תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

מַאי נֵ"ר נַפְשָׁא רוּחָא, דְּנַפְשָׁא אִיהִי פְּתִילָה, רוּחָא דָא זֵיתָא, נִשְׁמָתָא נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם, אִיהִי פְּתִילָה (נ"א עַל שֵׁם דְּאִיהִי שׁוּתְּפָא דְּגוּפָא), רוּחָא דָא זֵיתָא. נִשְׁמָתָא "נֵר יְהֹוָ"ה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז), (אָדָם דְּאִיהִי אוֹר נֵר, נָהִיר בֵּיהּ אוֹרָיְיתָא דְּבִכְתָב, וְנִשְׁמָתָא דְּאִיהִי נֵר נָהִיר בָּהּ מִצְוָה. וּבְזִמְנָא דְּלֹא נְהִירִין בָּהּ אוֹר וְנֵר אִתְּמַר בְּנִשְׁמָתָא "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), וְאִתְּמַר בָּאָדָם "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג)).

וּמַאי נֵ"ר נַפְשָׁא רוּחָא, נ' נַפְשָׁא ר' רוּחָא, לָקֳבֵל תְּלַת קִטְרִין אִלֵּין, אִינוּן תְּלַת גַּוָּונִין, אֶשָּׁא אוּכְמָא חִוְורָא וּתְכֵלְתָּא. מָאן דְּנָטִיר "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז) בְּאוֹרַיְיתָא, בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה - לָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם, וְדָא אִיהוּ כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל. כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד כְּלָלָא דְכֻלְּהוּ - תְּכֵלֶת חָשׁוּךְ.

וּתְכֵלֶת דְּצִיצִית מִצְוָה, וּתְכֵלֶת לֵית בְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּגִין דְּאִיהוּ דוֹמֶה לְכָרְסַיָּא יַקִּירָא. גַּוָּונִין דִּשְׁרַגָּא אִינוּן לְבוּשִׁין לְנֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם, גַּוָּון אוּכַם דְּאִיהוּ טְחוֹל, כַּד מִתְלַבְּשַׁת תַּמָּן נַפְשָׁא בְּחוֹבִין, אִיהִי אָמְרַת "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), שְׁחַרְחֹרֶת בְּקַדְרוּתָא דְבָנַי, בְּדוֹחֲקָא דִלְהוֹן בַּעֲנִיּוּתָא דִלְהוֹן. קַדְרוּתָא וְלַיְצָנוּתָא וַעֲנִיּוּתָא מִטְּחוֹל נַפְקָא, כַּד נִשְׁמָתָא אֲסִירָא בָּהּ בְּגָלוּתָא, וְדָא אִיהוּ "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג), וּבְהַהוּא זִמְנָא טְחוֹל שׂוֹחֵק. וּלְזִמְנָא דְיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְנַטְלָא נוּקְמָא מִטְּחוֹל דְּאִיהִי שִׁפְחָה, "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק" (תהלים ב, ד), יִשְׂחָק אִיהוּ בְאִבּוּדָא דִלְהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י).

רִנָּ"ה אִיהוּ הַנֵּ"ר, אִיהוּ נָהָ"ר יוֹצֵא מֵעֵדֶן, וּמַאי נִיהוּ? מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה כְּחוּשְׁבַּן נָהָ"ר, נוּ"ן הֵ"א רֵי"שׁ, וְאִיהִי הַנֵּר הַמֵּאִיר לְאָדָם, וְעַל דָּא "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּ"ה" (משלי יא, י), וּבְהַהוּא זִמְנָא הַטְּחוֹל דְּשׂוֹחֵק אִתְאֲבִיד, וְאָז יִתְקַיַּים "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה" (תהלים קכו, ב) וַדַּאי, וְאָז "לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ" (משלי לא, יח), בְּגִין דְּטָעֲמָה "כִּי טוֹב סַחְרָהּ" (משלי ג, יד), וּבְהַהִיא זִמְנָא מִתְתַּקְנָא יְרוּשָׁלִַם דְּאִיהִי לִבָּא. לִבָּא אִיהוּ לַהַ"ב הַמִּזְבֵּחַ, יִכְבֶּ"ה בְּחוּשְׁבַּן הַלֵּ"ב, לַהַ"ב הֶבֶ"ל, "לֹא יִכְבֶּה" (משלי לא, יח) בְגָלוּתָא דְאִיהִי לַיְלָה, וְאִתְבְּנִיאַת עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב).

