Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). אִיהוּ זֹהַר טָמִיר וְגָנִיז וְדָא כֶּתֶ"ר. זֹהַר בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים דָּא חָכְמָ"ה זֹהַר זָרִיק נִיצוֹצִין וּמַבְהִיק כְּבָרָק לְעַיְנִין דָּא בִּינָ"ה. זֹהַר חִוָּרוּ כְּסִיהֲרָא דָּא גְּדֻלָּ"ה. זֹהַר זָהִיר סוּמָקָא כְּמַאְדִּים דָּא גְּבוּרָ"ה. זֹהַר מַבְהִיק כָּלִיל חִוָּר וְסוּמָק דָּא תִּפְאֶרֶ"ת. זֹהַר יָרֹק כְּכוֹכָב דָּא נֶצַ"ח זֹהַר כָּלִיל חִוָּר וְסוּמָק דָּא הוֹ"ד. זֹהַר זָהִיר לְכָל עֵיבָר כְּמָאן דְּמָחָא בְּפַטִּישׁ, וְזָרִיק שְׁבִיבִין לְכָל סִטְרִין, דָּא יְסוֹ"ד. וְכֻלָּם מַשְׁפִּיעִים לַמַּלְכוּת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
רָאשֵׁי "אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם" (במדבר א, טז), כֶּתֶר חָכְמָה חֲכָמִים. בִּינָה נְבוֹנִים. חֶסֶד חֲסִידִים. גְּבוּרָה גִּבּוֹרִים. מָארֵי תּוֹרָה תִּפְאֶרֶת. נְבִיאִים נֶצַח. חוֹזִים הוֹד. צַדִּיקִים יְסוֹד. מַלְכוּת מְלָכִים. וְעַל שְׁמָהּ אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). אִיהוּ זֹהַר טָמִיר וְגָנִיז וְדָא כֶּתֶ"ר וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ, הוּא הַזֹּהַר הַטָּמִיר וְגָנוּז, וְזֶה הַכֶּתֶ''ר. זֹהַר בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים דָּא חָכְמָ"ה זֹּהַר בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים זוֹ חָכְמָ''ה, זֹהַר זָרִיק נִיצוֹצִין וּמַבְהִיק כְּבָרָק לְעַיְנִין דָּא בִּינָ"ה, זֹהַר חִוָּרוּ כְּסִיהֲרָא דָּא גְּדֻלָּ"ה זֹהַר הַזּוֹרֵק נִיצוֹצוֹת וּמַבְהִיק כְּבָרָק לָעֵינַיִם זוֹ בִּינָ''ה, זֹּהַר לָבָן כַּלְּבָנָה זוֹ גְּדֻלָּ''ה.  זֹהַר זָהִיר סוּמָקָא כְּמַאְדִּים דָּא גְּבוּרָ"ה. זֹהַר מַבְהִיק כָּלִיל חִוָּר וְסוּמָק דָּא תִּפְאֶרֶ"ת. זֹהַר יָרֹק כְּכוֹכָב דָּא נֶצַ"ח זֹהַר כָּלִיל חִוָּר וְסוּמָק דָּא הוֹ"ד זֹּהַר זוֹהֵר אָדם כְּמַאְדִּים זוֹ גְּבוּרָ''ה. זֹּהַר מַבְהִיק הַכּוֹלֵל לָבָן וְאָדם זוֹ תִּפְאֶרֶ''ת. זֹהַר יָרֹק כְּכוֹכָב זֶה נֵצַ''ח. זֹהַר כּוֹלֵל לָבָן וְאָדֹּם זֶה הוֹ''ד. זֹהַר זָהִיר לְכָל עֵיבָר כְּמָאן דְּמָחָא בְּפַטִּישׁ, וְזָרִיק שְׁבִיבִין לְכָל סִטְרִין, דָּא יְסוֹ"ד זֹהַר זוֹהֵר לְכָל עֵבֶר כְּמִי שֶׁמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ וְזוֹרֵק שְׁבִיבִים לְכָל הַצְּדָדִים זֶה יְסוֹ''ד. וְכֻלָּם מַשְׁפִּיעִים לַמַּלְכוּת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.

