Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְעוֹד, רִבּוֹן עָלְמָא, קַבֵּל דּוֹרוֹנָא דִלְהוֹן, דְּאִיהִי מַתָּנָה טוֹבָה דְסָלְקָא עֲלַיְיהוּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ 'מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ', אִלֵּין אִינוּן דַּהֲווֹ עָבְדִין צְדָקָה עִמָּהּ, דְּאִיהִי צ' תִּשְׁעִין אֲמֵנִים, ד' אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת, ק' מֵאָה בִרְכָאָן, ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, מִיָּד "וִידֵי אָדָם" (יחזקאל א, ח) דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, הֲווֹ נָפְקִין מֵאָדָם דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לְקַבְּלָא דוֹרוֹנָא דִלְהוֹן, וְיָהֲבִין לֵיהּ לְמַלְכָּא. דְּאִלֵּין, דְּלָא עָבְדִין גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם שְׁכִינְתֵּיהּ בְּגָלוּתָא וְאִינוּן קַמְצָנִין לְגַבָּהּ - דּוֹרוֹנָא דִלְהוֹן לְכַלְבָּא אִתְמַסַּר, וְדוֹרוֹנָא דִשְׁכִינְתָּא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בְּגִינָהּ מֵהַהוּא חָבִיב דְּאִית לֵיהּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה" (דברים ו, ה) וְגוֹ', בְּהַהוּא דְאִיהוּ חָבִיב עֲלָךְ.

(דף לז ע"ב) בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה חֵיוָון פָּתְחִין יְדַיְיהוּ, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, ח), יָהֲבֵי דוֹרוֹנָא לְנִשְׁמָתָא דְהַהוּא בַר נַשׁ, מִכַּמָּה מַתְּנָן טָבִין, מִכַּמָּה דַרְגִּין דִּנְבוּאָה, וְעַל כֻּלְּהוּ יְהִיבַת לֵיהּ שְׁכִינְתָּא מַתְּנָן, דְּאִתְּמַר בָּהּ 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', בְּגִין דְּמַתַּת אֱלֹהִים הִיא, וְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וְכוּ', יְהִיב לֵיהּ כַּמָּה מַתְּנָן טָבִין, וּפַרְנָסָה לְנִשְׁמָתֵיהּ וּלְגוּפֵיהּ, וְכֻלְּהוּ דְעָאלִין, כַּד נָפְקִין מִבֵּי מַלְכָּא, יָהֲבִין תְּלַת פְּסִיעָן לַאֲחוֹרָא, דְלָא חָזְרִין כִּתְפַיְיהוּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְלֵית דּוֹרוֹנָא חֲבִיבָא קֳדָם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדוֹרוֹנָא דִשְׁכִינְתָּא.

זַכָּאִין אִינוּן דְּרוֹעִין דְּסָלְקִין לָהּ לְגַבֵּיהּ, תְּפִלִּין עַל יְדַיְיהוּ וְעַל רֵישַׁיְיהוּ, זַכָּאִין אִינוּן רַגְלִין וְגוּפָא וִידַיִן וְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, דְּבֵיהּ סָלִיק דּוֹרוֹנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְלֵית דּוֹרוֹנָא חֲבִיבָא קֳדָם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדוֹרוֹנָא דִשְׁכִינְתָּא, זַכָּאָה אִיהוּ אֵבֶר דְּעָבִיד בֵּיהּ מִצְוָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִבְגִינָהּ נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשַׁרְיָיא בְּכָל אֵבֶר דִּילֵיהּ, וְעַל הַאי בַּר נַשׁ מַכְרִיזִין לְעֵילָא, 'הָבוּ יְקָר לְדִיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא'.
(דף לז ע"ב) בְּרֵישׁ הוּרְמָנוּ דְמַלְכָּא, בּוֹצִינָא דְקַרְדִּינוּתָא, לָא חִוָּור וְלָא סוּמָק וְלָא יָרוֹק וְלָא אוּכָּם כְּלָל. וְהַאי בּוֹצִינָא אִיהוּ קַו הַמִּדָּה, דְאִיהוּ אִתְלַבַּשׁ בְּאַוִּירָא, וְכַד אִיהִי בְאַוִּירָא. אִיהִי סְתִימָא וְלָא אִתְחַזְיָיא כְלָל, וְכַד אִתְפַּשְּׁטַת לְאִתְגַּלְיָא, נָפִיק מֵהַאי אַוִּירָא נְקוּדָה חֲדָא, וּמַה דְּאִשְׁתָּאַר אִיהוּ אוֹר, וְהַאי אִיהוּ אוֹר קַדְמָאָה דְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), יְהִי י' אַוִּיר, וְרָזָא דָא לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמַסַּר.