וְעוֹד מָרָה טְחוֹל כָּבֵד, אִינוּן גָּלוּתָא לְנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא כַּד גָּלַת בְּכָבֵד, אִתְּמַר בְּאֵבָרִים דְּאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא חֵילָהָא דִילָהּ, "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים" (שמות ה, ט). כַּד גָּלַת בְּמָרָה אִתְּמַר בָּהּ "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א, יד). כַּד גָּלַת בַּטְּחוֹל אִתְּמַר בָּהּ "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ" (שמות ו, ט), וַהֲווֹ צָוְוחִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי" (יונה ב, ג), וְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב, כג).

(דף נ ע"א) וְנִשְׁמָתָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה אִתְּמַר בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז), שְׁכִיבַת לְעַפְרָא. וַוי לֵיהּ לְבַר נַשׁ דְּנִשְׁמָתֵיהּ נְחִיתַת תְּחוֹת רַגְלוֹי, דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בְּמַזָּלֵיהּ "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם" (עמוס ה, ב), וְלֵית לֵיהּ עִלּוּי וְסִלּוּק אֶלָּא בִידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאָזִיל שְׁמָא קַדִּישָׁא לִימִינָא וְאוֹקִים לָהּ.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

מַאי נֵ"ר נַפְשָׁא רוּחָא, דְּנַפְשָׁא אִיהִי פְּתִילָה, רוּחָא דָא זֵיתָא, נִשְׁמָתָא נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם, מַה זֶּה נֵ"ר? נֶ'פֶשׁ ר'וּחַ. שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא פְתִילָה, (עַל שֵׁם שֶׁהִיא שֻׁתָּפָה בַּגּוּף) וְהָרוּחַ זֶה הַזַּיִת. הַנְּשָׁמָה, נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם. נִשְׁמָתָא "נֵר יְהֹוָ"ה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז), (אָדָם דְּאִיהִי אוֹר נֵר, נָהִיר בֵּיהּ אוֹרָיְיתָא דְּבִכְתָב, וְנִשְׁמָתָא דְּאִיהִי נֵר נָהִיר בָּהּ מִצְוָה הַנְּשָׁמָה, נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם. (אָדָם שֶׁהוּא אוֹר נֵר, מְאִירָה בּוֹ תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא נֵר, מְאִירָה בָּהּ מִצְוָה, וּבְזִמְנָא דְּלֹא נְהִירִין בָּהּ אוֹר וְנֵר אִתְּמַר בְּנִשְׁמָתָא "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), וְאִתְּמַר בָּאָדָם "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג)). וּבִזְמַן שֶׁאֵין מְאִירִים בָּהּ אוֹר וְנֵר, נֶאֱמַר בַּנְּשָׁמָה אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, וְנֶאֱמַר בָּאָדָם אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת).  וּמַאי נֵ"ר נַפְשָׁא רוּחָא, נ' נַפְשָׁא ר' רוּחָא, לָקֳבֵל תְּלַת קִטְרִין אִלֵּין, אִינוּן תְּלַת גַּוָּונִין, אֶשָּׁא אוּכְמָא חִוְורָא וּתְכֵלְתָּא וּמַה זֶּה נֵ"ר? נֶפֶשׁ רוּחַ, נ' נֶפֶשׁ, ר' רוּחַ, כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הַקְּשָׁרִים הַלָּלוּ הֵם שְׁלֹשָׁה גְוָנִים, אֵשׁ שְׁחוֹרָה, לְבָנָה וּתְכֵלֶת.  מָאן דְּנָטִיר "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז) בְּאוֹרַיְיתָא, בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה - לָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם, מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם בַּתּוֹרָה, בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, לֹא שׁוֹלֶטֶת עָלָיו אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם,  וְדָא אִיהוּ כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל. כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד כְּלָלָא דְכֻלְּהוּ - תְּכֵלֶת חָשׁוּךְ וְזֶהוּ כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל. הַכָּבֵד אֵשׁ אֲדֻמָּה, הַמָּרָה אֵשׁ יְרֻקָּה, טְחוֹל אֵשׁ שְׁחוֹרָה, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד הַכְּלָל שֶׁל כֻּלָּם, תְּכֵלֶת חֲשׁוּכָה.
 
