Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף סב ע"א) קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָ"א מַקַּ"ף שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ סֶגוֹלְתָּ"א, קָם וְנָטִיל תְּלַת אַבְנִין דְּאִינוּן י י י', וְאַבְנָא עִלָּאָה דְאִיהִי בְּקִירְטָא, תַגָּא בְּחוּטָא הָא אַרְבַּע, דְּאִנּוּן אַרְבְּעִין, וְחוּט דְּסִיהֲרָא עֲלָהּ הַיְינוּ בּ', וְרָזָא דְמִלָּה "בְּרֵאשִׁית" בּ' רֵאשִׁית, הַאי נְקוּדָה עֲלָהּ אִתְּמַר 'בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם'. מַאי בּ'? הַהוּא חוּט דְּאַסְחַר עֲלָהּ, וְהַאי נְקוּדָה אִית לָהּ רֵישָׁא וְאֶמְצָעִיתָא וְסוֹפָא, וְאִתְעֲבִידַת תְּלַת יוּדִי"ן י י י', דְסָלְקִין לִתְלָתִין, וְהַהוּא חוּט ב' תְּלָתִין וּתְרֵין, תַּגָּא דְעַל חוּט י', וְהָא אַרְבְּעִין וּתְרֵין, לָקֳבֵל ל"ב אֱלֹהִים, וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִתְבְּרִי בְּהוֹן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל חֵילֵיהוֹן.
אָמְרוּ לֵיהּ מָארֵי מַתְנִיתִין, רַבִּי רַבִּי כַּמָּה תַּקִּיפִין אַבְנִין דִּזְרִיקַת, דְּאִזְדַּעְזְעוּ בְּהוֹן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְחֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפִין כֻּלְּהוּ בָּרְחוּ, וּמִנְּהוֹן נָפְלוּ לְאַרְעָא, וְכָרְסַיָּיא יַקִּירָא וּמַלְאָכִין וְאוֹפַנִּים כֻּלְּהוּ אִזְדַּעְזַעוּ מֵאַבְנִין דִּילָךְ, וְאִלֵּין אִינוּן אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן, דְּכֻלְּהוּ חָד.

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַפִּיק אַבְנִין אִלֵּין שְׁלֵמִין בִּצְלוֹתֵיהּ, בְּאַרְבַּע צְלוֹתִין עִם צְלוֹתָא דְמוּסָף, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה" (דברים כז, ו), וְאִית אֶבֶן דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" (בראשית כח, כב), דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה" (דברים ד, מד), דְאִיהוּ דִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ.

וְאִלֵּין אַבְנִין כֻּלְּהוּ חָד, מַלְכוּת קַדִּישָׁא אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, אִתְּמַר בָּהּ "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ" (דברים כה, טו), וְהַאי אִיהִי "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא" (דניאל ב, לה), מַאי "וּמְלָאת כָּל אַרְעָא"? אֶלָּא בְּגִינָהּ אִתְּמַר "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם" (זכריה ג, ט), דְּאִינוּן שִׁבְעָה רוֹעִין קַדִּישִׁין, וְאִינוּן שֶׁבַע דְּכוּרִין וְשֶׁבַע נוּקְבִין, כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בָּהּ וְרָזָא דְמִלָּה "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב).

וְהַאי אֶבֶן אִיהִי חֲמִשָּׁה אַבְנִין דְּשַׁוִּי דָוִד בְּקִירְטָא וְאִתְעֲבִידוּ כֻּלְּהוּ חָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקַּח דָּוִד "חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל" (שמואל א' יז, מ), וְאִינוּן גְּדוּלָה גְבוּרָה תִּפְאֶרֶת נֶצַח הוֹד, דִּבְהוֹן שַׁבַּח דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמַר "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְגוֹ', וְאִלֵּין חֲמִשָּׁה חֲלוּקֵי אֲבָנִים נָטִיל לוֹן מִן הַנַּחַל דְּאִיהוּ יְסוֹד חַ"י עָלְמִין, וְכַד שַׁוִּי לוֹן בְּקִירְטָא דְאִיהִי מַלְכוּת קַדִּישָׁא, אִתְעֲבִידוּ בָּהּ חַד, וְטָבַע בְּמִצְחָא דִפְּלִשְׁתָּאָה וְקָטִיל לֵיהּ.

