, "אוֹנִים" דִּילֵיהּ נֶצַח וְהוֹד וְעוֹד, מֵרֹב אוֹנִים - זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הָאוֹנִים שֶׁלּוֹ נֵצַח וְהוֹד, "וְאַמִּיץ כֹּחַ" (ישעיה מ, כו), דָּא צַדִּיק, "אִישׁ לֹא נֶעְדָּר" (שם), "יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שם), וְהָא אִתְּמַר. וְאַמִּיץ כֹּחַ - זֶה צַדִּיק, אִישׁ לֹא נֶעְדָּר - יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְכַמָּה אִינוּן דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ" (שמות לה, י) וְכוּ' דַּעֲבָדִין לֵיהּ בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִלֵּין צַדִּיקַיָּא דִּמְתַקְּנֵי תִּיקּוּנִין (דף יד' עמוד א') דִּשְׁכִינְתָּא. אִי תֵּימָא דִּלְגַרְמֵיהוֹן לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכִי. אֶלָּא "וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ" (שמות לה, י), לְאַתְקָנָא בְּגִין כֹּלָּא. וְאִית דְּאִיהוּ לְחוֹדֵיהּ יָכִיל לְאַתְקָנָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּאָמַר "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, יח). דְּהָא כָּל אִלֵּין עוֹבְדִין אִתְעֲבִידוּ בְּתִיקּוּנָא כָּל חַד בְּדִילֵיהּ. אֲבָל כֹּלָּא לָא אִשְׁתְּלִים וְלָא אִתְתַּקַּן אֶלָּא עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, דְּאִיהוּ שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל. וּבְאִינּוּן חַכְמֵי לֵב אִתְּמָר "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ" (שמות לא, ו) וְכוּ' חָכְמָה דָּא שְׁכִינְתָּא. דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא בְּעוֹבָדוֹי לֵית עוֹבָדוֹי עוֹבְדִין, דְּלָא מִתְקַבְּלִין קַמֵּי מַלְכָּא, דִּכְתִיב "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כג) וְכוּ'. דְּמָאן דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא בְּעוֹבָדוֹי, אִתְּמָר בֵּיהּ "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א, יב) דָּא זֹאת, דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת בְּעוֹבָדוֹי. וּבְגִין כָּךְ "רְמֹס חֲצֵרָי" קָרֵי לְהוּ, כְּמָה דְּאָמַר "וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה" (דניאל ז, ז). דְּמִסְּטַר קַדִּישָׁא אִתְּמָר "וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" (משלי ל, יט) דָּא דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, דְּאִתְּמָר בָּהּ "דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול" (במדבר כ, יז) אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו. אֲבָל מִסִּטְרָא אַחֲרָא, "בְּרַגְלַהּ רָפְסָה" וַדַּאי רְמֹס חֲצֵרָי.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דף יד' עמוד ב') כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג) וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים וְכוּ'. מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים אִלֵּין חַכְמֵי לֵב דְּאִתְּמָר, דִּמְתַקְּנִין כָּל חַד תִּיקּוּנֵיהּ לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל הַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין מֹשֶׁה וּתְרֵין מְשִׁיחִין, דְּקַיְּימִין לְאַשְׁגְּחָא עַל כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, כְּגוֹן "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה" (שמות לט, לג) דְּהָא אִינוּן נָטְלִין תָּדִיר כָּל תִּיקּוּנָא דְּכֻלְּהוּ, לְאַשְׁלָמָא מִילִין כִּדְקָא יֵאוֹת.

וּמַשְׁכְּנָא תָּמָן שְׁמָא קַדִּישָׁא אדנ"י וּלְגַו הוי"ה, לְאִתְחַבְּרָא בְּחִיבּוּרָא חַד. לְבָתַר אִתְפְּרַשׁ שְׁמָא לְאִינּוּן טְקָסִין דְּקַיְּימִין סַחֲרָנֵיהּ. כְּגַוְנָא דָּא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד אָת לְכָל שִׁבְטָא. תְּלָת שְׁבָטִין לְכָל טַקְסָא. וּבְכָל טַקְסָא קָאִים מִלְּגַו אָת חַד מִשְּׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, כְּגַוְנָא דָּא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. בְּגִין כָּךְ מַשְׁכְּנָא קָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא, וְטַקְסִין מִתְפָּרְשָׁן סַחֲרָנֵיהּ, לְמֶהֱוֵי יִשְׂרָאֵל בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יֵאוֹת:

