תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
תקונא עשיראה
בְּרֵאשִׁית שִׁי"ר תָּאֵ"ב, וְהָא אִיהוּ שִׁיר מְשׁוּבָּח מִכָּל הַשִּׁירִים, תָּאֵב מִכָּל הַשִּׁירִים, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" (שיר השירים א, א), לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, הָכִי אוּקְמוּהוּ. וְהַאי שִׁיר מָתַי יִתְעַר? בְּזִמְנָא דְיִתְאַבְּדוּן סמא"ל וּמְמַנָּן דִּילֵיהּ חַיָּיבַיָּא מִן עָלְמָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), אָז שָׁר לָא כְתִיב אֶלָּא יָשִׁיר, וְהָא אוּקְמוּהוּ.
וְהַאי שִׁיר בְּאָז, סְלִיק בְּפוּמָא, אֲבָל שִׁיר אִיהוּ וַדַּאי חָכְמַת שְׁלֹמֹה, בְּהַהוּא זִמְנָא "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, י).
וּמָאן סָלִיק לָהּ לְאַתְרָהּ, דָּא מֹשֶׁה, וְרָזָא דְמִלָּה "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), בְּאָן סָלִיק לָהּ? בְּתַלְשָׁא, הַאי תַּגָּא דְתַלְשָׁא אִיהִי י' יָשִׁיר, וְתָקוּם מִן ה' דְמֹשֶׁה וְשַׁרְיָא עַל רֵישָׁא דְו', וְאִתְעֲבִידַת תַּגָּא ז', וְסָלִיק לָהּ עַד אֲתַר דְּאִתְגְּזַרַת מִתַּמָּן.
כַּד סָלְקָא לְגַבֵּי י' עִלָּאָה אִתְקְרִיאַת 'שִׁיר' זָכָר, וְכַד נָחְתָא לְגַבֵּי ה' אִתְקְרִיאַת 'שִׁירָה', הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה" (שמות טו, א) וְגוֹ', דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב) וְגוֹ', דְּאִיהִי "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא" (דניאל ב, לה) דַעֲבוֹדָה זָרָה, בְּהַהִיא זִמְנָא דְאִתְמַחִי צַלְמָא דַעֲבוֹדָה זָרָה דִיּוֹקְנָא בִישָׁא, אִתְּמַר בָּהּ "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא" (דניאל ב, לה), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), וְהָכִי סְלִיקַת עַד דְּלָא אַשְׁכְּחִין לָהּ אֲתַר, וְשָׁאֲלִין מַלְאָכִין בְּגִינָהּ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ?', וְלָא אַשְׁכְּחִין לָהּ שִׁיעוּרָא, עַד דְּאָמְרִין 'בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ', בְּגִין דְּסָלְקָא לֵיהּ עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ י' רֵישָׁא דְא'.
וּבְאָן סְלִיקַת? בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו', עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, כַּד סְלִיקַת עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ אִתְּמַר בָּה "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד), וְכַד נְחִיתַת תְּחוֹתֵיהּ אִתְקְרִיאַת בַּת זוּגֵיהּ יִחוּדֵיהּ. (דף כה ע"א) אִיהוּ תַגָּא לְעֵילָא, תַגָּא דְסֵפֶר תּוֹרָה, בְּגִינָהּ אִתְּמַר וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֲלָף, וְאִיהִי נְקוּדָה דְקָמֵץ א' לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דָא א יְחוּדֵיה לְעֵילָא אִיהוּ כְּגַוְנָא דָא א תַּגָּא עַל סֵפֶר תּוֹרָה, לְתַתָּא כְּגַונָא דָא א נְקוּדָה דְאוֹרַיְיתָא, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" (ישעיהו מו, י).
כַּד אִיהִי חַיָּה בֵינַיְיהוּ, אוֹמְרִים 'מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ', כַּד אִסְתַּלִּיקַת מִינַיְיהוּ, שׁוֹאֲלִים 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', וּבְהַהוּא זִמְנָא דְסָלְקָא אִיהִי כֻלְּהוּ חֵיוָון "תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד), וְאֵימָתַי סָלְקָא אִיהִי לְעֵילָא? בְּעָמְדָם יִשְׂרָאֵל בַּעֲמִידָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד), דִּסְלִיקַת עַד אֵין סוֹף, לְמִשְׁאַל מְזוֹנָא מֵעִלַּת הָעִלּוֹת. וְכַד נְחִיתַת נְחִיתַת מַלְיָא מִכָּל טָבִין, בְּהַהוּא זִמְנָא חֵיוָן פָּתְחִין גַּדְפַיְיהוּ לְגַבָּהּ, בְּכַמָּה שִׁירוֹת וְתוּשְׁבְּחָן לְקַבְּלָא לָהּ בְּחֶדְוָה.