וְהַאי נְקוּדָה בָתַר דְּאִתְפַּשַּׁט מֵהַאי אוֹר, אִתְלַבְּשַׁת בְּגַּוָּונִין אַרְבַּע בְּהֵיכָלָא עִלָּאָה, וּמָאי אִיהִי בּ וַעֲלָהּ אִתְּמַר "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" (משלי כד, ג), וְרָזָא דְהַאי נְקוּדָה אִיהִי מָדִיד חָמֵשׁ גַּוָּונִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְדָא אָ, "וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן" (ישעיהו מ, יב) וְדָא אִ, "וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ" (ישעיהו מ, יב) וְדָא אְ, "וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים" (ישעיהו מ, יב) וְדָא אֵ, "וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (ישעיהו מ, יב) וְדָא אֻ, דָּא סָלִיק בְּאַוִּירָא, וְדָא אָזִיל לְצָפוֹנָא, וְדָא לְדָרוֹמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן" (קהלת א, ו), תְּרֵין אָחֳרָנִין "סוֹבֵב סֹבֵב" (קהלת א, ו) לְגַבֵּי מִזְרָח וּמַעֲרָב, דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ נְקוּדֵי כְּגַלֵּי יַמָּא, דָּא סָלִיק וְדָא נָחִית.

וְעוֹד, רִבּוֹן עָלְמָא, קַבֵּל דּוֹרוֹנָא דִלְהוֹן, דְּאִיהִי מַתָּנָה טוֹבָה דְסָלְקָא עֲלַיְיהוּ, וְעוֹד, רִבּוֹן הָעוֹלָם, קַבֵּל אֶת הַדּוֹרוֹן שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִיא מַתָּנָה טוֹבָה שֶׁעוֹלָה עֲלֵיהֶם,  דְּאִתְּמַר בָּהּ 'מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ,  אִלֵּין אִינוּן דַּהֲווֹ עָבְדִין צְדָקָה עִמָּהּ, אֵלּוּ הֵם שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים צְדָקָה עִמָּהּ,  דְּאִיהִי צ' תִּשְׁעִין אֲמֵנִים, ד' אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת, ק' מֵאָה בִרְכָאָן, ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, שֶׁהִיא צ' תִּשְׁעִים אֲמֵנִים, ד' אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת, ק' מֵאָה בְרָכוֹת, ה' חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה.  מִיָּד "וִידֵי אָדָם" (יחזקאל א, ח) דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, מִיָּד וִידֵי אָדָם, שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה,  הֲווֹ נָפְקִין מֵאָדָם דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לְקַבְּלָא דוֹרוֹנָא דִלְהוֹן, וְיָהֲבִין לֵיהּ לְמַלְכָּא הָיוּ יוֹצְאִים מֵאָדָם שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי לְקַבֵּל אֶת הַדּוֹרוֹן שֶׁלָּהֶם, וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ. דְּאִלֵּין, דְּלָא עָבְדִין גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם שְׁכִינְתֵּיהּ בְּגָלוּתָא וְאִינוּן קַמְצָנִין לְגַבָּהּ - דּוֹרוֹנָא דִלְהוֹן לְכַלְבָּא אִתְמַסַּר, שֶׁאֵלּוּ שֶׁלֹּא עוֹשִׂים גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם שְׁכִינָתוֹ בַגָּלוּת, וְהֵם קַמְּצָנִים אֵלֶיהָ, הַדּוֹרוֹן שֶׁלָּהֶם נִמְסָר לְכֶלֶב, וְדוֹרוֹנָא דִשְׁכִינְתָּא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בְּגִינָהּ מֵהַהוּא חָבִיב דְּאִית לֵיהּ, וְאֶת הַדּוֹרוֹן שֶׁל הַשְּׁכִינָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילָהּ מֵאוֹתוֹ חָבִיב שֶׁיֵּשׁ לוֹ,  כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה" (דברים ו, ה) וְגוֹ', בְּהַהוּא דְאִיהוּ חָבִיב עֲלָךְ. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וְאָהַבְתָּ אֵת יהו"ה וְגוֹמֵר, בְּאוֹתוֹ שֶׁהוּא חָבִיב עָלֶיךָ.

(דף לז ע"ב) בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה חֵיוָון פָּתְחִין יְדַיְיהוּ, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, ח)בְּאוֹתוֹ זְמַן כַּמָּה חַיּוֹת פּוֹתְחוֹת יְדֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, יָהֲבֵי דוֹרוֹנָא לְנִשְׁמָתָא דְהַהוּא בַר נַשׁ, מִכַּמָּה מַתְּנָן טָבִין, מִכַּמָּה דַרְגִּין דִּנְבוּאָה, נוֹתְנוֹת דּוֹרוֹן לַנְּשָׁמָה שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם מִכַּמָּה מַתָּנוֹת טוֹבוֹת, מִכַּמָּה דְּרָגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, וְעַל כֻּלְּהוּ יְהִיבַת לֵיהּ שְׁכִינְתָּא מַתְּנָן, דְּאִתְּמַר בָּהּ 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', וְעַל כֻּלָּם נוֹתֶנֶת לוֹ הַשְּׁכִינָה מַתָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, בְּגִין דְּמַתַּת אֱלֹהִים הִיא, וְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וְכוּ', יְהִיב לֵיהּ כַּמָּה מַתְּנָן טָבִין, וּפַרְנָסָה לְנִשְׁמָתֵיהּ וּלְגוּפֵיהּ, מִשּׁוּם שֶׁמַּתַּת אֱלֹהִי"ם הִיא, וְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וְכוּ', נוֹתֵן לוֹ כַּמָּה מַתָּנוֹת טוֹבוֹת וּפַרְנָסָה לְנִשְׁמָתוֹ וּלְגוּפוֹ, וְכֻלְּהוּ דְעָאלִין, כַּד נָפְקִין מִבֵּי מַלְכָּא, יָהֲבִין תְּלַת פְּסִיעָן לַאֲחוֹרָא, וְכֻלָּם שֶׁנִּכְנָסִים, כְּשֶׁיּוֹצְאִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, נוֹתְנִים שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לְאָחוֹר,  דְלָא חָזְרִין כִּתְפַיְיהוּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְלֵית דּוֹרוֹנָא חֲבִיבָא קֳדָם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדוֹרוֹנָא דִשְׁכִינְתָּא שֶׁלֹּא מַחֲזִירִים כִּתְפֵיהֶם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין דּוֹרוֹן חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדוֹרוֹן שֶׁל הַשְּׁכִינָה.
 