רָאשֵׁי "אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם" (במדבר א, טז), וְכֻלָּם מַשְׁפִּיעִים לַמַּלְכוּת, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כֶּתֶר חָכְמָה חֲכָמִים כֶּתֶר חָכְמָה חֲכָמִים בִּינָה נְבוֹנִים. חֶסֶד חֲסִידִים. גְּבוּרָה גִּבּוֹרִים. מָארֵי תּוֹרָה תִּפְאֶרֶת. נְבִיאִים נֶצַח. חוֹזִים הוֹד. צַדִּיקִים יְסוֹד. מַלְכוּת מְלָכִים. וְעַל שְׁמָהּ אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, בִּינָה נְבוֹנִים. חֶסֶד חֲסִידִים. גְּבוּרָה גִּבּוֹרִים. בַּעֲלֵי תוֹרָה תִּפְאֶרֶת. נְבִיאִים נֵצַח. חוֹזִים הוֹד. צַדִּיקִים יְסוֹד. מַלְכוּת מְלָכִים. וְעַל שְׁמָהּ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. 

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

פָּתַח וְאָמַר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). הַאי קְרָא סָתִים אִיהוּ וְלָא אִתְפְּרַשׁ. דְּאַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפְּרַשׁ וְכַמָּה מִילִין אִתְּמָרוּ בֵּיהּ, אֲבָל סְתִימוּ דִּילֵיהּ לְגוֹ קָאִים וַדַּאי וְיִתְגַּלֵּי הָשַׁתָּא וְכוּ'. תָּא חֲזֵי, הַהוּא עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת סָתִים מִכָּל סְתִימִין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל. בְּשַׁעְתָּא דְּבָעָא לְמֶעֱבַד יְקָרָא לִרְעוּתֵיהּ, מֵדִיד מְשִׁיחָן בִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ וְאִלֵּין אִינוּן סְפִירָן. מַאי אִיהוּ? אֶלָּא כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָבִיד, מִנְּהִירוּ דִּילֵיהּ עָבִיד לְהוּ וַדַּאי. וְרָזָא דְּמִלָּה "רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי" (ישעיהו מד, כד) מִי אִתִּי כְּתִיב. דְּהָא אֲפִילוּ כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, כֹּלָּא מִנְּהִירוּ עִלָּאָה אִתְעֲבִיד. וְרָזָא דָּא יֵשׁ מֵאַיִן, מֵהַהוּא אַיִן עִלָּאָה דְּלָא אִתְיְדַע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל:
תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא דְּכֹלָּא שִׁעֵר שִׁעוּרִין, וְרָזָא דָּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא סָתִים בִּסְתִימוּ עֲבִיד מִילִין בְּדַרְגַּיְיהוּ. אֲבָל רָזָא דְּכֹלָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), הָכָא אִשְׁתְּמוֹדָע רָזָא וַדַּאי. דְּהָא רְקִיעָא דָּא לְתַתָּא מִינֵּיהּ נָצִיץ נְצִיצוּ. אִי תֵּימָא דְּהַהוּא נְצִיצוּ אִיהוּ מִלָּה אַחֲרִינָא בַּר מֵרְקִיעָא? לָאו הָכֵי. אֶלָּא רְקִיעָא דְּאִתְפְּשַׁט לְאַנְהָרָא דָּא נְצִיצוּ דִּילֵיהּ מָטֵי לְמַאן דְּחָמֵי לֵיהּ. הָכֵי אִינוּן סְפִירָן עִלָּאִין, דְּהָא נְצִיצוּ אִינוּן, דְּנָצִיץ מִמָּארֵי כֹּלָּא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין לְאִתְפַּשְׁטָא בְּכָל