וְאִינוּן חָמֵשׁ אַבְנִין דְּאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וְכַד שַׁוִּי לוֹן בְּקִירְטָא דְאִיהִי שָׂפָה דְפִימָא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד לוֹן בָּהּ כֻּלְּהוּ אֶחָד, דִּבְזִמְנָא דְיִנְצַח בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא יִתְקַיַּים בְּהוֹן "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג, ט). וְהָא שָׂפָ"ה וַדַּאי דָּא שְׁכִינָ"ה, דְּהָכִי סְלִיקַת בְּחוּשְׁבַּן שָׂפָ"ה, בְּגִין הָכִי כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא עֲתִידִין לְאִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת יְדָהָא, וּלְאַמְלָכָא לָהּ עֲלַיְיהוּ בְּיוֹמִין דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְקַיֵּים מַה דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף סב ע"א) קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָ"א מַקַּ"ף שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ סֶגוֹלְתָּ"א, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, פָּתַח וְאָמַר: זַרְקָ"א מַקָּ"ף שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ סֶגוֹלְתָּ"א.  קָם וְנָטִיל תְּלַת אַבְנִין דְּאִינוּן י י י', וְאַבְנָא עִלָּאָה דְאִיהִי בְּקִירְטָא, קָם וְנָטַל שָׁלֹשׁ אֲבָנִים שֶׁהֵן י' י' י', וְאֶבֶן עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בַקֶּלַע,  תַגָּא בְּחוּטָא הָא אַרְבַּע, דְּאִנּוּן אַרְבְּעִין, וְחוּט דְּסִיהֲרָא עֲלָהּ הַיְינוּ בּ', תָּג בְּחוּט הֲרֵי אַרְבַּע שֶׁהֵן אַרְבָּעִים, וְחוּט שֶׁל הַלְּבָנָה (שֶׁסּוֹבֶבֶת) עָלֶיהָ הַיְנוּ בּ',  וְרָזָא דְמִלָּה "בְּרֵאשִׁית" בּ' רֵאשִׁית, הַאי נְקוּדָה עֲלָהּ אִתְּמַר 'בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם' וְסוֹד הַדָּבָר - בְּרֵאשִׁית, בּ' רֵאשִׁית. עַל הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ נֶאֱמַר בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם.  מַאי בּ'? הַהוּא חוּט דְּאַסְחַר עֲלָהּ, וְהַאי נְקוּדָה אִית לָהּ רֵישָׁא וְאֶמְצָעִיתָא וְסוֹפָא, וְאִתְעֲבִידַת תְּלַת יוּדִי"ן י י י', דְסָלְקִין לִתְלָתִין, מַה זֶּה בּ'? אוֹתוֹ הַחוּט שֶׁסּוֹבֵב אוֹתָהּ, וְלַנְּקֻדָּה הַזּוֹ יֵשׁ רֹאשׁ וְאֶמְצַע וְסוֹף, וְנַעֲשֵׂית שָׁלֹשׁ יוֹדִי"ם י' י' י', שֶׁעוֹלוֹת לִשְׁלֹשִׁים, וְהַהוּא חוּט ב' תְּלָתִין וּתְרֵין, תַּגָּא דְעַל חוּט י', וְהָא אַרְבְּעִין וּתְרֵין, לָקֳבֵל ל"ב אֱלֹהִים, וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִתְבְּרִי בְּהוֹן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל חֵילֵיהוֹן. וְאוֹתוֹ חוּט ב' - שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. הַתָּג שֶׁעַל הַחוּט י', וַהֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, כְּנֶגֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם וְעֶשֶׂר הָאֲמִירוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.

אָמְרוּ לֵיהּ מָארֵי מַתְנִיתִין, רַבִּי רַבִּי כַּמָּה תַּקִּיפִין אַבְנִין דִּזְרִיקַת, דְּאִזְדַּעְזְעוּ בְּהוֹן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, [וַיַּרְא אֱלֹהִי"ם אֶת כֹּל אֲשֶׁר עָשָׂה, שֶׁהוּא סוֹד שֶׁל וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהו"ה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ, בְּלַבַּת הַתּוֹרָה, וְזֶהוּ כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּ"י, וּבָהֶם פּוֹעֲלוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל יהו"ה. וְסוֹד הַדָּבָר - פִּתְחוּ לי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹ"א בָ"ם אוֹדֶה יָ"הּ, וְכֻלָּם נִכְלָלִים בִּבְאֵר שָׁבַע, זֶה אב"ג ית"ץ וַחֲבֵרָיו]. אָמְרוּ לוֹ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: רַבִּי רַבִּי, כַּמָּה חֲזָקוֹת הָאֲבָנִים שֶׁזָּרַקְתָּ, שֶׁהִזְדַּעְזְעוּ בָהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ,  וְחֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפִין כֻּלְּהוּ בָּרְחוּ, וּמִנְּהוֹן נָפְלוּ לְאַרְעָא, וְכָרְסַיָּיא יַקִּירָא וּמַלְאָכִין וְאוֹפַנִּים כֻּלְּהוּ אִזְדַּעְזַעוּ מֵאַבְנִין דִּילָךְ, וְכָל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת בָּרְחוּ, וּמֵהֶם נָפְלוּ לָאָרֶץ, וְהַכִּסֵּא הַנִּכְבָּד וּמַלְאָכִים וְאוֹפַנִּים כֻּלָּם הִזְדַּעְזְעוּ מֵהָאֲבָנִים שֶׁלְּךָ, וְאִלֵּין אִינוּן אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן, דְּכֻלְּהוּ חָד, וְאֵלּוּ הֵם אַרְבָּעָה טוּרֵי אֶבֶן, שֶׁכֻּלָּם אֶחָד.
 
זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַפִּיק אַבְנִין אִלֵּין שְׁלֵמִין בִּצְלוֹתֵיהּ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמּוֹצִיא אֶת הָאֲבָנִים הַשְּׁלֵמוֹת הַלָּלוּ בִּתְפִלָּתוֹ,  בְּאַרְבַּע צְלוֹתִין עִם צְלוֹתָא דְמוּסָף, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה" (דברים כז, ו), בְּאַרְבַּע תְּפִלּוֹת עִם תְּפִלַּת מוּסָף, שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה,  וְאִית אֶבֶן דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" (בראשית כח, כב), וְיֵשׁ אֶבֶן שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִי"ם,  דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה" (דברים ד, מד), דְאִיהוּ דִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ, שֶׁהִיא מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַדְּמוּת שֶׁלּוֹ.  וְאִלֵּין אַבְנִין כֻּלְּהוּ חָד, וְהָאֲבָנִים הַלָּלוּ כֻּלָּן אַחַת.  מַלְכוּת קַדִּישָׁא אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, אִתְּמַר בָּהּ "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ" (דברים כה, טו), הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה הִיא מִצַּד הַשְּׂמֹאל, נֶאֱמַר בָּהּ אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ,  וְהַאי אִיהִי "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא" (דניאל ב, לה), וְהָאֶבֶן הַזּוֹ הִיא שֶׁהִכְּתָה אֶת הַצֶּלֶם, שֶׁהָיְתָה לְהַר גָּדוֹל וּמִלְאָה כָּל הָאָרֶץ.  מַאי "וּמְלָאת כָּל אַרְעָא"? אֶלָּא בְּגִינָהּ אִתְּמַר "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), מַה זֶּה וּמִלְאָה כָּל הָאָרֶץ? אֶלָּא בִּשְׁבִילָהּ נֶאֱמַר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ,  וַעֲלָהּ אִתְּמַר "עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם" (זכריה ג, ט), דְּאִינוּן שִׁבְעָה רוֹעִין קַדִּישִׁין, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה רוֹעִים קְדוֹשִׁים,  וְאִינוּן שֶׁבַע דְּכוּרִין וְשֶׁבַע נוּקְבִין, כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בָּהּ וְרָזָא דְמִלָּה "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב) וְהֵם שִׁבְעָה זְכָרִים וְשֶׁבַע נְקֵבוֹת, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בָּהּ, וְסוֹד הַדָּבָר - שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת.
 