 זַכָּאִין אִינוּן דְּרוֹעִין דְּסָלְקִין לָהּ לְגַבֵּיהּ, תְּפִלִּין עַל יְדַיְיהוּ וְעַל רֵישַׁיְיהוּ, אַשְׁרֵי אוֹתָן זְרוֹעוֹת שֶׁמַּעֲלוֹת אוֹתָהּ אֵלָיו, תְּפִלִּין עַל יְדֵיהֶם וְעַל רֹאשָׁם.  זַכָּאִין אִינוּן רַגְלִין וְגוּפָא וִידַיִן וְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, דְּבֵיהּ סָלִיק דּוֹרוֹנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַשְׁרֵי אוֹתָן רַגְלַיִם וְגוּף וְיָדַיִם וְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, שֶׁבּוֹ עוֹלֶה דוֹרוֹן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  דְלֵית דּוֹרוֹנָא חֲבִיבָא קֳדָם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדוֹרוֹנָא דִשְׁכִינְתָּא, שֶׁאֵין דּוֹרוֹן חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ הַדּוֹרוֹן שֶׁל הַשְּׁכִינָה.  זַכָּאָה אִיהוּ אֵבֶר דְּעָבִיד בֵּיהּ מִצְוָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִבְגִינָהּ נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשַׁרְיָיא בְּכָל אֵבֶר דִּילֵיהּ, אַשְׁרֵי הָאֵיבָר שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ מִצְוָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבִּגְלָלָהּ יוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁרוֹת בְּכָל אֵיבָר שֶׁלּוֹ,  וְעַל הַאי בַּר נַשׁ מַכְרִיזִין לְעֵילָא, 'הָבוּ יְקָר לְדִיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא' וְעַל הָאִישׁ הַזֶּה מַכְרִיזִים לְמַעְלָה, תְּנוּ כָבוֹד לִדְמוּת הַמֶּלֶךְ. (כאן חסר והוא בתיקונים).
 (דף לז ע"ב) בְּרֵישׁ הוּרְמָנוּ דְמַלְכָּא, בּוֹצִינָא דְקַרְדִּינוּתָא, לָא חִוָּור וְלָא סוּמָק וְלָא יָרוֹק וְלָא אוּכָּם כְּלָל בְּרֹאשׁ רְצוֹן הַמֶּלֶךְ, הַנִּיצוֹץ הַקָּשֶׁה, לֹא לָבָן וְלֹא אָדֹם וְלֹא יָרֹק וְלֹא שָׁחֹר כְּלָל,  וְהַאי בּוֹצִינָא אִיהוּ קַו הַמִּדָּה, דְאִיהוּ אִתְלַבַּשׁ בְּאַוִּירָא, וְהַמְּנוֹרָה הַזּוֹ הִיא קַו הַמִּדָּה, שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ בָּאֲוִיר, וְכַד אִיהִי בְאַוִּירָא, אִיהִי סְתִימָא וְלָא אִתְחַזְיָיא כְלָל, וּכְשֶׁהִיא בָּאֲוִיר, הִיא נִסְתֶּרֶת וְלֹא נִרְאֵית כְּלָל,  וְכַד אִתְפַּשְּׁטַת לְאִתְגַּלְיָא, נָפִיק מֵהַאי אַוִּירָא נְקוּדָה חֲדָא, וּכְשֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת לְהִתְגַּלּוֹת, יוֹצֵאת מֵהָאֲוִיר הַזֶּה נְקֻדָּה אַחַת,  וּמַה דְּאִשְׁתָּאַר אִיהוּ אוֹר, וְהַאי אִיהוּ אוֹר קַדְמָאָה דְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאָר הוּא אוֹר, וְזֶהוּ הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), יְהִי י' אַוִּיר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר. יְהִי י' אֲוִיר, וְרָזָא דָא לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמַסַּר וְסוֹד זֶה נִמְסָר לְחַכְמֵי הַלֵּב.
 