תקונא עשיראה תִּקּוּן עֲשִׂירִי
בְּרֵאשִׁית שִׁי"ר תָּאֵ"ב, וְהָא אִיהוּ שִׁיר מְשׁוּבָּח מִכָּל הַשִּׁירִים, תָּאֵב מִכָּל הַשִּׁירִים, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" (שיר השירים א, א), בְּרֵאשִׁית, שִׁי"ר תָּאֵ"ב, וְזֶהוּ הַשִּׁיר הַמְשֻׁבָּח מִכָּל הַשִּׁירִים, תָּאֵב מִכָּל הַשִּׁירִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, הָכִי אוּקְמוּהוּ. וְהַאי שִׁיר מָתַי יִתְעַר? לְמֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ. וּמָתַי יִתְעוֹרֵר הַשִּׁיר הַזֶּה? בְּזִמְנָא דְיִתְאַבְּדוּן סמא"ל וּמְמַנָּן דִּילֵיהּ חַיָּיבַיָּא מִן עָלְמָא, בִּזְמַן שֶׁיֹּאבְדוּ סמא"ל וְהַמְמֻנִּים שֶׁלּוֹ הָרְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם, וּבְהַהוּא זִמְנָא "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), אָז שָׁר לָא כְתִיב אֶלָּא יָשִׁיר, וְהָא אוּקְמוּהוּ וּבְאוֹתוֹ זְמַן אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, לֹא כָתוּב אָז שָׁר, אֶלָּא אָז יָשִׁיר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ. וְהַאי שִׁיר בְּאָז, סְלִיק בְּפוּמָא, אֲבָל שִׁיר אִיהוּ וַדַּאי חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וְהַשִּׁיר הַזֶּה בְּאָז, עוֹלֶה בַפֶּה, אֲבָל הַשִּׁיר הוּא וַדַּאי חָכְמַת שְׁלֹמֹה. בְּהַהוּא זִמְנָא "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, י) בְּאוֹתוֹ זְמַן וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה.
וּמָאן סָלִיק לָהּ לְאַתְרָהּ, דָּא מֹשֶׁה, וּמִי הֶעֱלָה אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ? זֶה מֹשֶׁה, וְרָזָא דְמִלָּה "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), וְסוֹד הַדָּבָר – אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. בְּאָן סָלִיק לָהּ? בְּתַלְשָׁא, בְּאֵיפֹה מַעֲלֶה אוֹתָהּ? בְּתַלְשָׁא. הַאי תַּגָּא דְתַלְשָׁא אִיהִי י' יָשִׁיר, וְתָקוּם מִן ה' דְמֹשֶׁה וְשַׁרְיָא עַל רֵישָׁא דְו', וְאִתְעֲבִידַת תַּגָּא ז', הַכֶּתֶר הַזֶּה שֶׁל תַּלְשָׁא הִיא י' יָשִׁיר, וְתָקוּם מִן ה' שֶׁל מֹשֶׁה, וְשׁוֹרָה עַל הָרֹאשׁ שֶׁל ו', וְנַעֲשֵׂית ז' כֶתֶר, וְסָלִיק לָהּ עַד אֲתַר דְּאִתְגְּזַרַת מִתַּמָּן וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּגְזְרָה מִשָּׁם.
