Skip to content

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ"ט באב

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ"ט באב

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ, הָא שְׁכִינְתָּא הָכָא, וְכֻלְּהוּ חַבְרַיָּיא עִמָּהּ נָטְרִין לָךְ הָכָא, טוֹל רְשׁוּ מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנָחֲתָא הָכָא לִיקָרָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, אַנְתְּ וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּאן דִּלְעֵילָא וְתַתָּא עִמָּךְ, לְתַקְנָא שִׁעוּר קוֹמָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כִּדְקָא יָאוּת לֵיהּ. אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ קָא נָחַת וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּאן דִּלְעֵילָא וְתַתָּא עִמֵּיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כֻּלְּהוּ.
פָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמָא יְהֵא רַעֲוָא דִילָךְ דְּאֵימָא מִלִּין בְּאֹרַח מִישׁוֹר כִּדְקָא יָאוּת, כֻּלְּהוּ בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל בְּשִׁעוּר קוֹמָה דִשְׁכִינְתָּךְ. פָּתַח וְאָמַר, "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת" (שיר השירים ז, ח), מַאי "לְתָמָר"? אֶלָּא לְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" (תהלים צב, יג), "כַּפֹּת תְּמָרִים" (ויקרא כג, מ), "קוֹמָתֵךְ" וַדַּאי דַּמְיָא לְלוּלָב דְּלֵית בֵּיהּ קִצּוּץ וּפִרוּד, וְלַאו לְמַגָּנָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'נִפְרְצוּ עַלָּיו פָּסוּל'.
(דף קלד ע"ב) לוּלָב אִיהוּ דוֹמֶה לְשִׁדְרָה דְּגוּפָא, דְאִיהוּ ו', קוֹמָה דְכֹלָּא, וְאִיהוּ שִׁית בְּחוּשְׁבַּן, וְחָמֵשׁ עַנְפִין מִתְפַּשְׁטִין מִנֵּיהּ, וְאִיהוּ גוּפָא דְאִילָנָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וְחָמֵשׁ עַנְפִין אִינוּן תְּרֵין מֵהַאי סִטְרָא, וּתְלַת מֵהַאי סִטְרָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג, מ), "עֲנַף" לִשְׂמָאלָא, "עָבֹת" לִימִינָא, "עֵץ" בְּאֶמְצָעִיתָא. "עַרְבֵי נַחַל" תְּרֵין, "עָבֹת" תְּלַת, וְכֻלְּהוּ חָמֵשׁ, וְאִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין שׁוֹקִין וּבְרִית, וּתְרֵין דְּרוֹעִין. אֶתְרוֹג – לֵב בְּאֶמְצָעִיתָא, עִקָּרָא דְאִילָנָא וְעַנְפּוֹי, וְאִיהוּ אִיבָּא דְאִילָנָא, וּבֵיהּ אִיהוּ "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ" (בראשית א, יא).
צַוָּאר עַל כֻּלְּהוּ אִימָּא עִלָּאָה, מוֹחָא אַבָּא, וּבֵיהּ נְבִיעוּ דְאִילָנָא, דִּמְקוֹרָא דִילֵיהּ אִתְקְרֵי אֵין סוֹף. עַלִּין דְּאִילָנָא אִינוּן קְווּצוֹתָיו, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" (שיר השירים ז, ו), כֻּלְּהוּ יְרוֹקִין, דְּהָכִי צְרִיכָא שַׂעֲרָא דְאִתְּתָא דְאִיהִי בְרַתָּא דְמַלְכָּא לְמֶהֱוִי יָרוֹק כְּשִׁבְעָה מִינֵי דַהֲבָא. וְאֶתְרוֹג אִיהִי יְרוֹקָא, וְאֶסְתֵּר מִתַּמָּן הֲוַת יְרַקְרוֹקֶת.
שִׁעוּרָא דִרְצוּעִין דִּתְּפִלִּין אִינוּן עַד לִבָּא, וְהָכִי שִׁעֲרוּ לוֹן מָארֵי מַתְנִיתִין, וְהָכִי שִׁעוּרָא דְשַׂעֲרָא דִבְרַתָּא דְמַלְכָּא עַד לִבָּא. וְכָל עַנְפָא וְעַנְפָא דְאִילָנָא דִילָהּ, דְּאִינוּן קְנֵי מְנוֹרָה, כֻּלְּהוּ צְרִיכִין בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל וּבַמִּדָּה חֲדָא, דְּלָא יְהֵא דְרוֹעָא חֲדָא אֲרִיךְ מֵחַבְרֵיהּ, וְלָא שׁוֹקָא חֲדָא אֲרִיךְ מֵחַבְרֵיהּ, אֶלָּא כֻלְּהוּ בַּמִּדָּה בַמִּשְׁקָל דָּא בְדָא, וְהָכִי עַיְינִין דִּילֵיהּ שְׁקִילִין דָּא לְדָא, וְהָכִי אוּדְנִין, וְהָכִי נוּקְבָא דְחוֹטָמָא דִילָהּ, וְהָכִי אַנְפִּין דִּילָהּ, וְהָכִי שִׂפְוָון דִּילָהּ, דְּלָא יְהֵא חַד אֲרִיךְ וְחַד קַצֵּר, אֶלָּא כֻּלְּהוּ בְשִׁקּוּלָא חֲדָא.
מַבּוּעָא דְמַיָּא הָכִי צָרִיךְ לְאַשְׁקָאָה וּלְדַכָּאָה לְכָל גּוּפָא, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל כְּמַבּוּעָא דְמַיָּא, וּלְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּאִיהוּ עַנְפָא דְאִילָנָא, בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל, וְסִימָנָא "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן" (ישעיהו מ, יב), "וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" (איוב כח, כה), מִ"י וַדַּאי, מִדָּה דִנְבִיעוּ כְּגַוְונָא דָא ם, מֵם בְּרִיבּוּעָא, נְקוּדָה בְעִגּוּלָא, בְּרִבּוּעָא.
וְרָזָא דְמִקְוְה אַרְבָּעִים סְאָה כְּגַוְונָא דָא תֵּשַׁע נְקוּדִין לְכָל סְטַר, וּבַנְּקוּדָה דְמִלְּגָאו בָּהּ אִשְׁתַּלִּימוּ לְעֶשֶׂר כָּל תִּשְׁעָה, עַד דְּאִתְעֲבִידוּ אַרְבְּעִין, וְאִלֵּין אִינוּן אַרְבְּעִים סְאָה, וְאִינוּן ם' עִלָּאָה, מ' תַּתָּאָה, דָּא בְּרִבּוּעָא וְדָא בְּעִגּוּלָא, י' נְבִיעוּ דְתַרְוַיְהוּ, וְרָזָא דָא "מַיִם חַיִּים" (שיר השירים ד, טו).

 

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

תִּיקּוּנָא חַדְסַר שַׂעֲרֵי לָא נָפְקִין נִימָא מִן נִימָא כְּלָל, וְרָזָא דָּא “חֶסֶד לְאַבְרָהָם” (מיכה ז, כ). דְּהָא חֶסֶד עִלָּאָה נָפִיק וּמִתְפַּשֵּׁט בְּדַרְגוֹהִי לְעֵילָא וְתַתָּא. וּלְקִבְלֵיהּ צְרִיכִין כֻּלְהוֹ שַׂעֲרִין אִלֵּין לְמֵיקָם בִּתְחוּמָא חַד, וְלָא יִתְפַּשְּטוּן יַתִּיר כְּלָל, בְּגִין לְמֵיהַב לֵיהּ לְאִתְפַּשְׁטָא כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. דְּהָא שַׂעֲרִין אִלֵּין דִּינִין אִינוּן וְאִתְּמָר.

תִּיקּוּנָא תְּרֵיסַר “אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ” (מיכה ז, כ). דָּא פּוּמָא דְּאִתְפְּנֵי מִכָּל סִטְרוֹי. דְּהָא הָכָא נָפִיק כֹּלָּא, וְנָחִית בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה דְּכָלִיל בֵּיהּ כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין, וְאִתְתְּקַן בְּכֻלְהוֹ. לְבָתַר מִינֵּיהּ נָחִית לְגַבֵּי הַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה, וּמִתַּמָּן לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. וְרוּחָא דָּא דְּנָפִיק מֵהָכָא, כַּמָּה אִינוּן דְּמִתְלַבְּשָׁן בֵּיהּ, וְכַמָּה זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּמִתְלַבְּשָׁן בֵּיהּ. וְהָכִי אִינוּן אֲבָהָן בְּהַאי אִתְרְחִיצוּ לְאִתְלַבְּשָׁא וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא תְּלֵיסַר “מִימֵי קֶדֶם” (מיכה ז, כ). דָּא מַזָּלָא תַּתָּאָה, “מִימֵי קֶדֶם”, בְּגִין דְּמֵאִינּוּן מַלְכֵי קֶדֶם אִתְעֲבִידוּ כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין, וְדָא כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ. אֲבָל “מִימֵי קֶדֶם”, דְּהָכָא מִתְפַּשֵּׁט נְהִירוּ דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין, מִשֵּׁירוּתָא דְּכָל שֵׁירוּתִין עַד הַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, וּמִינֵּיהּ לְהַאי תַּתָּאָה. וְהַאי תַּתָּאָה בֵּיהּ כְּלִילָן כֻּלְהוֹ תַּתְאִין כַּחֲדָא וַדַּאי, וְהָכָא אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא.

תָּא חֲזֵי, הָכָא כְּתִיב “בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד” (זכריה יד, ט). דְּהָא תְּרֵיסַר תִּיקּוּנִין מִגּוֹ תְּלָת הויי”ן דְּאִתְמָרוּ נָפְקִין. תְּלֵיסַר מֵחַד דְּכָלִיל לוֹן, וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא דְּהָכָא אִשְׁתָּרְשַׁת וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא דָּא יִתְתְּקַן בִּשְׁלִימוּ לְאִתְנַהֲרָא בְּכָל דַּרְגִּין, כְּדֵין שְׁכִינְתָּא תִּתְקַף לְקִבְלֵיהּ לְתַתָּא, לְאִתְפָּרְשָׁא מִינַּהּ כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין וַדַּאי. וְיִתְתַּקַּן כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בִּקְדוּשָׁתָא עִלָּאָה כִּדְקָא יָאוּת. קָמוּ כֻּלְהוֹ וּבָרִיכוּ לֵיהּ.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, הָשַׁתָּא וַדַּאי אִצְטְרִיךְ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין דְּאַבָּא וְאִימָּא דְּתַלְיָין מֵהַאי מַזָּלָא. קוּם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא וְאַתְקִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין דְּאַבָּא וְאִימָּא.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, “וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה” (איוב כח, יב). תָּא חֲזֵי, אִתְפַּשַּׁט מַזָּלָא תַּתָּאָה בְּדַרְגוֹי וְאַפִּיק אַבָּא וְאִימָּא, לְגַלָּאָה רָזִין דִּטְמִירִין לְעֵילָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא דִּיקְנָא עִלָּאָה תְּלָת רֵישִׁין אִתְכְּלִילוּ וַדַּאי, וְשֶׁבַע תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְדַבְּרָא כֹּלָּא בְּדַבְּרָנוּתָא שְׁלִים. מִתַּמָּן שָׁרֵי לְאִתְפַּשְׁטָא לְתַתָּא כֹּלָּא בְּרָזָא דִּתְלַת. אֲבָל תָּא חֲזֵי, חָכְמָה אִיהִי לְעֵילָא בִּינָה אִיהִי לְתַתָּא. מַאי בִּינָה? אֶלָּא דָּא יִשְׂרָאֵל סָבָא וּתְבוּנָה. וְרָזָא דָּא י”ה. י’ דָּא אַבָּא וְאִימָּא, וְי’ לָא אִתְפְּרַשׁ לְעָלְמִין. ה’ יִשְׂרָאֵל סָבָא וּתְבוּנָה, לְזִמְנִין אִינוּן ד”ו. וְכֹלָּא אִיהוּ יו”ד.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּגִין כָּךְ אַבָּא וְאִימָּא מִבִּינָה נָפְקִין לְאִתְכַּלְלָא כֹּלָּא כְּחַד. דְּהָא חָכְמָה מִלְעֵילָּא נָפְקַת וְאִתְּמָר בַּהּ “וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא” (איוב כח, יב) אִלֵּין תְּלָת רֵישִׁין עִלָּאִין. וּבְגִין כָּךְ דְּלָא אִשְׁתְּכַח אֲתַר תָּמָן לַבִּינָה, כְּתִיב “וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה”. אֲבָל בִּינָה נָפְקַת לְתַתָּא בְּזִמְנָא דְּאִינוּן עִלָּאִין נָחֲתִין לְנָפְקָא תְּחוֹת גְּרוֹנָא.

 

קישור ישיר לדף תיקוני זוהר תניינא עם ביאור נופת צופים