 תִּקּוּנָא תַּמְנֵי סְרֵי תִּקּוּן  שְׁמוֹנָה עָשָׂר
 וְהַאי נְקוּדָה בָתַר דְּאִתְפַּשַּׁט מֵהַאי אוֹר, וְהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ, אַחַר שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה מֵהָאוֹר הַזֶּה, בּ, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת.  אִתְלַבְּשַׁת בְּגַּוָּונִין אַרְבַּע בְּהֵיכָלָא עִלָּאָה, הִתְלַבְּשָׁה בְּאַרְבָּעָה גְוָנִים בַּהֵיכָל הָעֶלְיוֹן,  וּמָאי אִיהִי? וּמַה הִיא? וְרָזָא דְהַאי נְקוּדָה אִיהִי מָדִיד חָמֵשׁ גַּוָּונִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְסוֹד הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ, הִיא מוֹדֶדֶת חֲמִשָּׁה גְוָנִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר מִי מָדַד בְּשָׁעֲלוֹ מַיִם, וְדָא אָ, "וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן" (ישעיהו מ, יב) וְדָא אִ, "וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ" (ישעיהו מ, יב) וְדָא אְ, "וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים" (ישעיהו מ, יב) וְדָא אֵ, "וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (ישעיהו מ, יב) וְדָא אֻ, וְזֶה אָ, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְזוֹ אִ, וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְדָא אְ (נ"א אֹ), וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וְזוֹ אֵ, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם, וְזֶה אֻ.  דָּא סָלִיק בְּאַוִּירָא, וְדָא אָזִיל לְצָפוֹנָא, וְדָא לְדָרוֹמָא, זֶה עוֹלֶה בָּאֲוִיר, וְזֶה הוֹלֵךְ לַצָּפוֹן וְזֶה לַדָּרוֹם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן" (קהלת א, ו), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן.  תְּרֵין אָחֳרָנִין "סוֹבֵב סֹבֵב" (קהלת א, ו) לְגַבֵּי מִזְרָח וּמַעֲרָב, דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ נְקוּדֵי כְּגַלֵּי יַמָּא, דָּא סָלִיק וְדָא נָחִית שְׁנֵי אֲחֵרִים סוֹבֵב סוֹבֵב אֶל מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁכָּל הַנְּקֻדּוֹת הֵן כְּמוֹ גַּלֵּי הַיָּם, זֶה עוֹלֶה וְזֶה יוֹרֵד.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תַּרְעָא תִּנְיָנָא תַּרְעָא דְּנִיגּוּנָא. וְדָא מִתְפַּתַּח בְּזִמְנָא דְּמָטָאן יִשְׂרָאֵל לִפְסוּקֵי (דף עב' עמוד א') דְּזִמְרָה. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִינוּן מְנַגְּנִין בְּהוּ בְּבֵי כְּנִישְׁתָא, כַּמָּה מָארֵי דְּנִיגּוּנָא קָיְימִין לְנַגְּנָא אֲבַתְרַיְיהוּ. וְכַד אִינוּן מִזְמוֹרִין סָלְקִין בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא וּבְחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְחַבֵּב לְשִׁירָתָא דְּיִשְׂרָאֵל יַתִּיר מִשִּׁירָתָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי. וְאִינּוּן מַלְאָכִין לָא מִתְקַנְּאִין בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא כֻּלְהוֹ פָּתְחִין וְאָמְרִין "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ" (דברים לג, כט) וְכוּ'. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתּוֹסַף בְּהוּ נְהִירוּ עַל נְהִירוּ חֶדְוָתָא עַל חֶדְוָתָא. וּבְגִין כָּךְ כֻּלְהוֹ תְּאִיבִין תָּדִיר לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל.

תַּרְעָא תְלִיתָאָה תַּרְעָא דְּבִרְכָּתָא. תַּרְעָא דְּהֵיכָלִין עִלָּאִין, דְּכֻלְּהוּ קָיְימִין לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. וְאֵימָתַי מִתְפַּתְּחָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאָמְרִין יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ. דְּהָא מְמָנָא חַד קָאִים וְאִקְרֵי שְׁמֵיהּ בָּרְכִיאֵ"ל דָּא מְמָנָא עַל כֻּלְהוֹ הֵיכָלִין דְּקַיְּימִין לְאִתְתַּקְּנָא בְּרִבּוּיָא דְּכָל בִּרְכָאָן, לְאַעֲלָא שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא מִתְתַּקְנָא בְּתִיקּוּנָהָא. בְּזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר, כֻּלְהוֹ אִזְדַּמְּנַן לְאַעֲלָא בִּרְכָאָן דְּיִשְׂרָאֵל קַמֵּי מַלְכָּא. בְּגִין כָּךְ עַד לָא יִשְׁרֵי בַּר נַשׁ בְּאִינוּן הֵיכָלִין אִצְטְרִיךְ לְבָרְכָא 'בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ' וְכוּ'. וְדָא בְּצִיבּוּרָא. וְאִי בִּיחִידָאָה צָלֵי אִצְטְרִיךְ לְשְׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ (דף עב' עמוד ב') בְּאִלֵּין מִלִּין.