וּתְכֵלֶת דְּצִיצִית מִצְוָה, וּתְכֵלֶת לֵית בְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּגִין דְּאִיהוּ דוֹמֶה לְכָרְסַיָּא יַקִּירָא, וּתְכֵלֶת שֶׁל צִיצִית - מִצְוָה, וּתְכֵלֶת, אֵין בַּצַּד הָאַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁהִיא דוֹמָה לַכִּסֵּא הַנִּכְבָּד, גַּוָּונִין דִּשְׁרַגָּא אִינוּן לְבוּשִׁין לְנֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם, גַּוָּון אוּכַם דְּאִיהוּ טְחוֹל, כַּד מִתְלַבְּשַׁת תַּמָּן נַפְשָׁא בְּחוֹבִין, אִיהִי אָמְרַת "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), צִבְעֵי הַנֵּר הֵם לְבוּשִׁים לְנֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם. צֶבַע שָׁחֹר, שֶׁהוּא טְחוֹל, כְּשֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת שָׁם הַנֶּפֶשׁ בַּחֲטָאִים, הִיא אוֹמֶרֶת אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת,  שְׁחַרְחֹרֶת בְּקַדְרוּתָא דְבָנַי, בְּדוֹחֲקָא דִלְהוֹן בַּעֲנִיּוּתָא דִלְהוֹן שְׁחַרְחֹרֶת בַּקַּדְרוּת שֶׁל בָּנַי, בַּדֹּחַק שֶׁלָּהֶם, בָּעֹנִי שֶׁלָּהֶם.  קַדְרוּתָא וְלַיְצָנוּתָא וַעֲנִיּוּתָא מִטְּחוֹל נַפְקָא, כַּד נִשְׁמָתָא אֲסִירָא בָּהּ בְּגָלוּתָא, וְדָא אִיהוּ "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג), וּבְהַהוּא זִמְנָא טְחוֹל שׂוֹחֵק קַדְרוּת וְלֵיצָנוּת וַעֲנִיּוּת יוֹצְאִים מִטְּחוֹל, כְּשֶׁנְּשָׁמָה אֲסוּרָה בָּהּ בַּגָּלוּת, וְזֶהוּ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן טְחוֹל שׂוֹחֵק, וּלְזִמְנָא דְיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְנַטְלָא נוּקְמָא מִטְּחוֹל דְּאִיהִי שִׁפְחָה, "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק" (תהלים ב, ד), יִשְׂחָק אִיהוּ בְאִבּוּדָא דִלְהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י). וְלֶעָתִיד שֶׁיָּבֹא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִטֹּל נְקָמָה מֵהַטְּחוֹל, שֶׁהִיא שִׁפְחָה, יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, הוּא יִשְׂחַק בָּאָבְדָן שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.
 