 וְהַאי אֶבֶן אִיהִי חֲמִשָּׁה אַבְנִין דְּשַׁוִּי דָוִד בְּקִירְטָא וְאִתְעֲבִידוּ כֻּלְּהוּ חָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקַּח דָּוִד "חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל" (שמואל א' יז, מ), וְהָאֶבֶן הַזּוֹ הִיא חָמֵשׁ אֲבָנִים שֶׁשָּׂם דָּוִד בַּקֶּלַע וְנַעֲשׂוּ כֻלָּן אַחַת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקַּח דָּוִד חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל,  וְאִינוּן גְּדוּלָה גְבוּרָה תִּפְאֶרֶת נֶצַח הוֹד, דִּבְהוֹן שַׁבַּח דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמַר "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְגוֹ', וְהֵן גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תִּפְאֶרֶת, נֵצַח, הוֹד, שֶׁבָּהֶן שִׁבַּח דָּוִד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לְךָ יהו"ה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְגוֹמֵר,  וְאִלֵּין חֲמִשָּׁה חֲלוּקֵי אֲבָנִים נָטִיל לוֹן מִן הַנַּחַל דְּאִיהוּ יְסוֹד חַ"י עָלְמִין, וְאֵלּוּ חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי הָאֲבָנִים, נָטַל אוֹתָם מִן הַנַּחַל שֶׁהוּא יְסוֹד חַ"י הָעוֹלָמִים,  וְכַד שַׁוִּי לוֹן בְּקִירְטָא דְאִיהִי מַלְכוּת קַדִּישָׁא, אִתְעֲבִידוּ בָּהּ חַד, וְטָבַע בְּמִצְחָא דִפְּלִשְׁתָּאָה וְקָטִיל לֵיהּ וּכְשֶׁשָּׂם אוֹתָם בַּקֶּלַע, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, נַעֲשׂוּ בָהּ אַחַת, וְהִטְבִּיעַ בְּמֶצַח הַפְּלִשְׁתִּי וְהָרַג אוֹתוֹ.  וְאִינוּן חָמֵשׁ אַבְנִין דְּאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וְהֵם חֲמֵשׁ הָאֲבָנִים שֶׁהֵם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה,

וְכַד שַׁוִּי לוֹן בְּקִירְטָא דְאִיהִי שָׂפָה דְפִימָא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד לוֹן בָּהּ כֻּלְּהוּ אֶחָד, וּכְשֶׁשָּׂם אוֹתָם בַּקֶּלַע, שֶׁהִיא הַשָּׂפָה שֶׁל הַפֶּה, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם בָּהּ כֻּלָּם אֶחָד,  דִּבְזִמְנָא דְיִנְצַח בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא יִתְקַיַּים בְּהוֹן "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג, ט) שֶׁבִּזְמַן שֶׁיְּנַצַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, יִתְקַיֵּם בָּהֶם כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְהָא שָׂפָ"ה וַדַּאי דָּא שְׁכִינָ"ה, דְּהָכִי סְלִיקַת בְּחוּשְׁבַּן שָׂפָ"ה, וְהַשָּׂפָ"ה הַזּוֹ וַדַּאי זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁכָּךְ עוֹלָה בְּחֶשְׁבּוֹן שָׂפָ"ה בְּגִין הָכִי כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא עֲתִידִין לְאִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת יְדָהָא, וּלְאַמְלָכָא לָהּ עֲלַיְיהוּ בְּיוֹמִין דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְקַיֵּים מַה דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט) מִשּׁוּם כָּךְ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם עֲתִידוֹת לְהִשְׁתַּעְבֵּד תַּחַת יָדֶיהָ וּלְהַמְלִיכָהּ עֲלֵיהֶם בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּיקּוּנָא שְׁבִיעָאָה "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ" (מיכה ז, יט). וְדָא "וֶאֱמֶת". דְּהָא הָכָא תַּלְיָא בִּיסּוּמָא דְּדִינִין וַדַּאי. דְּמִצְחָא קָאִים לְבַסְמָא בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי, וְלָא תָּדִיר, וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָא כֻּלְהוֹ דִּינִין מִתְעַבְּרָן לְגַמְרֵי. אֲבָל אַנְפִּין חַיְּיכִין תָּדִיר וְחָדָאן תָּדִיר, בְּגִין לְקַיְּימָא בִּיסּוּמָא דְּדִינִין מַאי דְּאִצְטְרִיךְ תָּדִיר. וְרָזָא דָּא "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" (משלי טז, טו) וְכוּ', דְּחַיֵּי צְרִיכִין תָּדִיר וְלָא אִתְפַּסְּקָן. אֲבָל "וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ" (משלי טז, טו), דָּא רָצוֹן עִלָּאָה, עֵת רָצוֹן דְּאִתְּמָר. וְדָא "כְּעָב מַלְקוֹשׁ", כְּמִטְרָא דָּא דְּנָחִית לְזִמְנִין לְאֲרְוָאָה עָלְמִין. וְהָכָא וֶאֱמֶ"ת, אִלֵּין ז' ס"ג, דְּמִינַּיְיהוּ ז' הֲבָלִין קָיְימִין לְתַתָּא. וּבִיסּוּמָא דְּכֹלָּא הָכָא אִשְׁתְּכַח וַדַּאי. וְרָזָא דָּא, הָכָא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא אִתְגַּלְיָא בְּתוּקְפֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קהלת ח, א). בְּגִין כָּךְ בִּיסּוּמָא תַּלְיָא הָכָא וַדַּאי.