תַּרְעָא רְבִיעָאָה תַּרְעָא דִּצְלוֹתָא. בַּהּ "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז). הָכָא כֹּלָּא קָאִים בִּלְחִישׁוּ. דְּהָא אִימָּא אִזְדַּמְּנַת לְאַעְטְּרָא עִטְרִין לִבְנָהָא, דְּאִיהִי "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" (מלכים א' יט, יב). דְּקוֹל אַחֲרִינָא קָאִים לְבַר וְאִשְׁתְּמַע. אֲבָל דָּא קוֹל בַּחֲשַׁאי דְּלָא אִשְׁתְּמַע. כְּדֵין כֻּלְהוֹ קָיְימִין בִּצְלוֹתִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּקְרֵבִין לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא בְּקַדְמִיתָא. וְאִיהִי שְׁאִילַת עֲלַיְיהוּ "מִי אֵלֶּה"? אִי אִינוּן מֵאִינּוּן דִּמְחַבְּרִין מִ"י בְּאֵלֶּ"ה, וְאִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא לִשְׁמָהּ, לְשֵׁם ה' עִלָּאָה. דְּמָאן דְּלָא אִשְׁתַּדַּל לִשְׁמָהּ מַפְרִיד ו' מִן ה', אֵלֶּ"ה מִמִּ"י. וְאִי אִינוּן טָבִין אִתְּמָר בְּהוּ "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית מו, ח) וְכוּ' וּכְדֵין עָלִין לְגוֹ. וְאִי לָא, "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם" (ישעיהו א, יב) וְכוּ'. לְבָתַר שְׁכִינְתָּא אִיתִיאַת לוֹן קַמֵּי מַלְכָּא. וּמַלְכָּא שָׁאִיל הָכִי נָמֵי 'מִי אֵלֶּה'? שְׁכִינְתָּא אַתִיבַת לֵיהּ "בָּנַי הֵם" (בראשית מח, ט), אִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְּלִין עָלַי בְּכַמָּה פִּיקּוּדִין בְּכַמָּה תִּקּוּנִין. "אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה" (שם), דָּא צַדִּיק, דְּאִתְּמָר בְּהוּ זֶרַע קֹדֶשׁ. מִיָּד פָּתְחִין תַּרְעִין קָמַיְיהוּ וְעָאלִין וּמְעַטְּרִין עִטְרִין לְמַלְכָּא כִּדְקַחֲזֵי.

תַּרְעָא חֲמִישָׁאָה תַּרְעָא דְּאוֹרַיְתָא. דָּא לָא אִתְגַּלִיאַת אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּקָרָאן יִשְׂרָאֵל בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּצִיבּוּרָא. דִּכְדֵין תּוֹרָה אִתְגַּלִיאַת קָמַיְיהוּ וְאִתְמַסְּרַת לְהוּ. וּבְגִין כָּךְ גְּזֵירָתָא דָּא הֲוַת בְּגִין דְּלָא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. אִי תֵּימָא דְּאִינוּן מְבִינִין מַאי דִּכְתִיב? לָאו הֲכִי, אֶלָּא דְּבַהּ אִתְגַּלֵּי גִּלּוּיָא דִּנְהוֹרָא דְּקָאִים לְאַחְסְנָא אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל וַדַּאי. כְּדֵין וְהַמַּשְׂכִּילִים, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִימָּא. כְּדֵין אִתְּמָר "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם" (דברים ד, מד) וְכוּ'. וּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי אָמְרִין "מָה רַב טוּבְךָ" (תהלים לא, כ) וְכוּ' דָּא אוֹרָיְתָא. כְּדֵין "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים ד, ד) מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא. חַיִּים מִסִּטְרָא דְּטְעָמִים וּנְקוּדּוֹת. "הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", שְׁמָא שָׁלִים דְּאַסְגֵּי וְאָזִיל וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:

> שער שני – שער הניגון

תַּרְעָא תִּנְיָנָא תַּרְעָא דְּנִיגּוּנָא. השער השני, שער הניגון, וְדָא מִתְפַּתַּח בְּזִמְנָא דְּמָטָאן יִשְׂרָאֵל לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָה. והשער נפתח בזמן שמגיעים ישראל לפסוקי דזמרה בתפילת שחרית. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִינוּן מְנַגְּנִין בְּהוּ בְּבֵי כְּנִישְׁתָא, כַּמָּה מָארֵי דְּנִיגּוּנָא קָיְימִין לְנַגְּנָא אֲבַתְרַיְיהוּ. ובשעה שהם מנגנים בהם בבית הכנסת, כמה בעלי הניגון שהם מלאכים עליונים הממונים על הניגון, עומדים לנגן אחריהם. וְכַד אִינוּן מִזְמוֹרִין סָלְקִין בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא וּבְחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת, וכאשר מזמורים אלו עולם ברצון הלב ובשמחה כמו שראוי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְחַבֵּב לְשִׁירָתָא דְּיִשְׂרָאֵל יַתִּיר מִשִּׁירָתָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי. הקב"ה מחבב את שירת ישראל יותר משירת המלאכים העליונים, כי רק לישראל שייך הקושי, הטורח וההשתדלות לקיים את שירה, וְאִינּוּן מַלְאָכִין לָא מִתְקַנְּאִין בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא כֻּלְהוֹ פָּתְחִין וְאָמְרִין ואלה המלאכים לא מקנאים בישראל, אלא אדרבא, כולם פותחים ואומרים "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ" (דברים לג, כט) וְכוּ'. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתּוֹסַף בְּהוּ נְהִירוּ עַל נְהִירוּ חֶדְוָתָא עַל חֶדְוָתָא. באותו הזמן, מתווספת במלאכים הארה על הארה, ושמחה על שמחה, כי אין קטרוג והכל עולה לשלום. וּבְגִין כָּךְ כֻּלְהוֹ תְּאִיבִין תָּדִיר לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, ולכן, כולם מתאוים תמיד לטובתם של ישראל.