רִנָּ"ה אִיהוּ הַנֵּ"ר, אִיהוּ נָהָ"ר יוֹצֵא מֵעֵדֶן, וּמַאי נִיהוּ? רִנָּ"ה הוּא הַנֵּ"ר, הוּא נָהָ"ר יוֹצֵא מֵעֵדֶן, וּמַה הִיא?  מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה כְּחוּשְׁבַּן נָהָ"ר, נוּ"ן הֵ"א רֵי"שׁ, וְאִיהִי הַנֵּר הַמֵּאִיר לְאָדָם, מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּחֶשְׁבּוֹן נָהָ"ר, נוּ"ן הֵ"א רֵי"שׁ, וְהִיא הַנֵּר הַמֵּאִיר לָאָדָם,  וְעַל דָּא "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּ"ה" (משלי יא, י), וּבְהַהוּא זִמְנָא הַטְּחוֹל דְּשׂוֹחֵק אִתְאֲבִיד, וְאָז יִתְקַיַּים "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה" (תהלים קכו, ב) וַדַּאי, וְעַל זֶה, בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּ"ה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַטְּחוֹל שֶׁשּׂוֹחֵק נֶאֱבָד, וְאָז יִתְקַיֵּם אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה וַדַּאי,  וְאָז "לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ" (משלי לא, יח), בְּגִין דְּטָעֲמָה "כִּי טוֹב סַחְרָהּ" (משלי ג, יד), וּבְהַהִיא זִמְנָא מִתְתַּקְנָא יְרוּשָׁלִַם דְּאִיהִי לִבָּא וְאָז לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, בִּגְלַל שֶׁטָּעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן מִתְתַּקֶּנֶת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהִיא הַלֵּב, לִבָּא אִיהוּ לַהַ"ב הַמִּזְבֵּחַ, יִכְבֶּ"ה בְּחוּשְׁבַּן הַלֵּ"ב, לַהַ"ב הֶבֶ"ל, "לֹא יִכְבֶּה" (משלי לא, יח) בְגָלוּתָא דְאִיהִי לַיְלָה, הַלֵּב הוּא לַהַ"ב הַמִּזְבֵּחַ, יִכְבֶּ"ה בְּחֶשְׁבּוֹן הַלֵּ"ב, לַהַ"ב הֶבֶ"ל, לֹא יִכְבֶּה בַגָּלוּת שֶׁהוּא לַיְלָה, וְאִתְבְּנִיאַת עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב) וְנִבְנֵית עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַםִ יהו"ה. (מִי שֶׁשּׁוֹמֵר נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, לֹא שׁוֹלֶטֶת עָלָיו אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם, שֶׁהוּא כָּבֵד מָרָה וּטְחוֹל).
 
וְעוֹד מָרָה טְחוֹל כָּבֵד, אִינוּן גָּלוּתָא לְנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא וְעוֹד, מָרָה טְחוֹל וְכָבֵד, הֵן גָּלוּת לַנְּשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, שֶׁהִיא שְׁכִינָה, כַּד גָּלַת בְּכָבֵד, אִתְּמַר בְּאֵבָרִים דְּאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא חֵילָהָא דִילָהּ, "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים" (שמות ה, ט) כְּשֶׁגָּלְתָה בַכָּבֵד,   נֶאֱמַר בָּאֵיבָרִים, שֶׁהֵן הָעָם הַקָּדוֹשׁ, הַחַיִל שֶׁלָּהּ, תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים.  כַּד גָּלַת בְּמָרָה אִתְּמַר בָּהּ "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א, יד) כְּשֶׁגּוֹלָה בְמָרָה נֶאֱמַר בָּהּ וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם.  כַּד גָּלַת בַּטְּחוֹל אִתְּמַר בָּהּ "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ" (שמות ו, ט), וַהֲווֹ צָוְוחִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי" (יונה ב, ג), כְּשֶׁגּוֹלָה בַטְּחוֹל נֶאֱמַר בָּהּ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ, (שֶׁהָיָה בְּבִטְנָהּ, וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁהָיְתָה בַטְּחוֹל), וְהָיוּ צוֹעֲקִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי,   וְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב, כג) וְנֶאֱמַר בָּהֶם וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִי"ם מִן הָעֲבוֹדָה.
(דף נ ע"א) וְנִשְׁמָתָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה אִתְּמַר בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז), שְׁכִיבַת לְעַפְרָא וְהַנְּשָׁמָה בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה נֶאֱמַר בָּהּ וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב, שׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר.  וַוי לֵיהּ לְבַר נַשׁ דְּנִשְׁמָתֵיהּ נְחִיתַת תְּחוֹת רַגְלוֹי, דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בְּמַזָּלֵיהּ "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם" (עמוס ה, ב), אוֹי לְאָדָם שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹרֶדֶת תַּחַת רַגְלָיו, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בְּמַזָּלוֹ נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם,  וְלֵית לֵיהּ עִלּוּי וְסִלּוּק אֶלָּא בִידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאָזִיל שְׁמָא קַדִּישָׁא לִימִינָא וְאוֹקִים לָהּ וְאֵין לוֹ עִלּוּי וְהִתְעַלּוּת אֶלָּא בְיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוֹלֵךְ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לְיָמִין וּמֵקִים אוֹתָהּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וּתְלַת