כַּד סָלְקָא לְגַבֵּי י' עִלָּאָה אִתְקְרִיאַת 'שִׁיר' זָכָר, וְכַד נָחְתָא לְגַבֵּי ה' אִתְקְרִיאַת 'שִׁירָה', כְּשֶׁעוֹלָה אֶל י' הָעֶלְיוֹנָה נִקְרֵאת שִׁיר זָכָר, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת אֶל ה' נִקְרֵאת שִׁירָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה" (שמות טו, א) וְגוֹ', דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהו"ה וְגוֹמֵר, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וְגוֹמֵר, דְּאִיהִי "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא" (דניאל ב, לה) דַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִיא אֶבֶן שֶׁמַּכָּה אֶת צֶלֶם הָעֲבוֹדָה זָרָה. בְּהַהִיא זִמְנָא דְאִתְמַחִי צַלְמָא דַעֲבוֹדָה זָרָה דִיּוֹקְנָא בִישָׁא, אִתְּמַר בָּהּ "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא" (דניאל ב, לה), בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנִּמְחֶה הַצֶּלֶם שֶׁל הָעֲבוֹדָה זָרָה, הַדְּמוּת הָרָעָה, נֶאֱמַר בָּהּ וְהָאֶבֶן שֶׁהִכְּתָה אֶת הַצֶּלֶם נִהְיְתָה לְהַר גָּדוֹל וּמִלְּאָה אֶת כָּל הָאָרֶץ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), וְהָכִי סְלִיקַת עַד דְּלָא אַשְׁכְּחִין לָהּ אֲתַר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְכָךְ עוֹלָה עַד שֶׁלֹּא מוֹצְאִים לָהּ מָקוֹם, וְשָׁאֲלִין מַלְאָכִין בְּגִינָהּ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ?', וְלָא אַשְׁכְּחִין לָהּ שִׁיעוּרָא, וְשׁוֹאֲלִים הַמַּלְאָכִים בִּגְלָלָהּ, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, וְלֹא מוֹצְאִין לָהּ שִׁעוּר, עַד דְּאָמְרִין 'בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ', עַד שֶׁאוֹמְרִים בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה מִמְּקוֹמוֹ, בְּגִין דְּסָלְקָא לֵיהּ עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ י' רֵישָׁא דְא' מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲלָה אוֹתוֹ עַד אֵין סוֹף, שֶׁהוּא י' הָרֹאשׁ שֶׁל א'.
וּבְאָן סְלִיקַת? בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו', עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, וְאֵיפֹה עוֹלָה? בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא ו', עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ. כַּד סְלִיקַת עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ אִתְּמַר בָּה "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד), כְּשֶׁעוֹלָה הָעֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, נֶאֱמַר בָּהּ אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, וְכַד נְחִיתַת תְּחוֹתֵיהּ אִתְקְרִיאַת בַּת זוּגֵיהּ יִחוּדֵיהּ. (דף כה ע"א) וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת תַּחְתָּיו, נִקְרֵאת בַּת זוּגוֹ יִחוּדוֹ, אִיהוּ תַגָּא לְעֵילָא, תַגָּא דְסֵפֶר תּוֹרָה, בְּגִינָהּ אִתְּמַר וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֲלָף, הוּא כֶתֶר לְמַעְלָה, הַכֶּתֶר שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה, בִּגְלָלָהּ נֶאֱמַר וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֲלָף, וְאִיהִי נְקוּדָה דְקָמֵץ א' לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דָא א יְחוּדֵיה לְעֵילָא אִיהוּ כְּגַוְנָא דָא א תַּגָּא עַל סֵפֶר תּוֹרָה, וְהִיא נְקֻדָּה שֶׁל קָמֵץ א' לְמַטָּה, כְּמוֹ זֶה א יִחוּדוֹ לְמַעְלָה הוּא כְּמוֹ זֶה א תָּג עַל סֵפֶר תּוֹרָה, לְתַתָּא כְּגַונָא דָא א נְקוּדָה דְאוֹרַיְיתָא, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" (ישעיהו מו, י) לְמַטָּה כְּמוֹ זֶה א' נְקֻדָּה שֶׁל הַתּוֹרָה, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. כַּד אִיהִי חַיָּה בֵינַיְיהוּ, אוֹמְרִים 'מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ', כְּשֶׁהִיא חַיָּה בֵּינֵיהֶם, אוֹמְרִים מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ,