עָלְמִין. נְצִיצוּ דָּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא אִלֵּין אִינוּן סְפִירָן וְכֹלָּא אִיהוּ חַד בְּיִחוּדָא חַד. דְּהָא הַהוּא דִּלְגַו אִיהוּ דְּעָבִיד כֹּלָּא בְּחֶסֶד דִּין רַחֲמִים דִּבְהוּ מְנַהֵג עָלְמִין. וּכְגַוְנָא דִרְקִיעָא לָהִיט בְּגַוְנוֹי וְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעַיְינִין, הָכֵי הַהוּא עִלַּת עַל כֹּלָּא נָצִיץ נְצִיצוּ נְהִירוּ דִּילֵיהּ לְאִתְפַּשְׁטָא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין בְּעָלְמָא לְרַחֲמֵי אוֹ לְדִינָא. כְּדֵין לָהִיט נְצִיצוּ וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגָּא חֲדָא וְקָרֵינַן לֵיהּ כֶּתֶר. לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ חָכְמָה. לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ בִּינָה. וְהָכִי כֻּלְהוֹ לְפוּם עוֹבְדִין דְּעָבֵיד הַהוּא סָתִים דִּלְגַו, נָצִיץ נְצִיצוּ לְבַר. וְכֹלָּא בִּתְחוּמָא קָאִים בְּגִין הַהוּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא דְּאָקִים מִילִין הָכֵי:

פָּתַח וְאָמַר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). הַאי קְרָא סָתִים אִיהוּ וְלָא אִתְפְּרַשׁ. דְּאַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפְּרַשׁ וְכַמָּה מִילִין אִתְּמָרוּ בֵּיהּ, אֲבָל סְתִימוּ דִּילֵיהּ לְגוֹ קָאִים וַדַּאי וְיִתְגַּלֵּי הָשַׁתָּא וְכוּ'. פתח ואמר זה המקרא סתום הוא ולא פורש, שאף על גב שכמה צדדים התפרש בעבר וכמה דברים נאמרו בו אבל סודו טמון בפנים ודאי ויתגלה עכשיו.
 
תָּא חֲזֵי, הַהוּא עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת סָתִים מִכָּל סְתִימִין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל. בְּשַׁעְתָּא דְּבָעָא לְמֶעֱבַד יְקָרָא לִרְעוּתֵיהּ, מֵדִיד מְשִׁיחָן בִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ וְאִלֵּין אִינוּן סְפִירָן. בוא וראה, ההוא עילת על כל העילות, סתום מכל הסתומים שלא נודע ולא נתפס כלל, בשעה שרצה לעשות כבוד לרצונו מדד שיעורי המשכות באורו ואלה הם ספירות. מַאי אִיהוּ? אֶלָּא כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָבִיד, מִנְּהִירוּ דִּילֵיהּ עָבִיד לְהוּ וַדַּאי. מה הם? אלא כל הדברים שעשה מאורו שלו עשה אותם ודאי, וְרָזָא דְּמִלָּה "רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי" (ישעיהו מד, כד) מִי אִתִּי כְּתִיב. דְּהָא אֲפִילוּ כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, כֹּלָּא מִנְּהִירוּ עִלָּאָה אִתְעֲבִיד. וזה סוד "רוקע הארץ מאתי" – "מי אתי" כתיב, שהרי אפילו כל הדברים שבעולם התחתון – הכל מהאור העליון נעשה. וְרָזָא דָּא יֵשׁ מֵאַיִן, מֵהַהוּא אַיִן עִלָּאָה דְּלָא אִתְיְדַע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל. וסוד זה יש מאין, מאותו אין העליון שלא נודע ולא נתפס כלל.
