Skip to content

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ"ח באב

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ"ח באב

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

בַּת עַיִן אִיהִי אַסְפַּקְלַרְיָאָה, אַף עַל גַּב דְּאִיהִי אוּכְמָא, בָּהּ אִתְחַזְיָין כָּל פַּרְצוּפִין וְגַוָּונִין דְּאַנְפּוֹי דְּבַר נַשׁ. כַּד סָתִים בַּר נַשׁ עֵינָא אִיהוּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָא, א' קָמֵ"ץ אִיהוּ, קָמֵ"ץ סָתִים, עֵינָא אִיהוּ י' בְּעִגּוּלָא דִילֵיהּ, ו' בְּאוּרְכָא דִילֵיהּ, כַּד אִתְפַּתַּח אִתְפַּתַּח בְּה' תַּתָּאָה, כַּד נָהִיר – נָהִיר בְּה' עִלָּאָה, בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִתְפַּתַּח בְּה' עִלָּאָה אִתְּמַר בְּעֵינָא "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א), דְּאִינוּן חָמֵשׁ אוֹר דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, דִּכְלִילָן בְּה' עִלָּאָה, חָמֵשׁ אוֹר דְּנָהֲרִין בְּחָמֵשׁ גַּוָּונִין.
(דף קלד ע"א) שַׁבְּתַא"י פַּתְיָא אוּכְמָא, כָל גַּוָּונִין אִתְחַשְׁכָאן בֵּיהּ, אִיהוּ גַוָּון גָּחוֹן דְּחִוְיָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (בראשית ג, יד), עָפָר אִיהוּ קַר וְיָבֵשׁ, הָכִי טְחוֹל קַר וְיָבֵשׁ, וּבְגִין דָּא "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (בראשית ג, יד).
תָּא חֲזִי לַאו לְמַגָּנָא אָמְרוּ קַדְמָאִין, אֵין הָרוֹכֵב טְפֵלָה לַסּוּס אֶלָּא הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב. דְּסוּס אִיהוּ נוּקְבָא, לָרוֹכֵב דְּאִיהוּ אָדָם, אִם זָכָה אִתְּמַר בֵּיהּ "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר" (בראשית ב, יח), וְאִם לַאו "כְּנֶגְדּוֹ" (שם) יֵצֶר הָרָע, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו), וְדָא טְחוֹל שַׁבְּתַא"י, עֵזֶר דָּא שְׁכִינְתָּא, עֲלָהּ אִתְּמַר "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָה" (משלי יח, כב), וּבְגִין דָּא הֲווֹ אָמְרֵי מָארֵי מַתְנִיתִין, מָצָא אוֹ מוֹצֵא.
לְזִמְנִין תִּשְׁכַּח סוּסְיָא דְאִתְגָּאֶה וְאַפִּיל לְרוֹכְבוֹ תְּחוֹתֵיהּ, דָּא אִתְּתָא בִּישָׁא, לְזִמְנִין תִּשְׁכַּח אָדָם רָכִיב עַל סוּסְיָא, לְזִמְנִין אִישׁ, לְזִמְנִין עֶבֶד, כְּגַוְונָא דָא תִשְׁכַּח לְזִמְנִין דְּאִית גּוּף דְּאִיהוּ סוּס שַׁפִּיר בְּכָל תִּקּוּנוֹי, וְעָבִיד עוֹבָדִין בִּישִׁין, בְּגִין דְּאִית לֵיהּ הַהוּא נֶפֶשׁ דְּרָכִיב עֲלֵיהּ, דְּאִיהוּ אָדָם רַע עֶבֶד או מַמְזֵר, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, לֹא הַמֶּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר, וּלְזִמְנִין תִּשְׁכַּח סוּסְיָא בִּישָׁא דְאִיהוּ גוּפָא, דְאִית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא בִישָׁא, וּמָאן דְּרָכִיב עֲלֵיהּ אִיהוּ טַב, וְסָטֵי לֵיהּ לְמֶעֱבַד עוֹבָדִין טָבִין, וְדָא אִיהוּ מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וּמָאן דְּאִית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא שַׁפִּירָא וְעוֹבָדִין טָבִין, דָּא צַדִּיק וְטוֹב לוֹ.
וְהָכִי אִיהוּ מָאן דְּאִיהוּ צַדִּיק וּבַת זוּגֵיהּ צַדֶּקֶת, מָאן דְּאִיהוּ דִיּוֹקְנֵיהּ בִּישָׁא וְאִיהוּ שַׁפִּיר בְּעוֹבָדוֹי, דָּא צַדִּיק וְרַע לוֹ, וְהָכִי אִיהוּ מָאן דְּאִיהוּ צַדִּיק וּבַת זוּגֵיהּ בִּישָׁא, וּמָאן דְּאִיהוּ דִיּוֹקְנָא בִישָׁא וְעוֹבָדוֹי בִּישִׁין, דָּא אִיהוּ רָשָׁע וְרַע לוֹ, וְהָכִי אִיהוּ מָאן דְּאִיהוּ רַע וְאִתְּתֵיהּ רָעָה, הָכָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין תְּלַת גִּלְגּוּלִין, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ מָאן דְּעוֹבָדוֹי בִּישִׁין וְדִיּוֹקְנֵיהּ שַׁפִּירָא, וְאִתְּתֵיהּ צַדֶּקֶת שַׁפִּירְתָּא בְעוֹבָדָהָא.
דְּגִלְגּוּלָא גָרִים דָּא לְמֶהֱוֵי בַּר נַשׁ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ רָשָׁע וְרַע לוֹ, דְּגוּפָא בִישָׁא וְאִתְּתָא בִּישָׁא לַצַּדִּיק אִיהוּ עוֹנָשָׁא דִילֵיהּ, דְּגִלְגּוּלָא מְחַיֵּיב לֵיהּ.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אִם כֵּן מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ לְמָאן דְּאִיהוּ צַדִּיק וְאִית לֵיהּ אִתְּתָא בִּישָׁא? אָמַר לֵיהּ בְּרִי, יַעֲבִיד לֵיהּ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וְאִי לָא אִתְתַּקְנַת יְתָרֵךְ לָהּ מִנֵּיהּ בְּגֵט וְיִתְּסֵי, וְאִתְנַטַּע בַּאֲתַר אָחֳרָא, וְ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), עַד הָכָא בְּשִׁרְטוּטִין דִּיְדִין, בְּקוֹמָה בְּצַוָּאר.

