תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וּמֵהַאי אִילָנָא נָחֲתִין נִשְׁמָתִין דְּעֵרֶב רַב דְּאִינוּן דְּעִרְבוּבְיָא דְטוֹב וָרָע, וְכַמָּה נִימִין תַּלְיָין מֵהַאי אִילָנָא דְאִינוּן צְבָא הַשָּׁמַיִם, דִּי מְמַנָּן עַל כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, וְכֻלְּהוּ מְעוּרָבִין טוֹב וָרָע, וַהֲווֹ עַנְפִין תַּלְיָין מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא, אִלֵּין מְמִיתִין וְאִלֵּין מְחַיִּין, אִלֵּין שֵׁדִים מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִלֵּין מַלְאָכִים מִסִּטְרָא דִימִינָא, וַהֲווֹ יָדְעִין כָּל גַּוָּונִין דְּעַנְפִין דְּאִילָנָא דְאִינוּן מַזָּלוֹת וְכֹכָבִים, וַהֲווֹ לָקְטִין עִשְׂבִּין כְּגַוְונָא דְאִלֵּין גַּוָּונִין, וַהֲווֹ עָבְדִין דִּיּוֹקְנִין כְּפוּם הַהוּא מַזָּל דַּהֲווֹ בָּעָאן לְנַחְתָא לֵיהּ, כְּגוֹן טָלֶה אוֹ שׁוֹר אוֹ בְּתוּלָה אוֹ תְאוֹמִים דְּאִיהוּ צוּרַת אָדָם דּוּ פַּרְצוּפִין, דְּאִיהִי דִיּוֹקְנָא דְנוּקְבָא, אוֹ סַרְטָן אוֹ אַרְיֵה אוֹ מֹאזְנַיִם אוֹ עַקְרָב אוֹ קֶשֶׁת אוֹ גְדִי אוֹ דְלִי אוֹ דָגִים, וַהֲווֹ מְקַטְּרִין לוֹן בְּאִלֵּין עִשְׂבִּין בְּכָל גַּוָּון, לְכָל חַד כְּפוּם גַּוָּון דִּילֵיהּ לְעֵילָא, וְהָכִי הֲווֹ עָבְדִין דִּיּוֹקְנִין דְּצוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה וְשִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת, וַהֲווֹ מְקַטְּרִין לְכָל צוּרָה דַהֲווֹ בָּעָאן לְנַחְתָא לְעָלְמָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ 'כֹּה אָמַר יְהֹוָה לַמְקַטְּרִים וְלַמְזַבְּחִים לַכֹּכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי'.
אָמַר לֵיהּ, מַאי לַמְזַבְּחִים? אָמַר לֵיהּ, לְכָל דִּיּוֹקְנָא הֲווֹ עָבְדִין, דְּנָטְלִין בְּעִירָן אוֹ עוֹפִין כְּפוּם הַהוּא מַזָּל, וַהֲווֹ דָבְחִין עֲלַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ לַמְזַבְּחִים, וַהֲווֹ נָחֲתִין לוֹן וּמְמַלְּלִין עִמְּהוֹן וַהֲווֹ עָבְדֵי רְעוּתֵהוֹן, וְהַווּ סָגְדִין לוֹן וְהֵמָנִין בְּהוֹן.
(דף צז ע"ב) אָמַר לֵיהּ, בְּמַאי הֲווֹ נָחֲתִין לוֹן? אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, הֲווֹ יָדְעִין כָּל שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, וַהֲווֹ מַשְׁבִּיעִין לוֹן, וּלְבָתַר עָאלִין שְׁמָא מְפָרַשׁ בְּפוּמֵיהוֹן דְאִלֵין דִּיּוֹקְנִין וַהֲווֹ מְמַלְלָן, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִקְרָא "וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו" (ירמיה נא, מד), נָפַל שְׁמָא מְפָרַשׁ וּמִיָּד נָפְלַת צַלְמָא עַל אַנְפּוֹהִי. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי אֵיךְ הֲוָה שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלִּיל בְּהוֹן? אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, עַל הַאי אִתְּמַר "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה" (שמות כ, ו) וְכוּ'. אָמַר לֵיהּ וְכִי יָכִיל בַּר נַשׁ לְאוֹלִיף שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַגָּנָא? אָמַר לֵיהּ, אִין.