> שער שלישי – שער הברכה

תַּרְעָא תְלִיתָאָה תַּרְעָא דְּבִרְכָּתָא. תַּרְעָא דְּהֵיכָלִין עִלָּאִין, דְּכֻלְּהוּ קָיְימִין לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. השער השלישי – שער הברכה. שער ההיכלות העליונות, שכולם עומדים להיתקן על ידי ישראל. וְאֵימָתַי מִתְפַּתְּחָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאָמְרִין יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ. ואמתי נפתחים? אלא בזמן שאומרים ישראל ברכו. דְּהָא מְמָנָא חַד קָאִים וְאִקְרֵי שְׁמֵיהּ בָּרְכִיאֵ"ל דָּא מְמָנָא עַל כֻּלְהוֹ הֵיכָלִין דְּקַיְּימִין לְאִתְתַּקְּנָא בְּרִבּוּיָא דְּכָל בִּרְכָאָן, שהרי ממונה אחד נמצא ושמו נקרא ברכיא"ל, וממונה על כל ההיכלות העומדים להתקן בריבוי הברכות של ישראל בברכות "יוצר אור", לְאַעֲלָא שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא מִתְתַּקְנָא בְּתִיקּוּנָהָא. להעלות את השכינה למעלה לעולם האצילות להיתקן בתיקוניה. בְּזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר, כֻּלְהוֹ אִזְדַּמְּנַן לְאַעֲלָא בִּרְכָאָן דְּיִשְׂרָאֵל קַמֵּי מַלְכָּא. בזמן שענין זה מתעורר, כל הממונים באלו ההיכלות של יוצר, מזדמנים להעלות ברכותיהם של ישראל לפני המלך. בְּגִין כָּךְ עַד לָא יִשְׁרֵי בַּר נַשׁ בְּאִינוּן הֵיכָלִין אִצְטְרִיךְ לְבָרְכָא 'בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ' וְכוּ'. וְדָא בְּצִיבּוּרָא. לכן, עד שלא יתחיל האדם להעלות באלו ההיכלות, צריך לברך "ברוך ה' המבורך" וכו' וזה בתפילה בציבור. וְאִי בִּיחִידָאָה צָלֵי אִצְטְרִיךְ לְשְׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ (דף עב' עמוד ב') בְּאִלֵּין מִלִּין, ואם הוא מתפלל יחיד, צריך לכוון רצונו באלו הדברים ולכוון גם ביחיד שיפתח שער זה.

> שער רביעי – שער התפילה

תַּרְעָא רְבִיעָאָה תַּרְעָא דִּצְלוֹתָא. שער רביעי – שער התפילה, בו נכנסים בתפילת העמידה. בַּהּ "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז). הָכָא כֹּלָּא קָאִים בִּלְחִישׁוּ. וכאן הכול עומד בלחש, דְּהָא אִימָּא אִזְדַּמְּנַת לְאַעְטְּרָא עִטְרִין לִבְנָהָא, דְּאִיהִי שכאן מזדמנת אימא עילאה שהיא הבינה לעתר עטרות לבניה, והיא "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" (מלכים א' יט, יב). דְּקוֹל אַחֲרִינָא קָאִים לְבַר וְאִשְׁתְּמַע, אֲבָל דָּא קוֹל בַּחֲשַׁאי דְּלָא אִשְׁתְּמַע. שקול אחר נמצא מחוץ למקום זה, ולכן שמה הקול בתפילה צריך להישמע, אבל זה הקול בתפילת העמידה תיקונו בחשאי שלא להישמע, כְּדֵין כֻּלְהוֹ קָיְימִין בִּצְלוֹתִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. ואז כולם עומדים בתפילה לפני קוב"ה ושכינתא. וּקְרֵבִין לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא בְּקַדְמִיתָא, וְאִיהִי שְׁאִילַת עֲלַיְיהוּ ובתחילה, קרבים ישראל לפני השכינה, והיא שואלת עליהם, "מִי אֵלֶּה"? אִי אִינוּן מֵאִינּוּן דִּמְחַבְּרִין מִ"י בְּאֵלֶּ"ה, וְאִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא לִשְׁמָהּ, לְשֵׁם ה' עִלָּאָה. שהשכינה היא נקראת אלהי"ם, והיא שואלת האם הם מאלה המחברים אותיות "מי" ב-"אלה" להיות שם אלהי"ם שלם, כיוון שהחטאים גורמים לפירוד ביניהם, ואותם שמחברים הם אלה שמשתדלים בתורה לשמה – לשם ה' העליונה שהיא השכינה לחבר תורה שבכתב שהוא ז"א עם תורה שבע"פ שהיא המלכות וזה לשמ"ה לשם ה'. דְּמָאן דְּלָא אִשְׁתַּדַּל לִשְׁמָהּ מַפְרִיד ו' מִן ה', אֵלֶּ"ה מִמִּ"י. ומי שלא משתדל לשמה, גורם לפירוד בין ו' לה' בשם הוי"ה, ומפריד "מי" שהיא הבינה מ"אלה" שהם זו"ן וחיבורם הוא סוד המשכת השפע למלכות הנקראת אלהים, ומכאן נלמד שהרוצה שתפילתו תתקבל חייב לעסוק בתורה לשמה.