וְכַמָּה אִינוּן דְּאִתְּמָר בְּהוּ וכמה אלו הם שנאמר בהם "וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ(שמות לה, י) וְכוּ' דַּעֲבָדִין לֵיהּ בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל. שעשו אותו בעבור כל ישראל. וְאִלֵּין צַדִּיקַיָּא דִּמְתַקְּנֵי תִּיקּוּנִין (דף יד' עמוד א') דִּשְׁכִינְתָּא, ואלו הצדיקים שמתקנים את תיקוני השכינה. אִי תֵּימָא דִּלְגַרְמֵיהוֹן לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכִי. האם נאמר שלעצמן בלבד הם עושים? לא כך. אֶלָּא "וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ" (שמות לה, י), לְאַתְקָנָא בְּגִין כֹּלָּא. לתקנה בעבור כולם, וְאִית דְּאִיהוּ לְחוֹדֵיהּ יָכִיל לְאַתְקָנָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל, ויש צדיק שהיו לבדו יכול לתקן בעבור כלל ישראל, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, יח). דְּהָא כָּל אִלֵּין עוֹבְדִין אִתְעֲבִידוּ בְּתִיקּוּנָא כָּל חַד בְּדִילֵיהּ. שהרי כל אלו המעשים שנעשו, נעשו כל אחד בשלו, אֲבָל כֹּלָּא לָא אִשְׁתְּלִים וְלָא אִתְתַּקַּן אֶלָּא עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, דְּאִיהוּ שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל. אבל כולם בכללות אחת לא נשלמו ולא נתקנו – אלא על ידי משה, שהוא שקול ככל ישראל.

וּבְאִינּוּן חַכְמֵי לֵב אִתְּמָר ובאלו חכמי הלב נאמר, "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ" (שמות לא, ו) וְכוּ' חָכְמָה דָּא שְׁכִינְתָּא. חכמה זו השכינה. דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא בְּעוֹבָדוֹי לֵית עוֹבָדוֹי עוֹבְדִין, דְּלָא מִתְקַבְּלִין קַמֵּי מַלְכָּא, ומי שהשכינה לא שורה במעשיו, אין מעשיו נעשים ומתקיימים, שכתוב, דִּכְתִיב "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כג) וְכוּ'. "זאת" היא כינוי לשכינה, והמתהלל יכול להתהלל רק ב"זאת". דְּמָאן דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא בְּעוֹבָדוֹי, ומי שלא נמצאת השכינה שורה במעשיו, נאמר בו אִתְּמָר בֵּיהּ "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א, יב) דָּא זֹאת, דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת בְּעוֹבָדוֹי. זו היא "הזאת" שלא שורה במעשיו,וּבְגִין כָּךְ "רְמֹס חֲצֵרָי" קָרֵי לְהוּ ולכן אמר "רמוס חצרי" שמעשיו אינם רצויים ומאוסים, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה" (דניאל ז, ז)כאותה החיה שאוכלת וגורסת ובאותה עת משחיתה ברגליה.

דְּמִסְּטַר קַדִּישָׁא אִתְּמָר שמצד הקדושה נאמר "וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" (משלי ל, יט) דָּא זה דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, דְּאִתְּמָר בָּהּ "דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול"(במדבר כ, יז) אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו. אֲבָל מִסִּטְרָא אַחֲרָא, "בְּרַגְלַהּ רָפְסָה" וַדַּאי רְמֹס חֲצֵרָי. דרך המלך היא הדרך דרכה יורד השפע לשכינה, דרך שאינה נוטה ימין ושמאל שהם דרכי ישמעאל ועשו, אבל הסטרא אחרא בכללותה נאמר בה "ברגלה רפסה" וזהו כוונת רמוס חצרי כל דרך שאינה בקדושה.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דף יד' עמוד ב') כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג) "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" וְכוּ'. "מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" אִלֵּין אלו חַכְמֵי לֵב דְּאִתְּמָר, דִּמְתַקְּנִין כָּל חַד תִּיקּוּנֵיהּ לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. חכמי הלב הם אלו שמתקנים כל אחד בתיקוניהם לכלל ישראל, אֲבָל הַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין מֹשֶׁה וּתְרֵין מְשִׁיחִין, דְּקַיְּימִין לְאַשְׁגְּחָא עַל כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, אבל המשכילים אלו משה ושני המשיחין, שעומדים להשגיח על כל האחרים, כגון, כְּגוֹן "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה" (שמות לט, לג) דְּהָא אִינוּן נָטְלִין תָּדִיר כָּל תִּיקּוּנָא דְּכֻלְּהוּ, לְאַשְׁלָמָא מִילִין כִּדְקָא יֵאוֹת. שהרי הם בתמידות נוטלים כל התיקונים של כולם, להשלים הדברים כמו שראוי. 

וּמַשְׁכְּנָא תָּמָן שְׁמָא קַדִּישָׁא אדנ"י וּלְגַו הוי"ה, לְאִתְחַבְּרָא בְּחִיבּוּרָא חַד.  ובמשכן, שם עומד בכללות שם אדנ"י הקדוש, ובפנמיותו עומד שם הוי"ה, לְבָתַר אִתְפְּרַשׁ שְׁמָא לְאִינּוּן טְקָסִין דְּקַיְּימִין סַחֲרָנֵיהּ. ואחר כך נחלק לאלו המחנות שעומדים סביבותיו כדוגמת:  כְּגַוְנָא דָּא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד אָת לְכָל שִׁבְטָא מילוי שם אדנ"י ובו י"ב אותיות – אות לכל שבט. תְּלָת שְׁבָטִין לְכָל טַקְסָא. שלושה שבטים לכל מחנה, וּבְכָל טַקְסָא קָאִים מִלְּגַו אָת חַד מִשְּׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, ובכל מחנה עומדת בפנימיותו אות אחת מהשם הקדוש הוי"ה מ"ה כעין זה:  כְּגַוְנָא דָּא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. בְּגִין כָּךְ מַשְׁכְּנָא קָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא, וְטַקְסִין מִתְפָּרְשָׁן סַחֲרָנֵיהּ, לְמֶהֱוֵי יִשְׂרָאֵל בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יֵאוֹת: לפיכך המשכן נמצא במרכז, והמחנות סביביו, להיות ישראל בתיקון שלם כמו שראוי.