וּכְגַוְונָא דָא מָאן דְּנָפִיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ דְאַפִּיק זֶרַע מִנֵּיהּ מֵאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וְאַעִיל בִּרְשׁוּת נוּכְרָאָה, כְּאִלּוּ הַאי נָטַע אִילָנָא דְטוֹב וָרָע, וּבְגִין הַאי בַּר דְּנָטַע בְּזוֹנָה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ נִדָּה, אִתְּמַר "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" (שם, שם, ג), וְעַל בְּרַתָּא דְאִתְעֲבִידַת בְּגַוָּונָא דָא אִתְקְרִיאַת "מַסֵּכָה", וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה" (דברים כז, טו) וְגוֹ', "וְשָׂם בַּסָּתֶר" (שם), מַאי בַּסָּתֶר? בְּסִתְרוֹ דְעָלְמָא, וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "לֹא תַעֲשׂוּן... אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ, יט), וְהָכִי אוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" (שם), כִדְמוּת שַׁמָּשַׁי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין אוֹתִי בַּמָּרוֹם, לְצַיְירָא בַסֵּתֶר דִּילִי שׁוּם צִיּוּר אוֹ דִמְיוֹן, דְּכָל מָאן דְּצִיֵּיר לְעֵיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּסָּתֶר, שׁוּם צִיּוּר וְצֶלֶם וּדְמוּת כְּגַוְונָא דִמְצַיְירִין בְּשַׁמָּשִׁין דִּילֵיהּ, נִשְׁמָתֵיהּ אִתְלַבְּשַׁת בְּהַהוּא צַלְמָא, כַּד נָפְקַת מֵהַאי עָלְמָא, קָלָא נָפְקַת לְגַבָּהּ לְצַלְמָא תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא, וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ" (ישעיה מ, כה), "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ" (ישעיה מ, יח).
וּמֵהַאי אִילָנָא נָחֲתִין נִשְׁמָתִין דְּעֵרֶב רַב דְּאִינוּן דְּעִרְבוּבְיָא דְטוֹב וָרָע, וּמֵהָאִילָן הַזֶּה יוֹרְדוֹת נִשְׁמוֹת הָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם עִרְבּוּבְיָה שֶׁל טוֹב וָרָע, וְכַמָּה נִימִין תַּלְיָין מֵהַאי אִילָנָא דְאִינוּן צְבָא הַשָּׁמַיִם, דִּי מְמַנָּן עַל כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, וְכֻלְּהוּ מְעוּרָבִין טוֹב וָרָע, וְכַמָּה נִימִים תְּלוּיוֹת מֵהָעֵץ הַזֶּה, שֶׁהֵם צְבָא הַשָּׁמַיִם, שֶׁמְּמֻנִּים עַל הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְכֻלָּם מְעֹרָבִים טוֹב וָרָע, וַהֲווֹ עַנְפִין תַּלְיָין מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא, אִלֵּין מְמִיתִין וְאִלֵּין מְחַיִּין, אִלֵּין שֵׁדִים מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִלֵּין מַלְאָכִים מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְהָיוּ הָעֲנָפִים תְּלוּיִים מֵהַצַּד הַזֶּה וּמֵהַצַּד הַזֶּה, אֵלּוּ מְמִיתִים וְאֵלּוּ מְחַיִּים, אֵלּוּ שֵׁדִים מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְאֵלּוּ מַלְאָכִים