(דף קד' עמוד א') וְעוֹד, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בְּזִמְנָא דְּיִתְגְּלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. דְּכֻלְּהוּ נְהוֹרִין עִלָּאִין יִתְגַּלּוּן לְתַתָּא לְאַתְקְפָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, דְּלָא יִדְחֲלוּן בְּאִינוּן חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא דִּזְמִינִין לְמִיהְוֵי בְּאִינוּן י"ב יַרְחִין.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין זְמִינִין אִינוּן לְאִתְתַּקְּנָא בְּאִינוּן י"ב יַרְחִין, מִגּוֹ אִינוּן חֲבָלִין וַדַּאי. וּלְבָתַר כֻּלְהוֹ יִתְגַּלּוּן בִּנְהוֹרָא סַגִּי וְתַקִּיפָא. כְּדֵין "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה" (דברים לג, כט) שְׁמָא שְׁלִים בְּכָל אַתְוָן דִּילֵיהּ. כְּדֵין יִפְקוּן מִגּוֹ גָּלוּתָא בְּכַמָּה עִטְרִין תִּיקּוּנִין עִלָּאִין. וְכַמָּה קְרֵבִין יַגִּיחוּן בַּהֲדֵי אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְיִתַּבְּרוּן לוֹן לְגַמְרֵי. וְכֹלָּא בְּתִיקּוּנִין אִלֵּין דְּאִתְתַּקְּנוּ מִגּוֹ אִינוּן חֲבָלִין דְּאִתְמָרוּ. וּלְבָתַר כֹּלָּא "וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וְעָלְמָא דְּאָתֵי.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר לְיַעֲקֹב, בְּרָא רְחִימָא, קוּם הָשַׁתָּא וְאִתְּעַר מִילִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּהַשְׁתָּא ו' אִתְגַּלִיאַת בְּךָ, דִּכְתִיב בַּהּ "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" (ויקרא כו, מב). דְּיַעֲקֹב אִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי קָטֹן הוּא" (עמוס ז, ב) וְיִשְׂרָאֵל אִיהוּ גָּדוֹל. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא יִשְׂרָאֵל (דף קד' עמוד ב')  יִתְגַּלֵּי וַדַּאי, דְּבֵיהּ "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים" (בראשית לב, כט) וְכוּ'. וְאִי תֵּימָא דְּיַעֲקֹב לָא אִתְחָזֵי? אֶלָּא יַעֲקֹב גַּרְמֵיהּ בְּתִיקּוּנָא יִתְהַדֵּר בְּהַאי ו' דְּאִתְגַּלְּיָא בֵּיהּ. וְרָזָא דָּא "לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב" (ישעיהו כט, כב) וְכוּ'.

קָם יַעֲקֹב בְּחִירָא וְאָמַר, וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא וּבְהוּ יִתְתַּקְּפוּן יִשְׂרָאֵל. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ" (ישעיהו א, כה). מַאי וְאָשִׁיבָה? אֶלָּא בַּר מִיָּד הַנְּטוּיָה בְּגָלוּתָא, "וְאָשִׁיבָה יָדִי" וַדַּאי לְאַתְקְפָא לְהוּ. וְעוֹד, "וְאָשִׁיבָה" כַּמָּה זִמְנִין, זִמְנָא בָּתַר זִמְנָא. דְּכַמָּה דַּרְגִּין יִתְעָרוּן בְּהַהוּא זִמְנָא לְאִתְתַּקְּנָא. וְכַמָּה עַקְתִּין מָטָאן בְּגִין דָּא לְיִשְׂרָאֵל עַד דְּיִתְתַּקְּנוּן מִילִין. כְּדֵין "יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק" (ישעיהו א, כו), בְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא. לְבָתַר "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כז), בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד מִסִּטְרָא דִּימִינָא, "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל".