כַּד אִסְתַּלִּיקַת מִינַיְיהוּ, שׁוֹאֲלִים 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', כְּשֶׁהִסְתַּלְּקָה מֵהֶם, שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְסָלְקָא אִיהִי כֻלְּהוּ חֵיוָון "תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד), וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁעוֹלָה הִיא, כָּל הַחַיּוֹת תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם. וְאֵימָתַי סָלְקָא אִיהִי לְעֵילָא? בְּעָמְדָם יִשְׂרָאֵל בַּעֲמִידָה, וּמָתַי הִיא עוֹלָה לְמַעְלָה? בְּעָמְדָם יִשְׂרָאֵל בָּעֲמִידָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד), דִּסְלִיקַת עַד אֵין סוֹף, לְמִשְׁאַל מְזוֹנָא מֵעִלַּת הָעִלּוֹת זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם, שֶׁעוֹלָה עַד אֵין סוֹף לִשְׁאֹל מָזוֹן מֵעִלַּת הָעִלּוֹת, וְכַד נְחִיתַת נְחִיתַת מַלְיָא מִכָּל טָבִין, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת, יוֹרֶדֶת מְלֵאָה מִכָּל הַטּוֹבוֹת. בְּהַהוּא זִמְנָא חֵיוָן פָּתְחִין גַּדְפַיְיהוּ לְגַבָּהּ, בְּכַמָּה שִׁירוֹת וְתוּשְׁבְּחָן לְקַבְּלָא לָהּ בְּחֶדְוָה בְּאוֹתוֹ זְמַן הַחַיּוֹת פּוֹתְחוֹת כַּנְפֵיהֶן אֵלֶיהָ בְּכַמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּאִתְּמָר עֲלָךְ "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין" (ישעיהו מ, כט) וְכוּ'. דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי יָעֵף בְּגָלוּתָא, דְּאִצְטְרִיךְ לַהּ לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּכַמָּה סִטְרִין בִּישִׁין דְּקַיְּימִין לְקַטְרְגָא עֲלֵה. וְאִיהִי יָעֵף בְּמַטוֹלָא דִּסְטַר אַחֲרָא דִּצְרִיכָא לְמִסְבַּל עֲלֵה, כְּמָה דְּאָמַר "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לַהּ חֵילָא לְאִתְתַּקְּפָא. וּלְאֵין אוֹנִים, בְּסוֹף יוֹמַיָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו). כְּדֵין עָצְמָה יַרְבֶּה. וְעוֹד, וּלְאֵין אוֹנִים מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, עָצְמָה יַרְבֶּה מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא מִסִּטְרָא דִּאִימָא. "וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ" (ישעיהו מ, ל) אָלִין מטט' וְסַנְדָּל'. "וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ" (ישעיהו מ, ל) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין גּוֹ גָּלוּתָא (דף מא' עמוד ב') גּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ, לָא) בְּחֵילָא דְּצִיפּוּיָא דִּמְצָפּאָן לְמַלְכָּא. כַּמָּה דְּאָמַר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח) בְּגִין הַהִיא יְשׁוּעָה, דָּא שְׁכִינְתָּא, יִשְׂרָאֵל מְצַפָּאן לְמַלְכָּא, וְגָרְמִין לְמַלְכָּא דְּלָא יִתְרַחֵק מִינַּהּ, וּבְגִין כָּךְ יַחֲלִיפוּ כֹּחַ. כְּדֵין "יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַקָּמָא יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן, בְּכַמָּה שָׁרָשִׁין מְקוֹרִין עִלָּאִין. "יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַזְמָנָא לְיִשְׂרָאֵל כָּל צָרְכֵיהוֹן. וְעוֹד, "יָרוּצוּ וְלָא יִיגָעוּ" לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל כַּמָּה נְהוֹרִין כַּמָּה בִּרְכָאָן. "יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַכְפְּיָא כַּמָּה סִטְרִין בִּישִׁין. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהֹוָה בְּרֹאשָׁם" (מיכה ב, יג). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן. וְהָא קָלָא חַד מִתְבַּדַּר בֵּין עַנְפֵי אִילָנִין נְטִיעִין דְּגִנְתָּא, וְיֵימָא חֶדָוָתָא לְאַיַּילְתָּא וּלְאוֹרְזְלָאִין דִּילַהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לְהוּ חֵילָא וְכוּ':