מִצַּד הַיָּמִין, וַהֲווֹ יָדְעִין כָּל גַּוָּונִין דְּעַנְפִין דְּאִילָנָא דְאִינוּן מַזָּלוֹת וְכֹכָבִים, וַהֲווֹ לָקְטִין עִשְׂבִּין כְּגַוְונָא דְאִלֵּין גַּוָּונִין, וְהָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַגְּוָנִים שֶׁל עַנְפֵי הָאִילָן שֶׁהֵם מַזָּלוֹת וְכוֹכָבִים, וְהָיוּ לוֹקְטִים עֲשָׂבִים כְּמוֹ שֶׁל הַגְּוָנִים הַלָּלוּ, וְ וַהֲווֹ עָבְדִין דִּיּוֹקְנִין כְּפוּם הַהוּא מַזָּל דַּהֲווֹ בָּעָאן לְנַחְתָא לֵיהּ, כְּגוֹן טָלֶה אוֹ שׁוֹר אוֹ בְּתוּלָה אוֹ תְאוֹמִים דְּאִיהוּ צוּרַת אָדָם דּוּ פַּרְצוּפִין, דְּאִיהִי דִיּוֹקְנָא דְנוּקְבָא, אוֹ סַרְטָן אוֹ אַרְיֵה אוֹ מֹאזְנַיִם אוֹ עַקְרָב אוֹ קֶשֶׁת אוֹ גְדִי אוֹ דְלִי אוֹ דָגִים, אוֹ סַרְטָן אוֹ אַרְיֵה אוֹ מֹאזְנַיִם אוֹ עַקְרָב אוֹ קֶשֶׁת אוֹ גְדִי אוֹ דְלִי אוֹ דָגִים,
וַהֲווֹ מְקַטְּרִין לוֹן בְּאִלֵּין עִשְׂבִּין בְּכָל גַּוָּון, לְכָל חַד כְּפוּם גַּוָּון דִּילֵיהּ לְעֵילָא, וְהָיוּ מְקַטְּרִים לָהֶם בָּעֲשָׂבִים הַלָּלוּ בְּכָל צוּרָה, לְכָל אֶחָד כְּפִי הַצּוּרָה שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה, וְהָכִי הֲווֹ עָבְדִין דִּיּוֹקְנִין דְּצוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה וְשִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת, וְכָךְ הָיוּ דְמֻיּוֹת שֶׁל צוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה וְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וַהֲווֹ מְקַטְּרִין לְכָל צוּרָה דַהֲווֹ בָּעָאן לְנַחְתָא לְעָלְמָא, וְהָיוּ מְקַטְּרִים לְכָל צוּרָה שֶׁהָיוּ רוֹצִים לְהוֹרִיד לָעוֹלָם, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ 'כֹּה אָמַר יְהֹוָה לַמְקַטְּרִים וְלַמְזַבְּחִים לַכֹּכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי', וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יהו"ה לַמְקַטְּרִים וְלַמְזַבְּחִים לַכֹּכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי.
אָמַר לֵיהּ, מַאי לַמְזַבְּחִים? אָמַר לוֹ: מַה זֶּה לַמְזַבְּחִים? אָמַר לֵיהּ, לְכָל דִּיּוֹקְנָא הֲווֹ עָבְדִין, דְּנָטְלִין בְּעִירָן אוֹ עוֹפִין כְּפוּם הַהוּא מַזָּל, וַהֲווֹ דָבְחִין עֲלַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ לַמְזַבְּחִים, אָמַר לוֹ: לְכָל דְּמוּת הָיוּ עוֹשִׂים, שֶׁנּוֹטְלִים בְּהֵמוֹת אוֹ עוֹפוֹת כְּפִי אוֹתוֹ הַמַּזָּל וְהָיוּ זוֹבְחִים עֲלֵיהֶם, וְזֶהו לַמְזַבְּחִים, וַהֲווֹ נָחֲתִין לוֹן וּמְמַלְּלִין עִמְּהוֹן וַהֲווֹ עָבְדֵי רְעוּתֵהוֹן, וְהַווּ סָגְדִין לוֹן וְהֵמָנִין בְּהוֹן וְהָיוּ מוֹרִידִים אוֹתָם וּמְדַבְּרִים עִמָּהֶם, וְהָיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנָם, וְהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶם וּמַאֲמִינִים בָּהֶם.