 
תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא דְּכֹלָּא שִׁעֵר שִׁעוּרִין, וְרָזָא דָּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא סָתִים בִּסְתִימוּ עֲבִיד מִילִין בְּדַרְגַּיְיהוּ. אֲבָל רָזָא דְּכֹלָּא בוא וראה בתחילת הכל שיער שיעורים וזה הסוד בוצינא דקרדינותא הסתום שבהעלם עשה הדברים במדריגותיהם. אבל סוד הכל "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), הָכָא אִשְׁתְּמוֹדָע רָזָא וַדַּאי. דְּהָא רְקִיעָא דָּא לְתַתָּא מִינֵּיהּ נָצִיץ נְצִיצוּ. כאן נודע הסוד בודאי שזה הרקיע הזה – למטה ממנו מנצץ התנוצצות. אִי תֵּימָא דְּהַהוּא נְצִיצוּ אִיהוּ מִלָּה אַחֲרִינָא בַּר מֵרְקִיעָא? לָאו הָכֵי. אֶלָּא רְקִיעָא דְּאִתְפְּשַׁט לְאַנְהָרָא דָּא נְצִיצוּ דִּילֵיהּ מָטֵי לְמַאן דְּחָמֵי לֵיהּ. ואם תשאל, שאותו התנוצצות הוא דבר אחר חוץ מהרקיע? לא כן אלה הרקיע שמתפשט להאיר – זו התנוצצות שלו המגיעה למי שרואה אותה. הָכִי אִינוּן סְפִירָן עִלָּאִין, דְּהָא נְצִיצוּ אִינוּן, דְּנָצִיץ מִמָּארֵי כֹּלָּא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין לְאִתְפַּשְׁטָא בְּכָל עָלְמִין. כך הן הספירות העליונות, שהרי ההתנוצצות הם, שמתנוצץ מאדון הכל לעשות מעשים שיתפשטו בכל העולמות.
 
נְצִיצוּ דָּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא אִלֵּין אִינוּן סְפִירָן וְכֹלָּא אִיהוּ חַד בְּיִחוּדָא חַד. התנוצצות זו שלמעלה מעל הכל – אלה הם הספירות, וכולם הם אחד ביחוד אחד. דְּהָא הַהוּא דִּלְגַו אִיהוּ דְּעָבִיד כֹּלָּא בְּחֶסֶד דִּין רַחֲמִים דִּבְהוּ מְנַהֵג עָלְמִין. שהרי ההוא שבפנים האין-סוף ב"ה, הוא שעושה הכל בחסד דין ורחמים שבהם מנהג העולמות. וּכְגַוְנָא דִרְקִיעָא לָהִיט בְּגַוְנוֹי וְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעַיְינִין, הָכִי הַהוּא עִלַּת עַל כֹּלָּא נָצִיץ נְצִיצוּ נְהִירוּ דִּילֵיהּ לְאִתְפַּשְׁטָא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין בְּעָלְמָא לְרַחֲמֵי אוֹ לְדִינָא. וכמו שהרקיע לוהט בגווניו ונראה לעינים – כך אותו עילת הכל מנצץ התנוצצות אורו שלו להתפשט ולעשות מעשים בעולם לרחמים או לדין. כְּדֵין לָהִיט נְצִיצוּ וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגָּא חֲדָא וְקָרֵינַן לֵיהּ כֶּתֶר. ואז לוהטת התנוצצות, ונודעת במדריגה אחת וקראנו לה כתר. לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ חָכְמָה. לוהט לצד אחר ונודע במדריגתו ונקראת בשם חכמה, לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ בִּינָה. לוהט לצד אחר ונודעת במדריגתה ונקראת בשם בינה. וְהָכִי כֻּלְהוֹ לְפוּם עוֹבְדִין דְּעָבֵיד הַהוּא סָתִים דִּלְגַו, נָצִיץ נְצִיצוּ לְבַר. וְכֹלָּא בִּתְחוּמָא קָאִים בְּגִין הַהוּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא דְּאָקִים מִילִין הָכֵי. וכך כולם לפי המעשים שעושה ההוא הסתום מבפנים האין סוף ב"ה מתנוצץ התנוצצות לבחוץ, והכל עומד בתחומו בגלל אותו בוצינא דקרדינותא שמעמיד הדברים כך.