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּאִתְּמָר עֲלָךְ רבי רבי הרמח"ל אשרי חלקך שנאמר עליך "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין" (ישעיהו מ, כט) וְכוּ'. דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי יָעֵף בְּגָלוּתָא, דְּאִצְטְרִיךְ לַהּ לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּכַמָּה סִטְרִין בִּישִׁין דְּקַיְּימִין לְקַטְרְגָא עֲלֵה. שהשכינה היא עייפה בזמן הגלות, שצריכה לערוך מלחמה בכמה צדדים רעים שעומדים לקטרג עליה בגללת עוונות התחתונים. וְאִיהִי יָעֵף בְּמַטוֹלָא דִּסְטַר אַחֲרָא דִּצְרִיכָא לְמִסְבַּל עֲלֵה, כְּמָה דְּאָמַר והיא עייפה מהמשא של הסטרא אחרא שצריכה לסבול אותה, כמו שנאמר, "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לַהּ חֵילָא לְאִתְתַּקְּפָא. והקדוש ברוך הוא נותן לה כוח להתחזק. "וּלְאֵין אוֹנִים", בְּסוֹף יוֹמַיָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ ובסוף הימים כשיראה שכביכול נאמר עליה, "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו). כְּדֵין אז "עָצְמָה יַרְבֶּה". וְעוֹד, "וּלְאֵין אוֹנִים" מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, מצד המלכות שלמטה, "עָצְמָה יַרְבֶּה" מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא מִסִּטְרָא דִּאִימָא. מהצד העליון מצד אמא עילאה. "וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ" (ישעיהו מ, ל) אָלִין אלו המלאכים מטט' וְסַנְדָּל' שבעולמות היצירה והעשייה. "וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ" (ישעיהו מ, ל) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין גּוֹ גָּלוּתָא (דף מא' עמוד ב') גּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. אלו שני המשיחין שעומדים בגלות בתוך הסטרא אחרא וסובלים את עוונותינו.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא, "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ, לָא) בְּחֵילָא דְּצִיפּוּיָא דִּמְצָפּאָן לְמַלְכָּא. כַּמָּה דְּאָמַר בכוח הציפוי שמצפים למלך, כמו שנאמר, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח) בְּגִין הַהִיא יְשׁוּעָה, דָּא שְׁכִינְתָּא, יִשְׂרָאֵל מְצַפָּאן לְמַלְכָּא, וְגָרְמִין לְמַלְכָּא דְּלָא יִתְרַחֵק מִינַּהּ, וּבְגִין כָּךְ בעבור אותה הנקראת ישועה שהיא השכינה – ישראל מצפים למלך, וגורמים למלך שלא יתרחק מהשכינה, ובעבור זה יַחֲלִיפוּ כֹּחַ. כְּדֵין ואז "יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַקָּמָא יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן, בְּכַמָּה שָׁרָשִׁין מְקוֹרִין עִלָּאִין. להקים ישראל על מקומם, בכמה שורשים מקורות עליונים. "יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַזְמָנָא לְיִשְׂרָאֵל כָּל צָרְכֵיהוֹן, לזמן לישראל כל צרכיהם.
וְעוֹד, "יָרוּצוּ וְלָא יִיגָעוּ" לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל כַּמָּה נְהוֹרִין כַּמָּה בִּרְכָאָן. להמשיך לישראל הרבה אורות, הרבה ברכות. "יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, לא) לְאַכְפְּיָא כַּמָּה סִטְרִין בִּישִׁין, לכפות הרבה צדדים רעים. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב ועל ישראל כתוב, "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהֹוָה בְּרֹאשָׁם" (מיכה ב, יג). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן אשרי חלקם. וְהָא קָלָא חַד מִתְבַּדַּר בֵּין עַנְפֵי אִילָנִין נְטִיעִין דְּגִנְתָּא, וְיֵימָא חֶדָוָתָא לְאַיַּילְתָּא וּלְאוֹרְזְלָאִין דִּילַהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לְהוּ חֵילָא וְכוּ', והנה קול מתהלך וממלא בין ענפי האילנות הנטועים בגן, ואומר, שמחה לאילה ולגוזלים שלה, שהקב"ה יתן להם כוח וכו':
תפילה צ"ח מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה צ"ח: לפי שאמות העולם הם פועלי און, לכן א"א להם להתדבק בו ית'. ולכן אפלו בחייהם נקראים מתים. אבל ישראל אפלו בהיותם בגלות אינם מתים ממש אלא כמתים שנאמר בהם "במחשכים הושיבני כמתי עולם, וזה מפני היחוד שבלבם המחיה אותם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב", וְזֶה חֶרֶב שֶׁל עֵשָׂו שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה", וְזֶה חַיּוּת שֶׁלּוֹ – בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֶרֶב זֶה יֵשׁ לוֹ חַיִּים, "וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה" דַּיְקָא. וּבְשָׁעָה שֶׁתְּסַלֵּק מִמֶּנּוּ הַחַיִּים מִיָּד הַחֶרֶב יַחֲזֹר לְךָ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "חֶרֶב לַיהוָֹה", וּבוֹ "יְהוָֹה כְּגִבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה" וכו', וְאָז יִשָּׁאֲרוּ כֻּלָּם פְּגָרִים מֵתִים. שֶׁבִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַחַיּוּת מִמְּךָ נִקְרָאִים מֵתִים אַפִילוּ בַּחַיִּים הָאֵלֶּה, וְזֶה רְשָׁעִים שֶׁאַפִילוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, בְּחַיֵּיהֶם דַּיְקָא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִמְּךָ, עִם כֹּל זֶה נִקְרָאִים מֵתִים אֲבָל כְּשֶׁתִּסְתַּלֵּק הַחַיּוּת מֵהֶם אָז יִשָּׁאֲרוּ פְּגָרִים מֵתִים.