(דף צז ע"ב) אָמַר לֵיהּ, בְּמַאי הֲווֹ נָחֲתִין לוֹן? אָמַר לוֹ: בַּמָּה הָיוּ מוֹרִידִים אוֹתָם? אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, הֲווֹ יָדְעִין כָּל שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, וַהֲווֹ מַשְׁבִּיעִין לוֹן, אָמַר לוֹ: בְּנִי, הָיוּ יוֹדְעִים אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ וְהָיוּ מַשְׁבִּיעִים אוֹתָם, וּלְבָתַר עָאלִין שְׁמָא מְפָרַשׁ בְּפוּמֵיהוֹן דְאִלֵין דִּיּוֹקְנִין וַהֲווֹ מְמַלְלָן, וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בְּפִיהֶם שֶׁל הַדְּמֻיּוֹת הַלָּלוּ וְהָיוּ מְדַבְּרִים, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִקְרָא "וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו" (ירמיה נא, מד), וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו. נָפַל שְׁמָא מְפָרַשׁ וּמִיָּד נָפְלַת צַלְמָא עַל אַנְפּוֹהִי נָפַל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, וּמִיָּד נָפַל הַצֶּלֶם עַל פָּנָיו. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי אֵיךְ הֲוָה שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלִּיל בְּהוֹן? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי אֵיךְ הָיָה שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר בָּהֶם? אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, עַל הַאי אִתְּמַר "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה" (שמות כ, ו) וְכוּ' אָמַר לוֹ: בְּנִי, עַל זֶה נֶאֱמַר לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה וְכוּ'. אָמַר לֵיהּ וְכִי יָכִיל בַּר נַשׁ לְאוֹלִיף שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַגָּנָא? אָמַר לֵיהּ, אִין. אָמַר לוֹ: וְכִי יָכוֹל אָדָם לִלְמֹד אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחִנָּם? אָמַר לוֹ כֵּן.
וּכְגַוְונָא דָא מָאן דְּנָפִיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּכְגוֹן זֶה מִי שֶׁמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַכְנִיס בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ דְאַפִּיק זֶרַע מִנֵּיהּ מֵאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וְאַעִיל בִּרְשׁוּת נוּכְרָאָה, כְּאִלּוּ הַאי נָטַע אִילָנָא דְטוֹב וָרָע, אוֹ שֶׁמּוֹצִיא זֶרַע מִמֶּנּוּ מֵאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וּמַכְנִיס לִרְשׁוּת נָכְרִיָּה, כְּאִלּוּ זֶה נָטַע הָאִילָן שֶׁל טוֹב וָרָע, וּבְגִין הַאי בַּר דְּנָטַע בְּזוֹנָה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ נִדָּה, אִתְּמַר "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" (שם, שם, ג), וּמִשּׁוּם זֶה בֵּן שֶׁנָּטַע בְּזוֹנָה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ נִדָּה, נֶאֱמַר לֹא תַעֲשֶׂה לְּךָ פֶסֶל, וְעַל בְּרַתָּא דְאִתְעֲבִידַת בְּגַוָּונָא דָא אִתְקְרִיאַת "מַסֵּכָה", וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה" (דברים כז, טו) וְגוֹ', וְעַל בַּת שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּגָוֶן זֶה נִקְרֵאת מַסֵּכָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה וְגוֹמֵר, "וְשָׂם בַּסָּתֶר" (שם), מַאי בַּסָּתֶר? בְּסִתְרוֹ דְעָלְמָא, וְשָׂם בַסָּתֶר. מַה זֶּה בַּסָּתֶר? בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "לֹא תַעֲשׂוּן... אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ, יט), וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב, וְהָכִי אוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" (שם),