(דף קלו' עמוד א')  תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה "יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ" (מיכה ז, יט). דָּא "נוֹצֵר חֶסֶד". דְּחֶסֶד עִלָּאָה נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי, וְכָלִיל הָכָא וַדַּאי. וְכֻלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין בְּהַאי כְּלִילָן, וּמִינֵּיהּ מִתְפַּשְׁטָן כֻּלְהוֹ בִּרְכָאָן עַד הַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה, וּמִתַּמָּן לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא.

תִּיקּוּנָא תְּשִּׁיעֲאָה "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז, יט). וְדָא רָזָא עִלָּאָה לְמָארֵי חָכְמְתָא. דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לֵיהּ שָׁרְשָׁא מְקוֹרָא לְעֵילָא, וּבְדָא כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתַּבְּרִין תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא. וְכַד נְהִירוּ נָהִיר מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, מִיָּד מִתָּבְרָן הָכָא מִקַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין. וּכְדֵין נָחִית בְּדַרְגוֹי כִּדְקָא חֲזֵי.

תִּיקּוּנָא עֲשִׂירָאָה נָחֲתִין שַׂעֲרֵי תְּחוֹת גְּרוֹנָא וְדָא "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ). רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, דִּבְאִלֵּין שַׂעֲרֵי כְּתִיבֵי "מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ" (ישעיהו ב, י) וְכוּ'. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא דִּיקְנָא יַקִּירָא עִלָּאָה מִינַּהּ מִתְכַּסְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין וַדַּאי. תָּא חֲזֵי, סִטְרִין מְסָאֲבִין אִינוּן צְרִיכִין לְמֵיקָם בְּדוּכְתַּיְיהוּ לְתַתָּא, וְלָא לְאִתְגָאָה לְסַלְקָא לְשַׁלְּטָאָה לְעֵילָא. אֲבָל עִם כָּל דָּא אִית זִמְנִין דְּמִתְתַּקְּפָן לְאִתְדַּבְּקָא, וְכֹלָּא בְּאִינוּן דִּלְתַתָּא. דְּהָא לְעֵילָא כְּתִיב "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). אֲבָל שַׂעֲרִין אִלֵּין דִּתְחוּת גְּרוֹנָא קָיְימִין לְאִתְפַּשְׁטָא (דף קלו' עמוד ב') תּוּקְפָּא דְּדִיקְנָא עִלָּאָה בְּכֻלְהוֹ אִינוּן דִּלְתַתָּא, דְּהָא מִגְּרוֹנָא וּלְתַתָּא נָחֲתִין. בְּגִין כָּךְ אִלֵּין תְּחוֹת מַזָּלָא תַּתָּאָה אִתְפַּשְׁטוּ, לְמֵיהַב לְהוּ תּוּקְפָּא דָּא וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִתְעַר דִּיקְנָא עִלָּאָה לְאִתְיַקְּרָא בְּעָלְמָא, כְּדֵין שַׂעֲרִין אִלֵּין יִתְתַּקְּפוּן לְאַתְקָנָא לְכָל אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהוּ, וּמִינַּיְיהוּ יִתָּבְּרוּן כֻּלְהוֹ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבִין וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב". דְּעַד הָשַׁתָּא "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט) דְּאִשְׁתְּכַח חֵילָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", דָּא נְהִירוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא דְּיִתְנְהִיר בְּעָלְמָא. מָאן יִטְּלוּן לֵיהּ? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא שְׁבִיעָאָה "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ" (מיכה ז, יט). וְדָא "וֶאֱמֶת" תיקון השביעי ישוב ירחמנו וזה וכנגד תיקון ואמת . דְּהָא הָכָא תַּלְיָא בִּיסּוּמָא דְּדִינִין וַדַּאי. שהרי כאן תלוי מיתוק הדינים ודאי. דְּמִצְחָא קָאִים לְבַסְמָא בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי, וְלָא תָּדִיר, וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָא כֻּלְהוֹ דִּינִין מִתְעַבְּרָן לְגַמְרֵי. שהמצח עומד למיתוק בזמן שמתגלה ולא תמיד, ובזמן שמתגלה המצח כל הדינים עוברים לגמרי. אֲבָל אַנְפִּין חַיְּיכִין תָּדִיר וְחָדָאן תָּדִיר, בְּגִין לְקַיְּימָא בִּיסּוּמָא דְּדִינִין מַאי דְּאִצְטְרִיךְ תָּדִיר. אבל הפנים מחייכות תמיד ושמחות תמיד, כדי לקיים את מיתוק הדינים - מה שנצרך תמיד. וזה סוד, וְרָזָא דָּא "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" (משלי טז, טו) וְכוּ', דְּחַיֵּי צְרִיכִין תָּדִיר וְלָא אִתְפַּסְּקָן. שהחיים צריכים את המיתוקים תמיד שלא יפסקו,