וְאִי אִינוּן טָבִין אִתְּמָר בְּהוּ ואם הם טובים דהיינו שאוחזים במידת היסוד שנקרא טוב נאמר בהם "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית מו, ח) וְכוּ' וּכְדֵין עָלִין לְגוֹ ואז נכנסים לתוך היכל התפילה ועומדים שם לפני המלך. וְאִי לָא, ואם אינם נאמר "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם" (ישעיהו א, יב) וְכוּ' שמפרדים מידת 'מי' שהיא הבינה ממידת 'זאת' שהיא המלכות.

לְבָתַר שְׁכִינְתָּא אִיתִיאַת לוֹן קַמֵּי מַלְכָּא לאחר שנבדקים אם ראויים להיכנס, מכניסה אותם השכינה לפני המלך. וּמַלְכָּא שָׁאִיל הָכִי נָמֵי 'מִי אֵלֶּה'? והמלך / ז"א שואל גם כן 'מי אלה'? שְׁכִינְתָּא אַתִיבַת לֵיהּ והשכינה משיבה לו "בָּנַי הֵם" (בראשית מח, ט), אִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְּלִין עָלַי בְּכַמָּה פִּיקּוּדִין בְּכַמָּה תִּקּוּנִין אלו הבנים שמשתדלים עלי בכמה מצוות ובכמה תיקונים להשיב אותי להיכל המלך. "אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה" (שם), "אשר" היא הבינה מקור שפע, "נתן לי" הוא הצדיק המשפיע את השפע היורד מאימא למלכות הנקראת אלהי"ם דָּא צַדִּיק, דְּאִתְּמָר בְּהוּ זֶרַע קֹדֶשׁ וזה הוא היסוד / צדיק שנאמר בו זרע "קודש" שהוא נמשך מאבא הנקרא "קודש" ונסתר באימא ויחודם הוא מקור השפע, ואימא היא המורידה את השפע ליסוד. מִיָּד פָּתְחִין תַּרְעִין קָמַיְיהוּ וְעָאלִין וּמְעַטְּרִין עִטְרִין לְמַלְכָּא כִּדְקַחֲזֵי, מיד כשמלמדת השכינה זכות על בניה ועולה מעוטרת בעיטרותיה שהם העולמות הכלולים בתוכה, מיד נפתחים השערים לפני השכינה והבנים ומעטרים את המלך בשפע הנשפע עליו מאבא ואימא כראוי.