כִדְמוּת שַׁמָּשַׁי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין אוֹתִי בַּמָּרוֹם, לְצַיְירָא בַסֵּתֶר דִּילִי שׁוּם צִיּוּר אוֹ דִמְיוֹן, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים אוֹתִי (לְפָנַי) בַּמָּרוֹם לְצַיֵּר בַּסֵּתֶר שֶׁלִּי שׁוּם צִיּוּר אוֹ דִמְיוֹן, דְּכָל מָאן דְּצִיֵּיר לְעֵיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּסָּתֶר, שׁוּם צִיּוּר וְצֶלֶם וּדְמוּת כְּגַוְונָא דִמְצַיְירִין בְּשַׁמָּשִׁין דִּילֵיהּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁצִּיֵּר לְמַעְלָה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּסֵּתֶר (שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ הַכְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת) שׁוּם צִיּוּר וְצֶלֶם וּדְמוּת כְּמוֹ שֶׁמְּצַיְּרִים בַּשַּׁמָּשִׁים שֶׁלּוֹ, נִשְׁמָתֵיהּ אִתְלַבְּשַׁת בְּהַהוּא צַלְמָא, כַּד נָפְקַת מֵהַאי עָלְמָא, נִשְׁמָתוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת בְּאוֹתוֹ צֶלֶם כְּשֶׁיּוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, קָלָא נָפְקַת לְגַבָּהּ לְצַלְמָא תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא, וְקוֹל יוֹצֵא אֵלֶיהָ: אֶת הַצֶּלֶם הַזֶּה תִּשְׂרְפוּ בָאֵשׁ, וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ" (ישעיה מ, כה), "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ" (ישעיה מ, יח), וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ, וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵ"ל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְעֶשְׂרִין
(דף מג' עמוד א') וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה דָּא יְצִיאַת מִצְרַיִם. אֲבָל דָּא מַרְאֶה דִּסְנֶה, דְּתָמָן כְּתִיב "וַיֹּאמֶר וְכוּ' הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" (שמות ד, ו) וְדָא יָד חֲזָקָה דְּבַהּ נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וּבְקַדְמִיתָא אַחְזַי לֵיהּ הַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְנָחָשׁ. וּבְכַמָּה תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה אִתְּמָר בֵּיהּ "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). כְּדֵין אַחְזַי לֵיהּ הַהִיא יָדָא מְצֹרַעַת, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְדַּבְקַת בַּהּ. וְרָזָא דָּא "בַהֶרֶת לְבָנָה אוֹ אֲדַמְדֶּמֶת" (ויקרא יג, יט). לְבָנָה מִסִּטְרָא דְּיִשְׁמָעֵאל. אֲדַמְדֶּמֶת מִסִּטְרָא דֶּאֱדוֹם. וְהָכָא מְצֹרַעַת מִסִּטְרָא דְּיִשְׁמָעֵאל, וְדָא מִצְרַיִם. וּלְבָתַר "שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), הָא תִּיקּוּנָא אִזְדַּמַּן לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל כִּדְקָא יָאוּת. וּבְשָׂרוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִסְתַּלְּקַת מִגּוֹ קְלִיפִין לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא.
לְבָתַר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּמַתַּן תּוֹרָה, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, דִּכְדֵין אִתְקְשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשֵיהוֹן לְעָלְמִין. וּבְמִצְרַיִם אִתְפְּרָשׁוּ מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ 'אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ' וְכוּ'. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא סִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת עַל סְטַר קַדִּישָׁא. וּבְזִמְנָא דְּאִתְפְּרִיק מִתַּמָּן אִתְפְּרַק לְגַמְרֵי. וְרָזָא דָּא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ לָא אִשְׁתַּכְּחַת (דף מג' עמוד ב') אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, דְּתָמָן אִשְׁתַּעְבֵּד סְטַר קַדִּישָׁא לִסְטַר מְסָאֲבָא לְגַמְרֵי. אֲבָל מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא יָכְלוּ סִטְרִין בִּישִׁין לְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ, אֶלָּא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ בְּגִין כָּךְ אִית לְאַדְכְּרָא יְצִיאַת מִצְרַיִם תָּדִיר, דְּהָא גְּאוּלָה דִּילַהּ גְּאֻלַּת עָלְמִין הֲוָה. וְיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ מִגּוֹ עָרְלָה, בְּדָם מִילָה. וּבְדַם פֶּסַח שָׁארוּ לְמֵיעַל גּוֹ חוּלָקָא קַדִּישָׁא. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִשְׁתְּלִים לְאִשְׁתָּרְשָׁא בֵּיהּ לְעָלְמִין. וְדָא לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל וַדַּאי.