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַתָּה חַי הַחַיִּים. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּגָלוּתָם נִקְרָאִים מֵתִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִּי כְּמֵתֵי עוֹלָם", וְעִם כֹל זֶה כְּמֵתֵי וְלֹא מֵתִים שֶׁהֲרֵי יִחוּדְךָ בְּלִבָּם הַמְחַיֶּה אוֹתָם, וַהֲרֵי הֵם דְּבֵקִים בְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם", וְאַתָּה שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "וַיהוָֹה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים", חַיִּים שֶׁלְּךָ רָאוּי לְהִתְפַּשֵּׁט בְּיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, שֶׁהֲרֵי לְיִשְׂרָאֵל יֵשׁ הַדְּבֵקוּת הַזֶּה וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים" דַּיְקָא, שֶׁהֲרֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם הֵם פּוֹעֲלֵי אָוֶן שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן", וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ. "אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי" שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "יְהוָֹה אִישׁ מִלְחָמָה", אִישׁ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי כָּאִישׁ גְּבוּרָתוֹ". תִּקַּח הַחֶרֶב הַזֶּה בְּיָדְךָ הַחֲזָקָה, "חֲגֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר", וְיִהְיֶה "חֶרֶב לַיהוָֹה", וּבִזְמַן שֶׁתִּתְעוֹרֵר הַחֶרֶב הַזֶּה מִי יוּכַל לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ? וּמִיָּד הַחֶרֶב שֶׁלָּהֶם יַעֲשֶׂה נְקָמוֹת בָּהֶם שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "חַרְבָּם תָּבוֹא בְּלִבָּם". אַתָּה חַי וְקַיָּם לָעַד, תְּעוֹרֵר הַחַיִּים הָאֵלֶּה לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַיּוֹשְׁבִים בַּחֹשֶׁךְ וּמֵתִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "כְּנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה", "כְּעוֹלָלִים לֹא רָאוּ אוֹר", מִצַּד דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת נֵפֶל שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ חַיִּים עַד שֶׁתִּתֵּן לוֹ חַיִּים. וַהֲרֵי הַגָּלוּת נִתְאָרֵךְ הַרְבֵּה, וַהֲרֵי זְמַן שֶׁיִּוָּלֵד – בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ שֶׁתְּחַיֶּה אוֹתוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּ לוֹ", וְזֶה קַו הַחַיִּים הַמִּתְפַּשְּׁטִים מִן הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים בְּקִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַמַּמְשִׁיכִים הַקַּו הַזֶּה, וְהוּא עֵץ הַחַיִּים מִצַּד יַעֲקֹב תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל בְּ-ו' שֶׁלּוֹ, אוֹת אֱמֶת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, וְאָז הַשֶּׁקֶר לֹא יוּכַל לַעֲמֹד שֶׁאֵין לוֹ רַגְלַיִם, וְיִפֹּל עַל פָּנָיו וְיֵעָשֶׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת שֶׁכָּךְ מַעֲנִישִׁים לָרְשָׁעִים לַעֲשׂוֹתָם גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת. וּמִיָּד גַּם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה צָרִיךְ לְפַזְּרָם "כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חוֹנָךְ הֱבִישֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם", וְזֶה 'פִּזּוּר לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם', "וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ", מִצַּד אִימָא עִלָּאָה בְּיַיִן שֶׁלָּהּ יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ חַיִּים, בַּחַיִּים הָאֵלֶּה שֶׁתִּתֵּן לָהֶם בְּגִלּוּי אֲמִתְּךָ שֶׁהֵם מְקַוִּים לְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.