אֲבָל "וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ" (משלי טז, טו), דָּא רָצוֹן עִלָּאָה, עֵת רָצוֹן דְּאִתְּמָר. זה רצון העליון, עת רצון שנאמר, וְדָא "כְּעָב מַלְקוֹשׁ", כְּמִטְרָא דָּא דְּנָחִית לְזִמְנִין לְאֲרְוָאָה עָלְמִין. בסוד כעב מלקוש, רוצה לומר כמו המטר הזה שיורד לפרקים להרוות העולמות. וְהָכָא וֶאֱמֶ"ת, אִלֵּין ז' ס"ג, דְּמִינַּיְיהוּ ז' הֲבָלִין קָיְימִין לְתַתָּא, וּבִיסּוּמָא דְּכֹלָּא הָכָא אִשְׁתְּכַח וַדַּאי. וזה סוד ואמ"ת ואלה ז' פעמים ס"ג גימטריה אמ"ת, מהם יוצאים שבעה הבלים שעומדים למטה, ומיתוק הכל כאן נמצא ודאי. וְרָזָא דָּא, הָכָא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא אִתְגַּלְיָא בְּתוּקְפֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ  והסוד זה,  כאן מאיר אור החכמה המתגלה בתוקפו, שנאמר בו, "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קהלת ח, א). בְּגִין כָּךְ בִּיסּוּמָא תַּלְיָא הָכָא וַדַּאי. חוכמת אדם תאיר פניו, לכן המיתוק תלוי כאן ודאי.

(דף קלו' עמוד א')  תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה "יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ" (מיכה ז, יט). דָּא "נוֹצֵר חֶסֶד". דְּחֶסֶד עִלָּאָה נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי, וְכָלִיל הָכָא וַדַּאי. התיקון השמיני זה נוצר חסד, חסד עליון יוצא ומתפשט במדרגותיו ונכלל כאן ודאי. וְכֻלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין בְּהַאי כְּלִילָן, וּמִינֵּיהּ מִתְפַּשְׁטָן כֻּלְהוֹ בִּרְכָאָן עַד הַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה, וּמִתַּמָּן לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא. וכל התיקונים האלו כאן נכללים,  וממנו מתפשטים כל הברכות עד אותו המזל התחתון מזל ונקה, וממנו לכולם למטה.

תִּיקּוּנָא תְּשִּׁיעֲאָה התיקון התשיעי "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז, יט). וְדָא רָזָא עִלָּאָה לְמָארֵי חָכְמְתָא. דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לֵיהּ שָׁרְשָׁא מְקוֹרָא לְעֵילָא, וזה סוד העליון לבעלי החכמה, שהרי הכל צריך שיהיה לו שורש במקור עליון, וּבְדָא כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתַּבְּרִין תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא.  ובזה כל הצדדים הטמאים נשברים תחת צד הקדושה. וְכַד נְהִירוּ נָהִיר מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, מִיָּד מִתָּבְרָן הָכָא מִקַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין. וּכְדֵין נָחִית בְּדַרְגוֹי כִּדְקָא חֲזֵי. וכאשר מאיר אור המזל העליון "נוצר חסד", מיד נשברים כאן מפניו כל הטמאים, ואז יורד במדרגות כמו שראוי. 

תִּיקּוּנָא עֲשִׂירָאָה נָחֲתִין שַׂעֲרֵי תְּחוֹת גְּרוֹנָא וְדָא  התיקון העשירי, יורדים השערות תחת הגרון וזה "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ). רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, דִּבְאִלֵּין שַׂעֲרֵי כְּתִיבֵי  וסוד העליון הוא, שבאלה השערות כתוב "מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ" (ישעיהו ב, י) וְכוּ'. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא דִּיקְנָא יַקִּירָא עִלָּאָה מִינַּהּ מִתְכַּסְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין וַדַּאי.  מדוע כך? אלא הדיקנא הנכבדת העליונה - ממנה מתביישים כל הצדדים הטמאים ודאי. 