וְעוֹד, בְּמִצְרַיִם אִשְׁתְּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. וְעַל יַמָּא אִתְכָּבִישַׁת סִטְרָא אַחֲרָא תְּחוֹתַיְיהוּ. כְּדֵין כְּתִיב "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח) דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּקַע בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְשֻלְטָנָא קַדִּישָׁא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא דְּלָא לְאִתְפַּסְּקָא. לְבָתַר בְּמַתַּן תּוֹרָה כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים. וְדָא יוֹם הַשִּׁשִּׁי, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין דְּעָלְמָא הֲווּ רַפְיָן וְלָא קָיְימִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּסָחֲרַת לְהוּ וְאִתְדַּבְּקַת בְּהוּ עַד דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּשָׁרְשֵׁיהּ בִּקְדוּשָׁתָא עִלָּאָה לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בִּקְיָימָא שְׁלִים.
וְהָא סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ, דִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'. וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאָה, (דף מד' עמוד א') דְּאִתְּמָר בָּהּ "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו) דְּאִחְזֲיִאַת נְהוֹרִין דְּמַלְכָּא לְתַתָּא. כְּדֵין מַה כְּתִיב בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא). וְאִתְּמָר בָּהּ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג) דְּהָא מִינַּהּ מִסְתַּכְּלִין גּוֹ רָזִין עִלָּאִין דִּסְתִימִין לְעֵילָא, יָד הַנְּבִיאִים וַדַּאי. וְדָא תִּיקּוּנָא תְּרֵין וְעֶשְׂרִין:
(דף מג' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יְצִיאַת מִצְרַיִם. אֲבָל דָּא זו היד החל עניינה בזמן מַרְאֶה דִּסְנֶה, דְּתָמָן כְּתִיב "וַיֹּאמֶר וְכוּ' הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" (שמות ד, ו) וְדָא יָד חֲזָקָה דְּבַהּ נָפְקוּ שבה יצאו יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וּבְקַדְמִיתָא אַחְזַי לֵיהּ הַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְנָחָשׁ ובתחילה הראה לו את המטה ההוא שהוא סוד אותיות ד"נ של שם אדנ"י שעולים בגמ' מט"ה שהתהפך לנחש. וּבְכַמָּה תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה אִתְּמָר בֵּיהּ וכמה תיקונים תיקן משה שהפך אותו שוב למטה שנאמר בו "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). כְּדֵין אַחְזַי לֵיהּ הַהִיא יָדָא מְצֹרַעַת, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְדַּבְקַת בַּהּ ואז, הראה לו את אותה היד שהפכה למצורעת בגלל שדבקה בה הסטרא אחרא וזה סוד וְרָזָא דָּא "בַהֶרֶת לְבָנָה אוֹ אֲדַמְדֶּמֶת" (ויקרא יג, יט). לְבָנָה מִסִּטְרָא מצד דְּיִשְׁמָעֵאל. אֲדַמְדֶּמֶת מִסִּטְרָא דֶּאֱדוֹם. וְהָכָא מְצֹרַעַת מִסִּטְרָא דְּיִשְׁמָעֵאל וכאן היתה מצורעת מצד ישמעאל, וְדָא מִצְרַיִם. וּלְבָתַר "שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), הָא תִּיקּוּנָא אִזְדַּמַּן לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל כִּדְקָא יָאוּת ולאחר כך, נאמר שבה כבשרו, זה הוא התיקון שהוכן להוציא את ישראל מתוך קליפת מצרים כמו שראוי. וּבְשָׂרוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִסְתַּלְּקַת מִגּוֹ קְלִיפִין לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא "וּבְשָׂרוֹ" זו השכינה שעלתה מתוך הקליפות להתדבק במלך שהוא ז"א.