קָם אַבְרָהָם תִנְיָנוּת וְאָמַר, וַדַּאי כַּמָּה זִמְנִין תִּתְעַר יָד הַחֲזָקָה, וְכֻלְהוֹ יִתְחַבְּרוּן לְאַגָּחָא קְרָבָא לְבָתַר בְּכֻלְהוֹ אוּמִין בְּגוֹג רַשִׁיעָא. וְאִתְּמָר בֵּיהּ "וְאֶת יָדִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָהֶם" (יחזקאל לט, כא). כְּדֵין "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם" (יחזקאל לח, כב). דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין דְּעָבְרוּ בְּדִינָא עַל יִשְׂרָאֵל - חַד חַד כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא יִתְחַבְּרוּן לָקֳבֵל גּוֹג רַשִׁיעָא. וְכָל סְטַר אַחֲרָא יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא בְּהַהוּא זִמְנָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", לְבָתַר כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא לְאַנְהָרָא עַל יִשְׂרָאֵל. כְּדֵין "וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וּתְלַת

> בי"ב חודשי חבלי משיח נתקנים המדרגות לחזק את ישראל, ולהכין הארתם וגילויים בגאולה

(דף קד' עמוד א') וְעוֹד, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בְּזִמְנָא דְּיִתְגְּלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. זה בזמן שיתגלה מלך המשיח, דְּכֻלְּהוּ נְהוֹרִין עִלָּאִין יִתְגַּלּוּן לְתַתָּא לְאַתְקְפָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, דְּלָא יִדְחֲלוּן בְּאִינוּן חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא דִּזְמִינִין לְמִיהְוֵי בְּאִינוּן י"ב יַרְחִין. שכל אותם אורות עליונים יגלו למטה לחזק את ישראל, שלא יפחדו מאלו חבלי משיח שעתידים להיות במשך שנים עשר חודשים.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין זְמִינִין אִינוּן לְאִתְתַּקְּנָא בְּאִינוּן י"ב יַרְחִין, מִגּוֹ אִינוּן חֲבָלִין וַדַּאי. שהרי כל מהדרגות העליונות עתידים להתקן באלו שנים עשר החודשים, מתוך אלו חבלי משיח ודאי. וּלְבָתַר כֻּלְהוֹ יִתְגַּלּוּן בִּנְהוֹרָא סַגִּי וְתַקִּיפָא. ואחריהם, כולם יתגלו באור גדול ותקיף, ואז כְּדֵין "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה" (דברים לג, כט) שְׁמָא שְׁלִים בְּכָל אַתְוָן דִּילֵיהּ. שיהיה שם הוי"ה ב"ה שלם בכל אותיותיו. כְּדֵין יִפְקוּן מִגּוֹ גָּלוּתָא בְּכַמָּה עִטְרִין תִּיקּוּנִין עִלָּאִין. ואז יצאו מתוך הגלות בכמה כתרים ותיקונים עליונים. וְכַמָּה קְרֵבִין יַגִּיחוּן בַּהֲדֵי אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְיִתַּבְּרוּן לוֹן לְגַמְרֵי. ויעשו כמה מלחמות באלו האומות עובדי עבודה זרה, וישברו אותם לגמרי, וְכֹלָּא בְּתִיקּוּנִין אִלֵּין דְּאִתְתַּקְּנוּ מִגּוֹ אִינוּן חֲבָלִין דְּאִתְמָרוּ. והכל בתיקונים האלה שנתקנים בתוך זמן אלו החבלים שנאמרו. ואחרי הכל וּלְבָתַר כֹּלָּא "וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