> שער חמישי – שער התורה

תַּרְעָא חֲמִישָׁאָה תַּרְעָא דְּאוֹרַיְתָא. שער חמישי שער התורה. דָּא לָא אִתְגַּלִיאַת אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּקָרָאן יִשְׂרָאֵל בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּצִיבּוּרָא. זה השער לא מתגלה אלא בשעה שקוראים ישראל בתורה בציבור. דִּכְדֵין תּוֹרָה אִתְגַּלִיאַת קָמַיְיהוּ וְאִתְמַסְּרַת לְהוּ. ואז התורה מתגלית לפניהם ונמסרת להם. וּבְגִין כָּךְ גְּזֵירָתָא דָּא הֲוַת בְּגִין דְּלָא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. לכן, תקנת הקריאה בתורה בציבור נועדה כדי שלא תשתכח תורה מישראל. אִי תֵּימָא דְּאִינוּן מְבִינִין מַאי דִּכְתִיב? לָאו הֲכִי, אם תשאל, שהם מבינים את מה שכתוב, דהיינו את עומק דברי התורה? לא כך, אֶלָּא דְּבַהּ אִתְגַּלֵּי גִּלּוּיָא דִּנְהוֹרָא דְּקָאִים לְאַחְסְנָא אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל וַדַּאי. אלא שבקריאה מתגלה גילוי האור שמיועד להורשת התורה לישראל ודאי. כְּדֵין וְהַמַּשְׂכִּילִים, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִימָּא. ולכן נאמר "המשכילים" להתקין תיקון שלם מצד אבא ואמא, ואז נאמר, כְּדֵין אִתְּמָר "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם" (דברים ד, מד) וְכוּ'. וּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי אָמְרִין ומלאכים עליונים אומרים "מָה רַב טוּבְךָ" (תהלים לא, כ) וְכוּ' דָּא אוֹרָיְתָא טובך זו התורה. כְּדֵין ואז "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים ד, ד) מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא מצד של מטה ישראל דבקים בז"ון, וזו"ן באבא ואמא. "חַיִּים" מִסִּטְרָא מצד דְּטְעָמִים וּנְקוּדּוֹת אבא ואמא. "הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", שְׁמָא שָׁלִים דְּאַסְגֵּי וְאָזִיל וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן, חיבור יהו"ה ואלהי"ם שם שלם שהולך וגדל ודאי. אשרי חלקם:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קל"ב: נשמות ישראל הן לבוש - טלית לשכינה בב' בחינותיה קטן גדול. בזמן הגלות הקדושה מתעלמת והלבוש הוא בבחינת טלית קטן שנאמר בו "והתמכרתם", ובגאולה ילבישם מלכם שהוא מצד הצדיק ויחזירם להיות טלית גדול.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו" שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי", שֶׁזֶּה הוּא לְבוּשׁ שֶׁמַּלְבִּישׁ לַנְּשָׁמָה אֱלוֹהַּ וַדַּאי, בּוֹ "לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדּוֹ בָּהּ", שֶׁכָּךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁים בְּזֶה הַלְּבוּשׁ נֶאֱמַר בָּהֶם "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאוֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קוֹנֶה" שֶׁהֲרֵי אֵין קִנְיָן וַדַּאי, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם קֹדֶשׁ וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי הַקֹּדֶשׁ מוֹצִיא מִידֵי שִׁעְבּוּד, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְכְּרוּ לִכְאוֹרָה לְפִי שֶׁקֹּדֶשׁ זֶה הָיָה מִתְעַלֵּם, מִיָּד שֶׁמִּתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם הַקֹּדֶשׁ מוֹצִיא מִידֵי שִׁעְבּוּד, וְזֶה שַׁבַּת קֹדֶשׁ, בּוֹ וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. בְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה יֵאָמֵר לְיִשְׂרָאֵל "הִגְדִּיל יְהוָֹה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים" שֶׁעַתָּה בֶּגֶד זֶה הוּא מְעִיל קָטֹן, דִּכְתִיב "וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לוֹ אִמּוֹ", מִצַּד מט"ט, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם, וּבָהּ "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן", אַף עַל גַב שֶׁיֵּשׁ טַלִּית זֶה, יֵשׁ מְכִירָה לִכְאוֹרָה דִּכְתִיב "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאוֹיְבֶיךָ", אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֵר טַלִּית גָּדוֹל מִצַּד צַדִּיק חַי עוֹלָמִים מִיָּד "הִגְדִּיל יְהוָֹה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים", שֶׁטַּלִּית קָטָן נִמְצָא גַּם בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא גָּלוּת בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, אֲבָל טַלִּית גָּדוֹל בַּיּוֹם וְהֶחֱזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו" וּבוֹ "אֱלוֹהַּ עֹשָׂי", בֶּגֶד שֶׁמַּלְבִּישׁ אוֹתוֹ וַדַּאי, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּצַדִּיק חַי עוֹלָמִים, מִיָּד "בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם". צִיּוֹן זֶה יוֹסֵף – "יָגִילוּ בְמַלְכָּם", "יָגִילוּ" - יָגֵל, בּוֹ יְגַלֶּה פִּדְיוֹן זֶרַע קְדוֹשִׁים, יָגִילוּ בְמַלְכָּם וַדַּאי. כָּאן נִרְמָז שֵׁם נ"ב שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים קְשָׁרִים וַאֲוִירִים דְּצִיצִית בְּנֵי צִיּוֹן וַדַּאי.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי שְׁכִינָתְךָ הִיא תְּכֵלֶת בְּצִיצִית אֵשׁ אוֹכְלָה, שֶׁבָּהּ יִשְׂרָאֵל מִתְנָסִים בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת בַּגָּלוּת, וְהֵם מְקַוִּים לְךָ בְּמִצְוַת צִיצִית שֶׁהֵם מְקַיְּמִים כָּל הַיּוֹם לָדַעַת שֶׁהֵם קְשׁוּרִים בְּךָ בִּקְשָׁרִים שֶׁל צִיצִית, וְזֶה צִיצִי"ת שֶׁהוּא קֶשֶׁ"ר, ת"ר וַדַּאי, לְהַעֲבִיר שֶׁקֶ"ר מִן הָעוֹלָם לְהִתַּקֵּן בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וּבוֹ אוֹמְרִים אַחַר פָּרָשַׁת צִיצִית "יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת" לְהִתַּקֵּף בּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם ת"ר אֶלֶף רַגְלִי, "כֻּלֹה זֶרַע אֱמֶת" וַדַּאי. גַּם אַתָּה תִּתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, "יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת" וַדַּאי, וְלֹא יֵבוֹשׁוּ מִתִּקְוָתָם מִלְּפָנֶיךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.