תָּא חֲזֵי, סִטְרִין מְסָאֲבִין אִינוּן צְרִיכִין לְמֵיקָם בְּדוּכְתַּיְיהוּ לְתַתָּא, וְלָא לְאִתְגָאָה לְסַלְקָא לְשַׁלְּטָאָה לְעֵילָא.  בוא וראה הצדדים הטמאים האלה צריכים לעמוד בתחומם למטה, ולא להתגאות לעלות לשלוט למעלה במדרגות הקדושה, אֲבָל עִם כָּל דָּא אִית זִמְנִין דְּמִתְתַּקְּפָן לְאִתְדַּבְּקָא, וְכֹלָּא בְּאִינוּן דִּלְתַתָּא. אבל עם כל זה, יש זמנים שמתחזקים להדבק למעלה, והכל הוא רק באלו המדריגות שלמטה, דְּהָא לְעֵילָא כְּתִיב שהרי במדריגות העליונות נאמר "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). אֲבָל שַׂעֲרִין אִלֵּין דִּתְחוּת גְּרוֹנָא קָיְימִין לְאִתְפַּשְׁטָא תּוּקְפָּא (דף קלו' עמוד ב') דְּדִיקְנָא עִלָּאָה בְּכֻלְהוֹ אִינוּן דִּלְתַתָּא,  דְּהָא מִגְּרוֹנָא וּלְתַתָּא נָחֲתִין. אבל השערות האלה שתחת הגרון, עומדים לפשט חוזקם חוזק הדיקנא העליונה בכל אלו של למטה,  שהרי מהגרון ולמטה הם יורדים. בְּגִין כָּךְ אִלֵּין תְּחוֹת מַזָּלָא תַּתָּאָה אִתְפַּשְׁטוּ, לְמֵיהַב לְהוּ תּוּקְפָּא דָּא וַדַּאי.  לפיכך, אלה השערות יורדות מתחת המזל התחתון 'ונקה', לתת להם לתיקונים זה החוזק ודאי. וּבְזִמְנָא דְּתִתְעַר דִּיקְנָא עִלָּאָה לְאִתְיַקְּרָא בְּעָלְמָא, כְּדֵין שַׂעֲרִין אִלֵּין יִתְתַּקְּפוּן לְאַתְקָנָא לְכָל אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהוּ, בזמן שתתעורר הדיקנא העליונה להתיקר ולהתכבד בעולם, אז אלו השערות יתחזקו לעמוד לתיקון לכל אלה שתלוים בהם.  וּמִינַּיְיהוּ יִתָּבְּרוּן כֻּלְהוֹ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבִין וַדַּאי. ומהם ישברו כל הסטרא אחרא הטמאים ודאי. לפיכך,  בְּגִין כָּךְ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב". שעד עכשיו קודם התיקון נאמר דְּעַד הָשַׁתָּא "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט) דְּאִשְׁתְּכַח חֵילָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא  ונמצא כוח לסטרא אחרא כמו שהוקצב להם, אבל באותו הזמן שתתגלה תוקץ הדיקנא, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", דָּא נְהִירוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא דְּיִתְנְהִיר בְּעָלְמָא. מָאן יִטְּלוּן לֵיהּ? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. זה האור שבצד הקדושה יאיר בעולם ומי יקחו אותו? ישראל ודאי.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילת קצ"ו: כשנכלל שם אלהים בהוי"ה, נמשך לישראל יחוד ברכה וקדושה. ובגלות נעלמת הברכה ונסתר שם אלהים של הקדושה ומתתקפים אלהים אחרים. תיקונם של ישראל לגלות היחוד, ממנו תמשך הברכה והגילוי שה' שהוא האלהים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶלָה". הַשְּׁכִינָה הִיא הַיְשׁוּעָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא", שֶׁהוּא שֵׁם אֱלֹהִים שֶׁעוֹשֶׂה כַּמָּה דִּינִים בְּיִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהִיא אֵם הַמְיַסֶּרֶת, וְכָל זֶה עַד שֶׁלֹּא נִכְלֶלֶת בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה. מִיָּד שֶׁנִּכְלֶלֶת בּוֹ, נֶאֱמַר בָּהּ "וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא". "יְהוָֹה אֱלֹהִים" נַעֲשָׂה גִּימַ' יַבֹּק, ר"ת יִחוּד בְּרָכָה קְדוּשָה, יִחוּד קֶשֶׁר שְׁנֵי שֵׁמוֹת יְהוָֹה אֱלֹהִים, יִחוּד שֶׁלְּךָ עוֹשֶׂה בָּהּ לְהַרְאוֹת שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד". וְזֶה הָיָה הֹוֶוה וְיִהְיֶה, שֶׁהֵם ג' נְקוּדוֹת חוֹלָם חִירִיק וְשׁוּרוּק, שֶׁהֵם ג' יוּדִין. חוֹלָם - "בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל", חִירִיק – "בָּאָרֶץ מִתַּחַת", שׁוּרוּק – "אֵין עוֹד" בָּאֶמְצַע, מִיָּד יְהוָֹה מִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹהִים לְהַרְאוֹת שֶׁאֵין אַחֵר אֶלָּא אֶחָד וַדַּאי. בַּעֲבוּר הַקּוֹץ שֶׁבַּ-ד' וְזֶה (הַקּוֹץ) י' אַחֲרֶיהָ שֶׁמַּרְאָה יִחוּד שֶׁלְךָ. אֲבָל ר' גִּימַ' אֱלֹהִים: "א אל אלה אלהי אלהים", וְזֶה "אֲחוֹרַיִם", מִצַּד זֶה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֵל אַחֵר. בִּזְמַן שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה נֶאֱמַר בְּךָ "אֲנִי וְלֹא אַחֵר", מִיָּד "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי". מִשָּׁם וָהָלְאָה בְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַם קָדוֹשׁ שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר בְּשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁלְּךָ – "אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ" - לְאַפּוּקֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁהֵם חוֹל וְלֹא קֹדֶשׁ, כָּאן לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחוֹל. מִי מַבְדִּיל? אֶלָּא אוֹת ו' שֶׁבּוֹ "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וִיְהִי מַבְדִּיל" וכו', אֵלֶּה מַיִם מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה וְאֵלֶּה מַיִם מִצַּד הַס"א, ו' מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁבָּהּ ג' נְקוּדוֹת שֶׁל אוֹת ו' - חוֹלָם, חִירִיק, שׁוּרוּק, "כִּי יְהוָֹה הוּא הָאֱלֹהִים" וַדַּאי. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַם קָדוֹשׁ, בָּהֶם "אֶת יְהֹוָה הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם", שֶׁהֵם נוֹתְנִים שְׁלִיטָה לְשֵׁם זֶה יְהוָֹה ב"ה לִשְׁלֹט לְכָל צַד, אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵם מִצַּד אֱלֹהִים כְּגוֹן פַּרְעֹה שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהֹוָה", וְיִשְׂרָאֵל גּוֹרְמִים שֶׁשֵּׁם יְהוָֹה ב"ה יִשְׁלֹט עַל כָּל הָאָרֶץ, דִּכְתִיב "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ". אֶרֶץ זֶה אֱלֹהִים שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהוֹצִיא כַּמָּה תּוֹלְדוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא", "אלף למד הא יוד מם" כְּמִנְיַן אָרֶץ, כַּמָּה כֹּחוֹת תְּלוּיִים בּוֹ, וְזֶה הַטֶבַע כְּמִנְיַן אֱלֹהִים. אֻמּוֹת הָעוֹלָם הוֹלְכִים אַחַר זֶה וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בְּשֵׁם יְהוָֹה ב"ה שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, אֶלָּא "כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלּוֹת יְהֹוָה וְאֶל מַעֲשֵׂי יָדָיו", שֶׁהֵם שְׁנֵי יָדַיִם - ה' אֶצְבָּעוֹת לְאֶחָד, "יוד הא" הֲרֵי חָמֵשׁ, "ואו הא" חָמֵשׁ כְּנֶגְדָּם, זֶה שֵׁם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הָאָרֶץ. וּלְפִי שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְדַּבְּקִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים וּמַנִּיחִים שֵׁם יְהוָֹה ב"ה, יֵאָמֵר בָּהֶם "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר", שֶׁהֲרֵי יָהּ יִסְתַּלֵּק מֵהֶם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ" וְיִשָּׁאֲרוּ אִלְּמִים בְּאלם דֶּאֱלֹהִים, כָּל זֶה לְפִי שֶׁאוֹת ו' שֶׁהִיא אוֹת אֱמֶת רְחוֹקָה מֵהֶם וְאֵינָם מַבְדִּילִים בָּהּ בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחוֹל, אֶלָּא מְשַׁתְּפִין שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, אֱלֹהִים קֹדֶשׁ בֶּאֱלֹהִים חוֹל, "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר" וַדַּאי. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים יִחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם, מִיָּד בְּרָכָה נִמְשֶׁכֶת לָהֶם, וְזֶה "עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶלָה".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בָּאוֹת ו' שֶׁהִיא תִּקְוַת אֱמֶת כֵּן תַּבְדִּילֵנוּ בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחוֹל, מִיָּד יֵאָמֵר בָּנוּ "לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ". יְהֹוָה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.