> יעקב מתחזק ונתקן בתוקף ו' מידתו, לגלות מדרגת ישראל

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר לְיַעֲקֹב, בְּרָא רְחִימָא, קם אברהם אבינו סבא חסידא ואמר ליעקב אבינו, בן אהוב, קוּם הָשַׁתָּא וְאִתְּעַר מִילִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּהַשְׁתָּא ו' אִתְגַּלִיאַת בְּךָ, דִּכְתִיב בַּהּ קום עכשיו ועורר הדברים לפני השכינה, שעכשיו אות ו' שהיא אות אמת - מידת יעקב מתגלה בך, שנאמר "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" (ויקרא כו, מב). דְּיַעֲקֹב אִתְּמָר בֵּיהּ שיעקב נאמר בו "כִּי קָטֹן הוּא" (עמוס ז, ב) וְיִשְׂרָאֵל אִיהוּ גָּדוֹל. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא (דף קד' עמוד ב')  יִשְׂרָאֵל יִתְגַּלֵּי וַדַּאי, אבל בזמן הגאולה תתגלה מדריגת ישראל ודאי, שבו דְּבֵיהּ "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים" (בראשית לב, כט) וְכוּ'. וְאִי תֵּימָא דְּיַעֲקֹב לָא אִתְחָזֵי?  ואם תתמה שמדריגת יעקב לא תראה? אֶלָּא יַעֲקֹב גַּרְמֵיהּ בְּתִיקּוּנָא יִתְהַדֵּר בְּהַאי ו' דְּאִתְגַּלְּיָא בֵּיהּ. אלא יעקב עצמו יתוקן שוב בזו ה-ו' שתתגלה בו בגאולה ותתעלה מדריגתו, וזה סוד, וְרָזָא דָּא "לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב" (ישעיהו כט, כב) וְכוּ'.

> יחוד קבו"ש יחזק ויתקן את ישראל, ותתעורר היד החזקה לנקום ולאבד את אומות העולם וגוג

קָם יַעֲקֹב בְּחִירָא בחיר האבות וְאָמַר, וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא, בזמן חבלי משיח, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא וּבְהוּ יִתְתַּקְּפוּן יִשְׂרָאֵל. שקב"ה ושכינתא יתחברו כאחד, ומכח היחוד הזה יתחזקו ישראל, ועל זה סוד כתוב, עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ" (ישעיהו א, כה). מַאי וְאָשִׁיבָה? אֶלָּא בַּר מִיָּד הַנְּטוּיָה בְּגָלוּתָא, אלא חוץ מזו היד הנטויה בגלות המצילה את ישראל מהגוים, וע"כ אמר "וְאָשִׁיבָה יָדִי" וַדַּאי לְאַתְקְפָא לְהוּ, ודאי יוסיף עליה לחזק אותם. וְעוֹד, "וְאָשִׁיבָה" כַּמָּה זִמְנִין, זִמְנָא בָּתַר זִמְנָא. "ואשיבה" בכמה זמנים, פעם אחרי פעם, דְּכַמָּה דַּרְגִּין יִתְעָרוּן בְּהַהוּא זִמְנָא לְאִתְתַּקְּנָא. שכמה מדרגות יתעוררו באותו הזמן להיתקן, וְכַמָּה עַקְתִּין מָטָאן בְּגִין דָּא לְיִשְׂרָאֵל עַד דְּיִתְתַּקְּנוּן מִילִין. וכמה צרות באות בגלל זה לישראל, עד שיתוקנו הדברים, ואז כְּדֵין "יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק" (ישעיהו א, כו), בְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא מצד שמאל. ואחר כך, לְבָתַר "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כז), בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד מִסִּטְרָא דִּימִינָא, מצד ימין, "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל".