תפילה ש"ג: מדין התגברות מדת הדין מתחזקים ע' אמות ומתגבר הכעס והזעם בעולם. ובכח י"ג תקוני דיקנא, ישקוט הדין מעל ישראל ויחול על ראשי הרשעים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. וַדַּאי, מָרָה חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת - כַּעַס דְּכָּבֵד שֶׁהֵם ע' אֻמּוֹת שֶׁתְּלוּיִם בּוֹ בְּיִצְחָק, שֶׁהֵם נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֱלֹהִים, וּבַעֲבוּרָם הַדִּין כּוֹעֵס. וּכְתִיב, "וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם", וּכְתִיב, "בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָּנַי רֶגַע מִמֵּךְ" - וּמִיָּד יַעֲקֹב יִתְעוֹרֵר לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" שֶׁהוּא יַיִן הַמְשֻׁמָּר, יַיִן הָרֶקַח, שֶׁמִּתְבַּסֵּם בְּמִתּוּק הָרֵיחַ שֶׁעוֹשֶׂה רֵיחַ נִיחוֹחַ, וּכְתִיב, "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ", וּמִיָּד יִשְׁקֹט הַדִּין מֵעָלֵינוּ. וּלְמִי יִתְעוֹרְרוּ הַדִּינִים? עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל, שֶׁהֲרֵי אָנוּ בְּיִחוּדְךָ מְקַוִּים בְּי"ג תִּקּוּנֵי דִיקְנָא שֶׁמְּמַתְּקִים הַדִּינִים, בָּהֶם, "וַיַּעֲבוֹר יְהוָֹה... וַיִּקְרָא", וֵאלֹהִים מִתְבַּסֵּם בָּהֶם בְּי"ג אוֹתִיּוֹת שֶׁלּוֹ אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, כְּחֶשְׁבּוֹן אֶחָ"ד. גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, וּמִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ש"ד: לעתיד ישובו לידי השכינה לבושי הכבוד שגזלה ממנה השפחה הרעה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שִׁפְחָה רָעָה לוֹבֶשֶׁת בִּגְדֵי קֹדֶשׁ שֶׁנָּטְלָה מִגְּבִירְתָהּ, וְנֶאֱמַר בָּהּ, "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָהּ", שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֶלָּא מַה שֶׁנּוֹטֶלֶת מִמֶּנָּה, וְעַתָּה נִרְאֵית כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל כָּל הָעוֹלָם, וְכַמָּה לְבוּשִׁים טְמֵאִים עָשְׂתָה לְאוֹתָם הַשַּׁמָּשִׁים שֶׁלָּהּ שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים לְפָנֶיהָ בְּכַמָּה מִינֵי טֻמְאָה, לְנֶגֶד בְּגָדִים קְדוֹשִׁים בִּגְדֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה מַלְבֶּשֶׁת לַכֹּהֲנִים קְדוֹשִׁים שֶׁלָּהּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַף אַתָּה תִּהְיֶה לוֹבֵשׁ בְּגָדִים לְנֶגְדָּהּ בְּסוֹד שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "מַדּוּעַ אָדוֹם לִלְבוּשֶׁךָ" וּבָהֶם תַּעֲשֶׂה בָּהּ נְקָמוֹת וְתָשִׁיב לְבוּשִׁים קְדוֹשִׁים לַשְּׁכִינָה, שֶׁיֵּאָמֵר בָּהּ, "לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלָיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ", מִיָּד לֹא יִהְיֶה שְׁלִיטָה בָּעוֹלָם אֶלָּא לַשְּׁכִינָה וּלְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בֶּן יָחִיד שֶׁלְּךָ, שֶׁיֵּאָמֵר בְּךָ, "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בְּאֶמֶת, תְּגַלֶּה לָנוּ יִחוּדְךָ וְתִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.