קישור  לדף בזוהר תניינא

תפילה שנ"א: ז' כורתי ברית כנגד ' רקיעים, וכנגדם ישראל נעשים ז' ארצות.  ושיתעטרו ז' כורתי הברית, תעבור הערלה מישראל ויזכור ה' את בריתו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשֶׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל", שֶׁהֲרֵי הֵם שָׁם תְּלוּיִם בְּאוֹתוֹ שֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יהוה ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. ז' רְקִיעִים הֵם כְּלָל אֵלֶּה הַשָּׁמַיִם, לְנֶגְדָּם ז' צַדִּיקִים בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם ז' כּוֹרְתֵי בְּרִית, וְיִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂים לְנֶגְדָּם ז' אֲרָצוֹת, וְדָוִד אָמַר, "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים", לְפִי שֶׁהֵם כְּלָל כֻּלָּם וְזֶה בַּת שֶׁבַע. בִּזְמַן שֶׁאֵלֶּה מִתְעוֹרְרִים לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, "יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם", וְזֶה צַדִּיק שֶכּוֹלֵל אוֹתָם, הַטּוֹב וַדַּאי, וְעִם כָּל זֶה צַדִּיק בִּכְלָל שִׁשָּׁה. שְׁכִינָה שְׁבִיעִית - י' עַל גַּבָּיו (ו') וְזֶה ז', מִיָּד א' יוֹרֶדֶת לְגַבֵּיהֶם, בָּהּ, "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךְ", "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה", יִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁנִּכְלָל עַל רֹאשׁ כֻּלָּם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת וּלְפִיכָךְ תַּעְטִיר לְאֵלֶּה הַצַּדִּיקִים בְּיִחוּד שֶׁלָּךְ, מִיָּד יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל, "אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל", וְתַעֲבִיר מִמֶּנּוּ יֵצֶר הָרָע, וּתְשַׁעְבֵּד לִבֵּנוּ לְיִחוּדְךָ שֶׁיִּהְיֶה לֵב אֶחָד, וְאָז, "יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם" שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ, "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד", מִיָּד "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב", ז' כּוֹרְתֵי בְּרִית וַדַּאי, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה:

 


 

תפילה שנ"ב: כשהשכינה כלולה מז' ברכות - נקראת "ברכת ה'", ובכח יחוד ב"פ תיבות פרשות שמע, נשפעת מז' הנחלים ומכניעה את השפחה הרעה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בָּרְכֵנוּ בְּבִרְכוֹתֶיךָ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה כְּלוּלָה מז' בְּרָכוֹת, ז' הֵיכָלוֹת שֶׁשִּׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ מֵאִיר בָּהֶם, וְזֶה "בִּרְכַּת יְהֹוָה". כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם כָּאן תְּלוּיִם לְהִתְבָּרֵךְ בְּרָכָה שְׁלֵימָה, וְזֶהוּ, "וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים" שֶׁהֵם, "נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה", שָׁם מִדַּת הַדִּין חוֹזֶרֶת [לִהְיוֹת] מִדַּת הָרַחֲמִים בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁמַּחֲזִיר כָּל רַע לְטוֹב, וְהֵם אוֹתָם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ". "דֶּרֶךְ יָשָׁר" – "אֹרַח יִחוּדְךָ" שֶׁאֵין שָׁם מִכְשׁוֹל, שֶׁהֲרֵי לִילִית לֹא נִזְמֶנֶת שָׁם כְּלָל, "לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ" וַדַּאי. וְכֵן צִוִּיתָ אוֹתָנוּ לְיַחֵד שִׁמְךָ שְׁנֵי פְעָמִים בְּשֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד שֶׁנֶּחֱשָׁבִים לְאֶחָד, שֶׁכָּךְ נִכְלָלִים כְּאֶחָד, וְעַד סוֹף הַקְּרִיאַת שְׁמַע הֲרֵי ר"מ (ללא הפסוק הראשון). שְׁנֵי פְעָמִים ר"מ (=) ת"פ, לְהַרְפּוֹת לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁלֹּא עוֹמֶדֶת בְּדֶרֶךְ הַיִּחוּד לְפִיכָךְ, "בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי אָנוּ לְיִחוּדְךָ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת. עֲנֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִכְשׁוֹל וְלֹא תּוּכַל לִילִית שִׁפְחָה רָעָה לְהַכְשִׁילְנוּ בְּדַרְכְּךָ כְּלָל וְעִקָּר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה: