תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ"ח בשבט

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ"ח בשבט

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

(דף סב ע"א) קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָ"א מַקַּ"ף שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ סֶגוֹלְתָּ"א, קָם וְנָטִיל תְּלַת אַבְנִין דְּאִינוּן י י י', וְאַבְנָא עִלָּאָה דְאִיהִי בְּקִירְטָא, תַגָּא בְּחוּטָא הָא אַרְבַּע, דְּאִנּוּן אַרְבְּעִין, וְחוּט דְּסִיהֲרָא עֲלָהּ הַיְינוּ בּ', וְרָזָא דְמִלָּה "בְּרֵאשִׁית" בּ' רֵאשִׁית, הַאי נְקוּדָה עֲלָהּ אִתְּמַר 'בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם'. מַאי בּ'? הַהוּא חוּט דְּאַסְחַר עֲלָהּ, וְהַאי נְקוּדָה אִית לָהּ רֵישָׁא וְאֶמְצָעִיתָא וְסוֹפָא, וְאִתְעֲבִידַת תְּלַת יוּדִי"ן י י י', דְסָלְקִין לִתְלָתִין, וְהַהוּא חוּט ב' תְּלָתִין וּתְרֵין, תַּגָּא דְעַל חוּט י', וְהָא אַרְבְּעִין וּתְרֵין, לָקֳבֵל ל"ב אֱלֹהִים, וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִתְבְּרִי בְּהוֹן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל חֵילֵיהוֹן.
אָמְרוּ לֵיהּ מָארֵי מַתְנִיתִין, רַבִּי רַבִּי כַּמָּה תַּקִּיפִין אַבְנִין דִּזְרִיקַת, דְּאִזְדַּעְזְעוּ בְּהוֹן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְחֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפִין כֻּלְּהוּ בָּרְחוּ, וּמִנְּהוֹן נָפְלוּ לְאַרְעָא, וְכָרְסַיָּיא יַקִּירָא וּמַלְאָכִין וְאוֹפַנִּים כֻּלְּהוּ אִזְדַּעְזַעוּ מֵאַבְנִין דִּילָךְ, וְאִלֵּין אִינוּן אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן, דְּכֻלְּהוּ חָד.

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַפִּיק אַבְנִין אִלֵּין שְׁלֵמִין בִּצְלוֹתֵיהּ, בְּאַרְבַּע צְלוֹתִין עִם צְלוֹתָא דְמוּסָף, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה" (דברים כז, ו), וְאִית אֶבֶן דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" (בראשית כח, כב), דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה" (דברים ד, מד), דְאִיהוּ דִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ.

וְאִלֵּין אַבְנִין כֻּלְּהוּ חָד, מַלְכוּת קַדִּישָׁא אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, אִתְּמַר בָּהּ "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ" (דברים כה, טו), וְהַאי אִיהִי "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא" (דניאל ב, לה), מַאי "וּמְלָאת כָּל אַרְעָא"? אֶלָּא בְּגִינָהּ אִתְּמַר "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם" (זכריה ג, ט), דְּאִינוּן שִׁבְעָה רוֹעִין קַדִּישִׁין, וְאִינוּן שֶׁבַע דְּכוּרִין וְשֶׁבַע נוּקְבִין, כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בָּהּ וְרָזָא דְמִלָּה "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב).

וְהַאי אֶבֶן אִיהִי חֲמִשָּׁה אַבְנִין דְּשַׁוִּי דָוִד בְּקִירְטָא וְאִתְעֲבִידוּ כֻּלְּהוּ חָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקַּח דָּוִד "חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל" (שמואל א' יז, מ), וְאִינוּן גְּדוּלָה גְבוּרָה תִּפְאֶרֶת נֶצַח הוֹד, דִּבְהוֹן שַׁבַּח דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמַר "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְגוֹ', וְאִלֵּין חֲמִשָּׁה חֲלוּקֵי אֲבָנִים נָטִיל לוֹן מִן הַנַּחַל דְּאִיהוּ יְסוֹד חַ"י עָלְמִין, וְכַד שַׁוִּי לוֹן בְּקִירְטָא דְאִיהִי מַלְכוּת קַדִּישָׁא, אִתְעֲבִידוּ בָּהּ חַד, וְטָבַע בְּמִצְחָא דִפְּלִשְׁתָּאָה וְקָטִיל לֵיהּ.

וְאִינוּן חָמֵשׁ אַבְנִין דְּאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וְכַד שַׁוִּי לוֹן בְּקִירְטָא דְאִיהִי שָׂפָה דְפִימָא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד לוֹן בָּהּ כֻּלְּהוּ אֶחָד, דִּבְזִמְנָא דְיִנְצַח בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא יִתְקַיַּים בְּהוֹן "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג, ט). וְהָא שָׂפָ"ה וַדַּאי דָּא שְׁכִינָ"ה, דְּהָכִי סְלִיקַת בְּחוּשְׁבַּן שָׂפָ"ה, בְּגִין הָכִי כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא עֲתִידִין לְאִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת יְדָהָא, וּלְאַמְלָכָא לָהּ עֲלַיְיהוּ בְּיוֹמִין דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְקַיֵּים מַה דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט).

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

תִּיקּוּנָא שְׁבִיעָאָה “יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ” (מיכה ז, יט). וְדָא “וֶאֱמֶת”. דְּהָא הָכָא תַּלְיָא בִּיסּוּמָא דְּדִינִין וַדַּאי. דְּמִצְחָא קָאִים לְבַסְמָא בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי, וְלָא תָּדִיר, וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָא כֻּלְהוֹ דִּינִין מִתְעַבְּרָן לְגַמְרֵי. אֲבָל אַנְפִּין חַיְּיכִין תָּדִיר וְחָדָאן תָּדִיר, בְּגִין לְקַיְּימָא בִּיסּוּמָא דְּדִינִין מַאי דְּאִצְטְרִיךְ תָּדִיר. וְרָזָא דָּא “בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים” (משלי טז, טו) וְכוּ’, דְּחַיֵּי צְרִיכִין תָּדִיר וְלָא אִתְפַּסְּקָן. אֲבָל “וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ” (משלי טז, טו), דָּא רָצוֹן עִלָּאָה, עֵת רָצוֹן דְּאִתְּמָר. וְדָא “כְּעָב מַלְקוֹשׁ”, כְּמִטְרָא דָּא דְּנָחִית לְזִמְנִין לְאֲרְוָאָה עָלְמִין. וְהָכָא וֶאֱמֶ”ת, אִלֵּין ז’ ס”ג, דְּמִינַּיְיהוּ ז’ הֲבָלִין קָיְימִין לְתַתָּא. וּבִיסּוּמָא דְּכֹלָּא הָכָא אִשְׁתְּכַח וַדַּאי. וְרָזָא דָּא, הָכָא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא אִתְגַּלְיָא בְּתוּקְפֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו” (קהלת ח, א). בְּגִין כָּךְ בִּיסּוּמָא תַּלְיָא הָכָא וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה “יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ” (מיכה ז, יט). דָּא “נוֹצֵר חֶסֶד”. דְּחֶסֶד עִלָּאָה נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי, וְכָלִיל הָכָא וַדַּאי. וְכֻלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין בְּהַאי כְּלִילָן, וּמִינֵּיהּ מִתְפַּשְׁטָן כֻּלְהוֹ בִּרְכָאָן עַד הַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה, וּמִתַּמָּן לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא.

תִּיקּוּנָא תְּשִּׁיעֲאָה “וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם” (מיכה ז, יט). וְדָא רָזָא עִלָּאָה לְמָארֵי חָכְמְתָא. דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לֵיהּ שָׁרְשָׁא מְקוֹרָא לְעֵילָא, וּבְדָא כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתַּבְּרִין תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא. וְכַד נְהִירוּ נָהִיר מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, מִיָּד מִתָּבְרָן הָכָא מִקַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין. וּכְדֵין נָחִית בְּדַרְגוֹי כִּדְקָא חֲזֵי.

תִּיקּוּנָא עֲשִׂירָאָה נָחֲתִין שַׂעֲרֵי תְּחוֹת גְּרוֹנָא וְדָא “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב” (מיכה ז, כ). רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, דִּבְאִלֵּין שַׂעֲרֵי כְּתִיבֵי “מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ” (ישעיהו ב, י) וְכוּ’. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא דִּיקְנָא יַקִּירָא עִלָּאָה מִינַּהּ מִתְכַּסְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין וַדַּאי. תָּא חֲזֵי, סִטְרִין מְסָאֲבִין אִינוּן צְרִיכִין לְמֵיקָם בְּדוּכְתַּיְיהוּ לְתַתָּא, וְלָא לְאִתְגָאָה לְסַלְקָא לְשַׁלְּטָאָה לְעֵילָא. אֲבָל עִם כָּל דָּא אִית זִמְנִין דְּמִתְתַּקְּפָן לְאִתְדַּבְּקָא, וְכֹלָּא בְּאִינוּן דִּלְתַתָּא. דְּהָא לְעֵילָא כְּתִיב “יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד” (זכריה יד, ט). אֲבָל שַׂעֲרִין אִלֵּין דִּתְחוּת גְּרוֹנָא קָיְימִין לְאִתְפַּשְׁטָא תּוּקְפָּא דְּדִיקְנָא עִלָּאָה בְּכֻלְהוֹ אִינוּן דִּלְתַתָּא, דְּהָא מִגְּרוֹנָא וּלְתַתָּא נָחֲתִין. בְּגִין כָּךְ אִלֵּין תְּחוֹת מַזָּלָא תַּתָּאָה אִתְפַּשְׁטוּ, לְמֵיהַב לְהוּ תּוּקְפָּא דָּא וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִתְעַר דִּיקְנָא עִלָּאָה לְאִתְיַקְּרָא בְּעָלְמָא, כְּדֵין שַׂעֲרִין אִלֵּין יִתְתַּקְּפוּן לְאַתְקָנָא לְכָל אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהוּ, וּמִינַּיְיהוּ יִתָּבְּרוּן כֻּלְהוֹ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבִין וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב”. דְּעַד הָשַׁתָּא “וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר” (משלי יב, יט) דְּאִשְׁתְּכַח חֵילָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב”, דָּא נְהִירוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא דְּיִתְנְהִיר בְּעָלְמָא. מָאן יִטְּלוּן לֵיהּ? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וַדַּאי.

קישור ישיר לדף תיקוני זוהר תניינא