לְבָתַר ואחר כך אחרי שהתגלה תיקון היד החזקה התקיים "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּמַתַּן תּוֹרָה, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, דִּכְדֵין אִתְקְשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשֵיהוֹן לְעָלְמִין בזמן שעמדו על הר סיני ואז נקשרו ישראל בשורשם שהיא השכינה. וּבְמִצְרַיִם אִתְפְּרָשׁוּ מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ ובמצרים נפרדו מתוך הסטרא אחרא שנאמר בה "אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ" (מתוך ההגדה) וְכוּ'. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא סִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת עַל סְטַר קַדִּישָׁא שהרי בזמן השעבוד שלטה הסטרא אחרא על צד הקדושה ברשות שמים. וּבְזִמְנָא דְּאִתְפְּרִיק מִתַּמָּן אִתְפְּרַק לְגַמְרֵי ובזמן שנגאלו ממצרים – נגאלו לגמרי ולא שלטה בהם יותר קליפת מצרים. וְרָזָא דָּא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ לָא אִשְׁתַּכְּחַת (דף מג' עמוד ב') אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, דְּתָמָן אִשְׁתַּעְבֵּד סְטַר קַדִּישָׁא לִסְטַר מְסָאֲבָא לְגַמְרֵי וזה סוד "עבודת פרך" שלא היתה אלא במצרים ששם שעבדה צד הקדושה את עצמה לסטרא אחרא לגמרי. אֲבָל מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא יָכְלוּ סִטְרִין בִּישִׁין לְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ אֶלָּא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, אבל משם והלאה, לא יכלו הצדדים הרעים יותר לשעבד את הקדושה, אלא רק להרע לה, בְּגִין כָּךְ אִית לְאַדְכְּרָא יְצִיאַת מִצְרַיִם תָּדִיר, דְּהָא גְּאוּלָה דִּילַהּ גְּאֻלַּת עָלְמִין הֲוָה. לכן, יש להזכיר תמיד את יציאת מצרים, שגאולתה היתה גאולת עולמים של צד הקדושה. וְיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ מִגּוֹ עָרְלָה, בְּדָם מִילָה. וּבְדַם פֶּסַח שָׁארוּ לְמֵיעַל גּוֹ חוּלָקָא קַדִּישָׁא וישראל יצאו מתוך הקליפת הערלה הטמאה בדם המילה שנימולו קודם שיצאו, ובדם הפסח החלו לעלות בתוך חלקה של הקדושה. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִשְׁתְּלִים לְאִשְׁתָּרְשָׁא בֵּיהּ לְעָלְמִין. וְדָא לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל וַדַּאי ובמתן תורה נשלמה השרשתם לעולם בקדושה, וזה לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל ודאי.
וְעוֹד, בְּמִצְרַיִם אִשְׁתְּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, וְעַל יַמָּא אִתְכָּבִישַׁת סִטְרָא אַחֲרָא תְּחוֹתַיְיהוּ ועוד, במצרים ניצלו ישראל מתוך הסטרא האחרא, ועל הים נכבשה הסטרא אחרא תחתיהם, ואז נאמר. כְּדֵין כְּתִיב "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח) דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּקַע בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְשֻלְטָנָא קַדִּישָׁא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא דְּלָא לְאִתְפַּסְּקָא שהסטרא אחרא נשקעה בנוקבא דתהומא רבא ושלטון הקדושה שלט בעולם בלא שיופסק עוד. לְבָתַר בְּמַתַּן תּוֹרָה כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים ואחר כך במתן תורה נשלם הכל. וְדָא יוֹם הַשִּׁשִּׁי, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין דְּעָלְמָא הֲווּ רַפְיָן וְלָא קָיְימִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּסָחֲרַת לְהוּ וְאִתְדַּבְּקַת בְּהוּ עַד דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא, וזה סוד "יום השישי" הרומז על ו' סיון שכל הנבראים היו תלויים ולא עומדים בקיומם, בגלל שהסטרא אחרא הקיפה אותם ונדבקה בהם עד שקיבלו ישראל את התורה, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּשָׁרְשֵׁיהּ בִּקְדוּשָׁתָא עִלָּאָה לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בִּקְיָימָא שְׁלִים והכל נקשר בשורשו בקדושה עליונה להתקיים הכל בקיום שלם.