 

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

תִּיקּוּנָא שְׁבִיעָאָה “יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ” (מיכה ז, יט). וְדָא “וֶאֱמֶת”. דְּהָא הָכָא תַּלְיָא בִּיסּוּמָא דְּדִינִין וַדַּאי. דְּמִצְחָא קָאִים לְבַסְמָא בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי, וְלָא תָּדִיר, וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָא כֻּלְהוֹ דִּינִין מִתְעַבְּרָן לְגַמְרֵי. אֲבָל אַנְפִּין חַיְּיכִין תָּדִיר וְחָדָאן תָּדִיר, בְּגִין לְקַיְּימָא בִּיסּוּמָא דְּדִינִין מַאי דְּאִצְטְרִיךְ תָּדִיר. וְרָזָא דָּא “בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים” (משלי טז, טו) וְכוּ’, דְּחַיֵּי צְרִיכִין תָּדִיר וְלָא אִתְפַּסְּקָן. אֲבָל “וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ” (משלי טז, טו), דָּא רָצוֹן עִלָּאָה, עֵת רָצוֹן דְּאִתְּמָר. וְדָא “כְּעָב מַלְקוֹשׁ”, כְּמִטְרָא דָּא דְּנָחִית לְזִמְנִין לְאֲרְוָאָה עָלְמִין. וְהָכָא וֶאֱמֶ”ת, אִלֵּין ז’ ס”ג, דְּמִינַּיְיהוּ ז’ הֲבָלִין קָיְימִין לְתַתָּא. וּבִיסּוּמָא דְּכֹלָּא הָכָא אִשְׁתְּכַח וַדַּאי. וְרָזָא דָּא, הָכָא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא אִתְגַּלְיָא בְּתוּקְפֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו” (קהלת ח, א). בְּגִין כָּךְ בִּיסּוּמָא תַּלְיָא הָכָא וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה “יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ” (מיכה ז, יט). דָּא “נוֹצֵר חֶסֶד”. דְּחֶסֶד עִלָּאָה נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי, וְכָלִיל הָכָא וַדַּאי. וְכֻלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין בְּהַאי כְּלִילָן, וּמִינֵּיהּ מִתְפַּשְׁטָן כֻּלְהוֹ בִּרְכָאָן עַד הַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה, וּמִתַּמָּן לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא.