קָם אַבְרָהָם תִנְיָנוּת פעם שניה וְאָמַר, וַדַּאי כַּמָּה זִמְנִין תִּתְעַר ודאי כמה פעמים תתעורר יָד הַחֲזָקָה, וְכֻלְהוֹ יִתְחַבְּרוּן לְאַגָּחָא קְרָבָא לְבָתַר בְּכֻלְהוֹ אוּמִין בְּגוֹג רַשִׁיעָא. וכל אותם הפעמים יתחברו אחר כך לערוך מלחמה בכל האומות ובגוג הרשע, שנאמר בו וְאִתְּמָר בֵּיהּ "וְאֶת יָדִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָהֶם" (יחזקאל לט, כא) "ואת ידי" זו היד החזקה. כְּדֵין ואז "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם" (יחזקאל לח, כב). דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין דְּעָבְרוּ בְּדִינָא עַל יִשְׂרָאֵל - חַד חַד כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא יִתְחַבְּרוּן לָקֳבֵל גּוֹג רַשִׁיעָא. שכל אותם מדרגות הדין שעברו על ישראל - אחד אחד, כדי שיוכלו לעמוד בהם, כולם כאחד יתחברו להיות דין קשה נגד גוג הרשע, כדי לכלותו, וְכָל סְטַר אַחֲרָא יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, וכל הסטרא אחרא תתבטל מן העולם, באותו הזמן בְּהַהוּא זִמְנָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", לְבָתַר כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא לְאַנְהָרָא עַל יִשְׂרָאֵל. ואח"כ כל אותן המדריגות יתחברו כאחד להאיר את ישראל, ואז כְּדֵין "וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן: אשרי חלקם.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קס"ג: מצד שהקב"ה מייחד שמו על ישראל, גורמים ישראל לגלוי רצון בכל העולמות וממנה יושע.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. רְצֵה בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם גּוֹרְמִים לְפָנֶיךָ גִּלּוּי רָצוֹן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מַה שֶׁאֵין עוֹשִׂים שְׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בַּחֹשֶׁךְ, הֲרֵי אֵין רְצוֹנְךָ מֵאִיר בָּהֶם וְ-רָצוֹן זֶהוּ שְׁמ"וֹ, שֶׁאֵין הַקָבָּ"ה מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הָרָעָה אֶלָּא שֶׁאַתָּה נוֹתֵן רְשׁוּת וְהָאֻמּוֹת מִתְקַיְּמִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אַתָּה רוֹצֶה בָּהֶם וּלְפִיכָךְ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מִתְקַבְּצִים לְפָנֶיךָ רָצוֹן שֶׁלְּךָ מִתְעוֹרֵר לִקְרָאתָם, דִּכְתִיב "וַאֲנִי תְּפִלָּתִי לְךָ יְהוָֹה עֵת רָצוֹן" שֶׁאַתָּה מְיַחֵד שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם", לְפִי שֶׁהֵם אֶחָד, דִּכְתִיב "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". אֲבָל אוּמוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם מִצַּד הַפֵּרוּד לְפִיכָךְ אֵין שִׁמְךָ מִתְיַחֵד עֲלֵיהֶם. וּבְשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְהִתְפַּלֵּל הֲרֵי שְׁלִיחַ צִיבּוּר אֶחָד, נַעֲשֶׂה פֶּה אֶחָד לְכֻלָּם, לְפִי שֶׁהֵם בְּסוֹד הַיִּחוּד וְאָז נוֹדָע שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, מִיָּד רָצוֹן זֶה מִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּלֶּה אֶלָּא בְּיִחוּד, וְזֶה עֵת רָצוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִים, וַהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁהֵם מְגַלִּים רָצוֹן זֶה כֵּן תִּהְיֶה תְּפִלָּתָם רְצוּיָה לְפָנֶיךָ וְתַהֲפֹךְ לָהֶם צָרָ"ה לְ-רְצֵ"ה, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", דִּכְתִיב "עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" שֶׁהִיא יַעֲקֹב, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וַדַּאי, שֶׁהוּא מְיַחֵד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּי"ב שְׁבָטִים שֶׁלּוֹ וְהוּא עַל גַּבֵּיהֶם כְּמִנְיַן אֶחָ"ד, וְעַל כֵּן הוּא יוּכַל לְגַלּוֹת רָצוֹן זֶה וְשֵׁם זֶה לְהִתְיַחֵד עֲלֵיהֶם. "עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" וַדַּאי, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בְּכֹחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב דִּכְתִיב בּוֹ "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה". שֶׁלְּפִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה עֵת צָרָה זֶה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּסוֹף הַיָּמִים לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה" - קִוִּיתִי דַּיְקָא, לְפִי שֶׁ"עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב", וּלְפִי שֶׁיִּהְיֶה נוֹשַׁע מִמֶּנָּה מִצַּד אִימָא שֶׁהִיא יְשׁוּעָה אָמַר "לִישׁוּעָתְךָ" - וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. וְיִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ תָּמִיד וְכֵן יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן (א"א) וּמִיָּד "וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", "עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.