וְהָא סָבָא דְּסָבִין והנה סב הסבין האדם הראשון פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' רבי רבי הרמח"ל וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ ודאי אין הסטרא אחרא מתחזקת אלא בזמן שנגנז אורו של צד הקדושה שנאמר, דִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב שבזמן שהאור הזה נעלם נאמר "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'. וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאָה, (דף מד' עמוד א') דְּאִתְּמָר בָּהּ ולעיתים השכינה נקראת מַרְאָה, שנאמר בה "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו) דְּאִחְזֲיִאַת נְהוֹרִין דְּמַלְכָּא לְתַתָּא שמראה את האורות של המלך – ז"א למטה בעולמות בי"ע, ואז מה נאמר בה? כְּדֵין מַה כְּתִיב בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא) שהיו הנביאים מקבל את מראות הנבואה ממנה. וְאִתְּמָר בָּהּ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג) זאת היא השכינה דְּהָא מִינַּהּ מִסְתַּכְּלִין גּוֹ רָזִין עִלָּאִין דִּסְתִימִין לְעֵילָא שהרי על ידה היו מסתכלים בתוך הסודות העליונים הסתומים הנמשכים מהספירות העליונות שמעליה וזה, יָד הַנְּבִיאִים וַדַּאי.
תפילות ת"ג - ת"ד מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה ת"ג: בזמן שמאירים בישראל ב' שמות שעולים בגמ' "שם" – מיד נכתבים לחיים.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עֲנֵנוּ לְמַעַן שִׁמְךָ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִ'י" עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְזֶה שד"י יהו"ה שֶׁהוּא כְּמִנְיַן "שֵׁם", שְׁנֵי שֵׁמוֹת שֶׁמְּאִירִים בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵם שֵׁדִים מִצַּד לִילִית שִׁפְחָה רָעָה אִמָן שֶׁל שֵׁדִים, וּלְפִיכָךְ בְּרָכָה אֵינָהּ שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, שֶׁהִיא, "מְאֵרַת יְהֹוָה בְּבֵית רָשָׁע" ו' חָסֵר מִמֶנָּהּ – לָקוּת הַמְּאוֹרוֹת. וְזֶה ו' אוֹת אֱמֶת, אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וַדַּאי, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם "שֵׁם" זֶה כָּךְ הֵם נִכְתָּבִים בַּ-"סֵּפֶר" שֶׁהוּא כְּמִנְיַן "שֵׁם", וְזֶה 'וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים' "כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר", מִיָּד שְׁכִינָה שֶׁהִיא "שֵׁם" שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וְנֶאֱמַר בּוֹ "בִּרְכַּת יְהֹוָה הִיא תַּעֲשִׁיר", לְפִיכָךְ "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִ'י עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתְּךָ, שֶׁבַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
תפילה ד"ת: בזמן יחוד הוי"ה אדנ"י אין הבושת שהיא לב האבן מתערבת שם ואין הבושת מפריד.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עֲנֵנוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ שֶׁהֲרֵי לִילִית שִׁפְחָה רָעָה הִיא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַבָּשָׂר, בּ'וּשָׁה סְ'רוּחָה רִ'מָּה, לְפִי שֶׁהִיא לֵב הָאֶבֶן. אֲבָל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא" בָּהּ, "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ", עֲרוּמִּים מֵאוֹתוֹ הָרָע שֶׁהָיָה חוֹפֶה עֲלֵיהֶם, וּבָהּ, "וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי", חִבּוּר זְעֵיר וְנוּקְבֵהּ – "אֲנִי יְהֹוָה" וַדַּאי, "אָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ", שֶׁבֹּשֶׁת אֵין מִתְעָרֶבֶת שָׁם, אֶלָּא "אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי". הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, לְפִיכָךְ תַּדְבִּיק אוֹתָנוּ בִּשְׁכִינָתְךָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה רַע מַפְרִיד וּבֹשֶׁת לֹא יִמָּצֵא לָנוּ, אֶלָּא "גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם", יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.