תִּיקּוּנָא תְּשִּׁיעֲאָה “וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם” (מיכה ז, יט). וְדָא רָזָא עִלָּאָה לְמָארֵי חָכְמְתָא. דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לֵיהּ שָׁרְשָׁא מְקוֹרָא לְעֵילָא, וּבְדָא כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתַּבְּרִין תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא. וְכַד נְהִירוּ נָהִיר מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, מִיָּד מִתָּבְרָן הָכָא מִקַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין. וּכְדֵין נָחִית בְּדַרְגוֹי כִּדְקָא חֲזֵי.

תִּיקּוּנָא עֲשִׂירָאָה נָחֲתִין שַׂעֲרֵי תְּחוֹת גְּרוֹנָא וְדָא “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב” (מיכה ז, כ). רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, דִּבְאִלֵּין שַׂעֲרֵי כְּתִיבֵי “מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ” (ישעיהו ב, י) וְכוּ’. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא דִּיקְנָא יַקִּירָא עִלָּאָה מִינַּהּ מִתְכַּסְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין וַדַּאי. תָּא חֲזֵי, סִטְרִין מְסָאֲבִין אִינוּן צְרִיכִין לְמֵיקָם בְּדוּכְתַּיְיהוּ לְתַתָּא, וְלָא לְאִתְגָאָה לְסַלְקָא לְשַׁלְּטָאָה לְעֵילָא. אֲבָל עִם כָּל דָּא אִית זִמְנִין דְּמִתְתַּקְּפָן לְאִתְדַּבְּקָא, וְכֹלָּא בְּאִינוּן דִּלְתַתָּא. דְּהָא לְעֵילָא כְּתִיב “יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד” (זכריה יד, ט). אֲבָל שַׂעֲרִין אִלֵּין דִּתְחוּת גְּרוֹנָא קָיְימִין לְאִתְפַּשְׁטָא תּוּקְפָּא דְּדִיקְנָא עִלָּאָה בְּכֻלְהוֹ אִינוּן דִּלְתַתָּא, דְּהָא מִגְּרוֹנָא וּלְתַתָּא נָחֲתִין. בְּגִין כָּךְ אִלֵּין תְּחוֹת מַזָּלָא תַּתָּאָה אִתְפַּשְׁטוּ, לְמֵיהַב לְהוּ תּוּקְפָּא דָּא וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִתְעַר דִּיקְנָא עִלָּאָה לְאִתְיַקְּרָא בְּעָלְמָא, כְּדֵין שַׂעֲרִין אִלֵּין יִתְתַּקְּפוּן לְאַתְקָנָא לְכָל אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהוּ, וּמִינַּיְיהוּ יִתָּבְּרוּן כֻּלְהוֹ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבִין וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב”. דְּעַד הָשַׁתָּא “וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר” (משלי יב, יט) דְּאִשְׁתְּכַח חֵילָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב”, דָּא נְהִירוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא דְּיִתְנְהִיר בְּעָלְמָא. מָאן יִטְּלוּן לֵיהּ? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וַדַּאי.

 

קישור ישיר לדף תיקוני זוהר תניינא עם ביאור נופת צופים